וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי

הלכות יסודי התורה פרק ג
🎧 שמיעה / Listen

אין דעם שיעור לערנט מען דעם רמב"ם׳ס הלכות יסודי התורה פרק ג׳, וואו ער מסביר דעם סדר פון די ניין גלגלים (ספערעס) פון הימל, די זיבן כוכבי לכת, די י"ב מזלות, און די פיר יסודות (אש, רוח, מים, ארץ) וואס מאכן אויס אלעס אונטער דער לבנה. א באזונדערע חידוש איז דעם רמב"ם׳ס שיטה אז די גלגלים האבן נפש און דעת — זיי פארשטייען און לויבן דעם באשעפער — בעת די פיר יסודות זענען „כגופים מתים" אן קיין וויסן, און דער מענטש שפילט די ראלע פון „גלגל" פאר די נידריגערע בריאה דורך זיין הכרה און שבח צום אייבערשטן.

⬇ הורדה / Download
▶ וידאו / Video
📖 טקסט הפרק / Chapter Text (Sefaria) ›
א
הַגַּלְגַּלִים הֵם הַנִּקְרָאִים שָׁמַיִם וְרָקִיעַ וּזְבוּל וַעֲרָבוֹת. וְהֵם תִּשְׁעָה גַּלְגַּלִּים. גַּלְגַּל הַקָּרוֹב מִמֶּנּוּ הוּא גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ. וְהַשֵּׁנִי שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ הוּא גַּלְגַּל שֶׁבּוֹ הַכּוֹכָב הַנִּקְרָא כּוֹכָב. וְגַלְגַּל שְׁלִישִׁי שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ שֶׁבּוֹ נֹגַהּ. וְגַלְגַּל רְבִיעִי שֶׁבּוֹ חַמָּה. וְגַלְגַּל חֲמִישִׁי שֶׁבּוֹ מַאֲדִים. וְגַלְגַּל שִׁשִּׁי שֶׁבּוֹ כּוֹכַב צֶדֶק. וְגַלְגַּל שְׁבִיעִי שֶׁבּוֹ שַׁבְּתַי. וְגַלְגַּל שְׁמִינִי שֶׁבּוֹ שְׁאָר כָּל הַכּוֹכָבִים שֶׁנִּרְאִים בָּרָקִיעַ. וְגַלְגַּל תְּשִׁיעִי הוּא גַּלְגַּל הַחוֹזֵר בְּכָל יוֹם מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב וְהוּא הַמַּקִּיף וּמְסַבֵּב אֶת הַכּל. וְזֶה שֶׁתִּרְאֶה כָּל הַכּוֹכָבִים כְּאִלּוּ הֵם כֻּלָּם בְּגַלְגַּל אֶחָד וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה. מִפְּנֵי שֶׁהַגַּלְגַּלִּים טְהוֹרִים וְזַכִּים כִּזְכוּכִית וּכְסַפִּיר לְפִיכָךְ נִרְאִים הַכּוֹכָבִים שֶׁבַּגַּלְגַּל הַשְּׁמִינִי מִתַּחַת גַּלְגַּל הָרִאשׁוֹן:
ב
כָּל גַּלְגַּל וְגַלְגַּל מִשְּׁמוֹנָה הַגַּלְגַּלִּים שֶׁבָּהֶן הַכּוֹכָבִים נֶחְלָק לְגַלְגַּלִּים הַרְבֵּה זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה כְּמוֹ גִּלְדֵי בְּצָלִים. מֵהֶן גַּלְגַּלִּים סוֹבְבִים מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח. וּמֵהֶן סוֹבְבִים מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב כְּמוֹ הַגַּלְגַּל הַתְּשִׁיעִי הַחוֹזֵר מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב. וְכֻלָּן אֵין בֵּינֵיהֶם מָקוֹם פָּנוּי:
ג
כָּל הַגַּלְגַּלִּים אֵינָן לֹא קַלִּים וְלֹא כְּבֵדִים וְאֵין לָהֶם לֹא עַיִן אָדֹם וְלֹא עַיִן שָׁחֹר וְלֹא שְׁאָר עֵינוֹת. וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִין אוֹתָם כְּעֵין הַתְּכֵלֶת לְמַרְאִית הָעַיִן בִּלְבַד הוּא לְפִי גֹּבַהּ הָאֲוִיר. וְכֵן אֵין לָהֶם לֹא טַעַם וְלֹא רֵיחַ לְפִי שֶׁאֵין אֵלּוּ הַמְאֹרָעִין מְצוּיִין אֶלָּא בַּגּוּפוֹת שֶׁלְּמַטָּה מֵהֶן:
ד
כָּל הַגַּלְגַּלִּים הָאֵלּוּ הַמַּקִּיפִין אֶת הָעוֹלָם הֵן עֲגֻלִּין כְּכַדּוּר וְהָאָרֶץ תְּלוּיָה בָּאֶמְצַע. וְיֵשׁ לְמִקְצָת מִן הַכּוֹכָבִים גַּלְגַּלִּים קְטַנִּים שֶׁהֵן קְבוּעִים בָּהֶן וְאֵין אוֹתָם הַגַּלְגַּלִּים מַקִּיפִין אֶת הָאָרֶץ אֶלָּא גַּלְגַּל קָטָן שֶׁאֵינוֹ מַקִּיף קָבוּעַ בַּגַּלְגַּל הַגָּדוֹל הַמַּקִּיף:
ה
מִסְפַּר כָּל הַגַּלְגַּלִּים הַמַּקִּיפִין אֶת כָּל הָעוֹלָם שְׁמוֹנָה עָשָׂר. וּמִסְפַּר הַגַּלְגַּלִּים הַקְּטַנִּים שֶׁאֵינָן מַקִּיפִין שְׁמוֹנָה. וּמִמַּהֲלַךְ הַכּוֹכָבִים וִידִיעַת שִׁעוּר סְבִיבָתָן בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה וּמִנְּטִיָּתָן מֵרוּחַ דָּרוֹם לְרוּחַ צָפוֹן וּמֵרוּחַ צָפוֹן לְרוּחַ דָּרוֹם וּמִגָּבְהָן מֵעַל הָאָרֶץ וּקְרִיבָתָן יִוָדַּע מִסְפַּר כָּל אֵלּוּ הַגַּלְגַּלִּים וְצוּרַת הֲלִיכָתָן וְדֶרֶךְ הַקָּפָתָן. וְזוֹ הִיא חָכְמַת חֶשְׁבּוֹן תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת. וּסְפָרִים רַבִּים חִבְּרוּ בָּהֶן חַכְמֵי יָוָן:
ו
גַּלְגַּל הַתְּשִׁיעִי שֶׁהוּא מַקִּיף אֶת הַכּל חִלְּקוּהוּ הַחֲכָמִים הַקַּדְמוֹנִים לִשְׁנֵים עָשָׂר חֲלָקִים. כָּל חֵלֶק וְחֵלֶק הֶעֱלוּ לוֹ שֵׁם עַל שֵׁם צוּרָה זוֹ שֶׁתֵּרָאֶה בּוֹ מִן הַכּוֹכָבִים שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ שֶׁהֵם מְכֻוָּנִים תַּחְתָּיו. וְהֵם הַמַּזָּלוֹת שֶׁשְּׁמוֹתָם טָלֶה. שׁוֹר. תְּאוֹמִים. סַרְטָן. אַרְיֵה. בְּתוּלָה. מֹאזְנַיִם. עַקְרָב. קֶשֶׁת. גְּדִי. דְּלִי. דָּגִים:
ז
גַּלְגַּל הַתְּשִׁיעִי עַצְמוֹ אֵין בּוֹ לֹא חֲלוּקָה וְלֹא צוּרָה מִכָּל הַצּוּרוֹת הָאֵלּוּ וְלֹא כּוֹכָב. אֶלָּא בְּחִבּוּר הַכּוֹכָבִים שֶׁבַּגַּלְגַּל הַשְּׁמִינִי הוּא שֶׁיֵּרָאֶה בְּכוֹכָבִים גְּדוֹלִים שֶׁבּוֹ תַּבְנִית הַצּוּרוֹת הָאֵלּוּ אוֹ קָרוֹב מֵהֶן. וְאֵלּוּ הַשְּׁנֵים עָשָׂר צוּרוֹת לֹא הָיוּ מְכֻוָּנוֹת כְּנֶגֶד אוֹתָן הַחֲלָקִים אֶלָּא בִּזְמַן הַמַּבּוּל שֶׁאָז הֶעֱלוּ לָהֶן שֵׁמוֹת אֵלּוּ. אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה כְּבָר סָבְבוּ מְעַט. לְפִי שֶׁכָּל הַכּוֹכָבִים שֶׁבְּגַלְגַּל שְׁמִינִי כֻּלָּם סוֹבְבִים כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ אֶלָּא שֶׁהֵן סוֹבְבִין בִּכְבֵדוּת. וְחֵלֶק שֶׁיִּתְהַלֵּךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ כְּנֶגְדּוֹ בְּיוֹם אֶחָד יֵלֵךְ כְּנֶגְדּוֹ כָּל כּוֹכָב מֵהֶן בְּקֵרוּב מִשִּׁבְעִים שָׁנָה:
ח
כָּל הַכּוֹכָבִים הַנִּרְאִים יֵשׁ מֵהֶן כּוֹכָבִים קְטַנִּים שֶׁהָאָרֶץ גְּדוֹלָה מֵאֶחָד מֵהֶן. וְיֵשׁ מֵהֶן כּוֹכָבִים גְּדוֹלִים שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן גָּדוֹל מִן הָאָרֶץ כַּמָּה פְּעָמִים. וְהָאָרֶץ גְּדוֹלָה מִן הַיָּרֵחַ כְּמוֹ אַרְבָּעִים פְּעָמִים. וְהַשֶּׁמֶשׁ גְּדוֹלָה מִן הָאָרֶץ כְּמוֹ מֵאָה וְשִׁבְעִים פְּעָמִים. נִמְצָא הַיָּרֵחַ אֶחָד מִשֵּׁשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת מִן הַשֶּׁמֶשׁ בְּקֵרוּב. וְאֵין בְּכָל הַכּוֹכָבִים כּוֹכָב גָּדוֹל מִן הַשֶּׁמֶשׁ וְלֹא קָטָן מִכּוֹכָב שֶׁבַּגַּלְגַּל הַשֵּׁנִי:
ט
כָּל הַכּוֹכָבִים וְהַגַּלְגַּלִּים כֻּלָּן בַּעֲלֵי נֶפֶשׁ וְדֵעָה וְהַשְׂכֵּל הֵם. וְהֵם חַיִּים וְעוֹמְדִים וּמַכִּירִין אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי גָּדְלוֹ וּלְפִי מַעֲלָתוֹ מְשַׁבְּחִים וּמְפָאֲרִים לְיוֹצְרָם כְּמוֹ הַמַּלְאָכִים. וּכְשֵׁם שֶׁמַּכִּירִין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ מַכִּירִין אֶת עַצְמָן וּמַכִּירִין אֶת הַמַּלְאָכִים שֶׁלְּמַעְלָה מֵהֶן. וְדַעַת הַכּוֹכָבִים וְהַגַּלְגַּלִּים מְעוּטָה מִדַּעַת הַמַּלְאָכִים וּגְדוֹלָה מִדַּעַת בְּנֵי אָדָם:
י
בָּרָא הָאֵל לְמַטָּה מִגַּלְגַּל הַיָּרֵחַ גּלֶם אֶחָד שֶׁאֵינוֹ כְּגלֶם הַגַּלְגַּלִּים. וּבָרָא אַרְבַּע צוּרוֹת לְגלֶם זֶה וְאֵינָן כְּצוּרַת הַגַּלְגַּלִּים וְנִקְבַּע כָּל צוּרָה וְצוּרָה בְּמִקְצָת גּלֶם זֶה. צוּרָה רִאשׁוֹנָה צוּרַת הָאֵשׁ נִתְחַבְּרָה בְּמִקְצָת גּלֶם זֶה וְנִהְיָה מִשְּׁנֵיהֶן גּוּף הָאֵשׁ. וְצוּרָה שְׁנִיָּה צוּרַת הָרוּחַ נִתְחַבְּרָה בְּמִקְצָתוֹ וְנִהְיָה מִשְּׁנֵיהֶן גּוּף הָרוּחַ. וְצוּרָה שְׁלִישִׁית צוּרַת הַמַּיִם נִתְחַבְּרָה בְּמִקְצָתוֹ וְנִהְיָה מִשְּׁנֵיהֶם גּוּף הַמַּיִם. וְצוּרָה רְבִיעִית צוּרַת הָאָרֶץ נִתְחַבְּרָה בְּמִקְצָתוֹ וְנִהְיָה מִשְּׁנֵיהֶם גּוּף הָאָרֶץ. נִמְצָא לְמַטָּה מִן הָרָקִיעַ אַרְבָּעָה גּוּפִין מֻחְלָקִין זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַקִּיף אֶת שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ מִכָּל רוּחוֹתָיו כְּמוֹ גַּלְגַּל. הַגּוּף הָרִאשׁוֹן הַסָּמוּךְ לְגַלְגַּל הַיָּרֵחַ הוּא גּוּף הָאֵשׁ. לְמַטָּה מִמֶּנּוּ גּוּף הָרוּחַ. לְמַטָּה מִמֶּנּוּ גּוּף הַמַּיִם. לְמַטָּה מִמֶּנּוּ גּוּף הָאָרֶץ. וְאֵין בֵּינֵיהֶם מָקוֹם פָּנוּי בְּלֹא גּוּף כְּלָל:
יא
אַרְבָּעָה גּוּפוֹת הָאֵלּוּ אֵינָם בַּעֲלֵי נֶפֶשׁ וְאֵינָם יוֹדְעִים וְלֹא מַכִּירִים אֶלָּא כְּגוּפִים מֵתִים. וְיֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם מִנְהָג שֶׁאֵינוֹ יוֹדְעוֹ וְלֹא מַשִּׂיגוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁנּוֹתוֹ. וְזֶה שֶׁאָמַר דָּוִד (תהילים קמח ז) "הַלְלוּ אֶת ה' מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת" (תהילים קמח ח) "אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר". וּבֵאוּר עִנְיַן הַדְּבָרִים הַלְלוּהוּ בְּנֵי אָדָם מִגְּבוּרוֹתָיו שֶׁתִּרְאוּ בָּאֵשׁ וּבַבָּרָד וּבִשְׁאָר בְּרוּאִים שֶׁתִּרְאוּ לְמַטָּה מִן הָרָקִיעַ שֶׁגְּבוּרָתָם תָּמִיד נִכֶּרֶת לַקָּטָן וְלַגָּדוֹל:
↗ קרא בספריה
📄 תמלולים / Transcripts
YI אידיש ›
סיכום השיעור 📋 זיכרון פון דעם שיעור: רמב"ם הלכות יסודי התורה, פרק ג' --- הקדמה: צוזאמענבינד מיט פרק ב' — די דריי …

סיכום השיעור 📋

זיכרון פון דעם שיעור: רמב"ם הלכות יסודי התורה, פרק ג'

---

הקדמה: צוזאמענבינד מיט פרק ב' — די דריי קאטעגאריעס פון באשעפענישן

דער גאנצער פרק ג' איז א המשך פון דעם כלל אין פרק ב': "כל מה שברא הקב"ה בעולמו נחלק לשלשה חלקים" — (1) צורות בלבד (מלאכים), (2) חומר וצורה שאינן משתנים (גלגלים), (3) חומר וצורה שמשתנים (אונזער וועלט). פרק ב' האט באהאנדלט מלאכים (צורה בלבד); פרק ג' באהאנדלט גלגלים (חומר וצורה אבער אן שינוי) און דערנאך די ד' יסודות. דער "והגלגלים" אין אנהייב פון דעם פרק גייט צוריק אויף דעם לשון "מהן בריות שהן מחוברות מגולם וצורה אבל אינן משתנים, והם הגלגלים".

דער פרק דינט אויך אלס הקדמה צו הלכות קידוש החודש, וואו דער רמב"ם גייט אריין אין מער פרטים וועגן די זון און לבנה. פירושים אויף הלכות קידוש החודש (ווי ר' חיים קניבסקי און אנדערע) הייבן אן מיט דעם פרק אלס הקדמה.

---

הלכה א': "והגלגלים הם הנקראים שמים ורקיע וזבול וערבות, והם תשעה גלגלים"

א. דער רמב"ם'ס ווערטער

דער רמב"ם הייבט אן: "והגלגלים הם הנקראים שמים ורקיע וזבול וערבות, והם תשעה גלגלים" — און ער רעכנט אויס די ניין גלגלים, אנהייבנדיג פון דעם נענטסטן צו אונז: גלגל הירח, גלגל כוכב (מערקורי), גלגל נוגה (ווענוס), גלגל חמה (זון), גלגל מאדים (Mars), גלגל צדק (Jupiter), גלגל שבתאי (Saturn), גלגל הכוכבים הקבועים, און דער גלגל החוזר בכל יום.

ב. פשט הסבר

וואס מיר רופן "הימל" (שמים) איז ליטעראלי א פיזישער גלגל (ספערע), דורכזיכטיג אבער ממשות'דיג, אויף וועלכן עס ליגן די כוכבים. עס זענען דא ניין אזעלכע גלגלים, יעדער מיט זיין אייגענעם דרייונג, און ער רעכנט זיי אויס פון דעם נענטסטן צו דער ערד ביז דעם ווייטסטן.

ג. חידושים און הסברות
1. פארשידענע נעמען = פארשידענע גלגלים (פאראלעל צו מלאכים)

דער רמב"ם ברענגט פיר נעמען פאר די הימלען: שמים, רקיע, זבול, ערבות. דאס איז פאראלעל צו וואס ער האט געטון ביי מלאכים — פארשידענע נעמען ווייזן אויף פארשידענע מדרגות/גלגלים. ערבות איז דער העכסטער גלגל (לויט מורה נבוכים), פארדעם הייסט דער אייבערשטער "רוכב שמי ערבות". די גמרא אין חגיגה רעדט פון זיבן רקיעים, און דער רמב"ם פארשטייט דאס אלס באצוג אויף די גלגלים.

2. וואס איז א "גלגל" — א ממשות'דיגע ספערע, נישט בלויז א כח

דער רמב"ם האט פארשטאנען אז דער הימל איז ליטעראלי א פיזישער גלגל (ספערע) — דורכזיכטיג, אומזעבאר, אבער עפעס א ממשות'דיגע זאך אויף וועלכער עס ליגן די שטערנס. דאס איז אנדערש ווי אונזער היינטיגע פארשטאנד פון "ספעיס" אלס ליידיגע לופט. צי מ'קען עס פארשטיין אלס א "כח" אנשטאט א פיזישער ספערע — דער רמב"ם'ס שיטה איז דווקא א ממשות'דיגע ספערע, און דער היינטיגער מופשט'ער פארשטאנד (א "כח" וואס פירט) איז דווקא מער מופשט ווי דעם רמב"ם'ס.

3. דער עיקר פון דעם רמב"ם'ס נקודה — קביעות און אייביגקייט, נישט די ספעציפישע אסטראנאמישע דעטאלן

דער רמב"ם'ס הויפט-נקודה איז נישט דער ספעציפישער אסטראנאמישער מאדעל, נאר דער יסוד אז די תנועות פון די הימלס-קערפער זענען קבוע, אייביג, נישט רענדאם, נישט משתנה. אפילו אויב היינטיגע וויסנשאפט האט אפגעפרעגט דעם ספעציפישן מאדעל פון אריסטו/תלמי, בלייבט דער עיקר יסוד שטיין: "חק נתן ולא יעבור" (תהלים קמח:ו) — זיי גייען אן אין א קבוע'ן מהלך אן שינוי.

4. דער רמב"ם אליין האט אנערקענט אז דער מאדעל איז נישט פערפעקט

אין מורה נבוכים איז דער רמב"ם מאריך צו ווייזן אז דער אסטראנאמישער סדר פון אריסטו און תלמי (א מצרי'שער אסטראנאמער) — אויף וועלכע זיין אסטראנאמיע איז געבויט — איז נישט פערפעקט, עס זענען דא קשיות, און מ'פארשטייט נישט אלעס. דער רמב"ם אליין האט אנערקענט אז קומענדיגע דורות וועלן בעסער פארשטיין.

5. "קרוב ממנו" — א לשון-חידוש ביים רמב"ם

דער רמב"ם שרייבט "גלגל הקרוב ממנו" — "ממנו" אנשטאט "לנו" (צו אונז). דאס איז א כאראקטעריסטישער לשון ביים רמב"ם, וואו ער נוצט "ממנו" וואו מיר וואלטן גענוצט א למ"ד.

6. פארוואס ניין באזונדערע גלגלים?

ווייל מ'זעט אז פארשידענע הימלס-קערפער דרייען זיך אין פארשידענע ריכטונגען און מיט פארשידענע שנעלקייטן. למשל, די לבנה דרייט זיך נישט אין דעם זעלבן טעמפא ווי מערקורי — איין טאג איז די לבנה דא און מערקורי דארט. דאס באווייזט אז זיי ליגן אויף באזונדערע גלגלים מיט באזונדערע תנועות.

7. "כוכבי לכת" — פלאנעטן

אלע זיבן וואס דער רמב"ם רעכנט אויס זענען "כוכבי לכת" (פלאנעטן), נישט שטערנס — זיי הייסן אזוי ווייל מ'קען זען אז זיי רוקן זיך שנעל רעלאטיוו צו די פיקסירטע שטערנס. דאס איז שוין געלערנט געווארן אין הלכות קידוש החודש מיט מער פרטים.

8. "תחת גלגל הירח" — א באקאנטער מושג

ווייל גלגל הירח איז דער נידריגסטער הימל, רופט מען אונזער גאנצע וועלט "תחת גלגל הירח" (אויף ענגליש "sub-lunar"). דאס איז א לשון וואס מ'זעט אפט אין ראשונים.

---

ד. די זיבן כוכבי לכת מיט ענגלישע נעמען

| # | עברית | ענגליש |

|---|---|---|

| 1 | גלגל הירח (לבנה) | Moon |

| 2 | גלגל כוכב | Mercury |

| 3 | גלגל נוגה | Venus |

| 4 | גלגל חמה | Sun — די מיטלסטע פון די זיבן כוכבי לכת (פערטע פון זיבן) |

| 5 | גלגל מאדים | Mars |

| 6 | גלגל צדק | Jupiter |

| 7 | גלגל שבתאי | Saturn |

[דיגרעסיע: שבתאי און שבת/Saturday]: Saturday קומט פון Saturn, וואס איז שבתאי. און שבתאי האט שוין אין זיך דעם ווארט "שבת" — "שבת שבתון." אפשר הייסט שבתאי אזוי ווייל פון שבת, אפשר פארקערט — דאס בלייבט אפן.

---

ה. דער אכטער גלגל — גלגל הכוכבים הקבועים

נאך די זיבן כוכבי לכת זעט מען אז אלע אנדערע שטערנס דרייען זיך אויך — מען זעט נישט יעדע נאכט די זעלבע שטערנס אויף דעם זעלבן פלאץ. אבער דער חילוק צווישן כוכבי לכת און כוכבי שבת: אלע "פיקסירטע" שטערנס דרייען זיך די זעלבע רעלאטיוו איינס צום צווייטן — מען זעט נישט אז דער צפון-שטערן ווערט נענטער צום דרום-שטערן. רעלאטיוו איינס צום צווייטן בלייבן זיי קאנסטאנט, נאר צו אונז דרייט זיך די גאנצע זאך.

פאר דעם האט מען געזאגט אז "שבו שאר כל הכוכבים" — אלע אנדערע שטערנס זענען קבוע אין דעם אכטן גלגל, אלעס אויף איינס, פאר דעם דרייען זיי זיך צוזאמען.

וויכטיגע הבחנה: "כוכבי שבת" מיינט נישט אז זיי דרייען זיך נישט — יעדער האט אנערקענט אז זיי דרייען זיך. דער פוינט איז אז זיי טוישן זיך נישט רעלאטיוו איינס צום צווייטן.

---

ו. דער ניינטער גלגל — "הגלגל החוזר בכל יום ממזרח למערב"

דער רמב"ם זאגט: "הוא הגלגל החוזר בכל יום ממזרח למערב" — דאס איז וואס מאכט טאג און נאכט.

דער רמב"ם'ס שיטה (ווי מען האט זיך דעמאלט געהאלטן): די ערד שטייט אינדערמיט, און די זון דרייט זיך ארום די וועלט. אבער — קיינער טראכט נישט אז די זון אליין מאכט איר טעגליכע סירקל. אלעס דרייט זיך א גאנצן טאג — מען זעט אינדערפרי אנדערע שטערנס ווי ביינאכט. דאס איז נישט די זעלבע ווי וואס שטערנס טוישן זיך רעלאטיוו צו פלאנעטן (וואס איז א לענגערע סייקל) — דאס איז א טעגליכע סייקל וואס טוישט אלעס.

ממילא קומט זיך א ניינטע גלגל וואס דרייט די גאנצע זאך יעדן טאג ממזרח למערב — פארקערט ווי אלע אנדערע וואס דרייען זיך פון מערב למזרח.

"הוא המקיף את הכל ומסבב את הכל" — ער רינגלט ארום אלעס (ווייל ער איז דער גרעסטער/העכסטער) און ער דרייט אויך אלעס. דער רמב"ם זאגט: פארדעם שטייט אין תורה אז דער אייבערשטער האט געמאכט טאג און נאכט אלס ערשטע זאך — ווייל דורך דעם וואס ער מאכט טאג און נאכט (דורכ'ן ניינטן גלגל), מאכט ער אלעס אנדערש, ווייל אלעס וואס דרייט זיך אונטער אים קומט סאמהאו פון דעם.

[דיגרעסיע: "גלגל החוזר" אלס מליצה:] דער אויסדרוק "גלגל החוזר" וואס מען נוצט היינט אויף זאכן וואס דרייען זיך — קומט אריגינעל פון דעם אז דער ניינטער גלגל דרייט צוריק און גייט פארקערט פון אלע אנדערע.

שאלה: איז יעדע גלגל משפיע אויף די אונטער אים?

סאמהאו ארבעט עס אזוי, אבער נישט דירעקט. ס'איז נישט פשט אז ס'איז א "גיר" וואס דרייט זיך (ווייל דעמאלט וואלטן אלע געדארפט דרייען זיך מיט דער זעלבער שנעלקייט). און מען דארף געדענקען אז דער אייבערשטער איז דער וואס איז מנהיג די גאנצע גלגל. דער רמב"ם האט דייקא געוואלט זאגן די פשוט'ע כללים וואס מען קען חזר'ן, וואס מען קען זען.

