מורה נבוכים חלק ג פרק לג

התחכום במצוות בתחום המידות
הנזקים בהתמכרות לתאוות
1 עוד מכלל מטרות התורה השלמה – לזנוח את התאוות, לזלזל בהן ולמעט בהן ככל האפשר, ושלא לפנות אלא להכרחי שבהן. וידוע לך שרוב תשוקת ההמון והפקרותו אינו אלא בתאוות האכילה והשתייה ויחסי המין.
תוצאות: א) זה מה שמבטל את שלמותו האחרונה של האדם,
ב) מזיק לו גם בשלמותו הראשונה,
ג) ומשחית את רוב מצבי האזרחים והנהגת הבית.
הסבר: כי בשל ההליכה אחר התאווה גרידא, כמו שעושים הבורים –
א) מתבטלת ההשתוקקות העיונית,
ב) הגוף נשחת והאדם אובד לפני שיגיע לגיל הטבעי הראוי לו,
ג) מתרבות הדאגות והיגונות,
ד) ומתרבים הקנאה והשנאה והמאבק לגזול את מה שבידי הזולת. לכל זה מביאה העובדה שהבוּר מציב לו את ההנאה בלבד כתכלית המבוקשת לשם עצמה.
המצוות באות לרסן את התאוות ולהטמיע מידות טובות באדם
2 לכן התחכם האלוה, יתהדר שמו, לצוותנו במצוות השוללות את התכלית הזאת, מרחיקות ממנה את המחשבה בכל אופן אפשרי, ומונעות כל מה שמוביל לתאווה ולהנאה גרידא. וזו מטרה גדולה ממטרות התורה הזאת. הלא תתבונן בלשונות התורה, כיצד ציוותה להרוג מי שמתגלה שהוא מפריז בבקשת הנאת האכילה והשתייה, והוא בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה (דברים כא,יח), וזהו שנאמר: "זוֹלֵל וְסֹבֵא" (שם,כ), ונצטווינו לסקול אותו ולמהר לאבדו בטרם יחמיר מצבו, ויהרוג רבים וישחית את מצבם של אנשים כשרים ברוב תאוותנותו.

IT is also the object of the perfect Law to make man reject, despise, and reduce his desires as much as is in his power. He should only give way to them when absolutely necessary. It is well known that it is intemperance in eating, drinking, and sexual intercourse that people mostly rave and indulge in; and these very things counteract the ulterior perfection of man, impede at the same time the development of his first perfection, and generally disturb the social order of the country and the economy of the family. For by following entirely the guidance of lust, in the manner of fools, man loses his intellectual energy, injures his body, and perishes before his natural time; sighs and cares multiply; there is an increase of envy, hatred, and warfare for the purpose of taking what another possesses. The cause of all this is the circumstance that the ignorant considers physical enjoyment as an object to be sought for its own sake. God in His wisdom has therefore given us such commandments as would counteract that object, and prevent us altogether from directing our attention to it, and has debarred us from everything that leads only to excessive desire and lust. This is an important thing included in the objects of our Law. See how the Law commanded to slay a person from whose conduct it is evident that he will go too far in seeking the enjoyment of eating and drinking. I mean “the rebellious and stubborn son”; he is described as “a glutton and a drunkard” (Deut. 21:20). The Law commands to stone him and to remove him from society lest he grow up in this character, and kill many, and injure the condition of good men by his great lust.

3 וכן מכלל מטרות התורה: עדינות ונינוחות, ושלא יהיה האדם קשה וגס, אלא נענה, ממושמע, נוח לשוב, נינוח.
א) ידוע לך ציוויו יתעלה: "וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם, וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד" (שם י,טז);
ב) "הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (שם כז,ט);
ג) "אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם [טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ]" (ישעיהו א,יט).
ד) ועל הנכונות להישמע למה שיש להישמע לו נאמר: "[אֵת כָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֱלֹהֵינוּ אֵלֶיךָ] וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ" (דברים ה,כג);
ה) ונאמר על כך על דרך המשל: "מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה" (שיר השירים א,ד).

Politeness is another virtue promoted by the Law. Man shall listen to the words of his neighbour; he shall not be obstinate, but shall yield to the wish of his fellow-men, respond to their appeal, act according to their desire, and do what they like. Thus the Law commands, “Circumcise therefore the foreskin of your heart, and be no more stiff-necked” (Deut. 10:16); “Take heed and hearken” (ibid. 27:9). “If you be willing and obedient” (Isa. 1:19). Those who listen [to the words of others] and accept as much as is right are represented as saying, “We will hear and do” (Deut. 5:24), or in a figurative style, “Draw me, we will run after thee” (Song 1:4).

המצוות מכוננות טהרת גוף וקדושת נפש והלימה ביניהם
4 וכן מכלל מטרות התורה: הטהרה והקדושה.
מיניות) כוונתי בכך: לפרוש מיחסי מין, להתרחק מהם ולמעט בהם ככל האפשר, כמו שאני עתיד לבאר (ג,מט). כך, כשציווה יתעלה שהאומה תתקדש לקבלת התורה ואמר: "וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר" (שמות יט,י), אמר: "אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה" (שם,טו). הרי אמר במפורש שהקדושה היא פרישות מיחסי מין.
יין) כמו כן הוא גם אמר במפורש שהימנעות משתיית יין היא קדושה, בכך שאמר על הנזיר: "קָדֹשׁ יִהְיֶה" (במדבר ו,ה).
מצוות) ולשון ספרא: "'וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים' (ויקרא יא,מד) – זו קדושת מצוות" (ראו ספרי במדבר קטו). וכשם שהתורה כינתה את קיום הציוויים האלה "קדושה" ו"טהרה", כך היא כינתה את העבירה על הציוויים האלה ואת ביצוע המעשים המגונים "טומאה", כמו שאני עתיד לבאר (ג,מז10-9).

