זוהר על פרשת צו
קיצור השיעור
א. זאת תורת העולה - כל הבא להיות יהודי צריך שיהיה לו השגה בתורת הקרבנות (ולא כפי שיש טועים בכמה שיטות שהקרבנות הם אגב כי גם לאותם שיטות יש בזה מלימודי עיקרי התורה והארכנו בשיעורים הקודמים על המדע)
ולמרות שאין מקיימים אותם בפועל, הרי עצם ההשגה כבר משנה את האדם
כי זה כלל ההשגה שהוא מהות הכללית של האדם ולא רק פרט להביא לידי מעשה
ועל זה אמרו כל העוסק בתורת עולה וכו'
וזהו חידוש פרשה זו על פרשת ויקרא שאינו תורת אלא הדרכה מה לעשות.
ב. יש ב'כל העוסק בתורת וכו' ב' מדרגות.
מדרגה ראשונה הוא בחינת 'ונשלמה פרים שפתינו', שהדיבור בפה הוא במקום הקרבן בפועל
וזה מדרגת נפש, שהוא עיקר תיקון הקרבן בעולם העשיה, וכמ"ש נפש כי תקריב וכו' נפש כי תחטא וכו', וכמבואר בזוהר ויקרא
וזה עושים גם בימינו על ידי קריאת ואמירת פרשיות הקרבנות בפה
למרות שחסר חלק המעשה ממש שאז היה יותר בשלימות מכל מקום הרי עקימת שפתיו הוא מעשה
ובפרט כאשר קורא בעלמא ללא עיון והבנה, כמו באמירת קרבנות לפני התפלה
וזה מתקן את מדרגת הנפש שבאדם ושבעולם כמ"ש בסידור האר"י
ג. וביאור תיקון זה ע"ד עבודה הוא כטעם ג' תפלות נגד קרבנות תיקנום, דהיינו סדרי התפלה הקבועים, ולא התחנונים
כי אדם שאין לו סדר יום או שבוע או חודש או שנה מדרגת הנפש שלו מבולבל, וזה נקרא פיזור הנפש
אבל כאשר יש לו קביענות לומר כל יום ג"פ סדר התפלה או כפי סדר השבוע החודש והשנה, הרי הוא מתקן בזה חלק זה מן התוהו וכבר יש לחייו איזה סדר
ד. אבל יש מדרגה יותר עליונה בכל העוסק בתורת ואין יוצאים אותו כלל באמירת סדר הקרבנות שבסידור, אלא הוא העיון וההבנה בתורת הקרבנות, שהוא 'העוסק בתורת' ממש, ולא באמירתם אלא בעיון כמ"ש שזהו הנקרא עסק התורה
ועל ידי שהוא מבין את יסוד ושורש תורת הקרבנות, על ידי זה לא זו בלבד שהוא כאילו ממשיך על עצמו את כפרת ותיקון הקרבנות, אלא שהוא ממש מגיע למדרגה שהוא איננו נצרך לקרבנות
וזהו בחינת רוח (לימוד התורה) ונשמה (הכוונה בתורה ומצוות) ולמעלה מהם, שמי שיש לו מדרגה זו כלל אינו חוטא, כלומר זהו מדרגות מתוקנות שלמעלה מן החטאים, שבשעת החטא הם נעלמים, ולכן מי שיש לו דרגת רוח ונשמה בעצם אינו צריך לקרבנות כי כבר הוא למעלה מזה, כי הוא סוג של אדם אחר שכבר יש לו סדר מתוקן עליון, וכמ"ש כל זה בזוהר ויקרא.
ה. קשה לנו לכאורה לגשת לקרבנות מריחוק ההרגל גם בקיום וגם בעיון, אבל באמת לא נפלאת היא וכו', והראיה שעל פרה אדומה אומרים שהוא חוק משמע שאר הקרבנות מובנים, וכמ"ש רמב"ן
אחד הדרכים הבסיסיים (דהיינו בחינת נפש) שעל ידם נכנסים לעולם הקרבנות הוא ענין כפרתם, שמבואר בתורה שהוא יסודי בכולם 'ונרצה לו לכפר עליו'.
והענין פשוט כי אין נפש שלא יחטא וגם אם לא חטא בפועל הרי יכול לחטוא ומצד זה הוא מפוזר, והוא צריך לקרבן לתקנו וכמו שהדגמנו באות ג'.
