הלכות יסודי התורה פרק ג (תורגם אוטומטית)

רמב”ם הלכות יסודי התורה, פרק ג׳ — הגלגלים וכוכבי השמים

הקדמה: הקשר לפרק הקודם

בפרקים הקודמים למדנו על הקב”ה. הרמב”ם כינה את הקב”ה „מנהיג הגלגל”. עכשיו נלמד קצת על הגלגל — אותו גלגל בלתי נראה, שקוף וגדול שעליו מונחים כל גרמי השמים.

הרמב”ם אמר לנו בפרק הקודם שישנן שלוש קטגוריות של נבראים שהקב”ה ברא. הוא אמר לנו קודם שהדרך להגיע לאהבת ה׳ ויראתו היא על ידי להתבונן בגדולת בריאותיו של הקב”ה.

אמר שישנן שלוש קטגוריות של נבראים:

– יש את הנמוך ביותר — שזה אנחנו — שהוא חומר עם צורה יחד, או כפי שאחרים קוראים לזה גוף עם נשמה יחד. אבל מלבד זאת, הם מתכלים — הם מתחילים מתישהו, ובסופו של דבר הם משתנים לכל הפחות, הם חיים, הם מתים.

– אחר כך ישנן צורות בלבד — כמו מלאכים.

– ואחר כך, בין המלאכים לבני האדם, ישנם הגלגלים וכוכבי השמים. גם להם יש חומר וצורה — הם אינם כמו מלאכים שהם צורה בלבד — אבל הם סוג אחר של חומר: החומר שלהם אינו משתנה, הם קיימים לעד, כמו „חק נתן ולא יעבור” (תהלים קמ״ח:ו), הם נמשכים שנים רבות מאוד.

ובפרק זה הרמב”ם מרחיב על קטגוריה זו. הפרק הקודם הסביר לנו את עשרת סוגי המלאכים, הסביר לנו את הקטגוריה של אלו שהם צורה בלבד ללא חומר. ועכשיו הוא ידבר על הגלגלים וכוכבי השמים שהם חומר וצורה, אבל אינם משתנים.

—

סטייה: קביעות ותמידות — המוסר השכל מהגלגלים

ולפני שנתחיל ללמוד, ננסה שלא לטעות. כתבו בספרי הראשונים שזה מה שעשו בבית המקדש — קרבן תמיד, כל יום, המנורה — זה כנגד שבעת הכוכבים, שבעת הגלגלים. זה מה שעשו כל יום. „תמיד” — כי אדם צריך לנסות להיות כמו כוחות השמים שאינם משתנים. חומר וצורה — הוא אדם גשמי, למעשה בסוף הוא כן מת, אבל הוא יכול קצת בחייו — גשם עשוי מחומר וצורה, אבל על כל פנים יש קביעות. זה טוב מאוד.

על זה כתוב מהרמ״ק (ר׳ משה קורדובירו) שכאשר לאדם יש מחשבה זרה, שיאמר „אש תמיד תוקד על המזבח” (ויקרא ו:ו). תמיד! הלב צריך לבעור תמיד, לדחוף אותנו.

ראיתי השבוע שהצאנזער רב היה תמיד אומר „אש תמיד תוקד על המזבח” — שהעבודה של יהודי היא שאפילו אחרי שעשה עבירה גדולה, יחזור מיד — „אש תמיד תוקד על המזבח” — שימשיך להתחיל לעשות תשובה ולהמשיך לבעור לקב”ה. נפלא.

—

הלכה א׳: תשעת הגלגלים — **„והגלגלים הם הנקראים שמים ורקיע וזבול וערבות”**

הקדמה: מה פירוש „גלגלים” ברמב”ם

חזרה לנושא — גלגלים. עכשיו מתחילים סעיף א׳: „והגלגלים”. כלומר, למדנו שיש שלושה דברים: הצורות, והגלגלים, והדברים שנעשו מן היסודות והם מתים. עכשיו נראה על הגלגלים.

הערה על המודל האסטרונומי של הרמב”ם

ועוד הקדמה חשובה שצריך לדעת. קודם כל, הבאתי כאן תמונה — לא אוכל להראות אותה על המסך כל הזמן — אבל זה בערך איך שהעולם של הרמב”ם נראה, איך שעולמנו נראה כפי שהרמב”ם הבין.

ומובן מאליו שחשוב לדעת שרוב החכמים של ימינו סוברים שהפריכו את כל הדברים האלה, ויש להם הבנה טובה יותר על איך שהשמים עובדים.

האמת היא שהרמב”ם עצמו בספרו מורה נבוכים מאריך להראות שכל הסדר של השמים שאריסטו לימד — ולא רק אריסטו, גם אריסטו וגם תלמי — תלמי היה אסטרונום מצרי — ומשניהם יחד נבנתה רוב חכמת האסטרונומיה שהרמב”ם הכיר. והרמב”ם עצמו אומר שם שיודעים שלא הכל מושלם, ויש עדיין קושיות, ולא מבינים. ואנו מוסיפים — הוא אומר, הרמב”ם — שבדורנו מבינים יותר טוב.

העיקר בנקודת הרמב”ם — קביעות, לא פרטים ספציפיים

אבל אפילו אם כן, העיקר של הרמב”ם אינו שזה צריך להיראות בדיוק כך, אלא לומר שהתנועות הן מדויקות, נצחיות, ושזה לא אקראי — לא שיום אחד כך ויום אחד אחרת — אלא הם נצחיים במסלול מסוים, וכך הם אינם משתנים.

אז אין שום הבדל — אפילו אם נאמר שדברים מסוימים השתנו בהבנה — כוונתי שההבנה הבסיסית היא שהם נצחיים במהלך מסוים ושאין אצלם שינוי, וזה העיקר שהרמב”ם רוצה. כוונתי שזה עדיין קבוע וקיים. אפשר להחזיק בזה יותר אם רוצים, ואם לא רוצים לא צריך.

דיון: האם גלגל הוא ספירה ממשית או כוח?

על כל פנים, יש גם את העניין — כמו שאתה אומר — לאו דווקא התכוונו שהכל מדויק, אלא זו הייתה הדרך הטובה ביותר שאפשר לחזות ולראות איך יהיה.

הערה: הפרק כהקדמה להלכות קידוש החודש

על כל פנים, אבל מה שנעשה זה לא… גם אולי כדאי להזכיר שיותר אסטרונומיה הרמב”ם לומד בהלכות קידוש החודש. עכשיו הוא אומר רק את המבט הבסיסי שהם מאוד קבועים וקיימים, שאינם משתנים.

חשוב מאוד שכאן זו גם הקדמה להלכות קידוש החודש. למדנו פעם קצת הלכות קידוש החודש — למשל יש פירוש של ר׳ חיים קנייבסקי ואחרים. כולם מתחילים קודם עם הפרק הזה, כי אלו ההקדמות, אבל הרבה מהדברים שהוא אומר כאן יש לו יותר פרטים על השמש והלבנה, יותר פרטים ממה שכתוב כאן. אז במובן מסוים, הפרק הזה הוא הקדמה להלכות קידוש החודש — עוד סיבה גדולה למה זו מצווה ללמוד.

תחילת הלימוד — מה שאנו מנסים לעשות

ובכל אופן, אני רק אומר שאנחנו לא הולכים ללמוד מדע מהמדע של ימינו, לשאול את הרמב”ם מה מתאים, האם לומדים היום גם כמו הרמב”ם או לא. אנחנו רוצים לנסות קודם ללמוד את לשון הרמב”ם מה שהוא אומר, איך שהוא הבין, ואיך שהוא מקשר את זה עם לשונות הפסוקים ומאמרי חז”ל, וכן הלאה. ולנסות — כמו שעשינו בשני הפרקים האחרונים — לומר בקיצור ובפשטות מה שכתוב, וכל אחד שירצה ללמוד יותר בעומק, מובן מאליו שהעולם פתוח, אפשר ללכת ללמוד.

—

דברי הרמב”ם: **„והגלגלים הם הנקראים שמים ורקיע וזבול וערבות”**

טוב, אז „והגלגלים” — אומר הרמב”ם — „הם הנקראים שמים ורקיע וזבול וערבות”.

אבל מה זה „והגלגלים”? זה חוזר על… אמרנו שזה חוזר על שלושת הדברים: „כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו נחלק לשלשה חלקים” — יש דבר כזה ודבר כזה ודבר כזה. „מהן בריות שהן מחוברות מגולם וצורה אבל אינן משתנים, והם הגלגלים”. הגלגלים שדיברנו עליהם, עכשיו נרחיב יותר.

„והגלגלים” — אומר הרמב”ם — זה מה שנקרא בתורה או בלשון חכמים: שמים, רקיע, זבול, וערבות. הוא מביא כאן ארבעה לשונות, ארבע דרכים שקוראים לזה בחומש, בתנ”ך. איני יודע היכן „זבול” כתוב… כן, זבול — רגע, אראה היכן כתוב בנביא — זה לשון לשמים.

חידוש: שמות שונים = גלגלים שונים (מקביל למלאכים)

מובן מאליו, מהלשונות האלה אמרו בגמרא בחגיגה ובמקומות נוספים שיש יותר משמים אחד — יש שבעה רקיעים. הרמב”ם הבין שהרקיעים, אלו הם הגלגלים. זהו יסוד ראשון חשוב שצריך לזכור כאן — שלא כמו שאנחנו חושבים — והגמרא מוזכרת אפילו לגבי מחלוקת מסוימת בין חכמי ישראל לחכמי אומות העולם.

בכל מקרה, גלגלים פירושם השמים. כלומר, מה שאנחנו קוראים „שמים” — לנו נראה תמיד שהשמים הם לא דבר, זה רק אוויר ריק שבו יש כוכבים או חלל וכדומה. הם כולם הבינו, והרמב”ם הבין, שהשמים הם ממש גלגל. כמו שר׳ יואל כבר הזכיר, זה לא אומר שאפשר לראות אותו — הוא שקוף — אבל הוא משהו, ועליו מונחים הכוכבים. הכוכבים לא קיימים בפני עצמם, או השמש, או השמש והכוכבים — כל הדברים האלה מונחים על ספירה, כדור, וזה הגלגלים.

למה תשעה גלגלים נפרדים?

עכשיו, מכאן יש יותר מאחד. למה? כי רואים שרבים נעים בכיוונים שונים. כן, השמש לא נעה באותו כיוון כמו הלבנה, וכן הלאה.

לכן אמר הרמב”ם ש„והם תשעה גלגלים” — יש תשעה מהם, זה המספר, יש תשעה.

ולגבי זה יש שמות שונים. הוא לא מסביר כאן, הוא לא אומר את השמות, אבל כנראה מה שהוא מתכוון לומר — לכן אחד נקרא שמים, אחד נקרא רקיע, אחד נקרא זבול. אני זוכר שבמורה נבוכים כתוב שערבות הוא הגלגל העליון ביותר. אינני זוכר בינתיים. כן, לכן הקב”ה נקרא „רוכב שמי ערבות” (תהלים ס״ח:ה), כי הוא עומד על הגבוה ביותר.

על כל פנים, ממה שכתוב כאן, זה דומה למה שאמר קודם אצל המלאכים — שיש שמות שונים כי יש מלאכים שונים. אותו דבר: כשיש שמות שונים לשמים, זה כי יש שמים שונים, גלגלים שונים.

דיון: האם גלגל הוא ספירה ממשית או כוח?

חברותא: אולי יכול להיות — קצת קשה לאנשים לחשוב על גלגל בלתי נראה. אבל אפשר שזה כמו כוח שמנהיג, שכל מה שנמצא באותו מקום נע בסיבוב מסוים.

מגיד שיעור: אני חולק עליך. אני טוען שיותר קל להבין גלגל. אם אתה אומר שהמזלות שלנו רגילים לשאת — שאם ההיגיון אומר שצריך להיות שם גלגל — עכשיו, אפשר לראות גלגל, על הגלגל מונחים דברים, זה כל אחד מבין. לומר שזה כוח — זה כבר מופשט, זה להפך: המדע של ימינו הוא יותר מופשט.

בסדר, אבל אני אומר — אנחנו מנסים ללמוד מה שכתוב.

—

מניין תשעת הגלגלים

עכשיו הרמב”ם פשוט מונה את תשע הספירות שישנן — לא עיגולים, נכון? עיגולים. גלגל הוא כדור, ספירה, שעליה מונח כל כוכב.

1. גלגל הירח (הלבנה)

אז כך: „גלגל הקרוב ממנו הוא גלגל הירח”.

זהו הגלגל שאנחנו יכולים לראות — של הלבנה, הדבר הקרוב ביותר אלינו בשמים.

„קרוב ממנו” — כן, נכון? הרמב”ם אולי ראה את זה הרבה פעמים, ובשיעורים אחרים שלנו ראיתי את זה הרבה פעמים: הרמב”ם משתמש הרבה פעמים בלשון „ממנו” במקום שאנחנו היינו משתמשים בלמ”ד — „לנו”. „קרוב ממנו” פירושו „ממנו” — הקרוב ביותר אלינו, או מאיתנו, ומתחילים מאיתנו, רואים את הקרוב ביותר.

