Friday, October 16, 2015 • ג׳ חשון תשע״ו
מה הסוד אשר שהיו שני מבולים?
שמישהו יקשר הפרק של היום עם פרשת נח
ונראה לי הקשר מה שאמרה דבורה מן השמים נלחמו הכוכבים וכבר ביארו כאן שהמגדל בבל היה מגיע לשמים וכוכבים, ור יונתן אייבשיץ אומר שהיה ספייסשיפ.
כך בערך אומר בספרו על התורה תפארת יונתן כמדומה
ראו פה .
http://parsha.blogspot.com/2010/10/rav-yonasan-…
אגב מעניין שלא הוזכר פה הבלוג הזה מעולם.
אה.. רב אייבשיץ היה יהודי באמת מעניין גאון יצירתי וחדשני בנגלה בנסתר.. אפילו שאומר הרבה פלפולים של הבל. על היעבץ לא נדבר אבל ברור שאינו בערך כלל…
what does he mention?
לדידי פשיטא שהמקרא לא מדבר על מבול עולמי הרי המקרא לא ידע בכלל שיש עולם מעבר לאיזור שלו..
רב אייבשיץ?
כן אבל ההבדל בין היעבץ לאייבשיץ זה ההבדל בין גאון משוגע לבין מי שיותר משוגע מגאון
טוב איני יודע להתווכח נצטרך ללמוד הרבה..
היעבץ לא כתב שום ספר שמתחרה עם התומים או הפלתי
מה עם המבול אבל
לאחרונה נתגלה חלק חדש מכתבי גילגמש אם מישהו מעוניין..
http://www.openculture.com/2015/10/20-new-lines…
Open Culture
20 New Lines from The Epic of Gilgamesh Discovered in Iraq, Adding New Details to the Story
httpv://
youtube.com/watch?v=tl1zlHJnpKc
The Epic of Gilgamesh, one of the oldest narratives in the world, got a surprise update last month when…
where did he see this there?
שיינע דרשה דער ענוויראמענטעליסט. הגם זיין תורה מאכט נישט קיין סאך סענס.
ר מאטל תמיד אומר הערה שאיש אחד בכל התורה כתוב עליו שהיה צדיק אז בוודאי מה רשי אומר יש דורשים לגנאי..
אני לא בטוח שהיה נחשב אויפגקלערט במובן הזה, בוודאי לא יורת מהיעבץ.. אבל כן היו קוראים ספרי חול ומעודכנים במה ששמעו מחכמי הגוים אשר סביבותם. מה אתה חושב כל הסיפורים עם ר יונן והגלח היה כל הזמן וויכוחים טיפשיים של הסיפורים.. היה בעירו יוניברסיטה נוצרית והיה מתרועע איתם בחכמתם..
תמיד חשבתי שהיעבץ היה טיפוס כמו המונקאטשער
מהיר חמה בעל כשרון אבל לא עקבי מדי ונוקם ונוטר
המונקאצער היה גם איש סקרן וכו, היה נגד לימודי חול אבל בוודאי היה מעניין אותו לקרא ספר הברית למשל..
Monday, May 13, 2019 • ח׳ אייר תשע״ט
למה באמת יעל הרגה את סיסרא מה היה לה נגדו
זה נראה עוד סיפור של בגידה
היא ראתה שברק מצליח פתאום אז היא אומרת יותר טוב לי להיות איתו מאשר עם יבין שהפסיד
כן אבל כתוב שהיה להם שלום עם יבין מקודם
זה מוכיח שוב את התזה השובניסטית שלי שאין אימון בנשים…לאשה לא אכפת לי היא שייכת העיקר הוא החזק המנצח. אתמול רחב היום יעל
יש מסורת שנשים משוררות .מרים דבורה
שיר יפה..החלק שאני מבין .
