זוהר על פרשת בהעלותך
א) בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה. וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירחה עד פרחה כמראה אשר הראה הויה את משה. פירוש, כמראה אשר הראה הויה את משה את מראה הויה עצמו, כן עשה את המנורה. כי המנורה כמו כל המשכן היו 'ככל אשר אני מראה אותך', כאשר אני מראה לך האני שלי, 'כמראה אשר הראית בהר', כאשר ראו שם את אלהי ישראל, באותו מראה נעשה המשכן. ומתוך מראה המשכן שהוא מראה אשר הראה הויה את עצמו את משה הוכפלה מראה המנורה במצוותה בקיום פעולתה ובתכונתה, שיאירו שבעת הנרות להאיר את מראה פני המנורה. ויעש כן אהרן ובפעולתו הראה מראה זו באופי העשיה, וכך הוא גם מעשה המנורה בתבניתה עצמה גם בהיותה עומדת ללא מעשה.
ב) ייחוד זה של המנורה כמראה מובן שהרי כל מראה עומד על האור שבו נראה המראה, ולפי שמכל כלי המשכן המנורה הוא הדלקת האור בתוכו, הרי באורו נראה אור שאר המראות. ולכן הושם המנורה כסמל מלכות ישראל כאשר מצינו כבר בנבואת זכריה וכך היה משמש בתקופות רבות. ולפיכך המבקש לראות את המראה יטיב להדליק את המנורה ודרכו נראים כל המראות והיה המנורה למבוא אל השגת המראה הרוצה להחכים ידרים שכן מנורה בדרום. ובזה יראה את החכמה ולא ישמע אותה בלבד, ויעש כן אהרן בנעשה יראה את הקולות שהוא השגת החכמה בנראה ולא בנשמע בלבד.
ג) כאשר מתבוננים אנחנו בפרשה זו רואים אנחנו כי עיקר החידוש שלו הוא באיחוד שבעת כל קני המנורה אל אחדותה הכולל, שהוא המצוה שהתחדשה פה שכאשר אתה מעלה את הנרות תיזהר שיאירו שבעת הנרות אל מול פני המנורה. וכן עשה אהרן. וכן הוא במעשה המנורה עצמה כי מקשה היא עד ירכה עד פרחה, כל פרטיה וצדדיה אחודים במקשה אחת. הרי אחדות זו במצוה ובהיראות המעשה ובתכונת גוף המנורה עצמה. דבר זה מובן בהנחתו הראשונה לפי שהאור מראה את כל הצדדים הרי כולם גווני האור עצמו.
ד) רבי יהודה פתח במזמור י"ט, העוסק בדימוי אור השמש הזורחת בבוקר, ומביאה את הדימוי אל תורת ה' תמימה. והרי דימוי אור השמש הוא עצמו דימוי המנורה, כאשר השמש מאירה ביום כך המנורה מאירה בלילה. וכאשר השמש מניעה את אורה לכל צד, מקצה השמים מוצאו ותקופתו על קצותם, ואין צד נסתר מחמתו. כך המנורה מניעה את אורה לכל ששת צדדיה, וכך התורה מסתובבת לכל צד ובכולם היא אחת, והרי ששת קני התורה תורת הויה עדות הויה פקודי הויה מצוות הויה יראת הויה משפטי הויה, כולם צדקו יחדיו.
ה) זכאה חולקיהין דישראל דקוב"ה אתרעי בהו ויהיב לון אורייתא דקשוט אילנא דחיי. כאשר התורה אור מנורה ושמש כך התורה עץ, עץ חיים. ופירוש הדימוי הזה ואיחודו עם דימויי המנורה והשמש כי העץ מבטא ביותר את העיקר המבוטא בפרשה זו שהוא היות כל הענפים וענפי הענפים והעלים והזרעים נובעים הכל משורש אחד ומגוף אחד. שזהו עיקר דימוי האילן. היות התורה עץ חיים ולא עץ הדעת טוב ורע היינו שאצל תורת חיים כל הצדדים והענפים הנובעים ממנו כולם חיים, ולא שישנה דרך טוב ודרך רע, אבל גם עלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח. שכל המשתדל בתורה וכל האחוד בה אוחז בחיים. לא די לקיים את התורה כעומד נפרד ממנו אבל המתאחד בתורה הרי עומד על התורה שהיא עץ חיים, שכל ענפיה חיים וכל הנוגע בה נוגע בחיים. ולאידך העוזב מצוות התורה אם הוא גם נפרד מן התורה הרי הוא פורש מן החיים.
