זוהר על פרשת בהעלותך
א) בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה. וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירחה עד פרחה כמראה אשר הראה הויה את משה. פירוש, כמראה אשר הראה הויה את משה את מראה הויה עצמו, כן עשה את המנורה. כי המנורה כמו כל המשכן היו 'ככל אשר אני מראה אותך', כאשר אני מראה לך האני שלי, 'כמראה אשר הראית בהר', כאשר ראו שם את אלהי ישראל, באותו מראה נעשה המשכן. ומתוך מראה המשכן שהוא מראה אשר הראה הויה את עצמו את משה הוכפלה מראה המנורה במצוותה בקיום פעולתה ובתכונתה, שיאירו שבעת הנרות להאיר את מראה פני המנורה. ויעש כן אהרן ובפעולתו הראה מראה זו באופי העשיה, וכך הוא גם מעשה המנורה בתבניתה עצמה גם בהיותה עומדת ללא מעשה.
ב) ייחוד זה של המנורה כמראה מובן שהרי כל מראה עומד על האור שבו נראה המראה, ולפי שמכל כלי המשכן המנורה הוא הדלקת האור בתוכו, הרי באורו נראה אור שאר המראות. ולכן הושם המנורה כסמל מלכות ישראל כאשר מצינו כבר בנבואת זכריה וכך היה משמש בתקופות רבות. ולפיכך המבקש לראות את המראה יטיב להדליק את המנורה ודרכו נראים כל המראות והיה המנורה למבוא אל השגת המראה הרוצה להחכים ידרים שכן מנורה בדרום. ובזה יראה את החכמה ולא ישמע אותה בלבד, ויעש כן אהרן בנעשה יראה את הקולות שהוא השגת החכמה בנראה ולא בנשמע בלבד.
ג) כאשר מתבוננים אנחנו בפרשה זו רואים אנחנו כי עיקר החידוש שלו הוא באיחוד שבעת כל קני המנורה אל אחדותה הכולל, שהוא המצוה שהתחדשה פה שכאשר אתה מעלה את הנרות תיזהר שיאירו שבעת הנרות אל מול פני המנורה. וכן עשה אהרן. וכן הוא במעשה המנורה עצמה כי מקשה היא עד ירכה עד פרחה, כל פרטיה וצדדיה אחודים במקשה אחת. הרי אחדות זו במצוה ובהיראות המעשה ובתכונת גוף המנורה עצמה. דבר זה מובן בהנחתו הראשונה לפי שהאור מראה את כל הצדדים הרי כולם גווני האור עצמו.
ד) רבי יהודה פתח במזמור י"ט, העוסק בדימוי אור השמש הזורחת בבוקר, ומביאה את הדימוי אל תורת ה' תמימה. והרי דימוי אור השמש הוא עצמו דימוי המנורה, כאשר השמש מאירה ביום כך המנורה מאירה בלילה. וכאשר השמש מניעה את אורה לכל צד, מקצה השמים מוצאו ותקופתו על קצותם, ואין צד נסתר מחמתו. כך המנורה מניעה את אורה לכל ששת צדדיה, וכך התורה מסתובבת לכל צד ובכולם היא אחת, והרי ששת קני התורה תורת הויה עדות הויה פקודי הויה מצוות הויה יראת הויה משפטי הויה, כולם צדקו יחדיו.
ה) זכאה חולקיהין דישראל דקוב"ה אתרעי בהו ויהיב לון אורייתא דקשוט אילנא דחיי. כאשר התורה אור מנורה ושמש כך התורה עץ, עץ חיים. ופירוש הדימוי הזה ואיחודו עם דימויי המנורה והשמש כי העץ מבטא ביותר את העיקר המבוטא בפרשה זו שהוא היות כל הענפים וענפי הענפים והעלים והזרעים נובעים הכל משורש אחד ומגוף אחד. שזהו עיקר דימוי האילן. היות התורה עץ חיים ולא עץ הדעת טוב ורע היינו שאצל תורת חיים כל הצדדים והענפים הנובעים ממנו כולם חיים, ולא שישנה דרך טוב ודרך רע, אבל גם עלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח. שכל המשתדל בתורה וכל האחוד בה אוחז בחיים. לא די לקיים את התורה כעומד נפרד ממנו אבל המתאחד בתורה הרי עומד על התורה שהיא עץ חיים, שכל ענפיה חיים וכל הנוגע בה נוגע בחיים. ולאידך העוזב מצוות התורה אם הוא גם נפרד מן התורה הרי הוא פורש מן החיים.