דאס וואס דער רמב"ם זאגט אז מען מוז זיך מעיין זיין אין דעם ברענגט אהבת ה' ויראה — מיינט ביידע: יעדע דעטאל וואס מען לערנט, זעט מען בעסער וואס גייט פאר, און די גרויסקייט פון דער בריאה בכלל.

[מקור:] ווער ס'וויל מער לערנען וויאזוי דער רמב"ם מאכט די סדרים פון די גאנצע וועלט — מורה נבוכים חלק א' פרק ע"ב.

קארעלאציע צווישן העכסטער גלגל און העכסטער מלאך

עס איז דא א גרויסע רעלאציע צווישן דעם העכסטן גלגל און דעם העכסטן מלאך (שרי פנים) — "והיא המקיפה את הכל" ליגט אויך אויף דעם העכסטן הימל/מלאך, ווייל דער מלאך טוט דעם שליחות.

---

ז. פארוואס זעט מען נישט ניין באזונדערע גלגלים — "דע שאתה רואה כל הכוכבים כאילו הן בגלגל אחד"

דער רמב"ם זאגט: "דע שאתה רואה כל הכוכבים כאילו הן בגלגל אחד, אף על פי שזה למעלה מזה" — פראקטיש זעט מען נישט ניין גלגלים. מיר זעען אלע שטערנס אויף איינס — גרעסער און קלענער, אבער אלעס זעט אויס אין דער זעלבער הויך.

תירוץ: "שהגלגלים טהורים וזכים כזכוכית וכספיר" — די גלגלים זענען טראנספערענט ווי גלאז און ווי א ספיר-שטיין.

וויכטיגע הבחנה: "טהורים" מיינט דא נישט הייליג (נישט טהרה פון אייפל טהרה) — נאר ריין/קלאר/טראנספערענט. "זכים" = טראנספערענט. זיי האבן יא א חומר, אבער אזא סארט חומר וואס מען קען דורכזען — ווי גלאז (אן איידעלע חומר). "כזכוכית" = ווי גלאז; "כספיר" = ווי א בריליאנט/שטיין וואס מען קען דורכזען.

[מקור:] דער רמב"ם'ס טייטש שטיצט זיך אויף פסוקים: "כעצם השמים לטוהר" (שמות כד:י) און "כמעשה לבנת הספיר" (שמות כד:י).

מסקנא: "רואין אנו הכוכבים שבגלגל השמיני מתחת גלגל ראשון" — אפילו די שטערנס פון דעם אכטן גלגל (כמעט די העכסטע) זעען אונז אויס ווי זיי זענען אונטער דער לבנה. ווייל די גלגלים זענען טראנספערענט, קען מען דורכזען, און ס'זעט אויס ווי די העכערע זענען נידריגער — אבער ס'איז נישט אמת'דיג נידריגער.

---

[דיגרעסיע: קשר צו עבודת ה' — קביעות ותמידות]

א מוסר-השכל פון דעם יסוד פון גלגלים (חומר וצורה אבער נישט משתנה):

- ספרים ראשונים זאגן אז דאס איז דער ענין פון קרבן תמיד און מנורה אין בית המקדש (כנגד די זיבן שטערנס/גלגלים) — א מענטש דארף פרובירן צו זיין ווי די כוחות השמים: קבוע, תמידי, נישט משתנה, אפילו ער איז א גשם'דיגער מענטש וואס סוף כל סוף שטארבט.

- דער רמ"ק (ר' משה קורדובירו) זאגט אז ווען א מענטש האט א מחשבה זרה זאל ער זאגן "אש תמיד תוקד על המזבח" — תמיד! דאס הארץ זאל אייביג ברענען.

- דער צאנזער רב האט אייביג געזאגט "אש תמיד תוקד על המזבח" — די עבודה פון א איד איז אז אפילו נאכן טון א גרויסע עבירה זאל ער גלייך צוריק אנהייבן תשובה טון און ווייטער ברענען צום אייבערשטן.

---

הלכה א' (המשך): גלגלים אין גלגלים — "נחלקו גלגלים הרבה זה למעלה מזה כגלדי בצלים"

א. דער רמב"ם'ס ווערטער

"דע שכל הגלגלים שאמרנו שהם תשעה" — "כל גלגל וגלגל משמונת הגלגלים שיש בהם כוכבים" — "נחלקו גלגלים הרבה זה למעלה מזה כגלדי בצלים" — זיי צעטיילן זיך אין פילע גלגלים איינס העכער פון דעם צווייטן, ווי שאלעכצן פון א צוויבל.

ב. פשט הסבר

א גרויסע צוויבל — דאס איז דער סארט פון דער גאנצער וועלט. א צוויבל איז צוזאמגעשטעלט פון מערערע לעיערס, יעדע לעיער איז א גאנצע באלי וואס נעמט ארום די גאנצע זאך. דער רמב"ם ברענגט נאר אכט הויפט-גלגלים (מיט כוכבים), אבער בדרך פרט קען מען אריינגיין אין מער. די ניינטע גלגל איז א ליידיגע — זי דרייט פשוט אלעס.

ג. חידושים
1. פארשידענע ריכטונגען

"ומהם גלגלים סובבים ממערב למזרח" — א חלק דרייען זיך די נארמאלע ריכטונג. "ומהם סובבים ממזרח למערב" — א חלק דרייען זיך פארקערט, אזוי ווי דער גלגל החוזר (דער ניינטער).

2. רעטראגרעיד (Retrograde) — פארוואס האט מען געטראכט אז ס'איז דא גלגלים אין גלגלים

אויב מען קוקט אין הימל, זעט מען אז אסאך מאל זעט אויס ווי איין שטערן גייט צוריקוועגס — דאס הייסט אויף ענגליש "retrograde". למשל, Mars גייט א גאנצע יאר ריכטיג ארום, און פלוצלונג אינמיטן גייט עס צוריקוועגס.

הסבר: אין דעם גרויסן באלי (גלגל) איז דא נאך א קלענערע באלי וואס דרייט זיך אנדערש — דאס מאכט עס אויסזען ווי ס'גייט צוריק. ס'גייט נישט אמת'דיג צוריק, אבער ס'זעט אויס אזוי. דאס הייסט אויף ענגליש "epicycle" — ס'איז דא צוויי סארטן עפיסייקלס.

כלל: די ניין גלגלים זענען די ניין הויפט-גלגלים, אבער אינעווייניג אין יעדן איז דא נאך קליינע סייקלס — "גלגל בתוך גלגל, אופן בתוך אופן".

3. "אין שם מקום פנוי" — נישטא קיין ליידיגע פלאץ

דער רמב"ם זאגט אז "וימלאו... אין בני המקום פנוי" — די וועלט האט נישט קיין ליידיגע פלאץ. צווישן די גלגלים אויך נישט. יעדע גלגל טאטשט די נעקסטע גלגל. אין גמרא הייסט דאס "עובי הרקיע" — ס'איז נישט פשט אז ס'איז דא א הימל מיט ליידיגע פלאץ דערצווישן.

---

הלכה א' (המשך): טבע פון די גלגלים — פיזישע אייגנשאפטן

א. דער רמב"ם'ס ווערטער

"כל הגלגלים אינם לא קלים ולא כבדים, ולא אין להם לא טעם ולא ריח, ולא אין להם לא עין ולא שאר אינים" — די גלגלים האבן נישט קיין וואג (נישט שווער, נישט גרינג), נישט קיין טעם, נישט קיין ריח, און נישט קיין קאליר ("עין" = קאליר).

ב. פשט הסבר

די גלגלים האבן טאקע א גוף און א חומר, אבער עס איז א חומר וואס איז מופקע (באפרייט) פון אלע סענסארישע אייגנשאפטן וואס מיר קענען ביי אירדישע גופים.

ג. חידושים
1. דער בלויער קאליר פון הימל

דער רמב"ם אדרעסירט דעם פראגע: מיר זעען דאך אז דער הימל איז בלוי! ער ענטפערט: "וזה שאנו רואין אותם כעין התכלת, למראית העין בלבד, לפי גובה האויר" — דאס בלויע וואס מיר זעען איז נאר אן אפטישע ערשיינונג, עס קומט פון "גובה האויר" — די הויכקייט פון דער לופט. דער בלויער קאליר איז נישט אן אייגנשאפט פון דעם גלגל אליין, נאר א רעזולטאט פון דער לופט צווישן אונז און דעם הימל.

2. פארוואס האבן זיי נישט קיין טעם/ריח — סברא

דער רמב"ם'ס סברא: "לפי שאין אלו המראות והטעמים אלא בגופים שלמטה מהם" — קאלירן, טעמים, ריחות עקזיסטירן נאר ביי גופים וואס זענען אונטער די גלגלים (אירדישע גופים). די גלגלים האבן א העכערע סארט חומר וואס איז מופקע פון אלע אזעלכע סענסארישע קוואליטעטן. דאס איז ווייל זיי זענען העכער פון די פיר יסודות — די פיר יסודות זענען אחראי אויף וואג, שמעק, קאליר, און ווייל די גלגלים זענען געמאכט פון חומר החמישי (א פינפטע סארט חומר), האבן זיי נישט די אייגנשאפטן.

---

הלכה א' (המשך): פארם פון די גלגלים, קליינע גלגלים (עפיסייקלס), און צאלן

א. פארם פון די גלגלים

"וכל הגלגלים האלו אינן עגולין ככדור, והארץ תלויה באמצע" — אלע גלגלים זענען רונד ווי א באל (ספעריש), און די ערד הענגט אין דער מיט. דאס איז דער געאצענטרישער מאדעל.

ב. קליינע גלגלים (עפיסייקלס)

"ויש למקצת הכוכבים גלגלים קטנים שהם קבועים בהם, ואין אותן הגלגלים מקיפין את הארץ. אלא גלגל קטן שאינו מקיף קבוע בגלגל גדול המקיף." — אויסער די גרויסע גלגלים וואס נעמען ארום די גאנצע ערד, זענען דא קליינע גלגלים (עפיסייקלס) וואס דרייען זיך נישט ארום דער ערד. זיי זענען קליינע סירקלען וואס זענען פעסטגעמאכט אויף א גרויסן גלגל, און אויף זיי ליגט דער כוכב (פלאנעט).

ג. צאל פון גלגלים — אכצן מקיפים, אכט קליינע

דער רמב"ם גיט א סכום: "מספר כל הגלגלים המקיפים את כל העולם" איז אכצן, און "מספר כל הגלגלים הקטנים שאינם מקיפים" איז אכט.

חידוש: אין מורה נבוכים זאגט דער רמב"ם אז אכצן איז נאר א מינימום — עס קען זיין מער. דאס שטימט מיט וואס דער רמב"ם האט פריער געזאגט אז אויסער די ניין זענען דא נאך "מערערע" — דער נומער איז נישט פינאל.

---

הלכה א' (המשך): וויאזוי ווייסט מען פון די גלגלים — חכמת חשבון תקופות ומזלות

א. דער רמב"ם'ס ווערטער

"ומעלך הכוכבים ותדע שיעור סביבותם בכל יום ובכל שעה, אימתי יתקרבו לרוח צפון ואימתי לרוח דרום... מזה יוודע מספר כל אלו הגלגלים וצורת הלוכתן ודרך הכוכבים."

ב. פשט הסבר

די גלגלים אליין קען מען נישט זען — אבער מען קען זען די כוכבים וואס זענען אויף זיי. דורך באאבאכטן וויאזוי די כוכבים באוועגן זיך — ווען זיי זענען העכער, ווען נידריגער, ווען צו צפון, ווען צו דרום — קען מען אויסרעכענען וויפיל גלגלים עס זענען און וויאזוי זיי דרייען זיך.

ג. חידושים
1. דער יסוד פון דער מעטאדע

דאס איז אלעס געבויט אויף דעם יסוד אז א כוכב פארט נישט פון זיך אליין — ער פארט ווייל ער איז קבוע אויף א גלגל. ממילא, דורך באאבאכטן די באוועגונג פון דעם כוכב קען מען דעדוצירן דעם גלגל'ס באוועגונג.

2. "חכמתכם ובינתכם לעיני העמים"

דער רמב"ם רופט דאס "חכמת חשבון תקופות ומזלות", און ער פארבינדט עס מיט דער גמרא וואס זאגט "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" — אז ווען אידן פארשטייען אסטראנאמיע, איז דאס וואס מאכט אימפרעשאן אויף די פעלקער.

דער רמב"ם דערמאנט אויך: "וספרים הרבה חיברו בה חכמי יון" — די גריכישע חכמים האבן פיל ספרים געשריבן וועגן דעם. פארוואס דערמאנט דער רמב"ם "חכמה יונית"? אפשר ווייל די גמרא זאגט אז אין געוויסע זאכן האבן די גוים אויך געוואוסט, און דער רמב"ם וויל ערקלערן אז דאס איז נישט סתירה צו "חכמתכם ובינתכם" — ווען אידן פארשטייען עס, איז עס "חכמתכם לעיני העמים".

---

הלכה א' (המשך): גלגל התשיעי און די י"ב מזלות

א. דער רמב"ם'ס ווערטער

"גלגל התשיעי שהוא מקיף את הכל" — די חכמים הקדמונים (נישט דווקא יודישע חכמים, נאר אסטראנאמערס) האבן עס צעטיילט אויף צוועלף חלקים, יעדער חלק דרייסיג דעגריס (360 ÷ 12 = 30). "וכל חלק וחלק קראו לו שם על שם צורות שיראו בהם מן הכוכבים שלמטה הימנו שהם מכוונים תחתיו."

ב. פשט הסבר

די ניינטע גלגל (דער העכסטער) ווערט צעטיילט אין צוועלף גלייכע חלקים. די נעמען פון די חלקים קומען פון די כוכבים אין דער אכטער גלגל וואס ליגן אונטער יעדן חלק — מען האט געזען פארמען (קאנסטעלאציעס) אין די כוכבים און גערופן דעם חלק פון דער ניינטער גלגל נאך יענע פארם.

ג. חידושים
1. מ'טיילט די ניינטע גלגל, נישט די אכטע

וואס מ'טיילט איז די ניינטע גלגל (דער גרעסטער, וואס נעמט ארום אלעס), נישט די אכטע גלגל וואו די כוכבים טאקע זענען. אבער מ'האט די חלקים פון דער ניינטער גלגל גערופן נעמען על שם וואס מען זעט אין די כוכבים פון דער אכטער גלגל "איין שטאק אראפ."

2. "גלגל התשיעי עצמו אין בו לא חלוקה ולא צורה מכל צורות אלו ולא כוכב"

דער רמב"ם באטאנט אז די ניינטע גלגל אליין האט גארנישט — קיין כוכבים, קיין צורות, קיין נאטירלעכע חלוקה. ער דרייט זיך פשוט איינמאל א טאג. די צעטיילונג אין צוועלף איז א מענטשלעכע טעארעטישע צעטיילונג, נישט עפעס וואס עקזיסטירט אין דער ניינטער גלגל אליין.

3. מזלות האבן גארנישט מיט דער לבנה / חדשים

א וויכטיגער פונקט: די צוועלף מזלות האבן גארנישט צו טון מיט די צוועלף חדשים. חדשים זענען באזירט אויף דער לבנה, אבער מזלות זענען א חלוקה פון דער גלגל התשיעי — א גאנץ אנדערע זאך. דאס וואס עס שטימט בערך — אז די זון גייט אריין אין א געוויסן מזל אין בערך אין דעם חודש — איז נאר א צופאל/קאאינצידענץ, נישט א פונדאמענטאלע פארבינדונג. דאס ערקלערט פארוואס די קשיא "וואס טוט מען ביי אן עיבור יאר" (ווען עס זענען דרייצן חדשים אבער נאר צוועלף מזלות) מאכט נישט קיין סענס — ווייל מזלות און חדשים זענען צוויי באזונדערע סיסטעמען.

[דיגרעסיע: פארוואס רופט מען חודש אדר "מזל דגים"?] דאס איז נאר ווייל גראדע די זון איז אין יענעם חלק פון דער הימל אין יענע צייט, נישט ווייל עס איז א פונדאמענטאלער קשר צווישן דער לבנה-באזירטער חודש-סיסטעם און דער מזלות-סיסטעם.

4. וויאזוי זעט מען די צורות אין די כוכבים

מען דארף נוצן אימעדזשינעישאן צו זען א "גדי" אדער א "דגים" אין די כוכבים — עס איז נישט אזוי קלאר ווי א בילד, אבער ווען מען קוקט אויף די גרויסע כוכבים אין דער אכטער גלגל, קען מען אויסמאלן פארמען. עס זענען פאראן אסאך מער קאנסטעלעישאנס (ווי "Big Dipper" אאז"וו), אבער נאר די צוועלף מזלות צעטיילן דעם הימל אין צוועלף גלייכע חלקים — די אנדערע קאנסטעלעישאנס האבן גארנישט מיט דעם חשבון פון צעטיילונג.

ד. די צוועלף מזלות

טלה, שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזנים, עקרב, קשת, גדי, דלי, דגים — מיט דעם סימן תש"ת סא"ב מע"ק גד"ד (ראשי תיבות וואס רש"י ברענגט).

---

הלכה א' (המשך): "לא היו מכוונות... אלא בזמן המבול" — Precession of the Equinox

א. דער רמב"ם'ס ווערטער

"ואלו השתים עשרה צורות... לא היו מכוונות כנגד אותן החלקים אלא בזמן המבול" — "לפי שכל אלו הכוכבים שבגלגל השמיני כולם סובבים... אלא שהם סובבים בכבדות, ומהלך השמש כנגד יום אחד הולך כנגדו כל כוכב מהם בקרוב משבעים שנה"

ב. פשט הסבר

היינט שטימט דער מזל טלה נישט מער מיט דעם ערשטן צוועלפטל פון הימל. ווייל אויך די כוכבים פון גלגל השמיני רוקן זיך — נאר זייער לאנגזאם. דאס וואס מען זאגט אז גלגל השמיני איז "כוכבים קבועים" איז נאר רעלאטיוו — רעלאטיוו צו די פלאנעטן רוקן זיי זיך כמעט נישט, אבער אין אמת'ן האבן זיי יא א מהלך, נאר עס נעמט זייער לאנג. אזויווי די זון גייט אין איין טאג, גייט א כוכב פון גלגל השמיני אויף בערך זיבעציג יאר. דער נאמען אויף ענגליש איז "precession of the equinox".

ג. חידושים
1. דער חשבון פון "בזמן המבול"

דער רמב"ם האט געמאכט א ריקווערטסדיגן חשבון: ער שטייט אין זיין צייט, ער זעט אז דער מזל גדי ליגט אוועקגערוקט פון זיין "ריכטיגן" פלאץ. ער רעכנט אויס ווי לאנג עס נעמט צו קומען פון דארט ביז דא — עס קומט אויס בערך דריי טויזנט יאר — און דאס שטימט מיט דער צייט פון דעם מבול. עס איז נישט אז דער מבול האט עס גורם געווען — נאר אז די חכמים וואס האבן געגעבן די נעמען האבן געלעבט אין דער צייט פון נח, און דעמאלט האבן די צורות טאקע געשטימט מיט זייערע חלקים.

2. פראקטישע נפקא מינה פאר אסטראלאגיע

דאס שאפט א פראבלעם פאר אסטראלאדזשערס (נישט אסטראנאמערס): אז מען קוקט אין חודש אדר וועט מען נישט זען די דגים אין דעם ריכטיגן פלאץ, ווייל עס האט זיך שוין אוועקגערוקט. די נעמען זענען אבער געבליבן פון דעמאלט.

3. חידוש פון דער עקידת יצחק: פארוואס דרייט זיך דער העכסטער הימל סלאו?

ר' יצחק עראמה (עקידת יצחק) פרעגט: ס'דארף דאך זיין אז ווי העכער א גלגל, אזוי שנעלער זאל ער זיך דרייען (ווייל ער איז מער רוחני, מער כוח). פארוואס דרייט זיך דער גלגל השמיני (און דער גלגל התשיעי) אזוי לאנגזאם? ענטפערט די עקידה: "תכלית הידיעה שלא נדע" — ווי העכער מען איז, פארשטייט מען בעסער אז מען פארשטייט ווייניגער. אלע כוכבים גייען מיט א שכל (ווי דער רמב"ם גייט זאגן), און דער שכל טרייבט זיי. ווי העכער דער גלגל, אלץ מער פארשטייט ער אז ער פארשטייט ווייניגער — ממילא גייט ער סלאוער, נישט שנעלער. דאס איז א פילאזאפישער חידוש וואס פארבינדט די פיזישע באוועגונג מיט מדרגת ההשגה.

---

הלכה א' (סוף): גרויס פון די כוכבים

א. דער רמב"ם'ס ווערטער

"וכל הכוכבים הנראים, יש מהם כוכבים קטנים שהארץ גדולה מכל אחד מהם, ויש מהם כוכבים גדולים שכל אחד מהם גדול מן הארץ כמה פעמים. והארץ גדולה מן הירח כמו ארבעים פעמים, והשמש גדולה מן הארץ כמו מאה ושבעים פעמים. נמצא הירח אחד מששת אלפים ושמונה מאות מן השמש בקירוב. ואין בכל הכוכבים כוכב גדול מן השמש, ואין קטן ממה שנקרא כוכב בגלגל השני."

ב. פשט הסבר

דער רמב"ם גיט נומערן: די ערד איז 40 מאל גרעסער ווי די לבנה; די זון איז 170 מאל גרעסער ווי די ערד; ממילא איז די לבנה א 6,800סטל פון די זון (40 × 170). קיין כוכב איז נישט גרעסער ווי די זון, און קיין כוכב איז נישט קלענער ווי "כוכב" (מערקורי) אין גלגל השני.

ג. חידושים
1. די נומערן שטימען נישט — אבער דאס מאכט גדלות הבורא נאך גרעסער

די אלע נומערן האלט מען נישט היינט. דער הויפט טעם: מען האט זיך דערוואוסט אז די וועלט איז אסאך גרעסער ווי דער רמב"ם האט געטראכט. די חשבונות פון דעמאלט זענען געווען באזירט אויף ווי גרויס עפעס זעט אויס פון דא — אבער אויב עס איז אסאך ווייטער ווי מען האט געמיינט, מוז עס זיין אסאך גרעסער.

קאנקרעטע ביישפילן:

- די לבנה: דער רמב"ם זאגט 1/40 פון דער ערד. היינט זאגט מען עס איז בערך א דריטל אדער א פערטל פון דער ערד (נישט קיין פערציגסטל). ווייל די לבנה איז נענטער ווי מען האט געמיינט, האט מען איר גרויס אונטערגעשאצט.

- די זון: דער רמב"ם זאגט 170 מאל גרעסער ווי די ערד. אין אמת'ן איז זי אסאך מער.

- באופן כללי: אלעס איז אסאך אסאך גרעסער ווי מען האט געמיינט. די אלע ניין גלגלים פיטן אריין אין אזא קליינע געגנט פון וואס מיר ווייסן היינט.

מסקנא: דאס מאכט נישט ווייניגער, נאר מער נתפעל פון גדלות הבריאה — דאס פארשטארקט דעם רמב"ם'ס אייגענע נקודה פון אהבת ה' און יראת ה' דורך גדלות הבורא.

---

הלכה ב': "כל הכוכבים והגלגלים כולם בעלי נפש ודעה והשכל הם"

א. דער רמב"ם'ס ווערטער

"כל הכוכבים והגלגלים כולם בעלי נפש ודעה והשכל הם"

ב. פשט הסבר — צוויי באזונדערע זאכן

דער רמב"ם זאגט צוויי זאכן וועגן די גלגלים:

1. בעלי נפש — זיי האבן א נפש

2. בעלי דעה ושכל — זיי האבן שכל

ג. חידושים
1. דער חילוק צווישן "נפש" און "שכל"

- "נפש" = א זאך וואס קען זיך אליינס רירן — גארנישט רירט עס, עס רירט זיך אליינס. דאס האט אויך א בהמה — זי רירט זיך אליינס, אבער נאר לויט תאוות, רצונות, אינסטינקטן. א בהמה קען נישט מאכן א חשבון "איך דארף פארן קיין אויסטראליע ווייל דארט איז גוטע לופט." עס זענען דא בהמות וואס פארן קיין אויסטראליע, אבער נישט ווייל זיי ווייסן, נאר ווייל זיי האבן א "built-in" נטיה. מען קען ברעכן יענע נטיה און דאן פארן זיי נישט.

- "דעה ושכל" = א זאך וואס קען זיך רירן לויט א חשבון. א מענטש האט שכל — ער קען פארן קיין אויסטראליע ווייל ער ווייסט אז דארט איז אויסטראליע, און אויב מען פארדרייט אים א קאפ וועט ער צוריקגיין (ווייל ער פארשטייט).

2. אנווענדונג אויף די גלגלים

די גלגלים האבן ביידע: א נפש (זיי רירן זיך אליינס, גארנישט שטופט זיי) און שכל (זיי פארן ווייל זיי פארשטייען אז זיי דארפן פארן). דער אייבערשטער שטופט זיי נישט פיזיש — זייער אייגענער שכל טרייבט זיי.

3. דער אייבערשטער געבט דעם כח, אבער שטופט נישט דירעקט

דער אייבערשטער געבט זיי דעם כח, אבער ער שטופט זיי נישט דירעקט. דאס איז ווי ביי א מענטש — דער אייבערשטער פירט א מענטש, אבער דאס מיינט נישט אז דער מענטש האט נישט קיין נשמה. דער גלגל איז א לעבעדיגע זאך, נישט נאר אן אביעקט. אבער — אנדערש ווי ביי מענטשן — האבן גלגלים נישט קיין בחירה. בחירה איז נאר ביי אונז.

4. וואס מיינט "שכל" ביי גלגלים — לויט מורה נבוכים

דער רמב"ם אליינס מאכט קלאר אין מורה נבוכים: ווען מ'זאגט "שכל" און "נפש" ביי גלגלים, מיינט מען נישט א נשמה וואס גייט אין גלגול אדער עפעס מיס

טישעס. עס מיינט כפשוטו — אז די כח התנועה וואס ער האט איז זיין אייגענע כח, נישט אז דער אייבערשטער שטופט אים פון דרויסן.

5. "חיים וחסד" — וואס הייסט "לעבעדיג" ביי גלגלים

דער רמב"ם זאגט "חיים וחסד" — אבער לעבעדיג נישט אזוי ווי א מענטש וואס זיין לעבן הייבט זיך אן און ענדיגט זיך. ביי גלגלים איז עס "חיים לנצח, חיים עומדים ומכירים את מי שאמר והיה העולם" — אייביגע לעבן, און זיי דערקענען דעם באשעפער.

6. "השמים מספרים כבוד קל" — ליטעראלע שבח

דער רמב"ם זאגט אז "השמים מספרים כבוד קל" איז ליטעראלי, כפשוטו — די שמים זענען ממש משבח דעם אייבערשטן.