וכן בכל הקרבנות שכתוב שבאים על החטא אפשר ללמוד את דרכי התשובה והתיקון לאותו החטא. וכמו לדוגמא שכתוב ברמ"א שצריך לעשות תשובה על ספק חטא יותר מעל ודאי חטא והראיה ממחיר אשם תלוי שהוא יותר מחטאת ודאי. וההסבר ברור לפי שעיקר החטא הוא בלבול הנפש וזה שלא יודע אם חטא הוא מבולבל בכפליים כמו חלום נבוכדנצר והוא צריך תיקון עמוק שנקרא אשם תלוי (וזה תיקון יסודי של עמלק שנקרא ספק ולכן תלו את המן).
ו. קרבן עולה מבטא עוד מדרגה בזה. כי לכאורה לא כתוב שבא על חטא ומכל מקום כתוב ונרצה לכפר. ויש לשונות שונים במדרש להסביר את זה.
לשון אחד הוא שהחטאת הוא פיוס והעולה הוא ריצוי ודורון. דהיינו בלשוננו יש מי שיש לו מריבה עם חברו אבל יש מי שאין לו מריבה אבל הוא סתם לא קרוב איתו, והוא מביא לו מתנה לשם קירבה לא לשם להתפייס. וכעין בחינת סור מרע ועשה טוב.
אבל בעומק אין בזה הבדל כי הכל מדרגות של ריחוק, יש ריחוק גדול שהוא חטא ויש ריחוק יותר קטן שהוא ביטול מצות עשה שאין קירבה, אבל הכל דרגות של ריחוק
רק שמי שנמצא בחטא לא מרגיש שחסר לו הקירבה היותר גדולה ולכן חטאת קודם לעולה.
וזה נקרא בחינות חסידות, כי צדיק הוא מי שלא חוטא אבל חסיד הוא המבקש קירבה כי חסיד מלשון חסד דהיינו אהבה, ולכן תורת העולה הוא תורת החסידות.
ז. וזה הטעם שהעולה הוא כליל. כי חטאת היינו שהוא אדם אבל יש לו איזה פגם וחסרון אז הוא שורף ומקריב את החסרון שלו לה' לנקותו ולהעלותו. אבל עולה הוא שאין לו בעיה של חיסרון חלקי אבל יש לו בעיה כללית שכל גופו נפשו אינם קשורים וקרובים לאלוהות ולכן הוא צריך לשרוף את כולו. (אלא שאין הפירוש שיבטל את המציאות אלא גם בעולה עור העולה הוא לכהן והסוד הוא שצריך להשיאר בחיים כמ"ש עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו, רק הכוונה שצריך לחיות לגמרי על המזבח ואדרבה זה יותר חי מחטאת שבגלל שהוא מחולק חלקו נשרף וחלקו לא לכן הוא פחות חי)
ח. ויש עוד לשון שעולה מכפר על הרהור הלב, כמו שאמרו אנשי מלחמת מדין מידי הרהור לא יצאנו. ולמתבונן זה אותו רעיון כי הרהור הוא עיקר גוף האדם וכאשר אין הרהורי הלב דהיינו החלומות והדמיונות והשאיפות נמסרים לאלוהות אז אין האדם קרוב אצלו כלל. רק שקשה לפעמים לתפוס את המושג הזה של קירבה שלימה לכן אומרים שזה על המעשה וזה על הרהור. כי זה כביכול משהו שאפשר להראות באותיות פשוטות נכון אתה אברך צדיק אבל למה החלומות שלך הם שטויות הרי זה מראה שעדיין אינך קרוב בכלל.
ובאמת לכן מי שחוטא ביום ובהודע מביא חטאת אבל מי שחטא בלילה כעין ונשמרת וכו' אז הוא מביא עולה ולכן העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבוקר.
ח. וזהו הדבר המודגש בתחילת פרשתנו שהעולה היא על מוקדה כל הלילה ועליה מקריבים כל שאר הקרבנות. כי באמת עיקר העולה הוא שיודלק האש הזה באופן תמידי כליל בלא הפסק זמן. וכמעט כל הקרבן הוא רק היכי תימצי להדליק האש ובאמת אם אין אש אז מביאים עצים בבקר בבקר ומביאים עולות קיץ המזבח הכל להמשיך את האש תמיד. שהעולה הוא לא שיש חיוב או חסרון אלא שיש צורך באש תמידי.
