מורה נבוכים חלק ג פרק כח

האמונות להשגת מטרות התורה
ההשקפות שהתורה מלמדת המביאות לשלמות הנפש ולשלמות הגוף
1 ממה שעליך לשים לב אליו, הוא
לשלמות הנפש) שתדע שהתורה הודיעה את תכליתן של הדעות הנכונות שהשלמות האחרונה מושגת על ידיהן וקראה להאמין בהן רק באופן כללי; והן קיום האלוה יתעלה, ייחודו, ידיעתו, יכולתו, רצונו וקדמותו. כל אלה תכליות אחרונות שאינן מתבררות בפירוט ובהגדרה אלא לאחר הכרת דעות רבות.
לשלמות הגוף) כמו כן התורה קראה גם להאמין במה שההַאֲמנה בו הכרחית לתיקון המצבים המדיניים, כמו שאנחנו מאמינים שהוא יתעלה כועס מאוד על מי שאינו מציית לו, ולכן יש לירוא ולפחד ולהישמר מאי־ציות.
קריאת התורה ללימוד כל המדעים כלולה במצוות אהבת ה'
2 אשר לשאר הדעות הנכונות לגבי כלל ההוויה הזאת, כלומר כל המדעים העיוניים למיניהם הרבים, שבאמצעותם מתאמתות הדעות שהן התכלית האחרונה – אף על פי שהתורה לא קראה אליהן במפורש כמו שקראה לאמורות לעיל, היא קראה אליהן באופן כללי, והוא שנאמר: "לְאַהֲבָה אֶת ה'" (דברים יא,יג). ידועה לך ההדגשה שנאמרה בנוגע לאהבה, "בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (שם ו,ה), וכבר ביארנו במשנה תורה (יסודי התורה ב,ב; תשובה י,ו ועוד) שהאהבה הזאת אינה מתקיימת אלא בהשגת המציאות כולה כפי שהיא, והתבוננות בחכמתו בה. וכן הזכרנו שם את הערת החכמים ז"ל על עניין זה.

IT is necessary to bear in mind that Scripture only teaches the chief points of those true principles which lead to the true perfection of man, and only demands in general terms faith in them. Thus Scripture teaches the Existence, the Unity, the Omniscience, the Omnipotence, the Win, and the Eternity of God. All this is given in the form of final results, but they cannot be understood fully and accurately except after the acquisition of many kinds of knowledge. Scripture further demands belief in certain truths, the belief in which is indispensable in regulating our social relations: such is the belief that God is angry with those who disobey Him, for it leads us to the fear and dread of disobedience [to the will of God]. There are other truths in reference to the whole of the Universe which form the substance of the various and many kinds of speculative sciences, and afford the means of verifying the above-mentioned principles as their final result. But Scripture does not so distinctly prescribe the belief in them as it does in the first case; it is implied in the commandment, “to love the Lord” (Deut. 11:13). It may be inferred from the words, “And thou shalt love the Lord thy God with all thy heart, and with all thy soul, and with all thy might” (ibid. 6:5), what stress is laid on this commandment to love God. We have already shown in the Mishneh-torah (Yes. ha-torah 2:2) that this love is only possible when we comprehend the real nature of things, and understand the divine wisdom displayed therein. We have likewise mentioned there what our Sages remark on this subject.

מיון טעמי המצוות לשלוש מטרות משנֶה
3 העולה מכל מה שהקדמנו עתה בנושא זה הוא שכל מצוה, בין אם היא מצוות עשה או לא תעשה, שמטרתה היא
א) סילוק עושק הדדי,
ב) או עידוד למידה טובה המביאה לשיפור החיים בחברה,
ג) או מתן דעה נכונה שיש להאמין בה, אם מצד הדבר עצמו, או בהיותה הכרחית לסילוק עושק הדדי או הקניית מידה טובה – הרי מצוה זו היא בעלת טעם ברור ותועלת גלויה, ואין שאלה על תכלית המצוות הללו, כי מעולם לא נבוך אדם ולא שאל: "מדוע נצטווינו (בהאמנה) שה' אחד?" או "מדוע נאסר עלינו לרצוח ולגנוב?" או "מדוע נאסר עלינו לנקום ולהתנקם?" או "מדוע נצטווינו לאהוב זה את זה?".
4 אלא מה שנבוכו לגביו בני האדם ונחלקו בו הדעות, עד שהיו שאמרו שאין בהן שום תועלת אלא ציווי גרידא, ואחרים אמרו שיש להן תועלת אלא שהיא נעלמה מאיתנו – הן המצוות שאין נראית מהן לכאורה תועלת באחד משלושת הדברים שציינו. כוונתי
ג) שאינן מקנות דעה כלשהי,
ב) ואינן מלמדות מידה טובה,
א) ואינן מסירות עושק. אלא הדבר נראה לכאורה כאילו אין למצוות הללו קשר לא לתיקון הנפש במתן הַאֲמָנוֹת, ולא לתיקון הגוף במתן חוקים מועילים בהנהגת המדינה או הנהגת משק הבית, כגון איסור השעטנז והכלאים ובשר בחלב, והציווי על כסוי הדם ועגלה ערופה ופטר חמור וכיוצא בהם.

