זוהר על פרשת וישב
- ארבעה פרשיות הבאות הם פרשיותיו של יוסף שלקח פרשיות כפולות משל כל האביו, אבל התחלתו וישב יעקב ואלה תולדות יעקב, ולא סיפק לספר תולדות יעקב עד שבא רוגזו של יוסף, בסדר המקרא כמו שהוא במציאות שהמדרש מתאר. אם כן צריכים לבקש לעמוד על רגע זה שבו סיפורו של יוסף עומד על סיפורו של יעקב והוא מגלה שיש בו ישיבה פנימית וסביבו רוגז.
- 'רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה''. רבי חייא פותח בענין יצר טוב ויצר הרע שכבר הוזכר בפרשה הקודמת. כמה מקטרגים יש לבני אדם מרגע שהם נולדים, מיד לפתח חטאת רובץ של יצר הרע. וכמה גרוע זה אפילו משאר בעלי חיים שהרי תינוק אנושי אינו יודע אפילו לשמור על עצמו מפני האש. היינו הגדרת היצר הרע שנולד איתו הוא הטבע התינוקי שאינו יודע לדאוג אפילו לעצמו, לא שיצר הרע הוא רוע מטאפיזי. ולכן כתיב מלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר, לא ידע להזהר אפילו על עצמו, היצר הרע פירושו חוסר המחשבה שאינו יודע לדאוג אפילו לאינטרסים של עצמו.
- היצר הרע הוא רשע ערום שמשתמש בטכסיס של צדיק הראשון בריבו. לפי שזה טבע אנושי לקבל את מה שהוא שומע תחילה. והטבע הזה הוא עצמו מהות היצר הרע. ולכן דיין ששומע לטענות שלא בפני בעל דין הוא ממש עושה את היצר הרע השורשי שהוא עבודה זרה. כי אין היצר הרע אלא הקבלה של דעות מבלי לחשוב עליהם פעמים, 'בא רעהו וחקרו'.
- אבל אי אפשר שיקדים יצר הרע ליצר הטוב, שכך הוא עצם מהותו של יצר הטוב שהוא חשיבה, היינו הוא עצמו ההגדרה של לא לקבל מה שנאמר לו בראשונה אלא לחשוב אולי אינו נכון. הרבה פעמים אנשים שחושבים שיכולים להקדים יצר הטוב דהיינו לחקור נושא מתחילתו מבלי דעה קדומה נתקעים בקבלת הרעיון הראשון שעולה בליבם ומדמיינים שזהו הדעה שאין לו דעה קדומה. אבל יצר טוב האמיתי בהכרח הוא תמיד השני כי הוא חייב להיות זה שאינו מקבל שהכרחי כמו הדעה הקדומה. הטוב הוא תמיד בא רעהו וחקרו, שיודע שיש לו דעה קדומה והוא מתגבר עליו ומברר כל פעם יותר.
- אם מצדו של העולם נראה יעקב אבינו צדיק, וגם הוא חושב עצמו כך, אין זה אומר שהוא כולו טוב ואחרים עושים לו רע. לא כתיב רבות רעות 'ל'צדיק. אלא רבות רעות צדיק. הצדיק אינו זה שנולד מבלי יצר הרע אלא זה שהתגבר על הכי הרבה יצרים רעים, רבות רעות צדיק. גם אם הצדיק עצמו לא נכון לו להציג לפני פרעה מעט ורעים היו חייו, כשהוא יושב כלפי עצמו זהו האמת ולא מצד חיזוק אלא שזה הגדרת הצדיק.
- וישב יעקב. יעקב יודע להתיישב בישיבה במקום הזה של לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי. כי אחד ההגדרות של מלך זקן וכסיל שהוא נוח לאדם מאד. אפילו הדברים שאדם יודע שהוא מזיק לעצמו קשה לו להתגבר עליהם מאחר והורגל בהם ואפילו כל סדר העבודה שלו מבוססת על התמודדותת עם אותם דברים. מי שמגיע להיות צדיק הוא שאינו מפחד מהשאלה מה יהיה כשיפסיק להיות לו יצר הרע זה מה יעשה אז עם החיים שלו, הוא אינו מפחד לעשות דברים חדשים בחייו כי זה כל האדם, ולכן הוא מכיר יותר יצרי הרע מכולם כי הוא לא פחד להשליך את הקטנים ואז מגיע ליצרים יותר גדולים עד סוף ימיו.
