זוהר על פרשת תצוה
השיעור הוקדש על ידי אבי מורי שליט"א
לעילוי נשמת ר' שמעון יצחק בן ר' יקותיאל צבי - יארצייט י"ד אדר.
א) ואתה תצוה. ואתה הקרב אליך. ואתה תדבר אל כל חכמי לב. ואתה קח לך בשמים ראש. [וכן עוד אחד שלא נזכר בזוהר, להלן לא יג ואתה דבר אל בני ישראל אך את שבתותי וגו'] ריבוי הפניות הישירות הללו אל הגוף השני של משה אומרים לנו משהו. ידועה ההערה שלא נזכרה שמו של משה בפרשת תצוה, אך זו הערה משנית אל הדגשה זו של ואתה. שנראה כמו שבמקום לדבר בשפה אובייקטיבית בגוף שלישי נתוספה כאן הדגשה בגוף שני לומר ואתה במקום הסדר הרגיל וידבר אל משה צו וכו'. הדגשה זו קוראת לנו למשש במילים הללו איזה טעם אפשר לנו לטעום בהם.
ב) לפי הקשר הפרשיות הרי נאמרו כאן פרשיות ארוכות של מצוות כלליות שהם דרשות כלליים לכל ישראל, שכולם יקחו לי תרומה ויעשו לי מקדש, אלה הם אמירות מאד פומביות וכלליות, אפשר המצוות הכי פומביות שישנם, בנין המשכן וההתנדבות אליה. והם חלים על כל פרט ופרט מן הכלל הגדול. אך אחר הדרשה הגדולה שיתרמו כולם אל המשכן כמו פונה ה' אל משה לבדו ואומר לו בלחישה 'ואתה', בשבילך יש לי תפקיד אחר, לך יש שמיעה אחרת כאן שהוא לא מה ששמעו כולם, ואתה תצוה, ואתה הקרב אליך, ואתה תדבר. אלה הם מצוות פרטית עבורך בלבד מפה לאוזן. עלינו להצטופף לתוך אינטימיות זו ולשמוע מה יש ב'ואתה' זה.
ג) אמר ר' חייא, כלא ברזא עילאה איהו, לאכללא שכינתא בהדיה. הסתכל ר' חייא במילון הגדול של הזוהר המתרגם את כל התורה כולה לשמותיו של הקב"ה. וראה שם כי מילת 'אתה' רומזת תמיד אל השכינה היא מידת המלכות דאצילות. פירש כי מה שהודגשה כאן 'ואתה', הוא לומר שיש לכלול את השכינה הזאת בתוך כל העשיות הללו, ולא יעשה אותם משה התחתון לבדו, או אף הבחינה העליונה הנרמזת במשה, אלא צריך לכלול כאן את השכינה.
ד) תרגום מילוני זה עלינו לטעום אותו. כי כל מצווה ומצווה יש לו שומע ומשמיע. ה' מדבר ומצווה והאדם המצווה שומע. כלומר יש דובר, ויש 'אתה' הנוכח השומע ומקבל את הדיבור. ההימצאות במקום כזה של 'ואתה' המסוגל להיות זה שאליו הדיבור פונה, לא דבר ריק הוא. הלא כל שיחה שבעולם צריכה הוא להיות בין שני גופים המתאימים באפשרותם להיות שומע ומשמיע. כהלכה צריך שיכוונו שומע ומשמיע. צריכים שיהיו מכוונים בשפתם ובמדרגתם במידת מה שיתאפשר הדיבור כלל. בין החכם והעשיר הגדול ובין העני הטיפש הגדול לא ייתכן דיבור כי האני של שניהם אינו מכוון ואינם יכולים לעמוד במקום כזה לדבר ביניהם. קל וחומר בן בנו של קל וחומר שאין באמת נברא בעולם שמסוגל להיות ה'אתה' שאליו פונה דבר ה'. זה בלתי אפשרי במציאות ואילו יתעקש ה' לדבר אל האדם הרי יתבטל האדם ממציאותו.