וואס הייסט "משבח" אן א מויל? א וויכטיגער חידוש: ווען מ'זאגט "משבחין" מיינט מען נישט אז זיי האבן א מויל און רעדן. אפילו ביי אונז מענטשן, ווען מיר זענען משבח, איז דער עיקר שבח נישט דער מויל. דער עיקר איז דער דעת — די הבנה, דאס פארשטיין. דער מויל איז נאר אונזער וועג פון ארויסברענגען זאכן. אבער דער עכטער שבח איז די הכרה, דאס דערקענען.

ממילא: ווען מ'זאגט אז דער הימל איז משבח, מיינט מען: דער הימל פארשטייט דעם אייבערשטן, און דאס אליין איז שבח — אז איינער פארשטייט אים, דאס איז שוין תפארת פאר דעם אייבערשטן.

7. "הללו את ה' מן השמים" — צוויי חלקים

דער רמב"ם אליינס חילוקט אין "הללו את ה' מן השמים הללוהו במרומים" (תהלים קמ"ח): די ערשטע האלב (מן השמים) רעדט כפשוטו — די שמים זענען ממש מהלל. "יעמדו לעד לעולם, חק נתן ולא יעבור" — זיי בלייבן אויף אייביג, זיי האבן זייער אייגענע קיום און דעת, זיי לויבן אליינס. די צווייטע האלב (ערד, תהומות, אאז"וו) איז נאר אז עס מאכט אונז משבח זיין, ווייל די ערד, תהומות האבן נישט קיין שכל.

ראיה פון דעם פסוק: ביי "מן השמים" שטייט נישט "הללוהו מין" (אז מענטשן זאלן לויבן פאר זיי) — עס שטייט אז זיי אליין זאלן לויבן. אבער ביי "מן הארץ" שטייט "הללו את ה' מן הארץ" — דאס רעדט צו מענטשן. וועלכע מענטשן? פשוט'ע מענטשן, "בני אדם" — "זקנים עם נערים", "קטן וגדול".

8. "כל אחד ואחד לפי גדלו ולפי מהלכו — משבחין"

יעדער גלגל, לויט זיין גרויסקייט און לויט זיין מהלך, איז משבח — און דאס איז כפשוטו.

9. פארוואס פארט דער גלגל? — "ווייל ער וויל אנקומען צו דער אייבערשטער"

א קשיא: וויאזוי קומט מען צום אייבערשטן דורך פארן אין א קרייז? דער תירוץ ווערט פארגליכן צו א באקאנטער משל — ווי איינער וואס באקאנט א מלכה, ער דרייט זיך ארום איר. עס איז א "מושלם" — א סארט שטרעבונג צום שלימות. דער גלגל פארט ווייל ער שטרעבט צום אייבערשטן, און זיין וועג פון שטרעבן איז זיין תנועה.

---

ד. מלאכים און גלגלים — דער סדר השתלשלות
1. מלאכים זענען די מנהיגים פון גלגלים

די מלאכים זענען די מנהיגים פון די גלגלים — דאס הייסט, עס איז נישט אן אנדערע קאטעגאריע, נאר עס איז דא א פסיכע (קשר) צווישן זיי. די מלאכים זענען העכער און פירן די גלגלים טאקע.

2. דער דריי-שטופיגער סדר השתלשלות

1. דער אייבערשטער → ספירות (מלאכים)

2. ספירות → גלגלים

3. גלגלים → די וועלט

דאס איז "סדר השתלשלות" — דער אייבערשטער פירט די ספירות, די ספירות פירן די גלגלים, און די גלגלים פירן די וועלט.

---

ה. מדרגות אין דעת
דער רמב"ם'ס ווערטער

"ודעת הכוכבים והגלגלים היא מעוטה מדעת המלאכים וגדולה מדעת בני אדם"

פשט הסבר

- מלאכים זענען נאר דעת (קיין חומר), ממילא איז זייער דעת די גרעסטע.

- כוכבים/גלגלים האבן חומר וצורה, אבער זיי זענען חי וקיים לעולם, איז עס אביסל שוואכער אבער דאך גרויס.

- בני אדם — די שוואכסטע מדרגה און שוואכסטע דעת.

חידושים

1. דעת האט צוטון מיט דיין לעוועל אין מציאות

א משל: א זון קען בעסער קענען זיין טאטע ווי אן אייניקל — אפילו דער אייניקל איז זייער קלוג, אבער דער זון האט א דירעקטע קשר. אזוי אויך: די מלאכים האבן א מער דירעקטע קשר צום אייבערשטן ווי די כוכבים, און די כוכבים מער ווי בני אדם.

2. "דעת" מיינט דעת השם

"דעת" דא מיינט דעת השם — דאס וואס זיי ווייסן דעם אייבערשטן, נישט סתם אינפארמאציע. עס מיינט ידיעת הריאליטי — א דירעקטע דערקענטעניש פון דער אמת.

[דיגרעסיע: "ונמשלו לכוכבים" — אידן ווערן פארגליכן צו שטערן]

רש"י זאגט אז דער אייבערשטער האט ליב די אידן, "ונמשלו לכוכבים". וואס איז די גרויסע מעלה פון זיין א כוכב? ווען מ'פארשטייט דעם רמב"ם דא — אז כוכבים האבן דעת, זיי זענען חי וקיים, זיי זענען משבח דעם אייבערשטן, זיי האבן א דירעקטע קשר — פארשטייט מען אביסל וואס איז דער ענין פון זיין א כוכב.

[דיגרעסיע: חילוק צווישן אסטראנאמיע און אסטראלאגיע ביים רמב"ם]

דער רמב"ם ניצט די מזלות אין הלכות קידוש החודש — אבער דאס איז אסטראנאמיע, נישט אסטראלאגיע. דער רמב"ם חולק'ט אויף דעם אז די מזלות האבן א השפעה אויף מענטשן (אסטראלאגיע), אבער ער האלט אז מזלות עקזיסטירן ווי א פיזישע רעאליטעט (אסטראנאמיע).

---

הלכה ג' (בערך): ד' יסודות — הקדמה און באגריף

סיכום פון ערשטע העלפט פון פרק ג'

די ערשטע העלפט פון פרק ג' איז די הקדמה הכי כללית פאר אסטראנאמיע לויט דעם רמב"ם. דאס איז ידיעת השמים — "כי אראה שמיך." א גרויסער חלק פון התבוננות בבריאה הייבט זיך אן מיט וויסן די גלגלים, די שטערן, מערכות השמים.

---

א. דער מעבר פון גלגלים צו יסודות — צוויי לעוועלס פון חומר וצורה

אלעס וואס מיר זעען אויף דער וועלט אונטער דער לבנה — אלעס וואס שטארבט און ווערט געבוירן — איז נישט קיין זאכן בכלל אין דעם זין אז עס איז נישט בעיסיק. עס איז אלעס א הרכבה (קאמפאזיציע) פון אסאך זאכן, ווי א קוגל — א צוזאמענמישונג.

די ד' יסודות (אש, מים, רוח, עפר) זענען אליינס שוין חומר וצורה — דאס הייסט, עס איז א "סעקאנד לעוועל" חומר וצורה. ווען מ'נעמט א מענטש, א שטיין, א טייך — איז עס געמאכט פון ד' יסודות, און יעדער יסוד אליין איז שוין א חומר מיט א צורה (צורת אש, צורת מים, אאז"וו).

חידוש: מ'קען קיינמאל נישט זען א יסוד אליינס. אלע ד' יסודות וואס מ'וועט זען איז שוין געווען צוגעמישט — פונקט ווי מ'קען נישט זען חומר אליינס אדער צורה אליינס. מ'קען נאר טראכטן פון ביידע.

חידוש: פארוואס שטארבן זאכן — נישט ווייל חומר וצורה, נאר ווייל שוואכע חומר וצורה. גלגלים זענען אויך חומר וצורה און זיי שטארבן נישט! זאכן שטארבן ווייל זיי זענען געמאכט פון א שוואכע חומר וצורה — זיי זענען נישט קיין אריגינעלע זאכן, נאר הרכבות פון יסודות. ווען עפעס שטארבט, גייט עס צוריק צו זיינע יסודות.

חידוש: ד' יסודות בלייבן אייביג — ווי גלגלים. אזוי לאנג ווי די וועלט עקזיסטירט, בלייבט אלעמאל אש, מים, רוח, עפר. וואס ס'טוישט זיך איז נאר די זאכן וואס ווערן געמאכט פון זיי (הרכבות). דאס איז פאראלעל צו גלגלים וואס בלייבן אויף אייביג.

פארוואס באלאנגט דאס אין פרק ג'? ווייל ד' יסודות זענען אויך זאכן וואס בלייבן — זיי זענען בעיסיק, אריגינעל. אין פרק ד' וועט מען לערנען זאכן וואס זענען אינגאנצן נישט בעיסיק — נאר הרכבות פון יסודות.

חידוש: נפש איז נישט פון ד' יסודות. א קשיא: אויב א מענטש איז געמאכט פון ד' יסודות, האט דער נפש אדם אויך עפעס צו טון מיט ד' יסודות? ניין! די נפש האט נישט קיין ד' יסודות. די ד' יסודות זענען נאר די חומר. דאס וואס מ'האט פריער געלערנט אז "די נפש איז אויך ד' יסודות" — דאס איז נאר א משל, נישט כפשוטו.

"תוהו ובוהו" — רמב"ן זאגט אז "תוהו ובוהו" איז דער בעיסיקער חומר וואס דער אייבערשטער האט באשאפן.

---

ב. דער באגריף פון "גולם" — חומר הכללי אונטער גלגל הירח
דער רמב"ם'ס ווערטער

"תדע ותבין שבורא הא-ל למטה מגלגל הירח גולם אחד שאינו כגולם הגלגלים" — דער אייבערשטער האט באשאפן אונטער גלגל הירח איין גולם (חומר) וואס איז נישט ווי דער גולם פון די גלגלים.

חידושים

1. פארוואס זאגט דער רמב"ם נאכאמאל "בורא הא-ל"?

דער רמב"ם האט שוין אין דער הקדמה געזאגט "כל מה שברא הקב"ה בעולמו", און דא זאגט ער נאכאמאל "בורא הא-ל". צוויי מהלכים:

- אפשר גייט ער צוריק אויף דער הקדמה פון פריער.

- אפשר ווייל דאס איז א נייע לעוועל פון בריאה. ביז יעצט האט ער גערעדט פון דריי מיני באשעפענישן, און יעצט קומט דער חומר הכללי — "די כלי מיט וואס צו באשאפן די דריטע זאך".

2. דער ווארט "גולם" vs. "חומר"

דער רמב"ם נוצט דעם ווארט "גולם" און נישט "חומר". פארוואס?

- דער רמב"ם איז מקפיד געווען צו שרייבן נאר אויף לשון הקודש, נישט אראמיש אדער אנדערע שפראכן.

- "חומר" איז אויך לשון הקודש (פון "חומר ביד היוצר", "חומר ולבנים"), אבער עס איז מער דער ווארט וואס טרענסלעיטארס האבן גענוצט פאר דעם גריכישן "matter/hyle".

- דער רמב"ם האט געפונען א פסוק: "גלמי ראו עיניך" (תהלים קלט:טז), און אויך אין גמרא "גולמי כלי עץ" — "גולם" מיינט עפעס וואס האט נאך נישט קיין צורה, וואס איז פונקט דער באגריף פון חומר בלי צורה.

- "איינער זאל נישט זיין קיין גולם" — א גולם איז עפעס וואס שפירט נישט, האט נישט קיין צורה. "שבעה דברים בגולם" (אבות ה:ז).

3. דער חומר הכללי איז אנדערש פון חומר הגלגלים

דער רמב"ם באטאנט "שאינו כגולם הגלגלים" — דער חומר אונטער גלגל הירח איז נישט ווי דער חומר פון די גלגלים. חומר הגלגלים איז דורכזיכטיג, האט נישט קיין וואג, נישט קיין שמעק, נישט קיין קאליר. דער חומר הכללי אונטער גלגל הירח איז אנדערש — ער האט די אלע אייגנשאפטן. אויך די צורות זענען אנדערש: "ואינו כצורת הגלגלים".

---

ג. די פיר יסודות — חומר וצורה
דער רמב"ם'ס ווערטער

דער חומר הכללי באקומט פיר צורות, און יעדע צורה באהעפט זיך מיט א חלק פון דעם גולם, און פון ביידע צוזאמען ווערט א גוף:

1. צורת האש + חלק גולם = גוף האש

2. צורת הרוח + חלק גולם = גוף הרוח (לופט/ווינט)

3. צורת המים + חלק גולם = גוף המים

4. צורת הארץ (עפר) + חלק גולם = גוף הארץ

חידוש: וויאזוי חומר וצורה שאפן א "גוף"

א "גוף" איז דער צוזאמשטעל פון חומר וצורה. אן דער צורה וואלט געווען נאר דער חומר הכללי אליין — "תוהו ובוהו", עפעס וואס מ'קען נישט זען. אן דער חומר וואלט די צורה נישט עקזיסטירן אין א פיזישע פארם. ערשט ווען ביידע קומען צוזאמען ווערט א ריכטיגער גוף.

---

ד. די סדר פון די פיר יסודות — לעוועלס אין דער וועלט
דער רמב"ם'ס ווערטער

"והמתחתון שבהם ארבעה גופים מחולקים, אחד למעלה מן השני, וכל אחד ואחד מקיף את שלמטה ממנו מכל רוחותיו כמו גלגל"

פשט הסבר

פונקט ווי די גלגלים אין הימל האבן לעוועלס, אזוי האבן אויך די פיר יסודות לעוועלס — א המשך פון דער "גלדי בצלים" מאדעל:

1. העכסטע (סמוך צו גלגל הירח): גוף האש — ווייל אש גייט נאטירלעך ארויף, ווייל אש וויל אנקומען צו זיין נאטירלעכן פלאץ וואס איז הויך.

2. דערונטער: גוף הרוח (לופט)

3. דערונטער: גוף המים

4. אונטערסטע: גוף הארץ

חידושים

1. אש גייט ארויף — א ראיה פאר דעם פלאץ פון אש

מ'זעט אז פייער גייט נאטירלעך ארויף, ווייל אש שטרעבט צו זיין נאטירלעכן פלאץ וואס איז הויך, נאענט צו גלגל הירח. אבער דאס מיינט נישט אז דארט איז א ממש'דיגע פלאם — עס מיינט אז דארט איז א כח פון פייער.

2. דער רמב"ם האלט אז די שמש איז נישט פייער

דער רמב"ם האט נישט געהאלטן אז די זון איז א באל פון פייער. עס איז געווען א מחלוקת — מאנכע האבן געהאלטן אז די גלגלים און הימל זענען געמאכט פון פייער. אבער דער רמב"ם האלט אז די גלגלים זענען געמאכט פון חומר החמישי (א פינפטע סארט חומר), וואס איז נישט פייער. פייער איז איינע פון די ד' יסודות, וואס איז אונטער גלגל הירח — עס קען נישט זיין דער חומר פון די גלגלים וואס זענען העכער.

3. "יקוו המים" — דער פסוק און דער סדר פון מים און ארץ

לויט דעם סדר פון די יסודות, זאל מים זיין איבער דער ארץ (ווייל מים איז א העכערע שיכט). דער פסוק "יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד" (בראשית א:ט) איז א חידוש אז דער אייבערשטער האט באפוילן די וואסער זאל זיך צוזאמקלייבן אין איין פלאץ, כדי ארץ זאל ארויסקומען.

[דיגרעסיע: מבול] ביים מבול איז געשען א שינוי אין דעם סדר — אלעס איז געווארן פארשוועמט פון וואסער. נאך דעם מבול איז צוריקגעקומען דער סדר — די וואסער איז אראפגעגאנגען אונטער דער ארץ. דאס שטימט מיט דעם נאטירלעכן סדר אז מים איז העכער פון ארץ.

---

ה. די פיר יסודות האבן נישט קיין נפש
דער רמב"ם'ס ווערטער

"וארבעה גופים אלו אין להם נפש, ואינם יודעים ולא מכירים, אלא כגופים מתים"

פשט הסבר

די פיר יסודות האבן נישט קיין נפש, זיי ווייסן נישט און דערקענען נישט, זיי זענען ווי טויטע גופים.

חידושים

1. דריי זאכן וואס פעלן ביי די יסודות: נפש, ידיעה, הכרה

דער רמב"ם זאגט דריי זאכן: (א) אין להם נפש, (ב) אינם יודעים, (ג) אינם מכירים. דאס קארעספאנדירט צו:

- נפש = נפש הבהמית — די פעיקייט זיך צו רירן אליין

- ידיעה/הכרה = נפש השכלית — שכל, דעת

2. צוויי מינינגס פון "חיים"

- חיים ווי א בהמה = נפש הבהמית — מ'קען זיך רירן, מ'שפירט

- חיים ווי א מענטש = נפש השכלית — מ'ווייסט, מ'פארשטייט

די גלגלים האבן ביידע: זיי רירן זיך (נפש) און זיי ווייסן (דעת). די פיר יסודות האבן קיינס פון ביידע — סיי זיי ווייסן נישט, סיי זיי רירן זיך נישט (אליין).

3. וויאזוי האבן בריות לעבן אויב זיי זענען פון טויטע יסודות?

אויב די פיר יסודות זענען "כגופים מתים", וויאזוי קומט אז באשעפענישן וואס זענען צוזאמגעשטעלט פון זיי האבן יא לעבן? תירוץ: זיי באקומען א נשמה צו. די פיר יסודות זענען נאר דער חלק הגוף — דער חלק המת פון א באשעפעניש. דער חלק החיות קומט פון א נשמה וואס ווערט צוגעגעבן.

---

ו. "מנהג" — טבע אן כוונה
דער רמב"ם'ס ווערטער

"ויש לכל אחד ואחד מהם מנהג שאינו יודעו ולא משיגו ואינו יכול לשנותו"

פשט הסבר

יעדער יסוד האט א געוויסע וועג (מנהג) וואס ער ווייסט נישט, פארשטייט נישט, און קען נישט ענדערן.

חידושים

1. "מנהג" = טבע

"מנהג" איז דער רמב"ם'ס ווארט פאר וואס מיר רופן "טבע" (נאטור). די יסודות זענען נישט רענדאם — זיי האבן א סדר, א געוויסע וועג וויאזוי זיי פירן זיך. אבער ס'איז נישט זיי וואס פירן זיך — דער אייבערשטער האט זיי אזוי באשאפן, אבער זיי האבן נישט קיין כוונה אדער רצון.

2. דריי זאכן וואס פעלן: ידיעה, השגה, שינוי

דער רמב"ם זאגט דריי זאכן:

- "שאינו יודעו" — ער ווייסט נישט וואס ער טוט (קעגן "יודע ומכיר" ביי גלגלים)

- "ולא משיגו" — ער פארשטייט נישט (קעגן "יודע ומשיג")

- "ואינו יכול לשנותו" — ער קען עס נישט ענדערן, ער האט נישט קיין רצון (קעגן די גלגלים וואס רירן זיך אינטענשאנעלי)

3. דער חילוק צווישן יסודות און גלגלים — קען מען "רעדן" מיט זיי?

א פלאסטישע דוגמא: דו קענסט נישט גיין צו א טיש און זאגן "היינט פאל ארויף אנשטאט אראפ" — ס'גייט נישט, ווייל א טיש (חומר פון ארץ) האט נישט קיין רצון. אזוי אויך יסוד האש פליט אלעמאל ארויף — דו קענסט נישט "רעדן" מיט אים.

אבער מיט א שטערן קענסטו טעארעטיש רעדן, ווייל ער האט א נפש און דעת. דו קענסט אים זאגן "גיי היינט די אנדערע וועג" — ער וועט דיר ענטפערן (אז ער קען נישט, ווייל ער האט א רצון צו טון דעם רצון ה'). ער וועט זאגן: "דו ביסט א נאר — איך גיי אזוי ווייל איך פארשטיי בעסער פון דיר אז אזוי דארף איך גיין. דו קענסט מיר נישט קאנווינסן אנדערש." מען קען נישט טוישן זיין "מיינד" — ער איז מודה אז דאס איז דער בעסטער וועג, ער טוט עס מיט וויסן און הסכמה, נישט בלינד.

[מקור:] דער פסוק (איוב לח:לא): "התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח" — קענסטו צובינדן די כימה שטערנס אדער אויפמאכן דעם כסיל? דער פסוק ווייזט אז מ'קען זיך ווענדן צו שטערנס (ווייל זיי האבן דעת), אבער מ'קען זיי נישט צווינגען צו טוישן.

---

ז. דער מענטש — א קאמבינאציע פון ביידע עלעמענטן

דער מענטש איז א קאמבינאציע פון ביידע: א נשמה ממרום עליונים וואס איז "טענקפול" און ווייסט וואס זי טוט (ווי די גלגלים), און א חלק הגוף וואס איז פון דער אונטערשטער וועלט (ווי דער טבע). מענטשן זענען "אלע זאכן" — זיי פאראייניגן אין זיך ביידע מדרגות.

---

קשיא פון "הללו את ה' מן הארץ" — אויב ד' יסודות ווייסן נישט, ווי לויבן זיי?

די קשיא

אין תהלים קמ"ח שטייט: "הללו את ה' מן הארץ, תנינים וכל תהומות, אש וברד שלג וקיטור" — און דא זעט מען די ד' יסודות (אש = אש, ברד = וואסער, קיטור = רוח, שלג = מים). עס זעט אויס ווי זיי דאנקען יא דעם אייבערשטן!

דער תירוץ

"הללו את ה' מן הארץ" מיינט אז מענטשן (בני אדם) זאלן לויבן דעם אייבערשטן דורך וואס זיי זעען אין די אונטערשטע בריאות. פארוואס דווקא פון דער ערד? ווייל "שגבורתם תמיד ניכרת לקטן ולגדול" — די גבורת ה' אין אש, ברד, שלג, עשב השדה איז ניכר פאר יעדן מענטש, אפילו א פשוט'ער.

חידוש: מענטשן זענען "גלגלים" פאר די אונטערשטע בריאות

אונז מענטשן טוען די ארבעט פון וויסן פאר די נידריגערע בריאות. כאילו מיר זענען זייערע גלגלים — מיר זענען דער "עקירה" (דער באוואוסטזיניגער כח) פאר דער עשב השדה און די ד' יסודות. ווי די גלגלים ווייסן און לויבן דעם אייבערשטן פאר זייער אייגענע באוועגונג, אזוי לויבן מיר דעם אייבערשטן פאר די וואונדער פון דער אונטערשטער וועלט.

פאר די שמים אויך — אויב מען איז א חכם און מען פארשטייט די כוחות פון די כוכבים. אבער ס'פעלט זיי (די שמים) נישט אזוי שטארק אויס, ווייל זיי טוען שוין אליין — זיי האבן שוין זייער אייגענע דעת און לויבן דעם אייבערשטן. אבער די אונטערשטע זאכן דארפן אונז — מיר זאלן זיי "מאכן רעדן", מיר זאלן ארויסברענגען זייער שבח.

---

סיום פון דעם פרק — כללי'ער סיכום

דער גאנצער פרק ג' האט געגעבן א טיפערע הבנה אין גדלות הבורא און אין דער ספעציעלער ראלע פון כלל ישראל (און מענטשן בכלל) אלס די וואס ברענגען ארויס דעם שבח פון דער גאנצער בריאה — סיי פון די הימלישע בריאות, סיי פון די אירדישע.

---

מקורות טאבעלע

| מקור | ווי עס ווערט גענוצט |

|---|---|

| רמב"ם, הל' יסודי התורה פרק ב' | הקדמה — דריי קאטעגאריעס פון באשעפענישן |

| מורה נבוכים | אסטראנאמישער מאדעל נישט פערפעקט; ערבות = העכסטער גלגל; אכצן = מינימום; חלק א' פרק ע"ב — סדר פון דער וועלט |

| גמרא חגיגה | זיבן רקיעים; פארשידענע נעמען פאר הימלען |

| אריסטו און תלמי | הויפט-מקורות פאר דעם רמב"ם'ס אסטראנאמיע |

| תהלים קמח:ו — "חק נתן ולא יעבור" | באווייז אז הימלס-קערפער זענען אייביג קבוע |

| תהלים קמ"ח — "הללו את ה' מן השמים / מן הארץ" | חילוק צווישן שבח פון שמים (כפשוטו) און שבח פון ארץ (דורך מענטשן) |

| תהלים יט — "השמים מספרים כבוד קל" | ליטעראלע שבח פון גלגלים |

| שמות כד:י — "כעצם השמים לטוהר", "כמעשה לבנת הספיר" | מקור פאר טראנספערענטקייט פון גלגלים |

| בראשית א:ט — "יקוו המים" | חידוש אין סדר פון מים/ארץ |

| תהלים קלט:טז — "גלמי ראו עיניך" | מקור פאר "גולם" = חומר בלי צורה |

| איוב לח:לא — "התקשר מעדנות כימה" | מ'קען זיך ווענדן צו שטערנס אבער נישט צווינגען |

| שופטים ה:כ — "כוכבים נלחמו ממסילותם" | כוכבים האבן א מהלך |

| אבות ה:ז — "שבעה דברים בגולם" | באגריף פון גולם |

| הלכות קידוש החודש | דער פרק איז הקדמה דערצו; מער פרטים וועגן זון/לבנה; מזלות פאר אסטראנאמישע חשבונות |

| ר' חיים קניבסקי | פירוש אויף הל' קידוש החודש וואס הייבט אן מיט דעם פרק |

| עקידת יצחק (ר' יצחק עראמה) | פארוואס דער העכסטער גלגל דרייט זיך סלאו: "תכלית הידיעה שלא נדע" |

| רמ"ק (ר' משה קורדובירו) | "אש תמיד תוקד על המזבח" קעגן מחשבות זרות |

| צאנזער רב | "אש תמיד" — אפילו נאך א עבירה גלייך צוריק תשובה טון |

| ספרים ראשונים | קרבן תמיד/מנורה כנגד זיבן גלגלים |

| רמב"ן | "תוהו ובוהו" = בעיסיקער חומר |

| רש"י | סימן תש"ת סא"ב מע"ק גד"ד; "ונמשלו לכוכבים" |

תמלול מלא 📝

רמב"ם הלכות יסודי התורה, פרק ג׳ — די גלגלים און די כוכבי השמים

הקדמה: צוזאמענבינד מיט דעם פריערדיגן פרק

אין די פריערדיגע פרקים האבן מיר געלערנט וועגן דעם אייבערשטן. דער רמב"ם האט גערופן דעם אייבערשטן „מנהיג הגלגל". איצט גייען מיר לערנען אביסל וועגן דעם גלגל — דעם אומזעבארן, דורכזיכטיגן, גרויסן רעדל וואס אויף דעם ליגן ארויפגעלייגט אלע גרמי השמים [heavenly bodies].