צריך לפענח קצת
בצאתך משעיר יונה תגיד הפשט…
גם שירת וזאת הברכה מתחילה כל
כך
הויה משעיר בא
יש כזה ציור שהויה יצא מההר ומהמדבר
הפירוש של חזל שהלך לתת להם התורה דחוק קצת
אבל גם יפה בעצם
בני עשו היה להם כאילו קשר להויה לפני שהיה לנו
והיה אפשר שהם יקבלו התורה
אבל בסוף משהו נתקע וזה עבר ליעקב הקטן
אולי מאשי יכולה לצייר יותר
כל הציור הזה של הרים ומים
אלהים גר שם לא במקום הישוב
בתהלים סח אלהים בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון סלה וגו׳
חבקוק אמר אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה
זה הכל באמת מהדרום
נראה לי צריך לבקר שם אולי נבין מי זה הויה
זה הכל חלק מאותו ציור
לכן אני אומר שחזל צדקו שזה על מתן תורה רק דיברו בשפתם
גם קריעת ים סוף וקריעת הירדן חלק מאותו דבר כמו בהלל
יש לדבורה כפיליות מאד יפה, כמו דרך רוב השירה המקראית
אנכי לה׳ – אנכי אשירה
בצאתך משעיר – בצעדך משדה אדום
ארץ רעשה – גם שמים נטפו – גם עבים נטפו מים
מפני ה׳ זה סיני – מפני ה׳ אלקי ישראל
שלשת השירים הללו של תהלים סח ושל חבקוק ושל דבורה ממש מהדהדים זה את זה כנראה הם מתכוונים לומר בערך אותו דבר
בימי שמגר – בימי יעל
חדלו ארחות – ילכו ארחות עקלקלות
חדלו פרזון – חדלו
עד שקמתי דבורה – שקמתי אם בישראל
אני רוצה ללמוד לכתוב שירה ככה..
אם תוהים במדבר ליד אדום וסיני שומעים את ההדים של השם בעבים שנוטפים מים
יבחר אלהים חדשים – ?
קודם נקרא הפסוק אחרי זה נראה.. רשי מאריך פה כדרכו בשירים
וגם וזאת הברכה. יש לזה מבנה דומה לכאן שמתחיל איך השם הגיע ואז מדבר על כל השבטים
כפי שכתבתי כאן שירים תמיד חורגים מההקשר הנוכחי שלהם
אם חושבים שזה סתם שיר נצחון על סיסרא לא מבינים אותו
זה אכן נאמר על זה אבל זה נהיה משהו יותר כללי שרק משתמש בזה
וזה היה שיר ששרו אותו מידי פעם הרבה דורות ו
שירת דבורה הוא בעצם *ה*שיר של תקופת השופטים
הוא מתחיל ותשר דבורה וכו׳ ביום ההוא
לפי הקריאה הפשוטה זה אומר שהיה באותו יום ושייך ליום ההוא
אבל כאשר מעיינים יפה מבינים שזה להיפך. כל פעם שהכתוב צריך לציין ביום ההוא הוא לומר שרים את זה כל הזמן, אבל זה הושר ביום ההוא לראשונה
כמו ויושע השם ביום ההוא וכו׳. אז ישיר משה את השירה הזאת. השירה הזאת הידועה הותחלה אז
ועל פי סוד ביום ההוא פירושו ביום הנעלם
השיר מתחיל עם קריאה לציבור
בפרוע פרעות בישראל – מילה יפה אני לא יודע מה בדיוק פירושו, היא מתכוונת כמו וירא את העם כי פרוע הוא, בזמן שישראל חשופים לצרות ובעיות
בהתנדב עם – באותו זמן עם מתנדבים לעשות משהו נגד הפרעות, להיכנס שוב להגנה
ברכו השם – קריאה לציבור שיברכו השם וישירו לו
פסוק זה כולל כל הניגודיות של השירה. צרה. התנדבות. שירה.
זו שירה מיוחדת באמת בגלל שהיא מדברת על התעוררות העם ללחום, לא כמו שירת הים ושאר שירים קודמים שהוא לגמרי השם נלחם, יש כאן שבח לישראל , וקללה למי שלא התנדב.. אבל זה מוטיב חדש פה
ענין הפריעות וההגנה חוזר כאן, בפרוע פרעות. חדלו פרזון . מגן.
להיות חשוף יש בו ניגודיות. אם אתה חזק אתה יכול לשבת פרזי, כמו פרזות תשב ירושלים. וכשאתה מפחד אתה נסתר עם מגינים וחומות
אז חשיפה אפשר להשתמש בה לתיאור הצרה היינו פרועים לא מוגנים, או להגיד להיפך לא היינו יכולים להיות פרועים..
בגאולה או ישועה אפשר לחזור לתנות צדקת פרזונו בישראל. שהוא מאפשר לך להיות פרוז.
חדלו ארחות, היו צריכים ליסוע באוטובוסים מוגני ירי ובמנהרות
ילכו ארחות עקלקלות בגלל גדר ההפרדה שהיו צריכים לבנות
אז לחם שערים מגן אם יראה, בזמן הפחד היו צריכים להסתתר בעד לשערים, ולא היו מרשים לעצמם לצאת עם מגן ורומח, אולי בארבעים אלף היה רומח אחד.
