זוהר על פרשת וארא
מוקדש לעילוי נשמת פנחס בן ריינא ועזרא
ולהצלחת התורמים בכל ענייניהם
דף מקורות לזוהר שלמדנו והמפרשים שציטטנו
א) התחלת פרשה זו מבטאת את הדרמה הסודית של יציאת מצרים, טרם החידוש ביציאת מצרים למטה ישנה חידוש בשמות הקודש, שממנה משתלשלים המאורעות שלמטה ושהם עניינם הפנימי. אם כן יש לעמוד מעט על חידוש שם הויה פה. עוד דרמה ישנה בתחלת פרשה זו והוא טענת משה למה הרעות, ודיבור ה' קשות אליו על זה, שממנו ממשיך לומר וארא אל אברהם וגו', וצריך להבין הקשר בין שני הדברים, שנראה כאילו יש הקבלה בין עליית המדרגה משם אל שדי להויה, לבין העליה מדיבור קשות לאמירה רכה של התחלת הפרשה.
ב) [ביאור המשך הפרשה לפרשת הסנה וסירוב משה וויכוחו עם ה' שם, וביאור דברי רש"י שדיבר איתו קשות שהיה צליל קשה בתחילת הדיבור וזה הספיק למשה להבין שייכנע, ולא שהיה איזה דיבור קשות שאינו כתוב בפרשה].
ג) הזוהר פותח "בטחו בהויה עדי עד". ומפרש רמ"ק הקושי בפסוק זה, מאי קמשמע לן עדי עד, וכי הוה אמינא שיש לבטוח לה' עד זמן מסוים בלבד, ומה מוסיף עדי עד. אלא שצריך לדעת באיזה מידה יהיה הבטחון. הזוהר מתרגם בטחון לאתתקפא. דהיינו בטחון הוא בטיחות, מלשון בטיחות, בטחון עצמי. הבוטח בה' הוא שיש לו וודאות תקיפה בה' שיצליח. ודבר זה אינו פשוט כי יש לה' כמה מידות שאינם מתאימים למידה זו של בטחון. הן מלמטה. מידת הדין מאד חשובה ליישוב העולם וכל העולם עומד על מידת הדין אבל זה לא מקום שיש בו בטחון כי הצדק יכול לחייב דווקא שלא תצליח. כן מצד מעלה המידות שהם מקור לכל העולם הם השגה מופשטת נפלאה אבל מבחינתם הכל טוב והכל כלול ואי אפשר מצדם לבטוח בשום דבר. אבל הבטחון נתלה רק במידה שנקראת "עד", הוא מידת הז"א ככתוב בבוקר "יאכל עד". מידה זו כלולה מכל המידות, דהיינו אינו מידה מסוימת שאם יעבור עליה לא יהיה לו בטחון, אבל עיקרו הוא התקיפות שהוא יכול, ואיזה מידה שיצטרך יעזור לו.
ד) נמצא מידת הבטחון עליונה ממידת המלכות שהוא מידת הדין. ובכדי להגיע אליו צריך להשיג מידת התפארת שהוא כללות המידות ובו ייתכן הבטחון. משה רבינו היה לו תקיפות רבה, שהרי הגיע ואמר אדני למה הרעות לעם הזה. ומאיפה היה לו תקיפות כזאת. לפי שהתאחז במידת עד שבו הבטחון. והתעלה על מידת הדין שנקרא אדני. לפיכך, אומר הזוהר, משה לא נח במקום מידת הדין, כי ידע שיש לו מדרגה יותר עליונה, ומתוך שהיתה לו מדרגה יותר עליונה היה יכול אפילו לצוות למידת הדין לעשות כחפצו, כאיש המצווה על ביתו, ומשה הוא איש האלהים בעלה של מידת הדין הנקראת אלהים.
ה) בכל זאת היה כאן חטא כי באמת לא צריכים להתחצף כלפי מידת הדין, ומי שיודע להתנהג בה באמת יודע להתעלות ממנה גם מבלי חטא זה. אבל הסיבה העמוקה שמשה התחצף לה הוא שהוא מעותד למדרגה יותר גבוהה. וזה לימוד בהרבה עניינים שאדם שאינו מצליח להיאחז במידה מסוימת וחוטא כנגדה אע"פ שהוא חטא הוא הרבה פעמים לפי שהוא מעותד למדרגה יותר עליונה ולפיכך לא נח רוחו באותו מדרגה קטנה.