ה) בטרם כל קבלת התורה והמצווה, עלינו להצטופף ולהתקרב להיות 'אתה' כזה שאליו מדבר ה', שהוא סוג של אתה שונה מכל אתה הנמצא בעולם. אך הצטופפות זו בלתי אפשרית. כך כתוב 'ויתיצבו בתחתית ההר'. נעמדו בני ישראל בעמידה כזו שהם יכולים להיות המקבלים של מעמד ההר, בתחתית ההר. ועל כך דרש רב אבדימי, מלמד שכפה עליהם את ההר כגיגית. כלומר התייצבות כזו להיות השומע את התורה, היא כמו הר שלם הנופל על האדם ומפוררו לפירורים קטנים כשעיר הנופל מן העזאזאל. אין באמת יכולת באדם להתייצב בתחתית ההר. ואם קרה כדבר הזה בסיני ממילא התבטלו נפשותיהם רצונותיהם בכלל, כפה עליהם את ההר, על כל דיבור פרחה נשמתם.
ו) שאלו התוספות הלא כבר אמרו נעשה ונשמע ולמה צריך לכפות עליהם. וענו שמא יהיו חוזרים כשראו את האש הגדולה. ודבריהם פלואים לולא הבנה זו. האש הגדולה הוא כמאמר הפסוק כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש ויחי. אי אפשר לבשר לשמוע קול אלהים מתוך האש ולחיות. בשר ודם שחושב שיכול לומר נעשה ונשמע שיהיה האני שלו מקבל את התורה מרצון זה אפשרי רק נעשה טרם לנשמע, טרם שמעו וחשו את האש הגדולה אפשר לאדם לדמות שהוא המקבל. אך ברגע שהופיעה האש הגדולה ממילא חזרו בהם כלומר התבטל בכלל האפשרות שיהיה שומע כאן. ועל כך אמרו ישראל בפירוש למשה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות. הוצרכו להחליף את 'ואתה' ב'משה', שיהיה להם למתורגמן לתרגם הכל לגוף שלישי ואז לא ימותו. (והנה 'ואתה' תצוה תנועה היפכית לזה, כאשר נראה).
ז) מצב הזה שבצידו הטוב הוא כניעת כל מציאות הנפש והרצון להיות תחת ההר, הוא עצמו הוא בצידו השני 'ויסעו מהר ה' כתינוק הבורח מבית הספר'. כל הפריקות עול שבעולם, שהן הן מודעה רבה לאורייתא, אינו אלא אותו מציאות של הנפש האומר אי אפשר לעמוד תחת ההר פן נמות, ממילא הוא בורח. אין בין הבורח מהר ה' לבין המתייצב תחתו בכפיה אלא תגובה שונה לאותו דבר. כל הפריקות עול שבעולם הוא החזרה מתוך האש הגדולה של מתן תורה ופריחת נשמתם.
ח) רצונו של מקום שיהיה הכל 'מתוך בני ישראל'. שיהיו הם הרוצים הם המקבלים עליהם, שיהיה שומע ומשמיע. בהכרח שהדבר אפשרי ולא יתבטלו הכלים מקיומם. סוד זה הוא סוד השכינה שהיא 'ואתה'. כלומר כל זה אפשרי רק כאשר הקב"ה מדבר אל בני ישראל אינו מדבר בעצם אליהם אלא אל השכינה. ומהו השכינה. השכינה הוא מציאות זאת עצמו שרצה הקב"ה שיהיה אתה ולא הוא ושמו בלבד, ואל רצון זה הוא מדבר כאשר הוא מצווה את בני ישראל ואת משה. במילים אחרות הקבלה מרצון אינו אפשרי לאדם אבל היא אפשרית לשכינה שזו כל מציאותה והנמען של הדיבור הוא השכינה עצמה.
ט) הדור קבלוה בימי אחשורש מאהבת הנס, אהבה זו נתפרש טיבה ברמב"ן שהוא הקל וחומר אם מעבדות לחרות אומרים שירה ממות לחיים לא כל שכן. פירוש כל הקבלה של פסח יציאת מצרים ומתן תורה היה ממקום של עבדות, שהוציאנו ה' לחרות ונהיינו עבדים לו. ובכל זה עוד לא היה 'אתה' וממילא היה בצד של מוות פן נמות. אך בפורים לא היה התגלות בכח הזה, אלא יצאו ממות לחיים. כלומר מאותו מות של תאכלנו האש הגדולה, יצאו לחיים ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים.