ט. רבי אחא תמה בזוהר למה ידליק הכהן אש הרי הכהן הוא צריך להיות אוהב ורודף שלום והוא איש חסד ואש פשוט שהוא גבורה. דהיינו גם תשוקה וצימאון הוא בחינת גבורות שהוא ממטה למעלה והוא מורה חסרון הנברא ובאמת הכהן הוא בחינת שלימות הבורא והוא המשכת אהבה ומנוחה ולא צימאון והשתוקקות שהוא ענין הלוי והשירה. ואם כן למה כתוב שהכהן ידליק אש.
והוא עונה כי כאשר אדם רוצה לחטוא הרי נדלק בו אש היצר הרע, ומה יעשו עם האש הזו אם לא יעלו אותו אשה לה'. ונמצא טכנית התירוץ שלו הוא שהכהן צריך להביא העצים בבקר שהוא בחינת חסד דהיינו להכניע את האש תחת המים. אבל האמת הוא שהוא אומר משהו יותר עמוק כי מביא הכתוב אש אוכלה אש דהיינו שאת אש היצר אין מכבים במים אלא באש, כי השכינה היא לבדה האש האוכלת את היצר. והיינו בחינת בכל לבבך בשני יצריך וכמו שאמר בעל התולדות שלא ניצח את היצר והרהורים הרעים שלו עד שלמד לימודי הבעש"ט והם שצריכים לעבוד את ה' באותו אש היצר, ועל זה מאריך הזוהר וזה המשך פרשה הקודמת שגם עז שהוא בחינת סט"א צריך להקריב על המזבח וזה העושה את האש. וכ"כ בדברי חיים שמ"ש במורה נבוכים שמי שנולד בטבע של יצר חזק בתאווה או אכזריות רחוק שיהיה צדיק שאינו כן כלל כי נכון שלא יכול להיות צדיק בבחינת מי החסד אבל יכול לעבוד את ה' באותו אכזריות ובאותו תשוקה וכמ"ש בגמרא על מי שיש לו מזל מאדים, וזהו עבודת הכהן.
י. ובסוד זה אמרו במדרש כאן כי העולה על מוקדה היא מלכות הרשעה שחטאה באש ותידון באש עיי"ש והוא פלא איך נדרש שריפת העולה על שריפת מלכות הרשעה ולהאמור פשוט.
קיצור השיעור
א. זאת תורת העולה - כל הבא להיות יהודי צריך שיהיה לו השגה בתורת הקרבנות (ולא כפי שיש טועים בכמה שיטות שהקרבנות הם אגב כי גם לאותם שיטות יש בזה מלימודי עיקרי התורה והארכנו בשיעורים הקודמים על המדע)
ולמרות שאין מקיימים אותם בפועל, הרי עצם ההשגה כבר משנה את האדם
כי זה כלל ההשגה שהוא מהות הכללית של האדם ולא רק פרט להביא לידי מעשה
ועל זה אמרו כל העוסק בתורת עולה וכו'
וזהו חידוש פרשה זו על פרשת ויקרא שאינו תורת אלא הדרכה מה לעשות.
ב. יש ב'כל העוסק בתורת וכו' ב' מדרגות.
מדרגה ראשונה הוא בחינת 'ונשלמה פרים שפתינו', שהדיבור בפה הוא במקום הקרבן בפועל
וזה מדרגת נפש, שהוא עיקר תיקון הקרבן בעולם העשיה, וכמ"ש נפש כי תקריב וכו' נפש כי תחטא וכו', וכמבואר בזוהר ויקרא
וזה עושים גם בימינו על ידי קריאת ואמירת פרשיות הקרבנות בפה
למרות שחסר חלק המעשה ממש שאז היה יותר בשלימות מכל מקום הרי עקימת שפתיו הוא מעשה
ובפרט כאשר קורא בעלמא ללא עיון והבנה, כמו באמירת קרבנות לפני התפלה
וזה מתקן את מדרגת הנפש שבאדם ושבעולם כמ"ש בסידור האר"י
ג. וביאור תיקון זה ע"ד עבודה הוא כטעם ג' תפלות נגד קרבנות תיקנום, דהיינו סדרי התפלה הקבועים, ולא התחנונים
כי אדם שאין לו סדר יום או שבוע או חודש או שנה מדרגת הנפש שלו מבולבל, וזה נקרא פיזור הנפש
אבל כאשר יש לו קביענות לומר כל יום ג"פ סדר התפלה או כפי סדר השבוע החודש והשנה, הרי הוא מתקן בזה חלק זה מן התוהו וכבר יש לחייו איזה סדר
ד. אבל יש מדרגה יותר עליונה בכל העוסק בתורת ואין יוצאים אותו כלל באמירת סדר הקרבנות שבסידור, אלא הוא העיון וההבנה בתורת הקרבנות, שהוא 'העוסק בתורת' ממש, ולא באמירתם אלא בעיון כמ"ש שזהו הנקרא עסק התורה
ועל ידי שהוא מבין את יסוד ושורש תורת הקרבנות, על ידי זה לא זו בלבד שהוא כאילו ממשיך על עצמו את כפרת ותיקון הקרבנות, אלא שהוא ממש מגיע למדרגה שהוא איננו נצרך לקרבנות
וזהו בחינת רוח (לימוד התורה) ונשמה (הכוונה בתורה ומצוות) ולמעלה מהם, שמי שיש לו מדרגה זו כלל אינו חוטא, כלומר זהו מדרגות מתוקנות שלמעלה מן החטאים, שבשעת החטא הם נעלמים, ולכן מי שיש לו דרגת רוח ונשמה בעצם אינו צריך לקרבנות כי כבר הוא למעלה מזה, כי הוא סוג של אדם אחר שכבר יש לו סדר מתוקן עליון, וכמ"ש כל זה בזוהר ויקרא.
