Monday, January 29, 2018 • י״ג שבט תשע״ח
חלק הראשון בפרק זה דבריו לגבי עבודת האלהים. הוא מתנגד לפרומער כסילים שאוהבים להגיד תמיד ברוך השם בעזרת השם אם ירצה השם. קול כסיל בהמון דברים. כל דבר הוא נודר להביא קרבן אבל בסוף חצי מהזמן הוא שוכח להביא את נדרו ואומר למלאך שהוא שגגה. קהלת אומר שיראת אלהים זה למעט בדיבור. עדיף לשתוק מאשר להגיד תהלים שלשה פעמים כי אלהים על שמים ואתה על הארץ ואינך יודע מה אתה אומר.
אין לו את החוצפה להגיד על עבודת אלהים/קרבנות גם זה הבל אז הוא אומר משהו קצת יותר חלש – כי ברוב חלמות והבלים ודברים הרבה.
הוא לא יכול לבטל הבאת קרבנות לגמרי אז הוא מבטל כמה שהוא יכול וטוען שרק כסילים מקריבים אלף קרבנות ביום אחד..
מן הסתם החלומות פה הם לא רק משל אלא גם נמשל – הכסלים אוהבים לחלום מה אלהים אומר להם ומראות וחזיונות וכאלה. (כמו שלמה של ספר מלכים..). וזה ברוב דברים וענין ושטותים
יפה. אני חושב שיש כאן לפחות שלשה כיוונים
1 שהכל הבל נובע מזה הדרכות מסוימות. הוא הרי לא סתם כותב ספר שהכל שטויות אז תלכו לישון – אפילו שגם את זה הוא מעלה ומדבר עליו- אבל גם זה הבל. באופן כללי זה ספר חכמה והכל הבל זה גם חלק מהחכמה שלו או מרכז של החכמה שלו אבל מהשיטה הזו נובע הנהגה מסוימת כמו טוב אשר תדור או טובים השנים מן האחד וכדומה. לפחות חצי מהספר זה לא ההסתכלות הזו שהכל הבל אלא גם ההדרכה שיוצא מזה.
2. שזה הכל חלק מן המסע שלו. הוא עובר על כל מיני דברים ואומר עליהם גם זה הבל גם זה הבל. כמו בהתחלה חשב אם חכמה או סכלות או שמחה או מה המשמעות. וכמו כן בהמשך הוא עובר לדברים מוסריים יותר ומביא עליהם את הרעיונות וצדדים שלהם אבל זה בעצם הכל חלק מהסיפור שלו איך גילה שהכל הבל וכמו שמסיים גם בסוף הספר הכל הבל.
3. שבודאי כמו התיאור של השכן שלך בבית המדרש אגב שהוא עובר על כל מיני דברים אנחנו לומדים מזה דרך אגב את דעותיו על המון נושאים. הרי הוא בוודאי לא היה עם הארץ או מישהו בלי דעות.. להיפך הוא מציג את עצמו כשלמה שיש לו הכל וזה נותן לו הסמכות לחוות דעה אחרי הכל שהכל הבל. אבל ממילא זה כולל שכן הוא מבין מה זה אוכל טוב ועשיתי לי שרים ושרות ותענוגות בני אדם הוא הבין איזה תענוג ויש לו דעה על זה ועל זה וכמו בדרך אגב אנו לומדים מזה דעתו על כל מיני דברים של העולם אפילו שאם היה לו דעה הפוכה גם היה יכול להסיק שהכל הבל.
4. זה אולי המבט שלך שאין פה מסקנה אחת כוללת אבל זה הכל דעות והדרכות על כל מיני דברים רק שהם כולם ברוח של הבל הבלים.
אפשר לראות את זה למשל שכל ההדרכות שלו כמעט הולכות בדפוס של טוב לעשות את זה מלעשות את זה. אף פעם שום דבר הוא לא טוב לכשעצמו. אבל אם אתה כבר נודר אז טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם. ואם כבר אתה חי אז טוב יום המוות מיום היוולדו. וכו׳. כל המוסרים הם רק העדפות של דבר מותנה אחד על דבר מותנה אחר. אבל שום דבר לא בעצם טוב או רע כי בעצם הכל הבל.
רציתי להעתיק גמרא מפרק הרואה שרואים בו איזשהו סיווג מעניין של חזל על הכתובים . יש כאן שלשה דרכים חסידות חכמה פורעניות. והם מחלקים הנך בספריו ודמיותיו לשלשה דרכים אלה. פורעניות כאן היינו שכר ועונש. חכמה זה כמו שאנו אומרים ספרות החכמה. חסידות זה כמו שנאמר devotional/
תנו רבנן: ‘שלשה מלכים הם: הרואה דוד בחלום – יצפה לחסידות; שלמה – יצפה לחכמה; אחאב – ידאג מן הפורענות;
שלשה נביאים הם: הרואה ספר מלכים – יצפה לגדולה; יחזקאל – יצפה לחכמה; ישעיה – יצפה לנחמה; ירמיה – ידאג מן הפורענות;
שלשה כתובים גדולים הם: הרואה ספר תהלים – יצפה לחסידות; משלי – יצפה לחכמה; איוב – ידאג מן הפורענות;
שלשה כתובים קטנים הם: הרואה שיר השירים בחלום – יצפה לחסידות ; קהלת – יצפה לחכמה; קינות – ידאג מן הפורענות;
הרואה מגלת אסתר – נס נעשה לו
אגב גם רואים שלא היה להם חמש מגילות אבל קראו להם כתובים קטנים.
