Thursday, November 23, 2017 • ה׳ כסלו תשע״ח
פילוסופיה הוא אובררייטד…
הנקודה היא שהפואטיקה מבטאת יותר טוב את התחושות ואת המחשבות שאיוב מנסה להגיד מאשר התרגום לפילוסופיות יבשות.
כבר הבאתי פה דברי ראסל שיש פילוסופיות שהערך שלהם שהם מבטאים טוב מצב רוח מסוים. הרי להוכיח דברים זה פאסה. פילוסופיה הוא שפה שמנסה לדייק מאד להבהיר מה בעצם רוצים להגיד. ולפעמים השפה הפואטית או הספרותית מסבירה הרבה יותר טוב פשוט ההסבר והביטוי שלה יותר מדויק וקרוב אל המכוון.
זה לא שזה פחות עמוק כאילו או פחות נכון. זה גם מאד עמוק ומאד נכון גם לפי החכמה שלנו..רק השאלה איך זה מתבטא.
בינינו שייקספיר מבטא יותר טוב את הבן אדם מאשר הרבה פילוסופים. דוסטויבסקי הסביר הרבה יותר טוב את השאלה של המוסר בלי אלהים מאשר מיליון פילוסופים.
היו אפילו פילוסופים שמלכתחילה כתבו סיפורים כמו קאמי. או כותבים שירה זה פשוט מסביר יותר טוב.
לפעמים גם להיפך הדרך הכי טובה שיש לי להבהיר משהו הוא איזה פילוסופיה
טוב אני בפרק יד.
באופן כללי הוא טוען שאדם הוא כלום והשם יודע זאת. אף על זה פקחת עיניך ואותי תביא במשפט עמך?
ואז הוא מאריך שלעץ יש תקוה אחרי שמת יכול לבוא מים ולהחיותו. לאדם אין תקוה כשמת מת וזהו. וזה כמו שאזלו כל המים מן הים ונהר יחרב ויבש כבר אין כלל מה שיחיה אותו.
וזה הכל טענה שאדם כזה זמני ומה יש להעניש אותו.
אני זוכר פעם קודמת שלמדתי איוב יצא לי שעיקר טענת איוב הוא שהאדם לא חשוב שתהיה עליו השגחה. וחשבתי שזה מה שמדברים הרבה ספרים שזה כפירה של פילוסופים לומר כך שאדם לא חשוב אצל אלהים. הקדושת לוי היה מאד ברוגז על זה..
אבל עכשיו אני חושב שאיוב לא אומר שבגלל זה הוא לא רוצה קשר עם אלהים. כמעט להיפך. הוא רוצה שאלהים יפקח עיניו על זה.
רק היחס יהיה הוגן לא יקח אותו כזה ברצינות.
וזה מה שאומר תקרא ואנכי אענך למעשי ידך תכסוף. בוא נסלק את הדמיון הזה שאתה צריך לחשב כל מצוה לעבירה שאני עושה. כנראה יש לך משהו שאתה נכסף למעשי ידיך אז הנה אני תדבר אתי אענה אותך.
כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי. אני טוב לי מאד שתשים לי לב אל תתעלם רק באמת עבור מה לשמור על חטאתי. זה לא מתאים לך. תסתכל על הטוב הכללי אל תהיה ש
ליטוואק שסופר עבירות..
דומה מאד לטענות אלה אנו אומרים גם בסליחות וכדומה. אנו משתמשים בטענה של אדם יסודו מעפר וכו׳ אבל לא לעשות יאוש ואדישות אלא שאלהים יהיה הוגן פשוט ולא יעניש אדם מלא יצרים כאילו הוא משהו שצריך לחשוב כזה בחומרה.
רק להיפך מתאים לאלהים חתם בצרור פשעי תסלק אותם כאילו לא היה
או הכוונה שזה מה שאלהים עושה שומר כל העוונות בצרור וזה לא לעניין.
