אודות
תרומה / חברות

זוהר על פרשת צו

📚 שיעורים בספר הזוהר
1 צו שבת הגדול תשע"ח
▶ וידאו / Video
2 פורים צו תשעט
▶ וידאו / Video
3 האב ליב דיין יצר הרע - זוהר שושן פורים תשפ"ב ערב שבת צו
🎧 שמיעה / Listen
▶ וידאו / Video
4 ברענען יעדער טאג מיט די פייער פון יצר הרע - זוהר צו תשפ"ד
🎧 שמיעה / Listen

קיצור השיעור

א. זאת תורת העולה - כל הבא להיות יהודי צריך שיהיה לו השגה בתורת הקרבנות (ולא כפי שיש טועים בכמה שיטות שהקרבנות הם אגב כי גם לאותם שיטות יש בזה מלימודי עיקרי התורה והארכנו בשיעורים הקודמים על המדע)

ולמרות שאין מקיימים אותם בפועל, הרי עצם ההשגה כבר משנה את האדם

כי זה כלל ההשגה שהוא מהות הכללית של האדם ולא רק פרט להביא לידי מעשה

ועל זה אמרו כל העוסק בתורת עולה וכו'

וזהו חידוש פרשה זו על פרשת ויקרא שאינו תורת אלא הדרכה מה לעשות.

ב. יש ב'כל העוסק בתורת וכו' ב' מדרגות.

מדרגה ראשונה הוא בחינת 'ונשלמה פרים שפתינו', שהדיבור בפה הוא במקום הקרבן בפועל

וזה מדרגת נפש, שהוא עיקר תיקון הקרבן בעולם העשיה, וכמ"ש נפש כי תקריב וכו' נפש כי תחטא וכו', וכמבואר בזוהר ויקרא

וזה עושים גם בימינו על ידי קריאת ואמירת פרשיות הקרבנות בפה

למרות שחסר חלק המעשה ממש שאז היה יותר בשלימות מכל מקום הרי עקימת שפתיו הוא מעשה

ובפרט כאשר קורא בעלמא ללא עיון והבנה, כמו באמירת קרבנות לפני התפלה

וזה מתקן את מדרגת הנפש שבאדם ושבעולם כמ"ש בסידור האר"י

ג. וביאור תיקון זה ע"ד עבודה הוא כטעם ג' תפלות נגד קרבנות תיקנום, דהיינו סדרי התפלה הקבועים, ולא התחנונים

כי אדם שאין לו סדר יום או שבוע או חודש או שנה מדרגת הנפש שלו מבולבל, וזה נקרא פיזור הנפש

אבל כאשר יש לו קביענות לומר כל יום ג"פ סדר התפלה או כפי סדר השבוע החודש והשנה, הרי הוא מתקן בזה חלק זה מן התוהו וכבר יש לחייו איזה סדר

ד. אבל יש מדרגה יותר עליונה בכל העוסק בתורת ואין יוצאים אותו כלל באמירת סדר הקרבנות שבסידור, אלא הוא העיון וההבנה בתורת הקרבנות, שהוא 'העוסק בתורת' ממש, ולא באמירתם אלא בעיון כמ"ש שזהו הנקרא עסק התורה

ועל ידי שהוא מבין את יסוד ושורש תורת הקרבנות, על ידי זה לא זו בלבד שהוא כאילו ממשיך על עצמו את כפרת ותיקון הקרבנות, אלא שהוא ממש מגיע למדרגה שהוא איננו נצרך לקרבנות

וזהו בחינת רוח (לימוד התורה) ונשמה (הכוונה בתורה ומצוות) ולמעלה מהם, שמי שיש לו מדרגה זו כלל אינו חוטא, כלומר זהו מדרגות מתוקנות שלמעלה מן החטאים, שבשעת החטא הם נעלמים, ולכן מי שיש לו דרגת רוח ונשמה בעצם אינו צריך לקרבנות כי כבר הוא למעלה מזה, כי הוא סוג של אדם אחר שכבר יש לו סדר מתוקן עליון, וכמ"ש כל זה בזוהר ויקרא.