ארטסקרול בוודאי יהיה ברוגז שאין כתובים קטנים. כמו שראיתי בהקדמה שלהם לנביאים הם כותבים שזה טעות שהאנגלית יש לו minor prophets / כי no prophets are minor….
פסוק ז: אם אתה רואה שחיתות אל תתמה על כך כי זה מגיע מהראש ממשלה בעצמו..
פסוק ח :??
פסוק ט – יט: חבל על הזמן לאסוף כסף.
כי: 1. ברבות הטובה רבו אוכליה. אם יש לך הרבה יש לך גם הרבה קוזינס פתאום שרוצים חלק..
2. כבר עדיף להיות עבד שישן במתיקות ואין לו דאגה.
3. לפעמים העושר בעצמו הוא לרעתו . הוא עושה השקעה ומפסיד יותר מהעני.
4. או זה לא נשאר לו כלום ושב ערום לבטן אימו. (דיברנו באיוב פעם שזה לא מסתדר (
פסוק יח-יט חבל לחסוך כסף ולהשקיע עדיף לאכול ולהנות מה שיש לך עכשיו
ראה
ראה
יש לי פירוש/דרש אקטואלי בפסוק כי גבוה מעל גבוה שומר.
למשל אם תופסים שטראמפ אמר משהו רע מאד. אז זה עושק וגזל. אבל מה הטקטיקה, הוא לא מנסה להצדיק את זה, הוא מנסה ללכת יותר גבוה ולטעון שזה עבירה לעשות ליק. שזה הרי לכאורה כולם מסכימים שצריך לשמור על קונפידנס וכו׳. כל אחד שנתפס בעושק הוא הולך לרובד יותר גבוה או כללי של המוסר לטעון שדווקא זה שגילה את זה הוא הרשע..
זה טקטיקה פוליטית ישנה מאד שלא עונים על הדבר הספציפי שטוענים נגדך אלא הולכים לרובד יותר גבוה.
כמו לטעון שצריך נאמנות למדינה או למלך. שזה כולם מסכימים. אבל לא זה היה הנושא.. רק הגבוה מעל גבוה משתמש בזה כדי לא לענות על העשוק ורש.
כמה מילים שאם נפתח אותם נבין את הספר.
הבל
יתרון
עמל
תחת השמש
חדש
זכרון
Tuesday, January 30, 2018 • י״ד שבט תשע״ח
you need to remove stop words like כי
ולא
תחת
אשר
וכו
What are you using? The good software should already have lists and algos for this but idk for hebrew
אלהים מוזכר הכי הרבה באמת?
תעשה תחת השמש מילה אחת
הכל אפשר למחוק
אה.
ראה מה שאמרתי שטוב הוא תמיד בערך למשהו פה
התכוונתי מילולית
הוא אומר תמיד טוב.. מ..
מה הפראגראם שעושה את זנ
נראה מפחיד..
Tuesday, August 24, 2021 • ט״ז אלול תשפ״א
אני צריך לנסות ללמוד..
הכותרת הבל הבלים הכל שב וכו׳ נראה לי שלאו דווקא שבא לייאש. בכלל איני יודע מאיפה הרעיון שבא לייאש פה. הרי אדרבה המשל הגדול שלו הוא מן המעגל של הטבע. וכידוע זה קיים באיזון נפלא. הרי אילו הים היה מלא היה כבר התחממות גלובאלית והיינו כולנו נטבעים.. מזל שהנחלים שבים ללכת לאן שבאו משם. וכן אם השמש היתה מאירה ומאירה תמיד עד שכל העולם היה נשרף. ואם הרוח היה מנשב לעולם הארץ לא היתה עומדת. רק כל העולם קיים באיזון קצת שמש קצת רוח קצת מים ויש איזון אקולוגי. ונראה לי שבפשטות למדנו שזה עיקר המוסר של קהלת שצריך איזון בכל הדברים.
זה אותו דבר עם הדורות. גמרא מפורשת נחזיק טובה לאבותינו שמתים שאלמלא כן היינו כלום בצל אדם הראשון..
זה טוב שמתים ואין זכרון לראשונים הרי אחרת העולם היה מלא עם יותר מדי אנשים כבר..