אז גלגל הירח — עליו מונחת הלבנה. הלבנה, אתה רואה שהיא מסתובבת — היא לא מסתובבת לבד, יש גלגל שמסובב אותה.

יפה מאוד. לכן, מי ששמע, קוראים לכל העולם „תחת גלגל הירח”. הרבה פעמים רואים בראשונים לשון כזו, או באנגלית „sub-lunar” — מתחת ללבנה — כי זהו הנמוך ביותר. הרקיע הנמוך ביותר הוא שם שהלבנה מונחת. גם על פי קבלה זה מתאים, אבל אנחנו לא לומדים קבלה.

2. גלגל כוכב (מרקורי)

שנית: „והשני שלמעלה ממנו הוא גלגל שבו כוכב הנקרא כוכב”.

זה נקרא באנגלית, מי שיודע אנגלית, מרקורי. זהו הגלגל השני, הכוכב השני. אפשר לראות אותו — זה כוכב לכת, כן, לא כוכב אלא כוכב לכת.

הערה: „כוכבי לכת” — כוכבי לכת

כל אלו שמדברים עליהם כאן הם כוכבי לכת — הם נקראים „כוכבי לכת”, כי אלו כוכבים שאפשר לראות שהם זזים מהר מאוד. והם למדו את זה עוד בקידוש החודש יותר.

למה יש להם גלגלים משלהם?

כיוון שהם זזים מהר, זה פשוט כי הגלגל שלהם הוא… לא — יש להם גלגל משלהם. לכולם יש גלגל נוסף. לא קטן יותר — יש להם גלגל משלהם. כי אפשר לראות: כל לילה, אתה יוצא לשמים, רואה שכל לילה כוכב מרקורי נמצא במקום אחר, כי הגלגל שלו — הוא לא מסתובב באותו כיוון כמונו. כי אם היה מסתובב באותו כיוון כמונו, היה נשאר באותו מקום כל הזמן, או שהוא לא מסתובב בכלל. הוא לא מסתובב באותו כיוון כמו הלבנה. רואים שהלבנה נמצאת כאן יום אחד, מחר הלבנה כאן ומרקורי שם. מבינים — שהם מסתובבים על גלגלים נוספים. היחס ביניהם שונה.

3. גלגל נוגה (ונוס)

למעלה מזה, השלישי, יש גלגל שבו יש כוכב שנקרא נוגה. נוגה באנגלית זה ונוס.

4. גלגל חמה (השמש)

וד׳ — יש כוכב שנקרא חמה. כוכב חמה הוא מה שקוראים…

[השיעור התחיל להזכיר את הגלגל הרביעי אבל לא סיים בחלק זה]

רמב”ם הלכות יסודי התורה, פרק ג׳ — תשעת הגלגלים (המשך)

שבעת כוכבי הלכת: כוכבי לכת, לא כוכבים

זהו הגלגל השני, הכוכב השני. אפשר לראות אותו. זה כוכב לכת, כן, לא כוכב אלא כוכב לכת. כל אלו שאנחנו מדברים עליהם כאן הם כוכבי לכת. הם נקראים כוכבי לכת, כי אלו כוכבים שאפשר לראות שהם זזים מהר מאוד. למדנו את זה בקידוש החודש יותר.

דיון: למה כוכבי הלכת זזים מהר יותר?

דובר 2: שהם זזים מהר יותר זה פשוט כי הגלגל שלהם קטן יותר, כי הם קרובים יותר אלינו? גדול יותר?

דובר 1: לא, יש להם גלגל משלהם. נראה. לכולם יש גלגל נוסף, לא קטן יותר. יש להם גלגל משלהם. כי אפשר לראות — כל לילה אתה יוצא לשמים, רואה, כל לילה כוכב מרקורי נמצא במקום אחר. כי הגלגל שלו, הוא לא מסתובב באותו כיוון כמונו. כי אם היה מסתובב באותו כיוון כמונו, היה נשאר באותו מקום כל הזמן, נכון? אנחנו לא מסתובבים בכלל. הוא לא מסתובב באותו כיוון כמו הלבנה. כי רואים שהלבנה נמצאת כאן יום אחד, ומחר הלבנה כאן ומרקורי שם. מבינים? הם מסתובבים על גלגלים נוספים. היחס ביניהם שונה.

—

שבעת כוכבי הלכת: גלגל ג׳ עד גלגל ז׳

למעלה מזה, השלישי, יש גלגל שבו יש כוכב שנקרא נוגה. נוגה באנגלית זה ונוס.

ד׳ — יש כוכב שנקרא חמה. לא חמה, כוכב חמה, מה שקוראים מרקורי. אבל חמה, כי הוא הקרוב ביותר לשמש.

על כל פנים, אחר כך יש את השמש, הגלגל הרביעי, האמצעי. אם חושבים שיש שבעה כוכבי לכת, האמצעי הוא השמש. שם נמצאת השמש.

אחרי זה יש גלגל חמישי, שבו נמצא מאדים. מאדים באנגלית נקרא Mars.

אחרי זה יש גלגל שישי שנקרא כוכב צדק. באנגלית צדק נקרא Jupiter.

וגלגל שביעי, שבו יש כוכב שנקרא שבתאי, ובאנגלית אומרים לו Saturn, כן.

סטייה: שבתאי, שבת, ו-Saturday

אז זהו — כן, מכיוון שהזכרת את ימות השבוע, אני יכול להיכנס לזה יותר. שבת היא Saturday. אם חושבים, למה זה נקרא Saturday? כי Saturn זה אותו דבר, כן. ושבת כבר יש לה סתם כך פשט במילה שבתאי. אנחנו יודעים “שבת שבתון”, אבל גם יש לזה פשט. אולי בגלל זה שבתאי נקרא שבתאי, יכול להיות להפך. איני יודע.

—

הגלגל השמיני — גלגל הכוכבים הקבועים

בכל אופן, עכשיו כך — טוב, אלה הם שבעת כוכבי הלכת. לכל אחד יש גלגל משלו, וזה מסביר למה הוא מסתובב בנפרד.

אחרי זה רואים שיש עוד הרבה כוכבים. רואים שכל שאר הכוכבים, גם הם מסתובבים. כשעוברת לילה ומסתכלים על כל הכוכבים, ויש את גלגל המזלות, כן, הקבוצות, שנראה — לא רואים כל לילה את אותם כוכבים באותו מקום.

אבל החילוק הוא: כל הכוכבים האלה מסתובבים באותו אופן. לא רואים שיום אחד כוכב הצפון קרוב יותר לכוכב הדרום מאשר היום. יחסית אחד לשני הם אותו דבר, רק ביחס אלינו, הכל מסתובב.

בשביל זה אמרו שיש גלגל שמיני ש“שבו שאר כל הכוכבים” — כל שאר הכוכבים קבועים בגלגל השמיני, הכל ביחד, ולכן הם מסתובבים יחד.

הם גם מסתובבים, כמו שלמדו שיש כוכבי לכת וכוכבי שבת — הפשט אינו שכוכבי השבת לא מסתובבים, כולם הכירו בכך שהם מסתובבים. הנקודה היא שהם מסתובבים באופן דומה אחד לשני, הם לא משתנים ביחס אחד לשני. זה מה שהם הבינו. היום מבינים אחרת לגמרי — אנחנו לא לומדים מה שלומדים היום.

—

הגלגל התשיעי — “הוא הגלגל החוזר בכל יום ממזרח למערב”

אחרי זה יש גלגל תשיעי. גלגל תשיעי — “הוא הגלגל החוזר בכל יום ממזרח למערב”.

הסבר: מה עושה יום ולילה?

צריך לזכור דבר פשוט: אצלנו בלימוד, אצלנו בחדר מלמדים שהעולם מסתובב סביב השמש, ובגלל זה נעשה מחר “ויהי ערב ויהי בוקר”.

הם סברו, כפי שאפשר לראות את העובדה: הארץ עומדת באמצע, והשמש מסתובבת סביב העולם. השמש מסתובבת סביב העולם, אז היא לא שונה מכל שבעת כוכבי הלכת שמסתובבים סביב העולם.

אבל מסתכלים כל יום, רואים שהשמש קצת שונה לפי ערך ליד הלבנה, קצת רחוקה יותר מהלבנה, קצת רחוקה יותר מהכוכבים, וכן הלאה. לזה אין שום קשר לכך שהשמש יוצאת כל יום. כי אף אחד לא חושב שהשמש, המעגל היומי שרואים כאן, המעגל של השמש — אף אחד לא חושב שהיא מסתובבת סביב כל העולם כל יום. לא זה מה שעושה יום ולילה.

לא רק זה — הכל מסתובב במשך יום שלם. כלומר, מסתכלים בבוקר רואים כוכבים אחרים מאשר בלילה, ובלילה כוכבים אחרים מאשר בבוקר. זה לא אותו דבר כמו שהכוכבים משתנים יחסית לפלנטות — זה מחזור אחר, זה מחזור יומי שמשנה הכל.

“הוא המקיף את הכל ומסבב את הכל”

ממילא אמר שמעל לזה, מעל… בתמונה אפילו אין את זה, אבל מעל לזה הם הכוכבים. כאן רואים את הכוכבים בגובה הגבוה ביותר. מגיע כאן גלגל תשיעי שהוא מסובב את הכל כל יום ממזרח למערב — הפוך מכל האחרים שמסתובבים ממערב למזרח. לכן זה הולך הפוך.

אבל הגלגל התשיעי הוא גלגל, כמה שיהיה — “גלגל החוזר בכל יום ממזרח למערב”. זה מה שעושה את היום ואת הלילה.

דיון: האם כל גלגל משפיע על זה שתחתיו?

דובר 2: אני רוצה להבין — כל גלגל משפיע על הגלגל שתחתיו, כמו שהמלאכים משפיעים על המלאכים שתחתיהם? זה עובד גם במערכת הזו?

דובר 1: איכשהו זה עובד כך על השאר.

דובר 2: אבל גם האחרים, כמו שהשביעי משפיע על השישי?

דובר 1: כן, אבל לא ישירות. לא ישירות. הם עובדים איכשהו כך, אבל מסובך ללמוד איך, כי הפשט אינו שזה גלגל שיניים שמסתובב, כי אז כולם היו צריכים להסתובב באותה מהירות, וכדומה. זה מסובך. איכשהו… וגם צריך לזכור שהקב”ה הוא המנהיג את כל הגלגל.

דובר 2: הוא מכוון אותו?

דובר 1: לא.

למה הרמב”ם לא נכנס לפרטים?

על כל פנים, בואו ננסה. כל הקושיות האלה הן קושיות טובות, אבל הרמב”ם…

דובר 2: למה הרמב”ם הסכים לגבי זה? מה מסובך?

דובר 1: הוא דווקא רצה לומר את הכללים הפשוטים שאפשר לחזור עליהם, שאפשר לראות.

דיון: אהבת ה’ ויראה — בפרטים או בגדולה?

דובר 2: אז מה שהרמב”ם אומר שצריך להתעיין בזה מביא אהבת ה’ ויראה — כנראה הכוונה לא לפרטים, אלא לגדולה של זה. שיגיעו להכרה בגדלות ה’ שמנהיג את כל הגלגל.

דובר 1: שניהם, שניהם. כל פרט שלומדים, רואים טוב יותר מה מתרחש.

> [חידוש: המגיד שיעור אומר ששניהם — הן הכללים הן הפרטים — מביאים לאהבת ה’ ויראה. כל פרט שלומדים, רואים טוב יותר מה מתרחש.]

מקור ללימוד נוסף

עכשיו, הגלגל התשיעי, כמו שהוא אומר כאן — “הוא המקיף את הכל ומסבב את הכל”. זה אומר הרמב”ם, כן. קודם כל, כי הוא מקיף את הכל — זה פשוט, כי הוא הגדול ביותר, הוא הגבוה ביותר, כן, הוא מקיף הכל. והוא גם מסובב הכל.

לכן אומר הרמב”ם, לכן כתוב בתורה שהקב”ה עשה את היום והלילה כדבר הראשון. על ידי שהוא עושה את היום והלילה, הוא עושה הכל אחרת, כי זה מסתובב, וכל מה שמסתובב תחתיו, איכשהו בא מזה. איך בדיוק — לא לעכשיו.

אם מישהו רוצה ללמוד — יש עוד מקום ברמב”ם שבו הוא עושה את הסדרים של כל העולם, זה במורה נבוכים חלק א’ פרק ע”ב, ועשיתי סדרה של בערך שנים עשר שיעורים על זה, ולא פשוט כמו כאן. אז בכל אופן, מי שרוצה יכול להסתכל שם, זה בלשון הקודש, ואפשר לראות.

—

הלכה ב’: למה לא רואים תשעה גלגלים נפרדים?

“דע שאתה רואה כל הכוכבים כאילו הן בגלגל אחד”

אומר הרמב”ם דבר חשוב: “דע שאתה רואה כל הכוכבים כאילו הן כולן בגלגל אחד, ואף על פי שיש בהם זה למעלה מזה”.