ה. קשה לנו לכאורה לגשת לקרבנות מריחוק ההרגל גם בקיום וגם בעיון, אבל באמת לא נפלאת היא וכו', והראיה שעל פרה אדומה אומרים שהוא חוק משמע שאר הקרבנות מובנים, וכמ"ש רמב"ן

אחד הדרכים הבסיסיים (דהיינו בחינת נפש) שעל ידם נכנסים לעולם הקרבנות הוא ענין כפרתם, שמבואר בתורה שהוא יסודי בכולם 'ונרצה לו לכפר עליו'.

והענין פשוט כי אין נפש שלא יחטא וגם אם לא חטא בפועל הרי יכול לחטוא ומצד זה הוא מפוזר, והוא צריך לקרבן לתקנו וכמו שהדגמנו באות ג'.

וכן בכל הקרבנות שכתוב שבאים על החטא אפשר ללמוד את דרכי התשובה והתיקון לאותו החטא. וכמו לדוגמא שכתוב ברמ"א שצריך לעשות תשובה על ספק חטא יותר מעל ודאי חטא והראיה ממחיר אשם תלוי שהוא יותר מחטאת ודאי. וההסבר ברור לפי שעיקר החטא הוא בלבול הנפש וזה שלא יודע אם חטא הוא מבולבל בכפליים כמו חלום נבוכדנצר והוא צריך תיקון עמוק שנקרא אשם תלוי (וזה תיקון יסודי של עמלק שנקרא ספק ולכן תלו את המן).

ו. קרבן עולה מבטא עוד מדרגה בזה. כי לכאורה לא כתוב שבא על חטא ומכל מקום כתוב ונרצה לכפר. ויש לשונות שונים במדרש להסביר את זה.

לשון אחד הוא שהחטאת הוא פיוס והעולה הוא ריצוי ודורון. דהיינו בלשוננו יש מי שיש לו מריבה עם חברו אבל יש מי שאין לו מריבה אבל הוא סתם לא קרוב איתו, והוא מביא לו מתנה לשם קירבה לא לשם להתפייס. וכעין בחינת סור מרע ועשה טוב.

אבל בעומק אין בזה הבדל כי הכל מדרגות של ריחוק, יש ריחוק גדול שהוא חטא ויש ריחוק יותר קטן שהוא ביטול מצות עשה שאין קירבה, אבל הכל דרגות של ריחוק

רק שמי שנמצא בחטא לא מרגיש שחסר לו הקירבה היותר גדולה ולכן חטאת קודם לעולה.

וזה נקרא בחינות חסידות, כי צדיק הוא מי שלא חוטא אבל חסיד הוא המבקש קירבה כי חסיד מלשון חסד דהיינו אהבה, ולכן תורת העולה הוא תורת החסידות.

ז. וזה הטעם שהעולה הוא כליל. כי חטאת היינו שהוא אדם אבל יש לו איזה פגם וחסרון אז הוא שורף ומקריב את החסרון שלו לה' לנקותו ולהעלותו. אבל עולה הוא שאין לו בעיה של חיסרון חלקי אבל יש לו בעיה כללית שכל גופו נפשו אינם קשורים וקרובים לאלוהות ולכן הוא צריך לשרוף את כולו. (אלא שאין הפירוש שיבטל את המציאות אלא גם בעולה עור העולה הוא לכהן והסוד הוא שצריך להשיאר בחיים כמ"ש עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו, רק הכוונה שצריך לחיות לגמרי על המזבח ואדרבה זה יותר חי מחטאת שבגלל שהוא מחולק חלקו נשרף וחלקו לא לכן הוא פחות חי)

ח. ויש עוד לשון שעולה מכפר על הרהור הלב, כמו שאמרו אנשי מלחמת מדין מידי הרהור לא יצאנו. ולמתבונן זה אותו רעיון כי הרהור הוא עיקר גוף האדם וכאשר אין הרהורי הלב דהיינו החלומות והדמיונות והשאיפות נמסרים לאלוהות אז אין האדם קרוב אצלו כלל. רק שקשה לפעמים לתפוס את המושג הזה של קירבה שלימה לכן אומרים שזה על המעשה וזה על הרהור. כי זה כביכול משהו שאפשר להראות באותיות פשוטות נכון אתה אברך צדיק אבל למה החלומות שלך הם שטויות הרי זה מראה שעדיין אינך קרוב בכלל.

