זוהר על פרשת במדבר
השיעור נתנדב על ידי ידידי הרה"ח ר' יואל הכהן כץ שליט"א בברכה והערכה זכות ואור התורה יגן בעדו
א) וידבר הויה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית. כמה פרטים של ציור המקום והזמן והאיש נאמרו פה, פרטים המתפרטים והולכים במשך הפרשה איש איש למשפחותיו לבית אבותיו. כמה רעננות והתחלה, תחושת בראשית, טועמים בריבוי הפירוטים הללו. כך היא דרכה של עולם בתחילה ניכר כל צד ופרט בפני עצמו ומזהיר באור כולם ובאורו המיוחד, כאשר ממשיכים בהמשך מתאבקים הפרטים ומתטשטשים כולם ואין יופי כל אחד ניכר בו בפני עצמו. בשבוע הראשון של בראשית יש יום אחד יום שני יום שלישי, כל אחד כמרגליות מתנוצצת מאליו. ברבות הימים שבועות רבות כבר נשכחו ובקושי שמים לב שכבר עברה שבוע. בתחילתו של כל סדר ומסכת מוצאים אנחנו העמקות וחידושים רבים עומדים על כל פרט ופרט, גם על ציוני המקומות והדרכים הנראים טכניים, ובסופו בקושי על גופי תורה נתעכב להתעמק. אלה הם שורשי הבראשית שמתחדש עלינו בכל התחלה, וכאשר פותחים אנחנו ספר חדש הרי הוא נובע ממעיין בראשית ומראה לנו מקום לראות בכל אות וכל פרט מילה שמחה ומאירה לכל איש ואיש. כך והבאתם את עומר ראשית קצירכם, אחר ראשית הגאולה בפסח, הרי זה מאיר לנו לראות בכל יום ויום דבר בפני עצמו, מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי.
[יש בענין זה צד חסדים וצד גבורות, החסדים אמרנו. הגבורות הוא שהתעכבות זו בגבורה הוא כסדר כל עיכוב והמתנה, שמאחר ואין אנו מכילים את שלימות הענין בקלות ומהירות הרי צריכים אנחנו לחכות יום אחד לומר א יום שני לומר ב וכן הלאה, כתינוק המתחיל בלימודו שאינו יכול להתפלל תפלה שלמה אך חודש אחד לומד לומר מודה אני וחודש שני לומד לומר ברוך שאמר. וכבר דברנו רבות על גבורות העומר אך הם מחוברים בחסדים אלה שהם הארת כל פרט ברעננות ובהתקרבנו לסופו הרי הוא מוחש כך יותר]
ב) כל התחלה הוא התחלה מבראשית וכל התורה הוא סיפור אחד נובע מבראשית, נוהג היה בעל דברי חיים באמירת תורה שלו בפרשיות רבות לפתוח מתחילת הכל בא"ס וצמצום ושבירת הכלים ומעשה בראשית ואדם וחוה ומבול והפלגה ועד שהגיע לפרשה שעמד בה. כך פתח רבי אבא "ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם". פסוק זה אע"פ שכבר הכל יודעים אותו יש להסתכל בו ולראות את הכל ממנו. כאשר נברא האדם היה הוא כולל עליונים ותחתונים והיה מאיר מסוף העולם ועד סופו. והיו כל הנבראים יראים ממנו. האדם המדובר כאן הרבה יותר רחב וגדול מ'אדם' שאפשר לדבר עליו. כי בוודאי מה שנאמר עליו בצלם אלהים אי אפשר כמעט לקרוא שמו אדם בצורה המצומצמת שאנחנו רגילים לקרוא בשם הזה. אבל אם תרצה ציור לאדם זה אמור אדם דאצילות. היינו האדם הוא המחבר ומביא את אור א"ס בתוך כלים להיותו נקרא בשם ומוכל לפי מידות וסדרים קיימים בעולם. זהו המציאות שאנחנו קוראים אותו אדם, שהוא צלם אלהים. וציור זה הוא עצמו אדם ממש שכן זה כל מהותו להביא את שאינו מוכל להיות מוכל, זהו עצמו הדבר הנורא שיש באדם זה שהוא האדם הוא בצלם אלהים, הוא הכולל את המופשט ביותר שאין לו מילה והוא המילה ממש.
