מורה נבוכים חלק ג פרק לה

מיון המצוות לפי טעמיהן
0 לשם מטרה זו (של מתן טעם למצוות) חילקתי את כל המצוות לארבע עשרה קבוצות.

IN accordance with this intention I find it convenient to divide all precepts into fourteen classes.

דעות יסודיות: דעות נכונות ומועילות בהאמנת התורה
1 הקבוצה הראשונה כוללת את המצוות שהן דעות יסודיות, והן אשר מנינו בהלכות יסודי התורה (בספר המדע שבמשנה תורה). בקבוצה זו נכללות גם התשובה והתעניות כמו שאבאר (ג,לו5-4). על הקניית דעות נכונות ומועילות בהאמנת התורה אין לומר "מה תועלתן?", כמו שביארנו (ג,כח3).

The first class comprises those precepts which form fundamental principles, such as we have enumerated in Hilkot yesode ha-torah. Repentance and fasts belong also to this class, as will be shown.

עבודה זרה: המלחמה בשקר
2 הקבוצה השנייה כוללת את המצוות הקשורות באיסור עבודה זרה, והן אשר מנינו בהלכות עבודה זרה (בספר המדע). ודע שכלאי בגדים וערלה וכלאי הכרם (בספר זרעים) גם הם מן הקבוצה הזאת, כמו שיתבאר (ג,לז23-20). גם הטעם של קבוצה זו ידוע, כי כולה נועדה לקבע את הדעות האמיתיות ולהנציח אותן בקרב ההמון לדורות.

The second class comprises the precepts which are connected with the prohibition of idolatry, and which have been described by us in Hilkot a‘bodah-zarah. The laws concerning garments of linen and wool, concerning the fruit of trees in the first three years after they have been planted, and concerning divers seeds in a vineyard, are likewise contained in this class. The object of these precepts is to establish certain true principles and to perpetuate them among the people.

תיקון המידות: סדר חברתי
3 הקבוצה השלישית כוללת את המצוות הקשורות בתיקון המידות, והן אשר מנינו בהלכות דעות (בספר המדע). וידוע שעל ידי טוב המידות נשלמת הרעוּת בין בני האדם וחברתם, דבר שהוא הכרחי לסדירות מצבי בני האדם.

The third class is formed by commandments which are connected with the improvement of the moral condition [of mankind]; these are mentioned in Hilkot de‘ot. It is known that by a good moral state those social relations, which are indispensable for the well-being of mankind, are brought to perfection.

צדקות והלוואות: הדאגה לחלש
4 הקבוצה הרביעית כוללת את המצוות הקשורות בצדקות ובהלוואה ובגמילות חסדים ומה שנלווה לכך, כמו הערכים והחרמים (בספר הפלאה) ודיני המלוה (בספר משפטים) והעבדים (בספר קנין) וכל המצוות שמנינו בספר זרעים מלבד הכלאים והערלה. הטעם לכולן ברור, כי תועלתן מגיעה לכולם חליפות, כי העשיר היום – הוא או צאצאיו יהיו עניים מחר; והעני היום – הוא או בניו יהיו עשירים מחר.

The fourth class includes precepts relating to charity, loans, gifts, and the like, e.g., the rules respecting “valuations,” (scil., of things devoted to sacred purposes, Lev. 27:1-27); “things devoted” (ibid. ver. 28); laws concerning loans and servants, and all the laws enumerated in the section Zera‘im, except the rules of “mixtures” and “the fruit of trees in the first three years.” The object of these precepts is clear; their benefit concerns an people by turns; for he who is rich to-day may one day be poor—either he himself or his descendants; and he who is now poor, he himself or his son may be rich to-morrow.

דיני נזקים: מניעת נזק ופיצוי הניזק
5 הקבוצה החמישית כוללת את המצוות הקשורות במניעת העושק והעוול, והן אשר נכללו בספר נזקים בחיבורנו, ותועלתה של הקבוצה הזאת ברורה.

The fifth class contains those precepts which relate to the prevention of wrong and violence; they are included in our book in the section Neziḳin. Their beneficial character is evident.

דיני ענישה: צדק והרתעה
6 הקבוצה השישית כוללת את המצוות הקשורות לענישה, כגון דין גנב וגזלן ודין עדים זוממין ורוב מה שמנינו בספר שופטים. תועלת הדברים ברורה וגלויה, כי אם הפושע לא ייענש, לא יוסר שום נזק, ולא יורתע כל מי שיעלה על דעתו לתקוף. ולא כטיפשותו של החושב שוויתור על עונשים הוא רחמנות על בני אדם, אלא הוא־הוא האכזריות עליהם והרס סדר המדינה. אלא הרחמים הם מה שציווה עליו יתעלה, "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (דברים טז,יח).