- ארבעה פרשיות הבאות הם פרשיותיו של יוסף שלקח פרשיות כפולות משל כל האביו, אבל התחלתו וישב יעקב ואלה תולדות יעקב, ולא סיפק לספר תולדות יעקב עד שבא רוגזו של יוסף, בסדר המקרא כמו שהוא במציאות שהמדרש מתאר. אם כן צריכים לבקש לעמוד על רגע זה שבו סיפורו של יוסף עומד על סיפורו של יעקב והוא מגלה שיש בו ישיבה פנימית וסביבו רוגז.
- 'רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה''. רבי חייא פותח בענין יצר טוב ויצר הרע שכבר הוזכר בפרשה הקודמת. כמה מקטרגים יש לבני אדם מרגע שהם נולדים, מיד לפתח חטאת רובץ של יצר הרע. וכמה גרוע זה אפילו משאר בעלי חיים שהרי תינוק אנושי אינו יודע אפילו לשמור על עצמו מפני האש. היינו הגדרת היצר הרע שנולד איתו הוא הטבע התינוקי שאינו יודע לדאוג אפילו לעצמו, לא שיצר הרע הוא רוע מטאפיזי. ולכן כתיב מלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר, לא ידע להזהר אפילו על עצמו, היצר הרע פירושו חוסר המחשבה שאינו יודע לדאוג אפילו לאינטרסים של עצמו.
- היצר הרע הוא רשע ערום שמשתמש בטכסיס של צדיק הראשון בריבו. לפי שזה טבע אנושי לקבל את מה שהוא שומע תחילה. והטבע הזה הוא עצמו מהות היצר הרע. ולכן דיין ששומע לטענות שלא בפני בעל דין הוא ממש עושה את היצר הרע השורשי שהוא עבודה זרה. כי אין היצר הרע אלא הקבלה של דעות מבלי לחשוב עליהם פעמים, 'בא רעהו וחקרו'.
- אבל אי אפשר שיקדים יצר הרע ליצר הטוב, שכך הוא עצם מהותו של יצר הטוב שהוא חשיבה, היינו הוא עצמו ההגדרה של לא לקבל מה שנאמר לו בראשונה אלא לחשוב אולי אינו נכון. הרבה פעמים אנשים שחושבים שיכולים להקדים יצר הטוב דהיינו לחקור נושא מתחילתו מבלי דעה קדומה נתקעים בקבלת הרעיון הראשון שעולה בליבם ומדמיינים שזהו הדעה שאין לו דעה קדומה. אבל יצר טוב האמיתי בהכרח הוא תמיד השני כי הוא חייב להיות זה שאינו מקבל שהכרחי כמו הדעה הקדומה. הטוב הוא תמיד בא רעהו וחקרו, שיודע שיש לו דעה קדומה והוא מתגבר עליו ומברר כל פעם יותר.
- אם מצדו של העולם נראה יעקב אבינו צדיק, וגם הוא חושב עצמו כך, אין זה אומר שהוא כולו טוב ואחרים עושים לו רע. לא כתיב רבות רעות 'ל'צדיק. אלא רבות רעות צדיק. הצדיק אינו זה שנולד מבלי יצר הרע אלא זה שהתגבר על הכי הרבה יצרים רעים, רבות רעות צדיק. גם אם הצדיק עצמו לא נכון לו להציג לפני פרעה מעט ורעים היו חייו, כשהוא יושב כלפי עצמו זהו האמת ולא מצד חיזוק אלא שזה הגדרת הצדיק.
- וישב יעקב. יעקב יודע להתיישב בישיבה במקום הזה של לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי. כי אחד ההגדרות של מלך זקן וכסיל שהוא נוח לאדם מאד. אפילו הדברים שאדם יודע שהוא מזיק לעצמו קשה לו להתגבר עליהם מאחר והורגל בהם ואפילו כל סדר העבודה שלו מבוססת על התמודדותת עם אותם דברים. מי שמגיע להיות צדיק הוא שאינו מפחד מהשאלה מה יהיה כשיפסיק להיות לו יצר הרע זה מה יעשה אז עם החיים שלו, הוא אינו מפחד לעשות דברים חדשים בחייו כי זה כל האדם, ולכן הוא מכיר יותר יצרי הרע מכולם כי הוא לא פחד להשליך את הקטנים ואז מגיע ליצרים יותר גדולים עד סוף ימיו.