ה. קשה לנו לכאורה לגשת לקרבנות מריחוק ההרגל גם בקיום וגם בעיון, אבל באמת לא נפלאת היא וכו', והראיה שעל פרה אדומה אומרים שהוא חוק משמע שאר הקרבנות מובנים, וכמ"ש רמב"ן
אחד הדרכים הבסיסיים (דהיינו בחינת נפש) שעל ידם נכנסים לעולם הקרבנות הוא ענין כפרתם, שמבואר בתורה שהוא יסודי בכולם 'ונרצה לו לכפר עליו'.
והענין פשוט כי אין נפש שלא יחטא וגם אם לא חטא בפועל הרי יכול לחטוא ומצד זה הוא מפוזר, והוא צריך לקרבן לתקנו וכמו שהדגמנו באות ג'.
וכן בכל הקרבנות שכתוב שבאים על החטא אפשר ללמוד את דרכי התשובה והתיקון לאותו החטא. וכמו לדוגמא שכתוב ברמ"א שצריך לעשות תשובה על ספק חטא יותר מעל ודאי חטא והראיה ממחיר אשם תלוי שהוא יותר מחטאת ודאי. וההסבר ברור לפי שעיקר החטא הוא בלבול הנפש וזה שלא יודע אם חטא הוא מבולבל בכפליים כמו חלום נבוכדנצר והוא צריך תיקון עמוק שנקרא אשם תלוי (וזה תיקון יסודי של עמלק שנקרא ספק ולכן תלו את המן).
ו. קרבן עולה מבטא עוד מדרגה בזה. כי לכאורה לא כתוב שבא על חטא ומכל מקום כתוב ונרצה לכפר. ויש לשונות שונים במדרש להסביר את זה.
לשון אחד הוא שהחטאת הוא פיוס והעולה הוא ריצוי ודורון. דהיינו בלשוננו יש מי שיש לו מריבה עם חברו אבל יש מי שאין לו מריבה אבל הוא סתם לא קרוב איתו, והוא מביא לו מתנה לשם קירבה לא לשם להתפייס. וכעין בחינת סור מרע ועשה טוב.
אבל בעומק אין בזה הבדל כי הכל מדרגות של ריחוק, יש ריחוק גדול שהוא חטא ויש ריחוק יותר קטן שהוא ביטול מצות עשה שאין קירבה, אבל הכל דרגות של ריחוק
רק שמי שנמצא בחטא לא מרגיש שחסר לו הקירבה היותר גדולה ולכן חטאת קודם לעולה.
וזה נקרא בחינות חסידות, כי צדיק הוא מי שלא חוטא אבל חסיד הוא המבקש קירבה כי חסיד מלשון חסד דהיינו אהבה, ולכן תורת העולה הוא תורת החסידות.