בסוף הוא חוזר לתאר תקוות אנוש רימה שהוא מת ולא יודע אפילו שיש לבניו כבוד ולו נשאר רק בשרו עליו יכאב.
הטענה הוא שאין לאלהים מתי לשלם לאדם את שכרו בבניו כי מה יש לו מזה. לו יש רק את בשרו ולכן לא הוגן לעשות איתו חשבונות כאילו היה נצחי.
כמו שהר יכול ליפול ואבנים שחקו מים כך תקות אנוש האבדת. הוא לא כזה תקיף ונצחי.
יונג עושה מזה הרבה דברים..אבל מה שאני מסכים אליו שבאמת הוא עושה כמו שנאמר אברח ממך אליך…
אין לו מקום אחר לפנות אליו.
והוא מאמין שאעפ שהאל עשה לו כל זה עדיין אפשר לבוא איתו במשפט. כאילו סוף סוף יש איזה צדק וזה חייב לשכנע אותו אפילו שבוודאי יש לאלהים עכשיו מידה אחרת או סיבה אחרת שמעניש אותו.
יש הגיון בזה יש תיאור בשיחות הרן שבא איזה שוטר לבית שלו וחיפש משהו. אמרו לו זה לא המקום הנכון. עוד כמה דקות חזר שוב אמרו לא לא פה. וכך עד אחרי כמה פעמים לא חזר. אמר רבי נחמן בכל מקום יש יושר. אפילו הגוי השוטר הזה בסוף יש לו יושר שהבין. רק לפעמים זה יותר רחוק או מכוסה.
אותו דבר אלהים -או לפעמים אפילו במשל שלך- התקוה הוא שבסוף לכל אחד יש קצת צדק. רק זה לוקח כמה וכמה נסיונות עד שעוברים את כל התירוצים ומגיעים אל זה.
לפעמים אפילו מישהו כתב מכתב אל סטאלין ובאותו יום התגבר בו הצדק ושיחרר אותו. קראתי שזה היה יכול לקרות.
או בשפה קבלית יש מידת גבורה מידת כעס מידת רחמים וכו׳. כאשר שולט מידת אכזריות אין למי לפנות. אבל אתה פונה אל מידת הצדק שבאל שיתגבר על מידת האכזריות שבו. ובסוף אפשר שיתגבר.
או בשפה חסידית פונים אל הפינטעלע יוד שוב ושוב ובסוף הוא מתעורר.
מה שאיוב עושה ששונה מהתפלות שלנו הוא פונה אל מידת הצדק שבאל. לא אל מידת הרחמים כמו שמשה רבינו ודוד נוהגים לעשות. לכן קשה לו.. ר נחמן קורא לזה תפלה בבחינת דין. זה מקום שכנראה פחות שייך להתפעל מתפלות וצריך הרבה זכות או התעקשות לפעול בתפלה כזו.
מעניין שהמקובלים לא ראו בצדק שיא מעלת האל אלא ברחמים.
אנו אפילו לא שומעים על מידת הצדק והיושר של האל ככ בהקשר היהודי.. צדק זה מידת המלכות בסך הכל. גבורה או מה שנקרא מידת הדין זה לא צדק זה הבעיה של איוב.. לכן בקבלה זה בעיה כי מידת הדין יש לו דברים גם רעים כפשוטו. כאילו זה לא באמת שווה למידת הצדק. אפילו שהוא קרוב שלו.
אפשר לראות בכל מענות איוב בסך הכל מין הכנה וקריאה אל הנבואה. שבסוף מגיעה אליו.
אבל גם בשפה שלנו זה כך.
ער מאכט סתם א ווינט.
ער בלאזט פון זיך.
סאיז גארנישט סתם לופט.
ומה חטא הלופט?
הבל הבלים.
באמת הזוהר חשב כמוך ואמר שהבל הבלים זה באמת הכל שבעה הבלים מעשה בראשית..
