Tuesday, February 20, 2018 • ה׳ אדר תשע״ח
Isn’t there some Bible criticism here showing everything doubled?
Oh I’m so sorry I didn’t mean to exhaust you..
יש משהו ששמתי לב פה, גם במקומות אחרים במקרא אבל זה מסביר כאן כמה כפילויות.
יש למקרא מהלך כזה שאפילו דברים שאתה רואה בפירוש בסיפור הוא שם בפה הדמות בסיפור, אפילו שזה לא מוסיף שום אינפורמציה. זה נראה לי כמו עשוי לדרמה, כמו שעושים הצגה וצריכים שהשחקנים ידברו הרבה דברים בקול אפילו שאם זה היה באמיתי הם רק היו חושבים על זה או שזה היה פשוט נראה מתוך המציאות.
לדוגמא שמתי לב בפרשת יתרו כתוב שיתרו בא ‘וישלח יתרו וכו׳ אני חותנך יתרו בא אליך׳. שזה פסוק מיותר לגמרי כבר ידענו שיתרו בר אל משה. אבל הפסוק שם בפיו של יתרו כאילו מדבר את זה עם משה לפרש הדרמה.
ואפשר לראות במגילה עוד יותר הדבר הזה. בולט למשל בסיפור של מרדכי שמכריזים לפניו ככה יעשה לאיש.. שזה מצחיק אם הרכיבה הוא כבוד לא צריך להכריז..אבל בדרמה של משחק מכריזים ככה.
ובפרק זה למשל ביום ההוא בא מספר ההרוגים.. ויאמר המלך לאסתר בשושן הבירה..שזה כופל בדיוק מה שכבר סיפר.. אבל זה כי הוא כתוב כמו דרמה שדבר שהדמויות לא אומרות הציבור לא ישמע.
ואפשר באמת המגילה נכתבה שיהיה אפשר לעשות אותה כדרמה.
אני זוכר שיש הסבר שזה כפול ואיני מוצא כעת בתורה.קום
http://thetorah.com/the-megillat-esther-massacre/
I have no idea why he thinks the 75k includes women and children.
Considering our modern sensibilities and the (theoretical) rules of war that most of us accept as ethical baselines, reading biblical accounts of slaughtering women and children is difficult to accept. We jump to the rationale for the war itself, self-defense against a massive preplanned anti-Jewish pogrom. After all, the people they were seeking to kill were enemies of the Jews and, but for the change in the king’s mind, would have been themselves killing Jews indiscriminately. So now that they had the opportunity, they killed them.
Notwithstanding this point, the stark reality is that the Megillah portrays an offensive war against the enemies of the Jews in which the Jews indiscriminately kill their enemies, including the women and children. We should not be afraid today to read ancient texts as they are. There is no reason to whitewash the past.
this is so weird to me.
he says there is a rationale but then next paragraph he has to be against it.
its mamesh like the bible the maskana doesnt match with what he says..
ok im tiring you but the logic in these kind of articles just seems broken to me. I start to cynically think that it’s some kind of liberal mitzva to be against biblical atrocities so called and we must be mekayem it even i’f the pshat and the story dont match to that.
נראה לי פשוט בסיפור, וכן כנראה הבינו במדרש, שאכן יש כאן רקע של המון שונאי ישראל. הרי אמרו אלמלא אגרות הראשונות לא נשתייר וכו׳. כלומר הגוים האלה היו מוכנים להרוג כבר הרבה לפני הזמן רק לא היו יכולים להיות בטוחים עם המלך המשוגע הזה בסוף יקיים גזירתו. ומסתמא אם זה היה כך אז היהודים ידעו טוב מי זה אלה שמוכנים להרוג אותם.
צריך לתאר את זה אם היה נס ובשנת 1938 היה המולך גוזר שהיהודים יכולים להינקם מאויבים. לא היה רעיון רע להרוג כל איש ששייך לss/. הרי הסס עשו בפומבי מארשים וחגיגות ושירים שיהרגו כל היהודים. ומצב דומה מתאר המגילה. נכון עוד לא עשו הרבה ואולי סתם נסחפו אבל זה היה דרך מאד טובה לוודא שלא ייהרגו ששה מיליון אנשים ואם צריך להרוג לזה מאה אלף אנשי סס שיהיה כך. אני הייתי חוגג על כך לא יודע מה הפרופסורים הליברלים היו חושבים.
על פי פשט מה שיש לערים הפרזים יותר נס הוא בגלל שעיר פרוז יותר קשה להגן עליו, בעיר חומה אפשר להיסגר ולהגן יותר טוב. לכן היהודים הפרזים היו יותר בסכנה ויש להם לחגוג יותר על הנס מיושבי עיר חומה.
