למדנו שכל דברי האר”י הם התבוננות ציורית מפורטת למאד במשלים יסודיים המבוארים בדברי רמ”ק והוא בתורו למד את רוב מפתחות החכמה ממורו מהר”ש אלקבץ. כך למשל דבר הצמצום הידוע כולו התבוננות במשל האש הגדולה של רמ”ק בשער עצמות וכלים ובאלימה מאמר קו המידה. וכל דרושי האורות והכלים התבוננות במשל הכלים הנמצא באותו השער.
היום למדנו את מקור דבר הבירורים שלימד האר”י שהוא כל סוד העבודה, והנקשר בהתבוננותו לכל דבר השבירה, אשר החלק הלא מבורר בתיקון הוא הקליפה, ועבודת האדם הוא המשכת אותו התיקון לברר את החלקים השייכים למדרגתו.
והוא משל מהר”ש אלקבץ המובא בפרדס שער התמורות פ”א, לתרץ הקושיא מאין נבע הרע, וז”ל: “וקבלנו בזה ממורינו תירוץ נאה והוא משל אל הדגן המנוקה מכל פסולת תכלית הנקיון והטהרה, הנה עכ”פ שיאכל האדם אותו ויתעכל המזון ההוא במעיו ישאר שם פסולת הרבה ופרש. והנה הנאמר שבשעת אכילתו אכל הזהמא והפרש ההיא. לא. אלא לפי מציאת המזון קודם אכילתו היה הדבר הנאכל ההוא יותר נקי שהוא יכול להיות במציאות מובדל מכל פרש ומכל זוהמא. אמנם אחר האכילה והבדלת הדבר המובחר ממנו ישאר הפרש ההוא מה שלא היה עד עתה. וכ”ה הדבר בהאצילות האמת הוא כי למעלה במקום האצילות אין דבר רע יורד מן השמים כי למעלה הדברים דקים תכלית הדקות אמנם בהתעבות הדברים וירידתם בסדר מדרגות הנאצלות הוכרח היות הדבר נפרד אוכל מתוך אוכל ויתהווה שם פסולת”.
ועיי”ש עוד משל שני מן הזרע, שהראה רמ”ק מקורו מן הזוהר פרשת תרומה בדרוש אור מים רקיע. והתבונן בכל זה הרבה.