Monday, February 12, 2018 • כ״ז שבט תשע״ח
לא בדיוק. ומה זה בכלל המלכה. הרי אחרי זה אסתר לא באה שלשים יום נראה לכם שאחשורש היה פרוש שלשים יום…
ובפירוש כתוב כאן כי אם חפץ בה המלך, שיש שהמלך גם יבקש אחת שנדחתה מהמלוכה
היא כן אבל זה לא אומר שאחשורש נהיה מונוגמי..
המלכה היה תואר של כבוד או משהו. בפועל השתמש בכל הבנות שם
מרדכי לא היה איש כזה חשוב
המן לא הסתכל בעצמו על דברים זה לא מתאים לבעלי גאווה כמותו..
איך מרדכי בכלל הגיע לשער המלך? בגלל שהיה מבקר את אסתר ככתוב בפרק הקודם?
אני יודע הגמרא…אני שואל אם זה נראה לכם במקרא כאן
כי הגיד להם אשר הוא יהודי?
אפשר גם בגלל שהמן היה אגגי והיהודים שונאים אגגים
מה הם דברי מרדכי שרצו לראות היעמדו?
מה פירוש הפסוק
מה עבדי המלך חושבים
זה לא קשה כי זה לא חייב להיות ענין תורני אלא לאומי
אפשר על פי פשט להיפך שלקחו את העמלקיות כדוגמא לשנאת ישראל
כמו אצלנו כל שונא ישראל הוא נאצי
זה נראה לי לפחות הפשט של החזל הזה
דיברנו על זה פעם נדמה לי זה נהיה שפה. לפני השואה היה מישהו אחר שהיה הדוגמא לרשע..
המגילה אכן לא אומר עמלק אלא אם אגג זה מלך עמלק אבל אתה אומר שזה סתם מקרה שמות שווים
השאלה הוא יותר אם היה במגילה סתם אנטישמיות כזו בלי סיבה טובה.
שזה נראה לי הארכיטיפ שמצאו בעמלק שפוגע בנו סתם כי הוא שונא.
אבל מרדכי התחיל עם המן ללא סיבה טובה…אז השנאה הדדית כבר
בקיצור מעניין אם הרקע פה זה איזה שנאה לאומית כזו או זה לא הכוונה. אם קוראים לזה עמלק או נאצים זה סתם שאלה של גנאלוגיה
כמובן לא מסתדר עם הדורות ובמקום שזה אותו אגג
אפשר גם כי כאב לו הרגל.. אבל איך הגיע מזה להרוג כל היהודים. כמו שזלמן אומר זה עורר שנאה כבושה
זה מזכיר את מה שהיטלר כותב במיין קאמפ שפעם ראה בוינא יהודי מלוכלך והוא עיצבן אותו איכשהו ומאז התעורר להבין שכל בעיית העולם זה היהודים.
ידעתם מזה? הכל באשמת יהודי אחד שלא עשה מקלחת.
http://bigthink.com/stephen-johnson/maybe-its-n…
This is an interesting idea
מי
דת אין פירושו religion אלא חוק כפשוטו
היה להם חוקים שונים
כמו שצריך ללבוש ציצית וכדומה
אבל חסר כאן
הטענה שהיו מתבוללים הוא א) שכנראה לא היו מעוניינים לעלות לארץ, לפחות לפי התאוריה שהבאת..
ב) אנו לא רואים שמרדכי למשל מקפיד להביא טונא בנייר מתכת כשהוא הולך לשער המלך..ואין בכלל בעיה שאסתר תצטרך לחיות כמו גוי בביתו. זה דבר ממש קשה על המגילה מבחינת מבט הלכתית. אפשר כמובן לתרץ פיקוח נפש ועבירה לשמה וכו׳ אבל זה לא עונה שזה אפילו לא מוזכר כבעיה.