אם בגשמיות ואם ברוחניות, הרי תשער בעצמך שאברהם אבינו עדיין פה ובטח הוא מתעלה כל הזמן, מה לא היינו אפילו מתחילים ללמוד או לעבוד ה׳. ככה שהוא שב לעפרו נשאר לנו מקום להתגדר בו.
בכלל הספר מספר נסיונותיו של קהלת כיצד בדק ככה וככה והסיק ששום דבר הוא לא התכלית היחידה הכל צריך איזון, אבל הוא לא כתוב מספיק מסודר שנבין מה ההוה אמינא ומה המסקנה וכו׳.
ולפעמים פתאום הוא אומר איזה דרשה של חכמה, נראה כמו שלמדנו היו הרבה משלי חכמים, והם משובצים במקום שייך להם קצת אבל לאו דווקא שכל נקודה בשיר כמו לכל זמן וכו׳ הוא בשביל הנקודה שלו, רק הוא מביא את זה כחלק מן הסיפור שלו
צרייכם לסדר את זה קצת.. אין לי כח
יש הרבה פסוקים שמכניס המילה ‘אני׳, שנראה שזה מבטא כאילו הוא מספר שחקר וניסה, זה לא סתם חכמה תאורטית
יש פסוק יותר טוב באברהם ויצחק שמתו זקן ושבע.. היו שבעים מהחיים לא מתו רעבים..
אולי כשיש לך חבר יש לך עבור מי לטרוח. שיש להם שכר טוב בעמלם.
Wednesday, March 26, 2025 • כ״ו אדר תשפ״ה
אולי לכן יש מדרשים שזה על כל מיני מקרים שהחוק עצמו דופק אותם..
כמו קטנה שנפלה ליבם או ממזרים וכאלה
כבר אמרו
אבל באמת התפקיד של המלך לחפש איך להסתדר עם זה
שהוא אומר על דברים שהם ‘מתת אלהים׳ זה אמור להיות טוב או רע?
אני בינתיים לא מבין מילה אז אין לי מושג אם הוא נגד הנאות העולם הזה או בכלל נגד מה הוא
..
מן הסתם ידוע לך שכבר היו לפחות 2 חורבנות 😀
או שכן או שלא, אני מדבר על מלכות
וזו שלנו נחרבה כמו של כולם
קהלת מוסף שכבר היו עמים בהיסטוריה ששרדו הרבה יותר זמן ממה שעם ישראל בינתיים ובסוף גם הם נעלמו
מצריים דוגמה טובה
כלומר העיקר זה שהם מסתכלים במבט עולמי אז ברור שכל עם עולה וגם עם ישראל התחיל מתישהו הוא לא היה מתמיד יש לנו כלל כל דבר שלא היה תמיד לא יהיה תמיד
זה הכלל של קהלת כל הנחלים הולכים אל הים
הם מדברים על רעיונות דברים שלמעלה מן השמש שהם באמת תמיד היו באיזה שהוא מובן אז יכולים לנצל אולי מהמעגליות אבל אז זה גם לא יכול לחול על דבר זמני
כן בדיוק זה הביטוי של הרעיון הזה של כל העולם הוא רק שבוע אחד ובסוף זה נחלה ואחר כך אולי יש עוד אחד ולך תדע מה
שש אלפי שנים זה גם הבל…
מה זה כבר
אתה רוצה לטעון שאין מהלך בכל פסוק אלא שכל הספר אומר דבר אחד וחוזר על זה אלף פעם
לפחות זה יהיה אחדות של תוכן וצורה…
אז אתה חושב יש חדש…
בינתיים גם אנשי האינטרנט מתים…
כלומר אני לא חושב אם השאלה שלו היה על טכנולוגיה. התפתחות טכנולוגית היה תמיד, מסתמא לא על זה דיברתף
איך אתה יודע? יכול להיות מילולית הכל חוזר כמו שנישטה דיבר…(לא יודע אם ניטשה דיבר מילולית…)
אבל אם עולם זה רק תמיד, אז מה זה באמת לעולמ*ים* ?
אני לא בטוח שזכרון פה הכוונה שאנשים יזכרו
יכול להיות זכרון זה פשוט ביטוי לכך שהדבר לא נשאר
כמו למחות את זכר עמלק שאין הכוונה לשכוח שהיה פעם עמלק
Thursday, March 27, 2025 • כ״ז אדר תשפ״ה
בלי קשר לעצם הפירוש שלו, הגישה של שד״ל שאולי יש פסוקים שהם ציטוטים של מה אומרים אחרים שווה לבדוק אם זה עוזר
נראה לי זה כבר במדרש דברי יצר טוב וכו׳
קהלת שונה מאיוב בזה. איוב זה דיאלוג פשוט שלכאורה כל דמות אומרת טענה אחרת (לא ששם כן הבנתי את הטיעונים …)
אבל קהלת זה הכל דיאלוג פנימי של קהלת עם עצמו, “אמרתי אל ליבי” וקצת יותר קשה לעקוב בכלל מה אמור להיות הוויכוח, אבל יש בעצם וויכוח כלשהו