מעשה שסיפר רבינו, איך פעם אחת היה המשיח מוכן לבוא ביום תשעה באב כמפורסם שהוא זמנו, אך בדיוק באותו שנה היה חכם וצדיק אחד שעמל כל השנה על חיבורו בגדר תענית תשעה באב וטעם למה אנחנו בוכים בימי המצרים, ודברי התעוררות נמלצים מלוקטים מדרשותיו בלילי תשעה באב כל השנים שהיו נוהרים אליו אלפים. והנה באותו השנה סוף סוף הגיע הספר לדפוס והיה מגיע לחנויות לקראת אותו התשעה באב, והיהודי הצדיק הנזכר כבר השיג תומכים לספר ועשה לו פרסומת והיה בטוח שעל ידי מכירת הספר יחזיר את חובותיו ויצא לו שם בגדולים אשר בארץ. אמר המשיח וכי אני בא בשביל להרוס ליהודי את הפרנסה ואת הכבוד, ודחה את ביאתו לתאריך אחר, וכיון שנדחה נדחה ויצאו מה שיצאו.
וכאשר סיפר רבינו זה המעשה שאלו התלמידים והרי ירמיהו הנביא כתב ספר איכה ורבינו אלעזר הקלירי כתב קינות רבות ומה יענו עליהם הגם הם עיכבו את הגאולה. ונענה ואמר למה אני עדיין מדבר לתינוקות בני יומן, וכי לא ידעתם שבטרם הטביע ירמיהו את הקולמוס בדיו לכתוב את האלף של איכה כבר ראה בעיניו את פירוש כל האלפא ביתות כפי שיפרשם המשיח, והפירוש הנראה לכם קינה הוא פירוש זמני בלבד עד שיבוא, ומזה הטעם יש הרבה פסוקים באיכה שקשה להבין חיבורם זה לזה כי הם נוסדו על סדר הגאולה רק לעת עתה מפרשם אותם כאבלות וצער.