המדרש לכך כבר דמיין את זה יותר כמו ספר דניאל שמתואר בו אותו סוג קירבה למלכות עם מאמץ של לשמור על הלכות כשרות ותפלה. הניגוד בין זה לאסתר אומר משהו. אם שקשה להוכיח משהו מחסרון בפרט שזה סיפור עם נושא אחר.
יש את הסיפור המפורסם על הכרת לשון העמים והראיה ממרדכי והפירכא.. זה ביטוי יפה לנושא פה
האמת הרי שמרדכי לא היה ניכר שהוא יהודי עד שאמר
זלמן לייב אומר שלא…
צום יכול להיות עניין של הפגנה
הספר שלמדתי באלול על התשובה טוען שכל הצומות שבמקרא הם יותר הפגנה והנכחה של הצער מאשר תשובה פנימית
אם עקבת אז איפשהו..
הוא טוען להיפך שצום כתשובה זה דבר מודרני
אבל אפשר להיפך שהלאום היה יותר חשוב מהדת, במונחים שלנו.
למשל חזל עושים עסק עם ההשתחויה לצלם. אבל הצלם כבר אומרים תוספות וכך נראה הפשט לא היה עבודה זרה אלא כבוד המלכות. אבל אז יש קושיא שבדיוק על זה מסרו נפשם חנניה מישאל ועזריה.
וזה מוביל אותי למחשבה שאפשר כל עניין הדת לא לעבוד עבודה זרה קשור במהותו עם העם, ולכן באמת
אני לומד קצת עבודה זרה בדף יומי וניכר שם שחלק גדול מההלכות הם להרחקה מגוים ולא מעבודה זרה. כמעט עבודה זרה אסורה כי זה גוייש ולא להיפך.
ולפי זה מובן לי מאד יהודי הכופר בעבודה זרה כי זה הזהות שלו שהוא לא מכיר במלכות המן , ולא משנה אם המן היה אליל כפי שהגמרא מתארת, כי זה גופא האלילות.
כמובן המאירי וכו׳ חושבים להיפך שגוים אסורים כי עבודה זרה. אבל פשוט לא נראה כך כבר במשנה.
צום פירושו התקהלות של כולם. זה מובנה בצום זה לא סתם סיגוף. זמן קהילה 🍸לכל
האי אכילה הוא כמעט פרט שולי. כלומר מתאספים לא לעשות מסיבה גדולה כמו אחשורש אלא לתבוע משהו ממילא זה נקרא צום. אבל זה לא עבור לסגף עצמך או משהו.
קדשו צום קראו עצרה
אסתר משתתפת עם הציבור בפרטיות אבל הציבור הוא ציבור..
טוב איני יודע אם זה מסתדר אני רק אומר האפשרות..
זה ראיה אבל אפשר לתרץ אותו..
אני מוחה על כבוד הספרדים 😉
אבל מרדכי ואסתר גרו בפרס מסתמא היו ספרדים..
נו עכשיו אתם כבר סתם צועקים שלא ענו אמן בכל כוחם.
הרי הטענה של התבוללות הוא בדיוק זה שחיו בין הגוים ועד שהיטלר לא גילה שהם יהודים ורצה להרוג אותם שכחו שהם יהודים
וככה אפשר לקרוא באמת המגילה
אבל מרדכי בתחילה לא היה גאה, רק אחרי שנהיה גזירה הוא ואסתר נזכרו שהם יהודים
זה פירוש שלי לפי היסודות שלה. הפירוש שלי זה שמרדכי זה יסוד אבא ואסתר זה עטרת היסוד..
*שלך
וכך נהגו
אבל יענקל צודק שזה הכל תלוי בדיכוטומיות שלנו בין הפעולה הדתית לזו החילונית. יש לי ספר שלם באנגלית god and politics in esther שמנסה להוכיח שזה טעות ושהנחת המקרא הוא שלא צריך לפרש שם השם כדי להראות את פעולתו.