דער רמב"ם האט אונז אין דעם פריערדיגן פרק געזאגט אז עס איז דא דריי קאטעגאריעס פון באשעפענישן וואס דער אייבערשטער האט באשאפן. ער האט אונז געזאגט פריער אז דער וועג צו אנקומען צו אהבת ה׳ ויראתו [love and awe of God] איז דורך מתבונן זיין [contemplating] אין די גרויסקייט פון דעם אייבערשטנ׳ס באשעפענישן.

האט ער געזאגט אז עס איז דא דריי מיני קאטעגאריעס פון באשעפענישן:

- עס איז דא דער נידריגסטער — וואס מיר זענען — וואס איז א חומר [matter] מיט א צורה [form] צוזאמען, אדער אנדערע רופן עס א גוף [body] מיט א נשמה [soul] צוזאמען. אבער אויסער דעם, זיי זענען מתכלה [perishable] — זיי הייבן זיך אמאל אן, און סוף כל סוף טוישן זיי זיך לכל הפחות, זיי ווערן משתנה [changing], זיי לעבן, זיי שטארבן.

- נאכדעם איז דא צורות בלבד [forms only] — אזוי ווי מלאכים [angels].

- און נאכדעם, צווישן די מלאכים און מענטשן, איז דא די גלגלים [spheres] און די כוכבי השמים [heavenly stars/bodies]. זיי האבן אויך א חומר מיט א צורה — זיי זענען נישט אזוי ווי מלאכים וואס איז צורה בלבד — אבער זיי זענען אן אנדערע סארט חומר: זייער חומר איז נישט משתנה, זיי זענען אויף אייביג, אזוי ווי „חק נתן ולא יעבור" [תהלים קמ״ח:ו — He established a decree that shall not pass], זיי גייען אן פאר אסאך לאנגע יארן.

און אין דעם פרק גייט דער רמב"ם מרחיב זיין [elaborate] אויף די קאטעגאריע. דער פריערדיגער פרק האט אונז מסביר געווען די צען מיני מלאכים, האט אונז מסביר געווען די קאטעגאריע פון די וואס זענען צורה בלבד אן א חומר. און איצט גייט ער רעדן וועגן די גלגלים און די כוכבי השמים וואס זענען חומר וצורה, אבער זיי ווערן נישט משתנה, זיי טוישן זיך נישט.

---

דיגרעסיע: קביעות ותמידות — דער מוסר־השכל פון די גלגלים

און פאר מיר הייבן אן זיך לערנען, פרובירן מיר נישט זיך טועה זיין. מ׳האט געשטעלט אין די ספרים ראשונים אז דאס איז וואס מ׳האט געטון אין בית המקדש [the Holy Temple] — קרבן תמיד [the daily offering], יעדן טאג, די מנורה [the candelabrum] — דאס איז כנגד [corresponding to] די זיבן שטערן, די זיבן גלגלים. דאס איז וואס מ׳האט געטון יעדן טאג. „תמיד" [perpetually] איז ווייל א מענטש דארף פרובירן צו זיין אזוי ווי די כוחות השמים [heavenly forces] וואס זיי טוישן זיך נישט. חומר צורה — ס׳איז א גשמ׳דיגער מענטש, למעשה אין סוף שטארבט ער יא, אבער ער קען אביסל אין זיין לעבן — א גשם איז געמאכט פון חומר וצורה, אבער עכ״פ [in any case] ס׳איז קביעות [constancy]. ס׳איז זייער גוט.

וועגן דעם שטייט פון דער רמ״ק [ר׳ משה קורדובירו — Rabbi Moshe Cordovero] אז ווען א מענטש האט א מחשבה זרה [an alien/improper thought] זאל ער זאגן „אש תמיד תוקד על המזבח" [ויקרא ו:ו — A perpetual fire shall burn upon the altar]. תמיד! דער הארץ זאל אייביג ברענען, זאל אונז שטופן.

איך האב געזען די וואך אז דער צאנזער רב [the Rebbe of Tsanz] האט אייביג געזאגט „אש תמיד תוקד על המזבח" — אז די עבודה פון א איד איז אז אפילו נאכן טון א גרויסע עבירה [sin] זאל ער גלייך ווייטער צוריק זיין — „אש תמיד תוקד על המזבח" — ער זאל ווייטער אנהייבן תשובה [repentance] טון און ווייטער ברענען צום אייבערשטן. געוואלדיג.

---

הלכה א׳: די ניין גלגלים — **„והגלגלים הם הנקראים שמים ורקיע וזבול וערבות"**

הקדמה: וואס מיינט „גלגלים" אין דעם רמב"ם

צוריק צום נושא — גלגלים. יעצט הייבן מיר אן סעיף א׳: „והגלגלים". דאס הייסט, מיר האבן געלערנט אז ס׳איז דא דריי זאכן: די צורות, והגלגלים, והדברים שנעשו מן היסודות און זיי שטארבן. יעצט גייען מיר זען וועגן די גלגלים.

באמערקונג וועגן דעם רמב"ם׳ס אסטראנאמישן מאדעל

און נאך א וויכטיגע הקדמה וואס מ׳דארף וויסן. קודם, איך האב דא געברענגט א picture — איך גיי עס נישט קענען א גאנצע צייט ווייזן אויף די screen — אבער דאס איז בערך ווי דער רמב"ם׳ס וועלט האט אויסגעזען, ווי אונזער וועלט האט אויסגעזען ווי דער רמב"ם האט פארשטאנען.

און ס׳פארשטייט זיך אז ס׳איז וויכטיג צו וויסן אז רוב היינטיגע חכמים האלטן אז מ׳האט אפגעפרעגט [refuted] די אלע זאכן, זיי האבן בעסערע פארשטאנד וועגן ווי דער הימל ארבעט.

דער אמת איז אז דער רמב"ם אליינס אין זיין ספר מורה נבוכים [Guide for the Perplexed] איז מאריך צו ווייזן אז די גאנצע סדר פון די הימל וואס אריסטו [Aristotle] האט אויסגעלערנט — און נישט נאר אריסטו, סיי אריסטו און סיי תלמי [Ptolemy] — תלמי איז געווען א מצרי׳שער אסטראנאמער — און פון די צוויי צוזאמען איז געבויט רוב חכמת האסטראנאמיע וואס דער רמב"ם האט געקענט. און דער רמב"ם אליינס זאגט דארט אז מ׳ווייסט אז נישט אלעס איז פערפעקט, און ס׳איז דא קשיות [difficulties] נאך, און מ׳פארשטייט נישט. און מיר צושטעלן — ער זאגט, דער רמב"ם — אז אין אונזער דור פארשטייט מען בעסער.

דער עיקר פון דעם רמב"ם׳ס נקודה — קביעות, נישט ספעציפישע דעטאלן

אבער אפילו אויב ס׳איז גוט, איז דער רמב"ם׳ס עיקר זאך נישט אז ס׳זאל אויסקוקן exactly אזוי, נאר צו זאגן אז די תנועות [movements] זענען exact, אייביג, און אז ס׳איז נישט random — אז ס׳איז נישט אז איין טאג איז ער אזוי און איין טאג אזוי — נאר זיי זענען אייביג אין א געוויסע רעדל, אזוי זענען זיי נישט משתנה.

סאו ס׳איז נישט קיין חילוק [difference] — אפילו אויב מ׳זאל זאגן אז געוויסע זאכן האבן זיך געטוישט די הבנה [understanding] — איך מיין אז די basic הבנה איז אז זיי זענען אייביג אין א געוויסע מהלך [course] און אז ס׳איז נישטא ביי זיי קיין שינוי [change], און דאס איז די עיקר וואס דער רמב"ם וויל. איך מיין אז דאס איז ווייטער קבוע וקיים [fixed and enduring]. מען קען עס מער האלטן אויב מען וויל, אויב מען וויל נישט דארף מען נישט.

דיסקוסיע: צי איז א גלגל א ממשות׳דיגע ספערע אדער א כח?

על כל פנים, איז אויך דא די זאך — אזויווי דו זאגסט — לאו דווקא זיי האבן געמיינט אז דאס איז אלעס פונקטליך, נאר ס׳איז געווען די בעסטע וועג וואס מ׳קען predict און זען וויאזוי ס׳גייט זיין.

באמערקונג: דער פרק אלס הקדמה צו הלכות קידוש החודש

על כל פנים, אבער וואס אונז גייען טון איז נישט... אויך אפשר איז כדאי צו דערמאנען אז מער אסטראנאמיע גייט דער רמב"ם לערנען אין די הלכות קידוש החודש [Laws of Sanctification of the New Moon]. יעצט זאגט ער נאר די basic אויסקוק אז זיי זענען זייער שטארק קבוע וקיים, אז זיי טוישן זיך נישט.

ס׳איז זייער וויכטיג אז דא איז אויך א הקדמה פון הלכות קידוש החודש. אונז האבן געלערנט אמאל אביסל הלכות קידוש החודש — למשל ס׳איז דא א פירוש פון ר׳ חיים קניבסקי [Rabbi Chaim Kanievsky] און אנדערע. אלע הייבן אן קודם מיט די פרק, ווייל דאס איז די הקדמות, און אבער א סאך פון די זאכן וואס ער זאגט דא האט ער שוין מער פרטים [details] וועגן די זון און די לבנה, מער פרטים ווי וואס ס׳שטייט דא. סאו אין א געוויסע זין, די פרק איז א הקדמה פון הלכות קידוש החודש — נאך א ריזן פארוואס ס׳איז א מצוה צו לערנען.

דער אנגאנג פון לערנען — וואס מיר פרובירן טון

און עניוועיס, אבער איך זאג נאר אז אונז גייען נישט לערנען science פון היינטיגע science, פרעגן צו דער רמב"ם וואס ס׳שטימט, צו מ׳לערנט היינט אויך אזוי ווי דער רמב"ם צו נישט. אונז ווילן פרובירן קודם לערנען די לשון הרמב"ם וואס ער זאגט, וויאזוי ער האט פארשטאנען, און וויאזוי ער קאנעקט עס מיט די לשונות פון פסוקים [verses] און פון מאמרי חז"ל [sayings of the Sages], און אזוי ווייטער. און פרובירן — אזויווי מ׳האט געטון די לעצטע צוויי פרקים — ווי מער קורצער און פשוט׳ער זאגן וואס ס׳שטייט, און יעדער איינער וואס וועט וועלן לערנען מער בעומק [in depth], פארשטייט זיך אז די וועלט איז אפן, מען קען גיין לערנען.

---

דער רמב"ם׳ס ווערטער: **„והגלגלים הם הנקראים שמים ורקיע וזבול וערבות"**

שוין, איז „והגלגלים" — זאגט דער רמב"ם — „הם הנקראים שמים ורקיע וזבול וערבות".

אבער וואס איז די „והגלגלים"? ס׳גייט צוריק אויף... מ׳האט געזאגט אז ס׳גייט צוריק אויף די דריי זאכן: „כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו נחלק לשלשה חלקים" [Everything that the Holy One created in His world is divided into three parts] — ס׳איז דא אזא זאך און אזא זאך און אזא זאך. „מהן בריות שהן מחוברות מגולם וצורה אבל אינן משתנים, והם הגלגלים" [Among them are creatures composed of matter and form but that do not change — and they are the spheres]. די גלגלים וואס מ׳האט גערעדט, גייט מען יעצט מער מאריך זיין.

„והגלגלים" — זאגט דער רמב"ם — דאס איז וואס הייסט אין די תורה אדער אין לשון חכמים [the language of the Sages]: שמים [heavens], רקיע [firmament], זבול [habitation], וערבות [plains/highest heaven]. ער ברענגט דא פיר לשונות, פיר וועגן וויאזוי מען רופט אין די חומש [Chumash], אין תנ"ך [the Bible]. ווייס איך נישט וואו „זבול" שטייט... יא, זבול — ווארט, איך וועל זען וואו עס שטייט אין נביא [Prophets] — איז א לשון פאר די הימל.

חידוש: פארשידענע נעמען = פארשידענע גלגלים (פאראלעל צו מלאכים)

פארשטייט זיך, פון די לשונות האבן די גמרא [Talmud] געזאגט אין חגיגה [Tractate Chagigah] און נאך פלעצער אז עס איז דא מער ווי איין הימל — עס איז דא זיבן הימלען. דער רמב"ם האט פארשטאנען אז די הימלען, דאס איז די גלגלים. דאס איז א וויכטיגע ערשטע יסוד וואס מען דארף געדענקען דא — אנדערש ווי אונז טראכטן — און די גמרא ווערט דערמאנט אפילו וועגן דעם א געוויסע מחלוקת [dispute] צווישן חכמי ישראל [the Sages of Israel] און חכמי אומות העולם [the sages of the nations].

אין עני קעיס [in any case], די גלגלים איז טייטש די הימל. דאס הייסט, וואס מיר רופן „הימל" — אונז זעט מען אויס אלעמאל אז די הימל איז נישט קיין זאך, ס׳איז נאר אזוי א ליידיגע לופט וואו דארט איז דא שטערנס אדער space און אזוי ווייטער. זיי האבן אלע פארשטאנען, און דער רמב"ם האט פארשטאנען, אז די הימל איז literally א גלגל. אזויווי ר׳ יואל האט שוין דערמאנט, ס׳מיינט נאכנישט אז מען קען עס זען — עס איז דורכזיכטיג — אבער עס איז עפעס א זאך, און אויף דעם ליגן די שטערנס. ס׳איז נישט פארהאן די שטערנס וועגן זיך, אדער די זון, אדער די זון און די שטערנס — די אלע זאכן ליגן אויף א ספער [sphere], א באלי [ball], און דאס איז די גלגלים.

פארוואס ניין באזונדערע גלגלים?

יעצט, פון דעם איז דא מער ווי איינס. פארוואס? ווייל מ׳זעט אז אסאך ריקן זיך אין אנדערע וועגן. יא, די זון ריקט זיך נישט די זעלבע וועג ווי די לבנה, און אזוי ווייטער.

ממילא האט דער רמב"ם געזאגט אז „והם תשעה גלגלים" [and they are nine spheres] — עס איז דא ניין פון זיי, דאס איז די נאמבער, עס איז דא ניין.

און וועגן דעם איז דא אנדערע נעמען. ער איז נישט מסביר דא, ער זאגט נישט די נעמען, אבער לכאורה וואס ער מיינט צו זאגן — פארדעם הייסט איינס הייסט שמים, איינס הייסט רקיע, איינס הייסט זבול. איך געדענק אין מורה נבוכים שטייט אז ערבות איז די העכסטע גלגל. איך געדענק נישט אינצווישן. יא, פארדעם הייסט דער אייבערשטער „רוכב שמי ערבות" [He Who rides upon the highest heavens — תהלים ס״ח:ה], ווייל ער שטייט אויף די העכסטע.

על כל פנים, פון דעם וואס דא שטייט, איז עס ענליך צו דאס וואס ער האט געזאגט פריער ביי די מלאכים — אז עס איז דא פארשידענע נעמען ווייל עס איז דא אנדערע מלאכים. די זעלבע זאך: ווען עס איז דא פארשידענע נעמען פאר די הימל, איז דאס ווייל עס איז דא אנדערע הימלען, אנדערע גלגלים.

דיסקוסיע: צי איז א גלגל א ממשות׳דיגע ספערע אדער א כח?

חברותא: אפשר קען זיין — ס׳איז אביסל שווער פאר מענטשן אזוי צו טראכטן פון אן אומזעבארע רעדל. אבער מען קען זיין אזויווי א כח וואס פירט, אז די אלעס וואס איז אין יענע פלאץ גייט אין א געוויסע סיבוב [rotation].

מגיד שיעור: איך בין מחולק מיט דיר. איך טענה אז ס׳איז גרינגער צו פארשטיין א רעדל. אויב דו זאגסט אז אונזערע מזלות זענען צוגעוואוינט צו טראגן — אז אויב די סענס [sense] מאכט אז דארט זאל זיין א רעדל — יעצט, איינער קען זען א רעדל, אויף די רעדל ליגט זאכן, דאס שטייט יעדער. צו זאגן אז ס׳איז א כח — דאס איז שוין מופשט [abstract], דאס איז פארקערט: די היינטיגע science איז מער מופשט.

אקעי, אבער איך זאג — אונז פרובירן צו לערנען וואס ס׳שטייט.

---

אויסרעכענען די ניין גלגלים

יעצט גייט דער רמב"ם פשוט אויסרעכענען די ניין ספערעס וואס זענען דא — נישט רעדלעך, רייט? Circles. א גלגל איז א באל, א ספערע, וואס איז דא, וואס אויף זיי ליגט יעדע שטערן.

1. גלגל הירח (לבנה — the Moon)

איז אזוי: „גלגל הקרוב ממנו הוא גלגל הירח" [The sphere closest to us is the sphere of the Moon].

דאס איז דער גלגל וואס מיר קענען זען — די לבנה׳ס [the Moon's sphere], די נענטסטע זאך צו אונז אין דעם הימל.

„קרוב ממנו" — אזוי, יא? דער רמב"ם האט עס אפשר געזען אסאך מאל, און אין אונזערע אנדערע שיעורים האב איך עס געזען אסאך מאל: דער רמב"ם נוצט אסאך מאל די לשון „ממנו" וואס אונז וואלטן גענוצט א למ"ד — „לנו" [to us]. „קרוב ממנו" מיינט „ממנו" — די נענטסטע צו אונז, אדער פון אונז, און מ׳הייבט אן פון אונז, זעט מען די נענטסטע.

איז דער גלגל הירח — אויף דעם ליגט די לבנה. די לבנה, דו זעסט זי דרייט זיך — זי דרייט זיך נישט אליין, ס׳איז דא א גלגל וואס דרייט עס.

זייער גוט. פארדעם, ווער ס׳האט געהערט, רופט מען די גאנצע וועלט „תחת גלגל הירח" [beneath the sphere of the Moon]. אסאך מאל זעט מען אין די ראשונים [early authorities] אזא לשון, אדער אויף ענגליש „sub-lunar" — די אונטער די לבנה — ווייל דאס איז די נידריגסטע. די נידריגסטע הימל איז דארט וואו די לבנה ליגט. ס׳איז אויך על פי קבלה [according to Kabbalah] שטימט דאס, אבער אונז לערנען נישט קבלה.

2. גלגל כוכב (מערקורי — Mercury)

צווייטנס: „והשני שלמעלה ממנו הוא גלגל שבו כוכב הנקרא כוכב" [The second one above it is the sphere containing the star called Kokhav].

דאס הייסט אויף ענגליש, ווער ס׳קען ענגליש, הייסט עס Mercury. דאס איז די צווייטע גלגל, די צווייטע שטערן. מ׳קען עס זען — ס׳איז א פלאנעט [planet], יא, נישט א שטערן נאר א פלאנעט.

באמערקונג: „כוכבי לכת" — פלאנעטן

די אלע וואס מ׳רעדט דא זענען פלאנעטס — זיי הייסן „כוכבי לכת" [wandering stars / planets], ווייל דאס זענען שטערנס וואס מ׳קען זען אז זיי רוקן זיך זייער שנעל. און זיי האבן געלערנט דאס נאך אין קידוש החודש מער.

פארוואס האבן זיי אייגענע גלגלים?

ווייל זיי רוקן זיך שנעל, איז פשוט ווייל זייער גלגל איז... ניין — זיי האבן אן אייגענע גלגל. זיי אלע האבן אן עקסטערע גלגל. נישט קלענער — זיי האבן אן אייגענע גלגל. ווייל מ׳קען זען: יעדע נאכט, דו גייסט אין די הימל, זעסטו יעדע נאכט איז דער כוכב פון מערקורי ערגעץ אנדערש, ווייל זיין גלגל — ער דרייט זיך נישט די זעלבע ווי אונז. ווייל אויב ס׳דרייט זיך די זעלבע ווי אונז, וואלט ער געווען אין די זעלבע פלאץ א גאנצע צייט, אדער ער דרייט זיך נישט בכלל. ער דרייט זיך נישט די זעלבע ווי די לבנה. מ׳זעט אז די לבנה איז דא איין טאג, מארגן איז די לבנה דא און מערקורי דארט. פארשטייסט — אז זיי דרייען זיך אויף עקסטערע רעדלעך. די יחס [relationship] צווישן זיי איז אנדערש.

3. גלגל נוגה (ווענוס — Venus)

העכער אויף דעם, די דריטע, איז דא א גלגל וואס אין דעם איז דא א כוכב וואס הייסט נוגה. נוגה הייסט אויף ענגליש Venus.

4. גלגל חמה (די זון — the Sun)

און ד׳ איז דא א כוכב וואס הייסט חמה. כוכב חמה איז וואס מ׳רופט...

[דער שיעור האט אנגעהויבן דערמאנען דעם פערטן גלגל אבער נישט אויסגעפירט אין דעם חלק]

רמב"ם הלכות יסודי התורה, פרק ג׳ — די ניין גלגלים (המשך)

די זיבן כוכבי לכת: פלאנעטן, נישט שטערנס

דאס איז די צווייטע גלגל, די צווייטע שטערן. מ׳קען עס זען. ס׳איז א פלאנעט, יא, נישט א שטערן, נאר א פלאנעט. די אלע וואס מיר רעדן דא זענען פלאנעטס [planets]. זיי הייסן כוכבי לכת [kokhvei lekhet: wandering stars/planets], ווייל זיי זענען שטערנס וואס מ׳קען זען אז זיי ריקן זיך זייער שנעל. מיר האבן געלערנט דאס אין קידוש החודש [Kiddush HaChodesh: Rambam's laws of sanctifying the new month] מער.

דיסקוסיע: פארוואס ריקן זיך די כוכבי לכת שנעלער?

Speaker 2: אז זיי ריקן זיך שנעלער איז פשוט ווייל זייער גלגל איז קלענער, ווייל זיי זענען נענטער צו אונז? גרעסער?

Speaker 1: ניין, זיי האבן אן אייגענע גלגל. מיר וועלן זען. זיי אלע האבן אן עקסטרע גלגל, נישט קלענער. זיי האבן אן אייגענע גלגל. ווייל מ׳קען זען — יעדע נאכט גייסטו אין הימל, זעסטו, יעדע נאכט איז די כוכב Mercury ערגעץ אנדערש. ווייל זיין גלגל, ער דרייט זיך נישט די זעלבע ווי אונז. ווייל אויב ער וואלט זיך געדרייט די זעלבע ווי אונז, וואלט ער געווען אין די זעלבע פלאץ א גאנצע צייט, right? אונז דרייען זיך נישט בכלל. ער דרייט זיך נישט די זעלבע ווי די לבנה [levana: the moon]. ווייל מ׳זעט אז די לבנה איז דא איין טאג, און מארגן איז די לבנה דא און Mercury איז דארט. פארשטייסט? זיי דרייען זיך אויף עקסטרע רעדלעך. די יחס [yakhas: relationship/ratio] צווישן זיי איז אנדערש.

---

די זיבן כוכבי לכת: גלגל ג׳ ביז גלגל ז׳

העכער פון דעם, די דריטע, איז דא א גלגל וואס אין דעם איז דא א כוכב וואס הייסט נוגה [Noga]. נוגה הייסט אויף ענגליש Venus.

ד׳ — איז דא א כוכב וואס הייסט חמה [Khama]. נישט חמה, כוכב חמה, וואס מ׳רופט Mercury. אבער חמה, ווייל ער איז דער נענטסטער צו דער זון.

על כל פנים, נאכדעם איז דא די זון, די פערדע גלגל, די מיטלסטע. אויב מ׳טראכט אז ס׳איז דא זיבן כוכבי לכת, די מיטלסטע איז די זון. דארט איז די זון.

נאכדעם איז דא א פיפטע גלגל, וואס אין דעם איז דא מאדים [Ma'adim]. מאדים הייסט אויף ענגליש Mars.

נאכדעם איז דא א זעקסטע וואס הייסט כוכב צדק [Kokhav Tzedek]. אויף ענגליש הייסט צדק Jupiter.

און א זיבעטע גלגל, וואס אין דעם איז דא א כוכב וואס הייסט שבתאי [Shabtai], און אים אויף ענגליש זאגט מען Saturn, יא.

דיגרעסיע: שבתאי, שבת, און Saturday

סאו, דאס איז — יא, וויבאלד דו האסט געזאגט די טעג פון די וואך, קען איך מער אריינגיין אין דעם. שבת [Shabbos] איז Saturday. אויב מ׳טראכט, פארוואס הייסט עס Saturday? ווייל Saturn איז די זעלבע זאך, יא. און שבת האט שוין סתם אזוי א פשט אין דעם ווארט שבתאי. אונז ווייסן "שבת שבתון" [Shabbas Shabbason: a Sabbath of complete rest], אבער אויך האט עס א פשט. אפשר פארדעם הייסט שבתאי שבתאי, קען זיין פארקערט. ווייס איך נישט.

---

דער אכטער גלגל — גלגל הכוכבים הקבועים

Anyway, יעצט איז אזוי — אקעי, דאס זענען די זיבן כוכבי לכת. יעדער איינער האט זיין אייגענע גלגל, וואס דאס איז מסביר [masber: explains] פארוואס ער דרייט זיך עקסטער.

נאכדעם זעסטו אז ס׳איז דא אסאך נאך שטערנס. זעסט אז אלע אנדערע שטערנס, זיי דרייען זיך אויך. ווען ס׳גייט אריבער א נאכט און דו קוקסט אויף אלע שטערנס, און דו האסט די גלגל מזלות [galgal mazalos: the zodiac sphere], יא, די constellations, וואו ס׳זעט אויס — דו זעסט נישט יעדע נאכט די זעלבע שטערנס אויף די זעלבע פלאץ.

אבער די חילוק [khiluk: distinction] איז: די אלע שטערנס דרייען זיך די זעלבע. דו זעסט נישט אז איין טאג דער צפון שטערן איז נענטער צו די דרום שטערן ווי היינט. רעלאטיוו איינס צו די צווייטע זענען זיי די זעלבע, נאר צו אונז, די גאנצע זאך דרייט זיך.

פאר דעם האבן זיי געזאגט אז ס׳איז דא אן אכטע גלגל וואס "שבו שאר כל הכוכבים" [shebo she'ar kol hakokhavim: in which are all the remaining stars] — אלע אנדערע שטערנס זענען קבוע [kavu'a: fixed] אין דעם אכטן גלגל, אלעס אויף איינס, פאר דעם דרייען זיי זיך צוזאמען.