ג) אדם זה היו הכל יראים ממנו, אמר רמ"ק שכך היה בדין שכן כל מציאות האלהות שהיו מכירים דרכם היה שכן הוא קרא בשם הא"ס בפניהם, וחשבו לעבוד אותו כאלוה עד שאמר להם אדם בואו נשתחווה ונכרעה נברכה לפני הויה. כלומר כאן ניתן מקום לטעות לפי צד אחד של האדם וצריך אותו האדם לבטל טעות זה בצידו השני. על כך אומר רבי אבא צריך לדייק שהפסוק כפל בצלמו, ושוב בצלם אלהים ברא אותו. אם כן הוא צלם כפול. צלמו היינו צלמו של אלהים, הוא צלם הראשון צלם התפארת. בצלם אלהים ברא אותו צלם שני צלם המלכות, והרי הפסוק מסיים דלפי ששני צלמים אלה בו ממילא וודאי זכר ונקבה ברא אותם. שכן בו זכר בצלמו ובו נקבה בצלם אלהים. ולא תטעה שאלה הם שני פרצופים שונים דהרי כאן היה הזכר והנקבה בגוף אחד, אך שניהם בצלמו ובצלם אלהים, שכך הוא כל גדר האנושי להיות לא אנושי ולהיות אנושי בבת אחת והוא שלים בכולא.
ד) האדם הראשון היה מסתכל בחכמתו בעליונים ותחתונים, זו היתה כל חכמתו להיות בעליונם ותחתונים. כיון שחטא אדם נתמעט דמותו וכבר לא היה מסתכל אלא בענייני גופו. היינו היה רואה את התחתונים ולא את העליונים, חשבו בני אדם את הכלים לאורות ואת השמות למהויות ואת המספרים לדברים המסופרים בהם. והתבטל מהות האדם שהוא צלם אלהים. כל מאמץ שאר הסיפור מימי אדם ועד כאן הם הקמת דמות האדם מעפרו בחזרה להיות אדם בצלמו בלם זכר ונקבה. היה אדם הראשון מוליד בנים ולא הצליחו, קין היה בארץ הבל היה בשמים ולא התחברו. הוליד שת והתחיל הארץ להתיישב אך לא היה כאן אדם. הגיע אברהם אבינו והושיט יד ימינו להקים את האדם מן העפר, כמי שהולך בדרך ורואה אדם שוכב לעפר ומושיט לו יד ימינו, התחיל האדם של בראשית ללכת מעט בתמיכת יד אברהם. הגיע יצחק ותמך בידו השמאלית וכבר הוא נסחב על גביהם. הגיע יעקב ואחזו באמצעית גופו וכבר עומד האדם שוב בעולם.
ה) אך כל זה איננו מספיק. כי כל אלה הם הבנת הנקודות השורשיות של הענין. כמו שאני אומר שיעור ומסביר יש נקודה של שמים יש נקודה של ארץ ויש נקודה של חיבור ביניכם והכל מובן אך בנקודה השורשית שלו, והרי העולם כולו וודאי יש בו נקודות רבות הרבה יותר משלשת העקרונות שאני יכול להביא בשיעורי וליישב ביניהם. היה יעקב צריך להוליד י"ב שבטים שהם שתים עשרה דרכים בעולם, והם פי ארבע מציאויות משלשת האבות, ומתקרבים אנחונו להיות אדם. התרבו אלה הי"ב לשבעים נפש כמספר שבעים אומות היינו התפשטו בשאר דרכי העולם והתקרבנו יותר. עד שיצאו ישראל ממצרים, וקיבלו התורה, והקימו המשכן, ועמדו בשלימות שש מאות אלף רגלי צבאות ה', על מספר כזה ניתן לומר ויקרא שמם אדם. כבר הוקם האדם מעפרו. וראה והתבונן איך היחס בין הבנת נקודה אחת או שלש לבין שש מאות אלף הוא הפירוט העצום והריבוי הגדול באיכות שצריכים בכדי להקים את האדם בעולם.
ו) גם יציאת מצרים לא הספיקה ואחר יציאת מצרים יש לנו שתי מאורעות גדולים המחזירות אותנו אל האדם. והם מתן תורה והקמת המשכן. (וראה כי מתן תורה שבועות הקמת המשכן סוכות). וכיון שעברנו את כל זה, הגיע עת המספר. אפשר להקב"ה כביכול לחזור אל העולם ולספור לומר ראה זה אדם שבראתי וזה אדם שבראתי. כמלך עובר בין גדודיו לבקר אותם ולספור אותם. כמה הם חיילי התורה כמה הם חיילי המשכן.