צודק שיש ספרים אחרים שכן רוצים לבטא דברים מפורשים, אבל אפשר לומר להיפך שעזרא ונחמיה התחילו עם ענין הדת אבל במקור במקרא לא צריך לכתוב והנה השם הופיע כדי להודיע שהכל מהשם.
על כל פנים זה מסתדר עם התאלוגיה שלי..
בנוסח של שתרגום השבעים מוסיף תפלות והזכרות מפורשות של השם, אבל מסתבר שזה הוספה יותר מאוחרת? אם כי לא כל כך הרבה יותר.
ראיתי איזה אתר נןצרי טוען שהסיבה שהספר נכנס לקאנון זה בגלל שאבות הכנסיה קראו הנוסח הזה ואילו היו קוראים את נוסח המסורה הוא לא היה בקנון
יש עוד ספר שלא מוזכר שם השם וזה שיר השירים..
גם אסתר לא..
שוב זה קשה מאד ללמוד דברים ממה שלא כתוב.. אבל כמובן זן שאלה מאד מסקרנת
לפי התאריך של החוקרים אז באמת מגילת אסתר היא הספר הכי מאוחר בתנך? או דניאל עוד יותר מאוחר..
רעב יידלע דזיקובער היה נגד נס פורים כי הוא לא הסכים לחגוג סיפור כזה שבת ישראל נישאה לאחשורש ולדעתו היה צריך לקבוע תענית על כך ולא משתה.
יש גם את העניין הזה עם שמות מרדכי ואסתר על שם אלילים בבליים
לפי פירוש יענקל אפשר לראות שהמגילה בכלל נגד התבוללות בין העמים ככתוב ומדבר בלשון עמו
מה פירוש מולדתה המקום שנולדה בו? אסתר נולדה ביהודה? או שזה סתם מילה עמה ומולדתה
זה רק מוכיח שהרבי ז״ל גם היה אתאיסט..
יואלי גרומן כתב פעם תאוריה על כך..
עכשיו הבנתי הפסוק היעמדו.
העבדים ראו שיש תחרות בין מרדכי להמן אז הלכו וסיפרו להמן לראות דברי מי יעמדו כלומר who will prevail המן האגגי או מרדכי היהודי.
עדיין כי הגיד להם קצת קשה
אבל מדברי המן כן נראה שמרדכי טען שזה נגד דת יהודית לכרוע לו, וזהו את דתי המלך אינם עושים.
כי הפירוש שזה הולך על סתם דתים או מנהגים לא מסתדר, ופה מפורש לפני זה שמרדכי עבר את מצות המלך לכרוע להמן ועל זה התלונן המן
רק כמובן הוא עשה את זה תלונה עקרונית לא סתם הם לא משתחווים לי..
הפוליטיקה פה נראה כך, המן בא ומתלונן שהיהודים אנרכיים לא מצייתים לחוקים וכו׳.
ואם על המלך טוב, שזה ביטוי של המגילה שמאד עדין כזה כלפי המלך, לא אם המלך יחליט, אם על המלך טוב כזה , ייכתב לאבדם.
וכמו במקרה בלי קשר ועשרת אלפיים ככר כסף וכו׳. ככה נותנים שוחד בפרס. לא אומרים שום דבר מפורש, רק מדברים על עקרונות חוקה ובדיוק נזכר המן שיש לו חוב אל גנזי המלך וכבר יגיד לעושי המלאכה לשקול את עשרת אלפים.
עכשיו המלך מסכים אבל הוא לא מוכן להוציא כתב משלו להרוג את כל היהודים. אפשר גם לאבדם משתמע לתרי אפי, וכנראה לכן אמרה אסתר ואילו לעבדים ושפחות נמכרנו וכו׳. כלומר המלך שיחק שזה חוק בנאלי כזה והיא צעקה לא זה גנוסייד.