The sixth class is formed of precepts respecting fines, e.g., the laws on theft and robbery, on false witnesses, and most of the laws contained in the section Shofetim belong to this class. Their benefit is apparent; for if sinners and robbers were not punished, injury would not be prevented at all: and persons scheming evil would not become rarer. They are wrong who suppose that it would be an act of mercy to abandon the laws of compensation for injuries; on the contrary, it would be perfect cruelty and injury to the social state of the country. It is an act of mercy that God commanded “judges and officers thou shalt appoint to thee in all thy gates” (Deut. 16:118).

התנהלות ממונית: צדק והגינות
7 הקבוצה השביעית כוללת את דיני הממונות הקשורים בעסקיהם של בני האדם זה עם זה, כמו הלוואות ושכירות ופיקדונות וקנייה ומכירה וכיוצא בזה, והירושות שייכות גם הן לקטגוריה הזאת; והן המצוות שמנינו בספר קנין ומשפטים. תועלתה של קבוצה זו ברורה וגלויה, כי השותפויות הממוניות האלה הכרחיות לבני האדם בכל מדינה, ואם כן אין מנוס מלהנחיל חוקי צדק לגבי אותם עסקים, ולהסדירם באופן מועיל.

The seventh class comprises those laws which regulate the business transactions of men with each other; e.g., laws about loans, hire, trust, buying, selling, and the like; the rules about inheritance belong to this class. We have described these precepts in the sections Kinyan and Mishpatim. The object of these precepts is evident, for monetary transactions are necessary for the peoples of all countries, and it is impossible to have these transactions without a proper standard of equity and without useful regulations.

שבתות ומועדים: השגת דעה ומנוחת גוף
8 הקבוצה השמינית כוללת את מצוות הימים האסורים במלאכה, כלומר שבתות וימים טובים. הכתוב ביאר את טעמו של כל יום מהם והזכיר את סיבתו, להשגת דעה או למנוחת הגוף או לשני הדברים גם יחד, כמו שנבאר בהמשך (ג,מג).

The eighth class includes those precepts which relate to certain days, as Sabbaths and holydays: they are enumerated in the section Zemannim. The Law states clearly the reason and object of each of these precepts; they are to serve as a means for establishing a certain principle among us, or securing bodily recreation, or effecting both things at the same time, as will be shown by me.

עבודת ה' יומיומית: זכירת ה'
9 הקבוצה התשיעית כוללת את כל העבודות המעשיות הכלליות, כמו התפילה וקרית שמע ושאר מה שמנינו בספר אהבה פרט למילה. תועלתה של קבוצה זו ברורה, כי כולה מעשים המקבעים דעות של אהבת האלוה ושל מה שיש להאמין לגביו ולייחס לו.

The ninth class comprises the general laws concerning religious rites and ceremonies, e.g., laws concerning prayers, the reading of Shema’, and the other rules given in the section Ahabah, with the exception of the law concerning circumcision. The object of these laws is apparent; they all prescribe actions which firmly establish the love of God in our minds, as also the right belief concerning Him and His attributes.

המקדש והכהונה: מענה מתוחכם לרקע התרבותי
10 הקבוצה העשירית כוללת את המצוות הקשורות במקדש וכליו ומשרתיו, והן המצוות שמנינו בחלק מספר עבודה. וכבר ציינו (ג,לב) את תועלתה של קבוצה זו.

The tenth class is formed of precepts which relate to the Sanctuary, its vessels, and its ministers; they are contained in the section ‘Abodah. The object of these precepts has already been mentioned by us (supra, chap. xxxii.).

הקרבנות: מענה מתוחכם לרקע התרבותי
11 הקבוצה האחת עשרה כוללת את המצוות הקשורות בקרבנות, והן רוב המצוות שמנינו בספר עבודה וספר קרבנות. וכבר ציינו לעיל (שם) את תועלת הציווי על הקרבנות באופן כללי, וההכרח בכך בזמן ההוא.

The eleventh class includes those precepts which relate to Sacrifices. Most of these laws we have mentioned in the sections ‘Abodah and Ḳorbanot. We have already shown the general use of the sacrificial laws, and their necessity in ancient time.

טומאות וטהרות: ריחוק לצורך יראה
12 הקבוצה השתים עשרה כוללת את המצוות הקשורות בטמאות ובטהרות. והכוונה בכולן באופן כללי להימנע מכניסה למקדש, כדי שתהיה לו רוממות בנפש, וייראו ויפחדו ממנו, כמו שאבאר (ג,מז3).

