Sunday, April 14, 2019 • ט׳ ניסן תשע״ט
אבל באמת צריך לשאול על הפסוק עצמו מה זה שלן בתוך העמק איזה עמק היה שם… יכול להיות שיש איזה גירסאות שנחלפו עם ועמק שהם כמעט אותו מילה. אולי בשניהם היה כתוב עמק או בשניהם עם.
או להיפך מה פירוש שלן בתוך העם. המפרשים מפרשים שלן עם אנשי המלחמה שיהיה מוכן ולא לן בפני עצמו כפי שהיה רגיל כנראה בתור המנהיג
אז אולי הגמרא צודקת וכן צריך להיות כתוב עמק גם ביריחו..
כל יום באים אנשים ממקסיקו ככה…
אבל היו יכולים לעשות שלום גם ככה לפי מה שהיה נראה שהיה קריאה לשלום גם בזמן יהושע
אבל בסוף אכן לא הרגו אותם
כנראה כן יש אופציה לא להרוג
הם כבדו את ההסכם שבועות?
שבטעות
על כל פנים יש מציאות שלא תחיה כל נשמה הוא לא אבסולוטי
מסתמא לא פירסמו הרבה את האופציה של השלמה..
כל הגוים חשבו שהולכים להשמיד אותם כפי שרואים כל הזמן וגם הגבעונים אומרים את זה
אם מישהו היה ממש מתעקש ובא על הברכיים לעשות שלום היו מוכרחים לקבל אותם לפי הדין
אבל מזל שלא שמעו על האופציה ולא באו..
ורואים מהסיפור כאן איזה מסכנים היו צריכים לעשות את עצמם כדי שישלימו איתם
שאלה טובה.. זה תלוי באיזה ניגון אומרים את זה..אם עושים הכרזה גדולה הרבני הנגיד איז מכובד מיט מים שלנו אז זה כבוד.. אם מכריזים השייגעץ הרשע מקבל הגוב של לשאוב מים אז זה בזיון..
מהבחינה האטיולוגית זה סיפור שבא להסביר כיצד יש לנו עובדים גוים אם לכאורה היינו אמורים להשמיד את כולם. זה כמו השאלה כיצד זה שכל עובדי החקלאות הם מקסיקנים אם אנחנו נגד ההגירה משם.. אז התשובה שהם רימו אותנו אמרו שהם מקולומביה ואחרי שקבלנו אותם כבר לא היה לענין לזרוק אותם שוב אז נשארו עובדי שדה.. משהו כזה
אם הייתי פוליטיקי הייתי אומר שהמסר הוא לא לעשות הבטחות חדשות לפני שבודקים שבע פעמים. קל להתחיל דבר הרבה יותר קשה להפסיק אותו
מה בעצם 2 הפסוקים הראשונים אומרים? כל עמי האיזור החליטו שהבעיה הוא שהם לבד נגד כל עם ישראל אז עשו ברית ללחום ביחד נגדם. אבל הגבעונים באסיפה הזאת הבינו שזה לא יצליח אז החליטו להיכנע..
אם אני הייתי יהושע גם אם הייתי אוחז כמו השיטה שיש קריאה לשלום הייתי הורג את האלה שרימו אותנו, זה לא דרך להתנהל. אבל כנראה הסיפרו היה יותר מסובך
אני לא בטוח, זה נראה כך כמו שאתם אומרים אבל זה לא כזה פשוט, כפי שאני אומר כל הזמן חסר פה רוב הפרטים
והסיפורים הללו אם נכתבו מיד או הרבה אחרי זה, הם רוצים לספר סיפור מסוים הם לא רוצים להגיד מה היה
וודאי בסדר מבחינתם.. אבל לא בסדר מבחנתנו..
מה היה התירוץ שלהם שהם רוצים להיות עבדים? סתם איזה עם שמעו על ישראל והחליטו להיות עבדים שלהם? מוזר לא?
אבל אני הייתי חושד שהם יהיו גייס חמישי
כן. אני חושב שמה שאמרת שעבדים בתחילה הכוונה להעלות מס הוא נכון
והנשיאים עשו הסכם לא שאלו את העם..
וגם לא השם
בקיצור או דמוקרטיה או נבואה, סתם שנשיאים מחליטים זה מוביל לטעויות..
וגם הפסוק להלן שהבאתי שקורא לסיפור הזה סוג של שלום
אני חושב שבתאוריה היו יכולים לבוא בלי כל השקרים האלה ולומר אנחנו רוצים להתגייר או משהו
אכן יש תמיד בעיה שאם זה רק מיראה ולא באמת.. סוג של מבוך בלתי אפשרי מה יש להם לעשות..