ו) לכן 'חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא". "רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותך". התורה לא חיים בלבד אלא גם רפואה, ככתוב מרפא לשון עץ חיים. הרפואה הוא המשכת החיים גם למקום שנחסר ממנו החיים או שנחלשו ממנו החיים. לפי שתכונת אילן התורה להתפשט בכל שבעת הצדדים והכיוונים והוא מרפא לכל הבשר בכל צד, ועלהו לתרופה.
ז) תא חזי, האילן הזה מתחיל מלמעלה 'מקצה השמים מוצאו', ומאחד את האור ומביאו למטה 'ותקופתו על קצותם'. הולך הוא אל דרום מתפשט האור מראש אל יד ימין הפושט עצמו בחיבת אהבה, וכולל שמאל בימין בהיות שניהם מראש וגוף אחד, והוא כחתן יוצא מחופתו ורץ לקראת כלתו. כמו השמש היוצאת בבוקר ומתחזק ביד ימינו בבוקר וכולל בה צד שמאל אחרי הצהריים והכל בריקודו לקראת שכינה במערב, ובהגיעו שם שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, מרים תוקף יד שמאלו את הכלה מאחורי ראשה ומדבקה אל גופו, וימינו מחבקה, ישיש כגיבור לרוץ אורח, אל מול פני המנורה שהיא אהובתו הוא מאיר מכל שבעת הנרות.
א) בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה. וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירחה עד פרחה כמראה אשר הראה הויה את משה. פירוש, כמראה אשר הראה הויה את משה את מראה הויה עצמו, כן עשה את המנורה. כי המנורה כמו כל המשכן היו 'ככל אשר אני מראה אותך', כאשר אני מראה לך האני שלי, 'כמראה אשר הראית בהר', כאשר ראו שם את אלהי ישראל, באותו מראה נעשה המשכן. ומתוך מראה המשכן שהוא מראה אשר הראה הויה את עצמו את משה הוכפלה מראה המנורה במצוותה בקיום פעולתה ובתכונתה, שיאירו שבעת הנרות להאיר את מראה פני המנורה. ויעש כן אהרן ובפעולתו הראה מראה זו באופי העשיה, וכך הוא גם מעשה המנורה בתבניתה עצמה גם בהיותה עומדת ללא מעשה.
ב) ייחוד זה של המנורה כמראה מובן שהרי כל מראה עומד על האור שבו נראה המראה, ולפי שמכל כלי המשכן המנורה הוא הדלקת האור בתוכו, הרי באורו נראה אור שאר המראות. ולכן הושם המנורה כסמל מלכות ישראל כאשר מצינו כבר בנבואת זכריה וכך היה משמש בתקופות רבות. ולפיכך המבקש לראות את המראה יטיב להדליק את המנורה ודרכו נראים כל המראות והיה המנורה למבוא אל השגת המראה הרוצה להחכים ידרים שכן מנורה בדרום. ובזה יראה את החכמה ולא ישמע אותה בלבד, ויעש כן אהרן בנעשה יראה את הקולות שהוא השגת החכמה בנראה ולא בנשמע בלבד.
ג) כאשר מתבוננים אנחנו בפרשה זו רואים אנחנו כי עיקר החידוש שלו הוא באיחוד שבעת כל קני המנורה אל אחדותה הכולל, שהוא המצוה שהתחדשה פה שכאשר אתה מעלה את הנרות תיזהר שיאירו שבעת הנרות אל מול פני המנורה. וכן עשה אהרן. וכן הוא במעשה המנורה עצמה כי מקשה היא עד ירכה עד פרחה, כל פרטיה וצדדיה אחודים במקשה אחת. הרי אחדות זו במצוה ובהיראות המעשה ובתכונת גוף המנורה עצמה. דבר זה מובן בהנחתו הראשונה לפי שהאור מראה את כל הצדדים הרי כולם גווני האור עצמו.
ד) רבי יהודה פתח במזמור י"ט, העוסק בדימוי אור השמש הזורחת בבוקר, ומביאה את הדימוי אל תורת ה' תמימה. והרי דימוי אור השמש הוא עצמו דימוי המנורה, כאשר השמש מאירה ביום כך המנורה מאירה בלילה. וכאשר השמש מניעה את אורה לכל צד, מקצה השמים מוצאו ותקופתו על קצותם, ואין צד נסתר מחמתו. כך המנורה מניעה את אורה לכל ששת צדדיה, וכך התורה מסתובבת לכל צד ובכולם היא אחת, והרי ששת קני התורה תורת הויה עדות הויה פקודי הויה מצוות הויה יראת הויה משפטי הויה, כולם צדקו יחדיו.
