מורה נבוכים חלק א פרק לד

אתגר לימוד מעשה מרכבה
הסיבות לאי פתיחת הלימוד במטפיזיקה
1 הסיבות המונעות לפתוח את הלימוד בעניינים האלוהיים (=מטפיזיקה) ולהעיר על מה שראוי להעיר עליו ולחשוף זאת להמון הן חמש:

THERE are five reasons why instruction should not begin with Metaphysics, but should at first be restricted to pointing out what is fitted for notice and what may be made manifest to the multitude.

הסיבה הראשונה: אין פותחים בעניין עמוק
2 הסיבה הראשונה היא קושי הדבר בפני עצמו ודקותו ועומקו. נאמר: "רָחוֹק מַה שֶּׁהָיָה וְעָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ" (קהלת ז,כד). ונאמר: "וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא" (איוב כח,יב). ואין ראוי להתחיל בלימוד בדבר הקשה ביותר והעמוק ביותר להבנה. אחד המשלים המפורסמים באומתנו הוא דימוי החכמה למים, וביארו (חכמינו) עליהם השלום במשל הזה כמה עניינים, ומכללם שהיודע לשחות יוציא פנינים מקרקעית הים, ומי שאינו יודע לשחות יטבע, ולכן לא יתעסק בשחייה אלא מי שהתאמן בלימודה.

First Reason—The subject itself is difficult, subtle and profound, “Far off and exceeding deep, who can find it out?” (Eccles. 7:24). The following words of Job may be applied to it: “Whence then cometh wisdom? and where is the place of understanding?” (Job 28:20). Instruction should not begin with abstruse and difficult subjects. In one of the similes contained in the Bible, wisdom is compared to water, and amongst other interpretations given by our Sages of this simile, occurs the following: He who can swim may bring up pearls from the depth of the sea, he who is unable to swim will be drowned, therefore only such persons as have had proper instruction should expose themselves to the risk.

הסיבה השנייה: יש לפתח את יכולת החשיבה
3 הסיבה השנייה היא קוצר דעתם של כל בני האדם בראשיתם. זאת מפני ששלמותו הסופית של האדם לא ניתנה לו מראש, אלא השלמות היא בו בכוח, ובתחילתו הוא חסר אותה בפועל: "וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד" (איוב יא,יב). ולא כל אדם שיש לו דבר־מה בכוח יוציא אותו בהכרח לפועל, אלא ייתכן שייוותר בחסרונו, אם בשל מניעות או בשל מיעוט האימון במה שמוציא את הכוח הזה אל הפועל. ובפירוש נאמר: "לֹא רַבִּים יֶחְכָּמוּ" (איוב לב,ט). ואמרו ז"ל: "ראיתי בני עליה והם מועטים" (בבלי סוכה מה ע"ב). משום שהמונעים מן השלמות רבים מאוד, והמטרידים ממנה מרובים, ומתי יושגו המוכנות השלמה והפנאי להתאמן, עד שיצא לפועל מה שיש באדם זה בכוח?

Second Reason—The intelligence of man is at first insufficient; for he is not endowed with perfection at the beginning, but at first possesses perfection only in potentiâ, not in fact. Thus it is said, “And man is born a wild ass” (Job 11:12). If a man possesses a certain faculty in potentiâ, it does not follow that it must become in him a reality. He may possibly remain deficient either on account of some obstacle, or from want of training in practices which would turn the possibility into a reality. Thus it is distinctly stated in the Bible, “Not many are wise” (ib., 32:9); also our Sages say, “I noticed how few were those who attained to a higher degree of perfection” (B. T. Succah 45a). There are many things which obstruct the path to perfection, and which keep man away from it. Where can he find sufficient preparation and leisure to learn all that is necessary in order to develop that perfection which he has in potentiâ?