ז) מנין זה חייב הוא להתקיים בפה נוסף על עצם הקמת האדם התורה העם הצבא. כי כל דבר אינו נגמר להתיישב על מקומו עד שקוראים לו בשם בפה. כזה הוא העולם של האדם שקרא שמות לכל אין האמת נמצאת בהפשטתו הנעלמה בלבד אבל הוא חייב להיות מדובר בין הבריות כקריאת שם, חייב הוא לקבל המדרגה של הכרה כמו משהו שאפשר לדבר עליו בפשטות. משל הדיוט אומר אם העץ נופל ביער ואין שומע כאילו לא נפל. משל עליון אומר גדול העונה אמן יותר מן המברך. לא כי המברך צריך הוא לאמן שלך לאישור אך להיפך כי הברכה צריכה להכרה בעולם למי שיבוא ויענה אמן. לפעמים יורדת לעולם תורה גדולה ונמסרת אך לפי שאין מי שיאמר למוסרה אחר הדיבור יישר כח הוא נעלם שוב בעיבור. ואכן מקום זה של הכרה ואמירה בפה מסוכן הוא לטעות זה של המרת הצפיה ליישר כח לעצם המהות ולכן הנגף שורה על המנין ונצרך לבטל אותו, אך לא בכך אנחנו עסוקים במקום זה שכבר נמתק זה בפרשת כי תשא וכעת מתקיים האמירה וקריאת שם של ה' בעולם המעשה על כל חיילותיו, של התורה ושל המשכן.
ח) כל החיבור הזה שומעים אנחנו כבר במילות הראשונות והמתארות את התיאור היבש של זמן ומקום האירוע. הגענו לספור את חיילי התורה ואת חיילי המשכן. שהם וודאי חיל אחד שש מאות אלף אך מעשיהם כפולים, הם חיילי התורה העומדים על גובה רזי המחשבה והם חיילי המשכן העושים ככל אשר צוה עבור השכינה. והנה הם במדבר סיני, הוא מקום התורה, באהל מועד, הוא מקום השכינה. הוא בחודש השני, מקום התורה, החודש השני הנקרא חודש זיו המאיר כהראת התורה, בשנה השנית הוא השכינה הנקראת שנה השנית. וכל זה אחר צאתם מארץ מצרים שאז היתה השכינה בלבד וכעת התחברה שכינה בתורה והיה המשכן אחד ונקרא שמו עליו.
השיעור נתנדב על ידי ידידי הרה"ח ר' יואל הכהן כץ שליט"א בברכה והערכה זכות ואור התורה יגן בעדו
א) וידבר הויה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית. כמה פרטים של ציור המקום והזמן והאיש נאמרו פה, פרטים המתפרטים והולכים במשך הפרשה איש איש למשפחותיו לבית אבותיו. כמה רעננות והתחלה, תחושת בראשית, טועמים בריבוי הפירוטים הללו. כך היא דרכה של עולם בתחילה ניכר כל צד ופרט בפני עצמו ומזהיר באור כולם ובאורו המיוחד, כאשר ממשיכים בהמשך מתאבקים הפרטים ומתטשטשים כולם ואין יופי כל אחד ניכר בו בפני עצמו. בשבוע הראשון של בראשית יש יום אחד יום שני יום שלישי, כל אחד כמרגליות מתנוצצת מאליו. ברבות הימים שבועות רבות כבר נשכחו ובקושי שמים לב שכבר עברה שבוע. בתחילתו של כל סדר ומסכת מוצאים אנחנו העמקות וחידושים רבים עומדים על כל פרט ופרט, גם על ציוני המקומות והדרכים הנראים טכניים, ובסופו בקושי על גופי תורה נתעכב להתעמק. אלה הם שורשי הבראשית שמתחדש עלינו בכל התחלה, וכאשר פותחים אנחנו ספר חדש הרי הוא נובע ממעיין בראשית ומראה לנו מקום לראות בכל אות וכל פרט מילה שמחה ומאירה לכל איש ואיש. כך והבאתם את עומר ראשית קצירכם, אחר ראשית הגאולה בפסח, הרי זה מאיר לנו לראות בכל יום ויום דבר בפני עצמו, מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי.