ו) ממשיל ר' יוסי, משל למה הדבר דומה, בעל שהיתה לו מריבה עם אשתו, והתחילה להתרעם עליו. היה שם המלך ואמר אני המלך, שתקה. כלומר האשה הוא שם אלהים, והיא מתחילה לדבר איתו קשות וידבר אלהים אל משה. מיד ויאמר אליו אני ה'. אומר ה' הלא אני המלך ואני עשיתי לבעלך בעל עליה, אין לך מקום להתרעם. אפשר לדמות את זה לילד כשרוני שצריך לתת לו יותר מקום לבטא את עצמו אפילו שהוא מתחצף לפעמים, וכאשר ילד פשוט מתרעם עליו אומר המלמד לו אני המלמד, אני יודע מה שאני עושה, ומכוחי הוא עושה את זה.
ז) וארא אל האבות באל שדי, ממשיל ר' יוסי עוד משל. למלך שהיה לו בת, וכל מי שרצה לדבר עם המלך היה מדבר איתו על ידי אותו הבת. השכינה טרם נישאה לאיש נקראת אל שדי. ובמידה זו דיבר אל האבות. נישאת הבת, אמר המלך מכאן ואילך לא אדבר דרך ביתי אלא אדבר לבעלה והוא ימסור את דברי. משה זוכה למדרגת בעל השכינה, ומכאן ואילך אינו מדבר עוד באל שדי אלא בשם הויה, או בשם אדני שהוא שם השכינה אחר שנישאת למשה. וכאשר האשה היתה לה מריבה עם בעלה ומתרעמת עליו, אומר המלך לבעל ראה איך זכית למדרגה שלא זכה לו איש זולתך, שאל הכל אני מדבר על ידי שליח ולך ישירות, והזהר בה.
מוקדש לעילוי נשמת פנחס בן ריינא ועזרא
ולהצלחת התורמים בכל ענייניהם
דף מקורות לזוהר שלמדנו והמפרשים שציטטנו
א) התחלת פרשה זו מבטאת את הדרמה הסודית של יציאת מצרים, טרם החידוש ביציאת מצרים למטה ישנה חידוש בשמות הקודש, שממנה משתלשלים המאורעות שלמטה ושהם עניינם הפנימי. אם כן יש לעמוד מעט על חידוש שם הויה פה. עוד דרמה ישנה בתחלת פרשה זו והוא טענת משה למה הרעות, ודיבור ה' קשות אליו על זה, שממנו ממשיך לומר וארא אל אברהם וגו', וצריך להבין הקשר בין שני הדברים, שנראה כאילו יש הקבלה בין עליית המדרגה משם אל שדי להויה, לבין העליה מדיבור קשות לאמירה רכה של התחלת הפרשה.
ב) [ביאור המשך הפרשה לפרשת הסנה וסירוב משה וויכוחו עם ה' שם, וביאור דברי רש"י שדיבר איתו קשות שהיה צליל קשה בתחילת הדיבור וזה הספיק למשה להבין שייכנע, ולא שהיה איזה דיבור קשות שאינו כתוב בפרשה].
ג) הזוהר פותח "בטחו בהויה עדי עד". ומפרש רמ"ק הקושי בפסוק זה, מאי קמשמע לן עדי עד, וכי הוה אמינא שיש לבטוח לה' עד זמן מסוים בלבד, ומה מוסיף עדי עד. אלא שצריך לדעת באיזה מידה יהיה הבטחון. הזוהר מתרגם בטחון לאתתקפא. דהיינו בטחון הוא בטיחות, מלשון בטיחות, בטחון עצמי. הבוטח בה' הוא שיש לו וודאות תקיפה בה' שיצליח. ודבר זה אינו פשוט כי יש לה' כמה מידות שאינם מתאימים למידה זו של בטחון. הן מלמטה. מידת הדין מאד חשובה ליישוב העולם וכל העולם עומד על מידת הדין אבל זה לא מקום שיש בו בטחון כי הצדק יכול לחייב דווקא שלא תצליח. כן מצד מעלה המידות שהם מקור לכל העולם הם השגה מופשטת נפלאה אבל מבחינתם הכל טוב והכל כלול ואי אפשר מצדם לבטוח בשום דבר. אבל הבטחון נתלה רק במידה שנקראת "עד", הוא מידת הז"א ככתוב בבוקר "יאכל עד". מידה זו כלולה מכל המידות, דהיינו אינו מידה מסוימת שאם יעבור עליה לא יהיה לו בטחון, אבל עיקרו הוא התקיפות שהוא יכול, ואיזה מידה שיצטרך יעזור לו.