הסיבה השלישית: לימוד מטפיזיקה מצריך הכנות מרובות
4 הסיבה השלישית היא אורך ההכנות (=הלימודים המכינים). מפני שיש לאדם תשוקה טבעית לבקש את התכליות, ופעמים רבות הוא מואס בהכנות או דוחה אותן לגמרי. ודע שאילו היה ניתן להשיג תכלית כלשהי מבלי ההכנות הקודמות לה, לא היו אלה הכנות אלא טרדות ודברים מיותרים לגמרי. כל אדם, אפילו קְשה ההבנה באנשים, אם תעיר אותו כפי שמעירים את הישֵׁן ותאמר לו: "האם אינך משתוקק עתה לדעת מה מספר הרקיעים, ומה תבניתם, ומה יש בתוכם, ומה הם המלאכים, ואיך נברא העולם כולו, ומה תכליתו לפי סידור חלקיו זה ביחס לזה, ומה היא הנפש, ואיך היא מתהווה בגוף, והאם נפש האדם תיפרד (מן הגוף), ואם תיפרד – כיצד, ובמה, ואל מה", וחקירות דומות לאלו – אין ספק שהוא יאמר לך "כן", וישתוקק באופן טבעי לדעת את הדברים האלה, אלא שירצה להשקיט את התשוקה הזאת ולהגיע לידיעת כל זה במילה אחת או שתיים שתאמר לו. אך אם תכריח אותו להיבטל מעבודתו שבוע ימים כדי שיבין את כל זה – לא יסכים, אלא יסתפק בדמיונות כוזבים שנפשו תבטח בהם, ויחוש שאט נפש אם ייאמר לו שיש דבר הזקוק להקדמות רבות ולזמן חקירה רב.

Third Reason.—The preparatory studies are of long duration, and man, in his natural desire to reach the goal, finds them frequently too wearisome, and does not wish to be troubled by them. Be convinced that, if man were able to reach the end without preparatory studies, such studies would not be preparatory but tiresome and utterly superfluous. Suppose you awaken any person, even the most simple, as if from sleep, and you say to him, Do you not desire to know what the heavens are, what is their number and their form; what beings are contained in them; what the angels are; how the creation of the whole world took place; what is its purpose, and what is the relation of its various parts to each other; what is the nature of the soul; how it enters the body; whether it has an independent existence, and if so, how it can exist independently of the body; by what means and to what purpose, and similar problems. He would undoubtedly say “Yes,” and show a natural desire for the true knowledge of these things; but he will wish to satisfy that desire and to attain to that knowledge by listening to a few words from you. Ask him to interrupt his usual pursuits for a week, till he learn all this, he would not do it, and would be satisfied and contented with imaginary and misleading notions; he would refuse to believe that there is anything which requires preparatory studies and persevering research.

הכרת המציאות היא מצע חשוב להכרת האלוהים
5 ידוע לך שהדברים הללו קשורים זה בזה, דהיינו שאין במציאות דבר מלבד האל יתעלה וכל מעשיו, והם כל מה שכוללת המציאות מלבדו, ואין דרך להשיג אותו אלא על ידי מעשיו, והם המורים על מציאותו ועל מה שראוי להאמין לגביו, כלומר מה שמחויב לו או נשלל לגביו. לפיכך יש בהכרח להתבונן בכל הנמצאות כפי שהם,
מטרה א) כדי שניקח מכל נושא ונושא הנחות יסוד אמיתיות וודאיות שתועלנה לנו בחקירותינו המטפיזיות. והרבה מהנחות היסוד נלקחות מטבע המספרים ומתכונותיהן של הצורות ההנדסיות, שאנו למדים מהן על הדברים שיש לשלול ממנו יתעלה, ושלילתן מורה לנו על כמה עניינים. אשר לאסטרונומיה של הגלגלים ומדעי הטבע, איני סבור שיש לך ספק שהם נחוצים להבנת יחסו של העולם להנהגת האל כפי שהיא באמת, ולא באופן דמיוני.
מטרה ב) ויש דברים עיוניים רבים, שאף על פי שאין נלקחות מהם הנחות יסוד לחכמה הזאת, הם מאמנים את הדעת ומקנים לה את מיומנות הבאת הראיות וידיעת האל (או: האמת) בדברים השייכים לו מהותית, ומסירים את השיבוש המצוי ברוב דעות המעיינים, המבלבלים בין הדברים המקריים לעצמיים (=מהותיים), וקלקול ההשקפות המתרחש עקב זאת.
מטרה ג) זאת נוסף על השגת הדברים הללו כפי שהם, שאף על פי שאינם עיקר במטפיזיקה, אינם נטולי תועלות אחרות בדברים המובילים אל המדע הזה.
סדר הלימוד ויתרון המסורת והמשל
6 לפיכך הכרחי למי שרוצה את השלמות האנושית להתאמן תחילה בלוגיקה, ולאחר מכן במתמטיקה בהדרגה, ולאחר מכן במדעי הטבע, ולאחר מכן במטפיזיקה.