להקדשת שיעור -**
להתחברות לתמיכה תמידית ושותפות בבית המדרש -
Subscribe for Weekly Emails - הרשם לקבלת אימייל שבועי
https://eepurl.com/gHKbNj
00:00 האם משה רבינו לכתה א וקדושת לוי לישיבה
05:45 תורת משה נתעקמה ותורת הסוד נשארה פשוט
13:55 להבין סוד לא תרצח ולא תגנוב
20:00א גוטער גוי הוא כמו הבעל שם טוב
25:00 צדיק הראשון בריבו
33:09אולי יש עוד דרך לחיות חוץ מלהיות שיינער איד
46:00 שכר ובנים
להקדשת שיעור -**
להתחברות לתמיכה תמידית ושותפות בבית המדרש -
Subscribe for Weekly Emails - הרשם לקבלת אימייל שבועי
https://eepurl.com/gHKbNj
00:00 האם משה רבינו לכתה א וקדושת לוי לישיבה
05:45 תורת משה נתעקמה ותורת הסוד נשארה פשוט
13:55 להבין סוד לא תרצח ולא תגנוב
20:00א גוטער גוי הוא כמו הבעל שם טוב
25:00 צדיק הראשון בריבו
33:09אולי יש עוד דרך לחיות חוץ מלהיות שיינער איד
46:00 שכר ובנים
להקדשת שיעור -
אפשר גם לנדב בפייפאל -
או לעשות מעמבערשיפ -
***
להתחברות לתמיכה תמידית ושותפות בבית המדרש -
Subscribe for Weekly Emails - הרשם לקבלת אימייל שבועי
https://eepurl.com/gHKbNj
להקדשת שיעור -
אפשר גם לנדב בפייפאל -
או לעשות מעמבערשיפ -
***
להתחברות לתמיכה תמידית ושותפות בבית המדרש -
Subscribe for Weekly Emails - הרשם לקבלת אימייל שבועי
https://eepurl.com/gHKbNj
גאולה עתידית איז בחינת זכר וואס מען פארשטייט – הוא הלילה הזה להויה | זוהר בא תשפו – תמלול
סיכום השיעור 📋 סיכום שיעור פרשת בא תשפ״ו – סוד “ליל שמורים” על פי הזוהר הקדוש א. הקדמה: הפסוק המרכזי ואופי הפרשה הפסוק > “לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה׳ לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה׳ שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם” פסוק זה מסיים את סיפור יציאת מצרים ומחבר בין המאורע ההיסטורי לבין המשמעות לדורות. פרשת […]
גאולה עתידית איז בחינת זכר וואס מען פארשטייט – הוא הלילה הזה להויה | זוהר בא תשפו (תורגם אוטומטית)
תורגם אוטומטית 📋 Shiur Overview סיכום שיעור פרשת בא תשפ״ו – סוד “ליל שמורים” על פי הזוהר הקדוש א. הקדמה: הפסוק המרכזי ואופי הפרשה הפסוק > “לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה׳ לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה׳ שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם” פסוק זה מסיים את סיפור יציאת מצרים ומחבר בין המאורע ההיסטורי לבין המשמעות […]
גאולה עתידית איז בחינת זכר וואס מען פארשטייט – הוא הלילה הזה להויה | זוהר בא תשפו – Video
פרעה האט עוסק געווען אין ‘קירוב רחוקים׳ – ופרעה הקריב | זוהר בשלח תשפו
פרעה האט עוסק געווען אין ‘קירוב רחוקים׳ – ופרעה הקריב | זוהר בשלח תשפו 📌 Related Content 📺 Watch on YouTube 🎬 Video Post 📝 Read Transcript 🌐 Hebrew Translation
פרעה האט עוסק געווען אין ‘קירוב רחוקים׳ – ופרעה הקריב | זוהר בשלח תשפו – וידאו
📌 Related Content 🎧 Listen to Audio 📺 Watch on YouTube 📝 Read Transcript 🌐 Hebrew Translation
פרעה האט עוסק געווען אין ‘קירוב רחוקים׳ – ופרעה הקריב | זוהר בשלח תשפו – תמלול
סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור: “ופרעה הקריב” – הצרות כדרך להתקרבות לה׳ א. נקודת המוצא: דיוק לשוני בפסוק הקושיה מהזוהר הזוהר מדייק בלשון הפסוק “ופרעה הקריב”: אם הכוונה שפרעה התקרב בעצמו, היה צריך לכתוב “ופרעה קרב”. הלשון “הקריב” מלמדת שפרעה קירב משהו אחר – את ישראל לתשובה. המדרש והזוהר: פרעה כ״מקרב רחוקים” – השאלה: איך […]
