Thursday, September 10, 2015 • כ״ו אלול תשע״ה
I’m open..
my mind
to plans
i don’t have a schedule or place or car 😜
stop
seriously Idk, we can definitely meet up somewhere, הכסטנס
we’ll go to fredya..
maybe mashy can host us..
but i don’t want to take awaya yossis thing we’ll have to go to him once
so ? gite kasha
maybe zalmen leib has new dinner plans?
no early עפל מיט האניג ?
Friday, September 11, 2015 • כ״ז אלול תשע״ה
yes the site doesn’t skip yomtov I think for some weird reason
but who says we need to follow them
ok makes sense
Thursday, April 04, 2019 • כ״ח אדר ב׳ תשע״ט
👏👏👏
First come….
Friday, April 05, 2019 • כ״ט אדר ב׳ תשע״ט
תודה לכל מי שבא היה מסיבה נהדרת
ובמיוחד לר חיים שהביא סעודת שלמה בשעתו
ולר אורי שדרש מתורתיו המתוקים וסידר שנוכל לשמוע מהרבה חברים תורתיהם
שנזכה להרבה מסיבות ושמחות וגם ללמוד בינתיים לאפשר את הסיומים..
לכאורה יש אבל מחובר עם השאר, צריך לבקש ממנו אם ומה אפשר להעביר
באמת חסרת לנו. צריך לעשות עוד סיום אתך
השיעור של ר אורי על וחמושים עלו בני ישראל
וזה הדרשה שלי
וזה המאמר שלי שהלך בכיוון דומה
https://tanach.club/929/61/
יפה ..
If anyone took any pics yesterday please send me
ראש יהודי אני אומר בעצם על רשבי שהציע את הרעיון.. משפחת רחב לא יודע אם חשבו ככה…
אבל עכשיו אני מבין מה שעשו המרגלים ולמה עשו התנאי של חוט השני וכל החומר שאם לא ינקו מהשבועה ורק מי שבבית
כי הבינו שבוודאי עכשיו אף אחד לא עזר להם רק רחב . אבל כשהם ינצחו פתאום יבואו כולם ויטענו רצינו לעזור בעצם ואנחנו בני דודים שניים של רחב וכו׳… כמו שקורה כל פעם שצד מנצח פתאום כולם טוענים שהם חברים שלהם
ולכן היו צריכים לעשות כל התנאי ואזהרה שלא יעשו טריקים כאלה ולא יבוא כל אחד לומר אני רחב הזונה וכו׳, רק עשו סימן עם אותו חוט ובאותו בית
מעניין שבהלל עשו מזה המשך אחד הים ראה וינוס הירדן יסוב לאחור
זה המבט הפואטי בכל מקום שישראל באים הכל נפתח להם, הכל סיפור אחד
דיברנו בדברים על הארון זה נראה שבספר דברים העיקר הארון ולא כל המשכן. צריך הרי לשאול מה קרה פה פתאום עם כל סדר החניה שלמדנו בספר במדבר עם המחנות והלוים והמשכן וכו׳. פה נראה שהלויים רק נושאים את הארון
מהו מקצה שלשה ימים שוב פעם
ואפילו ניתן כאן מקום אלפיים בינם לארון כמו המחנות אבל בהתעלמות מכל הסדר של שם
גם כמו הים סוף קריעת הירדן יש לו תפקיד כפול גם לעזור לישראל ולנצח האומות, אבל גם לעשות שישראל יאמינו למנהיג. כמו שם ויאמינו בה ובמשה כך פה אחל גדלך בעיני כל ישראל
זה המשך של האותות שעשה משה לעיני כל ישראל
זה שייך לשיעור של אורי שבעצם צריך עוד לשכנע את ישראל בגאולה…
ולא כמו שחיים אומר שהדור השני האמינו מיד
בכלל לא מובן למה היה צריך לבקוע את הירדן
זה לא שמישהו רדף אחריהם כמו בים סוף ולא שזה כזה קשה לעשות איזה גשר או משהו על הירדן זה לא איזה ים
זה ממש סתם לשם השואו כי למה לא אם יש לנו ארון ואפשר לעשות ניסים ולהראות שהשם איתנו נשתמש בזה
וזה פירוש הפסוק בזאת תדעון. שזה לא נס כמו המן או השליו או אפילו קריעת ים סוף שהיה צורך ואגב רואים מזה השם. אלא כל הפשט של הנס הזה היה רק להראות להם שאל חי בקרבם ולחזק אותן
לכאורה הארון ורגלי הכהנים מקבילים למטה של משה
ההבדל של החומה והנד הוא פשוט הירדן הוא נהר וצריך לעצור רק צד אחד מאיפה שהמים מגיעים ויש לך חרבה משם ולמטה
הים הוא ים אז צריך חומה משני הצדדים
רשי מפרש התקדשו מלשון סתם הכנה שיסדרו מה שצריך למסע ומלחמה
לא מלשון קדושה
למה אנו לא עושים זכר לקריעת ירדן?
