כי כל כך הרבה אנחנו מתווכחים, דנים, משוחחים, מדברים, וחלק כה גדול מכל אותם הטענות הם בכדי להצדיק בחירות קודמות שלנו. הרי את זה כולם יודעים, שהחיים שלנו הם רצף של בחירות, גם אם לבחירות שלנו יש סיבות טובות בחרנו להאמין ככה כי ככה ולהשתייך ככה כי ככה, עדיין אלו בחירות שלנו ויש להם מועד קבוע בזמן מתי קרו, ואת כל הוויכוחים שאנחנו מנהלים אחרי זה אין הם לברר דבר חדש אלא להצדיק בחירות שעשינו בפני אחרים. וכולנו יודעים כמה אנרגיות ומאמצים מיותרים ההצדקות האלה גוזלות מאתנו. אנרגיה אשר אילו היתה נשארת בידינו היינו יכולים להפנות אותו אל המקומות אשר אנחנו צריכים אותה – אל לימוד ובירור על הבחירות הבאות לקראתנו, תחת לבזבז אותה על הצדקת האתמול.
לכן, כאשר אנחנו באים להתחיל שנה חדשה, מן הראש, המחשבה, כפי שנקרא ראש השנה, צריכים אנחנו מקודם לדאוג לפנות מקום בראש הזה להחלטות חדשות, לראיית מצבים חדשים שהם הבאים עלינו בשנה העתידה, ולקוות לדרכה נכונה בבחירות שנעשה בהם. אין דבר חשוב מאשר להקל מעלינו את הסבל של הצדקת בחירות קודמות שלנו.
כמה זה מקל מאתנו את הכובד הזה כאשר נלמד להכיר כי לא בהכרח צדקנו, אבל אנחנו ואבותינו חטאנו זהו עיקרה של וידוי. מבלי לפרט מהו החטא ומהו הטעות, כי באמת אין אנחנו יודעים אותו תמיד, ואילו ידענו מהו הטעות הרי הוא שוב נכנס אל הבחירות העתידיות שלא נעבור על אותו טעות שוב. אבל פשוט נלמד להגיד סליחה, טעינו, חטאנו. נכון אלו הבחירות שלנו והם נשארים איתנו, אני לא מדבר על לפקפק כל פעם בדרכים שעשינו או להתנצל כל הזמן על החיים שלנו. אלא פשוט להקל מעלינו את העול הכבד הזה של להיות צודק, של הצדק המנופח הזה המשתמש לו בכל המאמצים של המוח והנפש שלנו להצדיק את עצמו כל הזמן בפני עצמנו ובפני אחרים.
ניכנס לבית הדין הזה באמירה מוקדמת, סליחה, חטאתי. זהו. מעכשיו פטור אני מלהעלות טיעונים לחטט בספרים לשכור עורכי דין להמציא ראיות שצדקתי. יכול אני להסתכל בלב פני ופתוח על המציאות שלי הכלולה מכל העבר ולהביט אל עתיד בנפש נקייה מקווה לדעת מה נכון בשבילי לבחור בה בשנה הבאה.