ה) זכאה חולקיהין דישראל דקוב"ה אתרעי בהו ויהיב לון אורייתא דקשוט אילנא דחיי. כאשר התורה אור מנורה ושמש כך התורה עץ, עץ חיים. ופירוש הדימוי הזה ואיחודו עם דימויי המנורה והשמש כי העץ מבטא ביותר את העיקר המבוטא בפרשה זו שהוא היות כל הענפים וענפי הענפים והעלים והזרעים נובעים הכל משורש אחד ומגוף אחד. שזהו עיקר דימוי האילן. היות התורה עץ חיים ולא עץ הדעת טוב ורע היינו שאצל תורת חיים כל הצדדים והענפים הנובעים ממנו כולם חיים, ולא שישנה דרך טוב ודרך רע, אבל גם עלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח. שכל המשתדל בתורה וכל האחוד בה אוחז בחיים. לא די לקיים את התורה כעומד נפרד ממנו אבל המתאחד בתורה הרי עומד על התורה שהיא עץ חיים, שכל ענפיה חיים וכל הנוגע בה נוגע בחיים. ולאידך העוזב מצוות התורה אם הוא גם נפרד מן התורה הרי הוא פורש מן החיים.
ו) לכן 'חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא". "רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותך". התורה לא חיים בלבד אלא גם רפואה, ככתוב מרפא לשון עץ חיים. הרפואה הוא המשכת החיים גם למקום שנחסר ממנו החיים או שנחלשו ממנו החיים. לפי שתכונת אילן התורה להתפשט בכל שבעת הצדדים והכיוונים והוא מרפא לכל הבשר בכל צד, ועלהו לתרופה.
ז) תא חזי, האילן הזה מתחיל מלמעלה 'מקצה השמים מוצאו', ומאחד את האור ומביאו למטה 'ותקופתו על קצותם'. הולך הוא אל דרום מתפשט האור מראש אל יד ימין הפושט עצמו בחיבת אהבה, וכולל שמאל בימין בהיות שניהם מראש וגוף אחד, והוא כחתן יוצא מחופתו ורץ לקראת כלתו. כמו השמש היוצאת בבוקר ומתחזק ביד ימינו בבוקר וכולל בה צד שמאל אחרי הצהריים והכל בריקודו לקראת שכינה במערב, ובהגיעו שם שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, מרים תוקף יד שמאלו את הכלה מאחורי ראשה ומדבקה אל גופו, וימינו מחבקה, ישיש כגיבור לרוץ אורח, אל מול פני המנורה שהיא אהובתו הוא מאיר מכל שבעת הנרות.
עצת הזוהר על קושית הרמב״ם כיצד האבות הן המרכבה – זוהר ויצא תשפו – Video
וישלח יעקב מלאכים – א מענטש קען האבן געטליכע מידות כפשוטו – וישלח תשפו
וישלח יעקב מלאכים – א מענטש קען האבן געטליכע מידות כפשוטו – וישלח תשפו
סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור: עבודת המידות והשפעתה על העולמות העליונים מבנה השיעור וזרימה לוגית פתיחה: הצגת השאלה המרכזית השיעור פותח בשאלה יסודית: כיצד ניתן להמחיש ולהבין באופן מעשי את השפעת מעשי האדם על העולמות העליונים? המגיד שיעור מדגיש שאין הוא מסתפק בתשובות תיאולוגיות גרידא, אלא מחפש נפקא מינה למעשה – כיצד הבנה זו משנה […]
וישלח יעקב מלאכים – א מענטש קען האבן געטליכע מידות כפשוטו – וישלח תשפו – Video
אנערקענען אונזערע השגות דורך דאנקן אויף זיי – ערב חנוכה תשפ״ו
אנערקענען אונזערע השגות דורך דאנקן אויף זיי – ערב חנוכה תשפ״ו – Video
אנערקענען אונזערע השגות דורך דאנקן אויף זיי – ערב חנוכה תשפ״ו
סיכום השיעור 📋 סיכום השיעור – ערב שבת פרשת וישב, ערב חנוכה נושא מרכזי: ענין ההכנה למצוה והודאה כעבודת חנוכה — חלק א׳: יסוד ההכנה למצוה הצורך בהכנה לחנוכה – חנוכה מתחיל במוצאי שבת, ולכן יש להתכונן ולצפות למצוה – ההכנה אינה רק נימוס חברתי ריק, אלא יסוד עמוק בעבודת ה׳ היסוד החסידי של ההכנה […]
שעשה לי נס בזמן הזה – ערב שבת חנוכה תשפו