אבל הפשט זה ביטוי לדבר שאכן מאד חזק אבל אי אפשר לתפוס אותו אין לו ממשות
זה הפשט? אני חושב שהוא מנסה לטעון שהדברים של איוב מראים שהוא לא כזה צדיק. כאילו פיו מכשיל אותו כי יאלף עונך פיך. הוא לא אומר מה החטא אבל הוא בטוח שישנו.
אני אומר שאתה רואה באידיש גם כן רוח פירושו ווינט ולא גאווה. כך שזה לא מוזר הרעיון הזה. גם כמו שכתוב בקהלת הבל ורעות רוח.
ומה יש לרוח עם גאווה? גסות רוח? מה הכוונה?
Sunday, November 26, 2017 • ח׳ כסלו תשע״ח
נו?
הרי צרות איוב לפי תחילת הספר היו על ידי רשעים. ותפל שבא ותיקחם וכו׳.
Sunday, June 20, 2021 • י׳ תמוז תשפ״א
יפה. אבל בטח יש בזה עוד לחשוב. יתרו כנראה גם היה חבר כזה ובסוף יתרו הודה..
גם כנראה אדום אמרו אתה גנבת את הבכורה..
פסוק ג. איוב עונה לאליפז במטבע שלו. משלמים לך לפי מילה שאתה חייב לחזור על הקלישאות שכולם שמעו כבר מיליון פעם עם מילים חדשות?
ד. נו גם אני יודע..אתן לך מספיק מילים עד שיצוף לכם מעל הראש…
ה׳. אתן לכם הרבה מילים של חיזוק. אבל…
ו. המילים לא נוטלות את הכאב שלי..זה כואב לי בבטן לא בפה..
זה יותר חריף. הוא אומר כן יש לכם מילות חיזוק כאלה יפות שזה ממש כיף הייסורים .נו בא נתחלף אתם תסבלו ואני אתן לכם את החיזוק. .
אז אתם תסבלו ואני אגיד עליכם מילים יפות ואנענע את הראש שלי ככה.
זה כזה מדויק שזה מפחיד.. כלום לא השתנה בשלושת אלפי שנה
מפסוק ז והלאה הוא מדבר לנוכח האל, צריך להבין איך הגיע לזה
כנראה פסוק ו הוא המעבר, שזה אומר משהו כמו הרי מילים לא מעלות ולא מורידות, אם אגיד מילות נחמה מחורזים זה לא מקיל את הכאב וגם אם אגיד איזה דבר שנשמע כפירה זה לא יחריף את הכאב. זה מה יש. אז בא נהיה גלוטן.
גלוים
מה קורה אתכם כולם מבינים בלי שום פירוש או שאתם מפחדים מהקושיות של איוב …
כלומר שוב יש איזה סתירה ברעיון הדתי של “אלהים על שמים ואתה על הארץ על כן יהו דבריך מעטים” אם אתה על הארץ אז מה יש לפחד מלהגיד כמה מילים. אלהים לא ימות שאיזה בשר ודם יקשה עליו קושיא. ואולי רק נרוויח מזה אם נגלה איזה תשובה או פתרון.
מאד מעניין. באמת בני אדם יש להם חיים ארוכים יחסית לנמלות נגיד אבל קצרים יחסית לאורגניזם אחרים. צבים.. וצמחים, נראה לי שיש גם בקטריה שאומרים עשרות אלפי שנים..
כימי העץ ימי עמי.
איוב מצייר פה מאד אישית כיצד האל פגע בו. יש לו ממש טענה אישית עליו. זה מאד לא כמו שמפרשים רוצים לומר שהוא כופר בהשגחה פרטית. מי שכופר בהשגחה לא אומר ויקימני לו למטרה.
אני ממש חושב שהתירוץ של אין השגחה הוא תירוץ חלש.. כלומר למי שמאמין.. כי נו למה אתה לא משגיח… יש פה טענה אישית.. ואיוב רוצה לעשות דין תורה ולהעיד עליו את השמים ואת הארץ שהוא צדיק ושהאל יענה
כל המסגרת פה הוא של דיו תורה מי צודק, לא של בירור פילוסופי האם יש השגחה.