אתה רוצה לומר שקודם כתב מרדכי ואחרי זה כתבה אסתר? אפשר שזה סתם עוד כפילות פה
מהו אגרת הפורים השנית?
ומה פירוש הפסוק האחרון
בפסוק כד – כו הוא חזר לסכם את סיפור המגילה כטעם ליום טוב. וזה מעניין לראות מה כלל ומה השמיט.
כִּי הָמָן בֶּן-הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי, צֹרֵר כָּל-הַיְּהוּדִים–חָשַׁב עַל-הַיְּהוּדִים, לְאַבְּדָם; וְהִפִּל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל, לְהֻמָּם וּלְאַבְּדָם. כה וּבְבֹאָהּ, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, אָמַר עִם-הַסֵּפֶר, יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה אֲשֶׁר-חָשַׁב עַל-הַיְּהוּדִים עַל-רֹאשׁוֹ; וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת-בָּנָיו, עַל-הָעֵץ. כו עַל-כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים, עַל-שֵׁם הַפּוּר–עַל-כֵּן, עַל-כָּל-דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת; וּמָה-רָאוּ עַל-כָּכָה, וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם.
ומה הטעם האמיתי…
מפסוק יט בפרק זה הוא מתחיל להיות ספר טעמי המנהגים
על כן זה ועל כן זה..
וקבל היהודים את אשר החלו לעשות – נראה שהוא אומר שכבר התחילו מעצמם לחגוג פורים, באותו שנה ואולי גם בשנים הבאות, וקיבלו להמשיך לעשות אותו דבר בשנים הבאות, וכאשר כתב גם מרדכי. יש כאן דיאלקטיקה מעניינת כמו בכל המגילה בין החוק הכתוב מלמעלה ובין המציאות שאנשים עושים לבד. הרי לא היה שום ספר שנשלח שיעשו משתה ושמחה בפעם הראשונה ומכל מקום עשו. ואחרי זה כתב מרדכי אבל זה כמעט כמו לכתוב את הobvious של אחשורש עם להיות כל איש.. יצא פסק חמור מאת מרדכי היהודי כל אחד ישתה לפחות שלש לחיים כשנפשו ניצלה. א גרויסער יישר כח איזה חידוש עצום.
הפרק הזה מבולבל באופן כללי
That’s a kasha on the goyim not on me….
I’m just saying what the story seems to say not what happened
אגב יש לי להסביר מה הטענה של ודתיהם שונות מכל עם. אני חושב שזה הבעיה היסודית שיש למלכים עם היהודים ועם דת בכלל. המלכות עובדת בכך שלמלך יש כוח וסמכות וכולם מחוייבים לו. לאנשי דת יש פתאום סמכות אחרת לגמרי שהם שומעים אליו שזה האלהים או התורה שלו. זה ממש מרידה במלכות להיות בן דת בתוך מלכות. במקור המלכות היה הדת בעצמו כמו פרעה הוא האל. זה עושה הרבה סנס כי מה זה אל או מלך הכוונה מי שכולם חייבים אליו ומצייתים לו. גם משה רבינו הוא הנביא והוא המלך. הרבה יותר מאוחר זה מתפצל ויש מישהו שמדבר בשם האל שהוא לא המלך וזה כבר מצב בעייתי מאד למלכות. אנו היום רגילים לרעיונות של סובלנות לדת אבל זה לא באמת עובד כי הדת ביסוד מנוגד לכל הכח של המדינה. אלא שיש כזה תירוץ כמו שישו אמר תנו לקיסר אשר לקיסר וכו׳, הם עשו שלום איכשהו עם זה שהאלהים והמלך לא אותו דבר. אבל כל הזמן ברגע שיש איזה בעיה מתעורר שוב הבעיה היסודית הזו שדתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עושים. הכונה לא רק שהם לא משלמים הפרקינג טיקטס שלהם ויש להם מנהגים מוזרים לאכול מצה בפסח. הכוונה מאד יסודית שהם ביסוד לא מכירים בסמכות הממלכה אלא למישהו אחר.
זה היה גם הבעיה של הרומאים עם היהודים העקשנים האלה שהתעקשו שהאלהים שלהם נותן להם עצמאות גמורה ולא היו מוכנים לעשות הפשרות שאחרים עשו עם זה של לעבוד גם לעוד אלהים או וואטאבר. זה המובן של הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי. כלומר זה לא די שלא תעבוד עבודה זרה היהודי של מרדכי הוא עושה בדווקא נגד עבודה זרה ולא כורע להמן כי הוא מאד מצהיר שהוא מחויב לאלהים ולא למלך. גם דניאל אמר משהו כזה לנבוכדנצר. כמו שהגמרא קוראת לזה ככל שזה נוגע למקור הסמכות שלי את וכלבא שווין. זה באמת דבר שהמלכות לא יכולה לסבול.