וכשקיבלו אומץ ירד לשערים עם השם.. הם יצאו מהשערים בגאון עם הנשק שלהם
כמו דידן נצח כשמותרים להסתובב עם הנשק בגלוי
יבחר אלהים חדשים כשצריך להסתתר בעד החומות יש פתאום אלהים חדש, חדש אסור מן התורה וכל מיני הלכות חדשות
זה דרש אבל אני חושב שזה מקרב אותנו להבנת מה השיר מנסה לומר..
ליבי לחוקקי ישראל , פה אני רואה את הגדולה של המתנדבים בעם, רובי אתונות צחורות. הם רוכבים על הטנקים שלהם ברחובה של עיר, הולכי על דרך שיחו, לא בדרכים עקלקלות הם נוסעים בכביש הראשי
מקול מחצצים בין משאבים – כשאתה לוקח את החצים שלך ויורה אתה מסתובב בחפשי גלוי
היורה חיצים הוא הסוג הלוחם הכי אמיץ ופתוח, הוא לא עושה מלחמה רק עם ארבעים אלף ביחד כחומה, הוא יכול להיות בודד על אתון ברחוב ויורה לאויב
תמיד המחצצים היו נחשבים יותר רומנטים חופשים כאלה, כי שאר דרך המלחמה העתיקה היה עובד רק כולם ביחד
וממילא שם יתנו צדקות השם צדקת פרזונו. הויה לעומת אלהים לא מסתתר בחומות הוא מפריז צדקתו
אז שהלוחמים פתחו כזה פתח של אומץ, גם המשוררים קיבלו אומץ. עורי עורי דבורה
עורי עורי דברי שיר
קום ברק ושבה שביך בן אבינועם – אפילו ברק הפחדן שהיה צריך שהנביאה תלך איתו, קום כבר תקבל אומץ תשבה את השביים שלך. כלומר הרי אויביך נופלים לפניך הם הולכים שם עם דגל לבן, נו תלך כבר ותשבה אותם מה אתה מחכה
זה חוזר להסביר האומץ שלה בהתחלה. המשורר יש לו אותו סוג אומץ הוא חשוף לעיני הכל וזה גבורתו יותר מחומה. אני חומה ושדי כמגדלות. שמעי מלכים האזיני רוזנים. אני מדברת בפומבי. אנכי להשם. אנכי נשארת עם הדיוק בדיקו להשם. גם כאשר אנכי אשירה. שאני משוררת בציבור אני עם עצמי בהשם באותו זמן
יפה
השריד ירד והצטרף עם האדירים הוא כבר לא שריד. עם השם שהם כזה עם דבוק בהשם ירד לי בגיבורים פתאום יש להם נדיבות ואומץ כמו גיבורים גדולים
מפסוק יד מתחיל לעבור על השבטים. 1 הוא אפרים, שרשם בעמלק המפרשים אומרים שורש אפרים לחם עם עמלק דהיינו יהושע בן נון. זה הולך עם זה שעמלק ראשית גוים ואפרים ראשית השבטים פה אז הוא כבר לחם עם עמלק
זה לא הפשט של פסוק יג?
2 אחריך בנימין, אחרי אפרים מגיע בנימין, גם הוא לחם בעממיך הסובבים אותו
השריד של ישראל ירד והתחבר לאדירים, כאשר כל יושבי הכפרים באו לצבא הגדול של דבורה
3 – מני מכיר ירדו מחוקקים, המחוקקים של מכיר בן מנשה ירדו ללחו0
4 – ומזבלון מושכים בשבט סופר – גם הסופרים של זבולון באו ללחום
הם היו מזרחיסטים גם בני הישיבות הלכו לקרב..
5 – והשרים של יישכר באו עם דברוה
6 – וכן ברק אסף גיבורים בפלגות ראובן
וגם הם היו גדולים חקקי לב לא רק גיבורים. אולי חקקי לב פירוש גם אמיצים וחזקים
ומה הם מחוקקים?
טוב אז לא בני הישיבות..
7 – ואז הוא חוזר לשבח את המסירות נפש של זבולון והוסיף גם שבט נפתלי
פסוק יט אני קורא כך..
בא מלכים נלחמו
ומה אומרים הגבורים שלנו
אז נלחמו..
אום שמום
בצע כסף לא לקחו פירוש שלא היו merceneries הם היו שונאים אותנו באמת..
ואז פתאום היה כזה פלא מן השמים נלחמו הכוכבים
נו דבורה אספה את כל ה׳כוכבים׳ מכל שבטי ישראל בטח נלחמו מן השמים..
כל היהודים החולמניים האלה
הפשט של הנס כמו שכתוב בפרק הקודם ויהם. פתאום מחנה סיסרא קיבלו כזה בהלה שהפסידו כל האומץ שלהם
כבר פירשתי למעלה בספר יהושע ענין זה כיצד היה במלחמות עתיקות ‘והמם מהומה גדולה׳.
וזה נחשב כאילו כוכבים נלחמו, יכול להיות שבאמת גם נפחדו מן הכוכבים היה איזה מטואר או משהו מוזר וזה הוסיף לבלבול שלהם
והצבא של סיסרא נשטף לתוך נחל קישון ונחל קדומים, ודבורה מודה לנחל ואומרת נחל קישון תדרכי נפשי עוז
ארור מרוז ארור יושביה, כנראה שם מקום, שלא באו לעזרת השם בגיבורים
יעל מקבלת ברכה, מנשים באהל תברך. יש נשים שיצאות למלחמה כמו דבורה אבל גם נשים באהל יכולים לנצח בדרכים שלהן כמו יעל
זה שהיא החליפה לו את המים בחלב נעשה איזה ענין שלם בשיר
ואז היא צוחקת על אם סיסרא כמו שהעירו למעלה. זה כבר ממש מרושע..
אבל באמת זה מקביל כמו בשירת הים אמר אויב ארדוף אשיג וכו׳
היא מתארת כיצד האם של סיסרא יושבת בחלון שלה מחכה לבן המוצלח שלה, והוא מתעכב אז שרותיה עונות לה וודאי הם היה להם כזה ניצחון והם באמצע לחלק רחם רחמתיים לראש גבר..
אבל באמת.. כן יאבדו כל אויביך השם
ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, יש להם גבורה ואומץ כמו צאת השמש סמל האומץ, או הכוכבים שנזכרו למעלה
המדרש הזה שזה נאמר על המקבל יסורים באהבה הוא כזה ניגוד של הפשט..
ותשקוט הארץ ארבעים שנה. זה סתם בטעות נכנס לפסוק הזה זה אמור להיות עוד פסוק. אבל זה יוצר חריזה מוזרה כזאת לרוח השיר.
אתה חושב שאפרים היה מזרע עמלק…?
יש גם בפירוש הר העמלקי באפרים – להלן יב טו
יכול להיות שגרו שם קצת עמלקים ואפרים נלחמו איתם
פירוש טוב. אבל לא מצאנו לכאורה שהשם גר בארץ ישראל לפני שהגיע לשם עם ישראל
גם זה לא יסביר הכתוב *מ*סיני בא
שמשמע שמקודם היה מקומו בסיני ולהפך משם הוא בא עם ישראל לארץ
שכחתי כבר שיש לנו מחלוקת כזהו 🙂 הזכרת אותי
יש הרבה פסוקים שהשם שוכן בציון או בירושלים אבל הם הכל אחרי, בשירת הים אולי אפשר להביא ראיה תביאמו אל הר נחלתך וזה נאמר עוד בים
או האזינו שהוא לקח את הארץ הזו לחלקו בדור הפלגה כבר
ליודע
אבל גם אם היה בארץ בזמן האבות כתוב אנכי ארד עמך מצרימה
אז היה צריך להיות השם עלה איתם ממצרים לסיני
כאילו איך ייתכן שהיה בארץ בזמן שישראל היו במצרים שהיה צריך לבוא משם לסיני
תירוצים הללו הם קצת דוחק.. כאילו נו אם אתה רוצה לספר סיפור זה צריך לעשות סנס, אפילו אם השכינה בכל מקום..
נסיתי להראות מבנה הפסוקים כיצד עובד, לא כולם ברור שככה מתחלקים אבל אם שמים לב לדרך השיר מבינים כיצד זה עובד יותר
הכלל העיקרי של שירת המקרא הוא כמו dominos. הוא תמיד חוזר למילה שאמר בחצי הפסוק הקודם וממשיך משם. ואם שמים לב מבינים עוד הרבה רמות כיצד המילים נקשרים אחד לשני וכיצד הפסוק כל הזמן מפרש את עצמו
youtube.com/watch?v=T4HdDGVuyD0
Tuesday, May 14, 2019 • ט׳ אייר תשע״ט
באופן כללי זה לא כזה קושיא, זה הסגנון הכללי לפתוח תמיד בשבח המקום ואז מגיעים לפרטים של הסיפור
יש מחלוקת אם יש במקרא סיפורים *על* השם. כלומר מיתולוגיה. על פי רוב השם *פועל* בתוך העולם. אבל אין סיפורים על החיים שלו עצמו כביכול. פסוקים אלה הם חלק ממספר מועט של פסוקים שניתן לפרש כסיפורים על השם. אז היחזקאל קופמנים ימצאו דרך לומר כיצד זה דווקא לשלול שיש מיתולוגיה. והמקובלים יגידו שלהיפך כל התורה צריך לפרש על דרך זה של מסעות השם עצמו.