ד) נמצא מידת הבטחון עליונה ממידת המלכות שהוא מידת הדין. ובכדי להגיע אליו צריך להשיג מידת התפארת שהוא כללות המידות ובו ייתכן הבטחון. משה רבינו היה לו תקיפות רבה, שהרי הגיע ואמר אדני למה הרעות לעם הזה. ומאיפה היה לו תקיפות כזאת. לפי שהתאחז במידת עד שבו הבטחון. והתעלה על מידת הדין שנקרא אדני. לפיכך, אומר הזוהר, משה לא נח במקום מידת הדין, כי ידע שיש לו מדרגה יותר עליונה, ומתוך שהיתה לו מדרגה יותר עליונה היה יכול אפילו לצוות למידת הדין לעשות כחפצו, כאיש המצווה על ביתו, ומשה הוא איש האלהים בעלה של מידת הדין הנקראת אלהים.
ה) בכל זאת היה כאן חטא כי באמת לא צריכים להתחצף כלפי מידת הדין, ומי שיודע להתנהג בה באמת יודע להתעלות ממנה גם מבלי חטא זה. אבל הסיבה העמוקה שמשה התחצף לה הוא שהוא מעותד למדרגה יותר גבוהה. וזה לימוד בהרבה עניינים שאדם שאינו מצליח להיאחז במידה מסוימת וחוטא כנגדה אע"פ שהוא חטא הוא הרבה פעמים לפי שהוא מעותד למדרגה יותר עליונה ולפיכך לא נח רוחו באותו מדרגה קטנה.
ו) ממשיל ר' יוסי, משל למה הדבר דומה, בעל שהיתה לו מריבה עם אשתו, והתחילה להתרעם עליו. היה שם המלך ואמר אני המלך, שתקה. כלומר האשה הוא שם אלהים, והיא מתחילה לדבר איתו קשות וידבר אלהים אל משה. מיד ויאמר אליו אני ה'. אומר ה' הלא אני המלך ואני עשיתי לבעלך בעל עליה, אין לך מקום להתרעם. אפשר לדמות את זה לילד כשרוני שצריך לתת לו יותר מקום לבטא את עצמו אפילו שהוא מתחצף לפעמים, וכאשר ילד פשוט מתרעם עליו אומר המלמד לו אני המלמד, אני יודע מה שאני עושה, ומכוחי הוא עושה את זה.
ז) וארא אל האבות באל שדי, ממשיל ר' יוסי עוד משל. למלך שהיה לו בת, וכל מי שרצה לדבר עם המלך היה מדבר איתו על ידי אותו הבת. השכינה טרם נישאה לאיש נקראת אל שדי. ובמידה זו דיבר אל האבות. נישאת הבת, אמר המלך מכאן ואילך לא אדבר דרך ביתי אלא אדבר לבעלה והוא ימסור את דברי. משה זוכה למדרגת בעל השכינה, ומכאן ואילך אינו מדבר עוד באל שדי אלא בשם הויה, או בשם אדני שהוא שם השכינה אחר שנישאת למשה. וכאשר האשה היתה לה מריבה עם בעלה ומתרעמת עליו, אומר המלך לבעל ראה איך זכית למדרגה שלא זכה לו איש זולתך, שאל הכל אני מדבר על ידי שליח ולך ישירות, והזהר בה.