ולכן כתוב ועבדתם שם אלהים אחרים וישראל בחול עובדי עבודה זרה בטהרה כי בעל כרחנו אנו חייבים לאלהים אחרים וזה ממש עבודה זרה שאתה עובד למדינה או לסמכויות אחרות שהם לא האלהים.
זה לא רק המלכויות שיש להם בעיה זו. גם ההסכמה הליברלית חילונית יש לו אותו בעיה עם הדת. מאד מפריע להם זה שאנשים דתיים יש להם מקור סמכות שהוא לא שום דבר שהם מכירים, לא החוק שלהם ואפילו לא המוסר שלהם אלא דבר שהוא משוחרר מהם לחלוטין והוא נובע ממגע ישיר של המאמין עם אלהיו איכשהו שעוקף את כל המוסכמות שעליהם החברה שלך בנויה. אפשר באמת להבין שזו בעיה מאד גדולה.
הליברלזם סובלת את הדת כל עוד היא חושבת שהדת לא באמת מאמינה בעצמה בסמכות חיצונית לכל מוסדי הסמכות בחברה וזה סתם ריטואלים חמודים או וואטאבר.
אבל דתיים אמתיים איך הם יכולים לסבול. המילה דת במגילה פירושו פשוט חוק או מנהג. ובאמת גם הדת או רליגיה שלנו הוא פשוט חוק או מנהג. וזה באמת סותר לחוק או מנהג המדינה. אי אפשר באמת להחזיק מדינה שבו יש כמה חוקים שונים זה למלך אין שווה להניחם.
יש לאט לאט בפייסבוק
ויצא קצת עד שבת או פורים
לא כל כך כמו החנוכה
לא נראה לי
אין לי מספיק חומר למשהו כזה ולא מספיק זמן לזה
עכשיו מובן למה הקורא למפרע לא יצא..
המרד נבע מהרעיון הזה
על פי רוב אין שנאה סתם בגלל האידיאולוגיה שאני יכול להסביר.. צריך להיות לזה איזה סיפור ממשי אני רק מסביר התאוריה של למה.. וגם אצל המן זה התחיל בגלל קנאה במרדכי אבל אם אין את המתח היסודי לא היה לזה על מה להיתפס.
אויך מיר א פרק…
שכחתי לכתוב בבוקר החלק השני של פרק זה מעניין שהוא מתייחס לכתיבת המגילה עצמו. זה די נדיר בתנך שהספר מודע להיותו ספר ומספר איך נכתב ואיך נשלח.
הגמרא דורשת בה דיאלוג שלם שלחה אסתר לחכמים כתבוני לדורות וכו׳ אבל גם הפשט נראה שהספר כאילו מודע לניסיון שלו להיכנס לקנון ויש בו self reference
גם וגם פרשת מסעי
דברים לא בדיוק רק שירת האזינו כנראנ
אוקיי. התורה הזאת זה כל משנה תורה?
Wednesday, February 21, 2018 • ו׳ אדר תשע״ח
מה קרה עם פרק י?
אבל גם זה צריך לקרוא..
Tuesday, March 18, 2025 • י״ח אדר תשפ״ה
בפשט זרעו = הזרע שהוא שייך לו, כלומר ישראל
לא הזרע של מרדכי
דורש טוב= הוא דורש טובות מהמלך, “אם על המלך טוב”
מס זה ביטוי של עבדות המלך, זה סך הכל כל מה שמלך עושה. נראה לי נריה הסביר שזה לאו דווקא כסף אלא מס עבודה = גיוס חובה
כל הסיום פה זה שאחשורש לא ישים לב שמשחקים עליו
הוא יגיע רק בהתחלה ובסוף…אחשורש הגדול…אחשורש הגדול… אוקיי
אבל הקהל טוהן שזה הכל כי מרדכי היהודי…
הוא עשה את אחשורש לגדול
למה נראה לך הבדל בין פרזים למוקפים, זה הבדל בין מנהג היהודים ובין מה מרדכי כותב..
