מורה נבוכים חלק ג פרק נג

המונחים חסד ומשפט וצדקה
פתיחה
1 פרק זה כולל פירוש משמעויותיהם של שלושה מונחים שנצרכנו לפרשם, והם: חסד, משפט וצדקה.

THIS chapter treats of the meaning of three terms which we find necessary to explain, viz., ḥesed (“loving kindness”), mishpat (“judgment”), and ẓedakah (“righteousness”).

המונח חסד
2 כבר ביארנו בפירוש לאבות (ה,ו) שמשמעות "חסד" היא הפלגה, בכל דבר שמפליגים בו, ולרוב משתמשים בו בהפלגה של הטבה. וידוע שההטבה כוללת שתי משמעויות:
משמעות א) האחת היא עשיית טוב למי שאין לך כל מחויבות כלפיו,
משמעות ב) והשנייה היא עשיית טוב למי שראוי לקבל, יותר ממה שהוא ראוי לקבל. השימוש הנפוץ של ספרי הנבואה בביטוי "חסד" הוא לעשיית טוב למי שאין לך כל מחויבות כלפיו.
א1) לכן כל טובה המגיעה ממנו יתעלה נקראת "חסד". כמו שנאמר: "חַסְדֵי ה' אַזְכִּיר" (ישעיהו סג,ז).
א2) ולכן המציאות הזאת כולה, כלומר העובדה שהוא יתעלה הביא אותה למציאות, היא חסד. נאמר: "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" (תהילים פט,ג), כלומר: בנין העולם – חסד הוא.
א3) ואמר יתעלה בתיאור מדותיו: "[ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם] וְרַב חֶסֶד [וֶאֱמֶת]" (שמות לד,ו).

In our Commentary on the Sayings of the Fathers (chap. 5:7) we have explained the expression ḥesed as denoting an excess [in some moral quality]. It is especially used of extraordinary kindness. Loving-kindness is practised in two ways: first, we show kindness to those who have no claim whatever upon us; secondly, we are kind to those to whom it is due, in a greater measure than is due to them. In the inspired writings the term ḥesed occurs mostly in the sense of showing kindness to those who have no claim to it whatever. For this reason the term ḥesed is employed to express the good bestowed upon us by God: “I will mention the loving-kindness of the Lord” (Isa. 63:7). On this account, the very act of the creation is an act of God’s loving-kindness. “I have said, The Universe is built up in loving-kindness” (Ps. 89:3); i.e., the building up of the Universe is an act of loving-kindness. Also, in the enumeration of God’s attributes, Scripture says: “And abundant in loving-kindness” (Exod. 34:6).

המונח צדקה
3 אשר לביטוי "צדקה" – הוא נגזר מן "צדק", שהוא הצדק ("אלעַדְל"). הצדק הוא: מתן מה שמגיע לכל מי שמגיע לו, ולתת לכל מצוי מן המצויים כפי הראוי לו. על פי המשמעות הראשונה (של מילת המקור 'צדק'), אין זה נקרא "צדקה" בספרי הנביאים אם שילמת את החובות המוטלות עליך לזולתך. כי אם אתה משלם לשכיר את שכרו, או פורע את חובך – אין זה נקרא "צדקה"; אך החובות המוטלות עליך כלפי זולתך מתוך מידה טובה, כמו ריפוי שברו של כל בעל שבר – הן נקראות "צדקה".
דוגמה א) לכן נאמר לגבי השבת המשכון: "וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה" (דברים כד,יג). כי אם אתה הולך בדרכי המידות הטובות – אתה עושה צדק עם נפשך ההוגה, כי אתה משלם לה את המגיע לה.
ב) ומכיוון שכל מידה טובה נקראת "צדקה", נאמר: "וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה" (בראשית טו,ו), כלומר מידת האמונה (=הביטחון).
ג) וכן דבריו יתעלה: "וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ [כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ]" (דברים ו,כה).

The term ẓedakah is derived from ẓedek, “righteousness”; it denotes the act of giving every one his due, and of showing kindness to every being according as it deserves. In Scripture, however, the expression ẓedakah is not used in the first sense, and does not apply to the payment of what we owe to others. When we therefore give the hired labourer his wages, or pay a debt, we do not perform an act of ẓedakah. But we do perform an act of ẓedakah when we fulfil those duties towards our fellow-men which our moral conscience imposes upon us; e.g., when we heal the wound of the sufferer. Thus Scripture says, in reference to the returning of the pledge [to the poor debtor]: “And it shall be ẓedakah (righteousness) unto thee” (Deut. 24:11). When we walk in the way of virtue we act righteously towards our intellectual faculty, and pay what is due unto it; and because every virtue is thus ẓedakah, Scripture applies the term to the virtue of faith in God. Comp. “And he believed in the Lord, and he accounted it to him as righteousness” (Gen. 15:6); “And it shall be our righteousness” (Deut. 6:25).

המונח משפט
4 אשר לביטוי "משפט" – משמעותו לדון את הנידון כפי הראוי לו, בין אם זו הטבה או ענישה.

The noun mishpat, “judgment,” denotes the act of deciding upon a certain action in accordance with justice which may demand either mercy or punishment.

סיכום ומטרת הפרק
5 אם כן עלה בידינו ש"חסד" חל על הטבה באופן כללי, ו"צדקה" – על כל טוב שאתה עושה בשל מידה טובה שעל ידה אתה מביא את עצמך לשלמות, ו"משפט" – יש שתוצאתו תהיה עונש ויש שתהיה טובה.

We have thus shown that ḥesed denotes pure charity; ẓedakah kindness, prompted by a certain moral conscience in man, and being a means of attaining perfection for his soul, whilst mishpat may in some cases find expression in revenge, in other cases in mercy.

וכבר ביארנו בשלילת התארים (א,נג-נד) שכל תואר שה' מתואר בו בספרי הנביאים הוא תואר פעולה.
חסד) נמצא שמבחינת הבאתו את היקום למציאות הוא נקרא "חסיד";
צדקה) ומבחינת רחמיו על החלשים, כלומר הנהגת בעלי החיים באמצעות כוחותיהם, הוא נקרא "צדיק";
משפט) ומבחינת הטובות היחסיות והפגעים הגדולים היחסיים המתרחשים בעולם, שחִייב אותם הדין הנובע מן החכמה – הוא נקרא "שופט".
התארים) התורה כבר השתמשה במפורש בשלושת השמות האלה: "הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ [לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט?]" (בראשית יח,כה), "[אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל] צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" (דברים לב,ד), "וְרַב חֶסֶד" (שמות לד,ו).

In discussing the impropriety of admitting attributes of God (Part I., chap. liii., seq.), we stated that the divine attributes which occur in Scripture are attributes of His actions; thus He is called ḥasid, “kind,” because He created the Universe; ẓaddik, “righteous,” on account of His mercy with the weak, in providing for every living being according to its powers; and shofet, “judge,” on account of the relative good and the great relative evils that are decreed by God’s justice as directed by His wisdom. These three names occur in the Pentateuch: “Shall not the judge (shofet) of all the earth,” etc. (Gen. 18:25); “Righteous (ẓaddik) and upright is he” (Deut. 32:4); “Abundant in loving-kindness” (ḥesed, Exod. 34:6).

6 מטרתנו בפירושן של משמעויות המונחים הללו היתה כמבוא לפרק הבא.

We intended in explaining these three terms to prepare the reader for the next chapter.