You, however, know how all these subjects are connected together; for there is nothing else in existence but God and His works, the latter including all existing things besides Him: we can only obtain a knowledge of Him through His works; His works give evidence of His existence, and show what must be assumed concerning Him, that is to say, what must be attributed to Him either affirmatively or negatively. It is thus necessary to examine all things according to their essence, to infer from every species such true and well established propositions as may assist us in the solution of metaphysical problems. Again, many propositions based on the nature of numbers and the properties of geometrical figures, are useful in examining things which must be negatived in reference to God, and these negations will lead us to further inferences. You will certainly not doubt the necessity of studying astronomy and physics, if you are desirous of comprehending the relation between the world and Providence as it is in reality, and not according to imagination. There are also many subjects of speculation, which, though not preparing the way for metaphysics, help to train the reasoning power, enabling it to understand the nature of a proof, and to test truth by characteristics essential to it. They remove the confusion arising in the minds of most thinkers, who confound accidental with essential properties, and likewise the wrong opinions resulting therefrom. We may add, that although they do not form the basis for metaphysical research, they assist in forming a correct notion of these things, and are certainly useful in many other things connected with that discipline. Consequently he who wishes to attain to human perfection, must therefore first study Logic, next the various branches of Mathematics in their proper order, then Physics, and lastly Metaphysics.

אנו מוצאים רבים שדעתם נעצרת באחד מן המדעים הללו; וגם אם דעתם אינה נרתעת, יש שהמוות מכרית אותם בעודם באחד מן הלימודים המכינים. אילו לא היינו מקבלים אף דעה במסורת (בלי חקירה), ולא היינו מונְחים לשום דבר בדרך המשל, אלא היינו צריכים להשיג באופן שלם את הגדרים העצמיים ולאמת בהוכחה את מה שרוצים לאמת, דבר שלא ייתכן אלא אחרי הלימודים המכינים הארוכים הללו – היה הדבר מביא לכך שכל בני האדם היו מתים כשאינם יודעים אם יש אלוה לָעולם או אין אלוה, כל שכן אם יש לייחס לו דבר חיובי או לשלול ממנו חסרון, ולא היה ניצל כלל מן האבדון הזה אלא אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה (על פי ירמיהו ג,יד).

We find that many who have advanced to a certain point in the study of these disciplines become weary, and stop: that others, who are endowed with sufficient capacity, are interrupted in their studies by death, which surprises them while still engaged with the preliminary course. Now, if no knowledge whatever had been given,’ to us by means of tradition, and if we had not been brought to the belief in a thing through the medium of similes, we would have been bound to form a perfect notion of things with their essential characteristics, and to believe only what we could prove: a goal which could only be attained by long preparation. In such a case most people would die, without having known whether there was a God or not, much less that certain things must be asserted about Him, and other things denied as defects. From such a fate not even” one of a city or two of a family” (Jer. 3:14) would have escaped.

7 ואילו היחידים, והם הַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קֹרֵא (על פי יואל ג,ה), אינם משיגים את השלמות, שהיא התכלית, אלא אחרי הלימודים המכינים. וכבר הבהיר שלמה שהצורך בלימודים המכינים הוא הכרחי, ושאי אפשר להגיע לחכמה האמיתית אלא לאחר האימון. הוא אמר: "אִם קֵהָה הַבַּרְזֶל וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל וַחֲיָלִים יְגַבֵּר, וְיִתְרוֹן הַכְשֵׁיר חָכְמָה" (קהלת י,י). ואמר: "שְׁמַע עֵצָה וְקַבֵּל מוּסָר לְמַעַן תֶּחְכַּם בְּאַחֲרִיתֶךָ" (משלי יט,כ).

