זוהר על פרשת שופטים
א) שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך. מבקשים אנחנו לפתוח את השערים, לתת משפט ומשטר בכל השערים. כל שאנו מבקשים כל העת הוא פתיחה. כשם שיש שיחה גדולה וחשובה ואין האדם מוצא פתח להיכנס אליו אלא אם כן הוא מחוצף הדיוט קופץ בראש, ולפיכך הלכה מפורשת בסדר המשפט פותחים בקטן. לתת לו פתח שיהיה לו דרך להיכנס אל תוך המשפט החשוב. וכסגנון הלכות נדרים "פתח חרטה", "פותחים בנולד". וכך הוא פתיחת שערי תשובה, אם לעצמו אם לאחרים בתוכחה. שאינו להגיד אינך הולך ישר, אלא להציע לאדם דרך ופתח לעלות ממנה מצד פחות אל צד יותר טוב.
ב) וכמה מיני שערים הם, חודו של מחט, פתחו של היכל, פתחו של אולם, פתחו של מבוי, סתום מבוי מפולש, פתח גבוה מעשרים אמה ופתח מועט מעשרים אמה. ועד שיש 'צורת הפתח' שאין מי שיכול להתבונן בה שהיא פתח וצריכים לצרפה בדופן עקומה ופתח יורד וסותם עד שבעיני השכל נחשב הוא לפתח אע"פ שכמעט ואינו קיים במוחש. חתר חתירה.
ג) הפתח הגדול הוא פתח שערי התורה, שכן כאשר מדברים אנחנו על פתחי מילוט של תשובה הלא אין אנחנו עוסקים בחומות ממשיות, אלא בחומות של מילים. כי האדם הוא מדבר והוא חי בעולם המסודר לו במילותיו, בסיפורים ובמטאפורות שהוא חי בהם. וכאשר מדברים אנחנו על תקיעות בחיים בלתי נאותים אין אנחנו מדברים באמת אלא על היות האדם שבוי במילים, כאשר הורגלנו לחשוב את נפשנו לפי סיפורים מסוימים, והם הם העוצרים בעדנו מלהתקדם. דרך משל אומרים לנו שופטים תתן לך, צדיקים יצר טוב שופטם וכו'. הרי זה דימוי אחד וסיפור אחד שבו נפשו של אדם כמו בית דין שבאים בו יצר הטוב ויצר הרע לשטוח את טענותיהם והוא מתנהג לפי פסקם של אחד מהם. וכשם שמילה זו יכולה לעזור כך היא יכולה לעכב בעד האדם מלשוב בתשובה, כאשר הוא פועל לפי תמונה זו ורואה שהיא איננה פועלת לו והוא חוזר על עצמו שוב ושוב.
ד) אין עיקר שורש משפט ראש השנה אלא התחדשות העולם. היינו התחדשות עולמו של האדם. היינו התחדשות הדיבור. היינו התחדשות השפה. כאשר ידוע שראש השנה מתקיים ביום זה כי זה היום תחילת מעשיך. אם כן כל הדין החמור הקיים בעולם הוא זה האומר שהמילים שפעלו עד הנה נהיים בטלים ומבוטלים (כענין כל נדרי). וכך היא דרכה של עולם שאפילו הסיפור הטוב ביותר על כך פנים הוא מתיישן. וכך נאמר בברכה וישן מפני חדש תוציאו. כלומר אפילו אם חייתם בברכה הרי החדש עדיף ממנה ויש להוציא את הישן מפני חדש. כל שכן אם נמצאים במצב שמבקש תכלה שנה וקללותיה שיש להוציא את הישן ולהכניס את החדש.
ה) ולפעמים ככל שאדם יודע יותר כך קשה עליו יותר ההתחדשות. מלך נכנס תחילה לדין. שכן אין החיים אלא ההתחדשות. ואולי לפעמים ככל שאדם לומד יותר כך הוא חי פחות שכן הוא מחסר את נפשו מחיות החדש והופך את הכל לישן. חייב הוא לחתור עוד יותר רחב ועמוק למצוא דיבורים חדשים ושפה חדשה לפתוח בהם שערי תשובה.
