לשונות אלה: ‘ימות עולם׳ מלשון הכתוב בהאזינו, ‘ימי עולם׳ מלשון הכתוב בישעיה.
מקורות:
אבן עזרא:
אבן עזרא ויקרא פרק כה פסוק ב (פרשת בהר)
(ב) ושבתה הארץ שבת לה׳ מצוה על ישראלי שלא יעזוב גר לזרוע שנת השבת, כאשר לא נעזבנו לעשות מלאכה בשבת, כי הוא ברשותנו. וטעם שבת לה׳ כיום השבת. וסוד ימי עולם רמוז במקום הזה.
אבן עזרא ישעיהו פרק ב פסוק א
(א) הדבר, זאת נבואה אחרת, גם היא דבקה, כי ציון עתה תפדה מיד סנחריב, ועוד יבוא עת שתהיה לה מעלה גדולה: והנה אמר באחרית הימי׳, והם ימי המשיח שהם אחרית ימי עולם: