Tuesday, February 13, 2018 • כ״ח שבט תשע״ח
אבל בפירוש כתוב ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום.
בקשר לצום פה.
1. מרדכי הולך בתוך העיר בלבוש שק וזועק. אנו רואים פה שמטרת השק לעשות מצג של צער. כלומר זה מגלה את הצרה, כמו שאדם עושה הפגנה ולובש שק וצם, זה אומר אתם יושבים יפה בביתכם בנוחות ואני בצער, אלך ואעשה לכם משהו שיצער אתכם גם, שהרי זה מצער להסתכל באדם בלבוש קרוע וכו׳, על ידי כן אני זורק את הצרה בפרצוף שלכם שלא תוכלו להתעלם.
ואכן אסתר שולחת לו בגדים להסיר שקו, כלומר היושבים בבטחה בבית המלך אכן מפריע להם היהודי הזה המסתובב עם שק וזועק, ומנסים לעשות אותו יותר בורגני , נו לא ככה מפגינים זה לא יפה, כי באמת מפריע להם, תלבש בגדים יפים ראויים לבית המלך ותבוא תנהל משא ומתן.. אבל מרדכי ממאן ולא קיבל הוא מתעקש שהצרה יותר גדולה ממה שנראה לכם והוא לא הולך להתמדרן כדי שתקבלו אותו. הוא הולך להתסובב במלוא ההפגנה שלו עד שמשהו יתעורר.
אסתר עוד שבויה או נוח לה בבית המלך אז לא רוצה או יכולה לדבר עם מרדכי ככה, אבל מדברת על ידי שליח, ואסתר מבינה מה הוא רוצה ממנה אבל היא עדיין תקועה ברעיון שפה זה בית המלך ויש לכל דבר חוקים וסדרים אי אפשר לבוא למלך סתם ומה אתה חושב דוד שלי היהודי זה שטיבל פה.. זה בית המלך ואם מישהו עובר על הסדר הדיפלומטי אחת דתו.. ומה אתה חושב אני מלכה אז אני יכולה לעשות מה שבא לי זה לא שטיבל ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלשים יום.
פה מרדכי כבר מפסיק לדבר יפה ומוציא את כל הנשק שלו. הוא אומר לאסתר אל תדמי בנפשך.. עם כל הניגון והדרמה של זה. אם יש מסר של המגילה לגבי יהודי המלכות נקודת המפנה הוא הפסוק הזה,. זה הפסוק הכי חזק במגילה. אל תדמיינו יהודי ברלין היושבים לבטח החברים עם כל המשכילים הראשיים שתימלטו כאן ממשהו.
ומרדכי עוד מוסיף, כי אם החרש תחרישו.. יכול להיות באמת כן יצליח לכם. תחרישי ותישארי עם המעמד שלכם. אבל מה נראה לכם כל היהודים ייהרגו ואתם תישארו פה.. לא ילך ככה. להיפך, כל היהודים אלהים כבר ידאג להם שינצלו, רק את ובית אביך תאבדו.
לא ברור אם הוא מתכוון בתור עונש משמים או כמו יענקל׳ה שיתבוללו ויאבדו בגוים. או זה אותו דבר.
על כל פנים זה איום של מרדכי, לא חייב להיות נבואה או הבטחה.
(ואנו רואים שגם אם לא מבטא בטחון בהשם הוא בוודאי מאמין בעם היהודי. שלא יאבדו. כמו גולדה מאיר..)
ומי יודע אם לעת כזאת… הפירוש באמת כמו מיילך רק לא בנימת חיזוק אלא בנימת תביעה חריפה. את חושבת שהשגת לך חיים יפים ונוחים , לא ככה אלא להיפך, זה הרגע שלך, שכל זה היה עבור זה. גם זה אולי סוג של השגחה פרטית אבל הוא בעיקר צעקת מרדכי על אסתר.
וכאן אסתר נכנעת והיא מקבלת את זה. ולכן היא מצווה אם כך אז אדרבה תעשה כמו הגישה שלך לך כנוס את כל היהודים. תעשה הפגנה ענקית ותצומו כולכם. הצום הזה הוא חלק ממהלך הכללי של מרדכי to raise hell. והדגש הוא הכינוס והצום ובכי ומספד כמו שהיה. כלומר לא נשב בשקט ונעשה איזה דיפלומטיה יפה אבל נזעק ברחובות.