ו) על דבר זה נוסד ספר תיקוני זוהר שנהגו ללמוד אותה בחודש אלול. שכן הספר הזה כשמו הוא בא לתקן, ומה הוא בא לתקן, את הזוהר עצמו. כי הזוהר הישן כבר התיישן והוא זקוק לתיקון כלומר להתחדשות. כמו שצריך זוהר חדש כך צריך תיקוני זוהר וצריך תיקוני זוהר חדש. ותיקוני הזוהר מרחיק ומרחיב יותר בשפתו לדרוש חידושים וקישורים חדשים שלא נדרשו בכל הזוהר בבקשו אחר דרכים ודימויים ושפות חדשים לכלול בהם את התורה.
***
ז) פרשת שופטים היא פרשה של מצוות. ובזוהר ספר המצוות הוא ספר רעיא מהימנא, שהוא ממלא כל פרשה זו בדפוס ספר הזוהר. רעיא מהימנא קשור מאד לספר תיקוני זוהר והולך בדרכו במובנים רבים, וגם הוא מתייחס לתחיית משה רעיא מהימנא בשערים חדשים. עיקר השורש של ספר רעיא מהימנא הוא לבאר את כל המצוות על פי שם הוי"ה. כמדרשו הפותח זה שמי לעולם זה זכרי לדור ודור, שמ"י עם י"ה שס"ה מצות לא תעשה. זכר"י עם ו"ה רמ"ח מצוות עשה. כל המצות תלויים בשם הויה כענבים תלוים באשכול. ובכל מצוה מראה הוא תמונה חדשה של השם הויה שבו המצוה הזו תלויה.
ח)
א) שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך. מבקשים אנחנו לפתוח את השערים, לתת משפט ומשטר בכל השערים. כל שאנו מבקשים כל העת הוא פתיחה. כשם שיש שיחה גדולה וחשובה ואין האדם מוצא פתח להיכנס אליו אלא אם כן הוא מחוצף הדיוט קופץ בראש, ולפיכך הלכה מפורשת בסדר המשפט פותחים בקטן. לתת לו פתח שיהיה לו דרך להיכנס אל תוך המשפט החשוב. וכסגנון הלכות נדרים "פתח חרטה", "פותחים בנולד". וכך הוא פתיחת שערי תשובה, אם לעצמו אם לאחרים בתוכחה. שאינו להגיד אינך הולך ישר, אלא להציע לאדם דרך ופתח לעלות ממנה מצד פחות אל צד יותר טוב.
ב) וכמה מיני שערים הם, חודו של מחט, פתחו של היכל, פתחו של אולם, פתחו של מבוי, סתום מבוי מפולש, פתח גבוה מעשרים אמה ופתח מועט מעשרים אמה. ועד שיש 'צורת הפתח' שאין מי שיכול להתבונן בה שהיא פתח וצריכים לצרפה בדופן עקומה ופתח יורד וסותם עד שבעיני השכל נחשב הוא לפתח אע"פ שכמעט ואינו קיים במוחש. חתר חתירה.
ג) הפתח הגדול הוא פתח שערי התורה, שכן כאשר מדברים אנחנו על פתחי מילוט של תשובה הלא אין אנחנו עוסקים בחומות ממשיות, אלא בחומות של מילים. כי האדם הוא מדבר והוא חי בעולם המסודר לו במילותיו, בסיפורים ובמטאפורות שהוא חי בהם. וכאשר מדברים אנחנו על תקיעות בחיים בלתי נאותים אין אנחנו מדברים באמת אלא על היות האדם שבוי במילים, כאשר הורגלנו לחשוב את נפשנו לפי סיפורים מסוימים, והם הם העוצרים בעדנו מלהתקדם. דרך משל אומרים לנו שופטים תתן לך, צדיקים יצר טוב שופטם וכו'. הרי זה דימוי אחד וסיפור אחד שבו נפשו של אדם כמו בית דין שבאים בו יצר הטוב ויצר הרע לשטוח את טענותיהם והוא מתנהג לפי פסקם של אחד מהם. וכשם שמילה זו יכולה לעזור כך היא יכולה לעכב בעד האדם מלשוב בתשובה, כאשר הוא פועל לפי תמונה זו ורואה שהיא איננה פועלת לו והוא חוזר על עצמו שוב ושוב.