שעשה לי נס בזמן הזה – ערב שבת חנוכה תשפו
שעשה לי נס בזמן הזה – ערב שבת חנוכה תשפו – Video
דער אייבישטער האט שוין גענומען אין באטראכט אלעס – די וועלט לויפט אויף ‘אתה׳ – זוהר ויגש תשפו
דער אייבישטער האט שוין גענומען אין באטראכט אלעס – די וועלט לויפט אויף ‘אתה׳ – זוהר ויגש תשפו
סיכום השיעור 📋 סיכום שיעור פרשת ויגש תשפ״ו פתיחה: המדרש על “ויגש אליו יהודה” הפסוק מתהלים והמדרש המדרש בבראשית רבה מביא את הפסוק “כי הנה המלכים נועדו עברו יחדו, המה ראו כן תמהו נבהלו נחפזו, רעדה אחזתם שם חיל כיולדה”. בפשט הפסוק: מדובר על מלכים שבאים להר ציון ונבהלים מגדולת בית המקדש. בדרש המדרש: הפסוק […]
דער אייבישטער האט שוין גענומען אין באטראכט אלעס – די וועלט לויפט אויף ‘אתה׳ – זוהר ויגש תשפו – Video
סיום ספר בראשית הוא גאולת יעקב ויוסף מגלות מצרים – זוהר ויחי תשפו
סיום ספר בראשית הוא גאולת יעקב ויוסף מגלות מצרים – זוהר ויחי תשפו
סיכום השיעור 📋 סיכום שיעור – ערב שבת פרשת ויחי מבוא: חלוקת השנה לפי החומשים הרב פותח בהערה על חלוקת השנה היהודית לפי ספרי התורה: – בראשית – מסתיים בחנוכה/טבת, תקופת תחילת החורף – שמות – זמן הניסים, תמיד כולל פורים (שובבי״ם) – ויקרא – תמיד פסח וספירת העומר – במדבר – משבועות עד אלול […]
סיום ספר בראשית הוא גאולת יעקב ויוסף מגלות מצרים – זוהר ויחי תשפו – Video
גאולה איז ווען די נייער דור נעמט ריספאנסיביליטי – וילך איש מבית לוי – זוהר שמות תשפו
גאולה איז ווען די נייער דור נעמט ריספאנסיביליטי – וילך איש מבית לוי – זוהר שמות תשפו
סיכום השיעור 📋 סיכום שיעור – פרשת שמות תשפ״ו נושא מרכזי: “וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי” – התחלת הגאולה — א. מבנה הפרשה והמתודולוגיה ללימודה חלוקת הפרשה: גלות וגאולה הפרשה מתחלקה לשני חלקים ברורים: 1. מעשה הגלות – שכחת יוסף, מות הדור הקודם, עליית פרעה חדש, הגזירות על הילדים 2. התנוצצות הגאולה […]
גאולה איז ווען די נייער דור נעמט ריספאנסיביליטי – וילך איש מבית לוי – זוהר שמות תשפו – Video
ווען מען קען זעהן און מען דארף נישט גלייבען איז שם הויה – ולא שמעו אל משה | זוהר וארא תשפו
ווען מען קען זעהן און מען דארף נישט גלייבען איז שם הויה – ולא שמעו אל משה | זוהר וארא תשפו
סיכום השיעור 📋 סיכום שיעור – פרשת וארא תשפ״ו משמעות ההתגלות החדשה של שם ה׳ והקשר לגאולה — א. הפסוק המרכזי והקושי בהבנתו הפתיחה המרתקת של הפרשה הפרשה פותחת בפסוק: “וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה׳ לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם”. הקב״ה מכריז על רמה חדשה של התגלות – משהו שלא היה […]
ווען מען קען זעהן און מען דארף נישט גלייבען איז שם הויה – ולא שמעו אל משה | זוהר וארא תשפו
📌 Related Content 📺 Watch on YouTube
גאולה עתידית איז בחינת זכר וואס מען פארשטייט – הוא הלילה הזה להויה | זוהר בא תשפו
גאולה עתידית איז בחינת זכר וואס מען פארשטייט – הוא הלילה הזה להויה | זוהר בא תשפו 📌 Related Content 📺 Watch on YouTube 🎬 Video Post 📝 Read Transcript 🌐 Hebrew Translation
גאולה עתידית איז בחינת זכר וואס מען פארשטייט – הוא הלילה הזה להויה | זוהר בא תשפו – וידאו
📌 Related Content 🎧 Listen to Audio 📺 Watch on YouTube 📝 Read Transcript 🌐 Hebrew Translation