אני חושב שבפשטות זה לא מצוות נפרדות, זה עניין אחד. פשוט מרדכי מזכיר שיש לתת מנות גם לאביונים שאין להם, כמו שכתוב ושמחת בחגך אתה והגר וכו׳
ומי שנותן משלוח מנות לעני מקיים את ב המצוות כאחד
רק למה 2 אביונים ורעהו אחד? כי בדרך כלל יש יותר עניים ממה שיש לך חברים …
גם נראה ברור שהסיום של הקטע הראשון קטוע שהרי לא כתוב מה היהודים הלא פרזים עושים, אולי נשכחו איזה פסוקים ומילים
למרדכי היה בר מצווה “הולך וגדול”
ולכן מקיימים את המצוות כי כבר מצווה ועושה
יש כזה קטע גם בפרשת אמור? אצל המועדים שכתוב שישראל עשו את המצוה
זה בעצם מנהג המקרא בכל סיפור של מצוה לכתוב שעשו כאשר נצטוו
אבל יש חידוש אצל מצוות הפסח והמועדים שכתוב על כל ישראל וגם מצוה לדורות לכאורה לא רק סיפור
ויכול להיות שהמגילה פה עם הסיפור איך עדיין עושים את הפורים היום זה המשך של הרעיון הזה
שהתורה מספרת תמיד מצוות וגם הקיום שלהם,
נראה לי זה הפסוק היחיד במקרא שמספר על מה שאנחנו עושים….
כן זה ממש עוקב את הפסוק
כי האיש משה גדול מאד בעיני עבדי פרעה ובעיני העם
לא כתוב סיפור על זה שאני בשנת 2025 עושה פסח
רק פורים כתוב בפירוש פה שזה עלי
לשון הווה, נזכרים ונעשים
זה הכוונה כאשר קוראים את זה אומרים, שעכשיו עושים את זה
למרות שהגמרא אולי חושבת שזה נבואה…
אבל מצד שני מפה המקור שצריך בכלל לקרוא את המגילה
שנראה שגם הגמרא הבינה שהפשט כמוני
כל המגילה הוא קידוש לפורים
להזכיר מה עושים עכשיו
שלום ואמת זה קוד למשהו
הקטע האחרון העתק מדברי הימים לכן כתיב אחשרש.. בכתיב יותר פרסי
פסוק יב נראה לי שהמלך גם פחד מאסתר בשלב זה, מורגש תחת איום כזה, מה עוד אתם תעשו, נו תגידו כבר כל בקשות אתן לך ונגמור את הסיפור
Wednesday, March 19, 2025 • י״ט אדר תשפ״ה
כן, הרמב״ן שאל את השאלה ופירש דומה אבל לא הטעם הזה.
הרמב״ן פה
https://www.sefaria.org/Chiddushei_Ramban_on_Me…
הוא אומר שהפרזים היו יותר בסכנה ולכן הן חגגו בעצמן אבל מוקפים היו מוגנים, וכבר היה חומת ירושלים אז
וגם כותב שחששו לחגוג בפרהסיא עד שמרדכי כתב את זה כאילו בשם המלכות
אבל העניין של התבוללות וכו׳ נראה קצת הוספה באמת
זה רמבן קלאסי שלא מבין הלכה ומתרץ לפי פשוטו של מקרא…
גם לא הבנתי הסדר זמנים לפי הרמב״ן פה? הוא הולך לפי הפשט לא לפי סדר עולם? אני תמיד לא אוחז ראש החשבונות הללו
יוצא משהו הפוך שהשמחה של הפרזים יותר גדול לכן הם קודמים כל שנה, כי היו יותר בסכנה, אני הייתי חושב שהמוקפים כשושן יש להם יותר שמחה כי היה ב ימי ניצחון
אולי כבר כתבתי פה
אני חושב בבבזה לא שלחו את ידם זה הקיום של מצוות מחיית עמלק
משום מה נדמה לנו שהחומר של החרם על עמלק זה נגד עמלק, כאילו היה עדיף לו להיות לנו לעבד מאשר למות
אבל האמת שזה נגדנו
שלא נהנה מהכיבוש… (כמו בכלל, העבדות במקום השמדה זה אינטרס אגואיסטי ..למרות שאולי הומאני גם מצד אחר)
וכמו שמוכיח הספור של שאול שזה היה ניסיון לא לקחת את השלל
ולכן תיקנו את זה במגילה ולא נהנו מהביזה וכדין
ואולי זה גם כזה מסר שמי שעוסק במלחמת מצוה ראוי שלא ייהנה ..
למרות שיהושע התחרט קצת על החרם הראשון שלו
אח שלי בא להסביר את כל האגרות שזה נורמלי, רבנים מתקנים תקנה זה אף פעם לא עובד בפעם ראשונה…צריך לשלוח עוד מכתב ועוד ולשנות ככה וככה עד שדבר מתקבל בציבור…