גם זה הפשט הוא שהים לא שייך שיסוב לאחור.
בעצם גם הירדן פה לכאורה לא הלך אחורה אלא נעצר אולי זה ביטוי כזה
ההבדל הגדול הוא שבים סוף היה חלק עיקרי טביעת המצרים
אפילו בשירה לא מוזכר שנקרע הים לישראל אלא שטבעו המצרים
ובירדן אין שום גוים לטבוע זה רק מעבר ישראל
דווקא לא
כפי שאפשר לראות מהטעם והכתיבה והסגנון
מחלוקת התפלה והחומש
כנראה הסידור חיבר מטעם זה . הוא גם התחיל ויןשע.
אבל עיקר הפשט וגם ההלכה שאינו חלק ובספר תורה הוא לא נכתב כשירה
נדמה לי אולי יש בזה גם מחלוקת אבל עכפ כך אנו פוסקים
הצלחתי לעשות צמצום שייכנס לוואצאפ עצמו
What do you think of my pshat in the skilener.. ? I really wanted to just talk about that but it made me think of the whole Torah in the beginning…
(i tried to explain why the whole shiduch between satmer style kanaus and skulen kanaaus for kinuus klal yisroel doesn’t really work… )
👏👍
🙃
I can make the story better and say that satmer also really means that…
But I think there is really a difference
Yeah, the point of sipurei tzadikim is that we have a model to look up to. It’s not about figuring out the history
Thursday, October 27, 2022 • ב׳ חשון תשפ״ג
זה פירוש יפה אבל בפשטות הקושיא לא מובנת לי. יש פה יותר מדאי הנחות על הארכיטקטורה של יריחו. ביתה בחומה אין הפירוש שהיא גרה על החומה אלא שביתה היה צמוד לחומה וחומת ביתה היה צמוד לחומת העיר. בשופי אפשר לצייר שגם החומה שמול ביתה נופל ועדיין ביתה לא נפל
Friday, October 28, 2022 • ג׳ חשון תשפ״ג
נו עוד לא למדנו המעשה של הירדן..
א. וישכם יהושע בבוקר. זה חוזר לפרק א, וצריך לקרוא אותו כהמשך בלי סיפור המרגלים שהוא סדר אחר שנכנס באמצע. מיד בבוקר למחרת שקיבל את הציווי מה׳ להעביר את הירדן קם בבוקר ויסעו. והכרזת השוטרים כי בעוד שלשת ימים שבפרק א כנראה היה עוד בערב, כאשר קיבל את הנבואה. בערב הכינו צידה ולנו בשיטים ובבוקר נסעו מיד, לכאורה בוקר ראשון. ושם ליד הירדן חיכו שלשה ימים ולבסופם הכריזו השוטרים פה סדר הנסיעה.