ו) לכן 'חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא". "רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותך". התורה לא חיים בלבד אלא גם רפואה, ככתוב מרפא לשון עץ חיים. הרפואה הוא המשכת החיים גם למקום שנחסר ממנו החיים או שנחלשו ממנו החיים. לפי שתכונת אילן התורה להתפשט בכל שבעת הצדדים והכיוונים והוא מרפא לכל הבשר בכל צד, ועלהו לתרופה.
ז) תא חזי, האילן הזה מתחיל מלמעלה 'מקצה השמים מוצאו', ומאחד את האור ומביאו למטה 'ותקופתו על קצותם'. הולך הוא אל דרום מתפשט האור מראש אל יד ימין הפושט עצמו בחיבת אהבה, וכולל שמאל בימין בהיות שניהם מראש וגוף אחד, והוא כחתן יוצא מחופתו ורץ לקראת כלתו. כמו השמש היוצאת בבוקר ומתחזק ביד ימינו בבוקר וכולל בה צד שמאל אחרי הצהריים והכל בריקודו לקראת שכינה במערב, ובהגיעו שם שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, מרים תוקף יד שמאלו את הכלה מאחורי ראשה ומדבקה אל גופו, וימינו מחבקה, ישיש כגיבור לרוץ אורח, אל מול פני המנורה שהיא אהובתו הוא מאיר מכל שבעת הנרות.
א) בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה. וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירחה עד פרחה כמראה אשר הראה הויה את משה. פירוש, כמראה אשר הראה הויה את משה את מראה הויה עצמו, כן עשה את המנורה. כי המנורה כמו כל המשכן היו 'ככל אשר אני מראה אותך', כאשר אני מראה לך האני שלי, 'כמראה אשר הראית בהר', כאשר ראו שם את אלהי ישראל, באותו מראה נעשה המשכן. ומתוך מראה המשכן שהוא מראה אשר הראה הויה את עצמו את משה הוכפלה מראה המנורה במצוותה בקיום פעולתה ובתכונתה, שיאירו שבעת הנרות להאיר את מראה פני המנורה. ויעש כן אהרן ובפעולתו הראה מראה זו באופי העשיה, וכך הוא גם מעשה המנורה בתבניתה עצמה גם בהיותה עומדת ללא מעשה.
ב) ייחוד זה של המנורה כמראה מובן שהרי כל מראה עומד על האור שבו נראה המראה, ולפי שמכל כלי המשכן המנורה הוא הדלקת האור בתוכו, הרי באורו נראה אור שאר המראות. ולכן הושם המנורה כסמל מלכות ישראל כאשר מצינו כבר בנבואת זכריה וכך היה משמש בתקופות רבות. ולפיכך המבקש לראות את המראה יטיב להדליק את המנורה ודרכו נראים כל המראות והיה המנורה למבוא אל השגת המראה הרוצה להחכים ידרים שכן מנורה בדרום. ובזה יראה את החכמה ולא ישמע אותה בלבד, ויעש כן אהרן בנעשה יראה את הקולות שהוא השגת החכמה בנראה ולא בנשמע בלבד.
ג) כאשר מתבוננים אנחנו בפרשה זו רואים אנחנו כי עיקר החידוש שלו הוא באיחוד שבעת כל קני המנורה אל אחדותה הכולל, שהוא המצוה שהתחדשה פה שכאשר אתה מעלה את הנרות תיזהר שיאירו שבעת הנרות אל מול פני המנורה. וכן עשה אהרן. וכן הוא במעשה המנורה עצמה כי מקשה היא עד ירכה עד פרחה, כל פרטיה וצדדיה אחודים במקשה אחת. הרי אחדות זו במצוה ובהיראות המעשה ובתכונת גוף המנורה עצמה. דבר זה מובן בהנחתו הראשונה לפי שהאור מראה את כל הצדדים הרי כולם גווני האור עצמו.
