אודות
תרומה / חברות

זוהר על פרשת בהר

📚 שיעורים בספר הזוהר
1 זוהר בהר - זאת תורת העולה -
🎧 שמיעה / Listen

א) כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ שבת לה'. פסוק זה שלא כסדרו הוא שהרי היה צריך להקדים שש שנים תעבודו ובשביעי תשבת הארץ שבת לה'. רץ הכתוב בכדי להיכנס אל אור השכינה שהיא אור השבת, שהיא כל פרי הכניסה לארץ, 'שבת הארץ', כאשר טיילנו בפרשה עד סוף ספר ויקרא, והגענו עד לסופה כמו השבת של סדר ויקרא בסוף השבוע של כל פרשיות, נגיע אל הפרשיות האחרונות שבה העוסקים בפרשיות השמיטה שהוא השבת. רבי אלעזר פתח זאת תורת העולה, חזר אל תחילת ספר ויקרא לכלול אותה בשבת שלה. פתח רבי אלעזר ללמוד תורה זו עם השכינה. ואיך פותחים את הלימוד, לפי הסדר הנגלה בעולם הרי אדם קם בבוקר ומתפלל ושוב יוצא לעבודתו או ללימודו. אך בני היכלא מבקשים את השכינה עוד בטרם לכך, אינם רוצים לבוא אחר מתן תורה ולהיות מאוחרים לה, מבקשים הם את אור השכינה בשורשה, עוד בטרם השמש יצא על הארץ מתדבקים הם בשורש התורה. אלה הם בני היכל השכינה הקמים בעוד לילה להצטרף אל הכנת השכינה לתורה עצמה. כמו שיושבים בני היכלא בליל שבועות שהוא מתן תורה הכללי להכין קישוטי הכלה ליום מחר, כך בכל לילה ולילה יושבים חבורת הכלה ועוסקים בתורה, ועל כך פתח רבי אלעזר היא העולה על מוקדה כל הלילה עד הבוקר. אין עבודת היחוד העולה על המזבח מתחילה בבוקר בלבד, אבל האש שלה בוערת כבר כל הלילה עד הבוקר, ואשר משתתף בה בלילה הרי בבוקר כבר יהיה איתה.

ב)  כך פותח הזוהר הרבה פרשיות ומאמרים בשבח תלמוד תורה בחצות הלילה, שהוא היה סדר לימודם העיקרי, וכל פעם שהתיישבו ללמוד היו פותחים לדרוש במעלת תורה זו, ובלילה שירה עמי. בזמננו אין קימת חצות מצויה ואפשרית כל כך, יש לעמוד על סוד התנועה הנפשית של קימת חצות ולא על הזמן שלה. שכן נשים ועבדים הם שפטורים ממצוות עשה שהזמן גרמא לפי שהעבד הוא תחת הזמן, הוא שצריך לחכות לבוקר שתתעורר התורה, ולכן לפי שהוא משועבד לזמן ממילא פטור ממצוות שהזמן גרמא כאשר אי אפשר לו. אבל בן החורין מבין כי שורש כל חלוקות הזמנים במובנם ועניינם, ואדרבה עיקר קימת חצות הוא חלוקת הלילה, 'ויחלק עליהם לילה', שלא להיות משועבד למציאות הלילה שהוא זמן החושך, אבל יודע לפתוח את האש היוקדת גם באמצע הלילה. וזה עצמו נקרא בזוהר סוד חצי לילה ראשונה וחצי לילה שניה. חצי לילה ראשונה היינו מה שנראה לפי הנגלה בלילה, שהוא זמן שליטת המוות בשינה, משמרה ראשונה חמור נוער שניה כלבים צועקים, ואלה הם קליפות המתעוררות בלילה בו תרמוש כל חיתו יער. אך חכימי ליבא עומדים על חצות הלילה, שבחצות הלילה קורא הגבר, והוא התעוררות רוח צפונית המנשבת בכינורו של דוד מאליו, ואותו אש הצפון מעורר את התרנגול התחתון לקרוא לשומעי קריאתו לבית לבית המדרש, שכך כתיב עורי צפון ובואי תימן... יבוא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו. נכנס הקב"ה לגן עדן עם הצדיקים ומתחבר עמהם בדברי תורה, ואז באשמורה שלישית אשה מספרת עם בעלה הם הנמצאים בהתעוררות היחוד בבוקר בתמיד של שחר ותפילת שחרית.