ז. וזה הטעם שהעולה הוא כליל. כי חטאת היינו שהוא אדם אבל יש לו איזה פגם וחסרון אז הוא שורף ומקריב את החסרון שלו לה' לנקותו ולהעלותו. אבל עולה הוא שאין לו בעיה של חיסרון חלקי אבל יש לו בעיה כללית שכל גופו נפשו אינם קשורים וקרובים לאלוהות ולכן הוא צריך לשרוף את כולו. (אלא שאין הפירוש שיבטל את המציאות אלא גם בעולה עור העולה הוא לכהן והסוד הוא שצריך להשיאר בחיים כמ"ש עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו, רק הכוונה שצריך לחיות לגמרי על המזבח ואדרבה זה יותר חי מחטאת שבגלל שהוא מחולק חלקו נשרף וחלקו לא לכן הוא פחות חי)
ח. ויש עוד לשון שעולה מכפר על הרהור הלב, כמו שאמרו אנשי מלחמת מדין מידי הרהור לא יצאנו. ולמתבונן זה אותו רעיון כי הרהור הוא עיקר גוף האדם וכאשר אין הרהורי הלב דהיינו החלומות והדמיונות והשאיפות נמסרים לאלוהות אז אין האדם קרוב אצלו כלל. רק שקשה לפעמים לתפוס את המושג הזה של קירבה שלימה לכן אומרים שזה על המעשה וזה על הרהור. כי זה כביכול משהו שאפשר להראות באותיות פשוטות נכון אתה אברך צדיק אבל למה החלומות שלך הם שטויות הרי זה מראה שעדיין אינך קרוב בכלל.
ובאמת לכן מי שחוטא ביום ובהודע מביא חטאת אבל מי שחטא בלילה כעין ונשמרת וכו' אז הוא מביא עולה ולכן העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבוקר.
ח. וזהו הדבר המודגש בתחילת פרשתנו שהעולה היא על מוקדה כל הלילה ועליה מקריבים כל שאר הקרבנות. כי באמת עיקר העולה הוא שיודלק האש הזה באופן תמידי כליל בלא הפסק זמן. וכמעט כל הקרבן הוא רק היכי תימצי להדליק האש ובאמת אם אין אש אז מביאים עצים בבקר בבקר ומביאים עולות קיץ המזבח הכל להמשיך את האש תמיד. שהעולה הוא לא שיש חיוב או חסרון אלא שיש צורך באש תמידי.
ט. רבי אחא תמה בזוהר למה ידליק הכהן אש הרי הכהן הוא צריך להיות אוהב ורודף שלום והוא איש חסד ואש פשוט שהוא גבורה. דהיינו גם תשוקה וצימאון הוא בחינת גבורות שהוא ממטה למעלה והוא מורה חסרון הנברא ובאמת הכהן הוא בחינת שלימות הבורא והוא המשכת אהבה ומנוחה ולא צימאון והשתוקקות שהוא ענין הלוי והשירה. ואם כן למה כתוב שהכהן ידליק אש.
והוא עונה כי כאשר אדם רוצה לחטוא הרי נדלק בו אש היצר הרע, ומה יעשו עם האש הזו אם לא יעלו אותו אשה לה'. ונמצא טכנית התירוץ שלו הוא שהכהן צריך להביא העצים בבקר שהוא בחינת חסד דהיינו להכניע את האש תחת המים. אבל האמת הוא שהוא אומר משהו יותר עמוק כי מביא הכתוב אש אוכלה אש דהיינו שאת אש היצר אין מכבים במים אלא באש, כי השכינה היא לבדה האש האוכלת את היצר. והיינו בחינת בכל לבבך בשני יצריך וכמו שאמר בעל התולדות שלא ניצח את היצר והרהורים הרעים שלו עד שלמד לימודי הבעש"ט והם שצריכים לעבוד את ה' באותו אש היצר, ועל זה מאריך הזוהר וזה המשך פרשה הקודמת שגם עז שהוא בחינת סט"א צריך להקריב על המזבח וזה העושה את האש. וכ"כ בדברי חיים שמ"ש במורה נבוכים שמי שנולד בטבע של יצר חזק בתאווה או אכזריות רחוק שיהיה צדיק שאינו כן כלל כי נכון שלא יכול להיות צדיק בבחינת מי החסד אבל יכול לעבוד את ה' באותו אכזריות ובאותו תשוקה וכמ"ש בגמרא על מי שיש לו מזל מאדים, וזהו עבודת הכהן.
י. ובסוד זה אמרו במדרש כאן כי העולה על מוקדה היא מלכות הרשעה שחטאה באש ותידון באש עיי"ש והוא פלא איך נדרש שריפת העולה על שריפת מלכות הרשעה ולהאמור פשוט.