ומסכן איוב אפילו החברים הטובים שלו לא מוכנים להיות עדים להגנתו בבית דין שהוא מקים. זה מעצבן אותו מאד. למה אתם מעידים עדות שקר עבור צד התביעה..
איוב אומר פה עזבו, אני לא צריך עדים. המכות המדממות שלו יעידו עבורי
זהו פסוק ז.
אני חושב אולי עדתי מלשון עדות. הוא אומר להשם אתה הלאת אותי אבל השממון שעשית הוא עדותי נגדך
פסוק ח ותקמטני לעד – אם ביקשת עד הנה יצרת את העד המקומט במו ידיך. החולשה שלי נמצאת על הפנים שלי אני אפילו לא צריך לדבר אני רק מופיע ואתה רואה על כל גופי מה קורה
ותקמטני לעד אני מרגיש כמו עד בדיקה משומש..
ומה הגוף שלי מעיד? זה נוסח עדותו. פסוק ט. האף שלך טרף אותי. אתה שונא אותי. השיניים שלך חורקות עלי. העיניים שלך לוטשות אותי.
פסוק י. הם. כלומר האברים שלך שעכשיו מיניתי. פוערים עלי פיהם בחרפה. הם מכים את לחיי. מתמלאים כעס נגדי.
יא. האל הסגיר אותי אל עוול. אני חשוב שפסוק זה מרמז שאיוב כן חשד שהסיפור מסגרת קרה. הרי זה אמת האל הסגיר אותו ליד השטן. אפשר אפילו לקרוא הסגירני אל אל עוול. אל השני בצירי.
יב. הרי אני הייתי שלו והוא נענע אותי. יש פה ציורים מאד חדים. אני כמו שמאטע שכבתי על המדף בשקט והאל לקח אותי טבל אותי במים עכורים וסחט אותי ככה מכל צד.
הוא תפס אותי בעורף וככה אני תלוי עליו והוא נענע אותי עד שהתפוצצתי.
ואז לא נגמר המשחק שלו. הוא החליט שאני אהיה מטרה יפה עבור תרגילי החיצים שלו.
זה גם פסוק באיכה. ויציבני כמטרה לחץ.
זה מבטא הוא אפילו לא בא לרצוח אותי זה צחוק אצלו. אני הפייק מטרה שהוא משתמש בי לשעשועים שלו.
פסוק יב-טו תיאור כה גרפי שאם היה סרט לא היו מראים את זה לילדים בגלל אלימות
(בכלל פעם לא היה סרטים והנביאים כותבים באופן ציורי הם רוצים שנדמיין את זה כפשוטו..עכ״פ לא לפי הרמב״ם.. אנחנו בכלל שיש גם סרטים שוכחים כמה זה מזעזע כל מיני פסוקים אפילו אם יש להם נמשל כי תיאור במילים נראה לנו תמיד פחות מציור ממשי ולא כן הוא)
פסוק יז. סיום כתב התביעה של איוב. כל זה על לא חמס בכפי.
ותפלתי זכה נראה שאין הכוונה שהוא צדיק שמתפלל יפה באופן כללי. אלא הוא מתכוון לתפילה זאת שהוא אמר עכשיו. וזכה אין פירושו טהורה אלא צודקת. מלשון זכאי. תפלה זה גם מלשון משפט פלילים. אומר זהו הבאתי לכם על השולחן את התביעה ברור שאני צודק פה
יח. ארץ אל תכסי דמי. אלהים יכול לקבור אותי באדמה אבל הטענה מן הצדק היא ניצחת.
יט. אני לא אעיד עלי את החברים שהם בשר כמוני. אני אעיד את השמים. אולי המלאכים. שהם מליצי רעי. או גם החברים אבל לא שיהיו לי מליצי יושר אלא שיהיו מוצגים בתביעה שלי איזה רעה קרה לי.