[יש בענין זה צד חסדים וצד גבורות, החסדים אמרנו. הגבורות הוא שהתעכבות זו בגבורה הוא כסדר כל עיכוב והמתנה, שמאחר ואין אנו מכילים את שלימות הענין בקלות ומהירות הרי צריכים אנחנו לחכות יום אחד לומר א יום שני לומר ב וכן הלאה, כתינוק המתחיל בלימודו שאינו יכול להתפלל תפלה שלמה אך חודש אחד לומד לומר מודה אני וחודש שני לומד לומר ברוך שאמר. וכבר דברנו רבות על גבורות העומר אך הם מחוברים בחסדים אלה שהם הארת כל פרט ברעננות ובהתקרבנו לסופו הרי הוא מוחש כך יותר]
ב) כל התחלה הוא התחלה מבראשית וכל התורה הוא סיפור אחד נובע מבראשית, נוהג היה בעל דברי חיים באמירת תורה שלו בפרשיות רבות לפתוח מתחילת הכל בא"ס וצמצום ושבירת הכלים ומעשה בראשית ואדם וחוה ומבול והפלגה ועד שהגיע לפרשה שעמד בה. כך פתח רבי אבא "ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם". פסוק זה אע"פ שכבר הכל יודעים אותו יש להסתכל בו ולראות את הכל ממנו. כאשר נברא האדם היה הוא כולל עליונים ותחתונים והיה מאיר מסוף העולם ועד סופו. והיו כל הנבראים יראים ממנו. האדם המדובר כאן הרבה יותר רחב וגדול מ'אדם' שאפשר לדבר עליו. כי בוודאי מה שנאמר עליו בצלם אלהים אי אפשר כמעט לקרוא שמו אדם בצורה המצומצמת שאנחנו רגילים לקרוא בשם הזה. אבל אם תרצה ציור לאדם זה אמור אדם דאצילות. היינו האדם הוא המחבר ומביא את אור א"ס בתוך כלים להיותו נקרא בשם ומוכל לפי מידות וסדרים קיימים בעולם. זהו המציאות שאנחנו קוראים אותו אדם, שהוא צלם אלהים. וציור זה הוא עצמו אדם ממש שכן זה כל מהותו להביא את שאינו מוכל להיות מוכל, זהו עצמו הדבר הנורא שיש באדם זה שהוא האדם הוא בצלם אלהים, הוא הכולל את המופשט ביותר שאין לו מילה והוא המילה ממש.
ג) אדם זה היו הכל יראים ממנו, אמר רמ"ק שכך היה בדין שכן כל מציאות האלהות שהיו מכירים דרכם היה שכן הוא קרא בשם הא"ס בפניהם, וחשבו לעבוד אותו כאלוה עד שאמר להם אדם בואו נשתחווה ונכרעה נברכה לפני הויה. כלומר כאן ניתן מקום לטעות לפי צד אחד של האדם וצריך אותו האדם לבטל טעות זה בצידו השני. על כך אומר רבי אבא צריך לדייק שהפסוק כפל בצלמו, ושוב בצלם אלהים ברא אותו. אם כן הוא צלם כפול. צלמו היינו צלמו של אלהים, הוא צלם הראשון צלם התפארת. בצלם אלהים ברא אותו צלם שני צלם המלכות, והרי הפסוק מסיים דלפי ששני צלמים אלה בו ממילא וודאי זכר ונקבה ברא אותם. שכן בו זכר בצלמו ובו נקבה בצלם אלהים. ולא תטעה שאלה הם שני פרצופים שונים דהרי כאן היה הזכר והנקבה בגוף אחד, אך שניהם בצלמו ובצלם אלהים, שכך הוא כל גדר האנושי להיות לא אנושי ולהיות אנושי בבת אחת והוא שלים בכולא.
ד) האדם הראשון היה מסתכל בחכמתו בעליונים ותחתונים, זו היתה כל חכמתו להיות בעליונם ותחתונים. כיון שחטא אדם נתמעט דמותו וכבר לא היה מסתכל אלא בענייני גופו. היינו היה רואה את התחתונים ולא את העליונים, חשבו בני אדם את הכלים לאורות ואת השמות למהויות ואת המספרים לדברים המסופרים בהם. והתבטל מהות האדם שהוא צלם אלהים. כל מאמץ שאר הסיפור מימי אדם ועד כאן הם הקמת דמות האדם מעפרו בחזרה להיות אדם בצלמו בלם זכר ונקבה. היה אדם הראשון מוליד בנים ולא הצליחו, קין היה בארץ הבל היה בשמים ולא התחברו. הוליד שת והתחיל הארץ להתיישב אך לא היה כאן אדם. הגיע אברהם אבינו והושיט יד ימינו להקים את האדם מן העפר, כמי שהולך בדרך ורואה אדם שוכב לעפר ומושיט לו יד ימינו, התחיל האדם של בראשית ללכת מעט בתמיכת יד אברהם. הגיע יצחק ותמך בידו השמאלית וכבר הוא נסחב על גביהם. הגיע יעקב ואחזו באמצעית גופו וכבר עומד האדם שוב בעולם.