ד) רבי יהודה פתח במזמור י"ט, העוסק בדימוי אור השמש הזורחת בבוקר, ומביאה את הדימוי אל תורת ה' תמימה. והרי דימוי אור השמש הוא עצמו דימוי המנורה, כאשר השמש מאירה ביום כך המנורה מאירה בלילה. וכאשר השמש מניעה את אורה לכל צד, מקצה השמים מוצאו ותקופתו על קצותם, ואין צד נסתר מחמתו. כך המנורה מניעה את אורה לכל ששת צדדיה, וכך התורה מסתובבת לכל צד ובכולם היא אחת, והרי ששת קני התורה תורת הויה עדות הויה פקודי הויה מצוות הויה יראת הויה משפטי הויה, כולם צדקו יחדיו.
ה) זכאה חולקיהין דישראל דקוב"ה אתרעי בהו ויהיב לון אורייתא דקשוט אילנא דחיי. כאשר התורה אור מנורה ושמש כך התורה עץ, עץ חיים. ופירוש הדימוי הזה ואיחודו עם דימויי המנורה והשמש כי העץ מבטא ביותר את העיקר המבוטא בפרשה זו שהוא היות כל הענפים וענפי הענפים והעלים והזרעים נובעים הכל משורש אחד ומגוף אחד. שזהו עיקר דימוי האילן. היות התורה עץ חיים ולא עץ הדעת טוב ורע היינו שאצל תורת חיים כל הצדדים והענפים הנובעים ממנו כולם חיים, ולא שישנה דרך טוב ודרך רע, אבל גם עלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח. שכל המשתדל בתורה וכל האחוד בה אוחז בחיים. לא די לקיים את התורה כעומד נפרד ממנו אבל המתאחד בתורה הרי עומד על התורה שהיא עץ חיים, שכל ענפיה חיים וכל הנוגע בה נוגע בחיים. ולאידך העוזב מצוות התורה אם הוא גם נפרד מן התורה הרי הוא פורש מן החיים.
ו) לכן 'חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא". "רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותך". התורה לא חיים בלבד אלא גם רפואה, ככתוב מרפא לשון עץ חיים. הרפואה הוא המשכת החיים גם למקום שנחסר ממנו החיים או שנחלשו ממנו החיים. לפי שתכונת אילן התורה להתפשט בכל שבעת הצדדים והכיוונים והוא מרפא לכל הבשר בכל צד, ועלהו לתרופה.
ז) תא חזי, האילן הזה מתחיל מלמעלה 'מקצה השמים מוצאו', ומאחד את האור ומביאו למטה 'ותקופתו על קצותם'. הולך הוא אל דרום מתפשט האור מראש אל יד ימין הפושט עצמו בחיבת אהבה, וכולל שמאל בימין בהיות שניהם מראש וגוף אחד, והוא כחתן יוצא מחופתו ורץ לקראת כלתו. כמו השמש היוצאת בבוקר ומתחזק ביד ימינו בבוקר וכולל בה צד שמאל אחרי הצהריים והכל בריקודו לקראת שכינה במערב, ובהגיעו שם שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, מרים תוקף יד שמאלו את הכלה מאחורי ראשה ומדבקה אל גופו, וימינו מחבקה, ישיש כגיבור לרוץ אורח, אל מול פני המנורה שהיא אהובתו הוא מאיר מכל שבעת הנרות.