ובאמת לכן מי שחוטא ביום ובהודע מביא חטאת אבל מי שחטא בלילה כעין ונשמרת וכו' אז הוא מביא עולה ולכן העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבוקר.

ח. וזהו הדבר המודגש בתחילת פרשתנו שהעולה היא על מוקדה כל הלילה ועליה מקריבים כל שאר הקרבנות. כי באמת עיקר העולה הוא שיודלק האש הזה באופן תמידי כליל בלא הפסק זמן. וכמעט כל הקרבן הוא רק היכי תימצי להדליק האש ובאמת אם אין אש אז מביאים עצים בבקר בבקר ומביאים עולות קיץ המזבח הכל להמשיך את האש תמיד. שהעולה הוא לא שיש חיוב או חסרון אלא שיש צורך באש תמידי.

ט. רבי אחא תמה בזוהר למה ידליק הכהן אש הרי הכהן הוא צריך להיות אוהב ורודף שלום והוא איש חסד ואש פשוט שהוא גבורה. דהיינו גם תשוקה וצימאון הוא בחינת גבורות שהוא ממטה למעלה והוא מורה חסרון הנברא ובאמת הכהן הוא בחינת שלימות הבורא והוא המשכת אהבה ומנוחה ולא צימאון והשתוקקות שהוא ענין הלוי והשירה. ואם כן למה כתוב שהכהן ידליק אש.

והוא עונה כי כאשר אדם רוצה לחטוא הרי נדלק בו אש היצר הרע, ומה יעשו עם האש הזו אם לא יעלו אותו אשה לה'. ונמצא טכנית התירוץ שלו הוא שהכהן צריך להביא העצים בבקר שהוא בחינת חסד דהיינו להכניע את האש תחת המים. אבל האמת הוא שהוא אומר משהו יותר עמוק כי מביא הכתוב אש אוכלה אש דהיינו שאת אש היצר אין מכבים במים אלא באש, כי השכינה היא לבדה האש האוכלת את היצר. והיינו בחינת בכל לבבך בשני יצריך וכמו שאמר בעל התולדות שלא ניצח את היצר והרהורים הרעים שלו עד שלמד לימודי הבעש"ט והם שצריכים לעבוד את ה' באותו אש היצר, ועל זה מאריך הזוהר וזה המשך פרשה הקודמת שגם עז שהוא בחינת סט"א צריך להקריב על המזבח וזה העושה את האש. וכ"כ בדברי חיים שמ"ש במורה נבוכים שמי שנולד בטבע של יצר חזק בתאווה או אכזריות רחוק שיהיה צדיק שאינו כן כלל כי נכון שלא יכול להיות צדיק בבחינת מי החסד אבל יכול לעבוד את ה' באותו אכזריות ובאותו תשוקה  וכמ"ש בגמרא על מי שיש לו מזל מאדים, וזהו עבודת הכהן.

י. ובסוד זה אמרו במדרש כאן כי העולה על מוקדה היא מלכות הרשעה שחטאה באש ותידון באש עיי"ש והוא פלא איך נדרש שריפת העולה על שריפת מלכות הרשעה ולהאמור פשוט.

▶ וידאו / Video
📜 שיעורים על פרשת השבוע
1 צו שבת הגדול תשע"ח
🎧 שמיעה / Listen
2 צו: פורים דמוקפים
🎧 שמיעה / Listen

פורים ירושלים - בעברית

גאולה עתידית איז בחינת זכר וואס מען פארשטייט – הוא הלילה הזה להויה | זוהר בא תשפו – תמלול

סיכום השיעור 📋 סיכום שיעור פרשת בא תשפ”ו – סוד “ליל שמורים” על פי הזוהר הקדוש א. הקדמה: הפסוק המרכזי ואופי הפרשה הפסוק > “לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה’ לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה’ שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם” פסוק זה מסיים את סיפור יציאת מצרים ומחבר בין המאורע ההיסטורי לבין המשמעות לדורות. פרשת […]

גאולה עתידית איז בחינת זכר וואס מען פארשטייט – הוא הלילה הזה להויה | זוהר בא תשפו (תורגם אוטומטית)