פנימיות הכעס על עמלק הוא אהבת ישראל ופנימיותו הוא אהבת העתיק לז”א | זוהר שבת זכור תשפו – וידאו
📌 Related Content 🎧 Listen to Audio 📺 Watch on YouTube 📝 Read Transcript 🌐 English Transcript 🌐 Hebrew Transcript
פנימיות הכעס על עמלק הוא אהבת ישראל ופנימיותו הוא אהבת העתיק לז”א | זוהר שבת זכור תשפו – תמלול
📄 Download Transcript PDF סיכום השיעור 📋 סיכום פון דעם שיעור – שבת זכור, קריאת התורה, און פורים א. דער חיוב פון שבת זכור – דאורייתא און דרבנן שבת זכור איז (לפחות לויט דעם מנהג) א חיוב מדאורייתא. וואס באדייט „דאורייתא” אין א טיפערן זין? עס מיינט נישט בלויז אז מען איז „מער מחויב”, נאר […]
The Inner Dimension of the Anger Against Amalek Is Love of Israel, and Its Inner Essence Is the Love of Atik for Ze’ir Anpin | Zohar Shabbat Zachor 5786 (Auto Translated)
📄 Download Transcript PDF Auto Translated 📋 Shiur Overview Summary of the Shiur – Shabbos Zachor, Torah Reading, and Purim A. The Obligation of Shabbos Zachor – De’oraisa and De’rabbanan Shabbos Zachor is (at least according to the custom) an obligation from the Torah (de’oraisa). What does “de’oraisa” mean in a deeper sense? It doesn’t […]
פנימיות הכעס על עמלק היא אהבת ישראל ופנימיותו היא אהבת העתיק לז”א | זוהר שבת זכור תשפ”ו (תורגם אוטומטית)
📄 Download Transcript PDF תורגם אוטומטית סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור – שבת זכור, קריאת התורה ופורים א. חיוב שבת זכור – דאורייתא ודרבנן שבת זכור היא (לפחות לפי המנהג) חיוב מדאורייתא. מה משמעות “דאורייתא” במובן העמוק יותר? אין הכוונה רק שהחיוב “חמור יותר”, אלא שהמצווה נוגעת עד מדרגת התפארת – ספירה עליונה יותר. לעומת […]
פנימיות הכעס על עמלק הוא אהבת ישראל ופנימיותו הוא אהבת העתיק לז”א | זוהר שבת זכור תשפו – Video
סוד גילוי דרך ה’אינטערנעט פילטער’ בעבודת השם | זוהר כי תשא פרה תשפ”ו
די שיעור באהאנדלט פארוואס מען דארף פנימיות התורה און סודות כדי צו באקעמפן דעם רע, פונקט אזוי ווי מען דארף טיפקייט אין עשה טוב. ס’ווערט דערקלערט אז “סור מרע” דארף אמונה און למידת הרע – צו פארשטיין דעם רע כדי אים מעלה צו זיין, נישט נאר אנטלויפן דערפון. דער סוד פון פרה אדומה און דער חידוש פון פילטערס ווייזט א נייע דרך אין בירורים – וויאזוי מען קען זיין צווישן קליפות און זיי זאלן נישט שטערן, דורך אויטאמאטיש איבערטייטשן אלעס לטובה.