As regards the privileged few, “the remnant whom the Lord calls” (Joel 3:5), they only attain the perfection at which they aim after due preparatory labour. The necessity of such a preparation and the need of such a training for the acquisition of real knowledge, has been plainly stated by King Solomon in the following words: “If the iron be blunt, and he do not whet the edge, then must he put to more strength: and it is profitable to prepare for wisdom” (Eccles. 10:10); “Hear counsel, and receive instruction, that thou mayest be wise in thy latter end” (Prov. 19:20).

חובת ההתקדמות בהדרגה
8 מטרה ד) ויש הכרח אחר ללימוד הלימודים המכינים. והוא שמתחדשים לאדם ספקות רבים בעת הלימוד במהירות, והוא מבין במהירות גם את הקושיות, כלומר סתירת טיעון מסוים, כי זה דומה להריסת בניין, ואילו אישוש הטיעונים והתרת הספקות אינם מתבררים אלא על ידי הנחות יסוד רבות הנלקחות מן הלימודים המכינים הללו. וכך דומה המעיין מבלי הכנה למי שרץ ברגליו כדי להגיע למקום מסוים ונופל בדרכו לבור עמוק, שאין לו עצה לצאת ממנו עד שימות. ומוטב היה אילולא רץ, ונשאר במקומו.

There is still another urgent reason why the preliminary disciplines should be studied and understood. During the study many doubts present themselves, and the difficulties, or the objections raised against certain assertions, are soon understood, just as the demolition of a building is easier than its erection: while, on the other hand, it is impossible to prove an assertion, or to remove any doubts, without having recourse to several propositions taken from these preliminary studies. He who approaches metaphysical problems without proper preparation is like a person who journeys towards a certain place, and on the road falls into a deep pit, out of which he cannot rise, and he must perish there: if he had not gone forth, but had remained at home, it would have been better for him.

וכבר הפליג שלמה במשלי בתיאור מצבם של העצלים ונרפותם, כמשל לנרפות מלימוד המדעים, ואמר לגבי תשוקתו של המשתוקק להשיג את התכליות ואינו משתדל ללמוד את הלימודים המכינים המביאים לתכליות ההן, אלא משתוקק בלבד: "תַּאֲוַת עָצֵל תְּמִיתֶנּוּ, כִּי מֵאֲנוּ יָדָיו לַעֲשׂוֹת. כָּל הַיּוֹם הִתְאַוָּה תַאֲוָה, וְצַדִּיק יִתֵּן וְלֹא יַחְשֹׂךְ" (משלי כא,כה-כו). הוא אומר שהסיבה לכך שתשוקתו הורגת אותו היא משום שאינו מתאמץ ופועל למה שישקיט את התשוקה הזו, אלא הוא מרבה להתאוות ותו לא, ותולה תקוותו במה שאין לו כלי להשיגו. . ואילו היה נמנע מאותה תשוקה, היה טוב לו יותר. התבונן בסוף המשל, כיצד הוא מבאר את ראשיתו, באומרו "וְצַדִּיק יִתֵּן וְלֹא יַחְשֹׂךְ". צדיק אינו כנגד עצל אלא על פי מה שביארנו, כי הוא אומר שהצדיק בבני האדם, הנותן לכל דבר את המגיע לו, נותן את כל זמנו ללימוד, ואינו חוסך מזמנו מאום לדברים אחרים. כאילו הוא אומר: וְצַדִּיק יִתֵּן ימיו לחכמה וְלֹא יַחְשֹׂךְ מהם, בדומה לדבריו: "אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ" (משלי לא,ג).

Solomon has expatiated in the book of Proverbs on sluggards and their indolence, by which he figuratively refers to indolence in the search after wisdom. He thus speaks of a man who desires to know the final results, but does not exert himself to understand the preliminary disciplines which lead to them, doing nothing else but desire. “The desire of the slothful killeth him; for his hands refuse to labour. He coveteth greedily all the day long: but the righteous giveth, and spareth not” (Prov. 21:25, 26); that is to say, if the desire killeth the slothful, it is because he neglects to seek the thing which might satisfy his desire, he does nothing but desire, and hopes to obtain a thing without using the means to reach it. It would be better for him were he without that desire. Observe how the end of the simile throws light on its beginning. It concludes with the words “but the righteous giveth, and spareth not”; the antithesis of “righteous” and “slothful” can only be justified on the basis of our interpretation. Solomon thus indicates that only such a man is righteous who gives to everything its due portion; that is to say, who gives to the study of a thing the whole time required for it, and does not devote any part of that time to another purpose. The passage may therefore be paraphrased thus: “And the righteous man devotes his ways to wisdom, and does not withhold any of them.” Comp. “Give not thy strength unto women” (Prov. 31:3).