ד) אין עיקר שורש משפט ראש השנה אלא התחדשות העולם. היינו התחדשות עולמו של האדם. היינו התחדשות הדיבור. היינו התחדשות השפה. כאשר ידוע שראש השנה מתקיים ביום זה כי זה היום תחילת מעשיך. אם כן כל הדין החמור הקיים בעולם הוא זה האומר שהמילים שפעלו עד הנה נהיים בטלים ומבוטלים (כענין כל נדרי). וכך היא דרכה של עולם שאפילו הסיפור הטוב ביותר על כך פנים הוא מתיישן. וכך נאמר בברכה וישן מפני חדש תוציאו. כלומר אפילו אם חייתם בברכה הרי החדש עדיף ממנה ויש להוציא את הישן מפני חדש. כל שכן אם נמצאים במצב שמבקש תכלה שנה וקללותיה שיש להוציא את הישן ולהכניס את החדש.
ה) ולפעמים ככל שאדם יודע יותר כך קשה עליו יותר ההתחדשות. מלך נכנס תחילה לדין. שכן אין החיים אלא ההתחדשות. ואולי לפעמים ככל שאדם לומד יותר כך הוא חי פחות שכן הוא מחסר את נפשו מחיות החדש והופך את הכל לישן. חייב הוא לחתור עוד יותר רחב ועמוק למצוא דיבורים חדשים ושפה חדשה לפתוח בהם שערי תשובה.
ו) על דבר זה נוסד ספר תיקוני זוהר שנהגו ללמוד אותה בחודש אלול. שכן הספר הזה כשמו הוא בא לתקן, ומה הוא בא לתקן, את הזוהר עצמו. כי הזוהר הישן כבר התיישן והוא זקוק לתיקון כלומר להתחדשות. כמו שצריך זוהר חדש כך צריך תיקוני זוהר וצריך תיקוני זוהר חדש. ותיקוני הזוהר מרחיק ומרחיב יותר בשפתו לדרוש חידושים וקישורים חדשים שלא נדרשו בכל הזוהר בבקשו אחר דרכים ודימויים ושפות חדשים לכלול בהם את התורה.
***
ז) פרשת שופטים היא פרשה של מצוות. ובזוהר ספר המצוות הוא ספר רעיא מהימנא, שהוא ממלא כל פרשה זו בדפוס ספר הזוהר. רעיא מהימנא קשור מאד לספר תיקוני זוהר והולך בדרכו במובנים רבים, וגם הוא מתייחס לתחיית משה רעיא מהימנא בשערים חדשים. עיקר השורש של ספר רעיא מהימנא הוא לבאר את כל המצוות על פי שם הוי"ה. כמדרשו הפותח זה שמי לעולם זה זכרי לדור ודור, שמ"י עם י"ה שס"ה מצות לא תעשה. זכר"י עם ו"ה רמ"ח מצוות עשה. כל המצות תלויים בשם הויה כענבים תלוים באשכול. ובכל מצוה מראה הוא תמונה חדשה של השם הויה שבו המצוה הזו תלויה.