זיי דרייען זיך אויך, ווי דאס וואס זיי האבן געלערנט אז ס׳איז דא כוכבי לכת [kokhvei lekhet: planets] און כוכבי שבת [kokhvei sheves: fixed stars] — נישט פשט אז די כוכבי שבת דרייען זיך נישט, יעדער האט אנערקענט אז זיי דרייען זיך. דער פוינט איז אז זיי דרייען זיך ענליך איינער מיט די צווייטע, זיי טוישן זיך נישט די וועלט אויף איינס אויף די צווייטע. דאס איז וואס זיי האבן פארשטאנען. היינט פארשטייט מען אינגאנצן אנדערש — אונז לערנען נישט וואס מען לערנט היינט.

---

דער ניינטער גלגל — "הגלגל החוזר בכל יום ממזרח למערב"

נאכדעם איז דא א ניינטע גלגל. ניינטע גלגל — "הוא הגלגל החוזר בכל יום ממזרח למערב" [hu hagalgal hakhozer b'khol yom mimizrakh l'ma'arav: it is the sphere that revolves every day from east to west].

הסבר: וואס מאכט טאג און נאכט?

דארפסטו געדענקען א פשוט׳ע זאך: אונז לערנענדיג, ביי אונז אין חדר [kheyder: school] לערנט מען אויס אז די וועלט דרייט זיך ארום די זון, וועגן דעם ווערט מארגן "ויהי ערב ויהי בוקר" [vayehi erev vayehi voker: and there was evening and there was morning].

זיי האבן זיך געהאלטן, אזויווי מען קען זען די פאקט: די ערד שטייט אינדערמיט, און די זון דרייט זיך ארום די וועלט. די זון דרייט זיך ארום די וועלט, איז זי נישט אנדערש ווי די אלע זיבן כוכבי לכת וואס דרייען זיך ארום די וועלט.

אבער דו קוקסט יעדן טאג, זעסטו אז די זון איז אביסל אנדערש לפי ערך נעבן די לבנה, אביסל ווייטער פון די לבנה, אביסל ווייטער פון די שטערנס, און אזוי ווייטער. דאס האט גארנישט צוטון מיט דעם וואס די זון קומט ארויס יעדן טאג. ווייל קיינער טראכט נישט אז די זון, די טעגליכע סירקל וואס מ׳זעט דא, די סירקל פון די זון — קיינער טראכט נישט אז זי דרייט זיך ארום די גאנצע וועלט יעדן טאג. נישט דאס מאכט טאג און נאכט.

איז נישט נאר דעם — אלעס דרייט זיך אזא גאנצע טאג. הייסט, מען קוקט אינדערפרי זעט מען אנדערע שטערנס ווי ביינאכט, און ביינאכט אנדערע שטערנס פון אינדערפרי. דאס איז נישט די זעלבע וואס די שטערנס טוישן זיך רעלאטיוו צו די פלאנעטן — דאס איז אן אנדערע סייקל, דאס איז א טעגליכע סייקל וואס טוישט אלעס.

"הוא המקיף את הכל ומסבב את הכל"

ממילא האט ער געזאגט אז העכער דעם, העכער... אין די פיקטשער איז אפילו נישט דא, אבער העכער פון דעם איז די שטערנס. דא זעט מען די שטערנס ביי די העכסטע. קומט זיך דא א ניינטע גלגל וואס ער דרייט די גאנצע זאך יעדן טאג ממזרח למערב — פארקערט ווי אלע אנדערע דרייען זיך פון מערב למזרח. פאר דעם גייט עס פארקערט.

אבער די גלגל התשיעי איז א גלגל, וויפיל עס זאל זיין — "גלגל החוזר בכל יום ממזרח למערב". דאס איז וואס מאכט די טאג און די נאכט.

דיסקוסיע: איז יעדע גלגל משפיע אויף די אונטער אים?

Speaker 2: איך וויל פארשטיין — יעדע גלגל איז משפיע [mashpi'a: influences] אויף די גלגל אונטער אים, אזויווי די מלאכים זענען משפיע אויף די מלאכים אונטער אים? ס׳ארבעט אויך אין דעם סיסטעם?

Speaker 1: סאמהאו ארבעט עס אזוי אויף די איבריגע.

Speaker 2: אבער די אנדערע אויך, אזויווי די זיבעטע איז משפיע אויף די זעקסטע?

Speaker 1: יא, אבער נישט דירעקט. נישט דירעקט. זיי ארבעטן סאמהאו אזוי, אבער ס׳איז קאמפליצירט צו לערנען וויאזוי, ווייל ס׳איז נישט פשט אז ס׳איז א gear וואס דרייט זיך, ווייל דעמאלטס וואלטן אלע געדארפט דרייען די זעלבע שנעל, כדומה. ס׳איז קאמפליצירט. סאמהאו... און אויך דארף מען געדענקען אז דער אייבערשטער איז דער וואס איז מנהיג [manhig: directs/governs] די גאנצע גלגל.

Speaker 2: ער גייט דאגן?

Speaker 1: ניין.

פארוואס גייט דער רמב"ם נישט אריין אין די דעטאלן?

על כל פנים, לאמיר פרובירן. די אלע קשיות [kushyos: questions/difficulties] זענען גוטע קשיות, אבער דער רמב"ם האט...

Speaker 2: פארוואס האט דער רמב"ם געשטימט וועגן דעם? וואס איז קאמפליצירט?

Speaker 1: ער האט דייקא געוואלט זאגן די פשוט׳ע כללים [klalim: general principles] וואס מען קען חזר׳ן [khazern: review], וואס מען קען זען.

דיסקוסיע: אהבת ה׳ ויראה — אין די דעטאלן אדער אין די גרויסקייט?

Speaker 2: סאו דאס וואס דער רמב"ם זאגט אז מען מוז זיך מעיין זיין [me'ayen zayn: contemplate] אין דעם ברענגט אהבת ה׳ ויראה [ahavas Hashem v'yir'a: love and fear of God] — מיינט מסתמא נישט אין די דעטאלן, נאר אין די גרויסקייט פון דעם. מען זאל אנקומען צו דעם אז די גדלות ה׳ [gadlus Hashem: the greatness of God] וואס איז מנהיג די גאנצע גלגל.

Speaker 1: ביידע, ביידע. יעדע דעטאל לערנט מען, זעט מען בעסער וואס גייט פאר.

> [חידוש: דער מגיד שיעור זאגט אז ביידע — סיי די כללים סיי די דעטאלן — ברענגען צו אהבת ה׳ ויראה. יעדע דעטאל וואס מען לערנט, זעט מען בעסער וואס גייט פאר.]

מקור פאר ווייטערדיגע לימוד

יעצט, דער ניינטער גלגל, אזויווי ער זאגט דא — "הוא המקיף את הכל ומסבב את הכל" [hu hamakif es hakol um'savev es hakol: it encompasses everything and revolves everything]. דאס זאגט דער רמב"ם, יא. קודם כל, ווייל ער רינגלט ארום אלעס — דאס איז פשוט, ווייל ער איז דער גרעסטער, ער איז דער העכסטער, יא, ער surrounds everything. און ער דרייט אויך אלעס.

פארדעם זאגט דער רמב"ם, פארדעם שטייט אין די תורה אז דער אייבערשטער האט געמאכט די טאג און די נאכט די ערשטע זאך. דורך דעם וואס ער מאכט די טאג און די נאכט, מאכט ער אלעס אנדערש, ווייל דאס דרייט זיך, און אלעס וואס דרייט זיך אונטער אים, סאמהאו קומט פון דעם. וויאזוי פונקטליך איז נישט פאר יעצט.

אויב איינער וויל לערנען — ס׳איז דא נאך א פלאץ אין רמב"ם ווי ער מאכט די סדרים פון די גאנצע וועלט, דאס איז אין מורה נבוכים [Moreh Nevukhim: Guide for the Perplexed] חלק א׳ פרק ע"ב, און איך האב געמאכט א סעריע פון בערך צוועלף שיעורים אויף דעם, און נישט אזוי פשוט ווי דא. סאו עניוועיס, ווער ס׳וויל קען דארט קוקן, ס׳איז אויף לשון הקודש, און מ׳קען זען.

---

הלכה ב׳: פארוואס זעט מען נישט ניין באזונדערע גלגלים?

"דע שאתה רואה כל הכוכבים כאילו הן בגלגל אחד"

זאגט דער רמב"ם אן וויכטיגע זאך: "דע שאתה רואה כל הכוכבים כאילו הן כולן בגלגל אחד, ואף על פי שיש בהם זה למעלה מזה" [da she'ata ro'eh kol hakokhavim k'ilu hen kulan b'galgal ekhad, v'af al pi sheyesh bahem zeh l'ma'ala mizeh: know that you see all the stars as if they are all in one sphere, even though some are above others].

למעשה, אונז קוקן אויף די הימל, זעען מיר נישט קיין ניין גלגלים. די אלע גלגלים איז נישט פראקטיש א זאך וואס מ׳קען זען. וואס זעען מיר? מיר זעען אלע שטערנס אויף איינס — ס׳זעט אויס איינס קלענערע און גרעסערע, אבער ס׳זעט אויס אלעס איז אין די זעלבע הויך.

זאגט דער רמב"ם: דאס וואס דו זעסט אז אלע כוכבים זענען כאילו אין איין גלגל, כאילו די זעלבע הויך — יא, מיר זעען נישט אז איין שטערן איז ווייטער פון אונז ווי א צווייטע, מיר זעען נאר גרעסער און קלענער. ואף על פי שזה למעלה מזה — אמת׳דיג איז איינס העכער פון די צווייטע.

תירוץ: "שהגלגלים טהורים וזכים כזכוכית וכספיר"

תירוץ איז: "מפני שהגלגלים טהורים וזכים כזכוכית וכספיר" [mipnei shehagalgalim tehorim v'zakim k'zkhukhis ukh'sapir: because the spheres are pure and clear like glass and like sapphire].

דאס איז אוודאי דער רמב"ם׳ס טייטש, אבער דאס וואס שטייט "כעצם השמים לטוהר" [k'etzem hashamayim latohar: like the essence of the heavens in purity] (שמות כד:י) און אזוי די פסוקים, די גלגל אויף "כמעשה לבנת הספיר" [k'ma'aseh livnas hasapir: like the work of a sapphire brick] (שמות כד:י). יא, וואס דאס מיינט אז עס איז אונטער דער אייבערשטער, פירט דער הימל, וואס איז "כמעשה לבנת הספיר." ס׳איז דא אין פירוש׳דיגע שטיקלעך אין רמב"ם וואס ער רעדט וועגן דעם.

הסבר: וואס מיינט "טהורים וזכים"?

ווייל זיי זענען ריין — "טהורים" מיינט נישט אז זיי זענען הייליג, נישט טהורים אזויווי טהרה פון אייפל טהרה [eifal tahara: the red heifer purification]. אויבן איז דא — זיי זענען טראנספערענט, אז זיי האבן נישט קיין חומר [khomer: material substance]. "זכים" — טראנספערענט. זיי האבן יא א חומר, אבער אזא סארט חומר וואס מ׳קען דורך זען, אזויווי גלאז. א ווייכערע חומר, אן איידעלע חומר. גלאז! גלאז איז אן איידעלע חומר, א זאך וואס מ׳קען דורך זען. אזויווי ער זאגט "כזכוכית" — אזויווי גלאז, "כספיר" — אזויווי א בריליאנט, אזא שטיין וואס מ׳קען דורך זען.

מסקנא: "רואין אנו הכוכבים שבגלגל השמיני מתחת גלגל הראשון"

ממילא, "רואין אנו כוכבים שבגלגל השמיני מתחת גלגל הראשון" [ro'in anu kokhavim shebagalgal hashmini mitakhas galgal harishon: we see the stars of the eighth sphere from beneath the first sphere]. ביי אונז זעט אויס אפילו די שטערנס וואס זענען די העכסטע, איינס פאר די העכסטע, יא, די אכטע גלגל — זעען זיי אונז אויס אז זיי זענען אונטער די לבנה אפילו. זיי זעען נישט אויס אז זיי זענען העכער. פארוואס? ווייל עס איז פשוט זייער קלאר, מ׳זעט עס גלייך. און נאך מער — ווייל זיי זענען טראנספערענט, קען מען זען וואס ס׳טוט זיך אין די העכערע גלגלים. יא, ס׳זעט אויס אז די העכערע זענען נידריגער, אבער ס׳איז נישט אמת׳דיג נידריגער.

דיגרעסיע: קארעלאציע צווישן דעם העכסטן גלגל און דעם העכסטן מלאך

Speaker 2: איך גלייב אז ס׳איז דא א קארעלעישן צווישן דעם אז דער העכסטער מלאך און דער העכסטער גלגל זענען אזויווי די שרי פנים [sarei panim: angels of the Divine Presence]?

Speaker 1: ס׳איז דא א גרויסע רעלעישן, אבער דער הייליגער רמב"ם, וואס ער זאגט — איך גיי דיר אויך נישט זאגן, איך ווייס נישט, די אנדערע ווערטער ווייס איך נישט. ווייל ער זאגט "והוא המקיף את הכל" — ס׳ליגט אויך אויף דעם העכסטן הימל, דעם העכסטן מלאך. איז זיכער, אבער... ווייל דער מלאך טוט דעם שליחות [shlikhus: mission]. יא, ס׳איז דא וועגן דעם הימל. יא, מ׳דארף עס פארשטיין. געוואלדיג.

---

הלכה ג׳: גלגלים אין גלגלים — "כגלדי בצלים"

"כל גלגל וגלגל... נחלק לגלגלים הרבה"

יעצט זאגט דער רמב"ם אין אות ג׳ — אבער ביי מיר איז עס אות ג׳, איך האב פשוט געמאכט אנדערע אותיות ווייל ס׳איז פשוט אסאך לענגער.

זאגט דער רמב"ם: "דע שכל הגלגלים שאמרנו שהם תשעה" [da shekhol hagalgalim she'amarnu shehem tish'a: know that all the spheres we mentioned that are nine] — דאס איז די טעות [ta'us: error/question], וויפיל זענען דא? ניין. אזוי שטייט דא אין נסחאות [nuskha'os: versions] פון די תורה.

איז אויב אזוי פרעג איך דיר א שאלה: איז טאקע נאר דא ניין?

תירוץ איז: ניין, ס׳איז דא אסאך מער. "כל גלגל וגלגל משמונת הגלגלים שיש בהם כוכבים" [kol galgal v'galgal mishmones hagalgalim sheyesh bahem kokhavim: each and every one of the eight spheres that have stars in them] — די אכט וואס האבן כוכבים, יא, די ניינטע איז דאך א ליידיגע, די ניינטע דרייט פשוט אלעס — "נחלק לגלגלים הרבה זה למעלה מזה כגלדי בצלים" [nekhlak l'galgalim harbeh zeh l'ma'ala mizeh k'gildei betzalim: is divided into many spheres one above the other like the layers of an onion].

משל הצוויבל

אזוי ווי דו וועסט אמאל געעפענט אן אָניען — וואס זאגט מען אָניען אויף אידיש? א צוויבל. סארי. א גרויסע צוויבל — דאס איז די סארט פון די גאנצע וועלט. גלדי בצלים — צוויבל איז צוזאמגעשטעלט פון מערערע layers, יעדע layer איז א גאנצע באלי, right? ער נעמט ארום די גאנצע זאך.

ס׳איז דא זייער אסאך איידיעס, איך האב געברענגט נאר אכט — דאס איז בדרך כלל. אמת׳דיג, בדרך פרט קען מען אריינגיין אין מער.

פארשידענע ריכטונגען פון דרייען

"ומהם" — און פון דעם איז אויך דא פארשידענע סארטן. "מהם גלגלים סובבים ממערב למזרח" [mehem galgalim sovevim mima'arav l'mizrakh: some of them are spheres revolving from west to east] — א חלק דרייען זיך די נארמאלע וועג פון מערב למזרח, אזוי ווי אנדערע גלגלים. "ומהם סובבים ממזרח למערב" [umehem sovevim mimizrakh l'ma'arav: and some revolve from east to west] — איז דא א חלק וואס דרייען זיך פארקערט, פון מזרח צו מערב, "כמו הגלגל החוזר" [k'mo hagalgal hakhozer: like the revolving sphere] — אזוי ווי גלגל החוזר, וואס ער איז דער...

דיגרעסיע: "גלגל החוזר" אלס מליצה

אינגלעך האבן מיר אמאל געלערנט די מליצה [melitza: expression] "גלגל החוזר," וואס מ׳נוצט עס היינט אויף זאכן וואס דרייען זיך אהער. אבער "גלגל החוזר" אריגינעל קומט פון דעם אז די ניינטע גלגל דרייט צוריק און גייט פארקערט פון אלע אנדערע. אבער ס׳מיינט נישט אז אינעווייניג — דארט האב איך געזען די פיקטשער וויאזוי ס׳איז געווען. דאס איז אויך פאר א ריזען פארוואס ס׳הייסט epicycle אויף ענגליש. ס׳איז דא צוויי סארטן epicycles, אבער ס׳איז נישט יעצט אונזער נושא.

רעטראגרעיד — פארוואס האט מען געטראכט אז ס׳איז דא גלגלים אין גלגלים?

די פוינט איז: פארוואס האט מען דאס געטראכט? ווייל אויב מ׳קוקט אריין אין די הימל, זעט מען אז ס׳איז דא אסאך מאל וואס ס׳זעט אויס ווי איין שטערן גייט צוריקוועגס. ס׳הייסט אויף ענגליש retrograde. דאס הייסט, אמאל זעסטו אז למשל Mars א גאנצע יאר גייט עס ריכטיג ארום די זון, ארום די וועלט. דו קענסט דיר פארשטעלן אז ס׳פארט אויף עפעס א באלי וואס רוקט עס. נאכדעם זעסטו איין טאג, צווישן תשרי און חשוון, איך ווייס נישט ווען, אינמיטן גייט עס צוריקוועגס. זאגסטו: "איין מינוט, וואס איז געשען מיט מיין באלי?" די תירוץ איז אז אין דעם באלי איז דא נאך א קלענערע באלי, און יענע באלי דרייט זיך אנדערש, מאכט עס אויסזען אז ס׳גייט צוריק. ס׳גייט נישט אמת׳דיג צוריק, אבער ס׳זעט אויס ווי ס׳גייט צוריק. דאס איז די הסבר בדרך כלל פון די זאך.

כלל: "גלגל בתוך גלגל, אופן בתוך אופן"

און די כלל איז: די ניין גלגלים זענען די ניין מעין [main] גלגלים, אבער within די ניין איז דא נאך קליינע סייקלס, within די גלגל גייען זיי נאך א וועג. א גלגל, אזויווי ס׳שטייט אין רמב"ם — גלגל בתוך גלגל, אופן בתוך אופן [galgal b'tokh galgal, ofan b'tokh ofan: a sphere within a sphere, a wheel within a wheel]. ס׳איז דא גלגלים אין די גלגלים.

Speaker 2: אזויווי דו האסט פארציילט איז שוין זייער גרויס, ס׳איז דא זייער אסאך זאכן וואס דרייען זיך.

Speaker 1: זייער א קאמפליקירטע רעיון, די וועלט איז...

---

"אין ביניהן מקום פנוי" — נישטא קיין ליידיגע פלאץ

איין חידוש תדע: "וכולם אין ביניהן מקום פנוי" [v'khulam ein beineihen makom panui: and between all of them there is no empty space]. דאס איז אויך א וויכטיגע יסוד [yesod: foundational principle] פון דער רמב"ם, אז די וועלט איז נישטא קיין ליידיגע פלאץ. צווישן די גלגלים אויך נישט, און די וועלט איז נישט ערגעץ ליידיג. ס׳איז נישטא ליידיג — ס׳איז פול מיט לופט, ס׳איז פול מיט עפעס.

סאו, יעדע גלגל טאטשט די נעקסטע גלגל — דאס איז די נקודה [nekuda: the point]. ס׳הייסט אין די גמרא [Gemara: Talmud] "עובי הרקיע" [ovi haraki'a: the thickness of the firmament]. ס׳איז נישט פשט אז ס׳איז דא א הימל —

רמב"ם הלכות יסודי התורה, פרק ג׳ — מהות הגלגלים, מספר הגלגלים, חכמת התקופות, און די י"ב מזלות

---

מהות הגלגלים — פיזישע אייגנשאפטן

גלייך נאך די הימל הייבט זיך אן נאך עפעס א זאך, נאך א הימל צו א גלגל וכדומה. נאך א וויכטיגע זאך. יעצט גייען מיר לערנען וואס די גלגלים זענען.

כל הגלגלים — די אלע גלגלים — אינם לא קלים ולא כבדים. זיי האבן נישט קיין וואג, זיי וועגן נישט. ולא אין להם לא טעם ולא ריח — זיי האבן נישט קיין טעם און זיי האבן נישט קיין ריח. ולא אין להם לא עין ולא שאר עינות — "עין" טייטשט א קאליר.

דער בלויער קאליר פון הימל

ס׳זעט אונז אויס בלוי — אונז קוקן אויף די הימל, ס׳זעט אונז אויס בלוי. וזה שאנו רואין אותם כעין התכלת, למראית העין בלבד — ס׳זעט נאר אזוי אויס — לפי גובה האויר. איך ווייס נישט וואס דאס מיינט, "גובה האויר." עפעס, פאר סאמע ריזנס — ווייל די הימל איז הויך, ווייל די לופט איז הויך, די לופט מאכט עס אויסזען אזוי. איך ווייס נישט. ווייל די ווייטקייט, די וועג וויאזוי מ׳זעט די לעכטיגקייט, וויאזוי די אור, וויאזוי די לעכטיגקייט קומט אריין אין די אויגן פון די ווייטנס. דאס האט דער מוסלם נישט געטראכט. איך ווייס נישט. "לפי גובה האויר" — whatever that means.

פארוואס האבן זיי נישט קיין טעם און ריח

וכן אין להם לא טעם ולא ריח — "טעם" מיינט ס׳טעיסט נישט, ס׳טעיסט נישט כביכול, ס׳טעיסט נישט גארנישט, און ס׳שמעקט נישט. פארוואס? לפי שאין אלו המאורעים אלא בגופות שלמטה מהם. זיי האבן טאקע א גוף, זיי האבן נישט די סארט גוף וואס קען האבן א sense אזויווי א taste. און זיי האבן טאקע אויך עפעס א מין חומר, אבער חומר וואס איז מופקע פון די אלע זאכן.

---

פארם פון די גלגלים און די ערד׳ס פלאץ

זאגט דער רמב"ם: וכל הגלגלים האלו — די אלע גלגלים וואס זענען ארום די וועלט — אינן עגולין ככדור — זיי זענען אלע רונדיג אזויווי א גאנצע באלי — והארץ תלויה באמצע — די וועלט הענגט אינדערמיטן.

---

קליינע גלגלים (עפיסייקלס)

ויש למקצת הכוכבים גלגלים קטנים שהם קבועים בהם, ואין אותן הגלגלים מקיפין את הארץ.

דאס הייסט, די אלע גלגלים וואס מיר האבן גערעדט וואס גייען ארום די גאנצע וועלט — אויך די גלגל הי"ב מזלות, זיי נעמען ארום די גאנצע וועלט. אויך די גלגל הי"ב מזלות איז דא מער ווי ניין אמת׳דיג, אזויווי מיר האבן גערעדט, און דאס נעמט אויך ארום די גאנצע וועלט.

חוץ פון דעם איז דא קליינע גלגלים. חלק הכוכבים — א חלק פון די כוכבים — דאס איז אמת׳דיג וואס איך האב געזאגט פריער וועגן די, אז עס גייט זיין אין די pictures די קליינע — exactly, דאס איז וואס איך האב געזאגט פריער, אז עס איז דא נאך מושבות, דא נאך movements וואס דארף מאוון. אבער נישט דאס. דאס איז די — ווי אזוי רופט מען עס — חלק הכוכבים, א חלק פון די כוכבים. "כוכבים" מיינט די planets, האבן קליינע גלגלים וואס זיי ליגן אויף זיי. ואין אותן הגלגלים מקיפין את הארץ — און יענע דרייען זיך בכלל נישט ארום די וועלט.

דאס הייסט, ס׳איז דא אזויווי דא אזעלכע קליינע cycles וואס זענען עקסטער פאר זיך, און דא ערגעץ ליגט עפעס א באלי. אלא גלגל קטן שאינו מקיף קבוע בגלגל גדול המקיף — זיי זענען נישט א חלק פון די מערכת הגלגלים וואס נעמט ארום די וועלט.

---

מספר הגלגלים

וויפיל זענען דא? איז אזוי, זאגט דער רמב"ם דא א סכום.

> [חידוש:] אינטערעסאנט איז אז אין אן אנדערע פלאץ זאגט ער אז דאס איז נאר א ספק, אמת׳דיג קען זיין אז ס׳איז דא מער. מוז זיין לפחות אזויפיל, זאגט דער רמב"ם אין מורה נבוכים [Rambam's Guide for the Perplexed]. דער רמב"ם זאגט אכצן מוז זיין. יא, אכצן איז א minimum number. וואס קען אבער זיין אז ס׳איז דא נאך. ער האט דאך פריער געזאגט אז ס׳איז נאך דא אויסער די ניין איז דא נאך "מערערע." "מערערע" הייסט אז ס׳קען זיין מער. וואס איז לכאורה דער מער פון יענע ניין? אבער אמת׳דיג, איך זאג — איך זאג אים קודם די יסודות — אמת׳דיג איז דאך שוין מער.

מספר כל הגלגלים המקיפים את כל העולם — איז אכצן.

Speaker 2: לייען אין די גליוני הש"ס, דו האסט געטוישט צוויי מאל היינט.

Speaker 1: יא.

ומספר כל הגלגלים הקטנים שאינם מקיפין — איז שמונה, אכט.

ס׳איז דא א ריזן פארוואס — איך געדענק נישט יעצט פארוואס וועלכע האבן אזוי.

---

חכמת חשבון תקופות ומזלות — וויאזוי ווייסט מען פון די גלגלים

וממהלך הכוכבים — וויאזוי די שטערנס דרייען זיך — וידיעת שיעור סביבתן בכל יום ובכל שעה — צו לערנען די סדר פון די כוכבים און ווי לאנג זיי דרייען זיך יעדן טאג, יעדע שעה, פונקטליך. ומנטייתן לרוח צפון ומנטייתן לרוח דרום — ווי ווייט זיי זענען, דאס הייסט וועלכע ענגל [angle] זיי זענען אין די הימל, צו צפון צו דרום. פון מזרח צו מערב פארן זיי די גאנצע צייט, אבער זיי קענען אויך זיין צו מזרח און צו דרום, צו צפון און צו דרום.

ומגבהן מעל הארץ וקריבתן — ס׳קען זיין וועלכע ענגל ס׳איז רעלאטיוו צו די ערד, קען זיין אמאל איז ער העכער און אמאל נידריגער. דו קוקסט אים אן, א שטערן, אמאל איז ער העכער און אמאל איז ער נידריגער.