בכלל בכל הסיפורים פה רואים כזה מהלך של ערב ובוקר, כל דבר משכימים בבוקר ועושים מיד, ויש לכל דבר הכנה בערב לפניו. כך בירדן וכך בנפילת יריחו ועוד
ב. השוטרים מצווים את סדר המסע, הסדר הזה בינתיים אין בו חידוש בעצם על מה שלמדנו בספר במדבר. הארון נוסע תמיד לפני ישראל להורות להם הדרך, וכאן השוטרים מפרשים שצריך את זה כי לא יודעים לבד את הדרך, כלומר הארון הוא פשוט מורה דרך ברמה הכי פשוטה. ואפשר שבעצם הכוונה בכלל לכהנים נושאי הארון שהם למדו את הדרך מקודם איכשהו. פתאום חשבתי שהסיפור הזה של הארון מורה הדרך הוא הסתירה הכי בולטת לרעיון המרגלים שיורו הדרך ילכו בה. ולכן משה אומר אצל המרגלים אשר עין בעין נראה אתה ה׳ ועננך הולך לפניהם וכו׳. כלומר כולם יודעים שאתה בעצם המדריך שלהם ולא כמו שמרגלים חשבו שהם ימצאו את הדרך לבד. אבל בפועל אפשר שזה גם בצירוף הכהנים שלמדו הדרך מהמרגלים.. וגם בסיפור זה המרגלים לא עושים כלום, רק הארון מורה הדרך.
הם מחדשים רק שצריך מקום אלפיים אמה. שזה אמנם יוצא מסדר המחנות בבמדבר, לא מפורש שם שיש אלפיים אמה רק ככה זכור לי שפירשו.. אבל כאן זה בלי מחנות והכל רק הארון, כבר דיברנו שבספר דברים גם לא מוזכר המשכן, וגם בהמשכו ביהושע לא מוזכר משכן רק ארון ומזבח שיהושע בונה, רק אחר כך בפרק יח פתאום מביאים את אהל מועד ומקימים אותו בשילה.
והריחוק הזה הוא בפשטות כי הארון מסוכן אם יתקרבו יותר מדאי כידוע
מה שאני מדגיש פה שלא כתוב פה שצריכים הארון לנס לעבור את הירדן, זה נהיה מפורש אחר כך, בינתיים סתם הולכים אחרי הארון, וכאילו בלי רעש הארון יעביר אותם הירדן איך שלא יהיה וילכו אחריו, אם כבר יש מדריך ניסי אז נהר הוא לא כזה מכשול באמת..
ג. ויאמר יהושע התקדשו. מה זה ההתקדשות הזאת? ומי סיפר לו שיהיו נפלאות? אולי לפי ההיגיון שכתבתי לפני רגע.
בפשטות התקדשו פשוט שיהיו מוכנים, לא שצריכים לעשות שום דבר.
זה הפסוק הוא שלא כסדרו כי כבר כתב שלנו, או שהלנו של פסוק א הוא ביום ראשון וזה אמר ביום שני כי מחר יעשה וכו׳. אבל הפסוק הבא פסוק ו הוא כבר אומר לכהנים ליסוע, לכן נראה לי שזה לא כסדרו בדיוק, רק מספר שבערב לפני כבר אמר להם יהושע התקדשו
ד. יהושע אומר לכהנים שישאו את הארון וילכו לפני העם. אולי כי ברגיל היה הארון באמצע העם אז היו צריכים לצאת מן העם וללכת. (בפרשת בהעלותך לפי כל השיטות אם הלכו כתיבה או כקורה עדיין הארון והמשכן הולך באמצע, וגם שם כתוב שהארון הולך לפניהם לתור להם מנוחה, וזה כבר סתירה שם. עכ״פ פה כבר לא רואים כלום מסדר הדגלים, חוץ מזה שמוזכר להלן שיש מאסף, וכן שיש חלוץ. ואלה היו כנראה סדרים רגילים למחנה מלחמה בלי קשר לפרטים של איזה שבט זה וכו׳
ה. ה׳ אומר ליהושע היום אחל גדלך וכו׳. לפסוק זה יש בן זוג להלן ‘ביום ההוא גידל ה׳ וכו׳. שזה התקיים. ובכלל כל הפסוקים פה ערוכים ככה שיש הבטחה וקיום, זה מודגש בכל ספר זה שהוא מראה כיצד מה שה׳ הבטיח התקיים, בכללות כל הספר הוא דברו הטוב שאמר הכל בא, וכן בפרטיות כזה. השם אומר שיגדלו והוא אכן התגדל. וזה הפסוק המפורש שאומר שזה להראות שהוא איתו כמו שהיה עם משה.
וצריך ליישב את זה עם האמור להלן שבא שר צבא ה׳, וחכמים מבינים שזה המלאך שדחה משה בפרשת תשא, אם כן איננו עם יהושע באותו אופן שהיה עם משה.
ולפי הפשט נראה לי שזה לא באמת סתירה הכתובים לא נראים מבחינים בין הופעת ה׳ ישירות להופעה על ידי מלאך, כלומר זה לא חילוק משמעותי לענ״ד בפשט, לפעמים מתואר ככה לפםעמים ככה, ומה שבפרשת תשא נראה שיש משא ומתן על נקודה זו עצמו צריכים ליישב. כי זה לא נראה לי מתאים לפשט שיהיה באמת חילוק כזה. או שהשם מנהיג או שלא מה זה משנה אם זה מלאך או לא. גם מה שכתוב שם כי לא ישא בפשעכם הנה יהושע אומר להלן אותו לשון על ה׳ עצמו, וזה נראה הפשט שזה לא באמת חילוק בין מלאך לה׳ עצמו. רק אפשר לקרוא לזה שני הנהגות של ה׳ שגם זה כבר תאוריה יותר מדאי עבור הפשט, רק זה שני דברים נכונים לפעמים מדגישים כי לא ישא לפעמים להיפך
ו. ואתה תצוה את הכהנים וכו׳ – כמו הלשון של משה ואתה תצוה. הציווי קטוע כי לא כתוב מה יקרה כאשר יעמדו בקצה הירדן. אבל לומדים את זה מדברי יהושע ולא נתפרש, וזה נראה ערוך כך בכוונה. או שיהושע הבין לבד מה זה אומר. בינתיים אומר רק שלא יכנסו לתוך הירדן לגמרי אלא יעמדו בקצה. מה שנראה להלן זה שבסוף לא עברו את הירדן לפני העם אלא להיפך הארון עצר בירדן ועצר איתו את המים ונמצא כל העם עברו לפני הארון ולא לאחריו. בטח יש בזה איזה סמל מעניין. כמו אברהם שהולך לפני ה׳ ולא נח שהלך אחריו..
בפשטות הנראה לי שהיה אפשר לעבור את הירדן פחות או יותר ברגל, זה תלוי בגובה המים אבל בוודאי יש מקומות וזמנים שאפשר לעבור את הירדן ברגל, זה לא כזה עמוק שצריך נס, והתוכנית הראשונה כאילו ההוה אמינה היה שבאמת יעברו פשוט ככה הארון בראשם וכולם יעברו. רק יתלכלכלו קצת במים לא נורא. רק אחר כך מתחדש שיעברו ביבשה בחרבה ולא יירטבו כלל. זה היה עיקר החידוש של נס הירדן.
ז. יהושע אומר לישראל גושו הנה. זה נראה לפי שהיו רחוקים מהארון אלפיים אמה, אז יהושע אומר לארון אל תתקרבו אבל אתם יכולים להתקרב אלי. וגם זה סמלי. אתם תשמעו את דברי אלהיכם ישירות ממני. ועל ידי זה תדעו כי השם יעזור לכם בכל המלחמות, כי כבר הראה את כוחו פה. יש משהו קצת חקייני בזה הנס של יהושע לעמת זה של משה. ומתאים למה שחשבתי למעלה על יהושע. כי אצל קריעת ים סוף ברור מתוך הסיפור שזה לא סתם שנקרע הים, אפילו שאנחנו מספרים ככה לרוב, אלא שזה היה קרב והשם נלחם להם במצרים ואחד האופנים העיקירריים שנלחם להם זה על ידי בקיעת הים, אבל באמת היה הפסד גדול לצבא מצרים בקרב נודע שנקרא קרב הים סוף, ולכן מתאים שישמעו כל העמים וירגזון וכו׳. אבל פה אצל יהושע לא נראה שהיה בכלל קרב אצל הירדן (אולי אפשר להמציא שכן..) וזה גם לא באמת כמו לבקוע את הים, זה נס פחות גדול באמת לכאורה, אפשר לעשות סכר זמני בירדן לצבא גדול זה אולי אפילו אפשרי איכשהו בפשטות, אז זה כאילו השואו של הקריעת ים סוף בלי הגוף שלו..