ג) זאת תורת העולה היא העולה, השכינה היא הנקראת עולה. וביאר רמ"ק כי יש יחוד שבו השכינה עולה אל התפארת, ויש יחוד שהתפארת יורד אליה. והיחוד המובחר הוא בזכות התחתון כאשר היא עולה למעלה. היינו כי זהו ריווח קימת חצות, שיהא הוא מעורר השחר ולא יהא השחר מעורר אותו. כי החכם הקם בלילה אינו מחכה שתרד השכינה והתורה אליו, אבל הוא אומר נעשה ונשמע, עושה הוא את התורה בטרם נשמע, וזוהי שורש מעלת קימת חצות שהמשתתפים בו עם השכינה זוכים לחוט של חסד כל היום. כביכול הקב"ה מלמד תורה לצדיקים ביום, והוא מכין את השיעור שלו בלילה, אלה בעלי הסוד משתתפים בהכנת השיעור.

ד) ענין זה בהרחבה יתירה הוא שאם צריכים כל יום לקום ולשבור את היצר המעכב את הקימה, הרי הכל בגבורה וקושי גדול. כי בהכרח נפסקים המוחים בכל לילה כאשר הלילה יורדת, וכאשר הוא קם בבוקר צריך להתגבר מחדש על העולם ולפתוח את התורה. וזוהי קושי גדול. הזוהר מתמיד לפתוח את אור התורה בפתיחתו בשבח קימת חצות עצמו. שסודו הוא רוח המנשב בכינורו של דוד ומנגן מאליו, היינו סוד הצפיה וההכנה לרוח שתתעורר, הוא שהאדם מכיר ויודע כבר בלילה שעתיד העולם להתחדש בבוקר ועתיד היחוד להתחדש, ואז מגיע האדם בבוקר לשולחן ערוך ומוכן, כמו שיש לסדר שולחנו בערב שבת שיבוא ליל שבת לשולחן ערוך, כך הוא המקושר במחשבה זו של השכינה העולה בחצות ממילא משכים ומוצא יחול לבבו ליראה, ועלינו להתרגל למחשבה זו. כל זה היה בכניסה לארץ, כאשר עברו את כל שש השנים, ואת כל שנות המדבר, מיד, ושבתה הארץ שבת לה'. לנה השכינה במנוחה ושמחה על כנפי הכרובים, צדק ילין בה.

ה) פתח רבי אלעזר עוד לברר סוגיה זו של השבת והשמיטה, ופתח בפסוק דסדר משפטים שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי חינם. כבר הקשו כל המבקרים שאין דין זה דומה לדין השמיטה שהרי העבד יוצא בשש שנים שלו ולא בשמיטה הכללית. אך רבי אלעזר מחפש דרך עצמאית ופרטית להתקשר אל אור השכינה שהיא שבת הארץ. מבקש הוא את מקום הופעת שבת זו בנפש האדם, כי היה אפשר לטעון שבת הארץ איננה אלא שביתה של הארץ, ומנא לך שהיא משרה עונג ושמחה ומנוחה בנפש האדם. את זה מצא רבי אלעזר בפרשת שחרור העבד אחר שש שנים, שהוא שורש דין השמיטה, ומצא בה שהיא משחררת גם את עבד העברי שנמכר בגניבתו ונפל ממדרגתו (וראה דברי הזוהר שלמדנו בפרשת משפטים על נשמות הבריאה שהם שש שנים יעבוד).

ו) יש כמה מדרגות, שבת בראשית, שמיטה, ויובל. כולם הם שבעה של שבעה, והם מדרגות שונות של השראת אור הקלילות והמנוחה, שנקרא סוד אות ה', שיש כמה ה' ה' ראשונה ה' אחרונה. עבד אין לו מנוחה אפילו בשבת, שהרי חייב לעבוד ביום ובלילה בימות החול ובשבת, אע"פ שהוא שומר הלכות שבת אין אור השבת משחררת אותו מעבודתו. יתירה עליו אור השמיטה שהוא שבע פעמים שבת, שמיטה שלו, שמשחרר גם את העבד עברי. אך פעמים אין העבד רוצה לצאת בשמיטתו, והוא העבד נרצע, גם הוא יוצא ביובל שהוא מדרגה שלישית עליונה, שגוברת אפילו על מי שלא שמע כראוי את השבת ואת השמיטה. ובעומק הדבר הכל חירות אחת של הה', אך הוא מופיע לכל אחד לפי מדרגתו בתגבורת יתירה.

