דברי פתיחה והדרכה למחזור שלישי בסדר לימוד התנ”ך.
ברוכים הבאים לקבוצת הלימוד שלנו, המתחיל כעת זה המחזור השלישי בלימוד כל המקרא לפי סדר התנ”ך. כל אחד ואחת מכם מוסיפ/ה לכולם רוב אורה ושמחה ותורה, ומקווים אנחנו שנהיה התאספות טובה. לכבוד הפתיחה המחודשת הנני לרשום מעט הבהרה אודות סדר ודרך הלימוד המומלץ בעיני. בברכה שנזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות להרבות תורה ולהאדירה ותשרה שכינה במעשה ידינו.
כיצד ללמוד מקרא
א.
את המקרא יש לקרוא. כלשון חכמים ‘אם רגיל לקרות קורא’. ‘מקרא’ אינו שם של חטיבת טקסטים בלבד אלא גם שם של פרקטיקה מסוימת, שאותם הכתבים שנכתבו בשבילו נושאים את השם שלו. “לתרגם”, “לפרש”, “לפשר”, “לדרוש”, “להבין”, “להעמיק” – כל אלה הם פעלים נוספים על המקרא, ובמהותם הם אינם קריאה של המקרא. וכאשר מעיינים ולומדים מפרשים ותרגומים מקיימים דבר יפה אבל לא קריאה.
לפיכך עיקר הקבוצה אינו הדיונים והשיחות ושאר הדברים היפים שבו, אלא כפשוטו התאספות להתחזק ביחד לקרוא כל יום פרק במקרא. לא פחות ולא יותר. כאשר יזכו כמה חברים לקיים את זה כבר יצאה הקמת הקבוצה ידי חובתה בהידור.
ב.
“לקרוא” בשפה העתיקה אין פירושו קריאה שקטה במחשבה כפי שאנחנו רגילים לקרוא ספרים (שזה נקרא בלשון חכמים ‘עיון’ ובלשון הפוסקים ‘הרהור בדברי תורה’), אלא קריאה בקול. יש לחוש את המילים בקולם יוצאים מן הפה, עד שהם קונים מין שביתה בפה, לשון ספר יצירה על כ”ב ‘קבעם בפה’. לקריאה מתלווה הבל וחמימות וקול וצליל ומקצב וניגון. שבהם חלקי אינפורמציה הכרחיים להבנה שאינם מועברים בקריאה שקטה כלל. (חלק מזה מועבר בטעמי המקרא אבל גם זה צריך הנגשה לערכנו)
[ודע שיש להכיר את לשונות המקרא עד שהם שגורים בלב בעל פה. מה שאמרו דברים שבכתב אי אתה ראשי לאומרם בעל פה הוא לחשש שהמסורת תתעוות על ידי המסירה בעל פה ובימינו אין חשש זה בלימוד. ואין אדם יכול להרגיש את טעם המילים עד שהוא מכיר אותם בעל פה ומהפך אותם בלשונו ובליבו אילך ואילך]
לפיכך, ראוי לקיים את הדרכת חכמים ולהוציא את המילים בפה, אפשר עם טעמי המקרא ואפשר אולי באופן אחר.
ג.
באמור כאן אין עדיין שום אמירה בכל הסוגיה פשוטו של מקרא מול דרש וכדומה, גם הפשט וגם הדרש באים על גבי המציאות של מקרא. והחסר שלב זה של בן חמש למקרא לא יוכל לטעום גם את טעם הפשט והדרש שמעליו. (בלשון הקבלה איתא שהמקרא הוא בבחינת עולם העשיה, ומעליו המשנה והמדרש והסוד בעולמות יצירה בריאה אצילות).
אכן ישנם פירושים הנוטים לכסות יותר על מעשה המקרא ויש הנוטים לגלותו ולאפשר את הקריאה, במיוחד שיש כמה מקראות שנסתר מאתנו הפירוש המילולי ביותר וכיצד לקרוא אותם. אך אין גילוי זה מיוחד לפרשנות פשט דווקא אדרבה ישנם כמה מדרשים הפותחים לנו דרך לגלגל את המקרא על לשוננו בצורה יותר פתוחה מכמה פירושי פשט. (בעיקר תלוי דבר זה בהבנת סדר המקראות בכלל ובפרט, אשר בזה עוסקים פסקי טעמים וחלוקת הפרשיות אבל גם סדרים יותר מורכבים כמו גזירה שווה וילמד עליון מתחתון ועוד דרכים יותר מורכבים).
לפיכך, לא באנו לייתר את הדרש ואת ההעמקה אלא אדרבה לפתוח אליו פתח רחב, תוך שימת לב שכל עולמות מדרש ההלכה והאגדה והמחקר כולם מניחים את היכרות המקרא עצמו כבסיס ופתח להם.
ד.
סדר הלימוד משנה מאד, אינו דומה לימוד פרשת השבוע ללימוד מקרא כסדרו, גם אם תאורטית הנושא שווה. כמה הבהרות וחידושים מתגלים כאשר לומדים בסדר אחר מזה הרגיל. וסידור הפרשיות גם אם אינו משנה בהם דבר לכאורה נותן מיסגור מסוים וכמעט מכריח אותך להבין המשך העניינים ומה מודגש פחות ומה יותר, עד שכל הפרשה מקבל צורה מסוימת פשוט מזה שהבעל קורא מתחיל שלישי באופן מסוים, ואם לומדים בסדר אחר זה מקבל גוון אחר.
לפיכך יש תועלת גדולה גם בלימוד חלקי החומש המוכרים לנו לכאורה (דהיינו תחילות הפרשיות) בסדר זה, גם אם חלוקת הפרקים לא תמיד תואמת את חלוקת הפרשיות והענין, כי כך תתקבל תמונה מרעננת של התורה.
ה.
לחשיבות הדבר הנני כופלו. בקבוצת הדיונים שלנו נלמד בכל האופנים וכל אחד מוזמן להוסיף מדעתו ולפי כל הדרכים האפשריים והבלתי אפשריים בתורה, ונשמח ונעלוז בדברי תורתך יומם ולילה. אך עיקר תועלת הקבוצה וסיבת קיומה הוא שבתוך כל זה יהיו כמה אנשים שיקראו כמה פרקים תנ”ך כפי שהם, ואם נזכה לעבור פחות או יותר על כל כ”ד ספרים ככה, והיה זה שכר הכל וייפתחו שערי אורה גדולים.
הנני לחזק גם את כל אחד ואחת לא להתבייש ולכתוב גם חצאי דברים הארות והערות, ואם אין לכם פנאי לקרוא כל ההודעות הקודמות אפשר גם להעלות שאלה או רעיון או הרהור מבלי לוודא שלא קידמו אתכם, העיקר ללמוד.