כן. ייתכן שגם כל מרכבת יחזקאל הוא ציור כזה
אבל עכפ זה עדיין נכון שמכל התנך יש אולי חמישים פסוקים כאלה..
אז אפשר להסתפק מה לבטל מפני מה..
יש אנשים שחושבים בתמונות ויש שחושבים במילים וכל המחלוקת בין המגשימים למפשיטים יותר הוא רק איזה סוג מוח יש לך…..
Sunday, December 04, 2022 • י׳ כסלו תשפ״ג
מי יכול לעזור לי כיצד מפסקים את השירה, לא הבנתי
יש לי משהו כזה
יכול להיות שכל השופטים ככה. אבל בעצם לא
דבורה היא נביאה, ובעצם בכלל לא רצתה ללכת למלחמה. רק ברק הפחדן אילץ אותה. בעצם היתה רוצה עדיין לשבת תחת תמר ולהגיד דעות..
זה המסר בכל הסיפור. הנשים שצריכות לשבת באהל לוקחים יוזמה והגברים משתרכים אחריהם. דבורה כמו יעל כמו אם סיסרא
ובכלל נראה פה שלמרות המוסר שהצרות זה כי עובדים עבודה זרה, יש גם מה שכתוב בפרק ג ללמדם מלחמה. הרבה צרות הם גם כי כולם פחדנים אין אפילו מגן בארבעים אלף מישראל עד שקמתי אם בישראל וביישתי אותם שיאזרו קצת אומץ
ומה, בסוף מגלים שלא צריכים אפילו מגן .יתד ומקבת וקצת חלב מספיקים למחוץ ראש סיסרא עם הרכבי ברזל שלו
מה שחסרה לכם לא היה נשק אלא קצת אומץ וחכמה
אבל גם ברק אסף באמת צבא גדול
רק בלי תפארת… כי מה הכל הנשים
תכלס זה סיפור העולם. הגברים עושים דברים רק להרשים את הנשים…
היה צריך להבטיח בת יפה של כלב או של שאול..
פסוק ח אולי אומר, לבחור כל יום אלהים חדשים היה לכם כח ושכל, אבל חלילה שאחד מ40 אלף יעשה לעצמו רומח..
איפה
השיר הזה הוא יותר דרשת מוסר מאשר שיר… לא יודע, זה לא שיר הודיה זה אולי הקריאה לשיר ההודיה, ברכו השם וכו׳
יש גם הרבה הדגשה על הסיפור של השם פה, תיאורים הכי מיתיים. מסתמא זה באמת קשור ליי איש מלחמה ולבחור בו זה קשור לזה שלא מפחדים לעשות מלחמות. המצאה
הכוכבים זה בטח קשור ל״ברק” . והיא “אשת לפידות “.
יעל היא קצת ההיפך מרחב. לא שומרת על אלה שבאו אליה הביתה. ובאמת בוגדת בברית שהיה להם עם יבין. לא יודע באמת למה
יט – בצע כסף לא לקחו. זה גם נשמע איזה לגלוג על ישראל. הגוים לוחמים בחינם אבל אתם אי אפשר לסחוב אתכם אפילו להגן בעד אחיכם
מה נכנס פתאום שמגר בן ענת? חשבתי הוא הושיע. כנראה שלא כ״כ..
עורי דבור״ה – עורי דבר״י שיר
רחם רחמתיים לראש גבר זה אי אפשר לתרגם לחסידים מה שהיא שמה בפה שרות אם סיסרא .
והעוקץ הוא שאכן בדיוק זה מה שהפיל אותו כנראה ראה איזה רחם ושכח לבדוק אם היא באמת בצד שלו.
בין רגליה נפל שדוד
כנראה מפורש בפסוק. נחל קדומים נחל קישון תדריכי נפשי עוז. היה איזה עוז בהבאתם לשם