Monday, March 10, 2025 • י׳ אדר תשפ״ה
אבל הפשט ברור, מרדכי ואסתר היו כאלה יהודים כמו הזאתי בעזה, לא בדיוק ידעו הלכות מסירות נפש, היו מחליטים מדי פעם על איזה ענין שזה יהרג ואל יעבור, לא דווקא מדעת חכמים
ויש על זה די מפורש בחזל וראשונים מחלוקת אם זה היה להלכה
בכלל מסירות נפש זה מן ההלכות שלא בדיוק הלכות, יש תיאוריות של החכמים אבל למעשה בכל הדורות יהודים החליטו לבד מי ומה ומתי..
גם לקולא וגם לחומרא..
זה מהלך של הגמרא בסנהדרין. אבל דווקא עושים שם דרשה שמותר להשתחוות לאדם יכול להיות מרדכי לא סבר לדרשה זו…
כמובן שזה תלוי במשמעות של ההשתחויה הזו, מרדכי סבר שזה ניגוד להיות יהודי איכשהו, בין אם פורמלית עבודה זרה או משהו אחר
זה כבר האשמת הקרבן…הוא לא היה צריך לדעת שהמן יהיה כזה משוגע . סבר שמקסימום הוא מסכן את עצמו, כמו חנניה מישאל ועזריה
אולי אחשורש לא היה מעשי, לא היה יוצא מהארמון או משו
אחר כך זה כבר היה עניין של ניצחון…הוא לא הולך להיכנע ..
נו, אתה לא יודע שפרסים מבינים רק כח?
אבל מלכות שמים זה גם משהו פשוט ..
וזה שיש ניגוד בין מלכות אדם למלכות שמים זה דבר יסודי במקרא
רק יש אולי יוצא מכלל למלך שנמשח על פי השם
או ההשתחויה שהוא סתם כבוד , אבל כבוד מלכות זה כבר בעיה
משה השתחווה לפרעה?
צריך להיות איזה מדרש שלא
יש על זה סיפורים למשל האנגלים הגיעו לסין והיה המנהג שכל פעם שמגיע מכתב מהמלך צריכים להשתחוות בפישוט ידיים ורגלים. אז הנציג האנגלי אמר שהוא מסכים, רק שיהיה שוויוני, הוא גם נציג של מלך אנגליה אז כל פעם שהוא נכנס ישתחוו כולם לו ואז גם הוא והחברה שלו ישתחוו למלך סין, אז אמרו אוקיי לא…
אני מביא את זה שזה נורמלי שמישהו ממלכות אחרת מרגיש שלא בסדר להשתחוות יותר מדי, יש איזה שיעור של נימוס מקובל אבל לא יותר
אז מרדכי אמר נו לאחשורש זה בסדר אבל המן סתם שר, נו גם אני שר של השם ..
משהו כזה
אברהם גם התחתן עם גויה ..לא עובד ככה להביא ראיות כאלה…
ככה מרדכי טען
כלומר בזמן האבות בכלל הרבה דברים לא היו מאבקי דת או מלוכה כאלה
אין בתנך הרבה מצבים שזה ממוסגר כמאבק מי המלך האמיתי או משהו כזה
רק בגלות יש את זה
כמו בדניאל שפתאום סיפור שלם לאכול מלחם המלך
אחי יוסף גם לא בדקו כשרות כשאכלו אצלו….
לאומי/דתי/כבוד, משהו כזה
הכל אותו דבר…
מה זה דתי רק כבוד השם, גם כבוד…