י) וזהו קיימו מה שקיבלו כבר. קיום פירושו אישור, מלשון יתקיים השטר בחותמיו. כלומר אם יש שטר ואינו ברור שיש כאן חותם, כי ייתכן שהיה באונס. והאונס פירושו שאין כאן 'אני רוצה' של חותם השטר, כי אם הוא אונס הרי הוא שטר חד צדדי ואין כאן גוף שני. כאשר החותמים מקיימים את השטר הם מאשרים שיש כאן עוד צד אמיתי. זהו קיום התורה בפורים כמו קיימו את הכלי, החזיקו את הכלי השומע וראו בו כח רצון עצמאי, כח השכינה שהיא ואתה.
יא) ר' יצחק הוסיף כי ואתה אינו השכינה בלבד, אלא נהורא עילאה ונהורא תתאה כליל כחדא נקרא ואתה. וי"ו תפארת את"ה שכינה. כי השכינה כאן אינה נפרדת כאילו יש שומע ומשמיע אבל בכל תנועה יש יחוד זו"נ שלם.
יב) ר' אלעזר אמר שאין לדרוש ממילת ואתה ככה, כי ואתה הרי הוא האדם משה השומע. אבל הוא דורש אותו דבר מן הפסוק 'אשר נתן ה' חכמה ותבונה בהמה'. מי בהמה, שם ב"ן שהוא השכינה, בהמה נתנה חכמה ובינה. ופירש תפארת החנוכי בשם הרבי ר' בונם זיע"א, שהבהמה הוא כח הגוף שבה עצמה יש כח מיוחד של חכמה, שאינה צריכה לקבל מן הנשמה אבל הכלי הבהמה יש בו חכמה ותבונה מה' עצמו.
יג) ר' שמעון הוסיף ואמר שגם פסוק זה אינו ראיה כ"כ, אבל הראיה הוא מפסוק כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה. והיה צריך לומר אשר מלאתים. אלא מלאתיו לההוא לב, דהיינו השכינה, ומן השכינה הביא רוח חכמה בלב חכמי לב. והוסיף שאין זה סותר את עיקר הפסוקים, כי ה'אתה' המצווה צריך לחכות עד שישמע בלחישו מן הלב שהוא רוח השכינה בליבו מה לעשות ואחר כך יעשה.
https://youtu.be/VJ6WNeekzNsהשיעור הוקדש על ידי אבי מורי שליט"א
לעילוי נשמת ר' שמעון יצחק בן ר' יקותיאל צבי - יארצייט י"ד אדר.
א) ואתה תצוה. ואתה הקרב אליך. ואתה תדבר אל כל חכמי לב. ואתה קח לך בשמים ראש. [וכן עוד אחד שלא נזכר בזוהר, להלן לא יג ואתה דבר אל בני ישראל אך את שבתותי וגו'] ריבוי הפניות הישירות הללו אל הגוף השני של משה אומרים לנו משהו. ידועה ההערה שלא נזכרה שמו של משה בפרשת תצוה, אך זו הערה משנית אל הדגשה זו של ואתה. שנראה כמו שבמקום לדבר בשפה אובייקטיבית בגוף שלישי נתוספה כאן הדגשה בגוף שני לומר ואתה במקום הסדר הרגיל וידבר אל משה צו וכו'. הדגשה זו קוראת לנו למשש במילים הללו איזה טעם אפשר לנו לטעום בהם.
ב) לפי הקשר הפרשיות הרי נאמרו כאן פרשיות ארוכות של מצוות כלליות שהם דרשות כלליים לכל ישראל, שכולם יקחו לי תרומה ויעשו לי מקדש, אלה הם אמירות מאד פומביות וכלליות, אפשר המצוות הכי פומביות שישנם, בנין המשכן וההתנדבות אליה. והם חלים על כל פרט ופרט מן הכלל הגדול. אך אחר הדרשה הגדולה שיתרמו כולם אל המשכן כמו פונה ה' אל משה לבדו ואומר לו בלחישה 'ואתה', בשבילך יש לי תפקיד אחר, לך יש שמיעה אחרת כאן שהוא לא מה ששמעו כולם, ואתה תצוה, ואתה הקרב אליך, ואתה תדבר. אלה הם מצוות פרטית עבורך בלבד מפה לאוזן. עלינו להצטופף לתוך אינטימיות זו ולשמוע מה יש ב'ואתה' זה.