איז פון דעם, ווען מען קוקט די שטערנס — מזה יוודע מספר כל אלו הגלגלים וצורת הליכתן ודרך הקפתן.

דער יסוד פון דער מעטאדע

> [חידוש:] דאס הייסט, די גלגלים אליין קען מען נישט זען, אבער מען קען יא זען — די כוכבים זענען יא visible, מען קען זיי זען. און זעענדיג די כוכבים ווייסן זיי אז זיי גייען לויט די מהלך פון די גלגלים אויף וואס זיי זענען קבוע. דאס איז אלעס געבויט אויף די יסוד אז א כוכב פארט נישט פון זיך אליין — ס׳פארט ווייל ס׳איז אויף עפעס. ממילא, ווי גוט דו קענסט אויס׳חשבונ׳ען, דו קענסט פשוט קוקן מיט א טעלעסקאפ — נישט געווען קיין טעלעסקאפ ס׳איז געווען אמאל — אבער דו קענסט קוקן מיט די אויגן און זען ווי די כוכבים רירן זיך, און פון דעם וועסטו אויסרעכענען וויפיל גלגלים ס׳זענען.

"חכמתכם ובינתכם לעיני העמים"

וזו היא חכמת חשבון תקופות ומזלות — דאס איז די חכמה פון חשבון תקופות ומזלות [the wisdom of calculating seasons and constellations] וואס וועט זיין נוגע פאר קידוש החודש [sanctification of the new month] און אנדערע זאכן.

וואס נאך איז עס נוגע? ער זאגט — ער מיינט צו לכאורה אז די חכמה ווערט דערמאנט אין די גמרא [Talmud]: "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" [דברים ד:ו — "For it is your wisdom and understanding in the eyes of the nations"].

וספרים הרבה חיברו בה חכמי יון — אפשר וועגן דעם איז די חכמה יונה של מחבר געווען. ס׳איז — ווען אידן פארשטייען עס, איז עס "חכמתכם ובינתכם לעיני העמים."

יא, דאס איז א פראבלעם. על כל פנים, וואס ער מיינט צו זאגן איז אז אונז — ס׳שטייט אין די גמרא דירעקט דערמאנט חכמת חשבון תקופות, מיינט עס דאס. פארשטייען דאס.

ס׳איז זייער צו וויסן, ס׳איז זייער צו וויסן — מילא וויכוח הגלגלים, אונז זענען דא, און ווי די גלגלים פארן, וכו׳ וכו׳ וכו׳ — אונז זענען דא, דאס איז א גרויסע חכמה, דאס וואס ער זאגט. די חכמה יונית [Greek wisdom] האט מען זיך מתעסק געווען אין דעם. איך ווייס נישט פארוואס ער וויל זיך פארענטפערן דא וועגן די חכמה יונית — אפשר וועגן וואס די גמרא זאגט אז ס׳איז דא געוויסע זאכן וואס די גוים ווייסן אויך, אפשר איז דאס די פשט פון די גמרא. איך ווייס נישט, איך ווייס נישט.

---

גלגל התשיעי און די י"ב מזלות

איבערבליק: וואס מיר האבן ביז יעצט געלערנט

עד כאן האבן מיר געלערנט, זאגט ער, האבן מיר געלערנט וועגן די ניין גלגלים: וועגן אונז זענען דא זיבן כוכבי לכת [seven planets], און די אכטע גלגל זענען מיר דא אלע כוכבים — וואס הייסט די כוכבים קבועים [fixed stars], יא? — און די ניינטע גלגל וואס איז די גלגל העליון [the uppermost sphere].

יעצט גייט ער רעדן — וואס גייט פאר אין די אכטע גלגל.

דיסקוסיע: וועלכע גלגל רעדט מען יעצט?

Speaker 2: אמת? איך האב געמיינט מיר גייען רעדן די ניינטע.

Speaker 1: סיי ווי.

Speaker 2: איך האב געמיינט מיר האבן גערעדט אז די אכטע איז למעלה מן הטבע?

Speaker 1: יא.

Speaker 2: שבתאי, די זיבעטע איז טבע, און די אכטע איז וואס?

Speaker 1: למעלה מן הטבע, יא. די אכטע גלגל.

Speaker 2: וואס זאגט ער פון די ניינטע גלגל?

Speaker 1: ער רעדט דא פון די מקיף והסובב — רייט, רייט. די אכטע גלגל איז דארט וואו ס׳איז דא די שטערנס, רייט. און נאכדעם מיט די ניינטע שטערן — זאגט ער, ער גייט עס מסביר זיין דא קלאר.

---

די חלוקה פון גלגל התשיעי אין צוועלף חלקים

יעצט גייען מיר רעדן וועגן וואס געשעט, וויאזוי ארבעט די כוכבים אין די ניינטע גלגל.

לאמיר נעמען אזוי: גלגל התשיעי, שהוא מקיף את הכל — דאס איז די העכסטע גלגל. במילים אחרות, אויב איינער וויל רעדן וועגן די גאנצע הימל, יא? סך הכל, אלעס, נישט נאר איין קליינע lower פארט — איז די חכמים הקדמונים, לכאורה מיינט ער דא נישט דווקא יודישע חכמים, ער רעדט די אמאליגע חכמים, די אסטראנאמערס, האבן עס צוטיילט אויף צוועלף חלקים, די י"ב חלקים.

זייער פשוט האבן זיי געטון, זייער פשוט. זיי האבן גענומען די הימל, זיי האבן געזאגט אז די הימל איז 360 degrees, האבן זיי געזאגט יעדע צוועלף איז דרייסיג degrees, יא? פשוט א צוועלפטל דערפון — דאס איז איין חלק.

וכל חלק וחלק קראו לו שם — זיי האבן עס גערופן א נאמען — על שם צורה שתיראה בו מן הכוכבים שלמטה ממנו שהם מכוונים תחתיו.

דאס הייסט, די נעמען, זאגט דער רמב"ם — אן אינטערעסאנטע זאך — די נעמען פון די חלקים פון די הימל, די נעמען על שם די כוכבים פון אונטער זיי. די כוכבים זענען דאך אין די אכטע גלגל.

> [חידוש:] יעצט, אבער די זאך וואס מ׳טיילט איז נישט די אכטע גלגל, ווייל די אכטע גלגל איז נישט אזוי גרויס, די אכטע גלגל איז אביסל קלענער. וואס מ׳טיילט איז עכט די ניינטע גלגל, די סך הכל פון אלעס. אבער מ׳האט עס גערופן נעמען על שם וואס די כוכבים זעט מען אין איין שטאק אראפ, כביכול.

Speaker 2: יא.

די צוועלף מזלות

דאס זענען די מזלות הידועים וואס יעדער איינער ווייסט, וואס זיי זענען צוועלף, און זיי...

Speaker 2: דער רמב"ם זאגט דאך גארנישט וועגן די גלגל, ער זאגט נאר פארוואס די כוכבים זענען אויס — איינער קלאפט אין די אנדערע, יא? די אויסשטעל פון די כוכבים אין די גלגל.

Speaker 1: דאס איז פארוואס זיי הייסן אזוי. איך גיי באלד זאגן פארוואס זיי הייסן אזוי.

די מזלות זענען הייסן אזוי:

1. טלה [Aries]

2. שור [Taurus]

3. תאומים [Gemini]

4. סרטן [Cancer]

5. אריה [Leo]

6. בתולה [Virgo]

7. מאזנים [Libra]

8. עקרב [Scorpio]

9. קשת [Sagittarius]

10. גדי [Capricorn]

11. דלי [Aquarius]

12. דגים [Pisces]

יא, תש"ת סא"ב מע"ק גד"ד — מ׳קען זיך דאס דערמאנען די ראשי תיבות [mnemonic acronym].

Speaker 2: יא, יעצט, חודש אדר איז באקאנט מזל דגים.

Speaker 1: יא, דאס איז די ראשי תיבות וואס די רש"י [Rashi] ברענגט. און די צוועלפטע חלק פון דעם...

Speaker 2: יא.

---

דיסקוסיע: מזלות און חדשים — א וויכטיגע חילוק

> [חידוש:] די אינטערעסאנטע זאך איז אז דאס האט גארנישט מיט חדשים [months], ווייל די חדשים איז דאך — דאס איז די לבנה [the moon]. דאס איז פון די זון, נישט פון די זון אפילו, דאס איז פון די מזלות. די מזלות האבן גארנישט מיט די לבנה. דאס וואס ס׳איז דא פונקט צוועלף חדשים וואס איז בערך מכוון קעגן די צוועלף מזלות — אבער נישט אמת׳דיג — ווייל מזלות איז א חלוקה פון די וועלט וואס דער רמב"ם לערנט דא. גראדע די זון גייט אריין אין יענע מזל אין בערך אין יענע חודש, וואס דערפאר הייסט עס אזוי, יא, אמת. אבער ס׳איז דא א גאנצע תורה און אומפארשונג וועגן למשל וואס טוט מען ווען ס׳איז דא אן עיבור יאר [leap year], אבער ס׳מאכט נישט קיין sense די גאנצע קשיא, ווייל דאס האט נישט קיין שייכות מיט די לבנה.

Speaker 2: אבער פארוואס ארבעט עס טאקע? די גלגל התשיעי האט עפעס א קשר צו די לבנה?

Speaker 1: אמת, אמת, די מזלות האבן גארנישט מיט די לבנה. די לבנה קומט נישט דא אריין. מזלות איז א חלוקה פון די...

זאגט דער רמב"ם אזוי — דער רמב"ם זאגט צוויי זאכן:

1. ס׳איז א טעארעטישע צעטיילונג פון די גלגל אין צוועלף חלקים.

2. און פארוואס האט מען צעטיילט? פארוואס רופט מען עס אזוי? דאס איז נוגע פאר אסטראנאמיע, אפשר פאר אסטראלאגיע, פאר אנדערע ריזנס, פאר אנדערע זאכן.

אבער דאס נוגע פאר אסטראנאמיע איז צו וויסן אז די גאנצע גלגל, די גאנצע circle ארום און ארום, צעטיילט מען אויף צוועלף, און מ׳רופט די חלקים על שם דאס.

---

"גלגל התשיעי עצמו אין בו לא חלוקה ולא צורה"

יעצט, דער רמב"ם זאגט א וויכטיגע זאך: "גלגל התשיעי עצמו אין בו לא חלוקה ולא צורה מכל הצורות האלו ולא כוכב."

און די ניינטע גלגל, האבן מיר געלערנט, ער דרייט זיך פשוט, ס׳איז גארנישט דא דארטן, ער איז סימפל. ער דרייט זיך פשוט איינמאל א טאג.

פארוואס רופט מען בכלל אז — "אלא בחיבור הכוכבים שבגלגל השמיני"? ווייל די כוכבים פון די אכטע גלגל — "הוא שייראה בכוכבים גדולים שבו תבנית הצורות האלו או קרוב מהן."

אין די כוכבים, ווען מען קוקט — יעדער האט איינמאל געזען די pictures, איך האב נישט דא קיין picture, אבער מען קען אויך גיין אינדרויסן ביינאכט און זען. מען דארף נוצן די imagination צו זען א גדי אדער צו זען א דגים, אבער עפעס — די פריערדיגע האבן געזען די איידיע אויסצומאלן כוכבים.

רמב"ם הלכות יסודי התורה, פרק ג׳ — די צוועלף מזלות, גרויס פון די כוכבים, און נפש ודעת הגלגלים

די צוועלף מזלות — צורות אין די שטערנס

פארוואס רופט מען בכלל אז "הוא אלה ברקיע השמיני, והכוכבים שבגלגל השמיני, היא שיראה בכוכבים גדולים שבתחתית הצורות או על יד קרוביהם"? אין די כוכבים [stars], ווען מ׳קוקט — יעדער איינער האט געזען די pictures, איך האב נישט דא קיין picture, אבער מ׳קען אויך גיין אינדרויסן ביינאכט און זען. מ׳דארף נוצן imagination צו זען א גדי [Capricorn] אדער צו זען א דגים [Pisces], אבער עפעס די פריערדיגע האבן געזען די אויסשטעל פון כוכבים אז...

אקעי, דו דארפסט א בעסערע זאך צו זען.

ניין, מ׳קען זען אסאך מער. יא, האסטו אסאך נעמען פון constellations, וואס הייסט, יא, אסאך pictures וואס מענטשן זאגן אין דעם הימל. די צוועלף זענען פשוט צוועלף פון די pictures וואס... זיי זענען אויך מסכים, וואס זענען גראדע בערך צעטיילט טאקע די הימל אויף צוועלף. זיי זענען בערך אין די צוועלף פלעצער.

ממילא האבן מיר גערופן... דער רמב"ם קערט נישט וועגן די... מענטשן לערנען, איך ווייס, די Big Dipper און איך ווייס וואס גייט דארט. דאס איז נאך א צורה וואס מ׳זעט, אבער ס׳האט גארנישט מיט דעם, ווייל ס׳צעטיילט נישט די וועלט. ס׳איז נישט פאר די חשבון וואס צעטיילט די גרויסע גלגל אין צוועלף. סאו, זייער וויכטיג, זייער אינטערעסאנט.

---

הלכה ט׳ — "לא היו מכוונות אלא בזמן המבול": Precession of the Equinox

יעצט, דאס איז די צוועלף חלקים. יעצט, דער רמב"ם זאגט אן אינטערעסאנטע זאך:

"ואלו השתים עשרה צורות שאתה רואה שאנו מדברים בהן, לא היו מכוונות כנגד אותן החלקים אלא בזמן המבול" [These twelve constellations were only aligned with their corresponding sections at the time of the Flood].

אינטערעסאנט. איך האב דיר יעצט געזאגט, פארוואס צעטיילט מען די וועלט? פארוואס איז דער ערשטער חלק פון די הימל, למשל, הייסט טלה [Aries]? ווייל דארט איז דא א מזל, די שטערנס וואס זעען אויס ווי א טלה. גראדע, דו קוקסט דארט, דו וועסט זען ס׳איז נישט פונקט דארט. דער טלה איז גראדע אין די wrong פלאץ.

פארוואס? ווייל היינטיגע צייטן האט זיך שוין גערוקט. ווייל די גאנצע זאך וואס מיר זאגן אז דאס בלייבט קבוע — די שטערנס רעלאטיוו איינע צו די צווייטע — דאס איז נישט אינגאנצן ריכטיג. ס׳האט יא עפעס א מהלך, וואס נאר נעמט זייער לאנג.

דער חשבון פון "בזמן המבול"

ממילא, דאס וואס איז געווען — דאס איז די צייט פון די מבול [the Flood], דאס איז וואס דער רמב"ם האט פארשטאנען, אז אין יענע צייטן, לויט די חשבון, מוז עס זיין דעמאלטס. די חכמים וואס האבן געגעבן די נעמען, זיי האבן געלעבט בזמן נח, בערך.

> חידוש: פלא. ס׳איז שטימט. איך מיין אז ס׳איז שטימט בערך. ווער ס׳קען די חשבון... איך קען נישט די חשבון, אבער ווער ס׳האט געמאכט די חשבון... דאס הייסט אויף ענגליש די "precession of the equinox."

דער חשבון אז דער גאנצער הימל רוקט זיך, ממילא די מזלות טוישן זיך. ממילא היינט, אז דו קוקסט אין חודש אדר, וועסטו נישט זען אינגאנצן די דגים [Pisces], ווייל ס׳שטימט נישט אינגאנצן לויט׳ן חשבון. ס׳האט זיך שוין אביסל גערוקט. אבער די נעמען זענען געבליבן פון דעמאלט, ווייל ס׳איז געגאנגען מיט די נעמען פון די חכמי הקדמונים. נח האט שוין געמאכט די נעמען — ס׳איז דא אזא סברא אז ער איז געווען דער חכם בזמן המבול.

דער רמב"ם׳ס ווערטער — די כוכבים פון גלגל השמיני סובבים בכבדות

לפי, אזוי זאגט דער רמב"ם, ער זאגט... ער רעדט אויס דירעקט וואס איך האב געזאגט. ער זאגט:

"לפי שכל אלו הכוכבים שבגלגל השמיני כולם סובבים" — ס׳איז נישט די איינציגסטע צו זאגן אז די גלגל השמיני זענען כוכבים קבועים, דאס איז נאר רעלאטיוו. אזויווי די זון, אלעס דרייט זיך אמת׳דיג.

"אלא שהם סובבים בכבדות, ומהלך השמש כנגד יום אחד הולך כנגדו כל כוכב מהם בקרוב משבעים שנה" — בערך, אזויווי די זון גייט אין איין טאג, גייט ער אויף זיבעציג יאר. פארשטייסט, לפי ערך, נעמט עס אפאר טויזנט יאר אז ס׳זאל זיך רוקן א יאר, אזויווי די זון רוקט זיך.

דיסקוסיע: וואס מיינט "בזמן המבול"?

Speaker 2: וואס טייטש? די גלגלים האבן זיך אוועקגערוקט איינע פון די אנדערע, די סדר האט זיך געטוישט?

Speaker 1: נישט די מזל האט עס געמאכט, ס׳האט זיך נישט געטוישט קיין סדר. אזויווי די סדר געפינט זיך נישט יעדע מאל, ער רוקט זיך די גאנצע צייט, אזויווי די שטערנס רוקן זיך. זיי רוקן זיך נאר אסאך סלאוער.

ממילא דער רמב"ם שטייט אין זיין צייט, און ער זעט — לאמיר זאגן א משל, איך ווייס נישט די עכטע חשבון — לאמיר זאגן אז ער זעט אז דער מזל גדי ליגט א חודש אפגערוקט פון זיין פלאץ וואו ער האט געדארפט זיין. גייט ער אריינטראכטן: ווי לאנג נעמט אנצוקומען פון דארט ביז דא? בערך דריי טויזנט יאר. ווען איז געווען דער מבול? בערך דעמאלט. רופט ער עס "זמן המבול."

ס׳איז נישט דווקא דער מבול. דו ביסט גערעכט אז עפעס א סוד ליגט דא, אבער נישט אז דער מבול האט עס געמאכט. פשוט איז נישט אז פון בריאת העולם, נאר פון זמן המבול איז דעמאלטס געווען די חכמים וואס האבן געגעבן די נעמען, און דאס איז אלעס.

ער זאגט דאס סתם ווייל ער וויל קלאר מאכן אז ער וויל נישט רעדן דווקא פון די pictures, ער וויל רעדן פון די חלקת השמים, וואס גראדע רופט מען עס אזוי. ער וויל נישט רעדן פון גארנישט, ער וויל דיר נאר זאגן כללים. אבער שפעטער אין הלכות קידוש החודש רעדט ער יא מער, ער ניצט די מזלות.

באמערקונג: דער רמב"ם, מזלות, אסטראנאמיע און אסטראלאגיע

יא, דער רמב"ם ניצט די מזלות, נישט ווייל... איינער זאגט א מחלוקת, דער רמב"ם גלייבט נישט אין מזלות. מזלות איז א פיזישע זאך, ס׳שטימט נישט. דער רמב"ם חולק׳ט אויף דעם אז די מזלות האבן א השפעה אויף אונזער... דאס איז אן אנדערע נושא. אבער ער זאגט אז ס׳איז דא מזלות, און ס׳איז דא מצטייר — דאס איז אסטראנאמיע, דאס איז נישט אסטראלאגיע.

---

חידוש פון דער עקידת יצחק: פארוואס דרייט זיך דער העכסטער הימל סלאו?

יענער גייט בכבדות — ס׳איז דא א פשטות. ס׳שטייט דאך דארט "כוכבים נלחמו ממסילותם" [שופטים ה:כ — "The stars fought from their courses"]. איך האב געזען א תורה פון דער עקידה [עקידת יצחק, ר׳ יצחק עראמה], ער זאגט: פארוואס דער העכסטער הימל דרייט זיך אזוי slow? ס׳דארף דאך זיין פארקערט — ווי העכער דארף ער קענען גיין שנעלער.

> חידוש פון דער עקידת יצחק: זאגט ער, אז "תכלית הידיעה שלא נדע" [the ultimate knowledge is knowing that we don't know] — ווי העכער מען איז, פארשטייט מען בעסער. און די אלע כוכבים גייען דאך מיט א שכל וואס זיי האבן, אזויווי דער רמב"ם גייט זאגן — דער שכל טרייבט זיי. ווי העכער ער איז, פארשטייט ער אז ער פארשטייט ווייניגער, ממילא גייט ער סלאוער, נישט שנעלער.

דאס איז אן אינטערעסאנטע תורה פון דער עקידת יצחק.

---

הלכה י׳ — גרויס פון די כוכבים

דער רמב"ם׳ס ווערטער

שוין. יעצט גייט ער אונז זאגן ווי גרויס זענען די כוכבים, און דאס איז אויך נומערן. אבער וואס וועט עס אויסגעוועלט פאר׳ן רמב"ם צו זאגן אז בזמן המבול? ווייל דו קענסט זאגן אז אפילו היינט איז דא עפעס א געוויסע דמיון. היינט זעט מען אויך עפעס אן ענליכקייט פון די מבול. יא, אבער היינט ווייסט יעדער איינער אויך — דו וועסט לערנען אסטראלאגיע, אסטראנאמיע, וועט מען דיר זאגן אז די pictures זענען אין די wrong פלאץ.

דער פראבלעם איז שוין אז די picture שטימט נישט. די picture איז נישט אין די פלאץ פון די צוועלפטל פון די גלגל. ס׳איז נישט אז די picture איז צעטיילט אין exact צוועלף different locals. די picture איז אין די wrong פלאץ.

יא, ס׳איז אן אנדערע פראבלעם. די אסטראנאמערס זענען מיטשען זיך... נישט די אסטראנאמערס, די אסטראנאמערס קערן נישט, אבער די אסטראלאדזשערס האבן א פראבלעם מיט דעם, ווייל ס׳מיינט אז זייערע מזלות...

דער רמב"ם וויל זאגן רמזים אין די תורה, איך ווייס נישט.

דער רמב"ם׳ס נומערן

אקעי. יעצט איז וויסן אן אינטערעסאנטע זאך. דער רמב"ם וויל זאגן פשוט די sizes. פארוואס זאל ער דאס זאגן? איך ווייס נישט. ניין, ער מיינט צו זאגן, ווייל ווען א מענטש קוקט ארויף אויפ׳ן הימל זעט אים אויס אלעס בערך די זעלבע, לאמיר זאגן. ס׳זעט נישט אויס קלאר. אבער ווען מ׳וועט זיך גוט רעכענען ווייסט מען אז ס׳איז נישט אזוי סימפל.

"וכל הכוכבים הנראים, יש מהם כוכבים קטנים שהארץ גדולה מכל אחד מהם, ויש מהם כוכבים גדולים שכל אחד מהם גדול מן הארץ כמה פעמים" — כוכב א׳. אזוי הייסט ער. שהארץ גדולה מאחד מהם, ויש מהם כוכבים שכל אחד מהם גדול מן הארץ כמה פעמים. ס׳איז דא שטערנס וואס זענען אסאך גרעסער ווי די ערד.

זאגט ער: "והארץ גדולה מן הירח כמו ארבעים פעמים" — אונזער ערד איז גרעסער ווי די לבנה בערך פערציג מאל.

"והשמש גדולה מן הארץ כמו מאה ושבעים פעמים" — די זון איז ווידעראום גרעסער ווי די ערד הונדערט און זיבעציג מאל.

"נמצא הירח אחד מששת אלפים ושמונה מאות מן השמש בקירוב" — אז די לבנה איז א זעקס טויזנט אכט הונדערטסטל פון די שמש. יא, ווייל ער מאכט די חשבון: פערציג מאל הונדערט און זיבעציג.

"ואין בכל הכוכבים כוכב גדול מן השמש, ואין קטן ממה שנקרא כוכב בגלגל השני" [Mercury] — ס׳איז נישטא קיין גרעסערע כוכב ווי די שמש, און ס׳איז נישטא קלענער ווי דער וואס הייסט כוכב אין גלגל השני.

---

חידוש: די נומערן שטימען נישט — אבער דאס מאכט גדלות הבורא נאך גרעסער

שוין, די אלע numbers — וויפיל איך וויל רעדן וועגן דעם רמב"ם — די numbers האלט מען נישט היינט. פארוואס? Mostly ווייל מ׳האט געכאפט אז די וועלט איז אסאך גרעסער ווי דער רמב"ם האט געטראכט.

> חידוש: דאס איז א זייער אינטערעסאנטע זאך, אויב מ׳וויל טראכטן פון ווי גרויס... מיר האבן גערעדט פון אהבת ה׳, יראת ה׳, גדלות הבורא... די גאנצע וועלט איז אין אונזערע השגות אסאך גרעסער וויפיל זיי האבן געטראכט. ממילא קומט אויס די חשבון אנדערש.

זיי האבן געמאכט די גאנצע חשבונות לויט וויפיל מ׳זעט עס דא — קומט אויס אז ס׳מוז זיין אזוי גרויס, בדומה. אויב די גאנצע זאך איז אסאך ווייטער — למשל, אפילו די ירח איז נישט גענוי היינט. למשל, מ׳זעט, כדי ס׳זאל זיין אזוי גרויס אין אונזערע אויגן, האט עס געמוזט זיין אזוי קליין. אבער אמת׳דיג איז עס אסאך מער מאל גרעסער, ווייל ס׳איז אסאך ווייטער ווי מ׳האט געטראכט.

אזוי אויך מיט די לבנה, פארקערט — די לבנה איז נענטער, ממילא האט מען עס געמאכט אסאך קלענער. די לבנה זאגט מען היינט אז ס׳איז בערך א דריטל אדער א פערטל פון די וועלט [ערד], נישט קיין פערציגסטל. עפעס אזוי. Exactly. ס׳איז פשוט — די מרחק [distance] האבן זיי נישט גערעכנט גוט, און ממילא האבן זיי געמיינט די numbers wrong.

און באופן כללי איז אלעס אסאך אסאך גרעסער ווי מ׳האט געמיינט. אזוי אז מ׳קען דאך מער... מ׳ווערט מער נתפעל פון די גדלות הבריאה, נישט ווייניגער, נאר מער.

אסאך גרעסער ווי מ׳האט אמאל געמיינט. די אלע ניין גלגלים פיטן אריין ביי זיי אין אזא ווי איין קליינע געגנט פון די וועלט. אפילו די "known universe" איז אסאך גרעסער פון דעם. ס׳פיט די גאנצע ניין גלגלים וואס זיי האבן געמיינט. זיי האבן געמיינט אז די וועלט איז זייער קליין.

פון דא לערנט מען זיך אז די וועלט איז גרעסער ווי מ׳טראכט.