9 רוב המלומדים, כוונתי למפורסמים בחכמה, נגועים בחולי הזה, כלומר בקשת התכליות והדיון בהן בלי עיון בלימודים המכינים להן. יש מהם מי שהבורות או בקשת השררה מביאים אותו לכך שהוא מגנה את הלימודים המכינים שקצרה דעתו מלהשיג אותם או שהוא מתרשל בלימודם, והוא מבקש להראות שהם מזיקים או חסרי תועלת, והאמת ברורה וגלויה עם העיון.

The majority of scholars, that is to say, the most famous in science, are afflicted with this failing, viz., that of hurrying at once to the final results, and of speaking about them, without treating of the preliminary disciplines. Led by folly or ambition to disregard those preparatory studies, for the attainment of which they are either incapable or too idle, some scholars endeavour to prove that these are injurious or superfluous. On reflection the truth will become obvious.

הסיבה הרביעית: הצורך היסודי בעיצוב מידות אופי טובות
10 הסיבה הרביעית היא ההכנות הטבעיות. כי התבאר ואף הוכח שהמידות הנעלות הן הכנות למעלות השכליות, ואין אפשרות להשיג מעלות שכליות אמיתיות, כלומר מושכלות שלמים, אלא לאדם שהכשיר עצמו מאוד במידות, שליו ומיושב.
11 יש בריות רבות שמטבע בריאתן יש במזגן תכונה שלא תיתכן איתה שלמות בשום אופן. כגון מי שהוא מטבעו בעל לב חם מאוד וחזק, שהרי אינו יכול להימלט מן הכעס, אף אם אימן את עצמו הרבה. וכגון מי שמזג אשכיו חם ורטוב, והם בנויים חזק, וכלי הזרע מרבים לייצר זרע, שיש לאדם זה סיכוי קלוש להיות פרוש (בתחום המיני) גם אם יאמן את עצמו תכלית האימון. וכן אתה מוצא אנשים פזיזים וקלי דעת שתנועותיהם תזזיתיות מאוד ולא מסודרות, המעידות על הרכב קלוקל ומזג רע שלא יתואר. ובאלה לא תֵירָאה שלמות לעולם, ותהיה זאת טיפשות גמורה להשתדל ללמד אותם בתחום הזה, משום שכידוע לך המדע הזה אינו מדע הרפואה ולא מדע הגאומטריה, ואין כל אדם מוכן אליו מן הבחינות שאמרנו, מפני שהכרחי להקדים לו את הכנת מידות האופי כדי שיהיה האדם בתכלית היושר והשלמות, "כִּי תוֹעֲבַת ה' נָלוֹז, וְאֶת יְשָׁרִים סוֹדוֹ" (משלי ג,לב).
געש הנעורים
12 לכן גנאי הוא ללמד אותו לבחורים, ואף אין הם יכולים לקבל אותו בשל רתיחת טבעיהם והתעסקות דעתם בשלהבת ההתבגרות, עד שתדעך אותה שלהבת הגורמת למבוכה, ויהיו שקטים ומיושבים, וייכנע לבם ויישפל מבחינת המזג, ואז יעוררו את עצמם למדרגה הזאת, שהיא השגתו יתעלה, כלומר המדע האלוהי (=המטפיזיקה) המכונה "מעשה מרכבה".
הצורך בשפלות הלב
13 נאמר: "קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב" (תהילים לד,יט). ונאמר: "מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ, [לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים]" (ישעיהו נז,טו).