ג) אמר ר' חייא, כלא ברזא עילאה איהו, לאכללא שכינתא בהדיה. הסתכל ר' חייא במילון הגדול של הזוהר המתרגם את כל התורה כולה לשמותיו של הקב"ה. וראה שם כי מילת 'אתה' רומזת תמיד אל השכינה היא מידת המלכות דאצילות. פירש כי מה שהודגשה כאן 'ואתה', הוא לומר שיש לכלול את השכינה הזאת בתוך כל העשיות הללו, ולא יעשה אותם משה התחתון לבדו, או אף הבחינה העליונה הנרמזת במשה, אלא צריך לכלול כאן את השכינה.
ד) תרגום מילוני זה עלינו לטעום אותו. כי כל מצווה ומצווה יש לו שומע ומשמיע. ה' מדבר ומצווה והאדם המצווה שומע. כלומר יש דובר, ויש 'אתה' הנוכח השומע ומקבל את הדיבור. ההימצאות במקום כזה של 'ואתה' המסוגל להיות זה שאליו הדיבור פונה, לא דבר ריק הוא. הלא כל שיחה שבעולם צריכה הוא להיות בין שני גופים המתאימים באפשרותם להיות שומע ומשמיע. כהלכה צריך שיכוונו שומע ומשמיע. צריכים שיהיו מכוונים בשפתם ובמדרגתם במידת מה שיתאפשר הדיבור כלל. בין החכם והעשיר הגדול ובין העני הטיפש הגדול לא ייתכן דיבור כי האני של שניהם אינו מכוון ואינם יכולים לעמוד במקום כזה לדבר ביניהם. קל וחומר בן בנו של קל וחומר שאין באמת נברא בעולם שמסוגל להיות ה'אתה' שאליו פונה דבר ה'. זה בלתי אפשרי במציאות ואילו יתעקש ה' לדבר אל האדם הרי יתבטל האדם ממציאותו.
ה) בטרם כל קבלת התורה והמצווה, עלינו להצטופף ולהתקרב להיות 'אתה' כזה שאליו מדבר ה', שהוא סוג של אתה שונה מכל אתה הנמצא בעולם. אך הצטופפות זו בלתי אפשרית. כך כתוב 'ויתיצבו בתחתית ההר'. נעמדו בני ישראל בעמידה כזו שהם יכולים להיות המקבלים של מעמד ההר, בתחתית ההר. ועל כך דרש רב אבדימי, מלמד שכפה עליהם את ההר כגיגית. כלומר התייצבות כזו להיות השומע את התורה, היא כמו הר שלם הנופל על האדם ומפוררו לפירורים קטנים כשעיר הנופל מן העזאזאל. אין באמת יכולת באדם להתייצב בתחתית ההר. ואם קרה כדבר הזה בסיני ממילא התבטלו נפשותיהם רצונותיהם בכלל, כפה עליהם את ההר, על כל דיבור פרחה נשמתם.
ו) שאלו התוספות הלא כבר אמרו נעשה ונשמע ולמה צריך לכפות עליהם. וענו שמא יהיו חוזרים כשראו את האש הגדולה. ודבריהם פלואים לולא הבנה זו. האש הגדולה הוא כמאמר הפסוק כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש ויחי. אי אפשר לבשר לשמוע קול אלהים מתוך האש ולחיות. בשר ודם שחושב שיכול לומר נעשה ונשמע שיהיה האני שלו מקבל את התורה מרצון זה אפשרי רק נעשה טרם לנשמע, טרם שמעו וחשו את האש הגדולה אפשר לאדם לדמות שהוא המקבל. אך ברגע שהופיעה האש הגדולה ממילא חזרו בהם כלומר התבטל בכלל האפשרות שיהיה שומע כאן. ועל כך אמרו ישראל בפירוש למשה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות. הוצרכו להחליף את 'ואתה' ב'משה', שיהיה להם למתורגמן לתרגם הכל לגוף שלישי ואז לא ימותו. (והנה 'ואתה' תצוה תנועה היפכית לזה, כאשר נראה).
ז) מצב הזה שבצידו הטוב הוא כניעת כל מציאות הנפש והרצון להיות תחת ההר, הוא עצמו הוא בצידו השני 'ויסעו מהר ה' כתינוק הבורח מבית הספר'. כל הפריקות עול שבעולם, שהן הן מודעה רבה לאורייתא, אינו אלא אותו מציאות של הנפש האומר אי אפשר לעמוד תחת ההר פן נמות, ממילא הוא בורח. אין בין הבורח מהר ה' לבין המתייצב תחתו בכפיה אלא תגובה שונה לאותו דבר. כל הפריקות עול שבעולם הוא החזרה מתוך האש הגדולה של מתן תורה ופריחת נשמתם.
