נעתק ממה שנרשם לכוון בעת הגירושין שלי ניסן תשע”ב
א] גט השמות (ר”א אבולעפיה) – מתן גט לכל השמות שמלבד הוי”ה. בעומק: כל תופעות העולם יונקים משאר שמות וכינויים (פרדס שכ”ב), עזיבת הכל לבחור בעצם לבד שלמע’ מזה. ע”ד כל היוצא למלחמת בית דו גט כריתות כותב לאשתו.
(רעיון ההתנתקות של ג”ב)
ב] צמצום, נסירה, הפרדה. מתן כח נפרדים. סוד גלות השכינה. ובשרש השרשים הוא בתיקון. ובפשטות: מתן כח לה לעמוד על רגליה בפני עצמה, כענין הנסירה שהוא כניסת בינות וגבורות בתוכה ע”י אמא שלא ע”י הז”א, שזה גופה של נסירה. וכאן הוא בפועל כן. ויש בזה משהו אלהי ע”ד המבואר שכח הצמצום למע’ מכח ההתפשטות. שהוא מתן מקום לאחר לעמוד על רגליה באמת.
ג] לציין: תדב”א ויגרש את האדם, רמתיים צופים שם שהגט לטובתה. וכן ליקוטי הלכות אה”ע נתינת אותיות וספר להחיות הנוק’ במצב של פירוד. = חיזוק.
ד] י”ב אותיות של הויה אהיה אדני – הם י”ב שורות, שהם השראה בכל הקומה (כוונתי בחתונה).
ה] עוד בי”ב שורות: מ”ש תוס’ דגט בגי’ הכי, דגימטריא מדרגת הנוק’. וכאן בהפרדתה ניתן לה דגש והקלטה. וי”ל ע”ד שהמתמטיקה תפסה בדורות האחרנים את מלכות המדעים, תחת המטאפיזיקה שהיתה פעם (הפשטה שלמע’ מאותיות) = שליטת הנוק’ ביותר.
ו] ועוד כנגד ההפרדה בס”ת לבד דברים (מכאן מקור לזה שהחומשים נפרדים, שדיבר מ”ש עכשיו). שכל נשמה אות בס”ת, והשורות הריקות בחי’ הא”ס כידוע, וכדאמרן.
ז] שורה בחי’ ישורון המבואר בהארות זו”נ.