תורגם אוטומטית 📋 Shiur Overview סיכום שיעור פרשת בא תשפ”ו – סוד “ליל שמורים” על פי הזוהר הקדוש א. הקדמה: הפסוק המרכזי ואופי הפרשה הפסוק > “לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה’ לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה’ שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם” פסוק זה מסיים את סיפור יציאת מצרים ומחבר בין המאורע ההיסטורי לבין המשמעות […]

פרעה האט עוסק געווען אין ‘קירוב רחוקים’ – ופרעה הקריב | זוהר בשלח תשפו – תמלול

סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור: “ופרעה הקריב” – הצרות כדרך להתקרבות לה’ א. נקודת המוצא: דיוק לשוני בפסוק הקושיה מהזוהר הזוהר מדייק בלשון הפסוק “ופרעה הקריב”: אם הכוונה שפרעה התקרב בעצמו, היה צריך לכתוב “ופרעה קרב”. הלשון “הקריב” מלמדת שפרעה קירב משהו אחר – את ישראל לתשובה. המדרש והזוהר: פרעה כ”מקרב רחוקים” – השאלה: איך […]

פרעה האט עוסק געווען אין ‘קירוב רחוקים’ – ופרעה הקריב | זוהר בשלח תשפו (תורגם אוטומטית)

תורגם אוטומטית 📋 Shiur Overview סיכום השיעור: “ופרעה הקריב” – הצרות כדרך להתקרבות לה’ א. נקודת המוצא: דיוק לשוני בפסוק הקושיה מהזוהר הזוהר מדייק בלשון הפסוק “ופרעה הקריב”: אם הכוונה שפרעה התקרב בעצמו, היה צריך לכתוב “ופרעה קרב”. הלשון “הקריב” מלמדת שפרעה קירב משהו אחר – את ישראל לתשובה. המדרש והזוהר: פרעה כ”מקרב רחוקים” – […]

כל התורה הוא אנכי – רק למי שכבר למד כל התורה | זוהר יתרו תשפו

כל התורה הוא אנכי – רק למי שכבר למד כל התורה | זוהר יתרו תשפו 📌 Related Content 📺 Watch on YouTube https://youtu.be/YNW77VAuuF4 🎬 Video Post https://yitzchoklowy.com/chumash/sefer-shemot/yitro/kl-hwrh-2/ 📝 Read Transcript https://yitzchoklowy.com/chumash/sefer-shemot/yitro/kl-hwrh-3/ 🌐 Hebrew Translation https://yitzchoklowy.com/chumash/sefer-shemot/yitro/kl-hwrh-4/

כל התורה הוא אנכי – רק למי שכבר למד כל התורה | זוהר יתרו תשפו – תמלול

סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור: היחס בין הכלל לפרט בתורה א. יסוד התורה – הכל נכלל בנקודה אחת הפסוקים הראשונים כיסוד הפסוקים הראשונים של עשרת הדברות (“אנכי ה’ אלהיך”, “לא יהיה לך”) הם יסוד כל התורה. עיקרון זה מתקצר בקריאת שמע שאומרים פעמיים ביום – “ה’ אחד” כולל את שני הדיברות: האמונה בה’ והשלילה של […]

כל התורה הוא אנכי – רק למי שכבר למד כל התורה | זוהר יתרו תשפו (תורגם אוטומטית)

תורגם אוטומטית סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור: היחס בין הכלל לפרט בתורה א. יסוד התורה – הכל נכלל בנקודה אחת הפסוקים הראשונים כיסוד הפסוקים הראשונים של עשרת הדברות (“אנכי ה’ אלהיך”, “לא יהיה לך”) הם יסוד כל התורה. עיקרון זה מתקצר בקריאת שמע שאומרים פעמיים ביום – “ה’ אחד” כולל את שני הדיברות: האמונה בה’ […]

זעהן ‘אידען’ נישט נאר ‘מענטשען’ – אשר תשים לפניהם | זוהר משפטים תשפו – תמלול

סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור – ערב שבת משפטים/שקלים מבוא: סדר השיעורים דער מגיד שיעור דערקלערט די סטרוקטור פון די שיעורים: – דאנערשטאג ביינאכט: שמונה פרקים – סדר עבודת האדם און תיקון המדות לויט דעם רמב”ם’ס דרך הממוצע – ערב שבת זוהר שיעור: די העכערע מדריגה פון די זעלבע ענינים מצד קבלה און חסידות — […]