ז) הוסיף רבי אלעזר לדרוש בכתוב 'ובשביעית יצא לחפשי חינם'. ומהו חינם, כמו שדרשו זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם, חנם מן המצוות. כי העבד פטור מן המצוות. ואע"פ שאין עבד עברי פטור ממצוות ממש, בוודאי אין לו זמן לעסוק בתורה ומצוות שהרי משועבד לאדונו. ולפיכך אין לו גם שאר המדרגות. לפי הכלל של 'בזאת יבוא', שאין אדם יכול ליכנס לשום עבודה והשגה אם אינו נכנס דרך הפתח של ספירת המלכות שהוא עול מלכות שמים. וענין עול זה צריך לדייק בו, שאין המטרה קבלת עול, אבל העול הוא כמו השור שנותנים עליו עול בתחילה למען יוכלו להפיק ממנו תועלת לעולם בעבודתו. והיינו השכינה היראה היא דלת ושער לה', היא המכשרת את האדם לכל הגדלות של העבודות שיבואו אחריה.

ח) זהו גופא התשובה על השאלה וכי העבד איננו יכול לעבוד ה' ולקיים מצוות והרי הוא מחוייב במצוות. כי וודאי מצד המדרגות היותר עליונות יכול העבד עברי לקיים מצוות. אבל מצד מידת המלכות איננו יכול. כי מידת המלכות הוא ככתוב ה' אחד, ואמרו ירושלמי שהעבד פטור מק"ש לפי שאינו יכול לומר ה' אחד ויש עליו שלטון אחר. ומי שנמצא בשלטון אחר אינו יכול לקבל מלכות שמים. לא כי אין גם העבודה לאדונו יכול להיות עבודת ה'. אבל זה קפיצה מבלי לקנות מקודם את מידת המלכות. מידת המלכות הוא ההתייחדות, שאין לו רק מחשבה אחת בעבודת ה' שאינו מכוון לרצות אלא אדון אחד.  וודאי ברגע שקנית מידה זו יש לך הרבה עבודות ומצוות ומדרגות ודרכים. אבל דבר ראשון חייבים לקנות את מידת היראה שהוא שאין לך אלא אדון אחד, וזהו תורת העולה, שממנו מגיעים לכל עבודות הבוקר.

▶ וידאו / Video
2 פרעזענליכע שמיטה - פרייהייט פאר די שכינה - זוהר בהר תשפ"ב
🎧 שמיעה / Listen
▶ וידאו / Video
3 לערנען ווי א גוי צו קענען ווי א איד - זוהר בהר בחקותי ספירת העומר ו תשפ"ג
🎧 שמיעה / Listen

להשתתף בקמפיין --

https://thechesedfund.com/orhasechelinc/shvuos

 

אפשר גם לנדב בפייפאל -

https://www.paypal.com/donate/?hosted_button_id=SMGXBETTK3Z94

 

או לעשות מעמבערשיפ -

https://yitzchoklowy.com/membership-account/membership-levels/

 

והכל יצטרף לחשבון

▶ וידאו / Video
4 וכי תאמרו מה נאכל - השפע הבא על ידי שנותן - זוהר בהר תשפ"ד
🎧 שמיעה / Listen
▶ וידאו / Video
📜 שיעורים על פרשת השבוע
1 בהר תשע"ו
🎧 שמיעה / Listen
2 בהר בחקותי תשע"ח
🎧 שמיעה / Listen

תכלה שנה וקללותיה, והמכשלה הזאת תחת ידיך

גאולה עתידית איז בחינת זכר וואס מען פארשטייט – הוא הלילה הזה להויה | זוהר בא תשפו – תמלול

סיכום השיעור 📋 סיכום שיעור פרשת בא תשפ״ו – סוד “ליל שמורים” על פי הזוהר הקדוש א. הקדמה: הפסוק המרכזי ואופי הפרשה הפסוק > “לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה׳ לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה׳ שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם” פסוק זה מסיים את סיפור יציאת מצרים ומחבר בין המאורע ההיסטורי לבין המשמעות לדורות. פרשת […]