ואסתר אומרת גם אני ונערותי נצום, אנחנו נשתתף בזעקה הזו וכחלק מזה נבוא אל המלך אשר לא כדת, וכאשר אבדתי אבדתי. זה הולך על מה שאמר ואת ובית אביך תאבדי. אז היא אומרת אם המצב כמו שאתה מתאר אז כבר לא אכפת לי אם זה suicide mission. הרי אבדתי כבר מכל מקום. או ככה או ככה. אז נעשה את ההפגנה.
הפשט הזה לענד מסביר את כל הדיאלוג בפרק זה כמין חומר.
אל תדמי בנפשך.. זה כמו הקלוזנברגר רבי שאלו אותו אם לברוח מהארץ בעת מלחמה אז ענה און מיר אלע וועסטו לאזן שטארבען דא..?
(בסוף הוא ברח אבל וואטאבר(
Of course ancient people were more physical than us.. but it still seems it was performative and not just an outburst.
American protests are gurnisht.. Tunisia is where it is..
Or did you see the maiden protests? That’s a protest…
המשך לא מתכוון לזה
המשך חכמה
הוא אומר שאדם פרטי פחות או יותר שקול אצלו ריטואל וצדק.
אבל ציבור הרבה יותר קל שכולם יניחו תפילין מאשר שסדר החברה תהיה צודקת במשפט.
זה יותר ביקורת על קפיטליזם או משהו מאשר על ירושלמים שלא מתקלחים
זה דבר קל לאסור ג׳יי מרידזש. דבר קשה לעשות הילטה אינשורנס.
Institutions are good for ritual. Bad for justice.
Wednesday, March 12, 2025 • י״ב אדר תשפ״ה
ברור הרי פה שצום קשור להתכנסות, אז מה עשו כאשר כנסו את כל היהודים?
לא התפללו? אולי למדו בתורה? בטח עשו משהו
יש תיאוריה שזה היה הפגנה
ונראה לי פרקטיקה מועילה לעשות הפגנה בצום, אחרת המארגנים צריכים להזמין אוכל לכל הציבור ….
חסכוני יותר
מרדכי “לא קיבל”
אחר כך “וקבל היהודים”
חיפשתי לגבי הראשי תיבות של השם
אתה יודע מי המציא את שיטת הרמז בראשי תיבות?
בכל מקרה, בכל התנך יש מעט מאד ראשי תיבות הויה ישירות
אם רוצים שיהיה בתוך פסוק אחד אז יש רק 24 בכל התנך, 11 מהם בדברי הימים..
בכל התורה יש רק 4 פסוקים כאלה
אז זה שיש אחד במגילה אולי משמעותי..
איפה יש כבר בתנך
יש בחזל דרשות על מילים כאילו הם ראשי תיבות
אבל לא להיפך לחפש מלים בראשי תיבות של פסוקים
כלומר נוטריקון
ואם מחפשים משפט בעל משמעות כלשהו בר״ת האלה אז נראה לי רק 2 או 3, ישמחו השמים ותגל הארץ (*2), אולי ‘ידו החזקה וזרועו הנטויה׳, ו׳יבוא המלך והמן היום׳
ברמבם זה נראה לי בטח כבר מכון שהתחיל ככה.. אז השאלה רק מי התחיל את זה
אם היה בכלל רעיון של קישוט כזה, הרי אצל הפייטנים הקלאסים כבר יש את רעיון החתימה בראשי פסוקים או מילים
אז אם מחבר המגילה הכיר את זה זה היה בדיחה מאד מוצלחת מצידו שהוא שם את זה ביבוא המלך והמן היום
נכון
שכחתי
אבל יש את זה עם משמעות? או רק אב?
אתה הבאת פעם פירוש כזה שכתוב בתהלים ינאי או משהו..
תגלה לנו…
שםן יש 22 פסוקים רק לא לפי הסדר, אז מישהו מצא סדר?
זכור ה׳
אוקיי
אבל גם לרמוז שמות אלים
אם זה באמת מנהג מסופטימי בבלי אז למה שמחבר המגילה לא יכיר את זה
אבל האחרים לא לפי הסדר, כלומר האותיות של השם בבלבול