The Fourth Reason is taken from the physical constitution of man. It has been proved that moral conduct is a preparation for intellectual progress, and that only a man whose character is pure, calm and steadfast, can attain to intellectual perfection: that is, acquire correct conceptions. Many men are naturally so constituted that all perfection is impossible: e.g., he whose heart is very warm and is himself very powerful, is sure to be passionate, though he tries to counteract that disposition by training; he whose testicles are warm, humid, and vigorous, and the organs connected therewith are surcharged, will not easily refrain from sin, even if he makes great efforts to restrain himself. You also find persons of great levity and rashness, whose excited manners and wild gestures prove that their constitution is in disorder, and their temperament so bad that it cannot be cured. Such persons can never attain to perfection: it is utterly useless to occupy oneself with them on such a subject [as Metaphysics]. For this science is, as you know, different from the science of Medicine and of Geometry, and, from the reason already mentioned, it is not every person who is capable of approaching it. It is impossible for a man to study it successfully without moral preparation; he must acquire the highest degree of uprightness and integrity, “for the froward is an abomination to the Lord, but His secret is with the righteous” (Prov. 3:32). Therefore it was considered inadvisable to teach it to young men; nay, it is impossible for them to comprehend it, on account of the heat of their blood and the flame of youth, which confuses their minds: that heat, which causes all the disorder, must first disappear; they must have become moderate and settled, humble in their hearts, and subdued in their temperament; only then will they be able to arrive at the highest degree of the perception of God, i.e., the study of Metaphysics, which is called Ma‘aseh Mercabah Comp. “The Lord is nigh unto them that are of a broken heart” (Ps. 34:18) “I dwell in the high and lofty place, with him also that is of a contrite and humble spirit: to revive the spirit of the humble, and to revive the heart of the contrite ones” (Isa. 57:15).

ולכן אמרו בתלמוד (בבלי, חגיגה יג,א) על דבריהם "מוסרים לו ראשי הפרקים", כך: "אין מוסרין ראשי הפרקים אלא לאב בית דין, והוא שלבו דואג בקרבו". והכוונה בזאת היא להכנעה ולשפלות רוח וליראת שמים יתרה, בנוסף לחכמה.

Therefore the rule, “the headings of the sections may be confided to him,” is further restricted in the Talmud, in the following way: The headings of the sections must only be handed down to an Ab-bet-din (President of the Court), whose heart is full of care, i.e., in whom wisdom is united with humility, meekness, and a great dread of sin.

יועץ, חכם חרשים ונבון לחש
14 ושם נאמר: "אין מוסרין סתרי תורה אלא ליועץ וחכם חרשים ונבון לחש". ולדברים האלה יש הכרח בהכנה טבעית. הרי אתה יודע שיש בבני האדם מי שהוא בעל כושר ייעוץ חלש מאוד, גם אם הוא בעל יכולת ההבנה הטובה ביותר. ויש מהם מי שיש לו עצה (=דעה) נכונה ויכולת הנהגה טובה בענייני מדיניות, והוא הנקרא "יועץ", אבל אינו מבין אף מושכל, גם לא הקרוב למושכלות הראשונים, אלא הוא טיפש מאוד, ואין עצה תחבולה: "לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל, לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֶב אָיִן" (משלי יז,טז). ויש אדם מבין ופיקח מטבעו, המסוגל להביע את העניינים הנסתרים ביותר בקצרה ובדיוק, והוא הנקרא "נבון לחש", אלא שלא התעסק במדעים ולא קנה אותם. ומי שיש בידו מדעים שנקנו בפועל, הוא הנקרא "חכם חרשים". אמרו: "כיון שמדבר נעשו הכל כחֵרְשים".

It is further stated there: “The secrets of the Law can only be communicated to a counsellor, scholar, and good orator.” These qualities can only be acquired if the physical constitution of the student favour their development. You certainly know that some persons, though exceedingly able, are very weak in giving counsel, while others are ready with proper counsel and good advice in social and political matters. A person so endowed is called “counsellor” and may be unable to comprehend purely abstract notions, even such as are similar to common sense. He is unacquainted with them, and has no talent whatever for them; we apply to him the words: “Wherefore is there a price in the hand of a fool to get wisdom, seeing he hath no heart to it?” (Prov. 17:16). Others are intelligent and naturally clear-sighted, able to convey complicated ideas in concise and well chosen language,—such a person is called” a good orator,” but he has not been engaged in the pursuit of science, or has not acquired any knowledge of it. Those who have actually acquired a knowledge of the sciences, are called “wise in arts” (or “scholars”); the Hebrew term for “wise in arts”—ḥakam ḥarashim—has been explained in the Talmud as implying, that when such a man speaks, all become, as it were, speechless.