ח)
השיעור הזה הוקדש על ידי ידידי הרה"ג ר' מיכאל אוהר שליט"א
לרגל שמחת נישואי בנו החתן חיים שיחי'
יראה זרע יאריך ימים וחפץ ה' בידו יצלח
השיעור הזה הוקדש על ידי ידידי הרה"ג ר' מיכאל אוהר שליט"א
לרגל שמחת נישואי בנו החתן חיים שיחי'
יראה זרע יאריך ימים וחפץ ה' בידו יצלח
על ד' סוגי המנהיגות בפרשת שופטים שופט כהן נביא מלך
ועל אופן הכהן בדורות אחרונים
על ד' סוגי המנהיגות בפרשת שופטים שופט כהן נביא מלך
ועל אופן הכהן בדורות אחרונים
***
להקדשת שיעור - https://www.paypal.com/donate/?hosted_button_id=SMGXBETTK3Z94
אפשר גם לנדב בפייפאל -
https://www.paypal.com/donate/?hosted_button_id=SMGXBETTK3Z94
או לעשות מעמבערשיפ -
***
להתחברות לתמיכה תמידית ושותפות בבית המדרש -
Subscribe for Weekly Emails - הרשם לקבלת אימייל שבועי
https://eepurl.com/gHKbNj
***
להקדשת שיעור - https://www.paypal.com/donate/?hosted_button_id=SMGXBETTK3Z94
אפשר גם לנדב בפייפאל -
https://www.paypal.com/donate/?hosted_button_id=SMGXBETTK3Z94
או לעשות מעמבערשיפ -
***
להתחברות לתמיכה תמידית ושותפות בבית המדרש -
Subscribe for Weekly Emails - הרשם לקבלת אימייל שבועי
https://eepurl.com/gHKbNj
עצת הזוהר על קושית הרמב״ם כיצד האבות הן המרכבה – זוהר ויצא תשפו – Video
וישלח יעקב מלאכים – א מענטש קען האבן געטליכע מידות כפשוטו – וישלח תשפו
וישלח יעקב מלאכים – א מענטש קען האבן געטליכע מידות כפשוטו – וישלח תשפו
סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור: עבודת המידות והשפעתה על העולמות העליונים מבנה השיעור וזרימה לוגית פתיחה: הצגת השאלה המרכזית השיעור פותח בשאלה יסודית: כיצד ניתן להמחיש ולהבין באופן מעשי את השפעת מעשי האדם על העולמות העליונים? המגיד שיעור מדגיש שאין הוא מסתפק בתשובות תיאולוגיות גרידא, אלא מחפש נפקא מינה למעשה – כיצד הבנה זו משנה […]
וישלח יעקב מלאכים – א מענטש קען האבן געטליכע מידות כפשוטו – וישלח תשפו – Video
אנערקענען אונזערע השגות דורך דאנקן אויף זיי – ערב חנוכה תשפ״ו
אנערקענען אונזערע השגות דורך דאנקן אויף זיי – ערב חנוכה תשפ״ו – Video
אנערקענען אונזערע השגות דורך דאנקן אויף זיי – ערב חנוכה תשפ״ו
סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור – ערב שבת פרשת וישב, ערב חנוכה נושא מרכזי: ענין ההכנה למצוה והודאה כעבודת חנוכה — חלק א׳: יסוד ההכנה למצוה הצורך בהכנה לחנוכה – חנוכה מתחיל במוצאי שבת, ולכן יש להתכונן ולצפות למצוה – ההכנה אינה רק נימוס חברתי ריק, אלא יסוד עמוק בעבודת ה׳ היסוד החסידי של ההכנה […]
שעשה לי נס בזמן הזה – ערב שבת חנוכה תשפו
שעשה לי נס בזמן הזה – ערב שבת חנוכה תשפו
שעשה לי נס בזמן הזה – ערב שבת חנוכה תשפו – Video
דער אייבישטער האט שוין גענומען אין באטראכט אלעס – די וועלט לויפט אויף ‘אתה׳ – זוהר ויגש תשפו
דער אייבישטער האט שוין גענומען אין באטראכט אלעס – די וועלט לויפט אויף ‘אתה׳ – זוהר ויגש תשפו