למעשה, אנחנו מסתכלים על השמים, לא רואים תשעה גלגלים. כל הגלגלים האלה זה לא דבר שאפשר לראות בפועל. מה רואים? רואים את כל הכוכבים ביחד — נראה אחד קטן יותר וגדול יותר, אבל נראה שהכל באותו גובה.

אומר הרמב”ם: מה שאתה רואה שכל הכוכבים כאילו בגלגל אחד, כאילו באותו גובה — כן, אנחנו לא רואים שכוכב אחד רחוק יותר מאיתנו מכוכב שני, רואים רק גדול יותר וקטן יותר. ואף על פי שזה למעלה מזה — באמת אחד גבוה מהשני.

תירוץ: “שהגלגלים טהורים וזכים כזכוכית וכספיר”

התירוץ הוא: “מפני שהגלגלים טהורים וזכים כזכוכית וכספיר”.

זה ודאי הפירוש של הרמב”ם, אבל מה שכתוב “כעצם השמים לטוהר” (שמות כד:י) וכך הפסוקים, הגלגל על “כמעשה לבנת הספיר” (שמות כד:י). כן, מה שזה אומר שמתחת לקב”ה, מנהיג השמים, שהוא “כמעשה לבנת הספיר.” יש קטעים מפורשים ברמב”ם שהוא מדבר על זה.

הסבר: מה פירוש “טהורים וזכים”?

כי הם נקיים — “טהורים” לא אומר שהם קדושים, לא טהורים כמו טהרה של אפר פרה אדומה. למעלה יש — הם שקופים, שאין להם חומר. “זכים” — שקופים. יש להם כן חומר, אבל סוג כזה של חומר שאפשר לראות דרכו, כמו זכוכית. חומר עדין יותר, חומר מעודן. זכוכית! זכוכית היא חומר מעודן, דבר שאפשר לראות דרכו. כמו שהוא אומר “כזכוכית” — כמו זכוכית, “כספיר” — כמו יהלום, אבן כזו שאפשר לראות דרכה.

מסקנה: “רואין אנו הכוכבים שבגלגל השמיני מתחת גלגל הראשון”

ממילא, “רואין אנו כוכבים שבגלגל השמיני מתחת גלגל הראשון”. אצלנו נראה שאפילו הכוכבים הגבוהים ביותר, אחד לפני הגבוהים ביותר, כן, הגלגל השמיני — הם נראים לנו כאילו הם מתחת ללבנה אפילו. הם לא נראים גבוהים יותר. למה? כי זה פשוט מאוד בהיר, רואים ישר. ויותר מזה — כיוון שהם שקופים, אפשר לראות מה קורה בגלגלים הגבוהים יותר. כן, נראה שהגבוהים יותר הם נמוכים יותר, אבל באמת הם לא נמוכים יותר.

סטייה: מתאם בין הגלגל הגבוה ביותר למלאך הגבוה ביותר

דובר 2: אני מאמין שיש מתאם בין זה שהמלאך הגבוה ביותר והגלגל הגבוה ביותר הם כמו שרי הפנים?

דובר 1: יש קשר גדול, אבל הרמב”ם הקדוש, מה שהוא אומר — גם לא אגיד לך, איני יודע, את המילים האחרות איני יודע. כי הוא אומר “והוא המקיף את הכל” — זה חל גם על השמים הגבוהים ביותר, המלאך הגבוה ביותר. בוודאי, אבל… כי המלאך עושה את השליחות. כן, יש על זה בנוגע לשמים. כן, צריך להבין את זה. נפלא.

—

הלכה ג’: גלגלים בתוך גלגלים — “כגלדי בצלים”

“כל גלגל וגלגל… נחלק לגלגלים הרבה”

עכשיו אומר הרמב”ם באות ג’ — אבל אצלי זה אות ג’, פשוט עשיתי אותיות אחרות כי זה הרבה יותר ארוך.

אומר הרמב”ם: “דע שכל הגלגלים שאמרנו שהם תשעה” — זו השאלה, כמה יש? תשעה. כך כתוב כאן בנוסחאות של התורה.

אם כן אני שואל אותך שאלה: באמת יש רק תשעה?

התירוץ הוא: לא, יש הרבה יותר. “כל גלגל וגלגל משמונת הגלגלים שיש בהם כוכבים” — השמונה שיש בהם כוכבים, כן, התשיעי הרי ריק, התשיעי פשוט מסובב הכל — “נחלק לגלגלים הרבה זה למעלה מזה כגלדי בצלים”.

משל הבצל

כמו שפעם פתחת בצל — מה אומרים בצל ביידיש? צוויבל. סליחה. בצל גדול — זה הסוג של כל העולם. גלדי בצלים — בצל מורכב מכמה שכבות, כל שכבה היא כדור שלם, נכון? היא מקיפה את הכל.

יש הרבה מאוד רעיונות, הבאתי רק שמונה — זה בדרך כלל. באמת, בדרך פרט אפשר להיכנס ליותר.

כיוונים שונים של סיבוב

“ומהם” — ומזה יש גם סוגים שונים. “מהם גלגלים סובבים ממערב למזרח” — חלק מסתובבים בדרך הרגילה ממערב למזרח, כמו גלגלים אחרים. “ומהם סובבים ממזרח למערב” — יש חלק שמסתובבים הפוך, ממזרח למערב, “כמו הגלגל החוזר” — כמו הגלגל החוזר, שהוא ה…

סטייה: “גלגל החוזר” כמליצה

חברים, פעם למדנו את המליצה “גלגל החוזר,” שמשתמשים בה היום על דברים שמסתובבים לכאן. אבל “גלגל החוזר” במקור בא מזה שהגלגל התשיעי חוזר והולך הפוך מכל האחרים. אבל הכוונה אינה שבפנים — שם ראיתי את התמונה איך שזה היה. זה גם סיבה למה זה נקרא epicycle באנגלית. יש שני סוגי epicycles, אבל זה לא הנושא שלנו עכשיו.

רטרוגרד — למה חשבו שיש גלגלים בתוך גלגלים?

הנקודה היא: למה חשבו את זה? כי אם מסתכלים בשמים, רואים שהרבה פעמים נראה כאילו כוכב אחד הולך אחורה. זה נקרא באנגלית retrograde. כלומר, לפעמים רואים שלמשל מאדים כל השנה הולך כרגיל סביב השמש, סביב העולם. אפשר לדמיין שהוא נוסע על איזה כדור שמזיז אותו. אחר כך רואים יום אחד, בין תשרי לחשוון, איני יודע מתי, באמצע הוא הולך אחורה. אומרים: “רגע, מה קרה עם הכדור שלי?” התירוץ הוא שבתוך הכדור יש עוד כדור קטן יותר, ואותו כדור מסתובב אחרת, גורם לזה להיראות כאילו הוא חוזר אחורה. הוא לא באמת חוזר אחורה, אבל נראה כאילו הוא חוזר אחורה. זה ההסבר בדרך כלל של העניין.

כלל: “גלגל בתוך גלגל, אופן בתוך אופן”

והכלל הוא: תשעת הגלגלים הם תשעת הגלגלים הראשיים, אבל בתוך התשעה יש עוד מחזורים קטנים, בתוך הגלגל הם הולכים עוד דרך. גלגל, כמו שכתוב ברמב”ם — גלגל בתוך גלגל, אופן בתוך אופן. יש גלגלים בתוך הגלגלים.

דובר 2: כמו שסיפרת זה כבר גדול מאוד, יש הרבה מאוד דברים שמסתובבים.

דובר 1: רעיון מאוד מסובך, העולם הוא…

—

“אין ביניהן מקום פנוי” — אין מקום ריק

חידוש אחד תדע: “וכולם אין ביניהן מקום פנוי”. זה גם יסוד חשוב של הרמב”ם, שבעולם אין מקום ריק. בין הגלגלים גם לא, והעולם אינו ריק בשום מקום. אין ריק — מלא אוויר, מלא משהו.

אז כל גלגל נוגע בגלגל הבא — זו הנקודה. זה נקרא בגמרא “עובי הרקיע”. הפשט אינו שיש שמים —

רמב”ם הלכות יסודי התורה, פרק ג’ — מהות הגלגלים, מספר הגלגלים, חכמת התקופות, והי”ב מזלות

—

מהות הגלגלים — תכונות פיזיות

מיד אחרי השמים מתחיל עוד דבר, עוד שמים או גלגל וכדומה. עוד דבר חשוב. עכשיו נלמד מה הגלגלים הם.

כל הגלגלים — כל הגלגלים — אינם לא קלים ולא כבדים. אין להם משקל, הם לא שוקלים. ולא אין להם לא טעם ולא ריח — אין להם טעם ואין להם ריח. ולא אין להם לא עין ולא שאר עינות — “עין” פירושו צבע.

הצבע הכחול של השמים

נראה לנו כחול — אנחנו מסתכלים על השמים, נראה לנו כחול. וזה שאנו רואין אותם כעין התכלת, למראית העין בלבד — רק נראה כך — לפי גובה האויר. איני יודע מה זה אומר, “גובה האויר.” משהו, מסיבות מסוימות — כי השמים גבוהים, כי האוויר גבוה, האוויר גורם לזה להיראות כך. איני יודע. כי המרחק, הדרך שבה רואים את האור, איך האור נכנס לעיניים מהמרחק. את זה המוסלמי לא חשב. איני יודע. “לפי גובה האויר” — מה שזה לא יהיה.

למה אין להם טעם וריח

וכן אין להם לא טעם ולא ריח — “טעם” פירושו שאין להם טעם, אין להם טעם כביכול, אין להם שום טעם, ואין להם ריח. מדוע? לפי שאין אלו המאורעים אלא בגופות שלמטה מהם. יש להם אמנם גוף, אך אין להם סוג הגוף שיכול להיות לו חוש כמו טעם. ויש להם גם איזשהו מין חומר, אבל חומר שמופקע מכל הדברים הללו.

—

צורת הגלגלים ומקום הארץ

אומר הרמב”ם: וכל הגלגלים האלו — כל הגלגלים שסובבים את העולם — אינן עגולין ככדור — כולם עגולים ככדור שלם — והארץ תלויה באמצע — הארץ תלויה באמצע.

—

גלגלים קטנים (אפיציקלים)

ויש למקצת הכוכבים גלגלים קטנים שהם קבועים בהם, ואין אותן הגלגלים מקיפין את הארץ.

כלומר, כל הגלגלים שדיברנו עליהם שסובבים את כל העולם — גם גלגל שנים עשר המזלות, הם מקיפים את כל העולם. גם גלגל שנים עשר המזלות יש בו יותר מתשעה באמת, כפי שדיברנו, וגם הוא מקיף את כל העולם.

מלבד זאת ישנם גלגלים קטנים. חלק הכוכבים — חלק מן הכוכבים — זה באמת מה שאמרתי קודם לגביהם, שבתמונות יופיעו הקטנים — בדיוק, זה מה שאמרתי קודם, שיש עוד מושבות, עוד תנועות שצריכות לנוע. אבל לא זה. זה — איך קוראים לזה — חלק הכוכבים, חלק מן הכוכבים. “כוכבים” הכוונה לכוכבי הלכת, יש להם גלגלים קטנים שהם מונחים עליהם. ואין אותן הגלגלים מקיפין את הארץ — ואותם גלגלים כלל אינם סובבים סביב הארץ.

כלומר, ישנם כאלה מעגלים קטנים שהם בפני עצמם, ואיפשהו שם מונח כדור כלשהו. אלא גלגל קטן שאינו מקיף קבוע בגלגל גדול המקיף — הם אינם חלק ממערכת הגלגלים שמקיפה את העולם.

—

מספר הגלגלים

כמה יש? הרמב”ם נותן כאן סיכום.

> [חידוש:] מעניין שבמקום אחר הוא אומר שזה רק ספק, ובאמת ייתכן שיש יותר. לפחות כך צריך להיות, אומר הרמב”ם במורה נבוכים. הרמב”ם אומר שמונה עשר לפחות. כן, שמונה עשר זה מספר מינימלי. אבל ייתכן שיש עוד. הרי הוא אמר קודם שמלבד התשעה יש עוד “נוספים.” “נוספים” משמע שייתכן שיש יותר. מה הם לכאורה אותם נוספים מעבר לתשעה? אבל באמת, אני אומר — אני אומר לו קודם את היסודות — באמת הרי כבר יש יותר.

מספר כל הגלגלים המקיפים את כל העולם — שמונה עשר.

דובר 2: תקרא בגליוני הש”ס, החלפת פעמיים היום.

דובר 1: כן.

ומספר כל הגלגלים הקטנים שאינם מקיפין — שמונה.

יש סיבה גדולה לכך — אינני זוכר כרגע מדוע ולאילו יש כך.

—

חכמת חשבון תקופות ומזלות — כיצד יודעים על הגלגלים

וממהלך הכוכבים — כיצד הכוכבים סובבים — וידיעת שיעור סביבתן בכל יום ובכל שעה — ללמוד את סדר הכוכבים וכמה זמן הם סובבים בכל יום, בכל שעה, בדיוק. ומנטייתן לרוח צפון ומנטייתן לרוח דרום — כמה רחוקים הם, כלומר באיזו זווית הם נמצאים בשמים, לצפון או לדרום. ממזרח למערב הם נעים כל הזמן, אבל הם יכולים להיות גם למזרח ולדרום, לצפון ולדרום.