ח) רצונו של מקום שיהיה הכל 'מתוך בני ישראל'. שיהיו הם הרוצים הם המקבלים עליהם, שיהיה שומע ומשמיע. בהכרח שהדבר אפשרי ולא יתבטלו הכלים מקיומם. סוד זה הוא סוד השכינה שהיא 'ואתה'. כלומר כל זה אפשרי רק כאשר הקב"ה מדבר אל בני ישראל אינו מדבר בעצם אליהם אלא אל השכינה. ומהו השכינה. השכינה הוא מציאות זאת עצמו שרצה הקב"ה שיהיה אתה ולא הוא ושמו בלבד, ואל רצון זה הוא מדבר כאשר הוא מצווה את בני ישראל ואת משה. במילים אחרות הקבלה מרצון אינו אפשרי לאדם אבל היא אפשרית לשכינה שזו כל מציאותה והנמען של הדיבור הוא השכינה עצמה.
ט) הדור קבלוה בימי אחשורש מאהבת הנס, אהבה זו נתפרש טיבה ברמב"ן שהוא הקל וחומר אם מעבדות לחרות אומרים שירה ממות לחיים לא כל שכן. פירוש כל הקבלה של פסח יציאת מצרים ומתן תורה היה ממקום של עבדות, שהוציאנו ה' לחרות ונהיינו עבדים לו. ובכל זה עוד לא היה 'אתה' וממילא היה בצד של מוות פן נמות. אך בפורים לא היה התגלות בכח הזה, אלא יצאו ממות לחיים. כלומר מאותו מות של תאכלנו האש הגדולה, יצאו לחיים ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים.
י) וזהו קיימו מה שקיבלו כבר. קיום פירושו אישור, מלשון יתקיים השטר בחותמיו. כלומר אם יש שטר ואינו ברור שיש כאן חותם, כי ייתכן שהיה באונס. והאונס פירושו שאין כאן 'אני רוצה' של חותם השטר, כי אם הוא אונס הרי הוא שטר חד צדדי ואין כאן גוף שני. כאשר החותמים מקיימים את השטר הם מאשרים שיש כאן עוד צד אמיתי. זהו קיום התורה בפורים כמו קיימו את הכלי, החזיקו את הכלי השומע וראו בו כח רצון עצמאי, כח השכינה שהיא ואתה.
יא) ר' יצחק הוסיף כי ואתה אינו השכינה בלבד, אלא נהורא עילאה ונהורא תתאה כליל כחדא נקרא ואתה. וי"ו תפארת את"ה שכינה. כי השכינה כאן אינה נפרדת כאילו יש שומע ומשמיע אבל בכל תנועה יש יחוד זו"נ שלם.
יב) ר' אלעזר אמר שאין לדרוש ממילת ואתה ככה, כי ואתה הרי הוא האדם משה השומע. אבל הוא דורש אותו דבר מן הפסוק 'אשר נתן ה' חכמה ותבונה בהמה'. מי בהמה, שם ב"ן שהוא השכינה, בהמה נתנה חכמה ובינה. ופירש תפארת החנוכי בשם הרבי ר' בונם זיע"א, שהבהמה הוא כח הגוף שבה עצמה יש כח מיוחד של חכמה, שאינה צריכה לקבל מן הנשמה אבל הכלי הבהמה יש בו חכמה ותבונה מה' עצמו.
יג) ר' שמעון הוסיף ואמר שגם פסוק זה אינו ראיה כ"כ, אבל הראיה הוא מפסוק כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה. והיה צריך לומר אשר מלאתים. אלא מלאתיו לההוא לב, דהיינו השכינה, ומן השכינה הביא רוח חכמה בלב חכמי לב. והוסיף שאין זה סותר את עיקר הפסוקים, כי ה'אתה' המצווה צריך לחכות עד שישמע בלחישו מן הלב שהוא רוח השכינה בליבו מה לעשות ואחר כך יעשה.