---

הלכה י"א — "כולם בעלי נפש ודעה והשכל הם"

דער רמב"ם׳ס ווערטער

געוואלדיג. נאך א וויכטיגע זאך. יעצט, דער רמב"ם האט דאך געשריבן פאר וואס, און אסאך מענטשן מאכן חוזק פון דעם, אבער ס׳איז דאך א חלק אמת אין דעם. די נעקסטע זאך איז שוין נישט קיין חלק אמת, נאר נישט אלעס וואס מ׳פארשטייט נישט מיינט נישט אז ס׳איז נישט אמת. איך וויל נאר זאגן וואס ער זאגט.

"כל הכוכבים והגלגלים כולם בעלי נפש" — זיי האבן אלע א נפש [soul], איין זאך.

א צווייטע זאך: "ודעה והשכל הם" — זיי האבן אויך א שכל [intellect].

דאס הייסט, צוויי זאכן: זיי זענען בעלי נפש און זיי זענען בעלי שכל. אזוי ווי א קו [cow], אדער א קו האט אפשר אביסל שכל — א מורא׳דיגע שכל האט זי זיכער נישט קיין שכל.

די אלע גלגלים זענען סיי בעלי נפש — זיי האבן א נפש — און סיי זענען זיי בעלי שכל. צוויי זאכן וואס זיי טוען, וואס זיי זענען.

דער חילוק צווישן "נפש" און "דעה"

און איך וועל זאגן אן עברי טייטש:

- "נפש" איז טייטש א זאך וואס קען זיך אליינס רירן — גארנישט רירט עס נישט, עס רירט זיך אליינס.

- "דעה" מיינט אז ער קען זיך רירן לויט א חשבון.

דאס הייסט, א בהמה׳לע, למשל, רירט זיך אויך אליינס, אבער נאר לויט תאוות ורצונות. זי האט אינסטינקטן, אזעלכע זאכן. זי קען נישט מאכן א חשבון "איך דארף פארן קיין אויסטראליע ווייל דארט איז דא אפשר א גוטע לופט." ס׳איז דא בהמות וואס פארן קיין אויסטראליע, אבער נישט ווייל זיי ווייסן, נאר מער ווייל זיי האבן אזא built-in נטיה צו פארן דארטן. סיידן מען קען מיט אים ברעכן יענע שטיקל וואס געט אים די נטיה אז ער זאל נישט פארן.

א מענטש האט שכל — ער קען פארן קיין אויסטראליע ווייל ער ווייסט אז דארט איז אויסטראליע, און אויב מ׳פארדרייט אים א קאפ וועט ער צוריקגיין.

אנווענדונג אויף די גלגלים

די זעלבע זאך האבן זיי פארשטאנען די גלגלים. פארוואס פארט ער? ווער מאכט אים פארן? ווייל ער פארשטייט אז ער דארף פארן. דאס הייסט, ער האט א נפש — ער קען זיך אליינס פארן, גארנישט שטופט אים נישט. דאס הייסט, דער אייבערשטער אין די ענדע...

רמב"ם הלכות יסודי התורה, פרק ג׳ (המשך) — נפש ודעת הגלגלים, און הקדמה צו ד׳ יסודות

---

נפש ודעת הגלגלים — פארוואס דארפן גלגלים האבן אן אייגענעם כח?

דיסקוסיע: דער אייגענער כח פון די גלגלים

Speaker 1: אבער פארוואס זאל ער עס טאקע וועלן? אויב דער אייבערשטער איז מנהיג די גלגל, פארוואס פעלט אויס אז ער זאל האבן אן אייגענעם כח?

Speaker 2: ער מיינט נישט אז ער איז מנהיג אזוי ווי... דער אייבערשטער פירט די גלגל, אבער ער געבט אים די ברירה, ער געבט אים די ברירה, און אויך די ברירה צו טשוזן [choose] זיי אליין.

Speaker 1: ער האט נישט קיין ברירה צו טשוזן, ברירה איז דא נאר ביי אונז.

Speaker 2: אין די כוכבים, ס׳איז דא א חלק וואס זיי רעכענען זיך אויך מיט אין די גלגל, אזוי ווי ער האט געזאגט.

Speaker 1: איך ווייס נישט, וואס דו פרעגסט א גוטע קשיא [question/difficulty]. אפשר די כוכבים איז פשוט א פארט [part] פון די גלגל.

---

"השמים מספרים כבוד קל" — כפשוטו

Speaker 2: אבער דו זאגסט אז ס׳איז דא מענטשן וואס וואונדערן זיך אויף דעם רמב"ם, אבער עצם דארף מען זיך נישט וואונדערן, ווייל אין אלע תפילות [prayers] זאגן מיר אזוי — "השמים מספרים כבוד קל" [The heavens declare the glory of God — Psalms 19:2], און אזוי ווייטער. דער רמב"ם שטימט זייער גוט מיט אלע פסוקים [verses], ווייל אלע פסוקים זאגן אז די שמים [heavens] און אלע מערכות השמים [celestial systems] איז מספרים כבוד קל [declare the glory of God].

Speaker 1: ניין, דאס איז נישט אזא גרויסע קשיא, ווייל דער רמב"ם האט געזאגט אז "השמים מספרים" איז ליטעראלי [literally], ס׳איז ממש כפשוטו [in its plain meaning].

Speaker 2: ניין, נישט נאר דער רמב"ם — מ׳האט געזאגט אז זיי מאכן אונז, ווען מ׳באטראכט די גדלות [greatness] מאכט עס אונז משבח זיין [praise], אבער די פשוט׳ע פסוקים זאגן אז *זיי* זענען משבח.

---

חידוש: וואס הייסט "משבח" אן א מויל?

Speaker 1: דער רמב"ם אליינס זאגט — ס׳שטייט "הללו את ה׳ מן השמים הללוהו במרומים" [Praise the Lord from the heavens, praise Him in the heights — Psalms 148:1] — אז די ערשטע האלב פון די הללוי-ה רעדט כפשוטו, און די צווייטע האלב איז נאר אז ס׳איז אונז, ווייל די וועלט האט נישט קיין שכל [intellect] — די ערד, די תהומות [depths], זיי האבן נישט קיין שכל.

Speaker 2: באט [but], איך זאג נאר א פשוט׳ע זאך.

Speaker 1: און דער רמב"ם — דאס מאכט דער רמב"ם אליינס קלאר אין מורה [Moreh Nevuchim / Guide for the Perplexed]. ווען מ׳זאגט שכל, נפש [soul], מיינט מען נישט אז ער האט עפעס א נשמה [soul] וואס ער גייט ווערן מיט גלגול [reincarnation], איך ווייס וואס. ס׳מיינט כפשוטו — אז די כח התנועה [power of motion] וואס ער האט, איז זיין אייגענע כח.

איך פארשטיי אז דער אייבערשטער האט אים געגעבן די כח, אבער ס׳איז נישט אז דער אייבערשטער שטופט עס. אזוי ווי דער אייבערשטער זאגט אז דער אייבערשטער פירט א מענטש — מיינט נאך נישט אז דער מענטש האט נישט קיין נשמה. ער איז נישט נאר אן אביעקט [object], ער איז עפעס מער פון דעם — ער איז א לעבעדיגע זאך.

---

"חיים וחסד" — לעבעדיג אויף אייביג

Speaker 1: אזוי ווי ער זאגט — "חיים וחסד" [life and kindness] — אבער לעבעדיג נישט אזוי ווי א מענטש וואס זיין לעבן הייבט זיך אן און ענדיגט זיך. חיים לנצח [eternal life] — חיים ועומדים ומכירים את מי שאמר והיה העולם [living and standing and recognizing the One who spoke and the world came into being].

Speaker 2: אה, וואס הייסט מכירים את מי שאמר והיה העולם?

Speaker 1: אקעי [okay], דאס גיי איך נישט מיינען זיין, אבער דאס וואס ער פארט, איז ווייל ער וויל אנקומען צו דער אייבערשטער.

Speaker 2: וויאזוי קומט מען צו דער אייבערשטער און ער פארט?

Speaker 1: א גוטע קשיא.

---

דיסקוסיע: פארוואס פארט דער גלגל אין א קרייז?

Speaker 1: אזוי ווי דער באקאנטע... מען האט געזאגט א נומער [number] — אינעם לערנען [in the learning], ווען ער באקאנט א מלכה [queen], יא?

Speaker 2: יא.

Speaker 1: עס איז א משל [parable] — אזא סארט זאך. סטאטש [despite] דאס, טראגט זיך עפעס אזא זאך.

Speaker 2: יא.

Speaker 1: אזוי זאגט דער הייליגער רמב"ם, יא — כל אחד ואחד לפי גדלו, לפי מעלתו, משבחים [each one according to its greatness, according to its level, they praise].

---

חידוש: דער עיקר שבח איז נישט דער מויל — עס איז דער דעת

Speaker 1: אבער זע איך אן איינזיכטיגע זאך. מ׳זאגט לויט דער רמב"ם "משבחין" — מ׳פארשטייט מיינט כפשוטו. עס מיינט דארט מען נישט דארט א מויל, רייט [right]?

דער רמב"ם זאגט אז דאס האסט נאך פארשטייט — ווען אונז זענען משבחין, זאגן מיר נישט מיט אונזער מויל. וואס איז דער עכטער שבח? דער מויל? ניין, ס׳איז דאך דער דעת [knowledge/understanding] וואס אונז האבן. גראדע דורך דער מויל גייט עס ארויס — אונזער וועג פון ארויסברענגען זאכן איז נאר דורך דער מויל, עיקר דורך דער מויל.

אבער אפילו ווען אונז רעדן דאך — דער חבר׳ס מויל, דער עיקר שבח... אנדערש — א מענטש איז דער משבח דער אייבערשטער, מיינט עס נישט בעיקר דער מויל. עס מיינט עס, און עיקר איז א גייסט, די השתוממות [amazement]. נאר זיין הבנה [understanding] עפענט — השתוממות איז אפשר נאר א פילינג [feeling]. זיין הבנה — דאס איז דער שבח.

---

אזוי אויך ביי די שמים — שבח דורך הכרה

Speaker 1: זיין מיינונג — די זעלבע זאך. אז מיר זאגן אז דער הימל איז משבח דעם באשעפער, מיינען מיר נישט אזוי אז דער הימל האט א מויל און עס רעדט. זיין מיינונג — דער הימל פארשטייט דעם אייבערשטן, און דאס איז א שבח פאר דער אייבערשטער — אז מען פארשטייט אים. אז איינער פארשטייט אים, אזוי עס זענען מערכות, אזוי דער זאגסט אים נתפאר [glorified] וכדומה [and the like].

---

מלאכים און גלגלים — דער קשר צווישן זיי

Speaker 1: איז דאס געטייטש "משבחים ומפארים ליוצרם כמו המלאכים" [they praise and glorify their Creator like the angels] — אזוי ווי די מלאכים וואס זענען צורות בלבד [forms only], א זעלבע זאך — וואס זענען צורות בחומר [forms in matter], זיי זענען אויך משבח דעם אייבערשטן.

"וכשם שמכירים את הקב"ה, כך מכירים את עצמן, ומכירין את המלאכים שלמעלה מהן" [And just as they recognize the Holy One, so they recognize themselves, and they recognize the angels above them] — די מלאכים, זיי האבן עפעס א סעלף-אוועירנעס [self-awareness], אז זיי ערקענען זיך, און מכירין את המלאכים שלמעלה מהן — און זיי קענען די מלאכים שלמעלה מהן [the angels above them]...

---

חידוש: מלאכים זענען די מנהיגים פון די גלגלים

Speaker 2: דא זאגט דער רמב"ם אן אינטערעסאנטע זאך — אז די מלאכים זענען די מנהיגים פון די גלגלים. עס איז עס שוין געזאגט?

Speaker 1: ניין, ער האט זיך מיט דאס אויסגעפונען.

Speaker 2: ווייל עס איז אויסגעפונען... ס׳איז נישט אן אנדערע קאטעגאריע [category], ס׳איז נישט נאר אן אנדערע קאטעגאריע — עס איז דא א פסיכע [psyche / connection] צווישן זיי, פילע זענען העכער.

Speaker 1: לכאורה [seemingly] די מלאכים, די פירן זיי טאקע.

Speaker 2: סנעל [schnell / quickly], ווייל דאס איז דאס איז די גאנצע פוינט [point] — עס זאגן, דער אייבערשטער מנהיג הגלגל דורך די מלאכים.

Speaker 1: יא.

Speaker 2: עס שטייט נישט דא קיינמאל קלאר, אבער אזוי קומט עס.

Speaker 1: דאס איז דאך די גאנצע פוינט!

---

דער דריי-שטופיגער סדר השתלשלות

Speaker 1: אונז בויען דא דעם סדר [order]. די דראמאס [details] איז טאקע נישט אזוי קלאר, די סדר איז אזוי — פון דריי זאכן, ס׳זענען אויך דריי סדר השתלשלות [chain of emanation] וואס מ׳רופט:

1. דער אייבערשטער פירט די ספירות [sefirot]

2. און די ספירות פירן די גלגלים

3. און די גלגלים פירן די וועלט

---

מדרגות אין דעת — "ודעת הכוכבים והגלגלים"

דער רמב"ם׳ס ווערטער

Speaker 1: זאגט ער, די דריי מדרגות [levels] זענען אויך מדרגות אין וויסן איינער דעם אנדערן, אבער אויך אנדערע מדרגות אין דעת [knowledge]:

"ודעת הכוכבים והגלגלים היא מעוטה מדעת המלאכים וגדולה מדעת בני אדם" [The knowledge of the stars and spheres is less than the knowledge of the angels and greater than the knowledge of human beings].

---

פשט הסבר — פארוואס זענען די מדרגות אזוי?

Speaker 1: ס׳זעט אויס פשוט אז ווייל מלאכים זענען נאר דעת, ממילא [therefore] איז זייער דעת די גרעסטע. און כוכבים וגלגלים האבן חומר וצורה [matter and form] — איז עס אביסל שוואכער, אבער דאך זענען זיי חי וקיים לעולם [living and existing forever] — איז עס גרעסער. און בני אדם [human beings] איז די שוואכסטע מדרגה און די שוואכסטע דעת.

---

חידוש: דעת האט צוטון מיט דיין לעוועל אין מציאות

Speaker 1: ס׳קען זיין פשוט געבויט אויף וואס אונז האבן געלערנט — אז דעת האט צוטון מיט וועלכע לעוועל [level] דו ביסט אין די מציאות [reality/existence].

אויב דו ביסט... למשל [for example], א זון קען זאגן אז ער קען בעסער זיין טאטע ווי אן אייניקל. אפשר איז דער אייניקל זייער קלוג, אבער זיין ידיעה [knowledge] — ער ווייסט אז ער איז א דירעקטע זאך. אויב די מלאכים פירן די גלגלים, משפיע [influencing] וכדומה, איז ער איז איין פשוט.

אבער דעת דא מיינט דעת השם [knowledge of God] — דאס וואס זיי ווייסן דעם אייבערשטן. ווייל די מלאכים האבן א מער דירעקטע קשר [connection] צום אייבערשטן ווי די כוכבים, און פארשטייט זיך די כוכבים מער ווי די בני אדם.

דאס מיינט אז מ׳ווייסט די ריעליטי [reality]. וואס דען מיינט עס? אז ער ליינט די צייטונג, ער קען שנעל מאכן א סאמערי [summary] פון די ענציקלאפעדיע [encyclopedia]? ס׳מיינט נישט דאס.

Speaker 2: אקעי.

---

"ונמשלו לכוכבים" — אידן ווערן פארגליכן צו שטערן

Speaker 1: עד כאן הלכות גלגלים [until here, the laws of the spheres].

שוין, איז די גאנצע — ווי מיר האבן געזאגט — אונז לערנען אז דא וועסטו ווילן לערנען הלכות קידוש החודש [laws of sanctifying the new month] און בכלל אסטראנאמיע [astronomy]. די ערשטע העלפט פון דעם פרק איז די הקדמה הכי כללית [the most general introduction] פאר אסטראנאמיע לויט ווי דער רמב"ם פארשטייט עס. און דאס איז די ידיעת השמים [knowledge of the heavens], אזוי ווי ס׳שטייט "כי אראה שמיך" [When I behold Your heavens — Psalms 8:4].

א גרויסער חלק, א זייער גרויסער חלק פון די התבוננות [contemplation] פון די בריאה [creation], און אויך פון גאנץ אנהייבן זיך לערנען — פון וויסן די גלגלים, פון וויסן די שטערן, מערכות השמים [celestial systems].

און אויף דעם שטייט — שבת האב איך געלערנט אביסל מיט איינעם וועגן דעם — ס׳שטייט אין רש"י [Rashi] אז דער אייבערשטער האט ליב די אידן, "ונמשלו לכוכבים" [and they are compared to stars]. און ס׳איז זייער שווער צו פארשטיין וואס איז די גרויסע ענין פון זיין א כוכב. ווען מ׳פארשטייט דא, פארשטייט מען אביסל וואס איז דער ענין פון זיין א כוכב, יא.

---

הקדמה צו ד׳ יסודות — דער סדר פון מציאות

דער מעבר פון גלגלים צו יסודות

Speaker 1: אקעי. סאו [so] יעצט גייען מיר זיין צו די... יעצט, לאמיך זאגן א קליינע הקדמה [introduction] צו פארשטיין קלאר וואו אונז האלטן דא אין די סדר פון די מציאות.

יעצט, האבן מיר געזאגט אז חוץ פון די כוכבים וואס זיי זענען אינמיטן — יא, זיי זענען אינמיטן, זיי זענען צורה בגולם [form in matter] וואס בלייבן אויף אייביג, רייט [right]? צווישן די מלאכים, און נאכדעם זענען נבראים הדיוטים [lower created beings].

Speaker 2: יא, האסטו דאך נאך זאכן, נאר נישט אלעס האט דעת, פארדעם זאגט ער דעת, רייט?

---

חידוש: צוויי לעוועלס פון חומר וצורה

Speaker 1: יעצט, איז דא נאך א זאך וואס מיר האבן גערעדט — אז ס׳איז דא בריאה [creation], יצירה [formation], און חומר וצורה [matter and form] וואס זיי טוישן זיך אויך, רייט?

יעצט, אבער דארפן מיר וויסן אז אין דעם אליינס זענען דא צוויי לעוועלס [levels], און די ערשטע לעוועל גייט שטיין אין דעם פרק, און די נעקסטע לעוועל גייט שטיין אין דעם נעקסטן פרק.

אין אנדערע ווערטער — די אלע זאכן וואס אונז זעען, יא, אלעס וואס אונז קענען זען אויף די וועלט אונטער די לבנה [the moon], יא, אלעס וואס אונז קענען דא זען וואס איז געמאכט פון א חומר וצורה — אונז, עס שטארבט און עס ווערט געבוירן — איז אבער נישט קיין זאכן אליינס בכלל.

דא איז א נייע דין [principle] — זיי זענען אנדערש, אלעס וועט זיין נישט אזוי. דאס הייסט, די אלע זאכן וואס אונז זעען, חוץ פון דעם וואס זיי זענען געמאכט פון א חומר וצורה — וואס מ׳האט געזאגט אז ער קען זיך רופן א הרכבה [composition/compound], ער איז אויך געמאכט פון עפעס און ער איז אויך וואס ער איז — חוץ פון דעם איז ער אויך געמאכט פון אסאך זאכן. גארנישט איז נישט דא פלעין [plain/simple].

דאס הייסט, אפילו די חומר אליין איז געמאכט פון אסאך.

Speaker 2: ניין, ביידע — די חומר און די צורה.

Speaker 1: יא, ווייל די ד׳ יסודות [four elements] זענען שוין חומר וצורה. ס׳איז א סעקאנד לעוועל [second level] חומר וצורה. ביידע — סיי [both] די חומר און סיי די צורה.

---

חידוש: ד׳ יסודות זענען שוין חומר וצורה

Speaker 1: דאס הייסט, די יסודות איז נישט געמאכט פון די...

Speaker 2: יא, ווייל די ד׳ יסודות זענען שוין חומר וצורה. די ד׳ יסודות זענען נישט קיין דינער חומר [thin/pure matter]. די ד׳ יסודות זענען צורות [forms], ווי ער זאגט דא אין די מפרשים [commentators], זעט.

---

חידוש: מ׳קען קיינמאל נישט זען א יסוד אליינס

Speaker 1: די ד׳ יסודות זענען... אבער די פוינט איז — דו קענסט קיינמאל נישט זען איינע פון די ד׳ יסודות. אלע ד׳ יסודות וואס דו וועסט זען איז שוין געווען צוגעמישט.

אלזא [therefore], אין אנדערע ווערטער — אלעס וואס אונז זעען אויף די וועלט איז בכלל א... ס׳איז בכלל אזא זאך ווי א קוגל [kugel — used as metaphor for a mixture/compound]. ס׳איז אזא זאך ווי א הרכבה פון א באנטש [bunch] זאכן. ס׳איז נישט זאכן בכלל.

---

חידוש: פארוואס שטארבן זאכן — נישט ווייל חומר וצורה, נאר ווייל שוואכע חומר וצורה

Speaker 1: חוץ פון דעם וואס זיי שטארבן — פארדעם טאקע שטארבן זיי, אזוי ווי דער רמב"ם גייט מאריך זיין [elaborate] — פארדעם מוזן זיי זיך טוישן, ווייל וועגן דעם. נישט ווייל זיי זענען געמאכט פון א חומר וצורה, נאר ווייל זיי זענען געמאכט פון א שוואכע חומר וצורה.

אין אנדערע ווערטער — זיי זענען נישט קיין אריגינעלע [original] זאכן. אריגינעל, בעיסיק [basic], איז נאר דא פיר זאכן — פיר חומר וצורות. דאס זענען גופים כלליים [general bodies], און נאכדעם ווערן די זאכן מורכב [compounded] אין אנדערע זאכן, און יענץ איז די זאכן וואס אונז קענען.

דאס הייסט — א טייך, א שטיין, א מענטש — יעדער איינער פון די זאכן איז געמאכט פון פיר יסודות, וועגן דעם צעטיילט ער זיך שפעטער. מילא [so], ווען ער שטארבט, איז נישט פשט אז ער וועט אויסגראבן די צורה — ער וועט צוריק צו זיין יסוד. זיין יסוד גייט ערגעץ אנדערש ווי חתום [sealed/combined].

---

חידוש: ד׳ יסודות בלייבן אייביג — ווי גלגלים

Speaker 1: סאו ממילא, די ערשטע פרק — אין דעם פרק גייען מיר מסביר זיין [explain] אויך, ס׳איז אן אינטערעסאנטע זאך. דאס האבן מיר געלערנט פריער אז די כוכבים, די גלגלים, זיי טוישן זיך נישט, זיי בלייבן אויף אייביג. אבער די מענטשן טוישן זיך.

די יסודות טוישן זיך אויך נישט — דאס איז אן אינטערעסאנטע זאך. ס׳בלייבט אייביג — ווי לאנג די וועלט איז, בלייבט אלעמאל אש [fire] אדער מים [water] אדער רוח [wind/air]. וואס ס׳טוישט זיך איז די זאכן וואס ווערן געמאכט פון זיי.

---

פארוואס באלאנגט דאס אין דעם פרק?

Speaker 1: סאו דאס איז די... הרכבות [compounds]. די גאנצע זאך וואס מיר רעדן וועגן יסודות איז ווי אן הקדמה פארוואס מיר גייען רעדן אין דעם נעקסטן פרק — וואס איז די אמת׳דיגע דריטע סארט זאכן וואס איז דא אויף די וועלט.

יעצט איז נאר אזוי ווי אן הקדמה. פארדעם, איך טראכט וועגן דעם — באלאנגט עס אין דעם פרק, ווייל ס׳איז אמת׳דיג אויך זאכן וואס בלייבן, כאפסט [you understand]? ס׳בלייבט נישט אליינס, ווייל ס׳טוישט זיך כסדר [constantly], אבער למעשה [in practice] דאס אז ס׳איז דא די ד׳ יסודות איז א געוויסע זאך וואס בלייבט אלעמאל. ס׳איז אינטערעסאנט. און ס׳איז אויך פארט [part] פון די סירקלס [circles] וואס מיר האבן שוין געזען.

סאו אין א געוויסן זין איז דאס די בעיסיק מער [more basic]. אין דעם פערטן פרק גייען מיר לערנען זאכן וואס זענען אינגאנצן נישט בעיסיק — ס׳איז נאר הרכבות פון יסודות, די ערגסטע זאכן בעיסיקלי [basically] וואס קען זיין.

---

דיסקוסיע: האט דער נפש עפעס צוטון מיט ד׳ יסודות?

Speaker 2: אבער קענסטו שוין מארגן זאגן — וואס דו זאגסט אז די צורות זענען אויך צוזאמענגעשטעלט פון די ד׳ יסודות? סאו ווען דו נעמסט א מענטש, די צורה פון א מענטש איז א נייע זאך — איז אן אדם אדער א בהמה [animal] איז א צורת בהמה [form of an animal]. סאו דער נפש אדם [human soul] האט אויך עפעס צו טון מיט די ד׳ יסודות?

Speaker 1: ניין, ניין, ניין — די נפש האט נישט קיין ד׳ יסודות. דאס איז נישט וואס איך האב געמיינט.

Speaker 2: איך האב געמיינט צו צושטעלן אז געוויסע תאוות [desires] פון די נפש איז פון די יסודות.

Speaker 1: ניין, ניין, דאס איז א טעות [error]. דאס איז וואס מיר האבן געלערנט דאס פארן [before] — וואס זאגן אז די נפש איז אויך ד׳ יסודות. דאס איז נאר א משל [metaphor]. אמת׳דיג, ניין — די ד׳ יסודות איז נאר די חומר.

---

חומר אליינס קען מען נישט זען

Speaker 1: אבער די חומר אליין, די חומר אליין האט שוין אין זיך צורות. דאס הייסט — צורת ה... ס׳איז דא א צורה פון אש [fire]. אין די אש זעען מיר די חומר מיט די צורה פון אש.

אקעי, ווייל מיר זעען נישט חומר אליינס — ס׳איז קיינמאל נישט געווען. פונקט ווי מיר קענען נישט זען קיין צורה אליינס, קענען מיר נישט זען קיין חומר אליינס. מיר קענען נאר טראכטן פון ביידע.

ווען מיר זעען האלץ, זעען מיר עס אדער אין די פארם [form] פון א בוים אדער אין די פארם פון א טיש. מיר זעען נישט האלץ אזוי ווי האלץ אליין.

Speaker 2: ניין, ווייל האלץ איז שוין א פארם. האלץ מיינט עפעס א בוים. עס איז דאך געמאכט פון עפעס.

Speaker 1: ס׳איז נישט אז דו קענסט זיך טועה זיין אז ס׳איז געמאכט פון עפעס, right?

Speaker 2: סאו וואס איז עס? חומר.