‘ארון הברית אדון כל הארץ׳, חסר כאן אות, הכוונה ארון הברית ‘של׳ אדון כל הארץ. המקובלים שמחו על זה.. אבל מפורש להלן ‘ארון הויה אדון כל הארץ׳, כלומר הארון של ה׳ אדון כל הארץ. רק בזה הם צודקים שהארון נקרא להלן ‘ה׳ עצמו, ‘לפני ה׳ פירושו ‘לפני הארון׳, ויש פסוקים מפורשים יותר על זה. (וכמו הרבה פעמים מקובלים נתפסים לענ״ד ללשונות הלא נכונים גם אם המושגים יותר נכונים..)
ז. ‘ועתה קחו לכם יב אנשים וכו׳, זה מאמר מוסגר כי הוא באמצע להגיד משהו.. אבל רואים להלן שבאמת כבר הכין יב אנשים אז זה גם פסוק שפשוט לא במקום הכרונולוגי, מתישהו אמר להם לפני שנכנסו לירדן ליקח יב אנשים
ח. ויהי בנסוע העם מאהליהם.. מה פתאום אהליהם פה?
פה ‘נטבלו׳ הכהנים בקצה המים. לשון מעניין.
והמים היורדים קמו נד אחד ואלה העוברים הלאה תמו נכרתו כי לא היה מיםהיורדים מלמעלה. וזה היה זמן שהיה מלא על גדותיו, זה נראה כתוב כאן להגיד למה לא יכלו לעבור או למה נעשה נד גדול. והכהנים עמדו בחרבה וכל ישראל עוברים.
הפסקת הפרק פה לא לעניין אבל אני אחכה לו..
Saturday, October 29, 2022 • ד׳ חשון תשפ״ג
משהו לפרשת נח בקשר לספר יהושע – לכאורה עיקר הכוונה בברכות נח הוא לספר שלנו, זה ההסבר שהוא מקלל את כנען ולא את חם, עיקר הכוונה הוא שכנען יהיה נכנע לשם כלומר לישראל שיוצאים משם, וכפי כל המשך הסיפור מאברהם אבינו. וגם הענין של יפת לכאורה כוונתו שיפת לא יהיה כנוע לשם וכנען יהיה עבד אליו, אני לא בטוח למי הכוונה אבל נראה שהכוונה לפלשתים שהיו מבני יון (בפרשת נח מוזכר פלשתים שיצאו ממצרים, אבל מסבירים שזה שני קבוצות פלשתים, ואנחנו יודעים בוודאי שמהקבוצות פלשתים עיקריים בזמן מאוחר היו מיון וכרתים והפסוקים בעצמם מדברים על זה, שכחתי איפה, ולכאורה יפת אלהים ליפת הכוונה שיונים אלה ישכנו באהלי שם כלומר בארץ כנען שלכאורה הוא שלנו ובפועל כמעט אף פעם לא כבשנו את כל ערי פלשתים ואדרבה הפלשתים כן כבשו כנראה מעמי הכנענים)
רק הסתירה שכולם שואלים זה שנח אומר רק שכנען יהיה עבד, ואילו יהושע ומשה אומרים שכנען ימחה לגמרי כלפי שם. ובאמת זה סתירה חזיתית. שו
שואלים גם על חכמים שאומרים תדיר ‘עבד כנעני׳ ולכאורה כנען הוא היחיד שאין לוקחים ממנו עבדים שהרי צריכים למחות אותם, אבל הם הגיעו כבר מפרשת נח..
חשבתי אולי לא היה מתאים שנח יקלל את כנען במחיה ממש. או שבאמת היה עדיף שיהיה עבדים רק בגלל שלא נכנעו אז נמחו, וכפי שמשמע בספר יהושע עצמו לפעמים שהיה עדיף שישלימו ויהיו לעבדים, וכמו הכנעים שרואים בהמשך שלא לחמו איתם אבל היו למס, שזה מה שנח מתכוןן לעבדים. ואולי באמת הלכתחילה היה עבדים ולא מחיה
כן בערך, אבל תזכיר לי מה שכתבתי על יונים ופלשתים זה מסתדר? שכחתי אולי דיברת על זה ..