The Law is also intended to give its followers purity and holiness; by teaching them to suppress sensuality, to guard against it and to reduce it to a minimum, as will be explained by us. For when God commanded [Moses] to sanctify the people for the receiving of the Law, and said, “Sanctify them to-day and to-morrow” (Exod. 19:10), Moses [in obedience to this command] said to the people, “Come not at your wives” (ibid. ver. 15). Here it is clearly stated that sanctification consists in absence of sensuality. But abstinence from drinking wine is also called holiness; in reference to the Nazarite it is therefore said, “He shall be holy” (Num. 6:5). According to Siphra the words, “sanctify yourselves and be ye holy” (Lev. 20:7), refer to the sanctification effected by performing the divine commands. As the obedience to such precepts as have been mentioned above is called by the Law sanctification and purification, so is defilement applied to the transgression of these precepts and the performance of disgraceful acts, as will be shown.

5 אשר לניקיון הבגדים ורחיצת הגוף וניקוי הטינופים – גם הם מִמטרות התורה הזאת, אבל זאת לאחר טיהור המעשים וטיהור הלבבות מן הדעות והמידות המטמאות. ואילו להסתפק בניקיון חיצוני, ברחיצה ובטיהור הבגדים, ובו זמנית לרדוף אחר ההנאות ולשלח רסן באכילה וביחסי מין – זה מגונה לגמרי.
דוגמה א) ישעיה אמר על כך: "הַמִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אֶל הַגַּנּוֹת אַחַר אַחַת בַּתָּוֶךְ אֹכְלֵי בְּשַׂר הַחֲזִיר [וְהַשֶּׁקֶץ וְהָעַכְבָּר, יַחְדָּו יָסֻפוּ נְאֻם ה']" (ישעיהו סו,יז). הוא אומר שהם מיטהרים ומתקדשים במקומות גלויים ופתוחים, ואחר כך חוטאים כשהם לבדם בחדרים ובתוך בתיהם, בשילוח רסן באכילת דברים אסורים: החזיר והשקץ והעכבר. וייתכן שהוא רומז באומרו "אַחַר אַחַת בַּתָּוֶךְ" להתייחדות ביחסי מין אסורים. העולה מהדברים הוא שכלפי חוץ הם מזדככים, מנוקים ומיטהרים בפרהסיה, אך בסתר הם עם תאוותיהם והנאות גופיהם. ואין זו כוונת התורה, אלא הכוונה הראשונה היא הימנעות מתאוות והיטהרות חיצונית לאחר היטהרות פנימית.
דוגמה ב) שלמה כבר העיר על מי שמסתמך על רחיצת הגוף וטיהור הבגדים בעוד מעשיו מלוכלכים ומידותיו מגונות, ואמר: "דּוֹר טָהוֹר בְּעֵינָיו, וּמִצֹּאָתוֹ לֹא רֻחָץ. דּוֹר מָה רָמוּ עֵינָיו, וְעַפְעַפָּיו יִנָּשֵׂאוּ" (משלי ל,יב-יג).
סיכום והקדמה לפרקים הבאים
6 אם תתבונן גם במטרות אלה שציינו בפרק הזה יתבררו לך טעמיהן של מצוות רבות, שטעמיהן לא היו ידועים לפני שמטרות אלה נודעו, כמו שאני עתיד לבאר בהמשך.

Cleanliness in dress and body by washing and removing sweat and dirt is included among the various objects of the Law, but only if connected with purity of action, and with a heart free from low principles and bad habits. It would be extremely bad for man to content himself with a purity obtained by washing and cleanliness in dress, and to be at the same time voluptuous and unrestrained in food and lust. These are described by Isaiah as follows: “They that sanctify themselves and purify themselves in the gardens, but continue their sinful life, when they, are in the innermost [of their houses], eating swine’s flesh, and the abomination, and the mouse” (Isa. 66:17): that is to say, they purify and sanctify themselves outwardly as much as is exposed to the sight of the people, and when they are alone in their chambers and the inner parts of their houses, they continue their rebelliousness and disobedience, and indulge in partaking of forbidden food, such as [the flesh of] swine, worms, and mice. The prophet alludes perhaps in the phrase “behind one tree in the midst” to indulgence in forbidden lust. The sense of the passage is therefore this: They appear outwardly clean, but their heart is bent upon their desires and bodily enjoyments, and this is contrary to the spirit of the Law. For the chief object of the Law is to [teach man to] diminish his desires, and to cleanse his outer appearance after he has purified his heart. Those who wash their body and cleanse their garments whilst they remain dirty by bad actions and principles, are described by Solomon as “a generation that are pure in their own eyes, and yet are not washed from their filthiness; a generation, oh how lofty are their eyes!” etc. (Prov. 30:12-13). Consider well the principles which we mentioned in this chapter as the final causes of the Law: for there are many precepts, for which you will be unable to give a reason unless you possess a knowledge of these principles, as will be explained further on.