התבונן כיצד התנו בלשון הכתוב את
א) שלמות האדם בהנהגה המדינית
ב) ובמדעים העיוניים,
ג) יחד עם פיקחות טבעית והבנה וטוב הבעה במסירת עניינים ברמז, ואז מוסרין לו סתרי תורה.

Now, consider how, in the writings of the Rabbis, the admission of a person into discourses on metaphysics is made dependent on distinction in social qualities, and study of philosophy, as well as on the possession of clear-sightedness, intelligence, eloquence, and ability to communicate things by slight allusions. If a person satisfies these requirements, the secrets of the Law are confided to him.

15 ושם נאמר: "אמר ליה ר' יוחנן לר' אלעזר: תא לגמרך מעשה מרכבה (=אמר לו ר' יוחנן לר' אלעזר: בוא נלמדך מעשה מרכבה). אמר ליה: אכתי (=אמר לו: עדיין) לא קשאי", כלומר לא זקנתי, ועדיין יש בי רתיחת הטבע ופזיזות הנעורים. ראה נא כיצד התנו גם את הגיל בנוסף על אותן מעלות. ואיך אפשר יחד עם זה לעסוק בדברים הללו עם המון בני האדם כולם, טף ונשים?

In the same place we also read the following passage:—R. Jochanan said to R. Elasar, “Come, I will teach you Ma‘aseh Mercabah.” The reply was, “I am not yet old,” or in other words, I have not yet become old, I still perceive in myself the hot blood and the rashness of youth. You learn from this that, in addition to the above-named good qualities, a certain age is also required. How, then, could any person speak on these metaphysical themes in the presence of ordinary people, of children, and of women!

הסיבה החמישית: הצורך להתפנות מטרדת הצרכים הארציים
16 הסיבה החמישית: העיסוק בצורכי הגוף, שהם השלמות הראשונה, בפרט אם נוסף עליהם העיסוק באישה ובילדים, כל שכן אם מצטרפת לזה בקשת מותרות החיים הנקנית כתכונה מושרשת בהתאם להתנהגות ולהרגלים הרעים. שאפילו האדם השלם, כמו שאמרנו, אם ירבה להתעסק בדברים ההכרחיים הללו, וכל שכן שאינם הכרחיים, ותגבר תשוקתו אליהם, ייחלשו וישקעו תשוקותיו העיוניות, ובקשתו אותן תהיה ברפיון ובהתרשלות ובמיעוט תשומת לב, וכך לא ישיג מה שבכוחו להשיג, או שישיג השגה משובשת שיש בה תערובת של השגה וקוצר יד מלהשיג.

Fifth Reason.—Man is disturbed in his intellectual occupation by the necessity of looking after the material wants of the body, especially if the necessity of providing for wife and children be superadded: much more so if he seeks superfluities in addition to his ordinary wants, for by custom and bad habits these become a powerful motive. Even the perfect man to whom we have referred, if too busy with these necessary things, much more so if busy with unnecessary things, and filled with a great desire for them-must weaken or altogether lose his desire for study, to which he will apply himself with interruption, lassitude, and want of attention. He will not attain to that for which he is fitted by his abilities, or he will acquire imperfect knowledge, a confused mass of true and false ideas.

סיכום
17 מכל הסיבות הללו, הדברים האלה מתאימים לעילית שביחידי הסגולה, לא להמון, ולכן הם מוסתרים מן המתחילים, ונאסר עליהם לעסוק בזה, כשם שמונעים מילדים קטנים לאכול מאכלים גסים ולשאת משאות כבדים.

For these reasons it was proper that the study of Metaphysics should have been exclusively cultivated by privileged persons, and not entrusted to the common people. It is not for the beginner, and he should abstain from it, as the little child has to abstain from taking solid food and from carrying heavy weights.