לקט פירושי ראשונים על נבואת זכריה שיהיו הצומות לששון ולשמחה

אבן עזרא זכריה פרק ח

והנה התשובה שישימו אלה הימים שהיו בוכים וסופדי’ בהם ימי ששון ושמחה וישמרו מצות השם על פי הנביאים וזהו והאמת והשלום אהבו כאשר כתוב אמת ומשפט שלום וזאת התשובה שהשיב הנביא היא כנגד השואלים האבכה בחדש החמישי שלא היו שומרי’ התורה שצום השם והיו שואלים אם ישמרו מה שקבלו אבות על עצמם והנה השיב הנביא יותר טוב הייתם עושים אם הייתם שומעים דברי השם ותניחו דברי האבות מאשר תשמרו דברי האבות ותניחו דברי השם הם הצדיקים הגמורים:

שמונה פרקים לרמב”ם פרק ד

ובמסורות נביאינו ומעתיקי תורתנו, ראינום מכוונים אל השיווי, ואל שמירת נפשותיהם וגופותיהם, כאשר תחייב התורה. והשיב ה’ יתעלה על ידי נביאו, למי ששאל על צום יום אחד בשנה, האם יתמיד בזה או לא, והוא אומרם לזכריה: (זכריה ז, ג) “האבכה בחדש החמישי הינזר כאשר עשיתי זה כמה שנים”, והשיבם: (זכריה ז, ה – ו) “כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי [ו]זה שבעים שנה, הצום צמתוני אני, וכי תאכלו וכי תשתו, הלא אתם האוכלים ואתם השותים”. אחר כך ציוום בצדק ובמעלה בלבד, לא בצום, והוא אומרו להם: (זכריה ז, ט)+ “כה אמר ה’ צבאות לאמר, משפט אמת שפוטו, וחסד ורחמים עשו איש את אחיו” וכו’. ואמר אחרי כן: (זכריה ח, יט) “כה אמר ה’ צבאות, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים, והאמת והשלום אהבו”. ודע, כי ‘אמת’ – הן המעלות השכליות, לפי שהן אמיתיות, לא ישתנו, כמו שזכרנו בפרק השני; ו’השלום’ – מעלות המידות, אשר בהן יהיה השלום בעולם.

צרור המור ויקרא פרשת צו

וכן הענין בעצמו בתעניות שהם במקום הקרבנות. טוב לו לאדם שלא יחטא. משיחטא ויתענה. וזהו מאמר הנביא כה אמר ה’ צום הד’ וצום הה’ וצום הז’ וצום הי’ יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה. כלומר מה תועלת יש לי בתעניותיכם. כאומרו למען כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי הצום צמתוני אני ומה תועלת נמשך לי. וכי תאכלו וכי תשתו הלא אתם האוכלים ואתם השותים. והכל לעצמיכם. והתענית בעבור חטאתכם. ואם כן צום הרביעי וצום הה’ יה”ר שיהיו לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים באכילה ובשתייה. בתנאי שהאמת והשלום אהבו. ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם.

מאירי חיבור התשובה – שבר גאון מאמר א פרק ז (עיי”ש כל הפרק)

והוא מאמר הנביאהאבכה בחדש החמישי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים, ובא המענה שאין הכונה בהם רק להתעורר מתוך הנהגתם על מה שהוא מבוקש במין האדם, ומי יתן היות ימי הצומות משתה ושמחה וי”ט והאמת והשלום אהבו, שהוא המכוון בהם כמו שכבר קדם, נמצא א”כ שהכונה באלו התעניות הנגזרים על אבותינו ע”ה מימי קדם להתעורר בזכירת ענייני הצרות הקדומות עד שייראו מלפניו וישובו לשם תשובה שלימה, וכשלא תמצא בהם זאת הכוונה אבל שיתענו על צד המקרה ועל צד מצוה מלומדה אין רצון השם לדברי הצומות וזעקתם

עקידת יצחק ויקרא שער סג (פרשת אחרי מות)

. ירצה מי יתן ויהיו לכם אלו הצומות לימי שמחה ומשתה בשתהיו אוהבים האמת והשלום ולא תצומו כיום בשתוסיפו עוד שנוא אותם וכמעט פירש זה נמצא להרמב”ם ז”ל בח’ פרקים (פ”ד).