Friday, November 10, 2017 • כ״א חשון תשע״ח
צריך עוד ללמוד הפרקים האחרונים אבל חשבתי בקשר לדיון שיש לנו פה כל הזמן שכאילו איוב טוען שלא קשור כל התורות של החברים שלו כשלו כואב.
שבאמת הטענה הזו הולכת גם לצד השני.
כלומר נכון שיש שנח דברים יש תגובה רגשית ויש תגובה שכלית. ואפשר באמת אין אדם נתפס על צערו ואם כואב לו מאד וכועס על השם אז זה מובן ואפילו לגיטימי. אבל זה לא צריך להפוך את הפילוסופיה. אפשר באמת האיש שנמצא בצער הוא לא זה שמוכשר כעת לעסוק בפילוסופיה של זה בלי נגיעות. ובאמת לדעת הצדק צריך קצת מרחק מהכאב ולחשוב יותר במנותק.
אפשר שזה טעות שכל מיני הוגים רוצים להפוך את התגובה הרגשית לגופה של תאלוגיה. אפשר שזה מסר של ספר איוב שאכן בעל הצער לא מעוניין בתיאודציה שלכם. אבל זה לא עושה את זה לא נכון אלא רק לא במקום הנכון.. ובאמת בתור תיאוריה כן חברי איוב יכולים להיות צודקים.
זה כמו שנהיה איסור לדבר על סיבת השואה כי זה כזה כואב. אז אפשר אביגדור מילר עושה רושם קר ואכזרי קצת אבל באמת ממרחק צריך לחשוב קצת בלי הרגש מה הטעם. אם הוא צודק או טעם אחר צודק. גם אם ההסבר הוא לא זה שלו זה קצת עלוב בעיני שהופכים את התגובה הרגשית למכרעת את השכלית או אמונית.
ומה שהעירו למעלה על אייוועלט אידן וחברי איוב. צריך לחדד את זה.
יש כזה הלך רוח שאומר אכן אני לא באמת מרגיש כלומר מאמין שהכל לטובה וכו׳. אבל לפחות האידיאולוגיה שלו מסודרת. כאילו אין לי ספק בראש שלי שזה ככה אפילו שלא באמת נראה לי ככה.
הרבה אנשים למשל צועקים נגד הצבא שהם לא מעריכים את התורה. אפשר לחשוב שהצועק הוא מתמיד עצום שמעריך את התורה במידה שהוא צועק על החילוניים.. אבל זה לפי שמחלק בין המציאות החיה שלו לבין האידיאולוגיה שלו או האמונה. בהצהרה ברור לו שהתורה מקיימת העולם אפילו שבפועל לא פותח גמרא משבת לשבת..
אז יש לי הרבה ביקורת על הגישה הזו שהיא לא אותנטית. ואדם באמת צריך לחשוב מה בעצם נראה לו ולא לפמפם אידיאולוגית באוויר. אבל זה הצד של איוב.
אפשר להבין שיש צד שזה בפועל עוסק לאנשים לא להתבלבל לגמרי שלפחות יכול לצעוק שהוא מאמין שהשם צודק.. בסוף אנשים שחושבים מה באמת יותר נשברים אולי ומי אומר שזה כזה טוב..
אגב הדיון על מתי ראוי למות שייך לפרשת השבוע על מיתת שרה ואברהם
Might be relevant
https://en.m.wikipedia.org/wiki/Hedonic_treadmill
The basic claim is that people’s happiness level has a surprising ability to adapt even after great gains or great tragedies after some time it bounces back to a normal level.
Spinoza wouldn’t be happy with these feelings of yours
Russell
Spinoza would say that pain just is . Which is isn’t mamesh justification but also isn’t the visceral opposition to pain yoeli has.
Yossi happiness vs. serneity is something you have to take up with the stoics, which were kind of Spinoza’s source.
Maybe what you mean happiness here isn’t a good thing at all, rather people should aim for something like flourishing.
The stoics had a Greek word eudaimonia which as the meforshim explain is translated as happiness but doesn’t mean that only something slightly different closer to serenity and flourishing
Western happiness mostly means something closer to ecstasy which by definition isn’t possible in the long term
I agree that it’s impossible to be always”happy”, not just because of pain. Even though it’s good on yomtov..
But it’s more possible to be fulfilled, serene, flourish, etc.
And also that takes training….
Saturday, November 11, 2017 • כ״ב חשון תשע״ח
you probably mean this.
Although it’s not about job just a cute little book about God
Sunday, November 12, 2017 • כ״ג חשון תשע״ח
Nu
Monday, June 07, 2021 • כ״ז סיון תשפ״א
הערה. קודם כל צריכים לא רק לחפש מסרים. הספר איוב הוא ספר שירה בראשונה וצריכים לקרוא אותו כשירה. אולי זה גם המשמעות של ‘ויען׳, כלומר דיבר ברוח הקודש. אליפז תיאר כיצד הגיע לו רוח הקודש שבשמה דיבר, אבל גם איוב בעצם מדבר באותו רוח הקודש. ואם רק מחפשים מה המסר או השיטה אז זה לא אותו ספר בכלל
*שכני בתי חומר* לכאורה הפירוש כמו חומר ולבנים, אדם עשוי מעפר וגם ביתו עפר.. אבל אולי גם יש משמעות של חומר קרוב למשמעות הפילוסופי
*ואל מי מקדושים תפנה* פסוק פוליתאיסטי… לכאורה. אל איזה אל תפנה?
כן .. הא גופא קשיא… אבל פה יותר קשה וכי מתפללים למלאכים?
לא הבנתי הפסוק מה הוא אומר
אולי הוא אומר אתה איוב אני לא יודע לאיזה אל אתה צועק… לא זה שאני מכיר.. הזה שלי הוא עושה גדולות וכו ולא פוגע בישרים. אם אתה יש לך קושיות כנראה יש לך אל אחר אני לא מכיר אותו …
הוא לוכד חכמים בערמם
למה אתה אויבער חכם
הוא אומר השם כבר עזר לך הרבה פעמים מה פתאום אתה נלחץ פה
אולי הוא טוען שסטטיסטית יש הרבה טוב אז מה אדם אחד פעם יש לו צרה וכבר לא היה שווה להיוולד..אתה מגזים.. הרי אפילו אתה עצמך השם כבר עזר לך הרבה פעמים ומסתמא גם עכשיו יעזור..
רשי באופן עקבי מפרש ככה אבל לפי הפשט שש ושבע פה הם מספרים ציוריים לא שעכשיו הולך וסופר אותם
כותבים לפעמים מסיימים ככה תשובות להלכה…
זה מטבע לשון מקראי כמו שש שנא השם ושבע תועבות.. על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו .. זה ביטוי שמשמעותו הנה יש לך שתים שלוש דברים להגיד לך .או שש שבע. זה לאו דווקא שלש או ארבע או שבע בכלל.
וגם לאו דווקא שיש דיוק בזה ששתים ככה והשלישי אחרת
זה מזכיר לי שראיתי מישהו דן שכתוב בשולחן ערוך הרב שאפשר לסמוך על ברכה אחת על הטלית אפילו אם מפסיק שנים ושלש שעות. אז הוא שואל נו מה השיעור 2 או 3 שעות…
האמת *קרא נא היש עונך* מזכיר לי הפסוקים במשלי. אז יקראוני ולא אענה. התפיסה של החכמה זה ששכר ועונש זה כמו חוק טבע אם אתה חוטא מגיע לך עונש לא יעזור לך אחרי זה להתפלל.. זה דין ולא רחמים ..אל תחטא כי אם תחטא לא יהיה לך למי להתפלל זה הרי לא שהאל התערב להעניש אותך זה ככה סדר הבריאה..
Sunday, December 29, 2024 • כ״ח כסלו תשפ״ה
הספר הזה נועד להיקרא במהירות, זה שאנחנו נתקעים בפירושי מילים גורם לנו לא להבין את הקצב שלו, הוא אומר המון דברים ככה מהר בשירה וזה הכל ליצור רושם של טיעון אחד או תחושה אחת בדרך כלל