סוד גילוי דרך ה’אינטערנעט פילטער’ בעבודת השם | זוהר כי תשא פרה תשפ”ו – וידאו
📌 This Shiur Also On 🎧 Listen to Audio 📺 Watch on YouTube 📝 Read Transcript 🌐 English Transcript 🌐 Hebrew Transcript 📂 Download from Dropbox
סוד גילוי דרך ה’אינטערנעט פילטער’ בעבודת השם | זוהר כי תשא פרה תשפ”ו
https://www.dropbox.com/scl/fi/zytte62wt97aqcfyalfin/Z484-_-_.mp4?rlkey=e2thydcdfh12efh7qnaoxtxyz&dl=0 📌 This Shiur Also On 🎧 Listen to Audio 📺 Watch on YouTube 🎬 Watch on Website 📝 Read Transcript 🌐 English Transcript 🌐 Hebrew Transcript
סוד גילוי דרך ה’אינטערנעט פילטער’ בעבודת השם | זוהר כי תשא פרה תשפ”ו – תמלול
סיכום השיעור 📋 סיכום פון דעם שיעור – ערב שבת פרשת כי תשא, שבת פרה, תשפ”ו א. דער יסוד: פנימיות התורה איז נישט א לוקסוס – עס איז א נויטווענדיגקייט יעדע זאך אין תורה האט פשט, רמז, דרש, סוד. די פראבלעמען פון א מענטש’ס לעבן – אין יעדער דור, יעדער משפחה, יעדער מדינה, מיט אלע […]
The Secret of Revelation Through the ‘Internet Filter’ in Service of God | Zohar Ki Sisa Parshas Para 5786 (Auto Translated)
Auto Translated 📋 Shiur Overview Summary of the Lecture – Erev Shabbos Parshas Ki Sisa, Shabbos Parah, 5786 A. The Foundation: Pnimiyus HaTorah (Inner Torah) Is Not a Luxury – It Is a Necessity Every matter in Torah has peshat, remez, derush, sod (literal, allusive, homiletical, mystical meanings). The problems of a person’s life – […]
# סוד הגילוי דרך ‘פילטר האינטרנט’ בעבודת ה’ | זוהר כי תשא פרה תשפ”ו (תורגם אוטומטית)
תורגם אוטומטית סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור – ערב שבת פרשת כי תשא, שבת פרה, תשפ”ו א. היסוד: פנימיות התורה אינה מותרות – היא הכרח כל דבר בתורה יש בו פשט, רמז, דרש, סוד. בעיות חיי האדם – בכל דור, בכל משפחה, בכל מדינה, עם כל המצבים הספציפיים – אינן יכולות להיפתר על ידי פשט […]
סוד גילוי דרך ה’אינטערנעט פילטער’ בעבודת השם | זוהר כי תשא פרה תשפ”ו – Video
439. השדים המסתובבים באינטרנט וג’ עצות להינצל מהם | שיטת הזוהר על האינטרנט שיעור ג | ערב פסח תשפה
📄 Download Transcript PDF סיכום השיעור 📋 סיכום פון דער מיני-סעריע וועגן אינטערנעט, טעכנאלאגיע, און תורה’דיגע עצות דער קאנטעקסט דער שיעור איז דער דריטער און לעצטער חלק פון א מיני-סעריע וועגן אינטערנעט, טעלעפאנס, סאושעל מידיא, עי-איי, און אלע פארבונדענע ענינים. ער איז געזאגט געווארן ערב פסח (וואס איז אויסגעפאלן ערב שבת). די ערשטע צוויי שיעורים […]
439. The Demons Roaming the Internet and 3 Pieces of Advice to Be Saved from Them | The Zohar’s Approach to the Internet, Lesson 3 | Erev Pesach 5785 (Auto Translated)
📄 Download Transcript PDF Auto Translated 📋 Shiur Overview Summary of the Mini-Series on Internet, Technology, and Torah Advice The Context This shiur is the third and final part of a mini-series on internet, phones, social media, AI, and all related matters. It was delivered on erev Pesach (which fell on erev Shabbos). The first […]
439. השדים המסתובבים באינטרנט ושלוש עצות להינצל מהם | שיטת הזוהר על האינטרנט שיעור ג | ערב פסח תשפ”ה (תורגם אוטומטית)
📄 Download Transcript PDF תורגם אוטומטית סיכום השיעור 📋 סיכום המיני-סדרה על אינטרנט, טכנולוגיה ועצות תורניות ההקשר השיעור הוא החלק השלישי והאחרון של מיני-סדרה על אינטרנט, טלפונים, מדיה חברתית, בינה מלאכותית וכל הנושאים הקשורים. הוא נאמר בערב פסח (שחל בערב שבת). שני השיעורים הראשונים היו תיאורטיים יותר; השיעור השלישי עובר לעצות מעשיות, אבל רק לאחר […]
די קרוין קומט זיך פאר די ערשטע שוואכסטע מינו | זוהר שבת החודש תשפ”ו
דער שיעור באהאנדלט דעם חידוש אז דער אייבערשטער האט גערעדט צו משה “בארץ מצרים” – א פלאץ וואו געווענליך קען מען נישט הערן דבר ה’. דער תירוץ איז אז יציאת מצרים איז געווען א נס נישט נאר מצד דער אייבערשטער, נאר אז אפילו מצדנו האבן מיר געקענט דערגרייכן דעם אמת אין מצרים אליין. דאס איז דער טייטש פון “החודש הזה לכם ראש חדשים” – אז די קרוין קומט זיך פאר דער ערשטער, שוואכסטער רגע פון יציאת מצרים, נישט פאר מתן תורה, ווייל דארט איז דער גרעסטער חידוש אז מען קען אנקומען צום אמת פון יעדן מצב.