הוקדש ע"י הרה"ח ר' שמואל שלעזינגער שליט"א לרגל הולדת נכדו
הוקדש ע"י הרה"ח ר' שמואל שלעזינגער שליט"א לרגל הולדת נכדו
שיעור זוהר ערב שבת וארא תשפ"ה (הקדמת הזוהר שיעור כ"א)
להקדשת שיעור - https://www.paypal.com/donate/?hosted_button_id=SMGXBETTK3Z94
אפשר גם לנדב בפייפאל -
https://www.paypal.com/donate/?hosted_button_id=SMGXBETTK3Z94
או לעשות מעמבערשיפ -
https://yitzchoklowy.com/membership-account/membership-levels/***
להתחברות לתמיכה תמידית ושותפות בבית המדרש -
https://yitzchoklowy.com/membership-account/membership-levels/Subscribe for Weekly Emails - הרשם לקבלת אימייל שבועי
https://eepurl.com/gHKbNj
שיעור זוהר ערב שבת וארא תשפ"ה (הקדמת הזוהר שיעור כ"א)
להקדשת שיעור - https://www.paypal.com/donate/?hosted_button_id=SMGXBETTK3Z94
אפשר גם לנדב בפייפאל -
https://www.paypal.com/donate/?hosted_button_id=SMGXBETTK3Z94
או לעשות מעמבערשיפ -
https://yitzchoklowy.com/membership-account/membership-levels/***
להתחברות לתמיכה תמידית ושותפות בבית המדרש -
https://yitzchoklowy.com/membership-account/membership-levels/Subscribe for Weekly Emails - הרשם לקבלת אימייל שבועי
https://eepurl.com/gHKbNj
גאולה עתידית איז בחינת זכר וואס מען פארשטייט – הוא הלילה הזה להויה | זוהר בא תשפו – תמלול
סיכום השיעור 📋 סיכום שיעור פרשת בא תשפ״ו – סוד “ליל שמורים” על פי הזוהר הקדוש א. הקדמה: הפסוק המרכזי ואופי הפרשה הפסוק > “לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה׳ לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה׳ שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם” פסוק זה מסיים את סיפור יציאת מצרים ומחבר בין המאורע ההיסטורי לבין המשמעות לדורות. פרשת […]
גאולה עתידית איז בחינת זכר וואס מען פארשטייט – הוא הלילה הזה להויה | זוהר בא תשפו (תורגם אוטומטית)
תורגם אוטומטית 📋 Shiur Overview סיכום שיעור פרשת בא תשפ״ו – סוד “ליל שמורים” על פי הזוהר הקדוש א. הקדמה: הפסוק המרכזי ואופי הפרשה הפסוק > “לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה׳ לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה׳ שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם” פסוק זה מסיים את סיפור יציאת מצרים ומחבר בין המאורע ההיסטורי לבין המשמעות […]
גאולה עתידית איז בחינת זכר וואס מען פארשטייט – הוא הלילה הזה להויה | זוהר בא תשפו – Video
פרעה האט עוסק געווען אין ‘קירוב רחוקים׳ – ופרעה הקריב | זוהר בשלח תשפו
פרעה האט עוסק געווען אין ‘קירוב רחוקים׳ – ופרעה הקריב | זוהר בשלח תשפו 📌 Related Content 📺 Watch on YouTube 🎬 Video Post 📝 Read Transcript 🌐 Hebrew Translation
פרעה האט עוסק געווען אין ‘קירוב רחוקים׳ – ופרעה הקריב | זוהר בשלח תשפו – וידאו
📌 Related Content 🎧 Listen to Audio 📺 Watch on YouTube 📝 Read Transcript 🌐 Hebrew Translation
פרעה האט עוסק געווען אין ‘קירוב רחוקים׳ – ופרעה הקריב | זוהר בשלח תשפו – תמלול
סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור: “ופרעה הקריב” – הצרות כדרך להתקרבות לה׳ א. נקודת המוצא: דיוק לשוני בפסוק הקושיה מהזוהר הזוהר מדייק בלשון הפסוק “ופרעה הקריב”: אם הכוונה שפרעה התקרב בעצמו, היה צריך לכתוב “ופרעה קרב”. הלשון “הקריב” מלמדת שפרעה קירב משהו אחר – את ישראל לתשובה. המדרש והזוהר: פרעה כ״מקרב רחוקים” – השאלה: איך […]
