Wednesday, October 06, 2021 • ל׳ תשרי תשפ״ב
אה, ומה עם כל האנשים מסביב למה אין להם זקנים זה נראה רק הגדול יכל
אבל זה הכל לפי התאוריה שזה באמת יהוא..
https://en.wikipedia.org/wiki/Black_Obelisk_of_…
פרק ח
המראה הקודם היה על הים, לא כתוב שהיה ליד ים אבל החיות עלו מתוך הים. וכאן הוא בעצמו על יד הנהר והאיל גם עומד לפני הנהר. יש משהו בימים ונהרות שמאפשרים חזיונות. גם יחזקאל.
טעות גם פה הוא רק רואה בחזון שהוא על אובל אולי ואילו הוא עצמו היה בשושן הבירה?
בקיצור היה איל עם שני קרנים והוא ניצח את כל החיות בצפון ודרום ומערב. ואז בא צפיר עיזים וניצח את האיל. וגם הרס צבא השמים וביטל התמיד וניתן לו קץ 2300 ימים?
והמלאך גבריאל הסביר לו. הקרניים הם פרס ומדי. השעיר הוא מלכות יון והקרן הגדולה אלכסנדר. והוא נופל ועומדים מתחתיו ארבעת השרים שלו. ואינם חזקים כמותו. ואז קם מלך עז פנים כנראה אניוכוסו. מהו שמבין חידות לא ברור אולי הוא היה קצת חכם והבין התורה לכן התנגד לה. והוא משחית
הקבה מכונה כאן שר הצבא של ישראל או שר שרים. הוא אומר אנטיוכוס לחם עם הקבה בעצמו. ויש לו קץ ערב ובוקר אבל זה לא פירש לו דניאל מתי זה אלא ציוה לחתום. ודניאל מסיים ואומר שאינו מבין לא ברור הפשט
הרי הסביר הכל למה שלא יבין. כנראה אין מבין הפירוש כמו המבינים בספר עזרא, אין לו למי להסביר המראה כי היה נסתר
עוהת אומר שצפיר העיזם אינו סתם שעיר אלא משהו יותר מיתי, כי יש לו קרן חזות בין עיניו והוא מעופף ואין נוגע בארץ
משמע שדניאל שונא גם את אלכסנדר, אבל זה לא נראה לי מוכרח
אפשר הנהר רומז למלחמות שהיו על גדות נהרות
בפסוק יא הכתיב יותר מובן שממנו מן שר הצבא הרים את התמיד, אולי הקרי משפר לכבוד ה׳
מי זה פלמוני המדבר? לפי מה שעונה אליו משמע שזה דניאל עצמו
אבל זה לא עובד הרי אחד קדוש שאל את השאלה
ולמה הוא עונה אלי
פתאום הוא נמצא בשמים ושם מלאכים וכו׳ , מקודם היה על נהר
רשי
ראיתי פֶתר בשם רב סעדיה לדבר וכבר עבר ופתר עוד עד ערב בקר עד שיבא אותו הערב שנאמר בו והיה לעת ערב יהיה אור (זכריה י״ד:ז׳) ובטוחים אנו כי דבר יוצרנו יקום לעולם ולא יופר. ואומר אני כי הערב והבקר האמור כאן גימטריא הוא ויש זכר לדבר משני טעמים האחד שיהא חשבון זה מכוון עם חשבון אחר שבסוף הספר, והשני שאמר גבריאל לדניאל למטה בעיניין ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת הוא (דניאל ח׳:כ״ו), ואם לא רֶמֶז החשבון תלוי בו למה חזר וכפל אותו לומר אמת הוא, והחוזה נצטווה לסתום ולחתום הדבר ואף הוא לא נגלה בלשון סתום וחתום ואנו נוחיל להבטחת מלכנו קץ אחר קץ ובעבוֺר קץ הדורש נודע כי טעה במדרשו, והבא אחריו יתור וידרוש דרך אחרת