ובקיצור הטריק הוא שהמלך לא עושה כלום רק הוא ממנה את המן לשר מיוחד לענייני היהודים ונותן לו רשות לעשות בהם כטוב בעיניו.
ואז המן מעצמו עושה מה שסיכמו עם עשרת אלפים כיכר.
ורק מרדכי שהיה איש שמבין פוליטיקה ידע את כל אשר נעשה. כי כל השאר לא הבינו וחשבו שזה בירוקרטיה כרגיל.
ועכשיו אפילו בפסק שהוציא המן לא כתוב שום פרטים. רק שיהיו עתידים ליום מסוים.
זה הסיבה שכל כך חשוב פה התאריך. כי מהות גזירת המן לא היה שום דבר בקשר ליהודים אלא שיהיו עתידים ליום זה. זה היה פתשגן הכתב כלומר החלק הגלוי לכל העמים. רק באותיות קטנות אולי ברמז או משהו היה כתוב להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים, שזה כמו רשימה שלימה של terms and conditions שאף אחד לא ידע מה בדיוק הכוונה אלא מסתמא העורכי דין אמר שככה צריך להיות כתוב..
והעיר שושן נבוכה מה הפשט בהכרזה מוזרה זו להיות עתידים..
ולכן לא שמעו ההסטוריונים על נסיון הגנוסייד הזה שהיה הכל מוסתר ולא מפורש אף פעם..
טוב זה פורים תורה
הגמרא בברכות אומרת שהמדי ופרס מצוינים בשמירת סודות והצניעות
תניא אמר ר״ע בשלשה דברים אוהב אני את המדיים כשחותכין את הבשר אין חותכין אלא על גבי השולחן כשנושקין אין נושקין אלא על גב היד וכשיועצין אין יועצין אלא בשדה אמר רב אדא בר אהבה מאי קראה (בראשית לא, ד)וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו:
תניא אמר רבן גמליאל בשלשה דברים אוהב אני את הפרסיים הן צנועין באכילתן וצנועין בבית הכסא וצנועין בדבר אחר:
בוודאי מדי מנצח
Tuesday, February 13, 2018 • כ״ח שבט תשע״ח
אפשר תמיד לברוח לר מוטל זילבר או משהו ולראות הכאילו עובדי השם כאילו מחבקים זה את זה וכאילו שמחים וכאילו בוכים וכאילו מחדשים חידושי תורה
בקיצור יש יותר מסצנה אחת בשושן בברוקלין רק חלק מהם הם underground וצריך לדעת איפה למצוא אותם
בגדול אני נוטה לחשוב שהוולגריות של פורים ברחוב שלנו הוא לא בטעות וזה נועד להיות משהו כזה..
רק כמובן בכל מקום זה מתבטא לפי תנאיו
ועדיין מנהיגי החרדיות היו מעדיפים לבטל את כל הכאילו הזה וכל שנה הם מדפיסים פשקווילים נגד הבאסעס ונגד זה זה. אז אפילו הכאילו שיכורים שאתה פוגש אם המנהל שלהם היה מפיק את זממט לא היית פוגש אותם
טוב מסתמא מכירים כבר נדרשות האלה שלי אין כל חדש 😇😚
Tuesday, March 11, 2025 • י״א אדר תשפ״ה
אבל זה פשוט, שזה באמת נקרא כך כי זה ניתן…
באנגלית לא נותנים חוק אבל יש נותני חוק..
Lawgiver
אולי בעצם בדרך כלל על השם אומרים ככה
אבל אולי בפרסית אומרים ככה?
ואנו אומרים “מתן תורה “
אבל זה לא בחומש נראה לי
קיי רק שזה לא צריך להיות משחק, זה פשוט צורת ביטוי שלהם
בדיוק בחומש הלשון נתינה כתוב רק על הלוחות
אבל כשאנו אומרים “נותן התורה” לא בטוח שהכוונה לזה
כתוב “נתתי להם חוקים” בנביא