פרעה האט עוסק געווען אין ‘קירוב רחוקים׳ – ופרעה הקריב | זוהר בשלח תשפו (תורגם אוטומטית)
תורגם אוטומטית 📋 Shiur Overview סיכום השיעור: “ופרעה הקריב” – הצרות כדרך להתקרבות לה׳ א. נקודת המוצא: דיוק לשוני בפסוק הקושיה מהזוהר הזוהר מדייק בלשון הפסוק “ופרעה הקריב”: אם הכוונה שפרעה התקרב בעצמו, היה צריך לכתוב “ופרעה קרב”. הלשון “הקריב” מלמדת שפרעה קירב משהו אחר – את ישראל לתשובה. המדרש והזוהר: פרעה כ״מקרב רחוקים” – […]
פרעה האט עוסק געווען אין ‘קירוב רחוקים׳ – ופרעה הקריב | זוהר בשלח תשפו – Video
כל התורה הוא אנכי – רק למי שכבר למד כל התורה | זוהר יתרו תשפו
כל התורה הוא אנכי – רק למי שכבר למד כל התורה | זוהר יתרו תשפו 📌 Related Content 📺 Watch on YouTube https://youtu.be/YNW77VAuuF4 🎬 Video Post https://yitzchoklowy.com/chumash/sefer-shemot/yitro/kl-hwrh-2/ 📝 Read Transcript https://yitzchoklowy.com/chumash/sefer-shemot/yitro/kl-hwrh-3/ 🌐 Hebrew Translation https://yitzchoklowy.com/chumash/sefer-shemot/yitro/kl-hwrh-4/
כל התורה הוא אנכי – רק למי שכבר למד כל התורה | זוהר יתרו תשפו – וידאו
📌 Related Content 🎧 Listen to Audio https://yitzchoklowy.com/chumash/sefer-shemot/yitro/kl-hwrh/ 📺 Watch on YouTube https://youtu.be/YNW77VAuuF4 📝 Read Transcript https://yitzchoklowy.com/chumash/sefer-shemot/yitro/kl-hwrh-3/ 🌐 Hebrew Translation https://yitzchoklowy.com/chumash/sefer-shemot/yitro/kl-hwrh-4/
כל התורה הוא אנכי – רק למי שכבר למד כל התורה | זוהר יתרו תשפו – תמלול
סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור: היחס בין הכלל לפרט בתורה א. יסוד התורה – הכל נכלל בנקודה אחת הפסוקים הראשונים כיסוד הפסוקים הראשונים של עשרת הדברות (“אנכי ה׳ אלהיך”, “לא יהיה לך”) הם יסוד כל התורה. עיקרון זה מתקצר בקריאת שמע שאומרים פעמיים ביום – “ה׳ אחד” כולל את שני הדיברות: האמונה בה׳ והשלילה של […]
כל התורה הוא אנכי – רק למי שכבר למד כל התורה | זוהר יתרו תשפו (תורגם אוטומטית)
תורגם אוטומטית סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור: היחס בין הכלל לפרט בתורה א. יסוד התורה – הכל נכלל בנקודה אחת הפסוקים הראשונים כיסוד הפסוקים הראשונים של עשרת הדברות (“אנכי ה׳ אלהיך”, “לא יהיה לך”) הם יסוד כל התורה. עיקרון זה מתקצר בקריאת שמע שאומרים פעמיים ביום – “ה׳ אחד” כולל את שני הדיברות: האמונה בה׳ […]
כל התורה הוא אנכי – רק למי שכבר למד כל התורה | זוהר יתרו תשפו – Video
זעהן ‘אידען׳ נישט נאר ‘מענטשען׳ – אשר תשים לפניהם | זוהר משפטים תשפו
זעהן ‘אידען׳ נישט נאר ‘מענטשען׳ – אשר תשים לפניהם | זוהר משפטים תשפו 📌 Related Content 📺 Watch on YouTube 🎬 Watch on Website
זעהן ‘אידען׳ נישט נאר ‘מענטשען׳ – אשר תשים לפניהם | זוהר משפטים תשפו – וידאו
📌 Related Content 🎧 Listen to Audio 📺 Watch on YouTube
זעהן ‘אידען׳ נישט נאר ‘מענטשען׳ – אשר תשים לפניהם | זוהר משפטים תשפו – תמלול
סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור – ערב שבת משפטים/שקלים מבוא: סדר השיעורים דער מגיד שיעור דערקלערט די סטרוקטור פון די שיעורים: – דאנערשטאג ביינאכט: שמונה פרקים – סדר עבודת האדם און תיקון המדות לויט דעם רמב״ם׳ס דרך הממוצע – ערב שבת זוהר שיעור: די העכערע מדריגה פון די זעלבע ענינים מצד קבלה און חסידות — […]
