סודות יום כיפור

בין עמודי המחזור הישן,
באותיות קטנות שלא אומרים אצלנו,
נרמזים שמות מלאכים,
זה מלאך המעלה את הקול וזה מלאך הפרנסה.
העזתי וקראתי את כולם, בשמו של האל
– מה לך מגלה את החטא, זו דעתי וזה חלקי.
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

ובפינה שניה אברך מכוון.
קורא בסידורו אותיות, מילים, נקודות,
כילד של הבעש”ט שצפצף בחלילו.
ובין ריסי עיניו ראיתי שאלה,
כמה דפים עד שהחומר נגמר?

‘גמר חתימה טובה’, הקשבתי, גמר, שייגמר.
או גמר, כאורגזמה, לאל גומר עלי.
חתימה, שנחתום על החיים שלנו. כמקבל אחריות, כעומד מאחוריו.
כאומר על השנה, הכל שריר וקיים, וזה שמי.
או גמר חתימה, תחתום לי בטיפת ברית אהבתך בתוכי, ותחתום שלא יגע בו זר.
יש מקבל את החתימה כאוטוגרף אישי
ויש בחותמת גומי אוטומטי מן המזכירה,
אני ביקשתי קעקוע, אמר ‘טובה’.

‘אשמנו, בגדנו, גזלנו’
צלילים, א, ב, ג, ד, ה, ו.
הכניס היד הרוח חיים בצלילים, אל תתבייישו, תדברו, אשמנו. נשמנו.
דופק לי על הלב, ידי אבא ואימא
אגלה את ליבי, בשקט, ליום אחד.
חזרו הצלילים ודיברו אלי:
‘סלחתי’

אדני who האלהים,
שמעתי בהברה נכונה.
יצאה בת קול מן הצד:
אכול בשמחה כי כבר רצה.