אני אומר שהיה מסתדר לי שכוונת ההבטחה ליפת מדבר על איזה קבוצה מבני יון (שהוא הקבוצה האחרונה מבני יפת המוזכרים, ותמיד המקרא מושך את הדורות עד למקום העיקרי שלו כמו אצל כנען בחם) ושהם גרו בארץ כנען שהוא ‘אהלי שם׳ והשתעבדו בכנענים , ומשמע כאן שהיו ביחסים טובים עם ישראל
רק הבעיה שלי שפרשה זו עצמו מייחסת פלשתים לכסלוחים..
אבל אולי לא היו קוראים אז לפלשתים אלה פלשתים אלא יוונים באמת
כן הזכרת לי, אבל ויהי כנען עבד למו כן הולך על יפת..
?
או לא
טוב סידרתי לי את הדיונים הישנים אני צריך לפתוח…
להם לשם שנזכר עכשיו או ליפת שבתחלת הפסוק, או לשניהם?
אז אולי בעבר הנהר היו מבני יון? איפה שהנחלה המקורית של בני שם, ממשא בואכה ספרה הר הקדם..
יש לי איזה חידה על הפלשתים תמיד, והיוונים, לכן אני מזכיר אותם כי זה רוצה להתחבר למשהו
כאילו מהנך נראה לפעמים שהפלשתים היו הבעיה הכי גדולה שלנו, ואנחנו לא זוכרים אותם כך.
יש משהו מזור
כל דבר תלוי בתקופה גם אדום היה פעם אח אבל הוא סמל הרשעה..
בקיצור יכול להיות שבאיזה תקופה שפרשת נח מדבר עליו הם היו חברים שלנו, זה מה שאני רוצה..
כנען זה גם ‘סוחר׳, כנראה בגלל שהפיניקים היו סוחרים גדולים, יכול להיות ‘ויהי כנען עבד למו׳ במקור הכוונה היתה לעשות קפיטליזם במקום מלחמה.. שיהיה מאזן מסחרי לטובתנו זה הכל.. רק הגוים לא הבינו עבדו עבודה זרה אז היה מלחמה במקום מסחר..
ולכן על דרך הסמל יש מצוה לא תחיה כל נשמה, שצריך להרוג כל קפיטליסט כמו שיהושע/לנין אמרו..
היה לי גם המצאה על דור הפלגה. כי ה׳ עשה ברית שלא ימחה כל היקום, רק על אומה אחת מביא. נמצא אם כל העולם כולו חוטא כאחד השם לא יכול לעשות כלום, רק אם אומה אחת חוטאת היא נשמדת. אז עלו על רעיון שיאספו את כולם לעיר אחת ואז כל חטא שיעשו היה חטא של כל העולם ולא יקרה כלום.. רק השם הפיצם. זה כזה שטות חמוד שבטח זה כבר כתוב באיזה מפרשים..
מעניין, אז זה לא עזר להם..
באמת חשבתי שהם היו מדענים חלשים, הסיקו חוק מdatapoint אחד.. לא ככה עושים הכללות..
אבל באמת בעומק הפשט צריך לי עיון להבין מה זה הברית שלא יהיה עוד מבול, למה באמת לא, אם יש שכר ועונש אז צריך להיות, ומה בדיוק ההבדל בין אומה אחת לכל העולם, מה זה עוזר למי שיחטא שיישארו עוד אומות אחרותאני חושב שבאמת צריכים לקרוא את זה יותר כמו משהו של מעשה בראשית מאשר כמו שינוי של דרכי שכר ועונש, כלומר זה בעצם חלק מן הבריאה שנעשה חוק קיים שלא ייחרב כל פעם שיחטאו בני אדם, כמו שרשי אומר שזה עדיין דיון אם נעשה אדם היה רעיון טוב, והמבול זה הדחיפה האחרונה של המלאכים שאמרו שזה רעיון גרוע, והמבול באמת לא היה בגדר שכר ועונש רק בגדר שכל העולם אינו רעיון טוב, וזה קבע שזה כן רעיון טוב ואם בני אדם יהיו רעים נסתדר איכשהו.
והמבול הוא בעצם קצת כמו ‘לא עלתה על ליבי׳ זה עקידת יצחק, כלומר מבול בלי ‘לא אוסיף׳ הוא רק חצי סיפור, זה לא מקרי זה היה צריך להיות כזה הוה אמינא ומסקנה