ומגבהן מעל הארץ וקריבתן — ייתכן שבזווית כלשהי ביחס לארץ, לפעמים הוא גבוה יותר ולפעמים נמוך יותר. מסתכלים על כוכב, לפעמים הוא גבוה יותר ולפעמים נמוך יותר.

מתוך כך, כשמתבוננים בכוכבים — מזה יוודע מספר כל אלו הגלגלים וצורת הליכתן ודרך הקפתן.

היסוד של השיטה

> [חידוש:] כלומר, את הגלגלים עצמם אי אפשר לראות, אבל את הכוכבים כן אפשר לראות — הכוכבים נראים לעין. ומתוך שרואים את הכוכבים יודעים שהם הולכים לפי מהלך הגלגלים שעליהם הם קבועים. הכל בנוי על היסוד שכוכב אינו נע מעצמו — הוא נע כי הוא מונח על משהו. ממילא, ככל שאתה יכול לחשב, אתה יכול פשוט להסתכל בטלסקופ — לא היה טלסקופ פעם — אבל אתה יכול להסתכל בעיניים ולראות כיצד הכוכבים זזים, ומתוך כך תחשב כמה גלגלים יש.

“חכמתכם ובינתכם לעיני העמים”

וזו היא חכמת חשבון תקופות ומזלות — זוהי חכמת חשבון תקופות ומזלות, שתהיה נוגעת לקידוש החודש ולדברים אחרים.

למה עוד זה נוגע? הוא אומר — כוונתו כנראה שחכמה זו מוזכרת בגמרא: “כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים” [דברים ד:ו].

וספרים הרבה חיברו בה חכמי יון — אולי בגלל זה החכמה הייתה יוונית של מחבר. כלומר — כשיהודים מבינים זאת, זוהי “חכמתכם ובינתכם לעיני העמים.”

כן, זו בעיה. על כל פנים, מה שהוא מתכוון לומר הוא שאצלנו — כתוב בגמרא במפורש חכמת חשבון תקופות, והכוונה לזה. להבין את זה.

חשוב מאוד לדעת, חשוב מאוד לדעת — נניח ויכוח הגלגלים, אנחנו כאן, וכיצד הגלגלים נעים, וכו’ וכו’ — אנחנו כאן, זוהי חכמה גדולה, זה מה שהוא אומר. בחכמה היוונית עסקו בכך. איני יודע מדוע הוא רוצה להתנצל כאן על החכמה היוונית — אולי בגלל מה שהגמרא אומרת שיש דברים מסוימים שגם הגויים יודעים, אולי זהו הפשט של הגמרא. איני יודע, איני יודע.

—

גלגל התשיעי ושנים עשר המזלות

סקירה: מה למדנו עד כה

עד כאן למדנו, הוא אומר, למדנו על תשעת הגלגלים: אצלנו יש שבעה כוכבי לכת, והגלגל השמיני הוא כל הכוכבים — כלומר הכוכבים הקבועים, כן? — והגלגל התשיעי שהוא הגלגל העליון.

עכשיו הוא הולך לדבר — מה מתרחש בגלגל השמיני.

דיון: על איזה גלגל מדברים עכשיו?

דובר 2: באמת? חשבתי שאנחנו הולכים לדבר על התשיעי.

דובר 1: כך או כך.

דובר 2: חשבתי שדיברנו שהשמיני הוא למעלה מן הטבע?

דובר 1: כן.

דובר 2: שבתאי, השביעי הוא טבע, והשמיני הוא מה?

דובר 1: למעלה מן הטבע, כן. הגלגל השמיני.

דובר 2: מה הוא אומר על הגלגל התשיעי?

דובר 1: הוא מדבר כאן על המקיף והסובב — נכון, נכון. הגלגל השמיני הוא שם שיש את הכוכבים, נכון. ואחר כך עם הכוכב התשיעי — הוא אומר, הוא הולך להסביר את זה כאן בבירור.

—

חלוקת גלגל התשיעי לשנים עשר חלקים

עכשיו נדבר על מה שקורה, כיצד פועלים הכוכבים בגלגל התשיעי.

ניקח כך: גלגל התשיעי, שהוא מקיף את הכל — זהו הגלגל העליון ביותר. במילים אחרות, אם מישהו רוצה לדבר על כל השמים, כן? סך הכל, הכל, לא רק חלק תחתון קטן — החכמים הקדמונים, כנראה כוונתו כאן לא דווקא לחכמים יהודיים, הוא מדבר על חכמי קדם, האסטרונומים, חילקו אותו לשנים עשר חלקים, י”ב חלקים.

מה שעשו הוא פשוט מאוד, פשוט מאוד. הם לקחו את השמים, אמרו שהשמים הם 360 מעלות, ואמרו שכל אחד מהשנים עשר הוא שלושים מעלות, כן? פשוט שנים עשרית ממנו — זהו חלק אחד.

וכל חלק וחלק קראו לו שם — הם קראו לו שם — על שם צורה שתיראה בו מן הכוכבים שלמטה ממנו שהם מכוונים תחתיו.

כלומר, השמות, אומר הרמב”ם — דבר מעניין — השמות של חלקי השמים, השמות על שם הכוכבים שמתחתיהם. הכוכבים הרי נמצאים בגלגל השמיני.

> [חידוש:] עכשיו, אבל מה שמחלקים אינו הגלגל השמיני, כי הגלגל השמיני אינו כל כך גדול, הגלגל השמיני קצת יותר קטן. מה שמחלקים הוא באמת הגלגל התשיעי, סך הכל של הכל. אבל קראו לו שמות על שם מה שרואים בכוכבים קומה אחת למטה, כביכול.

דובר 2: כן.

שנים עשר המזלות

אלה הם המזלות הידועים שכולם מכירים, שהם שנים עשר, והם…

דובר 2: הרמב”ם הרי לא אומר כלום על הגלגל, הוא רק אומר מדוע הכוכבים מסודרים כך — אחד פוגע בשני, כן? סידור הכוכבים בגלגל.

דובר 1: זו הסיבה שהם נקראים כך. אני הולך מיד לומר מדוע הם נקראים כך.

המזלות נקראים כך:

1. טלה

2. שור

3. תאומים

4. סרטן

5. אריה

6. בתולה

7. מאזנים

8. עקרב

9. קשת

10. גדי

11. דלי

12. דגים

כן, תש”ת סא”ב מע”ק גד”ד — אפשר לזכור את ראשי התיבות.

דובר 2: כן, עכשיו, חודש אדר ידוע כמזל דגים.

דובר 1: כן, אלה ראשי התיבות שרש”י מביא. והחלק השנים עשר של זה…

דובר 2: כן.

—

דיון: מזלות וחודשים — הבחנה חשובה

> [חידוש:] הדבר המעניין הוא שלזה אין שום קשר לחודשים, כי החודשים הרי — זו הלבנה. זה מהשמש, ואפילו לא מהשמש, זה מהמזלות. למזלות אין שום קשר ללבנה. מה שיש בדיוק שנים עשר חודשים שבערך מכוונים כנגד שנים עשר המזלות — אבל לא באמת — כי מזלות הם חלוקה של העולם שהרמב”ם מלמד כאן. במקרה השמש נכנסת לאותו מזל בערך באותו חודש, ולכן זה נקרא כך, כן, נכון. אבל יש תורה שלמה ומחקר על למשל מה עושים כשיש שנת עיבור, אבל כל הקושיה אינה הגיונית, כי לזה אין שום שייכות ללבנה.

דובר 2: אבל מדוע זה באמת עובד? לגלגל התשיעי יש איזה קשר ללבנה?

דובר 1: נכון, נכון, למזלות אין שום קשר ללבנה. הלבנה לא נכנסת לכאן. מזלות הם חלוקה של ה…

אומר הרמב”ם כך — הרמב”ם אומר שני דברים:

1. יש חלוקה תיאורטית של הגלגל לשנים עשר חלקים.

2. ומדוע חילקו? מדוע קוראים לזה כך? זה נוגע לאסטרונומיה, אולי לאסטרולוגיה, לסיבות אחרות, לדברים אחרים.

אבל מה שנוגע לאסטרונומיה הוא לדעת שאת כל הגלגל, כל המעגל סביב סביב, מחלקים לשנים עשר, וקוראים לחלקים על שם זה.

—

“גלגל התשיעי עצמו אין בו לא חלוקה ולא צורה”

עכשיו, הרמב”ם אומר דבר חשוב: “גלגל התשיעי עצמו אין בו לא חלוקה ולא צורה מכל הצורות האלו ולא כוכב.”

והגלגל התשיעי, כפי שלמדנו, הוא פשוט מסתובב, אין שם כלום, הוא פשוט. הוא מסתובב פשוט פעם אחת ביום.

מדוע בכלל קוראים כך — “אלא בחיבור הכוכבים שבגלגל השמיני”? כי הכוכבים של הגלגל השמיני — “הוא שייראה בכוכבים גדולים שבו תבנית הצורות האלו או קרוב מהן.”

בכוכבים, כשמסתכלים — כולם ראו פעם את התמונות, אין לי כאן תמונה, אבל אפשר גם לצאת החוצה בלילה ולראות. צריך להשתמש בדמיון כדי לראות גדי או לראות דגים, אבל משהו — הקדמונים ראו את הרעיון לצייר כוכבים.

רמב”ם הלכות יסודי התורה, פרק ג׳ — שנים עשר המזלות, גודל הכוכבים, ונפש ודעת הגלגלים

שנים עשר המזלות — צורות בכוכבים

מדוע בכלל קוראים כך “הוא אלה ברקיע השמיני, והכוכבים שבגלגל השמיני, היא שיראה בכוכבים גדולים שבתחתית הצורות או על יד קרוביהם”? בכוכבים, כשמסתכלים — כולם ראו את התמונות, אין לי כאן תמונה, אבל אפשר גם לצאת החוצה בלילה ולראות. צריך להשתמש בדמיון כדי לראות גדי או לראות דגים, אבל משהו — הקדמונים ראו את סידור הכוכבים ש…

טוב, צריך משהו יותר טוב כדי לראות.

לא, אפשר לראות הרבה יותר. כן, יש הרבה שמות של קבוצות כוכבים, כלומר, כן, הרבה תמונות שאנשים אומרים בשמים. השנים עשר הם פשוט שנים עשר מהתמונות ש… הם גם מוסכמים, שבמקרה מחלקים את השמים בערך לשנים עשר. הם נמצאים בערך בשנים עשר המקומות.

ממילא קראנו… הרמב”ם אינו עוסק ב… אנשים לומדים, אני יודע, את הדב הגדול ואני יודע מה שם. זו עוד צורה שרואים, אבל אין לה שום קשר לזה, כי היא אינה מחלקת את העולם. היא אינה לצורך החשבון שמחלק את הגלגל הגדול לשנים עשר. אז, חשוב מאוד, מעניין מאוד.

—

הלכה ט׳ — “לא היו מכוונות אלא בזמן המבול”: קדימת נקודות השוויון

עכשיו, אלה שנים עשר החלקים. עכשיו, הרמב”ם אומר דבר מעניין:

“ואלו השתים עשרה צורות שאתה רואה שאנו מדברים בהן, לא היו מכוונות כנגד אותן החלקים אלא בזמן המבול.”

מעניין. אמרתי לכם עכשיו, מדוע מחלקים את העולם? מדוע החלק הראשון של השמים, למשל, נקרא טלה? כי שם יש מזל, כוכבים שנראים כמו טלה. במקרה, אם מסתכלים שם, רואים שזה לא בדיוק שם. הטלה נמצא במקום הלא נכון.

מדוע? כי בימינו הוא כבר זז. כי כל העניין שאנו אומרים שזה נשאר קבוע — הכוכבים יחסית זה לזה — זה לא לגמרי נכון. יש להם איזה מהלך, רק שלוקח זמן רב מאוד.

החשבון של “בזמן המבול”

ממילא, מה שהיה — זה זמן המבול, זה מה שהרמב”ם הבין, שבאותם זמנים, לפי החשבון, בהכרח היה אז. החכמים שנתנו את השמות חיו בזמן נח, בערך.

> חידוש: פלא. זה נכון. אני חושב שזה נכון בערך. מי שמכיר את החשבון… אני לא מכיר את החשבון, אבל מי שעשה את החשבון… זה נקרא בלשון המדע “קדימת נקודות השוויון” (precession of the equinox).

החשבון שכל השמים זזים, וממילא המזלות משתנים. ממילא היום, אם מסתכלים בחודש אדר, לא יראו לגמרי את מזל דגים, כי זה לא מתאים לגמרי לפי החשבון. זה כבר זז קצת. אבל השמות נשארו מאז, כי הלכו עם השמות של חכמי הקדמונים. נח כבר נתן את השמות — יש סברא כזו שהוא היה החכם בזמן המבול.