כא. ויוכח לגבר עם אלוה. מי יכול לשפוט בדין תורה בין הגבר ואלהיו? לא יודע. אבל חייב להיות.. השמים הארץ לא יודע..האל עצמו. .. כמו שדן בין איש לרעהו ידון בין איש לאלהיו.
ה״בית דין של מעלה
נראה לי זה , אכן אני עוד מעט אמות. אבל זה לא עונה לתביעה שלי..
אני חושב שזה יותר
I rest my case
אצל מי ר לוי יצחק היה קורא את הכביכול לדין תורה?
שזהו סיימתי את דברי, בוא ותענה. אני הלכתי. אין לי עוד מה לדון.
אני לא חושב שהוא מיואש
אם היה מיואש לא היה עושה ספר..
אגב בקשר לדבריך על מצרים ראיתי באמת אולי הנציב מפרש שזה הפשט בשיטה שמשה כתב ספר איוב , שכתב את זה לדון עם ישראל על הצרות במצרים
Monday, June 21, 2021 • י״א תמוז תשפ״א
. לא הבנתי יוץר..
אולי שהעינים הבוכיות שלי יהיו המליצים שלי אל אלוה
כמדומה לי ראיתי שזה מחלוקת רמב״ם ורמבן. הרמב״ם סובר שהכל משל ורמבן סובר שהיה איש כזה רק לאו דווקא שאמר בדיוק כל זה. ככה ראיתי מביאים.
וזה מתאים לשיטותיהם באופן כללי על משלי הנבואה
אה אבל אתה אומר להיפך.
שמעתי שהרבי מסאטמאר שאל פעם את אלי ויזל למה הוא כותב סיפורי בדיה. הוא הרי היה מסיגט. אז ענה לו שהוא כותב רק סיפורים אמיתיים, מה שהפרטים לא קרו זה כי הם קרו הרבה יותר פעמים מאותו הדוגמא שהוא נוקט
אה. צריך לשים מענות שלימות ביחד הפרקים סתם חילקו כל הזמן
זה פירוש בגמרא…אבל אפשר שמכל מקום זה עדיף מלהיות בודד בכלל. קשה לדעת מהציור.
אבל יש הבדל בין אני בודד ובין אני מוקף חברים שלא מבינים אותי..נראה לי השני עדיפ
חושב שבסוף אומר שאם החברים יעשו צחוק אז השאול ואבדון יהיו חברים שלו.
הרי מעלה אחת טובה יש לשאול שהוא לא מרמה שהוא בעצם גם עדן… כמו שחברי איוב רוצים לשכנע אותו שבסוף יהיה טוב.אז הוא אומר אתם חנפים. לפחות השאול לא מחניף הייסורים שלי יעידו עלי שאני באמת סובל.
פסוק ח נראה לי אומר שהצדיק לא מתבלבל ומי שיש לו דעת נקי הוא כועס על החונף שאומר תמיד השם צודק. צריך להיות ישר.
ולדעתו הוא הצדיק והוא אוחז דרכו הוא לא נרתע מהאיומים והחנפות שלהם. הוא דווקא מוסיף אומץ להגיד את האמת. והוא אומר שהם לא חכמים בכלל.
הדרוש שלך על תשובה יפה אבל הפשט זה פשוט מלשון שיבה לא שיעשו תשובה..
ג. מי הוא לידי יתקע . מי רוצה לקחת את הצד שלי ולהעיד בעדי? אף אחד
איוב באמת נעשה משל. כמו שאומרים “ייסורי איוב”.
Friday, January 10, 2025 • י׳ טבת תשפ״ה
זה לא כ״כ מובן, אולי יש איזה פירוש נורמלי לזה
כי אם אתה מתכנן לחטוא אז אל תעשה את זה לכתחילה…
אולי זה שזה האבא שלהם עושה יותר סנס
אין לו שליטה על בניו אבל לפחות הם יבואו לקרבן אחר כך