פרעה האט עוסק געווען אין ‘קירוב רחוקים׳ – ופרעה הקריב | זוהר בשלח תשפו (תורגם אוטומטית)
תורגם אוטומטית 📋 Shiur Overview סיכום השיעור: “ופרעה הקריב” – הצרות כדרך להתקרבות לה׳ א. נקודת המוצא: דיוק לשוני בפסוק הקושיה מהזוהר הזוהר מדייק בלשון הפסוק “ופרעה הקריב”: אם הכוונה שפרעה התקרב בעצמו, היה צריך לכתוב “ופרעה קרב”. הלשון “הקריב” מלמדת שפרעה קירב משהו אחר – את ישראל לתשובה. המדרש והזוהר: פרעה כ״מקרב רחוקים” – […]
פרעה האט עוסק געווען אין ‘קירוב רחוקים׳ – ופרעה הקריב | זוהר בשלח תשפו – Video
כל התורה הוא אנכי – רק למי שכבר למד כל התורה | זוהר יתרו תשפו
כל התורה הוא אנכי – רק למי שכבר למד כל התורה | זוהר יתרו תשפו 📌 Related Content 📺 Watch on YouTube https://youtu.be/YNW77VAuuF4 🎬 Video Post https://yitzchoklowy.com/chumash/sefer-shemot/yitro/kl-hwrh-2/ 📝 Read Transcript https://yitzchoklowy.com/chumash/sefer-shemot/yitro/kl-hwrh-3/ 🌐 Hebrew Translation https://yitzchoklowy.com/chumash/sefer-shemot/yitro/kl-hwrh-4/
כל התורה הוא אנכי – רק למי שכבר למד כל התורה | זוהר יתרו תשפו – וידאו
📌 Related Content 🎧 Listen to Audio https://yitzchoklowy.com/chumash/sefer-shemot/yitro/kl-hwrh/ 📺 Watch on YouTube https://youtu.be/YNW77VAuuF4 📝 Read Transcript https://yitzchoklowy.com/chumash/sefer-shemot/yitro/kl-hwrh-3/ 🌐 Hebrew Translation https://yitzchoklowy.com/chumash/sefer-shemot/yitro/kl-hwrh-4/
כל התורה הוא אנכי – רק למי שכבר למד כל התורה | זוהר יתרו תשפו – תמלול
סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור: היחס בין הכלל לפרט בתורה א. יסוד התורה – הכל נכלל בנקודה אחת הפסוקים הראשונים כיסוד הפסוקים הראשונים של עשרת הדברות (“אנכי ה׳ אלהיך”, “לא יהיה לך”) הם יסוד כל התורה. עיקרון זה מתקצר בקריאת שמע שאומרים פעמיים ביום – “ה׳ אחד” כולל את שני הדיברות: האמונה בה׳ והשלילה של […]
כל התורה הוא אנכי – רק למי שכבר למד כל התורה | זוהר יתרו תשפו (תורגם אוטומטית)
תורגם אוטומטית סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור: היחס בין הכלל לפרט בתורה א. יסוד התורה – הכל נכלל בנקודה אחת הפסוקים הראשונים כיסוד הפסוקים הראשונים של עשרת הדברות (“אנכי ה׳ אלהיך”, “לא יהיה לך”) הם יסוד כל התורה. עיקרון זה מתקצר בקריאת שמע שאומרים פעמיים ביום – “ה׳ אחד” כולל את שני הדיברות: האמונה בה׳ […]
כל התורה הוא אנכי – רק למי שכבר למד כל התורה | זוהר יתרו תשפו – Video
זעהן ‘אידען׳ נישט נאר ‘מענטשען׳ – אשר תשים לפניהם | זוהר משפטים תשפו
זעהן ‘אידען׳ נישט נאר ‘מענטשען׳ – אשר תשים לפניהם | זוהר משפטים תשפו 📌 Related Content 📺 Watch on YouTube 🎬 Watch on Website
זעהן ‘אידען׳ נישט נאר ‘מענטשען׳ – אשר תשים לפניהם | זוהר משפטים תשפו – וידאו
📌 Related Content 🎧 Listen to Audio 📺 Watch on YouTube
זעהן ‘אידען׳ נישט נאר ‘מענטשען׳ – אשר תשים לפניהם | זוהר משפטים תשפו – תמלול
סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור – ערב שבת משפטים/שקלים מבוא: סדר השיעורים דער מגיד שיעור דערקלערט די סטרוקטור פון די שיעורים: – דאנערשטאג ביינאכט: שמונה פרקים – סדר עבודת האדם און תיקון המדות לויט דעם רמב״ם׳ס דרך הממוצע – ערב שבת זוהר שיעור: די העכערע מדריגה פון די זעלבע ענינים מצד קבלה און חסידות — […]
