החומר חוצץ מהבנת המופשט
חציצת החומר
1 החומר הוא חציצה גדולה בפני השגת הנבדל (מחומר) כפי שהוא – אפילו היה הוא החומר הנכבד ביותר והזך ביותר, כלומר אפילו חומר הגלגלים, כל שכן החומר האפל העכור הזה, שהוא החומר שלנו. לכן כל אימת שירצה שכלנו להשיג את האלוה או אחד מהשכלים (הנבדלים), הוא ימצא את החציצה הגדולה מבדילה בינו לבין כך.
דימויי החציצה בתיאורי האל
2 לדבר זה נרמז בכל ספרי הנביאים כשנאמר שאנו מוסתרים מה' והוא מוסתר מאיתנו בענן או בחושך או בערפל או בעב ורמיזות מעין אלה, משום שאנו מוגבלים מלהשיגו בשל החומר.
ענן) ולזו הכוונה במה שנאמר: "עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו" (תהילים צז,ב), להסב את תשומת הלב לכך שהמונע הוא עכירות העצם שלנו, לא שהוא יתעלה גוף שמקיף אותו ערפל או עב או ענן כך שאי אפשר לראותו, כמו שנראה מפשט מילות המשל.
חושך) משל זה גם נכפל, ונאמר: "יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ" (שם יח,יב).
דימויי חציצה וגילוי במעמד הר סיני
3 ענן מסתיר) וכן התגלותו יתעלה "בְּעַב הֶעָנָן" (שמות יט,ט) ו"חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל" (דברים ד,יא) – גם היא לא נועדה אלא שילמדו ממנה על עניין זה. כי כל דבר המושג במראה הנבואה אינו אלא משל לעניין כלשהו. ואף על פי שאותו מעמד גדול היה גדול מכל מראה נבואה וחורג מכל היקש – לא היה זה, כוונתי להתגלותו יתעלה בעב הענן, בלא משמעות, אלא להסב את תשומת הלב לכך שהשגת מהותו האמיתית נמנעת מאיתנו בשל החומר החשוך המקיף אותנו, ולא אותו יתעלה, כי הוא יתעלה אינו גוף.
ענן גשם) וכן ידוע ומפורסם באומה שיום מעמד הר סיני היה יום של עננים, ערפל וגשם קל. נאמר: "ה' בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה [גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ] גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם. [הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי ה' זֶה סִינַי, מִפְּנֵי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל]" (שופטים ה,ד-ה). גם זאת אפוא הכוונה בדבריו: "חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל" (דברים ד,יא), לא שהחושך הקיף אותו יתעלה, כי אין אצלו יתעלה חושך אלא האור הבהיר התמידי, שמשִפעו מאיר כל חשוך, כמו שנאמר במשלים הנבואיים: "וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבֹדוֹ" (יחזקאל מג,ב).
THE corporeal element in man is a large screen and partition that prevents him from perfectly perceiving abstract ideals: this would be the case even if the corporeal element were as pure and superior as the substance of the spheres; how much more must this be the case with our dark and opaque body. However great the exertion of our mind may be to comprehend the Divine Being or any of the ideals, we find a screen and partition between Him and ourselves. Thus the prophets frequently hint at the existence of a partition between God and us. They say He is concealed from us in vapours, in darkness, in mist, or in a thick cloud: or use similar figures to express that on account of our bodies we are unable to comprehend His essence. This is the meaning of the words, “Clouds and darkness are round about Him” (Ps. 97:2). The prophets tell us that the difficulty consists in the grossness of our substance: they do not imply, as might be gathered from the literal meaning of their words, that God is corporeal, and is invisible because He is surrounded by thick clouds, vapours, darkness, or mist. This figure is also expressed in the passage, “He made darkness His secret place” (Ps. 18:12). The object of God revealing Himself in thick clouds, darkness, vapours, and mist was to teach this lesson; for every prophetic vision contains some lesson by means of allegory; that mighty vision, therefore, though the greatest of all visions, and above all comparison, viz., His revelation in a thick cloud, did not take place without any purpose, it was intended to indicate that we cannot comprehend Him on account of the dark body that surrounds us. It does not surround God, because He is incorporeal. A tradition is current among our people that the day of the revelation on Mount Sinai was misty, cloudy, and a little rainy. Comp. “Lord, when thou wentest forth from Seir, when thou marchedst out of the field of Edom, the earth trembled, and the heavens dropped water” (Judges 5:4). The same idea is expressed by the words “darkness, clouds, and thick darkness” (Deut. 4:11). The phrase does not denote that darkness surrounds God, for with Him there is no darkness, but the great, strong, and permanent light, which, emanating from Him, illuminates all darkness, as is expressed by the prophetic simile, “And the earth shined with His glory” (Ezek. 43:2).