140. זוהר על האושפיזין – פרשת אמור דף קב ע”ב עד קד ע”א
לימוד הזוהר לדעת הדברים בשורשם ולא כעמי הארצים המתנות בזכות משה אהרן ומרים כלומר יש להם עבודה פנימית שעל ידי זה שורה חזרת כל שלשת המתנות בזכות משה שהוא הדעת הפנימית לתפארת הכולל חסד אהרן וגבורה מרים מי שיש לו דעת יכול להחזיר כל מיני בחינות על ידי התורה הכוללת הכל ענין החסד דאזיל עם […]
זוהר על האושפיזין – פרשת אמור דף קב ע”ב עד קד ע”א – Video
זוהר ולקחתם לכם – כל הנקרא בשמי – אמור קד, ויחי רכ – Video
141. זוהר ולקחתם לכם – כל הנקרא בשמי – אמור קד, ויחי רכ
אור פנימי ואור מקיף של סוכה ולולב. כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, בכל היצורים אפשר לקרוא שמו. עיקר שמו באדם שנברא בצלם, וענין צלם ודמות זכר ונקבה. ענין אדם שיש לו צלם וצל, שאינו תמונה אלא אדם חי. יציאה מהדין עם חותם המלך ארבעת המינים כמו תפילין כי שם הויה נקרא עליך צורת גוף האדם […]
142. זוהר על שמיני עצרת
זוהר מלוקט מכמה מקומות קשר שמיני עצרת ושמחת תורה רבדים במשל המלך ואורחיו ובנו – הבן דיעבד ושכל האורחים הם לכתחילה שלא יבואו בשעת שמחתם. ביאור הנמשל בעבודה מי הם כל אושפיזין ומי הוא שמחת היום לבדו. ביאור הנמשל בתורה עצמה
זוהר לשמיני עצרת – Video
143. זוהר בראשית דף טו בריש הורמנותא דמלכא
כח מעשה בראשית למעלה מהשגת אנוש ובתורת חסד ניתן לנו הכל מבלי שומרי פתח מפחידים אלא בשומרים מחייכים שהם הלבושים שבהם היא מובנת לכל אחד לפי דרגתו. תיאור התחלת המצאת מילת בראשית שהוא ספירת החכמה מחקיקת החקיקה בטהירו עילאה ועד להופעת נקודה אחת של החכמה. אנא תמכו בהמשכת השיעורים https://cash.app/$yitzchoklowy paypal.me/iyunlemachshava
זוהר בראשית דף טו – בריש הורמנותא דמלכא
זוהר בראשית דף טו – בריש הורמנותא דמלכא Z143 כח מעשה בראשית למעלה מהשגת אנוש ובתורת חסד ניתן לנו הכל מבלי שומרי פתח מפחידים אלא בשומרים מחייכים שהם הלבושים שבהם היא מובנת לכל אחד לפי דרגתו. תיאור התחלת המצאת מילת בראשית שהוא ספירת החכמה מחקיקת החקיקה בטהירו עילאה ועד להופעת נקודה אחת של החכמה. אנא […]
144 זוהר נח דף נ”ט ע”ב – נח איש צדיק שומר הברית
אלה תולדות נח – נח שם פרטי לעומת אדם שהוא שם המין, ויש לו סיפור שעליו עומד העולם. ועמך כולם צדיקים שיכולים לרשת ארץ דהיינו לבסס עולם לפי צדקותם, והיינו אם לא בריתי שיש להם ברית, ואינו יכול להיות התורה שאינו שווה לכל נפש. כניסת נח אל התיבה הוא כמו כניסת הנהר מן הגן אל […]
זוהר נח דף נ”ט ע”ב – נח איש צדיק שומר הברית
זוהר נח דף נ"ט ע"ב – נח איש צדיק שומר הברית אלה תולדות נח – נח שם פרטי לעומת אדם שהוא שם המין, ויש לו סיפור שעליו עומד העולם. ועמך כולם צדיקים שיכולים לרשת ארץ דהיינו לבסס עולם לפי צדקותם, והיינו אם לא בריתי שיש להם ברית, ואינו יכול להיות התורה שאינו שווה לכל נפש. […]
145. זוהר לך לך – שמעו אלי אבירי לב – דף עו ע”ב – עז ע”ב