דברי הרמב”ם — כוכבי גלגל השמיני סובבים בכבדות

לפי כך, כך אומר הרמב”ם, הוא אומר… הוא אומר במפורש מה שאמרתי. הוא אומר:

“לפי שכל אלו הכוכבים שבגלגל השמיני כולם סובבים” — זה לא הדבר היחיד לומר שבגלגל השמיני הכוכבים קבועים, זה רק יחסית. כמו השמש, הכל באמת מסתובב.

“אלא שהם סובבים בכבדות, ומהלך השמש כנגד יום אחד הולך כנגדו כל כוכב מהם בקרוב משבעים שנה” — בערך, כמו שהשמש הולכת ביום אחד, הולך כל כוכב מהם בכשבעים שנה. מובן, לפי הערך, לוקח כמה אלפי שנים שזה יזוז שנה, כמו שהשמש זזה.

דיון: מה פירוש “בזמן המבול”?

דובר 2: מה הכוונה? הגלגלים התרחקו זה מזה, הסדר השתנה?

דובר 1: לא המזל עשה את זה, לא השתנה שום סדר. כמו שהסדר לא נמצא כל פעם באותו מקום, הוא זז כל הזמן, כמו שהכוכבים זזים. הם רק זזים הרבה יותר לאט.

ממילא הרמב”ם עומד בזמנו, והוא רואה — ניתן משל, איני יודע את החשבון המדויק — נניח שהוא רואה שמזל גדי נמצא חודש מוזז ממקומו שבו היה צריך להיות. הוא חושב: כמה זמן לוקח להגיע משם לכאן? בערך שלושת אלפים שנה. מתי היה המבול? בערך אז. הוא קורא לזה “זמן המבול.”

זה לא דווקא המבול. אתה צודק שיש כאן איזה סוד, אבל לא שהמבול גרם לזה. פשוט לא מבריאת העולם, אלא מזמן המבול אז היו החכמים שנתנו את השמות, וזה הכל.

הוא אומר זאת סתם כי הוא רוצה להבהיר שהוא לא רוצה לדבר דווקא על התמונות, הוא רוצה לדבר על חלקי השמים, שבמקרה קוראים להם כך. הוא לא רוצה לדבר על כלום, הוא רק רוצה לומר כללים. אבל מאוחר יותר בהלכות קידוש החודש הוא כן מדבר יותר, הוא משתמש במזלות.

הערה: הרמב”ם, מזלות, אסטרונומיה ואסטרולוגיה

כן, הרמב”ם משתמש במזלות, לא כי… מישהו אומר שיש מחלוקת, הרמב”ם לא מאמין במזלות. מזלות הם דבר פיזי, זה נכון. הרמב”ם חולק על כך שלמזלות יש השפעה על… זה נושא אחר. אבל הוא אומר שיש מזלות, ויש מצטייר — זו אסטרונומיה, זו לא אסטרולוגיה.

—

חידוש מהעקידת יצחק: מדוע הגלגל העליון ביותר מסתובב לאט?

אותו הולך בכבדות — יש כאן פשט. הרי כתוב שם “כוכבים נלחמו ממסילותם” [שופטים ה:כ]. ראיתי תורה מהעקידה [עקידת יצחק, ר’ יצחק ערמה], הוא אומר: למה הגלגל הגבוה ביותר מסתובב כל כך לאט? הרי צריך להיות הפוך — ככל שהוא גבוה יותר הוא צריך לנוע מהר יותר.

> חידוש מהעקידת יצחק: הוא אומר, ש“תכלית הידיעה שלא נדע” — ככל שעולים יותר, מבינים יותר. וכל הכוכבים הללו נעים בשכל שיש להם, כפי שהרמב”ם הולך לומר — השכל מניע אותם. ככל שהוא גבוה יותר, הוא מבין שהוא מבין פחות, וממילא הוא הולך לאט יותר, לא מהר יותר.

זו תורה מעניינת מהעקידת יצחק.

—

הלכה י’ — גודל הכוכבים

דברי הרמב”ם

טוב. עכשיו הוא הולך לומר לנו כמה גדולים הכוכבים, וגם אלה מספרים. אבל מה יצא לרמב”ם לומר שבזמן המבול? כי אפשר לומר שאפילו היום יש איזה דמיון מסוים. היום גם רואים איזה דמיון למבול. כן, אבל היום כל אחד גם יודע — תלמד אסטרולוגיה, אסטרונומיה, יגידו לך שהתמונות נמצאות במקום הלא נכון.

הבעיה היא כבר שהתמונה לא מתאימה. התמונה לא נמצאת במקום של השנים-עשר חלקים של הגלגל. זה לא שהתמונה מחולקת בדיוק לשנים-עשר מקומות שונים. התמונה נמצאת במקום הלא נכון.

כן, זו בעיה אחרת. האסטרונומים מתעסקים… לא האסטרונומים, לאסטרונומים לא אכפת, אבל לאסטרולוגים יש בעיה עם זה, כי זה אומר שהמזלות שלהם…

הרמב”ם רוצה לומר רמזים בתורה, איני יודע.

המספרים של הרמב”ם

טוב. עכשיו יש לדעת דבר מעניין. הרמב”ם רוצה לומר פשוט את הגדלים. למה שיאמר את זה? איני יודע. לא, הוא מתכוון לומר, כי כשאדם מסתכל למעלה לשמים, הכל נראה לו בערך אותו דבר, נאמר. זה לא נראה ברור. אבל כשמחשבים היטב יודעים שזה לא כל כך פשוט.

“וכל הכוכבים הנראים, יש מהם כוכבים קטנים שהארץ גדולה מכל אחד מהם, ויש מהם כוכבים גדולים שכל אחד מהם גדול מן הארץ כמה פעמים” — כוכב ראשון. כך הוא קורא לו. שהארץ גדולה מאחד מהם, ויש מהם כוכבים שכל אחד מהם גדול מן הארץ כמה פעמים. יש כוכבים שהם הרבה יותר גדולים מהארץ.

אומר הוא: “והארץ גדולה מן הירח כמו ארבעים פעמים” — הארץ שלנו גדולה מהלבנה בערך ארבעים פעם.

“והשמש גדולה מן הארץ כמו מאה ושבעים פעמים” — השמש בתורה גדולה מהארץ מאה שבעים פעם.

“נמצא הירח אחד מששת אלפים ושמונה מאות מן השמש בקירוב” — שהלבנה היא אחד חלקי שש אלף ושמונה מאות מהשמש. כן, כי הוא עושה את החשבון: ארבעים כפול מאה שבעים.

“ואין בכל הכוכבים כוכב גדול מן השמש, ואין קטן ממה שנקרא כוכב בגלגל השני” [כוכב חמה] — אין כוכב גדול יותר מהשמש, ואין קטן יותר מזה שנקרא כוכב בגלגל השני.

—

חידוש: המספרים לא מדויקים — אבל זה מגדיל את גדלות הבורא

טוב, כל המספרים האלה — כמה שארצה לדבר על הרמב”ם — המספרים לא מקובלים היום. למה? בעיקר כי התגלה שהעולם הרבה יותר גדול ממה שהרמב”ם חשב.

> חידוש: זה דבר מאוד מעניין, אם רוצים לחשוב על כמה גדול… דיברנו על אהבת ה’, יראת ה’, גדלות הבורא… כל העולם בהשגות שלנו הרבה יותר גדול ממה שהם חשבו. וממילא יוצא שהחשבון שונה.

הם עשו את כל החשבונות לפי מה שרואים מכאן — יוצא שזה חייב להיות בגודל כזה, בערך. אם כל העניין הרבה יותר רחוק — למשל, אפילו הירח לא מדויק היום. למשל, רואים, כדי שיהיה בגודל כזה בעינינו, הוא היה צריך להיות כל כך קטן. אבל באמת הוא הרבה יותר פעמים גדול, כי הוא הרבה יותר רחוק ממה שחשבו.

כך גם עם הלבנה, להיפך — הלבנה קרובה יותר, וממילא עשו אותה הרבה יותר קטנה. על הלבנה אומרים היום שהיא בערך שליש או רבע מהארץ, לא אחד חלקי ארבעים. משהו כזה. בדיוק. זה פשוט — את המרחק הם לא חישבו נכון, וממילא חשבו שהמספרים שונים.

ובאופן כללי הכל הרבה הרבה יותר גדול ממה שחשבו. כך שאפשר הרי יותר… מתפעלים יותר מגדלות הבריאה, לא פחות, אלא יותר.

הרבה יותר גדול ממה שפעם חשבו. כל תשעת הגלגלים נכנסים אצלם באיזה אזור קטן אחד של העולם. אפילו ה”יקום הידוע” הרבה יותר גדול מזה. כל תשעת הגלגלים שהם חשבו נכנסים בו. הם חשבו שהעולם קטן מאוד.

מכאן לומדים שהעולם גדול יותר ממה שחושבים.

—

הלכה י”א — “כולם בעלי נפש ודעה והשכל הם”

דברי הרמב”ם

נפלא. עוד דבר חשוב. עכשיו, הרמב”ם הרי כתב למה, והרבה אנשים לועגים לזה, אבל הרי יש חלק אמת בזה. הדבר הבא כבר לא חלק אמת, אבל לא כל מה שלא מבינים פירושו שזה לא אמת. אני רק רוצה לומר מה שהוא אומר.

“כל הכוכבים והגלגלים כולם בעלי נפש” — לכולם יש נפש, דבר אחד.

דבר שני: “ודעה והשכל הם” — יש להם גם שכל.

כלומר, שני דברים: הם בעלי נפש והם בעלי שכל. כמו פרה, או לפרה יש אולי קצת שכל — שכל גדול בוודאי אין לה.

כל הגלגלים הם גם בעלי נפש — יש להם נפש — וגם בעלי שכל. שני דברים שהם עושים, שהם.

החילוק בין “נפש” ל”דעה”

ואני אסביר:

– “נפש” פירושו דבר שיכול לנוע מעצמו — שום דבר לא מניע אותו, הוא נע מעצמו.

– “דעה” פירושו שהוא יכול לנוע לפי חשבון.

כלומר, בהמה, למשל, גם נעה מעצמה, אבל רק לפי תאוות ורצונות. יש לה אינסטינקטים, דברים כאלה. היא לא יכולה לעשות חשבון “אני צריכה לנסוע לאוסטרליה כי שם אולי יש אוויר טוב.” יש בהמות שנוסעות לאוסטרליה, אבל לא כי הן יודעות, אלא יותר כי יש להן נטייה מובנית לנסוע לשם. אלא אם כן אפשר לשבור אצלו את אותו חלק שנותן לו את הנטייה שלא ייסע.

לאדם יש שכל — הוא יכול לנסוע לאוסטרליה כי הוא יודע שאוסטרליה קיימת, ואם יבלבלו לו את הראש הוא יחזור.

יישום על הגלגלים

אותו דבר הבינו לגבי הגלגלים. למה הוא נוסע? מי גורם לו לנסוע? כי הוא מבין שהוא צריך לנסוע. כלומר, יש לו נפש — הוא יכול לנסוע מעצמו, שום דבר לא דוחף אותו. כלומר, הקב”ה בסופו של דבר…

רמב”ם הלכות יסודי התורה, פרק ג’ (המשך) — נפש ודעת הגלגלים, והקדמה לד’ יסודות

—

נפש ודעת הגלגלים — למה צריכים הגלגלים כוח עצמי?

דיון: הכוח העצמי של הגלגלים

דובר 1: אבל למה שהוא באמת ירצה? אם הקב”ה מנהיג את הגלגל, למה צריך שיהיה לו כוח עצמי?

דובר 2: הוא לא מתכוון שהוא מנהיג כך… הקב”ה מנהיג את הגלגל, אבל הוא נותן לו את הבחירה, הוא נותן לו את הבחירה, וגם את הבחירה לבחור בעצמם.

דובר 1: אין לו בחירה לבחור, בחירה יש רק אצלנו.

דובר 2: בכוכבים, יש חלק שהם גם מתחשבים בו בגלגל, כפי שהוא אמר.

דובר 1: איני יודע, מה שאתה שואל זו שאלה טובה. אולי הכוכבים הם פשוט חלק מהגלגל.

—

“השמים מספרים כבוד קל” — כפשוטו

דובר 2: אבל אתה אומר שיש אנשים שתמהים על הרמב”ם, אבל מעיקרא אין צריך לתמוה, כי בכל התפילות אנחנו אומרים כך — “השמים מספרים כבוד קל” [תהלים יט:ב], וכן הלאה. הרמב”ם מתאים מאוד לכל הפסוקים, כי כל הפסוקים אומרים שהשמים וכל מערכות השמים מספרים כבוד קל.

דובר 1: לא, זו לא קושיה כל כך גדולה, כי הרמב”ם אמר ש“השמים מספרים” זה ממש כפשוטו.

דובר 2: לא, לא רק הרמב”ם — אמרו שהם גורמים לנו, כשמתבוננים בגדלות זה גורם לנו לשבח, אבל הפסוקים הפשוטים אומרים ש*הם* משבחים.

—

חידוש: מה פירוש “משבח” בלי פה?

דובר 1: הרמב”ם עצמו אומר — כתוב “הללו את ה’ מן השמים הללוהו במרומים” [תהלים קמח:א] — שהחצי הראשון של ההללויה מדבר כפשוטו, והחצי השני הוא רק שזה אנחנו, כי לעולם אין שכל — לארץ, לתהומות, אין להם שכל.

דובר 2: אבל, אני אומר רק דבר פשוט.

דובר 1: והרמב”ם — את זה הרמב”ם עצמו מבהיר במורה [מורה נבוכים]. כשאומרים שכל, נפש, לא מתכוונים שיש לו איזו נשמה שהוא הולך לעבור גלגול, אני יודע מה. הכוונה כפשוטו — שכוח התנועה שיש לו, הוא כוח עצמי שלו.

אני מבין שהקב”ה נתן לו את הכוח, אבל זה לא שהקב”ה דוחף אותו. כמו שהקב”ה אומר שהקב”ה מנהיג את האדם — עדיין לא אומר שלאדם אין נשמה. הוא לא רק אובייקט, הוא משהו יותר מזה — הוא דבר חי.

—

“חיים וחסד” — חיים לנצח

דובר 1: כמו שהוא אומר — “חיים וחסד” — אבל חיים לא כמו אדם שחייו מתחילים ומסתיימים. חיים לנצח — חיים ועומדים ומכירים את מי שאמר והיה העולם.

דובר 2: אה, מה פירוש מכירים את מי שאמר והיה העולם?

דובר 1: טוב, את זה לא אתכוון לפרש, אבל מה שהוא נוסע, זה כי הוא רוצה להגיע לקב”ה.

דובר 2: איך מגיעים לקב”ה והוא נוסע?

דובר 1: שאלה טובה.

—

דיון: למה הגלגל נע במעגל?

דובר 1: כמו הסיפור הידוע… אמרו מספר — בלימוד, כשהוא מכיר מלכה, כן?

דובר 2: כן.

דובר 1: זה משל — מעין דבר כזה. למרות זאת, נושא משהו כזה.

דובר 2: כן.

דובר 1: כך אומר הרמב”ם הקדוש, כן — כל אחד ואחד לפי גדלו, לפי מעלתו, משבחים.

—

חידוש: עיקר השבח אינו הפה — אלא הדעת

דובר 1: אבל רואה אני דבר מעניין. אומרים לפי הרמב”ם “משבחין” — מבינים שהכוונה כפשוטו. לא מתכוונים שם לפה, נכון?

הרמב”ם אומר שעוד מבינים — כשאנחנו משבחים, אנחנו לא אומרים עם הפה שלנו. מהו השבח האמיתי? הפה? לא, הרי זו הדעת שיש לנו. דווקא דרך הפה זה יוצא — הדרך שלנו להוציא דברים היא רק דרך הפה, בעיקר דרך הפה.

אבל אפילו כשאנחנו מדברים הרי — הפה של החבר, עיקר השבח… אחרת — אדם שמשבח את הקב”ה, אין הכוונה בעיקר לפה. הכוונה כן, ועיקרו רוח, ההשתוממות. רק ההבנה שלו נפתחת — השתוממות היא אולי רק תחושה. ההבנה שלו — זהו השבח.

—

כך גם אצל השמים — שבח דרך הכרה

דובר 1: דעתו — אותו דבר. כשאנחנו אומרים שהשמים משבחים את הבורא, אין כוונתנו שלשמים יש פה והם מדברים. דעתו — השמים מבינים את הקב”ה, וזהו שבח לקב”ה — שמבינים אותו. שמישהו מבין אותו, כך יש מערכות, כך אומרים שהוא נתפאר וכדומה.

—

מלאכים וגלגלים — הקשר ביניהם

דובר 1: וזה פירוש “משבחים ומפארים ליוצרם כמו המלאכים” — כמו המלאכים שהם צורות בלבד, אותו דבר — שהם צורות בחומר, גם הם משבחים את הקב”ה.

“וכשם שמכירים את הקב”ה, כך מכירים את עצמן, ומכירין את המלאכים שלמעלה מהן” — המלאכים, יש להם איזו מודעות עצמית, שהם מכירים את עצמם, ומכירין את המלאכים שלמעלה מהן — והם מכירים את המלאכים שלמעלה מהם…

—

חידוש: המלאכים הם המנהיגים של הגלגלים

דובר 2: כאן הרמב”ם אומר דבר מעניין — שהמלאכים הם המנהיגים של הגלגלים. זה כבר נאמר?

דובר 1: לא, הוא גילה את זה כאן.

דובר 2: כי מתגלה… זו לא קטגוריה אחרת, זו לא רק קטגוריה אחרת — יש קשר ביניהם, רבים מהם גבוהים יותר.

דובר 1: לכאורה המלאכים, הם אכן מנהיגים אותם.

דובר 2: מהר, כי זו כל הנקודה — לומר, הקב”ה מנהיג הגלגל דרך המלאכים.

דובר 1: כן.

דובר 2: זה לא כתוב כאן אף פעם בבירור, אבל כך יוצא.

דובר 1: הרי זו כל הנקודה!

—

סדר ההשתלשלות בשלוש מדרגות

דובר 1: אנחנו בונים כאן את הסדר. הפרטים אכן לא כל כך ברורים, הסדר הוא כך — משלושה דברים, יש גם שלוש מדרגות בסדר ההשתלשלות שנקרא:

1. הקב”ה מנהיג את הספירות [המלאכים]

2. והספירות מנהיגות את הגלגלים

3. והגלגלים מנהיגים את העולם

—

מדרגות בדעת — “ודעת הכוכבים והגלגלים”

דברי הרמב”ם

דובר 1: אומר הוא, שלוש המדרגות הן גם מדרגות בידיעת זה את זה, אבל גם מדרגות אחרות בדעת:

“ודעת הכוכבים והגלגלים היא מעוטה מדעת המלאכים וגדולה מדעת בני אדם”.

—

הסבר פשוט — למה המדרגות כך?

דובר 1: נראה פשוט שכיוון שמלאכים הם רק דעת, ממילא דעתם היא הגדולה ביותר. וכוכבים וגלגלים יש להם חומר וצורה — אז זה קצת חלש יותר, אבל בכל זאת הם חי וקיים לעולם — אז זה גדול יותר. ובני אדם הם המדרגה החלשה ביותר והדעת החלשה ביותר.

—

חידוש: דעת קשורה לרמת המציאות שלך

דובר 1: ייתכן שזה פשוט בנוי על מה שלמדנו — שדעת קשורה לאיזו רמה אתה נמצא במציאות.

אם אתה… למשל, בן יכול לומר שהוא מכיר את אביו יותר מנכד. אולי הנכד מאוד חכם, אבל הידיעה שלו — הוא יודע שהוא דבר ישיר. אם המלאכים מנהיגים את הגלגלים, משפיעים וכדומה, אז זה פשוט.

אבל דעת כאן פירושה דעת השם — מה שהם יודעים את הקב”ה. כיוון שלמלאכים יש קשר ישיר יותר לקב”ה מאשר לכוכבים, ומובן שהכוכבים יותר מבני אדם.

פירוש הדבר שיודעים את המציאות. מה עוד פירושו? שהוא קורא עיתון, שהוא יכול לעשות מהר סיכום של האנציקלופדיה? לא לזה הכוונה.

דובר 2: טוב.

—

“ונמשלו לכוכבים” — ישראל נמשלו לכוכבים

דובר 1: עד כאן הלכות גלגלים.

טוב, אז כל העניין — כפי שאמרנו — אנחנו לומדים שמכאן תרצה ללמוד הלכות קידוש החודש ובכלל אסטרונומיה. החצי הראשון של הפרק הוא ההקדמה הכי כללית לאסטרונומיה לפי הבנת הרמב”ם. וזוהי ידיעת השמים, כמו שכתוב “כי אראה שמיך” [תהלים ח:ד].

חלק גדול, חלק גדול מאוד מההתבוננות בבריאה, וגם מלהתחיל ללמוד — מלדעת את הגלגלים, מלדעת את הכוכבים, מערכות השמים.

ועל זה כתוב — בשבת למדתי קצת עם מישהו על כך — כתוב ברש”י שהקב”ה אוהב את ישראל, “ונמשלו לכוכבים”. וקשה מאוד להבין מה העניין הגדול בלהיות כוכב. כשמבינים כאן, מבינים קצת מה העניין בלהיות כוכב, כן.

—

הקדמה לד’ יסודות — סדר המציאות

המעבר מגלגלים ליסודות

דובר 1: אוקיי. אז עכשיו אנחנו הולכים לעבור ל… עכשיו, תנו לי לומר הקדמה קטנה כדי להבין בבירור היכן אנחנו עומדים בסדר המציאות.

עכשיו, אמרנו שמלבד הכוכבים שהם באמצע — כן, הם באמצע, הם צורה בגולם שנשארת לעולם, נכון? בין המלאכים, ואחר כך יש נבראים הדיוטים.

דובר 2: כן, הרי יש עוד דברים, רק לא לכולם יש דעת, לכן הוא אומר דעת, נכון?

—

חידוש: שתי רמות של חומר וצורה

דובר 1: עכשיו, יש עוד דבר שדיברנו עליו — שיש בריאה, יצירה, וחומר וצורה שמשתנים גם כן, נכון?

עכשיו, אבל צריכים לדעת שבזה עצמו יש שתי רמות, והרמה הראשונה תעמוד בפרק הזה, והרמה הבאה תעמוד בפרק הבא.

במילים אחרות — כל הדברים שאנחנו רואים, כן, כל מה שאנחנו יכולים לראות בעולם מתחת לירח, כן, כל מה שאנחנו יכולים לראות כאן שעשוי מחומר וצורה — אנחנו, זה מת וזה נולד — אבל זה לא דברים בפני עצמם כלל.

כאן יש דין חדש — הם שונים, הכל יהיה לא כך. כלומר, כל הדברים שאנחנו רואים, מלבד זה שהם עשויים מחומר וצורה — שאמרנו שאפשר לקרוא לזה הרכבה, הוא גם עשוי ממשהו והוא גם מה שהוא — מלבד זה הוא גם עשוי מהרבה דברים. שום דבר לא קיים בצורה פשוטה.

כלומר, אפילו החומר עצמו עשוי מהרבה.

דובר 2: לא, שניהם — החומר והצורה.

דובר 1: כן, כי ארבעת היסודות הם כבר חומר וצורה. זו רמה שנייה של חומר וצורה. שניהם — גם החומר וגם הצורה.

—

חידוש: ארבעת היסודות הם כבר חומר וצורה

דובר 1: כלומר, היסודות לא עשויים מה…

דובר 2: כן, כי ארבעת היסודות הם כבר חומר וצורה. ארבעת היסודות אינם חומר דק. ארבעת היסודות הם צורות, כמו שהוא אומר כאן במפרשים, ראו.

—

חידוש: אי אפשר לעולם לראות יסוד בפני עצמו

דובר 1: ארבעת היסודות הם… אבל הנקודה היא — אתה לא יכול לעולם לראות אחד מארבעת היסודות. כל ארבעת היסודות שתראה כבר היו מעורבים.

לכן, במילים אחרות — כל מה שאנחנו רואים בעולם הוא בכלל… זה בכלל כמו קוגל. זה כמו הרכבה של חבילה של דברים. אלה לא דברים בפני עצמם כלל.

—

חידוש: למה דברים מתים — לא בגלל חומר וצורה, אלא בגלל חומר וצורה חלשים

דובר 1: מלבד זה שהם מתים — בגלל זה ממש הם מתים, כמו שהרמב”ם הולך להאריך — בגלל זה הם מוכרחים להשתנות, בגלל זה. לא בגלל שהם עשויים מחומר וצורה, אלא בגלל שהם עשויים מחומר וצורה חלשים.

במילים אחרות — הם לא דברים מקוריים. מקורי, בסיסי, יש רק ארבעה דברים — ארבעה חומר וצורות. אלה גופים כלליים, ואחר כך הדברים מורכבים לדברים אחרים, ואלה הדברים שאנחנו מכירים.

כלומר — נהר, אבן, אדם — כל אחד מהדברים האלה עשוי מארבעה יסודות, בגלל זה הוא מתפרק אחר כך. ממילא, כשהוא מת, הפשט הוא לא שייחפרו את הצורה — הוא יחזור ליסוד שלו. היסוד שלו הולך למקום אחר כחתום.

—

חידוש: ארבעת היסודות נשארים לעולם — כמו גלגלים

דובר 1: אז ממילא, הפרק הראשון — בפרק הזה אנחנו הולכים להסביר גם כן, זה דבר מעניין. את זה למדנו קודם שהכוכבים, הגלגלים, הם לא משתנים, הם נשארים לעולם. אבל בני האדם משתנים.

היסודות גם לא משתנים — זה דבר מעניין. זה נשאר לעולם — כל זמן שהעולם קיים, נשאר תמיד אש או מים או רוח. מה שמשתנה זה הדברים שנעשים מהם.

—

למה זה שייך לפרק הזה?

דובר 1: אז זה ה… הרכבות. כל העניין שאנחנו מדברים על יסודות הוא כמו הקדמה למה שאנחנו הולכים לדבר בפרק הבא — מהו הסוג השלישי האמיתי של דברים שיש בעולם.

עכשיו זה רק כמו הקדמה. לכן, אני חושב על זה — זה שייך לפרק הזה, כי זה באמת גם דברים שנשארים, מבינים? זה לא נשאר בפני עצמו, כי זה משתנה כסדר, אבל למעשה זה שיש ארבעת היסודות זה דבר מסוים שנשאר תמיד. זה מעניין. וזה גם חלק מהמעגלים שכבר ראינו.

אז במובן מסוים זה הבסיסי יותר. בפרק הרביעי אנחנו הולכים ללמוד דברים שהם לגמרי לא בסיסיים — אלה רק הרכבות של יסודות, הדברים הכי פחות בסיסיים שיכולים להיות.

—

דיון: האם לנפש יש קשר לארבעת היסודות?

דובר 2: אבל אתה יכול כבר מחר לומר — מה שאתה אומר שהצורות גם מורכבות מארבעת היסודות? אז כשאתה לוקח אדם, הצורה של אדם היא דבר חדש — זה אדם או בהמה זו צורת בהמה. אז הנפש אדם גם יש לה קשר לארבעת היסודות?

דובר 1: לא, לא, לא — הנפש אין לה ארבעת יסודות. זה לא מה שהתכוונתי.

דובר 2: התכוונתי להוסיף שתאוות מסוימות של הנפש הן מהיסודות.

דובר 1: לא, לא, זו טעות. זה מה שלמדנו קודם — מה שאומרים שהנפש היא גם ארבעת יסודות. זה רק משל. באמת, לא — ארבעת היסודות הם רק החומר.

—

חומר בפני עצמו אי אפשר לראות

דובר 1: אבל החומר עצמו, החומר עצמו כבר יש בו צורות. כלומר — צורת ה… יש צורה של אש. באש אנחנו רואים את החומר עם צורת האש.

אוקיי, כי אנחנו לא רואים חומר בפני עצמו — מעולם לא היה. בדיוק כמו שאנחנו לא יכולים לראות צורה בפני עצמה, אנחנו לא יכולים לראות חומר בפני עצמו. אנחנו יכולים רק לחשוב על שניהם.

כשאנחנו רואים עץ, אנחנו רואים אותו או בצורה של עץ או בצורה של שולחן. אנחנו לא רואים עץ כעץ בפני עצמו.

דובר 2: לא, כי עץ זה כבר צורה. עץ פירושו משהו כמו עץ. הרי הוא עשוי ממשהו.

דובר 1: זה לא שאתה יכול לטעות שהוא עשוי ממשהו, נכון?

דובר 2: אז מה זה? חומר.

—

“תוהו ובוהו” — החומר הבסיסי

דובר 1: תוהו ובוהו — כתוב ברמב”ן, כן? הואיל — הקב”ה ברא.

ומעניין — כאן הוא נזכר שהקב”ה ברא. עד עכשיו מה היה? “והיו גלגלים”. אולי הוא פשוט הולך הכל על הקודם — כל… הוא אומר שהכל חוזר ל…

רמב”ם הלכות יסודי התורה, פרק ג’ (המשך) — החומר הכללי וארבעת היסודות

מושג החומר — עץ עשוי ממשהו

דובר 1: אתה לא רואה שהעץ עצמו… לא, אפילו העץ הוא כבר צורה. עץ פירושו הרי עץ או מה שיהיה. הרי הוא עשוי ממשהו. אתה הרי רואה שאתה יכול להשתנות, שהוא עשוי ממשהו, נכון? אז מה זה? חומר.

—

הלכה י”ב — הגולם מתחת לגלגל הירח

“ברא הא-ל” — למה הרמב”ם אומר את זה שוב?

דובר 1: תדע ותבין — כתוב ברמב”ם — ברא הא-ל. הקב”ה ברא…

מעניין, כאן הוא נזכר שהקב”ה ברא. איפה הוא היה עד עכשיו? והגלגלים? אולי הוא פשוט הולך הכל על הקודם? הוא אומר שהכל חוזר להקדמה שהוא עשה, כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו.

מעניין, אבל כאן הוא נזכר לומר שוב ברא הא-ל. אני לא יודע. לא בטוח. אולי כי זו פשוט רמה חדשה של בריאה כבר. כי את כל השאר הוא כבר אמר, אבל הקב”ה ברא שלושה מיני דברים, ועכשיו הוא אומר מין חדש של דבר שהקב”ה ברא. האם זה אחד מאותם מיני דברים?

דובר 2: אה, זה נחשב שזה מין רביעי קצת. זה מין דבר שהוא הכלי שבו לברוא את הדבר השלישי.

דובר 1: מעניין.

דברי הרמב”ם — גולם אחד שאינו כגולם הגלגלים

דובר 1: הקב”ה ברא למטה מגלגל הירח גולם אחד שאינו כגולם הגלגלים.

דיון: המילה “גולם” — מה פירושה?

דובר 2: גולם פירושו חומר?

דובר 1: בדיוק. גולם זה בלשון הקודש. הרמב”ם הקדוש הקפיד מאוד לכתוב רק בלשון הקודש, לא בארמית או בשפות אחרות. אז המילה שרגילים לומר היא חומר.

דובר 2: חומר זו איזו שפה?

דובר 1: חומר זה גם לשון הקודש, אבל זו מילה…

דובר 2: בעצם, מאיפה באה המילה חומר?

דובר 1: חומר ביד היוצר (ירמיהו י”ח:ד’)?

דובר 2: חומר ביד היוצר. חומר פירושו כשעושים את הטיט בצורה של חומר?

דובר 1: לא, חומר זה לא הטיט. חומר זה טיט.

דובר 2: אה, חומר זה הטיט, ועושים ממנו לבנים. חומר ולבנים (שמות א’:י”ד) זה חומר וצורה של לבנים.

דובר 1: בדיוק. אז זה משל טוב. אבל אולי הרמב”ם מעולם לא השתמש במילה חומר. אני חושב שצריך לבדוק. מה שהמתרגמים השתמשו במילה עבור המילה היוונית “מאטריה” זה ברובו חומר. אבל הרמב”ם מצא פסוק — אני חושב שבמקום אחד הוא מפרש את זה בפירוש, אם אני זוכר.

כתוב “גלמי ראו עיניך” (תהלים קל”ט:ט”ז), או כתוב בגמרא “גולמי כלי עץ”.

דובר 2: גולם אולי שאין לו צורה, לא?

דובר 1: אז גולם זה אכן חומר אצל הרמב”ם. אחד לא יהיה גולם — שזה אפילו ירגיש משהו, אין לו צורה. שבעה דברים בגולם (אבות ה’:ז’), כן.

החומר הכללי שונה מחומר הגלגלים

דובר 1: הקב”ה עשה מין חומר, מין גולם, שאינו כגולם הגלגלים. זה לא כמו גולם הגלגלים שאמרנו קודם שחומר הגלגלים הוא מין חומר אחר לגמרי ממה שאנחנו מכירים — הוא שקוף, אין לו משקל, ואין לו ריח או צבע. אלא הקב”ה עשה סוג חומר שהוא שונה מאוד.

ארבע צורות לחומר הכללי

דובר 1: והחומר הזה, החומר הבסיסי, יש לו ארבע צורות לגביו. כלומר, החומר מתבטא ב… חומר אחד כללי, וזה מקבל ארבע צורות.

וְאֵינָם כְּצוּרַת הַגַּלְגַּלִּים — הוא אומר שוב את המילים. גם החומר אינו חומר הגלגלים, וגם הצורה אינה צורת הגלגלים.

—

הלכה י”ג — ארבע הצורות והגופים

כיצד חומר וצורה יוצרים גוף

דובר 1: ונקבעה כל צורה וצורה במקצת גולם זה. חלק מהגולם הכללי, החומר הכללי — הגולם נכנס לארבע הצורות, כאילו נוצרות ארבע צורות, הוא מעוצב בארבע צורות.

צורת האש

דובר 1: הראשונה — צורה ראשונה היא צורת האש, ונתחברה במקצת גולם זה עמה, וחלק מהחומר של הגולם יש בו צורת האש, ונהיה משניהם גוף האש.

נכנסה, איכשהו באה צורת האש מאיפשהו, מהשמים, נכנסה לחלק מהחומר, ונוצר משניהם יחד גוף האש, שהוא החומר והצורה של אש יחד. נכון?

מעניין. אז כשהצורה והחומר לא באים יחד אין אש — היה אחד מהשניים. לא היה כלום, היה החומר הכללי שאי אפשר לראות, היה תוהו ובוהו.

צורת הרוח

דובר 1: צורה שניה היא צורת הרוח, נתחברה מקצתו, חלק מהחומר, מהגולם הכללי, עם צורת הרוח, ונוצר רוח, גוף הרוח.

צורת המים

דובר 1: צורה שלישית צורת המים, וגם היא נתחברה במקצתו, שהחומר, החומר הבסיסי — אני לא יודע את המילה חומר — הגולם הבסיסי, החומר הבסיסי, נתחבר עם צורת המים, ונהיה משניהם גוף המים.

צורת הארץ

דובר 1: וצורה רביעית היא צורת הארץ, או עפר כמו שאנחנו מכירים.

דיון: למה הרמב”ם משתמש ב”ארץ” ולא ב”עפר”?

דובר 1: יפה מאוד. הרמב”ם לא משתמש בלשון התורה. בתורה לא כתוב אף פעם עפר על היסוד. אבל צורת הארץ כתוב.

דובר 2: נכון, אבל נראה שארץ זה יותר פשוט.

דובר 1: צורת הארץ היא כשהחומר הכללי מתחבר עם צורת הארץ, נוצר מזה גוף הארץ. גוף הוא ההרכב של החומר והצורה.

—

הלכה י”ד — סדר ארבעת היסודות: רמות בעולם

ארבעת היסודות כשכבות — “גלדי בצלים”

דובר 1: יפה מאוד. יוצא — שימו לב — שלכולם יש מקום. זה הדבר החשוב. כל ארבע הצורות יש להן מקום מסוים ביקום. בדיוק כמו שאתה — לכאורה גם הלאה כשזה נכנס לפרק הקודם. בדיוק כמו שלמדו שהגבוה ביותר הוא הגלגל הראשון, אחר כך יש את ה…

דובר 2: גלגל השיה, כן, הגלגל המקיף, יש את הגלגל החוזר.

דובר 1: אחר כך יש את הגלגל המכוכב, אחר כך וכן הלאה — לכל אחד יש מקום, רמה. אותו דבר, ארבעת היסודות יש להם גם רמות.

דובר 2: נכון? שימו לב.

דברי הרמב”ם — ארבעה גופים אחד למעלה מהשני

דובר 1: “והמתחתון שבהם ארבעה גופים מחולקים, אחד למעלה מן השני” — את זה לא למדתם עד עכשיו, זה דבר חדש. זה גם חלק מגלדי הבצלים, בעצם, הבצל שהעולם הוא.

“וכל אחד ואחד מקיף את שלמטה ממנו מכל רוחותיו כמו גלגל” — זה כמו גלגל, עוד ארבעה גלגלים. כמו גלגלים.

גוף האש — סמוך לגלגל הירח

דובר 1: “והראשון שבהם הסמוך לגלגל הירח — גוף האש”.

יפה מאוד. כי אש עולה מאוד גבוה — דוגמה טובה יותר. לכן רואים שאש עולה למעלה, כי אש רוצה להגיע למקומה שהוא גבוה. זה לא אומר שיש שם אש, זה אומר שיש כוח של אש, אבל בכל אופן.

חידוש: הרמב”ם סובר שהשמש אינה אש

דובר 1: הרמב”ם לא סבר שהשמש היא כדור של אש.

דובר 2: לא, זה בכלל לא אש.

ההבדל בין גלגלים, טבע ובני אדם — ותפקיד האדם כ”גלגל” עבור הבריאה התחתונה

רמב”ם הלכות יסודי התורה, פרק ג’ (המשך)

—

השמים הם כלום. יש כאן מה שסוברים — הייתה מחלוקת. היו כאלה שסברו שהגלגלים בשמים בדרך כלל עשויים מאש. אבל הרמב”ם סובר שהם עשויים מדבר שנקרא חומר החמישי, סוג חדש של חומר, ולא אש. אש היא אחד מארבעת היסודות, אי אפשר שיהיה כך. זה נמוך יותר, זה מתחת לגלגל הירח.

שואל: אנחנו רואים את זה כאש כי זה עובר דרך גלגל הירח?

משיב: לא, אין לזה קשר. לא. יכול להיות, אבל אני חושב שלא.

גוף הרוח, גוף המים, גוף הארץ

“ולמטה ממנו גוף הרוח” — כן, ספירה גדולה, גוף גדול של הרוח נמצא מתחת לזה. רוח פירושו רוח, אוויר.

“למטה ממנו גוף המים”.

שואל: שזה נקרא מים עליונים, אני יודע.

משיב: לא, אלה המים התחתונים, איני יודע. למטה ממנו — זה המקום הגבוה ביותר שיש למים. אבל זה לא כל כך גבוה, הכוונה פשוט על הארץ.

שואל: זה לא כך. מים נותנים רושם שזה גבוה יותר, משהו בשמים.

משיב: אבל זה מקיף, זה מתחת לגלגל הירח, הרבה יותר גבוה ממקום שאנחנו נמצאים.

שואל: לא, זה משהו אחר.

משיב: “למטה ממנו גוף הארץ”.

שואל: מהו גוף הארץ? מה שאנחנו דורכים עליו?

משיב: כן, ודאי. למטה ממנו גוף הארץ, ואין ביניהם מקום פנוי כלל.

שואל: אז אנחנו גדלים ברוח.

משיב: אנחנו גדלים על עפר וברוח, וכשאנחנו נכנסים לים אנחנו נכנסים למים וכדומה.

דיון: “יקוו המים” — הסדר של מים וארץ

מעניין, כי זה מחולק בין ארץ ומים. מתחת למים נמצאת הארץ, ויש רוח? איך זה מחולק?

שואל: אה, זה מאוד טוב. הרי היה פסוק שלם, “יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד” (בראשית א’:ט’).

משיב: מה הקשר?

שואל: כי העולם מדמה לעצמו שזה לא כך. הרי זה חידוש שזה לא כך.

המבול והסדר של מים/ארץ

משיב: מעניין, כי כאן גם קרה שינוי במבול. יש לזה שייכות.

שואל: המבול עשה שינוי. כי המבול עשה את ה… חילק.

משיב: במבול הכל הוצף במים, ואחרי המבול חזר סדר של מים, והמים ירדו מתחת לארץ. זה יוצא באמת שכך צריך להיות.

מדוע לגלגלים אין משקל, ריח, צבע — הסבר חדש

ועכשיו, ארבעה יסודות. הסיבה שכל הגלגלים שמעליהם אין להם משקל ולא ריח וכל הדברים האלה, היא מפני שהם למעלה מארבעת הכוחות, שהם לכאורה אחראים על משקל ועל ריח ועל כל הדברים האלה. הם עשויים מסוג דבר שנקרא חומר הארץ, או חומר התחתון, שלו יש את כל הדברים האלה.

—

הלכה ט”ו — ארבעת היסודות אין להם נפש

דברי הרמב”ם

“וארבעה גופים אלו אין להם נפש” — כן, הם שונים ממה שמנינו שהגלגלים הם בעלי נפש, ואמר שיש להם דעת והכרה, שהם יודעים את בוראם.

אבל ארבעת היסודות אינם בעלי נפש, שכן “אינם יודעים ולא מכירים, אלא כגופים מתים”.

דיון: שלושה דברים — נפש, ידיעה, חיים

אלה אותם שלושה דברים שנאמרו: נפש, ידיעה, וחיים. חיים פירושם בעצם אחד משני הדברים.

שואל: חיים, מה פירוש חיים?

משיב: לחיים יש שתי משמעויות. יש חיים — נפש הבהמית, שפירושו מה שהוא קורא כאן נפש — הם יכולים לזוז מעצמם. נפש השכלית היא דעה — זה אדם. כשאומרים שאדם חי, יכולות להיות שתי דרכים: יכול הוא לחיות כמו בהמה, יכול הוא לחיות כמו אדם.

ההבדל בין גלגלים ויסודות

אבל ה… כך למשל הגלגלים חיים, אבל הם חיים לא רק מפני שהם… גם מפני שהם זזים, וגם מפני שהם יודעים. הגופים של ארבעת היסודות הם מתים — הן אינם יודעים, והן אינם זזים.

כיצד יש לבריות חיים מיסודות מתים?

וכיצד יוצא שבריות המורכבות מארבעת היסודות יש להן חיים? הן קיבלו נשמה. הם הגוף, הם אינם חלק החיות של כל הנבראים, הם חלק המת של הנבראים, חלק הגוף.

“מנהג” — טבע ללא כוונה

“ויש לכל אחד ואחד מהם מנהג” — יש להם דרך מסוימת איך הם מתנהגים, אבל זה לא בכוונה, זה לא משהו שהם יודעים. הם עושים זאת בעל כרחם, הם עושים זאת כחפץ.

“שאינו יודעו ולא משיגו ואינו יכול לשנותו” — הוא אינו יודע אותו, זה כנגד ה”יודע ומכירה”. אינו יודע ומשיג ואינו יודע ומכיר.

“ואינו יכול לשנותו” — אין לו את הנפש שעושה מעצמה, שיש לה רצון. אין לו את הנפש, בניגוד לגלגלים שהם בכדור, בספירה, אבל יש להם מעצמם רצון, הם זזים בכוונה, כמו שהרמב”ם אמר.

חידוש: “מנהג” = טבע

לגופים יש דבר שנקרא מנהג. המנהג הוא מילה אחרת למה שאנחנו קוראים בדרך כלל טבע. יש להם טבע. כלומר, אין הפירוש שהם אקראיים. יש להם דרך מסוימת איך הם מתנהגים, אבל לא הם אלה שמתנהגים. יש להם סדר, הקב”ה נתן להם את הסדר שבו הם מתנהגים, אבל אין הפירוש שהוא יודע מה הוא עושה.

דיון: האם אפשר “לדבר” עם יסודות? — ההבדל בין יסודות לגלגלים

אי אפשר לומר לו… הדרך האחרת של ההתמדה שלהם היא — אי אפשר ללכת לשולחן ולומר, “עשה לי טובה, היום, יום אחד, תיפול למעלה, לא למטה.” זה לא עובד כך. או יסוד האש שעולה למעלה — הוא עולה תמיד למעלה. אי אפשר לדבר איתו.

אבל עם כוכבים אפשר תיאורטית לדבר

עם הכוכבים, אפשר תיאורטית לדבר. אפשר לומר לו, “כוכב יקר, אני סובר שהיום תלך בכיוון האחר.” הוא יגיד לך… כמו שהפסוק אומר, “התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח” (איוב ל”ח:ל”א).

אתה יודע מה הוא יגיד לך כשתלך לומר לו את זה? תלך לומר לכוכב שיזוז אחרת, הרי הוא אמר, כמו שהפסוק אומר—

—

הכוכב בעל דעת — אי אפשר לשכנע אותו

את הכוכבים אפשר תיאורטית לדבר איתם. אפשר לומר לו: “כוכב יקר, לך בכיוון האחר.” הוא יגיד לך — כמו שהפסוק אומר: “כאשר יראו את הגשם כן ישמעו ליצר” — הרי אין לו הכוח ל…

אבל אתה יודע שהוא יגיד לך, כשתלך לומר לו את זה, לכוכב — שתלך לומר לכוכב שיזוז אחרת, הוא יגיד לך: “אתה שוטה. אני הולך כך מפני שאני מבין טוב ממך שכך אני צריך ללכת. אתה לא יכול לשכנע אותי אחרת.” אי אפשר לשנות את דעתו.

—

טבע — פועל בלי ידיעה, לא על דעת עצמו

אבל הטבע אינו יודע שהוא הטוב ביותר. הקב”ה יודע שזו הדרך הטובה ביותר שהדבר צריך להתנהג. והכוכב הוא כמו מודה — הוא מודה שזו הדרך הטובה ביותר שהדבר נעשה. הוא לא עושה מעצמו.

כמו כן, הטבע — גם לו יש דבר מסוים שהוא עושה מעצמו, אבל הוא לא עושה בידיעה, הוא לא עושה על דעת עצמו. אפשר לראות את ההבדל, כי למשל הגלגלים יכולים ללכת בלי ששום דבר ידחוף אותם, לפי מה שאנחנו לומדים כאן. הם הולכים אל משהו, לא כמו שדוחפים אותם. בסדר, זה סוד שלא נכנסנו אליו כאן.

—

האדם — שילוב של שניהם

כי האדם שהוא שילוב של שניהם — זו נשמה ממרום עליונים, אף שהנשמה היא בעלת מחשבה ויודעת מה היא עושה, וחלק הגוף הוא ה… בסדר, נגיע לזה בקרוב.

בסדר, אנחנו לומדים על בני אדם — בדיוק, בני אדם הם כל הדברים.

—

קושיה: אם ארבעת היסודות אינם יודעים — כיצד הם משבחים את הקב”ה?

הקושיה מ”הללו את ה’ מן הארץ”

כי הכוכב — הוא שואל קושיה, מישהו שאל: כי הכוכב אמר שהשמים, שהגופים אינם יודעים — אז מה הפשט? הרי רואים, הכל כתוב בפסוק: “הללו את ה’ מן הארץ, תנינים וכל תהומות” (תהלים קמ”ח:ז’). וכאן כתובים ארבעת היסודות: “אש וברד, שלג וקיטור” (תהלים קמ”ח:ח’). אש היא אש, ברד הוא מים, קיטור הוא רוח, ושלג הוא מים. יש לנו ארבעת היסודות. ונראה כאילו הם כן מודים להקב”ה!

הרי אמרנו שהם אינם יודעים ומכירים בדברים.

—

התירוץ — “הללוהו בני אדם”

“אלי בני אדם” — אנחנו בני אדם מודים להקב”ה בגבורותיו, שאנחנו רואים יותר כיצד גבורת ה’ מתגלה ב“אש וברד” ובבריאים אחרים שנתונים למטה מן הרקיע. מדוע? “שגבורתם תמיד ניכרת לקטן ולגדול”.

—

ביאור הרמב”ם בתהלים קמ”ח

והרמב”ם ילך אחר כך ויאמר — אנחנו לוקחים אותם יחד עם תנינים, כמו שתנינים אנחנו יודעים בוודאות שאין להם שכל עצמי. אבל כאן כתוב “הללו את ה'” — צריך להסתכל, ואני רוצה לראות שאשבח את הקב”ה.

אינני זוכר — מה שהוא מתכוון לומר כאן הוא שה”הללו” מדבר לכל אחד ואחד, לאדם פשוט. כל אחד יכול לראות את עשב השדה, ולכן הוא משבח את הקב”ה על כך. החכמים הגדולים, הם הולכים לשבח את הקב”ה מן השמים, מ“השמים מספרים” (תהלים י”ט:ב’), מן הכוכבים. אבל כדי להבין את מעלות הכוכבים צריך אני להיות חכם, כי אי אפשר לראות איך זה עובד.

—

חילוק: “מן השמים” — הם עצמם, “מן הארץ” — בני אדם עבורם

זהו אותו פרק שבו מדברים גם על כוחות השמים. בפרק הזה הוא מדבר בתחילה שכוחות השמים מודים בעצמם, ועבור ה“תנינים וכל תהומות” אנחנו עושים זאת. אבל זו דרך אחת לומר את זה.

לפי מה שאני אומר, נראה שהרמב”ם אומר כאן עוד דבר: אבל שם לא כתוב “הללוהו מין” — לא כתוב שבני אדם ישבחו אותו. כתוב שהם עצמם ישבחו. “הללו את ה’ מן הארץ” כתוב שבני אדם ישבחו. אילו בני אדם?

> [חידוש] עכשיו הוא שואל קושיה — הרמב”ם התקשה: האם בני אדם יכולים לדעת את חכמת השמים? כתוב כך — כי כאן מדובר באנשים פשוטים, בני אדם.

—

ניתוח הפרק — “מן השמים” לעומת “מן הארץ”

זה מאוד טוב. בואו נראה:

“מן השמים” — הבריות השמימיות משבחות בעצמן

“מלאכיו וכל צבאיו” (תהלים קמ”ח:ב’) — זה פשוט, צבאות המלאכים. “שמש וירח”, ו“כוכבי אור”, הכל הכל הוא “שמי השמים”, “המים אשר מעל השמים”. זה בעצמם, זה קיום.

כשהבורא ציווה עליהם: “יעמדו לעד לעולם, חק נתן ולא יעבור” (תהלים קמ”ח:ו’) — הם נשארים לנצח. מאוד טוב.

“מן הארץ” — בני אדם משבחים עבור הבריות התחתונות

אבל “מן הארץ” — כמו שאתה אומר הלאה: “מלכי ארץ וכל לאומים” (תהלים קמ”ח:י”א), מאוד טוב. כאן הוא מביא אותנו: “זקנים עם נערים”, “בחורים וגם בתולות”. כל אלה הם קטנים וגדולים, מאוד טוב.

הם צריכים לשבח את הקב”ה מעשב השדה, כי הם אינם יודעים כלום על כוחות האור, הם אינם מבינים.

—

חידוש: בני אדם הם “גלגלים” עבור הבריאה התחתונה

> [חידוש] אבל זה קצת מעניין, כי אנחנו עושים את עבודת הידיעה עבור הנמוכים יותר. כאילו אנחנו הגלגלים שלהם — אנחנו הכוח המודע שכאן בעשב השדה, וארבעת היסודות הם אנחנו בני האדם.

אנחנו יכולים לעשות את אותה עבודה של ה… עבור השמים גם כן, אם אנחנו חכמים ואנחנו יודעים. אבל לא חסר להם כל כך, כי הם כבר עושים בעצמם. הדברים האלה צריכים אותנו — שנגרום להם לדבר. נפלא.

—

סיום פרק ג’

סיימנו פרק קשה, וקיבלנו עוד קצת הכרה בגדלות ה’ ובמעלת ישראל. יהי רצון.