לראות ‘יהודים׳ ולא רק ‘בני אדם׳ – אשר תשים לפניהם | זוהר משפטים תשפ״ו (תורגם אוטומטית)
תורגם אוטומטית סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור – ערב שבת משפטים/שקלים מבוא: סדר השיעורים המגיד שיעור מסביר את מבנה השיעורים: – ליל חמישי: שמונה פרקים – סדר עבודת האדם ותיקון המדות לפי דרך הממוצע של הרמב״ם – שיעור זוהר ערב שבת: המדרגה הגבוהה יותר של אותם עניינים מצד קבלה וחסידות — חלק א׳: דרך הממוצע […]
זעהן ‘אידען׳ נישט נאר ‘מענטשען׳ – אשר תשים לפניהם | זוהר משפטים תשפו – Video
הנפקא מינא מידיעה שהשכינה גרה בינינו – ושכנתי בתוכם | זוהר תרומה תשפו
דער שיעור רעדט וועגן פרשת תרומה און די פארבינדונג צווישן שמחה און השראת השכינה. שמחה איז א תנועה פון ריבוי און התפשטות — דערפאר איז די פרשה אזוי לאנג מיט אסאך פרטים, ווייל ווען מ’איז פרייליך רעדט מען אסאך. “ושכנתי בתוכם” מיינט אז די שכינה וואוינט צווישן אידן דורך זייער דעת און אמונה — נישט אין די פיזישע שטיינער, נאר דורך דעם וואס מ’ווייסט און גלייבט אז דער אייבערשטער איז דא. די עצם ידיעה אז דער אייבערשטער איז דא טוישט א מענטש’ס הנהגה פון זיך אליינס, אן באוואוסטזיניגע בחירות — און דאס איז די אמת’ע שמחה פון חודש אדר.
הנפקא מינא מידיעה שהשכינה גרה בינינו – ושכנתי בתוכם | זוהר תרומה תשפו – תמלול
סיכום השיעור 📋 סיכום פון דעם שיעור אויף פרשת תרומה: “ושכנתי בתוכם” — דער כוח פון דעת און נוכחות הקדמה: שמחה און ריבוי אין בנין המשכן פרשת תרומה ווערט כמעט אלעמאל געליינט אנהייב חודש אדר. די פרשה איז זייער לאנג מיט אסאך פרטים — דער רבינו בחיי ברענגט אז פון אנהייב ביז סוף פרשת המשכן […]
הנפקא מינה מידיעה שהשכינה שורה בינינו – ושכנתי בתוכם | זוהר תרומה תשפ״ו (תורגם אוטומטית)
תורגם אוטומטית סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור על פרשת תרומה: “ושכנתי בתוכם” — כוח הדעת והנוכחות הקדמה: שמחה וריבוי בבניין המשכן פרשת תרומה נקראת כמעט תמיד בתחילת חודש אדר. הפרשה ארוכה מאוד עם פרטים רבים — רבינו בחיי מביא שמתחילת פרשת המשכן ועד סופה מופיע 248 פעמים לשון עשייה (“ועשו”), כנגד רמ״ח מצוות עשה. היסוד: […]
הנפקא מינא מידיעה שהשכינה גרה בינינו – ושכנתי בתוכם | זוהר תרומה תשפו – וידאו
📌 Related Content 🎧 Listen to Audio 📺 Watch on YouTube 📝 Read Transcript 🌐 Hebrew Transcript
הנפקא מינא מידיעה שהשכינה גרה בינינו – ושכנתי בתוכם | זוהר תרומה תשפו – Video
פנימיות הכעס על עמלק הוא אהבת ישראל ופנימיותו הוא אהבת העתיק לז״א | זוהר שבת זכור תשפו
דער שיעור באהאנדלט דעם חילוק צווישן דאורייתא און דרבנן אין קריאת התורה, און דעם סוד פון וויאזוי מען ברענגט אריין נקודות און טעמים אין די אותיות פון דער תורה. עס ווערט מסביר געווען אז מחיית עמלק האט דריי מדרגות: די פשוט’ע מדרגה פון צדק און משפט, די טיפערע מדרגה פון אהבת ישראל צווישן אידן, און די העכסטע מדרגה פון פארשטיין וויאזוי “יש” און “אין” – די פארשידענע אופנים פון השגחה – גייען צוזאמען אין אחדות. דער שליסל צו אלעם איז חביבות: ווען מען האט ליב ביידע מדרגות פון געטליכקייט, לייזט זיך אויף די סתירה, און דאס איז די אמת’דיגע כוונה פון “זכור את אשר עשה לך עמלק”.