ה) אך כל זה איננו מספיק. כי כל אלה הם הבנת הנקודות השורשיות של הענין. כמו שאני אומר שיעור ומסביר יש נקודה של שמים יש נקודה של ארץ ויש נקודה של חיבור ביניכם והכל מובן אך בנקודה השורשית שלו, והרי העולם כולו וודאי יש בו נקודות רבות הרבה יותר משלשת העקרונות שאני יכול להביא בשיעורי וליישב ביניהם. היה יעקב צריך להוליד י"ב שבטים שהם שתים עשרה דרכים בעולם, והם פי ארבע מציאויות משלשת האבות, ומתקרבים אנחונו להיות אדם. התרבו אלה הי"ב לשבעים נפש כמספר שבעים אומות היינו התפשטו בשאר דרכי העולם והתקרבנו יותר. עד שיצאו ישראל ממצרים, וקיבלו התורה, והקימו המשכן, ועמדו בשלימות שש מאות אלף רגלי צבאות ה', על מספר כזה ניתן לומר ויקרא שמם אדם. כבר הוקם האדם מעפרו. וראה והתבונן איך היחס בין הבנת נקודה אחת או שלש לבין שש מאות אלף הוא הפירוט העצום והריבוי הגדול באיכות שצריכים בכדי להקים את האדם בעולם.
ו) גם יציאת מצרים לא הספיקה ואחר יציאת מצרים יש לנו שתי מאורעות גדולים המחזירות אותנו אל האדם. והם מתן תורה והקמת המשכן. (וראה כי מתן תורה שבועות הקמת המשכן סוכות). וכיון שעברנו את כל זה, הגיע עת המספר. אפשר להקב"ה כביכול לחזור אל העולם ולספור לומר ראה זה אדם שבראתי וזה אדם שבראתי. כמלך עובר בין גדודיו לבקר אותם ולספור אותם. כמה הם חיילי התורה כמה הם חיילי המשכן.
ז) מנין זה חייב הוא להתקיים בפה נוסף על עצם הקמת האדם התורה העם הצבא. כי כל דבר אינו נגמר להתיישב על מקומו עד שקוראים לו בשם בפה. כזה הוא העולם של האדם שקרא שמות לכל אין האמת נמצאת בהפשטתו הנעלמה בלבד אבל הוא חייב להיות מדובר בין הבריות כקריאת שם, חייב הוא לקבל המדרגה של הכרה כמו משהו שאפשר לדבר עליו בפשטות. משל הדיוט אומר אם העץ נופל ביער ואין שומע כאילו לא נפל. משל עליון אומר גדול העונה אמן יותר מן המברך. לא כי המברך צריך הוא לאמן שלך לאישור אך להיפך כי הברכה צריכה להכרה בעולם למי שיבוא ויענה אמן. לפעמים יורדת לעולם תורה גדולה ונמסרת אך לפי שאין מי שיאמר למוסרה אחר הדיבור יישר כח הוא נעלם שוב בעיבור. ואכן מקום זה של הכרה ואמירה בפה מסוכן הוא לטעות זה של המרת הצפיה ליישר כח לעצם המהות ולכן הנגף שורה על המנין ונצרך לבטל אותו, אך לא בכך אנחנו עסוקים במקום זה שכבר נמתק זה בפרשת כי תשא וכעת מתקיים האמירה וקריאת שם של ה' בעולם המעשה על כל חיילותיו, של התורה ושל המשכן.
ח) כל החיבור הזה שומעים אנחנו כבר במילות הראשונות והמתארות את התיאור היבש של זמן ומקום האירוע. הגענו לספור את חיילי התורה ואת חיילי המשכן. שהם וודאי חיל אחד שש מאות אלף אך מעשיהם כפולים, הם חיילי התורה העומדים על גובה רזי המחשבה והם חיילי המשכן העושים ככל אשר צוה עבור השכינה. והנה הם במדבר סיני, הוא מקום התורה, באהל מועד, הוא מקום השכינה. הוא בחודש השני, מקום התורה, החודש השני הנקרא חודש זיו המאיר כהראת התורה, בשנה השנית הוא השכינה הנקראת שנה השנית. וכל זה אחר צאתם מארץ מצרים שאז היתה השכינה בלבד וכעת התחברה שכינה בתורה והיה המשכן אחד ונקרא שמו עליו.