https://youtu.be/VJ6WNeekzNsואלה הבגדים
https://www.youtube.com/watch?v=nqyzrSfrDf0
ואלה הבגדים
https://www.youtube.com/watch?v=nqyzrSfrDf0
פנימיות הכעס על עמלק הוא אהבת ישראל ופנימיותו הוא אהבת העתיק לז״א | זוהר שבת זכור תשפו – וידאו
📌 Related Content 🎧 Listen to Audio 📺 Watch on YouTube 📝 Read Transcript 🌐 English Transcript 🌐 Hebrew Transcript
פנימיות הכעס על עמלק הוא אהבת ישראל ופנימיותו הוא אהבת העתיק לז״א | זוהר שבת זכור תשפו – תמלול
📄 Download Transcript PDF סיכום השיעור 📋 סיכום פון דעם שיעור – שבת זכור, קריאת התורה, און פורים א. דער חיוב פון שבת זכור – דאורייתא און דרבנן שבת זכור איז (לפחות לויט דעם מנהג) א חיוב מדאורייתא. וואס באדייט „דאורייתא” אין א טיפערן זין? עס מיינט נישט בלויז אז מען איז „מער מחויב”, נאר […]
The Inner Dimension of the Anger Against Amalek Is Love of Israel, and Its Inner Essence Is the Love of Atik for Ze’ir Anpin | Zohar Shabbat Zachor 5786 (Auto Translated)
📄 Download Transcript PDF Auto Translated 📋 Shiur Overview Summary of the Shiur – Shabbos Zachor, Torah Reading, and Purim A. The Obligation of Shabbos Zachor – De’oraisa and De’rabbanan Shabbos Zachor is (at least according to the custom) an obligation from the Torah (de’oraisa). What does “de’oraisa” mean in a deeper sense? It doesn’t […]
פנימיות הכעס על עמלק היא אהבת ישראל ופנימיותו היא אהבת העתיק לז״א | זוהר שבת זכור תשפ״ו (תורגם אוטומטית)
📄 Download Transcript PDF תורגם אוטומטית סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור – שבת זכור, קריאת התורה ופורים א. חיוב שבת זכור – דאורייתא ודרבנן שבת זכור היא (לפחות לפי המנהג) חיוב מדאורייתא. מה משמעות “דאורייתא” במובן העמוק יותר? אין הכוונה רק שהחיוב “חמור יותר”, אלא שהמצווה נוגעת עד מדרגת התפארת – ספירה עליונה יותר. לעומת […]
פנימיות הכעס על עמלק הוא אהבת ישראל ופנימיותו הוא אהבת העתיק לז״א | זוהר שבת זכור תשפו – Video
סוד גילוי דרך ה׳אינטערנעט פילטער׳ בעבודת השם | זוהר כי תשא פרה תשפ״ו
די שיעור באהאנדלט פארוואס מען דארף פנימיות התורה און סודות כדי צו באקעמפן דעם רע, פונקט אזוי ווי מען דארף טיפקייט אין עשה טוב. ס’ווערט דערקלערט אז “סור מרע” דארף אמונה און למידת הרע – צו פארשטיין דעם רע כדי אים מעלה צו זיין, נישט נאר אנטלויפן דערפון. דער סוד פון פרה אדומה און דער חידוש פון פילטערס ווייזט א נייע דרך אין בירורים – וויאזוי מען קען זיין צווישן קליפות און זיי זאלן נישט שטערן, דורך אויטאמאטיש איבערטייטשן אלעס לטובה.
סוד גילוי דרך ה׳אינטערנעט פילטער׳ בעבודת השם | זוהר כי תשא פרה תשפ״ו – וידאו
📌 This Shiur Also On 🎧 Listen to Audio 📺 Watch on YouTube 📝 Read Transcript 🌐 English Transcript 🌐 Hebrew Transcript 📂 Download from Dropbox
סוד גילוי דרך ה׳אינטערנעט פילטער׳ בעבודת השם | זוהר כי תשא פרה תשפ״ו
https://www.dropbox.com/scl/fi/zytte62wt97aqcfyalfin/Z484-_-_.mp4?rlkey=e2thydcdfh12efh7qnaoxtxyz&dl=0 📌 This Shiur Also On 🎧 Listen to Audio 📺 Watch on YouTube 🎬 Watch on Website 📝 Read Transcript 🌐 English Transcript 🌐 Hebrew Transcript
סוד גילוי דרך ה׳אינטערנעט פילטער׳ בעבודת השם | זוהר כי תשא פרה תשפ״ו – תמלול
סיכום השיעור 📋 סיכום פון דעם שיעור – ערב שבת פרשת כי תשא, שבת פרה, תשפ״ו א. דער יסוד: פנימיות התורה איז נישט א לוקסוס – עס איז א נויטווענדיגקייט יעדע זאך אין תורה האט פשט, רמז, דרש, סוד. די פראבלעמען פון א מענטש׳ס לעבן – אין יעדער דור, יעדער משפחה, יעדער מדינה, מיט אלע […]