להתחלת אברהם שורש נעלם בסוף פרשת נח, כמו שלנח שרש נסתר בסוף פרשת בראשית, ויש להבין היחס בין הנעלם לגלוי. הוא גם השאלה מה עשה אברהם שבו בחר. ולמה נאמר לך לך אם כבר יצאו ללכת ארצה כנען. שני דרכים בהבנת האמירה: שאברהם התגבר ועשה מה ששאר העולם לא זכו בפלא והטענה עליהם. או שהאלוהות […]
זוהר לך לך – שמעו אלי אבירי לב – דף עו ע”ב – עז ע”ב – Video
146. זוהר וירא – הניצנים נראו בארץ – דף צז ע”א – דף צ”ח ע”ב
זכות לימוד הזוהר השבוע נתנדב על ידי ידידינו הנגיד החסיד שליט”א להצלחת ראש ישיבת שפת אמת הגאון ר’ שאול אלתר שליט”א יהא רעווא שזכות התורה וזכות רשב”י יהיו בעזרו ויעלה מעלה מעלה אברהם אבינו הוא ראשון שנאמר לו וירא, פעמיים בפרשת לך לך וכאן בפעם השלישית. שהוא חידוש על האמירה לאדם ולנח. התחדשות אינו בשאלת יש […]
זוהר וירא – הניצנים נראו בארץ – דף צז ע”א – דף צ”ח ע”ב – Video
147. זוהר חיי שרה – ויהיו חיי שרה – דף קכ”א ע”א – קכ”ד ע”ב
השיעור היום נתנדב לכבוד שרה אמנו ע”ה לספוד לשרה ולבכותה מיתת שרה הוא המיתה הראשונה שיש ממנה סיפור בתורה. אחד המיתות היחידות של אשה שיש ממנה סיפור בתורה. והאשה היחידה בתורה שנאמר עליה כלשון “ויהיו חיי”. ההבדל בין מי שחייו ‘אינם’, למי שחייו ‘הם’, נעוץ באדם הראשון. אשר לפני החטא ‘היה’. ואילו לאחר החטא […]
זוהר חיי שרה – ויהיו חיי שרה – דף קכ”א ע”א – קכ”ד ע”ב – Video
148. זוהר תולדות – מי ימלל גבורות ה’ – דף קלד ע”א
תולדות יצחק הם שתיים, לעומת תולדות אברהם שהם ריבוי הנובע מאחד. אסתכל באורייתא וברא עלמא בכל פרט ופרט ולא בכללות בלבד. התורה של בריאת האדם הוא התורה הפרטית שאדם יש לו ריבוי פרטים, והוא התשובה שמתחילה מן הפרט ומחזירה אל התכלית מצידו. שלשה מדרגות: אין משמעות, משמעות כללית, משמעות רדיקלית בכל פרט. צריך טעם לקום […]
זוהר תולדות – מי ימלל גבורות ה’ – דף קלד ע”א – Video
149. זוהר ויצא – אל מקומו שואף זורח הוא שם – דף קמ”ז ע”א
פתיחת הפסוק בחכמה להאיר באור החכמה שהוא אור הטעמים, על ידי פסוק מנביאים וכתובים שהם פירוש טעמי תורה שכל הנביאים קיבלו נבואתם מסיני וכל דברי נביאים רמוזים בתורה, ועל ידי שמוצאים את הפסוק המקביל בנ”ך בדרך הטעם אפשר לפתוח גם את האור שגנז משה בפסוקי התורה. פסוק ויצא יעקב מיותר, דהיינו הוא פסוק סיכומי, אבל […]
זוהר ויצא – אל מקומו שואף זורח הוא שם – דף קמ”ז ע”א – Video
150. זוהר וישלח – כי מלאכיו יצוה לך – דף קס”ה ע”ב
גדר מלאך שליח, מילת מלאך תמיד נסמך מלאך של, מלאך של אדם או של ה’. שליח פירושו דבר שמצד אחד אינו העצם ומצד שני הוא עושה שליחותו שליחו של אדם כמותו. כי מלאכיו יצוה לך – יצר טוב ויצר הרע. יצר הרע משנולד לפתח חטאת רובץ, הבא לטמא פותחין לו. יצר טוב משבא לטהר, דהיינו […]
זוהר וישלח – כי מלאכיו יצוה לך – דף קס”ה ע”ב – Video
151. זוהר וישב – רבות רעות צדיק – דף קעט
ארבעה פרשיות הבאות הם פרשיותיו של יוסף שלקח פרשיות כפולות משל כל האביו, אבל התחלתו וישב יעקב ואלה תולדות יעקב, ולא סיפק לספר תולדות יעקב עד שבא רוגזו של יוסף, בסדר המקרא כמו שהוא במציאות שהמדרש מתאר. אם כן צריכים לבקש לעמוד על רגע זה שבו סיפורו של יוסף עומד על סיפורו של יעקב והוא […]