להשתתף בקמפיין --
https://thechesedfund.com/orhasechelinc/shvuos
אפשר גם לנדב בפייפאל -
https://www.paypal.com/donate/?hosted_button_id=SMGXBETTK3Z94
או לעשות מעמבערשיפ -
https://yitzchoklowy.com/membership-account/membership-levels/
והכל יצטרף לחשבון
להשתתף בקמפיין --
https://thechesedfund.com/orhasechelinc/shvuos
אפשר גם לנדב בפייפאל -
https://www.paypal.com/donate/?hosted_button_id=SMGXBETTK3Z94
או לעשות מעמבערשיפ -
https://yitzchoklowy.com/membership-account/membership-levels/
והכל יצטרף לחשבון
פרשת במדבר: רשימת הקרדיטים של התורה, לשמוח גם בקרדיט של חבריך. חג השבועות: בעינן לכם אפילו לתלמידי חכמים, שאין עבודתם בקציר אלא בתורה. סוד מתן תורה: להרגיש שהחכמה נתונה לך מן השמים.
פרשת במדבר: רשימת הקרדיטים של התורה, לשמוח גם בקרדיט של חבריך. חג השבועות: בעינן לכם אפילו לתלמידי חכמים, שאין עבודתם בקציר אלא בתורה. סוד מתן תורה: להרגיש שהחכמה נתונה לך מן השמים.
גאולה עתידית איז בחינת זכר וואס מען פארשטייט – הוא הלילה הזה להויה | זוהר בא תשפו – תמלול
סיכום השיעור 📋 סיכום שיעור פרשת בא תשפ”ו – סוד “ליל שמורים” על פי הזוהר הקדוש א. הקדמה: הפסוק המרכזי ואופי הפרשה הפסוק > “לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה’ לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה’ שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם” פסוק זה מסיים את סיפור יציאת מצרים ומחבר בין המאורע ההיסטורי לבין המשמעות לדורות. פרשת […]
גאולה עתידית איז בחינת זכר וואס מען פארשטייט – הוא הלילה הזה להויה | זוהר בא תשפו (תורגם אוטומטית)
תורגם אוטומטית 📋 Shiur Overview סיכום שיעור פרשת בא תשפ”ו – סוד “ליל שמורים” על פי הזוהר הקדוש א. הקדמה: הפסוק המרכזי ואופי הפרשה הפסוק > “לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה’ לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה’ שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם” פסוק זה מסיים את סיפור יציאת מצרים ומחבר בין המאורע ההיסטורי לבין המשמעות […]
גאולה עתידית איז בחינת זכר וואס מען פארשטייט – הוא הלילה הזה להויה | זוהר בא תשפו – Video
פרעה האט עוסק געווען אין ‘קירוב רחוקים’ – ופרעה הקריב | זוהר בשלח תשפו
פרעה האט עוסק געווען אין ‘קירוב רחוקים’ – ופרעה הקריב | זוהר בשלח תשפו 📌 Related Content 📺 Watch on YouTube 🎬 Video Post 📝 Read Transcript 🌐 Hebrew Translation
פרעה האט עוסק געווען אין ‘קירוב רחוקים’ – ופרעה הקריב | זוהר בשלח תשפו – וידאו
📌 Related Content 🎧 Listen to Audio 📺 Watch on YouTube 📝 Read Transcript 🌐 Hebrew Translation
פרעה האט עוסק געווען אין ‘קירוב רחוקים’ – ופרעה הקריב | זוהר בשלח תשפו – תמלול
סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור: “ופרעה הקריב” – הצרות כדרך להתקרבות לה’ א. נקודת המוצא: דיוק לשוני בפסוק הקושיה מהזוהר הזוהר מדייק בלשון הפסוק “ופרעה הקריב”: אם הכוונה שפרעה התקרב בעצמו, היה צריך לכתוב “ופרעה קרב”. הלשון “הקריב” מלמדת שפרעה קירב משהו אחר – את ישראל לתשובה. המדרש והזוהר: פרעה כ”מקרב רחוקים” – השאלה: איך […]
פרעה האט עוסק געווען אין ‘קירוב רחוקים’ – ופרעה הקריב | זוהר בשלח תשפו (תורגם אוטומטית)