די קרוין קומט זיך פאר די ערשטע שוואכסטע מינו | זוהר שבת החודש תשפ”ו – וידאו
📌 This Shiur Also On 🎧 Listen to Audio 📺 Watch on YouTube 📝 Read Transcript 🌐 English Transcript 🌐 Hebrew Transcript 📂 Download from Dropbox
די קרוין קומט זיך פאר די ערשטע שוואכסטע מינו | זוהר שבת החודש תשפ”ו
https://www.dropbox.com/scl/fi/b45boo4ghqh0nvt3h0rg1/Z485-_-_.mp4?rlkey=t9wt3eskjzgey65eqr1sio6gk&dl=0 📌 This Shiur Also On 🎧 Listen to Audio 📺 Watch on YouTube 🎬 Watch on Website 📝 Read Transcript 🌐 English Transcript 🌐 Hebrew Transcript
די קרוין קומט זיך פאר די ערשטע שוואכסטע מינו | זוהר שבת החודש תשפ”ו – תמלול
📄 Download Transcript PDF סיכום השיעור 📋 סיכום פון דעם שיעור – שבת החודש הקדמה דער שיעור איז געזאגט געווארן אויף שבת החודש, אויף דעם פסוק „החודש הזה לכם ראש חדשים”, מיט א צוריקקוק אויף א שיעור פון דריי יאר צוריק, מיט נייע העמקה און קלארקייט. דער שיעור בויט זיך אויף אין א קלארן לאגישן […]
The Crown Appears for the First Weakest Minu | Zohar Shabbos HaChodesh 5786 (Auto Translated)
📄 Download Transcript PDF Auto Translated 📋 Shiur Overview Summary of the Shiur – Shabbos HaChodesh Introduction The shiur was delivered on Shabbos HaChodesh, on the verse “HaChodesh hazeh lachem rosh chadashim,” with a review of a shiur from three years ago, with new depth and clarity. The shiur builds itself in a clear logical […]
הכתר מופיע לראשונה בצורתו החלשה ביותר | זוהר שבת החודש תשפ”ו (תורגם אוטומטית)
📄 Download Transcript PDF תורגם אוטומטית סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור – שבת החודש הקדמה השיעור נאמר בשבת החודש, על הפסוק “החודש הזה לכם ראש חדשים”, עם חזרה על שיעור משלוש שנים קודם, עם העמקה וביאור חדשים. השיעור בנוי במבנה לוגי ברור: מקושיה בפסוק, דרך כמה שכבות של תירוצים, עד לחידוש עמוק על מהות יציאת […]
די קרוין קומט זיך פאר די ערשטע שוואכסטע מינו | זוהר שבת החודש תשפ”ו – Video
ביטול ע”ז למטה גורם ביטול הקליפות למעלה | זוהר ויקרא הכנה לפסח תשפ”ו
א שיעור וואס באלייכט די רמב”ם’ס שיטה אז יציאת מצרים און קרבנות זענען געקומען להפיק עבודה זרה פון דער וועלט, און ווי דאס פאסט צוזאמען מיט אברהם אבינו’ס חידוש פון ידיעת השם האמיתי. דער זוהר ברענגט ארויס אז דורך שחיטת הטלה האבן די אידן נישט נאר צעבראכן עבודה זרה למטה, נאר אויך צעבראכן די כח פון די כוכבים ומזלות למעלה – ווייל ווען מענטשן דינען א מדרגה, ווערט די מדרגה אליין א קליפה. דער עיקר נקודה איז אז עבודה מעשית איז נויטיג ווייל מענטשן לעבן אין עולם הזה, און דורך מעשים למטה פועל’ט מען אויף די עולמות עליונים.
ביטול ע”ז למטה גורם ביטול הקליפות למעלה | זוהר ויקרא הכנה לפסח תשפ”ו – תמלול
📄 Download Transcript PDF סיכום השיעור 📋 סיכום פון דעם שיעור: יציאת מצרים, עבודה זרה, און קרבן פסח לויט דעם רמב”ם און דעם זוהר הקדמה דער שיעור איז געזאגט געווארן ערב שבת ויקרא, אלס המשך פון א פריערדיגן שיעור. דער ציל איז אריינצוגיין טיפער אין דעם ענין פון יציאת מצרים לויט דעם דרך הרמב”ם — […]