לפי הפסוק בדברים צריך לעשות קריאה מפורשת לשלום והמדרש שם מבין שכך יהושע שלח אגרת לכל הערים שאם רוצים להשלים שישלימו. אבל זה אכן לא כתוב כאן בכלל בפסוקים אלא בפסוק שהבאתי.
👍
Sunday, November 06, 2022 • י״ב חשון תשפ״ג
אולי באמת קרבן העצים של נחמיה הוא המשך של המגמה שלהם לא לתת לעמים השכנים להשתתף בעבודת המקדש
המעשה של גבעון לא מובן לי באופן כללי, בהמשך כתוב עליהם ש׳השלימו׳, ולפי מה שאמרנו למעלה אם היה אופציה של השלמה מה פשר המרמה? ומשמע שיהושע מסכים איתם שאלמלא המרמה היו משמידים אותם
בכלל אני לא מבין משהו, לא שמעו אז על התרת נדרים? זה אותם נשיאים שלהם נאמר פרשת נדרים… אולי זה הקשר..
בכלל לא ברור ששבועה כזו צריכה התרה אפילו, זה הרי סתם על סמך טעות
יש את הגמרא אצל יפתח, והיתר נדרים פורחים באוויר, אולי באמת זה לא היה נהוג אז
כל הסיפור פה הוא פוליטיקה מרובעת, יש ארבעה כוחות שונות. יהושע. הנשיאים/איש ישראל. בני ישראל. הגבעונים. כל אחד פה יש לו חשבונות משלו ואפשר לדייק בפרשה מה כל אחד חושב
יהושע בעיקר צריך לשמור על הסמכות שלו, הוא כנראה גם הסמכות האחרונה שיכול לישבע לגבעונים, אבל לא ברור אם הוא בכלל האמין לסיפור שלהם מלכתחילה, הוא כאילו נלחם מהנשייאם
הנשיאים יש להם גם משהו עם יהושע שאני לא יודע מהו
והנשיאים ובני ישראל במפורש יש תלונות של ההמון עם על הנשיאים שעשו בלי לבדוק
אבל כשכתוב ‘ואת פי ה׳ לא שאלו׳, האם המשמעות שהיו צריכים לשאול את יהושע הנביא? או לפחות את אלעזר באורים ותומים?
והגבעונים פה בסוף הסיפור כאילו עם הנשיאים ונגד ההמון, ואז יהושע מתערב ומשקיט את הכל עם הפשרה שלו שכבר גם הנשיאים אמרו אבל נראה שבלעדיו זה לא היה עוב
אריכות שלימה בדרך המרמה של הגבעונים כיצד בדיוק, ובכלל המרמה שלהם לא מובנת מה הם הציגו, שבאו מארץ רחוקה, מי ביקש מהם להתערב על ריב לא להם, היו אומרים באנו לעבוד את ה׳ אבל הם כאילו באים לכרות ברית, לא יודע לא מובן לי כל הסיפור
הקונספירציה פה הוא כפי שרמזתם, שיש פה גבעונים, ולא סתם, הם בעיר שבה המשכן שכן לזמנים ארוכים, והם משמשי המשכן הרשמיים, יכול להיות שהפסוק פה מתאמץ למסגר את זה כמשהו נחות אבל בפועל הם היו הממונים על המשכן שם, ואיך זה מסתדר עם מה שכתוב בתורת משה וכו׳, אז הסיפור הזה בא לתרץ שאדרבה וכו׳
זה קצת כמו איזה ימני שמתנגד לערבים ואז רואים שכל פועלי הניקיון והגינון וכו׳ שלו הם ערבים, אז הוא מתרץ עצמו עם סיפור שלם שהפוך הסבא של הגנן שלו במלחמת השחרור רצה להתגייר כי היה ציוני אבל הוא לא קיבל אותו אבל אמר לו שלא מקבל אותו ממש להיות ישראלי אבל יהיה גנן ועובד בנין
פסוק א- ב פה לא קשורים, רד״ק אומר שזה הולך על ההמשך שעשו ברית עם מלכי ירושלים, אבל זה לא מובן שם זה מלחמה דווקא נגד הגבעונים, ומשמע שבתחילה היה צריך לספר שהגבעונים עברו לצד שלנו, לא יודע
ואיך שמעו ישראל ביום השלישי כי קרובים הם?
מעניין הענין עם השמלות והנעליים שבלו, מה לזה ולכתוב שמלתך לא בלתה וכו׳
הקללה של יהושע ארורים יהיו ואז שיהיו עבדים מזכיר את קללת נח לכנען שהוא שיהיה ארור
והיינו שיהיה עבד, אולי באמת זה הציור שדברנו שיהיו עבדים ולא שישמידו אותם