גאולה עתידית איז בחינת זכר וואס מען פארשטייט – הוא הלילה הזה להויה | זוהר בא תשפו (תורגם אוטומטית)

תורגם אוטומטית 📋 Shiur Overview סיכום שיעור פרשת בא תשפ״ו – סוד “ליל שמורים” על פי הזוהר הקדוש א. הקדמה: הפסוק המרכזי ואופי הפרשה הפסוק > “לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה׳ לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה׳ שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם” פסוק זה מסיים את סיפור יציאת מצרים ומחבר בין המאורע ההיסטורי לבין המשמעות […]

פרעה האט עוסק געווען אין ‘קירוב רחוקים׳ – ופרעה הקריב | זוהר בשלח תשפו – תמלול

סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור: “ופרעה הקריב” – הצרות כדרך להתקרבות לה׳ א. נקודת המוצא: דיוק לשוני בפסוק הקושיה מהזוהר הזוהר מדייק בלשון הפסוק “ופרעה הקריב”: אם הכוונה שפרעה התקרב בעצמו, היה צריך לכתוב “ופרעה קרב”. הלשון “הקריב” מלמדת שפרעה קירב משהו אחר – את ישראל לתשובה. המדרש והזוהר: פרעה כ״מקרב רחוקים” – השאלה: איך […]

פרעה האט עוסק געווען אין ‘קירוב רחוקים׳ – ופרעה הקריב | זוהר בשלח תשפו (תורגם אוטומטית)

תורגם אוטומטית 📋 Shiur Overview סיכום השיעור: “ופרעה הקריב” – הצרות כדרך להתקרבות לה׳ א. נקודת המוצא: דיוק לשוני בפסוק הקושיה מהזוהר הזוהר מדייק בלשון הפסוק “ופרעה הקריב”: אם הכוונה שפרעה התקרב בעצמו, היה צריך לכתוב “ופרעה קרב”. הלשון “הקריב” מלמדת שפרעה קירב משהו אחר – את ישראל לתשובה. המדרש והזוהר: פרעה כ״מקרב רחוקים” – […]

כל התורה הוא אנכי – רק למי שכבר למד כל התורה | זוהר יתרו תשפו

כל התורה הוא אנכי – רק למי שכבר למד כל התורה | זוהר יתרו תשפו 📌 Related Content 📺 Watch on YouTube https://youtu.be/YNW77VAuuF4 🎬 Video Post https://yitzchoklowy.com/chumash/sefer-shemot/yitro/kl-hwrh-2/ 📝 Read Transcript https://yitzchoklowy.com/chumash/sefer-shemot/yitro/kl-hwrh-3/ 🌐 Hebrew Translation https://yitzchoklowy.com/chumash/sefer-shemot/yitro/kl-hwrh-4/

כל התורה הוא אנכי – רק למי שכבר למד כל התורה | זוהר יתרו תשפו – תמלול

סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור: היחס בין הכלל לפרט בתורה א. יסוד התורה – הכל נכלל בנקודה אחת הפסוקים הראשונים כיסוד הפסוקים הראשונים של עשרת הדברות (“אנכי ה׳ אלהיך”, “לא יהיה לך”) הם יסוד כל התורה. עיקרון זה מתקצר בקריאת שמע שאומרים פעמיים ביום – “ה׳ אחד” כולל את שני הדיברות: האמונה בה׳ והשלילה של […]

כל התורה הוא אנכי – רק למי שכבר למד כל התורה | זוהר יתרו תשפו (תורגם אוטומטית)

תורגם אוטומטית סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור: היחס בין הכלל לפרט בתורה א. יסוד התורה – הכל נכלל בנקודה אחת הפסוקים הראשונים כיסוד הפסוקים הראשונים של עשרת הדברות (“אנכי ה׳ אלהיך”, “לא יהיה לך”) הם יסוד כל התורה. עיקרון זה מתקצר בקריאת שמע שאומרים פעמיים ביום – “ה׳ אחד” כולל את שני הדיברות: האמונה בה׳ […]

זעהן ‘אידען׳ נישט נאר ‘מענטשען׳ – אשר תשים לפניהם | זוהר משפטים תשפו – תמלול

סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור – ערב שבת משפטים/שקלים מבוא: סדר השיעורים דער מגיד שיעור דערקלערט די סטרוקטור פון די שיעורים: – דאנערשטאג ביינאכט: שמונה פרקים – סדר עבודת האדם און תיקון המדות לויט דעם רמב״ם׳ס דרך הממוצע – ערב שבת זוהר שיעור: די העכערע מדריגה פון די זעלבע ענינים מצד קבלה און חסידות — […]