The twelfth class comprises the laws concerning things unclean and clean. The general object of these laws is, as will be explained by me, to discourage people from [frequently] entering the Sanctuary; in order that their minds be impressed with the greatness of the Sanctuary, and approach it with respect and reverence.

איסורי אכילה: ריסון התאווה
13 הקבוצה השלוש עשרה כוללת את המצוות הקשורות באיסורי מאכלות ומה שקשור להם, והן המצוות שמנינו בהלכות מאכלות אסורות (בספר קדושה). ונדרים ונזירות בכלל הקבוצה הזאת. הכוונה בכל זה היא לקטוע את התאווה וההפקרות בבקשת המטעמים, ואת הפיכת תאוות האכילה והשתיה לתכלית, כמו שביארנו בהקדמה לאבות בפירוש המשנה (פרק ד).

The thirteenth class includes the precepts concerning forbidden food and the like; we have given them in Hilkot maakalot asurot; the laws about vows and temperance belong also to this class. The object of all these laws is to restrain the growth of desire, the indulgence in seeking that which is pleasant, and the disposition to consider the appetite for eating and drinking as the end [of man’s existence]. We have explained this in our Commentary on the Mishnah, in the Introduction (chap. iv.) to The Sayings of the Fathers.

אישות ועריות: ריסון התאווה
14 הקבוצה הארבע עשרה כוללת את המצוות הקשורות באיסור חלק ממעשי האישות, והן אשר מנינו בספר נשים והלכות איסורי ביאה (בספר קדושה). וכלאי בהמה בכלל הקבוצה הזאת. הכוונה גם באלה היא למעט ביחסי המין ולהפחית את התאווה לתשמיש כמידת האפשר, שלא ייעשה תכלית כמעשה הבורים, כמו שביארנו בפירוש מסכת אבות (שם). וגם המילה בכלל קבוצה זו.

The fourteenth class comprises the precepts concerning forbidden sexual intercourse; they are given in the section Nashim and Hilkot issure-biah. The laws concerning the intermixture of cattle belong to this class. The object of these precepts is likewise to diminish sexual intercourse, to restrain as much as possible indulgence in lust, and [to teach] that this enjoyment is not, as foolish people think, the final cause of man’s existence. We have explained this in our Commentary on The Sayings of the Fathers (Introd., chap. viii.). The laws about circumcision belong to this class.

חלוקת המצוות בין אדם לחברו/למקום
15 ידוע שכל המצוות מתחלקות לשני חלקים: עבירות שבין אדם לחברו ועבירות שבין אדם למקום. אלה שהן בין אדם לחברו מן הקבוצות שחילקנו ומנינו הן הקבוצה החמישית, השישית, השביעית וחלק מן הקבוצה השלישית; ושאר הקבוצות הן בין אדם למקום. כי כל מצוה, בין אם היא עשה או לא תעשה, שהכוונה בה היא הקניית מידה מסוימת או דעה או תיקון מעשים הנוגעים רק לאדם עצמו ולהבאתו לשלמות – מכנים אותה (חז"ל) "שבין אדם למקום", אף על פי שבאמת הם מביאים לדברים בין אדם לחברו, אם כי לאחר צעדי ביניים רבים ובהתבוננויות כלליות, ואין הם מביאים מלכתחילה לידי נזק לאחרים. הבן זאת.

As is well known, the precepts are also divided into two classes, viz., precepts concerning the relation between man and God, and precepts concerning the relation between man and man. Of the classes into which we divide the precepts and which we have enumerated, the fifth, sixth, and seventh, and part of the third, include laws concerning the relation of man to man. The other classes contain the laws about the relation of man to God, i.e., positive or negative precepts, which tend to improve the moral or intellectual condition of mankind, or to regulate such of each man’s actions which [directly] only concern him and lead him to perfection. For these are called laws concerning man’s relation to God, although in reality they lead to results which concern also his fellow-men; because these results become only apparent after a long series of intermediate links, and from a general point of view; whilst directly these laws are not intended to prevent man from injuring his fellow-man. Note this.

הפרקים הבאים
16 לאחר שהודעתי את טעמי הקבוצות האלה, אשוב להתחקות אחר המצוות של כל קבוצה מהן שחושבים שאין בהן תועלת, או שהוא דין שאינו ניתן להשגה שכלית בשום אופן, ואבאר את טעם הדבר וכיצד הוא מועיל, פרט לאותן מצוות שלא השגתי את הכוונה בהן עד כה.

Having described the laws of these classes, I will now again consider the precepts of each class, and explain the reason and use of those which are believed to be useless or unreasonable, with the exception of a few, the object of which I have not yet comprehended.