Wednesday, October 14, 2015 • א׳ חשון תשע״ו
פסוק ב אומר הפשט של יענקל. פסוק ד מפורש שזה נסיון רוחני.
בריא תרגומו שמן? כשאני אומר לך תהיה בריא הכוונה תהיה שמן…?
מסדרון זה hallway כמו בעברית?
אינו אותו דבר? עתניאל בן קנז וודאי היה תלמיד חכם..
מה זה אחי כלב עתניאל היה אחיו של כלב??
מה זה גמד ארכה?
אני רציתי לדעת כמה זה גמד פשוט למדוד כמה שמן היה עגלון..
Friday, May 10, 2019 • ה׳ אייר תשע״ט
אפשר מסתמא לתאר את ההיסטוריה גם היום ככה..
השם עזב את ישראל בגלות והם גם עזבו את התורה
ואז הגיע להם צרה גדולה אז ניסו לזעוק אל השם נגיד והיה להם קצת נחת ואז שוב היה צרה אז נהיו שוב חילונים וכן הלאה
לא צריך הרבה דמיון כדי לתאם את הכל למסגרת הזאת
אנחנו כולנו תולדות של הכנענים.
הרי בימי עזרא הפרישו אבל פה לא כתוב שהפרישו אז כנראה אנו נכדים של הרבה כנענים מימי השופטים..
נעה זה ציור עדין מדי…
צריך לדמיין כיצד הלהב נכנס לתוך הבטן עד שכפלי הבטן מכסים עליו ..
מה היה עם מואב שהיו שמנים?
סטריאוטיפ כזה מואב היו שמנים
שלשה שופטים בפרק אחד
ואסכם
8 שנה עבדו את כושן מלך ארם
עתניאל בן קנז לחם את כושן רשעתיים
ותשקוט 40 שנה
18 שנה עבדו את עגלון מלך מואב
אהוד בן גרא לחם איתו
ותשקוט הארץ 80 שנה
שמגר בן ענת לחם את פלשתים
מעניין שפתאום כל המלחמות הם עם השכנים, בכלל לא אלה הגוים שנשארו לכאורה מז עממים שהיו צריכים לכבוש
חוץ מפלשתים
כיצד זה מסתדר עם ההסבר של לנסות ולצנינים? הרי בכלל לא היינו אמורים לכבוש את ארם ומואב ועמון וכו׳
פסוק ב הוסיף עוד סיבה להשארת הגוים ללמדם מלחמה
סתם ענין גשמי שאם אין לך אויבים אתה מאבד את הכשרון להלחם אז עדיף לא לנצח לגמרי שיהיה לך exercise למלחמות
עתניאל בן קנז היה ציוני
ותהי עליו רוח ה׳. דרש רבי תנחומא (מדרש תנחומא שמות כ) נסתכל בהם, שאמר הקדוש ברוך הוא למשה במצרים (שמות ג ז) ראה ראיתי את עני עמי, מה הן שתי ראיות הללו, אמר לו: רואה אני שעתידין לטעות בעגל, ואף על פי כן ‘ראיתי את עני עמי׳. זו דרש עתניאל, אמר: בין זכים בין חייבים, עליו להושיעם:
רשי
טוב אין קשר..
הנקודה הוא שהוא עשה גאולה בלי תשובה
לא כתוב עתניאל דרש להם שיפסיקו לעבוד הבעלים
אלא עתניאל טען להשם שהוא צריך לעזור להם גם אם הם חוטאים
והוא נלחם והצליח
רואים פה כיצד הם סיפורים שלא זוכרים הרבה פרטים רק מה שנזכר נכתב
היה איזה שמגר והמסורת אומר שהיכה פלשתים במלמד הבקר וכך נרשם הסיפור בלי שום הקשר או פרטים
ליודע…
הרב של אתמול טען שהבעל נתן גשם
הויה הוא איש מלחמה
כל אחד המומחיות שלו
אם יש לך עכברים אתה עובד לר שעילע
אם אתה צריך פרנסה אתה עושה הושע בן בארי
וכו׳
בטח גם עובדי הבעל לא היו עובדים לו כל הזמן באמת, רק כשהיו צריכים משהו.
זה כנראה באמת הבדל בין תפיסה פגנית למונותאיזם. ובתחילה התייחסו גם להויה כעוד אל פגאני, לקח הרבה זמן עד שהשתרשה חיוב עבודה תמידית להשם כמו בתורה
ולגבי זה ציונות הוא קצת חזרה לתפיסה הפגנית
של אל שהוא שלנו ולוחם מלחמותינו וכו
אני לא מבין את החברים שלי שחושבים שזה איזה גדולה לחזור לתפיסת אלוהות של התנך ולעשות עיקר מעם וארץ ואל פרטי
זה הרי היה תפיסה פרימיטיבית וברוך השם כבר הבנו שזה רק משל כדי שנגיע להבין האינסוף
וכל הגדולה של התורה הוא שהיא הביאה להבנה זו, זה כל המהפכה של אחדות השם
אפילו שאנחנו לומדים פשוטו של מקרא ונהנים להבין הפשט הפשוט וזה גם עוזר לשאר הדברים
אבל באמת חייבים לומר שהפשט הזה ששבועות למשל הוא חג הקציר לא מקרב אותנו לתורה אלא מרחק אותנו
כי לפי זה מה לנו ולחג הזה בכלל
וזה לא טעות שחזל כבר שינו את זה לדגש על מושגים יותר מופשטים
זה טעות גדול לגלות את הפשט הפשוט… זה עוזר להבין מה הפסוק אומר ומבוא להרבה הבנות אבל באמת התורה שבעל פה שהיא התגלות נפרדת מזו שבכתב והיא נמשכת עד היום צודקת
לכן אני צוחק על ה׳אויבער חכמים׳ שגילו ששבועות קשור לקציר. האויביר חכמים הם אלה שהמציאו ששבועות הוא זמן מתן תורתנו..
ובאמת כשחושבין קצת רואים שכל הפשטים המודרניים אינם אלא השלב הראשון של פיתוח הדרש..
אתמול דרש הרב דרוש מאד יפה על ספירת העומר שקשור למלוא העומר מן ושכחת עומר בשדה..
כולם התפלאו
אבל אם היה לו זקן יותר ארוך ופאות היו צוחקים שהוא עושה גזירה שווה מוזרה בין הזכרות לא קשורות של המילה עומר
ושזה אכן דרוש יפה אבל בטח זה לא קשור לפשט שעומר הוא פשוט מידה או כלי או בינטל
ואם כבר דרושים אז הדרושים של ר מוטל זילבר הרבה יותר מתקדמים מהדרושים הללו. הוא פשוט יודע את הכתובים ואת המאמרים הרבה יותר טוב וחורז כבר גג על גג וזה הכל מתקשר כמין חומר בעוד הרב הזה עוד אוחז בחומש בלי רשי
או כלך לאידך גיסא. כל הבעיה של ר מוטל זילבר שהוא לא מספיק משקיע להסביר הפלפולים שלו עד שתשתכנע שזה הפשט. ובאמת זה אפשרי עם מעט מאמץ.