לראות ‘יהודים’ ולא רק ‘בני אדם’ – אשר תשים לפניהם | זוהר משפטים תשפ”ו (תורגם אוטומטית)

תורגם אוטומטית סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור – ערב שבת משפטים/שקלים מבוא: סדר השיעורים המגיד שיעור מסביר את מבנה השיעורים: – ליל חמישי: שמונה פרקים – סדר עבודת האדם ותיקון המדות לפי דרך הממוצע של הרמב”ם – שיעור זוהר ערב שבת: המדרגה הגבוהה יותר של אותם עניינים מצד קבלה וחסידות — חלק א’: דרך הממוצע […]

הנפקא מינא מידיעה שהשכינה גרה בינינו – ושכנתי בתוכם | זוהר תרומה תשפו

דער שיעור רעדט וועגן פרשת תרומה און די פארבינדונג צווישן שמחה און השראת השכינה. שמחה איז א תנועה פון ריבוי און התפשטות — דערפאר איז די פרשה אזוי לאנג מיט אסאך פרטים, ווייל ווען מ’איז פרייליך רעדט מען אסאך. “ושכנתי בתוכם” מיינט אז די שכינה וואוינט צווישן אידן דורך זייער דעת און אמונה — נישט אין די פיזישע שטיינער, נאר דורך דעם וואס מ’ווייסט און גלייבט אז דער אייבערשטער איז דא. די עצם ידיעה אז דער אייבערשטער איז דא טוישט א מענטש’ס הנהגה פון זיך אליינס, אן באוואוסטזיניגע בחירות — און דאס איז די אמת’ע שמחה פון חודש אדר.

הנפקא מינא מידיעה שהשכינה גרה בינינו – ושכנתי בתוכם | זוהר תרומה תשפו – תמלול

סיכום השיעור 📋 סיכום פון דעם שיעור אויף פרשת תרומה: “ושכנתי בתוכם” — דער כוח פון דעת און נוכחות הקדמה: שמחה און ריבוי אין בנין המשכן פרשת תרומה ווערט כמעט אלעמאל געליינט אנהייב חודש אדר. די פרשה איז זייער לאנג מיט אסאך פרטים — דער רבינו בחיי ברענגט אז פון אנהייב ביז סוף פרשת המשכן […]

הנפקא מינה מידיעה שהשכינה שורה בינינו – ושכנתי בתוכם | זוהר תרומה תשפ”ו (תורגם אוטומטית)

תורגם אוטומטית סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור על פרשת תרומה: “ושכנתי בתוכם” — כוח הדעת והנוכחות הקדמה: שמחה וריבוי בבניין המשכן פרשת תרומה נקראת כמעט תמיד בתחילת חודש אדר. הפרשה ארוכה מאוד עם פרטים רבים — רבינו בחיי מביא שמתחילת פרשת המשכן ועד סופה מופיע 248 פעמים לשון עשייה (“ועשו”), כנגד רמ”ח מצוות עשה. היסוד: […]

פנימיות הכעס על עמלק הוא אהבת ישראל ופנימיותו הוא אהבת העתיק לז”א | זוהר שבת זכור תשפו

דער שיעור באהאנדלט דעם חילוק צווישן דאורייתא און דרבנן אין קריאת התורה, און דעם סוד פון וויאזוי מען ברענגט אריין נקודות און טעמים אין די אותיות פון דער תורה. עס ווערט מסביר געווען אז מחיית עמלק האט דריי מדרגות: די פשוט’ע מדרגה פון צדק און משפט, די טיפערע מדרגה פון אהבת ישראל צווישן אידן, און די העכסטע מדרגה פון פארשטיין וויאזוי “יש” און “אין” – די פארשידענע אופנים פון השגחה – גייען צוזאמען אין אחדות. דער שליסל צו אלעם איז חביבות: ווען מען האט ליב ביידע מדרגות פון געטליכקייט, לייזט זיך אויף די סתירה, און דאס איז די אמת’דיגע כוונה פון “זכור את אשר עשה לך עמלק”.