The result of all these preliminary remarks is this: The reason of a commandment, whether positive or negative, is clear, and its usefulness evident, if it directly tends to remove injustice, or to teach good conduct that furthers the well-being of society, or to impart a truth which ought to be believed either on its own merit or as being indispensable for facilitating the removal of injustice or the teaching of good morals. There is no occasion to ask for the object of such commandments: for no one can, e.g., be in doubt as to the reason why we have been commanded to believe that God is one; why we are forbidden to murder, to steal, and to take vengeance, or to retaliate, or why we are commanded to love one another. But there are precepts concerning which people are in doubt, and of divided opinions, some believing that they are mere commands, and serve no purpose whatever, whilst others believe that they serve a certain purpose, which, however, is unknown to man. Such are those precepts which in their literal meaning do not seem to further any of the three above-named results: to impart some truth, to teach some moral, or to remove injustice. They do not seem to have any influence upon the well-being of the soul by imparting any truth, or upon the well-being of the body by suggesting such ways and rules as are useful in the government of a state, or in the management of a household. Such are the prohibitions of wearing garments containing wool and linen; of sowing diverse seeds, or of boiling meat and milk together; the commandment of covering the blood [of slaughtered beasts and birds], the ceremony of breaking the neck of a calf [in case of a person being found slain, and the murderer being unknown]; the law concerning the first-born of an ass, and the like.

עוד תשמע את ביאורי לכולם (בפרקים לה-מט), ומתן טעמיהם הנכונים והמוכחים, מלבד פרטים ומצוות בודדות כמו שציינתי לך (ג,כו10-6), ואבאר שכל אלו וכיוצא בהם קשורים בהכרח לאחד משלושת הדברים:
ג) תיקון הַאֲמָנוֹת; או תיקון מצבי המדינה, המושג בשתיים:
א) בסילוק העושק ההדדי,
ב) ובהקניית מידות נעלות.

I am prepared to tell you my explanation of all these commandments, and to assign for them a true reason supported by proof, with the exception of some minor rules, and of a few commandments, as I have mentioned above. I will show that all these and similar laws must have some bearing upon one of the following three things, viz., the regulation of our opinions, or the improvement of our social relations, which implies two things, the removal of injustice, and the teaching of good morals.

סיכום
5 הבן את מה שאמרנו על ההאמנות:
א) יש שהמצוה מקנה האמנה נכונה וזו המטרה ותו לא, כמו ההאמנה בייחוד ובקדמות האלוה ושאין הוא גוף;
ב) ויש שאותה האמנה הכרחית לסילוק עושק הדדי או הקניית מידה טובה, כמו ההאמנה שהוא יתעלה כועס מאוד על מי שעושק, כמו שנאמר: "וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב [וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים]" (שמות כב,כג), וכמו ההאמנה שהוא יתעלה עונה מיד לזעקת העשוק או המרומה: "וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי – וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי" (שם,כו).

Consider what we said of the opinions [implied in the laws]; in some cases the law contains a truth which is itself the only object of that law, as e.g., the truth of the Unity, Eternity, and Incorporeality of God; in other cases, that truth is only the means of securing the removal of injustice, or the acquisition of good morals; such is the belief that God is angry with those who oppress their fellow-men, as it is said, “Mine anger will be kindled, and I will slay,” etc. (Exod. 22:23); or the belief that God hears the crying of the oppressed and vexed, to deliver them out of the hands of the oppressor and tyrant, as it is written, “And it shall come to pass, when he will cry unto me, that I will hear, for I am gracious” (Exod. 22:26).