לראות ‘יהודים׳ ולא רק ‘בני אדם׳ – אשר תשים לפניהם | זוהר משפטים תשפ״ו (תורגם אוטומטית)

תורגם אוטומטית סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור – ערב שבת משפטים/שקלים מבוא: סדר השיעורים המגיד שיעור מסביר את מבנה השיעורים: – ליל חמישי: שמונה פרקים – סדר עבודת האדם ותיקון המדות לפי דרך הממוצע של הרמב״ם – שיעור זוהר ערב שבת: המדרגה הגבוהה יותר של אותם עניינים מצד קבלה וחסידות — חלק א׳: דרך הממוצע […]

הנפקא מינא מידיעה שהשכינה גרה בינינו – ושכנתי בתוכם | זוהר תרומה תשפו

דער שיעור רעדט וועגן פרשת תרומה און די פארבינדונג צווישן שמחה און השראת השכינה. שמחה איז א תנועה פון ריבוי און התפשטות — דערפאר איז די פרשה אזוי לאנג מיט אסאך פרטים, ווייל ווען מ’איז פרייליך רעדט מען אסאך. “ושכנתי בתוכם” מיינט אז די שכינה וואוינט צווישן אידן דורך זייער דעת און אמונה — נישט אין די פיזישע שטיינער, נאר דורך דעם וואס מ’ווייסט און גלייבט אז דער אייבערשטער איז דא. די עצם ידיעה אז דער אייבערשטער איז דא טוישט א מענטש’ס הנהגה פון זיך אליינס, אן באוואוסטזיניגע בחירות — און דאס איז די אמת’ע שמחה פון חודש אדר.

הנפקא מינא מידיעה שהשכינה גרה בינינו – ושכנתי בתוכם | זוהר תרומה תשפו – תמלול

סיכום השיעור 📋 סיכום פון דעם שיעור אויף פרשת תרומה: “ושכנתי בתוכם” — דער כוח פון דעת און נוכחות הקדמה: שמחה און ריבוי אין בנין המשכן פרשת תרומה ווערט כמעט אלעמאל געליינט אנהייב חודש אדר. די פרשה איז זייער לאנג מיט אסאך פרטים — דער רבינו בחיי ברענגט אז פון אנהייב ביז סוף פרשת המשכן […]

הנפקא מינה מידיעה שהשכינה שורה בינינו – ושכנתי בתוכם | זוהר תרומה תשפ״ו (תורגם אוטומטית)

תורגם אוטומטית סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור על פרשת תרומה: “ושכנתי בתוכם” — כוח הדעת והנוכחות הקדמה: שמחה וריבוי בבניין המשכן פרשת תרומה נקראת כמעט תמיד בתחילת חודש אדר. הפרשה ארוכה מאוד עם פרטים רבים — רבינו בחיי מביא שמתחילת פרשת המשכן ועד סופה מופיע 248 פעמים לשון עשייה (“ועשו”), כנגד רמ״ח מצוות עשה. היסוד: […]

פנימיות הכעס על עמלק הוא אהבת ישראל ופנימיותו הוא אהבת העתיק לז״א | זוהר שבת זכור תשפו

דער שיעור באהאנדלט דעם חילוק צווישן דאורייתא און דרבנן אין קריאת התורה, און דעם סוד פון וויאזוי מען ברענגט אריין נקודות און טעמים אין די אותיות פון דער תורה. עס ווערט מסביר געווען אז מחיית עמלק האט דריי מדרגות: די פשוט’ע מדרגה פון צדק און משפט, די טיפערע מדרגה פון אהבת ישראל צווישן אידן, און די העכסטע מדרגה פון פארשטיין וויאזוי “יש” און “אין” – די פארשידענע אופנים פון השגחה – גייען צוזאמען אין אחדות. דער שליסל צו אלעם איז חביבות: ווען מען האט ליב ביידע מדרגות פון געטליכקייט, לייזט זיך אויף די סתירה, און דאס איז די אמת’דיגע כוונה פון “זכור את אשר עשה לך עמלק”.