תורגם אוטומטית 📋 Shiur Overview סיכום השיעור: “ופרעה הקריב” – הצרות כדרך להתקרבות לה’ א. נקודת המוצא: דיוק לשוני בפסוק הקושיה מהזוהר הזוהר מדייק בלשון הפסוק “ופרעה הקריב”: אם הכוונה שפרעה התקרב בעצמו, היה צריך לכתוב “ופרעה קרב”. הלשון “הקריב” מלמדת שפרעה קירב משהו אחר – את ישראל לתשובה. המדרש והזוהר: פרעה כ”מקרב רחוקים” – […]
פרעה האט עוסק געווען אין ‘קירוב רחוקים’ – ופרעה הקריב | זוהר בשלח תשפו – Video
כל התורה הוא אנכי – רק למי שכבר למד כל התורה | זוהר יתרו תשפו
כל התורה הוא אנכי – רק למי שכבר למד כל התורה | זוהר יתרו תשפו 📌 Related Content 📺 Watch on YouTube https://youtu.be/YNW77VAuuF4 🎬 Video Post https://yitzchoklowy.com/chumash/sefer-shemot/yitro/kl-hwrh-2/ 📝 Read Transcript https://yitzchoklowy.com/chumash/sefer-shemot/yitro/kl-hwrh-3/ 🌐 Hebrew Translation https://yitzchoklowy.com/chumash/sefer-shemot/yitro/kl-hwrh-4/
כל התורה הוא אנכי – רק למי שכבר למד כל התורה | זוהר יתרו תשפו – וידאו
📌 Related Content 🎧 Listen to Audio https://yitzchoklowy.com/chumash/sefer-shemot/yitro/kl-hwrh/ 📺 Watch on YouTube https://youtu.be/YNW77VAuuF4 📝 Read Transcript https://yitzchoklowy.com/chumash/sefer-shemot/yitro/kl-hwrh-3/ 🌐 Hebrew Translation https://yitzchoklowy.com/chumash/sefer-shemot/yitro/kl-hwrh-4/
כל התורה הוא אנכי – רק למי שכבר למד כל התורה | זוהר יתרו תשפו – תמלול
סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור: היחס בין הכלל לפרט בתורה א. יסוד התורה – הכל נכלל בנקודה אחת הפסוקים הראשונים כיסוד הפסוקים הראשונים של עשרת הדברות (“אנכי ה’ אלהיך”, “לא יהיה לך”) הם יסוד כל התורה. עיקרון זה מתקצר בקריאת שמע שאומרים פעמיים ביום – “ה’ אחד” כולל את שני הדיברות: האמונה בה’ והשלילה של […]
כל התורה הוא אנכי – רק למי שכבר למד כל התורה | זוהר יתרו תשפו (תורגם אוטומטית)
תורגם אוטומטית סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור: היחס בין הכלל לפרט בתורה א. יסוד התורה – הכל נכלל בנקודה אחת הפסוקים הראשונים כיסוד הפסוקים הראשונים של עשרת הדברות (“אנכי ה’ אלהיך”, “לא יהיה לך”) הם יסוד כל התורה. עיקרון זה מתקצר בקריאת שמע שאומרים פעמיים ביום – “ה’ אחד” כולל את שני הדיברות: האמונה בה’ […]
כל התורה הוא אנכי – רק למי שכבר למד כל התורה | זוהר יתרו תשפו – Video
זעהן ‘אידען’ נישט נאר ‘מענטשען’ – אשר תשים לפניהם | זוהר משפטים תשפו
זעהן ‘אידען’ נישט נאר ‘מענטשען’ – אשר תשים לפניהם | זוהר משפטים תשפו 📌 Related Content 📺 Watch on YouTube 🎬 Watch on Website
זעהן ‘אידען’ נישט נאר ‘מענטשען’ – אשר תשים לפניהם | זוהר משפטים תשפו – וידאו
📌 Related Content 🎧 Listen to Audio 📺 Watch on YouTube
זעהן ‘אידען’ נישט נאר ‘מענטשען’ – אשר תשים לפניהם | זוהר משפטים תשפו – תמלול
סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור – ערב שבת משפטים/שקלים מבוא: סדר השיעורים דער מגיד שיעור דערקלערט די סטרוקטור פון די שיעורים: – דאנערשטאג ביינאכט: שמונה פרקים – סדר עבודת האדם און תיקון המדות לויט דעם רמב”ם’ס דרך הממוצע – ערב שבת זוהר שיעור: די העכערע מדריגה פון די זעלבע ענינים מצד קבלה און חסידות — […]
