נר שישי שבת חנוכה – רני ושמחי בת ציון
רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאום ה’. חכמינו בחרו להתחיל מכאן את הפטרת שבת חנוכה, שהוא במראה המנורה של זכריה, לומר
רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאום ה’. חכמינו בחרו להתחיל מכאן את הפטרת שבת חנוכה, שהוא במראה המנורה של זכריה, לומר
תוכן עניינים המשכת חנוכה ומצוות דרבנן מן התורה סיפור חנוכה ומצוותיה אינה נכללת בכתבי הקודש שכן סיפור חנוכה וניסיה, ואף תיקון מצוותיה, אחר שפסקה נבואה
כלל הפרשיות הללו הם סימנים על מנהיגות פנימית בתוך עם ישראל, מי בראש מי למעלה ומי למטה. יש י”ב שבטים שכל אחד בגופו מייצג את
מעשה אבות סימן לבנים. אבל מה דין פרשיות יוסף ואחיו. לכאורה אלה הם כבר ה’בנים’ שמעשה האבות סימן אליהם.. הלא למשל אברהם ירד למצרים וזה
ויחלום והנה סלם וגו’ ויאמר אין זה כי אם בית אלהים וגו’. בהרבה מקומות התגלה ה’ לאבות, ובכולם נתקדשה האדמה במקום שנגעה שם התגלות ה’[1].
ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון – הפסוק מבחין לנו את הרעב שבימי אברהם לרעב הזה. (לשלול את המבקרים שיבואו עוד אלפיים שנה ויגידו
וְכִתְּת֨וּ חַרְבוֹתָ֜ם לְאִתִּ֗ים וַחֲנִיתֽוֹתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת (פסוק ד) כפי שראינו הרבה מהדימויים של ישעיה חוזרים למעשה בראשית. ספרו מתחיל ומסתיים עם השמים והארץ. גם ההפטרה של
וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ף כִּֽי־אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן (פסוק א) לפי שבתחילה ניתן לאדם בלבד לאכול מפרי האילנות, ואל שאר החיות והבהמות ניתנו
פעם בא אברך אל הרבי מקאצק והתלונן בפניו שאין לו כסף לקנות טלית. ענה לו הרבי אז תתעטף בארבע רוחות השמים. לפעמים אין לנו טלית
שלשת הפסוקים בזכריה בספר זכריה פרק ז שאלת שראצר ורגם מלך ואנשיו אל הכהנים ואל הנביאים ‘האבכה בחודש החמישי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים’.
אבן עזרא זכריה פרק ח והנה התשובה שישימו אלה הימים שהיו בוכים וסופדי’ בהם ימי ששון ושמחה וישמרו מצות השם על פי הנביאים וזהו והאמת