סיכום השיעור 📋 סיכום שיעור פרשת ויגש תשפ״ו פתיחה: המדרש על “ויגש אליו יהודה” הפסוק מתהלים והמדרש המדרש בבראשית רבה מביא את הפסוק “כי הנה המלכים נועדו עברו יחדו, המה ראו כן תמהו נבהלו נחפזו, רעדה אחזתם שם חיל כיולדה”. בפשט הפסוק: מדובר על מלכים שבאים להר ציון ונבהלים מגדולת בית המקדש. בדרש המדרש: הפסוק […]
דער אייבישטער האט שוין גענומען אין באטראכט אלעס – די וועלט לויפט אויף ‘אתה׳ – זוהר ויגש תשפו – Video
סיום ספר בראשית הוא גאולת יעקב ויוסף מגלות מצרים – זוהר ויחי תשפו
סיום ספר בראשית הוא גאולת יעקב ויוסף מגלות מצרים – זוהר ויחי תשפו
סיכום השיעור 📋 סיכום שיעור – ערב שבת פרשת ויחי מבוא: חלוקת השנה לפי החומשים הרב פותח בהערה על חלוקת השנה היהודית לפי ספרי התורה: – בראשית – מסתיים בחנוכה/טבת, תקופת תחילת החורף – שמות – זמן הניסים, תמיד כולל פורים (שובבי״ם) – ויקרא – תמיד פסח וספירת העומר – במדבר – משבועות עד אלול […]
סיום ספר בראשית הוא גאולת יעקב ויוסף מגלות מצרים – זוהר ויחי תשפו – Video
גאולה איז ווען די נייער דור נעמט ריספאנסיביליטי – וילך איש מבית לוי – זוהר שמות תשפו
גאולה איז ווען די נייער דור נעמט ריספאנסיביליטי – וילך איש מבית לוי – זוהר שמות תשפו
סיכום השיעור 📋 סיכום שיעור – פרשת שמות תשפ״ו נושא מרכזי: “וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי” – התחלת הגאולה — א. מבנה הפרשה והמתודולוגיה ללימודה חלוקת הפרשה: גלות וגאולה הפרשה מתחלקה לשני חלקים ברורים: 1. מעשה הגלות – שכחת יוסף, מות הדור הקודם, עליית פרעה חדש, הגזירות על הילדים 2. התנוצצות הגאולה […]
גאולה איז ווען די נייער דור נעמט ריספאנסיביליטי – וילך איש מבית לוי – זוהר שמות תשפו – Video
ווען מען קען זעהן און מען דארף נישט גלייבען איז שם הויה – ולא שמעו אל משה | זוהר וארא תשפו
ווען מען קען זעהן און מען דארף נישט גלייבען איז שם הויה – ולא שמעו אל משה | זוהר וארא תשפו
סיכום השיעור 📋 סיכום שיעור – פרשת וארא תשפ״ו משמעות ההתגלות החדשה של שם ה׳ והקשר לגאולה — א. הפסוק המרכזי והקושי בהבנתו הפתיחה המרתקת של הפרשה הפרשה פותחת בפסוק: “וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה׳ לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם”. הקב״ה מכריז על רמה חדשה של התגלות – משהו שלא היה […]
ווען מען קען זעהן און מען דארף נישט גלייבען איז שם הויה – ולא שמעו אל משה | זוהר וארא תשפו
📌 Related Content 📺 Watch on YouTube
גאולה עתידית איז בחינת זכר וואס מען פארשטייט – הוא הלילה הזה להויה | זוהר בא תשפו
גאולה עתידית איז בחינת זכר וואס מען פארשטייט – הוא הלילה הזה להויה | זוהר בא תשפו 📌 Related Content 📺 Watch on YouTube 🎬 Video Post 📝 Read Transcript 🌐 Hebrew Translation
גאולה עתידית איז בחינת זכר וואס מען פארשטייט – הוא הלילה הזה להויה | זוהר בא תשפו – וידאו
📌 Related Content 🎧 Listen to Audio 📺 Watch on YouTube 📝 Read Transcript 🌐 Hebrew Translation