The Secret of Revelation Through the ‘Internet Filter’ in Service of God | Zohar Ki Sisa Parshas Para 5786 (Auto Translated)
Auto Translated 📋 Shiur Overview Summary of the Lecture – Erev Shabbos Parshas Ki Sisa, Shabbos Parah, 5786 A. The Foundation: Pnimiyus HaTorah (Inner Torah) Is Not a Luxury – It Is a Necessity Every matter in Torah has peshat, remez, derush, sod (literal, allusive, homiletical, mystical meanings). The problems of a person’s life – […]
# סוד הגילוי דרך ‘פילטר האינטרנט׳ בעבודת ה׳ | זוהר כי תשא פרה תשפ״ו (תורגם אוטומטית)
תורגם אוטומטית סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור – ערב שבת פרשת כי תשא, שבת פרה, תשפ״ו א. היסוד: פנימיות התורה אינה מותרות – היא הכרח כל דבר בתורה יש בו פשט, רמז, דרש, סוד. בעיות חיי האדם – בכל דור, בכל משפחה, בכל מדינה, עם כל המצבים הספציפיים – אינן יכולות להיפתר על ידי פשט […]
סוד גילוי דרך ה׳אינטערנעט פילטער׳ בעבודת השם | זוהר כי תשא פרה תשפ״ו – Video
439. השדים המסתובבים באינטרנט וג׳ עצות להינצל מהם | שיטת הזוהר על האינטרנט שיעור ג | ערב פסח תשפה
📄 Download Transcript PDF סיכום השיעור 📋 סיכום פון דער מיני-סעריע וועגן אינטערנעט, טעכנאלאגיע, און תורה׳דיגע עצות דער קאנטעקסט דער שיעור איז דער דריטער און לעצטער חלק פון א מיני-סעריע וועגן אינטערנעט, טעלעפאנס, סאושעל מידיא, עי-איי, און אלע פארבונדענע ענינים. ער איז געזאגט געווארן ערב פסח (וואס איז אויסגעפאלן ערב שבת). די ערשטע צוויי שיעורים […]
439. The Demons Roaming the Internet and 3 Pieces of Advice to Be Saved from Them | The Zohar’s Approach to the Internet, Lesson 3 | Erev Pesach 5785 (Auto Translated)
📄 Download Transcript PDF Auto Translated 📋 Shiur Overview Summary of the Mini-Series on Internet, Technology, and Torah Advice The Context This shiur is the third and final part of a mini-series on internet, phones, social media, AI, and all related matters. It was delivered on erev Pesach (which fell on erev Shabbos). The first […]
439. השדים המסתובבים באינטרנט ושלוש עצות להינצל מהם | שיטת הזוהר על האינטרנט שיעור ג | ערב פסח תשפ״ה (תורגם אוטומטית)
📄 Download Transcript PDF תורגם אוטומטית סיכום השיעור 📋 סיכום המיני-סדרה על אינטרנט, טכנולוגיה ועצות תורניות ההקשר השיעור הוא החלק השלישי והאחרון של מיני-סדרה על אינטרנט, טלפונים, מדיה חברתית, בינה מלאכותית וכל הנושאים הקשורים. הוא נאמר בערב פסח (שחל בערב שבת). שני השיעורים הראשונים היו תיאורטיים יותר; השיעור השלישי עובר לעצות מעשיות, אבל רק לאחר […]
די קרוין קומט זיך פאר די ערשטע שוואכסטע מינו | זוהר שבת החודש תשפ״ו
דער שיעור באהאנדלט דעם חידוש אז דער אייבערשטער האט גערעדט צו משה “בארץ מצרים” – א פלאץ וואו געווענליך קען מען נישט הערן דבר ה’. דער תירוץ איז אז יציאת מצרים איז געווען א נס נישט נאר מצד דער אייבערשטער, נאר אז אפילו מצדנו האבן מיר געקענט דערגרייכן דעם אמת אין מצרים אליין. דאס איז דער טייטש פון “החודש הזה לכם ראש חדשים” – אז די קרוין קומט זיך פאר דער ערשטער, שוואכסטער רגע פון יציאת מצרים, נישט פאר מתן תורה, ווייל דארט איז דער גרעסטער חידוש אז מען קען אנקומען צום אמת פון יעדן מצב.