לראות ‘יהודים’ ולא רק ‘בני אדם’ – אשר תשים לפניהם | זוהר משפטים תשפ”ו (תורגם אוטומטית)
תורגם אוטומטית סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור – ערב שבת משפטים/שקלים מבוא: סדר השיעורים המגיד שיעור מסביר את מבנה השיעורים: – ליל חמישי: שמונה פרקים – סדר עבודת האדם ותיקון המדות לפי דרך הממוצע של הרמב”ם – שיעור זוהר ערב שבת: המדרגה הגבוהה יותר של אותם עניינים מצד קבלה וחסידות — חלק א’: דרך הממוצע […]
זעהן ‘אידען’ נישט נאר ‘מענטשען’ – אשר תשים לפניהם | זוהר משפטים תשפו – Video
הנפקא מינא מידיעה שהשכינה גרה בינינו – ושכנתי בתוכם | זוהר תרומה תשפו
דער שיעור רעדט וועגן פרשת תרומה און די פארבינדונג צווישן שמחה און השראת השכינה. שמחה איז א תנועה פון ריבוי און התפשטות — דערפאר איז די פרשה אזוי לאנג מיט אסאך פרטים, ווייל ווען מ’איז פרייליך רעדט מען אסאך. “ושכנתי בתוכם” מיינט אז די שכינה וואוינט צווישן אידן דורך זייער דעת און אמונה — נישט אין די פיזישע שטיינער, נאר דורך דעם וואס מ’ווייסט און גלייבט אז דער אייבערשטער איז דא. די עצם ידיעה אז דער אייבערשטער איז דא טוישט א מענטש’ס הנהגה פון זיך אליינס, אן באוואוסטזיניגע בחירות — און דאס איז די אמת’ע שמחה פון חודש אדר.
הנפקא מינא מידיעה שהשכינה גרה בינינו – ושכנתי בתוכם | זוהר תרומה תשפו – תמלול
סיכום השיעור 📋 סיכום פון דעם שיעור אויף פרשת תרומה: “ושכנתי בתוכם” — דער כוח פון דעת און נוכחות הקדמה: שמחה און ריבוי אין בנין המשכן פרשת תרומה ווערט כמעט אלעמאל געליינט אנהייב חודש אדר. די פרשה איז זייער לאנג מיט אסאך פרטים — דער רבינו בחיי ברענגט אז פון אנהייב ביז סוף פרשת המשכן […]
הנפקא מינה מידיעה שהשכינה שורה בינינו – ושכנתי בתוכם | זוהר תרומה תשפ”ו (תורגם אוטומטית)
תורגם אוטומטית סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור על פרשת תרומה: “ושכנתי בתוכם” — כוח הדעת והנוכחות הקדמה: שמחה וריבוי בבניין המשכן פרשת תרומה נקראת כמעט תמיד בתחילת חודש אדר. הפרשה ארוכה מאוד עם פרטים רבים — רבינו בחיי מביא שמתחילת פרשת המשכן ועד סופה מופיע 248 פעמים לשון עשייה (“ועשו”), כנגד רמ”ח מצוות עשה. היסוד: […]
הנפקא מינא מידיעה שהשכינה גרה בינינו – ושכנתי בתוכם | זוהר תרומה תשפו – וידאו
📌 Related Content 🎧 Listen to Audio 📺 Watch on YouTube 📝 Read Transcript 🌐 Hebrew Transcript
הנפקא מינא מידיעה שהשכינה גרה בינינו – ושכנתי בתוכם | זוהר תרומה תשפו – Video
פנימיות הכעס על עמלק הוא אהבת ישראל ופנימיותו הוא אהבת העתיק לז”א | זוהר שבת זכור תשפו
דער שיעור באהאנדלט דעם חילוק צווישן דאורייתא און דרבנן אין קריאת התורה, און דעם סוד פון וויאזוי מען ברענגט אריין נקודות און טעמים אין די אותיות פון דער תורה. עס ווערט מסביר געווען אז מחיית עמלק האט דריי מדרגות: די פשוט’ע מדרגה פון צדק און משפט, די טיפערע מדרגה פון אהבת ישראל צווישן אידן, און די העכסטע מדרגה פון פארשטיין וויאזוי “יש” און “אין” – די פארשידענע אופנים פון השגחה – גייען צוזאמען אין אחדות. דער שליסל צו אלעם איז חביבות: ווען מען האט ליב ביידע מדרגות פון געטליכקייט, לייזט זיך אויף די סתירה, און דאס איז די אמת’דיגע כוונה פון “זכור את אשר עשה לך עמלק”.