לראות ‘יהודים׳ ולא רק ‘בני אדם׳ – אשר תשים לפניהם | זוהר משפטים תשפ״ו (תורגם אוטומטית)
תורגם אוטומטית סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור – ערב שבת משפטים/שקלים מבוא: סדר השיעורים המגיד שיעור מסביר את מבנה השיעורים: – ליל חמישי: שמונה פרקים – סדר עבודת האדם ותיקון המדות לפי דרך הממוצע של הרמב״ם – שיעור זוהר ערב שבת: המדרגה הגבוהה יותר של אותם עניינים מצד קבלה וחסידות — חלק א׳: דרך הממוצע […]
זעהן ‘אידען׳ נישט נאר ‘מענטשען׳ – אשר תשים לפניהם | זוהר משפטים תשפו – Video
הנפקא מינא מידיעה שהשכינה גרה בינינו – ושכנתי בתוכם | זוהר תרומה תשפו
דער שיעור רעדט וועגן פרשת תרומה און די פארבינדונג צווישן שמחה און השראת השכינה. שמחה איז א תנועה פון ריבוי און התפשטות — דערפאר איז די פרשה אזוי לאנג מיט אסאך פרטים, ווייל ווען מ’איז פרייליך רעדט מען אסאך. “ושכנתי בתוכם” מיינט אז די שכינה וואוינט צווישן אידן דורך זייער דעת און אמונה — נישט אין די פיזישע שטיינער, נאר דורך דעם וואס מ’ווייסט און גלייבט אז דער אייבערשטער איז דא. די עצם ידיעה אז דער אייבערשטער איז דא טוישט א מענטש’ס הנהגה פון זיך אליינס, אן באוואוסטזיניגע בחירות — און דאס איז די אמת’ע שמחה פון חודש אדר.
הנפקא מינא מידיעה שהשכינה גרה בינינו – ושכנתי בתוכם | זוהר תרומה תשפו – תמלול
סיכום השיעור 📋 סיכום פון דעם שיעור אויף פרשת תרומה: “ושכנתי בתוכם” — דער כוח פון דעת און נוכחות הקדמה: שמחה און ריבוי אין בנין המשכן פרשת תרומה ווערט כמעט אלעמאל געליינט אנהייב חודש אדר. די פרשה איז זייער לאנג מיט אסאך פרטים — דער רבינו בחיי ברענגט אז פון אנהייב ביז סוף פרשת המשכן […]
הנפקא מינה מידיעה שהשכינה שורה בינינו – ושכנתי בתוכם | זוהר תרומה תשפ״ו (תורגם אוטומטית)
תורגם אוטומטית סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור על פרשת תרומה: “ושכנתי בתוכם” — כוח הדעת והנוכחות הקדמה: שמחה וריבוי בבניין המשכן פרשת תרומה נקראת כמעט תמיד בתחילת חודש אדר. הפרשה ארוכה מאוד עם פרטים רבים — רבינו בחיי מביא שמתחילת פרשת המשכן ועד סופה מופיע 248 פעמים לשון עשייה (“ועשו”), כנגד רמ״ח מצוות עשה. היסוד: […]
הנפקא מינא מידיעה שהשכינה גרה בינינו – ושכנתי בתוכם | זוהר תרומה תשפו – וידאו
📌 Related Content 🎧 Listen to Audio 📺 Watch on YouTube 📝 Read Transcript 🌐 Hebrew Transcript
הנפקא מינא מידיעה שהשכינה גרה בינינו – ושכנתי בתוכם | זוהר תרומה תשפו – Video
פנימיות הכעס על עמלק הוא אהבת ישראל ופנימיותו הוא אהבת העתיק לז״א | זוהר שבת זכור תשפו
דער שיעור באהאנדלט דעם חילוק צווישן דאורייתא און דרבנן אין קריאת התורה, און דעם סוד פון וויאזוי מען ברענגט אריין נקודות און טעמים אין די אותיות פון דער תורה. עס ווערט מסביר געווען אז מחיית עמלק האט דריי מדרגות: די פשוט’ע מדרגה פון צדק און משפט, די טיפערע מדרגה פון אהבת ישראל צווישן אידן, און די העכסטע מדרגה פון פארשטיין וויאזוי “יש” און “אין” – די פארשידענע אופנים פון השגחה – גייען צוזאמען אין אחדות. דער שליסל צו אלעם איז חביבות: ווען מען האט ליב ביידע מדרגות פון געטליכקייט, לייזט זיך אויף די סתירה, און דאס איז די אמת’דיגע כוונה פון “זכור את אשר עשה לך עמלק”.