די קרוין קומט זיך פאר די ערשטע שוואכסטע מינו | זוהר שבת החודש תשפ״ו – וידאו
📌 This Shiur Also On 🎧 Listen to Audio 📺 Watch on YouTube 📝 Read Transcript 🌐 English Transcript 🌐 Hebrew Transcript 📂 Download from Dropbox
די קרוין קומט זיך פאר די ערשטע שוואכסטע מינו | זוהר שבת החודש תשפ״ו
https://www.dropbox.com/scl/fi/b45boo4ghqh0nvt3h0rg1/Z485-_-_.mp4?rlkey=t9wt3eskjzgey65eqr1sio6gk&dl=0 📌 This Shiur Also On 🎧 Listen to Audio 📺 Watch on YouTube 🎬 Watch on Website 📝 Read Transcript 🌐 English Transcript 🌐 Hebrew Transcript
די קרוין קומט זיך פאר די ערשטע שוואכסטע מינו | זוהר שבת החודש תשפ״ו – תמלול
📄 Download Transcript PDF סיכום השיעור 📋 סיכום פון דעם שיעור – שבת החודש הקדמה דער שיעור איז געזאגט געווארן אויף שבת החודש, אויף דעם פסוק „החודש הזה לכם ראש חדשים”, מיט א צוריקקוק אויף א שיעור פון דריי יאר צוריק, מיט נייע העמקה און קלארקייט. דער שיעור בויט זיך אויף אין א קלארן לאגישן […]
The Crown Appears for the First Weakest Minu | Zohar Shabbos HaChodesh 5786 (Auto Translated)
📄 Download Transcript PDF Auto Translated 📋 Shiur Overview Summary of the Shiur – Shabbos HaChodesh Introduction The shiur was delivered on Shabbos HaChodesh, on the verse “HaChodesh hazeh lachem rosh chadashim,” with a review of a shiur from three years ago, with new depth and clarity. The shiur builds itself in a clear logical […]
הכתר מופיע לראשונה בצורתו החלשה ביותר | זוהר שבת החודש תשפ״ו (תורגם אוטומטית)
📄 Download Transcript PDF תורגם אוטומטית סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור – שבת החודש הקדמה השיעור נאמר בשבת החודש, על הפסוק “החודש הזה לכם ראש חדשים”, עם חזרה על שיעור משלוש שנים קודם, עם העמקה וביאור חדשים. השיעור בנוי במבנה לוגי ברור: מקושיה בפסוק, דרך כמה שכבות של תירוצים, עד לחידוש עמוק על מהות יציאת […]
די קרוין קומט זיך פאר די ערשטע שוואכסטע מינו | זוהר שבת החודש תשפ״ו – Video
ביטול ע״ז למטה גורם ביטול הקליפות למעלה | זוהר ויקרא הכנה לפסח תשפ״ו
א שיעור וואס באלייכט די רמב”ם’ס שיטה אז יציאת מצרים און קרבנות זענען געקומען להפיק עבודה זרה פון דער וועלט, און ווי דאס פאסט צוזאמען מיט אברהם אבינו’ס חידוש פון ידיעת השם האמיתי. דער זוהר ברענגט ארויס אז דורך שחיטת הטלה האבן די אידן נישט נאר צעבראכן עבודה זרה למטה, נאר אויך צעבראכן די כח פון די כוכבים ומזלות למעלה – ווייל ווען מענטשן דינען א מדרגה, ווערט די מדרגה אליין א קליפה. דער עיקר נקודה איז אז עבודה מעשית איז נויטיג ווייל מענטשן לעבן אין עולם הזה, און דורך מעשים למטה פועל’ט מען אויף די עולמות עליונים.
ביטול ע״ז למטה גורם ביטול הקליפות למעלה | זוהר ויקרא הכנה לפסח תשפ״ו – תמלול
📄 Download Transcript PDF סיכום השיעור 📋 סיכום פון דעם שיעור: יציאת מצרים, עבודה זרה, און קרבן פסח לויט דעם רמב״ם און דעם זוהר הקדמה דער שיעור איז געזאגט געווארן ערב שבת ויקרא, אלס המשך פון א פריערדיגן שיעור. דער ציל איז אריינצוגיין טיפער אין דעם ענין פון יציאת מצרים לויט דעם דרך הרמב״ם — […]