---

"תוהו ובוהו" — דער בעיסיקער חומר

Speaker 1: תוהו ובוהו [Tohu vavohu — "formless and void" — Genesis 1:2] — שטייט אין רמב"ן [Ramban / Nachmanides], יא? הואיל [since] — האט דער אייבערשטער באשאפן.

און אינטערעסאנט — דא האט ער זיך דערמאנט אז דער אייבערשטער האט באשאפן. ביז יעצט איז געווען וואס? "והיו גלגלים" [and there were spheres]. אפשר גייט ער פשוט אלץ א פריער — כל... ער זאגט אז אלץ גייט צוריק צו דער...

רמב"ם הלכות יסודי התורה, פרק ג׳ (המשך) — דער חומר הכללי און די פיר יסודות

דער באגריף פון חומר — האלץ איז געמאכט פון עפעס

Speaker 1: זעסט נישט אז די האלץ אליין... ניין, אפילו די האלץ איז שוין א פארעם [form]. האלץ מיינט דאך א בוים אדער וואטעווער. עס איז דאך געמאכט פון עפעס. דו זעסט דאך אז דו קענסט זיך טוישן, אז עס איז געמאכט פון עפעס, רייט? סאו וואס איז דאס? חומר [chomer: matter/raw material].

---

הלכה י"ב — דער גולם אונטער גלגל הירח

"בורא הא-ל" — פארוואס זאגט דער רמב"ם דאס נאכאמאל?

Speaker 1: תדע ותבין — שטייט אין דער רמב"ם — ברא הא-ל [bara ha-El: G-d created]. האט דער אייבערשטער באשאפן...

אינטערעסאנט, דא האט ער זיך דערמאנט אז דער אייבערשטער האט באשאפן. וואו איז ער געווען ביז יעצט? והגלגלים? אפשר גייט ער פשוט אלץ אויף פריער? ער זאגט אז אלץ גייט צוריק צו די הקדמה וואס ער האט געמאכט, כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו [kol mah she-bara HaKadosh Baruch Hu be-olamo: everything that the Holy One, Blessed be He, created in His world].

אינטערעסאנט, אבער דא האט ער זיך דערמאנט צו זאגן נאכאמאל ברא הא-ל. איך ווייס נישט. נאט שור [not sure]. אפשר ווייל דאס איז פשוט א נייע לעוועל [level] בריאה שוין. ווייל אלע אנדערע האט ער שוין געזאגט, אבער דער אייבערשטער האט באשאפן דריי מיני זאכן, און יעצט זאגט ער א נייע מין זאך וואס דער אייבערשטער האט באשאפן. איז דאס איינע פון יענע מיני זאכן?

Speaker 2: אה, עס איז גערעכנט אז עס איז א פערטע מין זאך אביסל. עס איז א מין זאך וואס איז די כלי מיט וואס צו באשאפן די דריטע זאך.

Speaker 1: אינטערעסטינג.

דער רמב"ם'ס ווערטער — גולם אחד שאינו כגולם הגלגלים

Speaker 1: דער אייבערשטער האט באשאפן למטה מגלגל הירח גולם אחד שאינו כגולם הגלגלים [l'matah mi-galgal ha-yarei'ach golem echad she-eino k'golem ha-galgalim: below the sphere of the moon, one raw mass that is not like the raw mass of the spheres].

דיסקוסיע: דער ווארט "גולם" — וואס מיינט עס?

Speaker 2: גולם איז בטייטש חומר?

Speaker 1: עקזעקטלי [exactly]. גולם איז אויף לשון הקודש [lashon ha-kodesh: the Holy Tongue/Hebrew]. דער הייליגער רמב"ם האט זייער מקפיד [makpid: careful/insistent] געווען צו שרייבן נאר אויף לשון הקודש, נישט אויף אראמיש אדער אויף אנדערע שפראכן. סאו די ווארט וואס איז געווענליך צו זאגן איז חומר [chomer: matter/material].

Speaker 2: חומר איז וועלכע שפראך?

Speaker 1: חומר איז אויך לשון הקודש, אבער עס איז א ווארט...

Speaker 2: עקשולי [actually], פון וואו קומט די ווארט חומר?

Speaker 1: חומר ביד היוצר [chomer b'yad ha-yotzer: clay in the hand of the potter — ירמיהו י"ח:ד']?

Speaker 2: חומר ביד היוצר. חומר מיינט ווען מ'מאכט די טיט [clay] אין א צורה פון חומר?

Speaker 1: ניין, חומר איז נישט די טיט. חומר איז טיט.

Speaker 2: אה, חומר איז די טיט, און מ'מאכט עס אינטו [into] לבנים [leveinim: bricks]. חומר ולבנים [chomer u-leveinim: mortar/clay and bricks — שמות א':י"ד] איז א חומר וצורה פון לבנים.

Speaker 1: עקזעקטלי. סאו עס איז א גוטע משל [mashal: analogy]. אבער אפשר האט דער רמב"ם קיינמאל נישט גענוצט די ווארט חומר. איך מיין אז מ'דארף קוקן. וואס די טרענסלעיטארס [translators] האבן גענוצט די ווארט פאר די יווניש'ע [Greek] ווארט פון "מעטער" [matter] איז רובא [mostly] חומר. אבער דער רמב"ם האט געטראפן א פסוק — איך מיין אז אין א פלאץ איז ער עס מפרש בפירוש [explains it explicitly], אויב איך געדענק.

ס'שטייט "גלמי ראו עיניך" [golmi ra'u einekha: my unformed substance Your eyes saw — תהלים קל"ט:ט"ז], אדער ס'שטייט אין גמרא "גולמי כלי עץ" [golmei klei etz: unfinished wooden vessels].

Speaker 2: גולם אפשר אז ס'האט נישט קיין צורה, ניין?

Speaker 1: סאו גולם איז טאקע חומר ביי דער רמב"ם. איינער זאל נישט זיין קיין גולם — אז עס זאל אפילו שפירן עפעס, ס'איז נישט קיין צורה. שבעה דברים בגולם [shiv'ah devarim b'golem: seven things characterize an unformed person — אבות ה':ז'], יא.

דער חומר הכללי איז אנדערש פון חומר הגלגלים

Speaker 1: דער אייבערשטער האט געמאכט א מין חומר, א מין גולם, שאינו כגולם הגלגלים [she-eino k'golem ha-galgalim: that is not like the raw mass of the spheres]. ס'איז נישט אזוי ווי גולם הגלגלים וואס אונז האבן פריער געזאגט אז דער חומר הגלגלים איז זייער אן אנדערע מין חומר ווי וואס אונז קענען — ס'איז דורכזיכטיג, ס'האט נישט קיין וואג, און ס'האט נישט קיין שמעק אדער קיין קאליר [color]. נאר דער אייבערשטער האט געמאכט א סארט חומר וואס איז זייער אנדערש.

פיר צורות פאר דעם חומר הכללי

Speaker 1: און די חומר, די בעיסיק [basic] חומר, האט פיר צורות לגבי דעם. דאס הייסט, די חומר שפילט זיך אויס אין די... חומר אחד כללי [chomer echad klali: one general/universal matter], און דאס באקומט פיר צורות.

וְאֵינָם כְּצוּרַת הַגַּלְגַּלִּים [v'einam k'tzuras ha-galgalim: and they are not like the form of the spheres] — זאגט ער נאכאמאל די ווערטער. אויך די חומר איז נישט חומר הגלגלים, און אויך די צורה איז נישט צורת הגלגלים.

---

הלכה י"ג — די פיר צורות און גופים

וויאזוי חומר וצורה שאפן א גוף

Speaker 1: ונקבעה כל צורה וצורה במקצת גולם זה [v'nikbe'ah kol tzurah v'tzurah b'miktzas golem zeh: and each form was fixed in a portion of this raw mass]. א חלק פון די גולם הכללי, די חומר הכללי — די גולם גייט אריין אין די פיר צורות, אזוי ווי ס'ווערט פיר צורות, ס'ווערט אויסגעשעיפט [shaped] אין פיר צורות.

צורת האש

Speaker 1: די ערשטע — צורה ראשונה היא צורת האש, ונתחברה במקצת גולם זה עמה [tzurah rishonah hi tzuras ha-eish, v'nischab'rah b'miktzas golem zeh imah: the first form is the form of fire, and it joined with a portion of this raw mass], און א חלק פון די חומר פון די גולם איז דא צורת האש, ונהיה משניהם גוף האש [v'nihyeh mi-shneihem guf ha-eish: and from both of them came the body of fire].

ס'האט זיך אריינגעכאפט, סאמהאו [somehow] ס'איז געקומען א צורת האש פון וואו איך ווייס, פון הימל, ס'האט זיך אריינגעכאפט אין א חלק פון די חומר, און ס'איז געווארן פון ביידע צוזאמען גוף האש, וואס איז די חומר וצורה פון אש צוזאמען. שטימט?

אינטערעסאנט. סאו ווען די צורה און די חומר קומען זיך נישט צוזאם איז נישטא קיין אש — וואלט געווען איינס פון די צוויי. וואלט געווען גארנישט, וואלט געווען די חומר הכללי וואס מ'קען נישט זען, וואלט געווען תוהו ובוהו [tohu va-vohu: formless and void — בראשית א':ב'].

צורת הרוח

Speaker 1: צורה שניה היא צורת הרוח, נתחברה מקצתו [tzurah shniyah hi tzuras ha-ru'ach, nischab'rah miktzaso: the second form is the form of wind/air, it joined with a portion of it], א חלק פון די חומר, פון די גולם הכללי, מיט די צורת הרוח, און ס'איז געווארן א רוח, א גוף הרוח.

צורת המים

Speaker 1: צורה שלישית צורת המים, וגם היא נתחברה במקצתו [tzurah shlishis tzuras ha-mayim, v'gam hi nischab'rah b'miktzaso: the third form is the form of water, and it too joined with a portion of it], אז די מאטריאל [material], די בעיסיק מאטריאל — איך ווייס נישט די ווארט מאטריאל — די בעיסיק גולם, די בעיסיק חומר, האט זיך באהאפטן מיט די צורת המים, ונהיה משניהם גוף המים [v'nihyeh mi-shneihem guf ha-mayim: and from both of them came the body of water].

צורת הארץ

Speaker 1: וצורה רביעית היא צורת הארץ [v'tzurah revi'is hi tzuras ha-aretz: and the fourth form is the form of earth], אדער עפר [afar: dust/earth] ווי אונז ווייסן עס.

דיסקוסיע: פארוואס נוצט דער רמב"ם "ארץ" און נישט "עפר"?

Speaker 1: זייער גוט. דער רמב"ם נוצט נישט די לשון התורה. אין די תורה שטייט נישט קיינמאל עפר אויף דער יסוד. אבער צורת הארץ שטייט.

Speaker 2: אמת, אבער ס'זעט אויס אז ארץ איז מער פשוט.

Speaker 1: צורת הארץ איז ווען דער חומר הכללי באהעפט זיך מיט די צורת הארץ, ווערט פון דעם א גוף הארץ. א גוף איז דער צוזאמשטעל פון דעם חומר וצורה.

---

הלכה י"ד — דער סדר פון די פיר יסודות: לעוועלס אין דער וועלט

די פיר יסודות ווי שיכטן — "גלדי בצלים"

Speaker 1: זייער גוט. קומט אויס — נעמט צו — ווי אלע האבן א פלאץ. דאס איז דער וויכטיגע זאך. די אלע פיר צורות האבן א געוויסע פלאץ אין די יוניווערס [universe]. פונקט אזוי ווי דו — לכאורה אויך ווייטער ווי ס'קומט אריין אין די פריערדיגע פרק. פונקט אזוי ווי זיי האבן געלערנט אז די העכסטע איז דער גלגל הראשון, נאכדעם איז דא די...

Speaker 2: די גלגל השיה, יא, די גלגל המקיף, האט דער גלגל החוזר.

Speaker 1: נאכדעם איז דא דער גלגל המכוכב, נאכדעם אזוי ווייטער — יעדער האט זיך א פלאץ, א לעוועל. די זעלבע זאך, די פיר יסודות האבן אויך לעוועלס.

Speaker 2: שטימט? נעמט צו.

דער רמב"ם'ס ווערטער — פיר גופים איינער העכער פון דעם אנדערן

Speaker 1: "והמתחתון שבהם ארבעה גופים מחולקים, אחד למעלה מן השני" — דאס האסטו נישט געלערנט ביז יעצט, דאס איז א נייע זאך. ס'איז אויך פארט פון די גלדי בצלים [gildei betzalim: layers of an onion], בעיסיקלי, די onion וואס די וועלט איז.

"וכל אחד ואחד מקיף את שלמטה ממנו מכל רוחותיו כמו גלגל" [v'chol echad v'echad makif es she-l'matah mimenu mi-kol ruchosav k'mo galgal: and each one surrounds the one below it from all sides like a sphere] — ס'איז כמו גלגל, נאך פיר גלגלים. כמו גלגלים.

גוף האש — סמוך צו גלגל הירח

Speaker 1: "והראשון שבהם הסמוך לגלגל הירח — גוף האש" [v'ha-rishon she-bahem ha-samuch l'galgal ha-yarei'ach — guf ha-eish: and the first of them, adjacent to the sphere of the moon — the body of fire].

זייער גוט. ווייל אש גייט ארויף זייער הויך — א געסערע דוגמא [example]. פארדעם זעט מען אז אש גייט ארויף, ווייל אש וויל אנקומען צו זיין פלאץ וואס איז הויך. ס'מיינט נישט אז ס'איז דא א פייער, ס'מיינט אז ס'איז דא א כח [ko'ach: force/power] א פייער, אבער עניוועיס [anyways].

חידוש: דער רמב"ם האלט אז די שמש איז נישט פייער

Speaker 1: דער רמב"ם האט נישט געהאלטן אז די שמש איז א באל פון פייער.

Speaker 2: ניין, ס'איז בכלל נישט פייער.

Speaker 1: די הימל איז גארנישט. ס'איז דא וואס האלטן — ס'איז געווען א מחלוקת [machlokes: dispute]. ס'איז געווען וואס האבן געהאלטן אז די גלגלים אין די הימל בדרך כלל זענען געמאכט פון פייער. אבער דער רמב"ם האלט אז ס'איז געמאכט פון עפעס א זאך וואס הייסט חומר החמישי [chomer ha-chamishi: the fifth element/matter], א נייע סארט חומר, אבער נישט פייער. פייער איז איינע פון די ד' יסודות, ס'קען נישט זיין. ס'איז נידריגער, ס'איז אונטער גלגל הירח.

Speaker 2: מיר זעען מיר עס ווי א פייער ווייל ס'גייט שוין אויך דורך די גלגל הירח?

Speaker 1: ניין, ס'האט נישט צו טון. נישט זיין. קען זיין, אבער איך מיין אז נישט.

גוף הרוח, גוף המים, גוף הארץ

Speaker 1: "ולמטה ממנו גוף הרוח" [u-l'matah mimenu guf ha-ru'ach: and below it, the body of wind/air] — יא, אז א גרויסע ספער [sphere], א גרויסע באדי [body] פון די רוח איז אונטער דעם. רוח מיינט ווינט, לופט [luft: air].

"למטה ממנו גוף המים" [l'matah mimenu guf ha-mayim: below it, the body of water].

Speaker 2: שזה נקרא מים עליונים [she-zeh nikra mayim elyonim: which is called the upper waters], איך ווייס.

Speaker 1: ניין, דאס איז די מים התחתונים [mayim ha-tachtonim: the lower waters], איך ווייס נישט. למטה ממנו — דאס איז די העכסטע פלאץ דא איז די מים. אבער ס'איז נישט אזוי הויך, ס'מיינט פשוט אויף די ערד.

Speaker 2: דאס איז נישט בויך [?]. מים מאכט זיך אן איינדרוק אז ס'איז העכער עפעס אין הימל.

Speaker 1: אבער ס'נעמט ארום, ס'איז אונטער די גלגל הירח, א סאך העכער פון ווי אונז זענען מיר.

Speaker 2: ניין, דאס איז עפעס.

Speaker 1: "למטה ממנו גוף הארץ" [l'matah mimenu guf ha-aretz: below it, the body of earth].

Speaker 2: וואס איז די גוף הארץ? דאס וואס אונז טרעטן?

Speaker 1: יא, וואדע [vadai: certainly]. למטה ממנו גוף הארץ, ואין ביניהם מקום פנוי כלל [v'ein beineihem makom panui klal: and there is no empty space between them at all].

Speaker 2: אזוי וואקן אונז אין רוח.

Speaker 1: אונז וואקן אויף עפר און אין רוח, און ווען אונז גייען אריין אין ים גייען אונז אריין אין די מים וכדומה.

דיסקוסיע: "יקוו המים" — דער סדר פון מים און ארץ

Speaker 1: אינטערעסאנט, ווייל דאס איז צעטיילט צווישן ארץ און מים. אונטער די מים איז די ארץ, און איז דא רוח? ווי איז צעטיילט?

Speaker 2: אה, דאס איז זייער גוט. דאס איז דאך געווען א גאנצע פסוק, "יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד" [yikavu ha-mayim mi-tachas ha-shamayim el makom echad: let the waters under the heavens be gathered to one place — בראשית א':ט'].

Speaker 1: וואס איז די קשר [kesher: connection]?

Speaker 2: ווייל די עולם איז זיך מדמה [medameh: imagines] אז ס'איז נישט אזוי. ס'איז דאך א חידוש אז ס'איז נישט אזוי.

דער מבול און דער סדר פון מים/ארץ

Speaker 1: אינטערעסאנט, ווייל דא איז אויך געשען א שינוי [shinui: change] אין מבול [mabul: the Flood]. עפעס האט עס שייכות.

Speaker 2: די מבול האט געטון א שינוי. ווייל די מבול האט געטון די... צעטיילט.

Speaker 1: ביי די מבול איז אלעס געווארן פארשוועמט פון וואסער, און נאך די מבול איז געווארן צוריק א סדר פון וואסער, און די וואסער איז אראפגעגאנגען אונטער די ארץ. ס'קומט דאך אמת'דיג אז ס'זאל זיין אזוי.

פארוואס האבן גלגלים נישט קיין וואג, שמעק, קאליר — א נייע הסבר

Speaker 1: און יעצט, פיר יסודות. די סיבה פארוואס די אלע גלגלים העכער דעם האבן נישט קיין וואג און קיין שמעק און די אלע זאכן, איז ווייל זיי זענען העכער פון די פיר כוחות, וואס זיי זענען לכאורה אחראי [achrai: responsible] אויף וואג און אויף שמעק און אויף די אלע זאכן. זיי האבן געמאכט פון אזא סארט זאך וואס הייסט חומר הארץ, אדער חומר התחתון [chomer ha-tachton: the lower matter], וואס דאס האט די אלע זאכן.

---

הלכה ט"ו — די פיר יסודות האבן נישט קיין נפש

דער רמב"ם'ס ווערטער

Speaker 1: וארבעה גופים אלו אין להם נפש [v'arba'ah gufim alu ein lahem nefesh: and these four bodies have no soul]. זיי זענען אנדערש ווי מ'האט אויסגערעכנט אז די גלגלים זענען בעלי נפש, און ער האט געזאגט אז זיי האבן דעת והכרה [da'as v'hakarah: knowledge and recognition], אז זיי זענען יודעים את בוראם [yod'im es bor'am: they know their Creator].

אבער די פיר יסודות זענען נישט בעלי נפש, כי אינם יודעים ולא מכירים, אלא כגופים מתים [einam yod'im v'lo makirim, ela k'gufim meisim: they do not know and do not recognize, but are like dead bodies].

דיסקוסיע: דריי זאכן — נפש, ידיעה, חיים

Speaker 1: דאס זענען די זעלבע געזאגט דריי זאכן: נפש, ידיעה, און לעבן. חיים מיינט דאך בעצם איינע פון די צוויי זאכן.

Speaker 2: חיים, וואס הייסט לעבן?

Speaker 1: לעבן האט צוויי מינינגס [meanings]. ס'איז דא חיים — נפש הבהמית [nefesh ha-behamis: the animal soul], וואס מיינט וואס ער רופט דא ביי די נפש — זיי קענען זיך רירן אליין. נפש השכלית [nefesh ha-sichlis: the intellectual soul] איז דיעה [dei'ah: knowledge] — ס'איז א מענטש. מ'זאגט אז א מענטש לעבט, קען עס זיין צוויי וועגן: קען ער לעבן אזוי ווי א בהמה, קען ער לעבן אזוי ווי א מענטש.

דער חילוק צווישן גלגלים און יסודות

Speaker 1: אבער די... סאו למשל די גלגלים לעבן, אבער זיי לעבן נישט ווייל זיי... אויך ווייל זיי רירן זיך, און אויך ווייל זיי ווייסן. די גופים פון די ד' יסודות זענען טויט — סיי זיי ווייסן נישט, און סיי זיי רירן זיך נישט.

וויאזוי האבן בריות לעבן פון טויטע יסודות?

Speaker 1: און וויאזוי קומט אז בריות וואס זענען צוזאמגעשטעלט פון די ד' יסודות האבן יא לעבן? האבן זיי צובאקומען א נשמה [neshamah: soul]. זיי זענען די גוף, זיי זענען נישט די חלק החיות [chelek ha-chiyus: the living part] פון אלע באשעפענישן, זיי זענען די חלק המת [chelek ha-meis: the dead part] פון די באשעפענישן, די חלק הגוף [chelek ha-guf: the bodily part].

"מנהג" — טבע אן כוונה

Speaker 1: "ויש לכל אחד ואחד מהם מנהג" [v'yesh l'chol echad v'echad meihem minhag: and each one of them has a practice/way] — זיי האבן א געוויסע וועג וויאזוי זיי פירן זיך, אבער ס'איז נישט מיט אן אינטענשאן [intention], ס'איז נישט עפעס וואס זיי ווייסן. זיי טוען עס בעל כרחם [b'al korcham: against their will/involuntarily], זיי טוען עס ווי אן אבדזשעקט [object].

"שאינו יודעו ולא משיגו ואינו יכול לשנותו" [she-eino yod'o v'lo masigo v'eino yachol l'shanoso: that he does not know it, does not comprehend it, and cannot change it] — ער ווייסט עס נישט, דאס איז אזוי ווי קעגן די "יודע ומכירה" [yodei'a u-makirah: knows and recognizes]. ס'איז נישט יודע ומשיג [yodei'a u-masig: knows and comprehends] און נישט יודע ומכיר [yodei'a u-makir: knows and recognizes].

"ואינו יכול לשנותו" — ער האט נישט די נפש וואס מאכט אליין, וואס האט א רצון [ratzon: will]. ער האט נישט די נפש, אנדערש ווי די גלגלים וואס זיי זענען אין א באל, אין א ספער, אבער זיי האבן אליין א רצון, זיי רירן זיך אינטענשאנעלי [intentionally], ווי דער רמב"ם האט געזאגט.

חידוש: "מנהג" = טבע

Speaker 1: די גופים האבן א זאך וואס הייסט א מנהג [minhag: practice/custom]. דער מנהג איז אן אנדער ווארט פאר וואס אונז רופן געווענליך טבע [teva: nature]. זיי האבן א נאטור [nature]. דאס הייסט, ס'איז נישט פשט אז זיי זענען רענדאם [random]. זיי האבן א געוויסע וועג וויאזוי זיי פירן זיך, אבער ס'איז נישט זיי וואס פירן זיך. זיי האבן א סדר [seder: order], דער אייבערשטער האט זיי געגעבן וואטעווער וואס זיי פירן זיך די סדר, אבער ס'איז נישט פשט אז ער ווייסט וואס ער טוט.

דיסקוסיע: קען מען "רעדן" מיט יסודות? — דער חילוק צווישן יסודות און גלגלים

Speaker 1: דו קענסט אים נישט זאגן... די אנדערע וועג פון די התמדה [hasmadah: constancy] זייערע איז — דו קענסט נישט גיין צו די טיש און זאגן, "טו מיר א טובה, היינט, איין טאג, געסטו פאלן ארויף, נישט אראפ." ס'גייט נישט אזוי. אדער די יסוד האש וואס פליט ארויף — ער פליט אלעמאל ארויף. דו קענסט נישט רעדן מיט אים.

אבער מיט שטערן קען מען טעארעטיש רעדן

Speaker 1: די שטערן, קענסטו טעארעטיקלי [theoretically] רעדן מיט. דו קענסט אים זאגן, "שטערן לעבן, איך האלט אז היינט זאלסטו גיין די אנדערע וועג." ער וועט דיר זאגן... ווי דער פסוק זאגט, "התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח" [ha-t'kasher ma'adanos kimah o moshchos k'sil t'fatei'ach: can you bind the chains of the Pleiades or loosen the belt of Orion? — איוב ל"ח:ל"א].

דו ווייסט וואס ער גייט דיר זאגן ווען דו גייסט אים דאס זאגן? דו גייסט זאגן פאר די שטערן אז ער זאל זיך רירן אנדערש, האט ער דאך געזאגט, אזוי ווי דער פסוק זאגט—

דער חילוק צווישן גלגלים, טבע, און מענטשן — און דער מענטש'ס ראלע אלס "גלגל" פאר דער אונטערשטער בריאה

רמב"ם הלכות יסודי התורה, פרק ג' (המשך)

---

דער שטערן האט דעת — מ'קען אים נישט איבעררעדן

די שטערן קענסטו טעאָרעטיש רעדן מיט אים. קענסט אים זאגן: "שטערן לעבן, קאלט זיין, זאלסטו גיין די אנדערע וועג." וועט ער דיר זאגן — אזוי ווי דער פסוק זאגט: "כאשר יראו את הגשם כן ישמעו ליצר" — ס'איז דאך נישט די כח זיך צו...

אבער דו ווייסט אז ער גייט דיר זאגן, ווען דו גייסט אים דאס זאגן, די שטערן — אז דו גייסט זאגן פאר די שטערן אז ער זאל זיך ריקן אנדערש, וועט ער דיר זאגן: "דו ביסט א נאר. איך גיי אזוי ווייל איך פארשטיי בעסער פון דיר אז אזוי דארף איך גיין. דו קענסט מיר נישט קאנווינסן [convince] אנדערש." מ'קען נישט טוישן זיין מיינד [mind].

---

טבע — טוט אן וויסן, נישט על דעת עצמו

אבער די טבע ווייסט נישט אז ער איז די בעסטע. די אייבערשטער ווייסט אז דאס איז די בעסטע וויאזוי די זאך זאל זיך פירן. און די כוכב איז אזוי ווי מודה — ער איז מודה אז דאס איז די בעסטע וועג וויאזוי די זאך איז געמאכט. ער טוט נישט אליינס.

דער זעלבער, דער טבע — אויך האט ער א געוויסע זאך וואס ער טוט אליינס, אבער ער טוט נישט מיט'ן וויסן, ער טוט נישט על דעת עצמו [on his own understanding]. דו קענסט זען די חילוק, ווייל למשל די גלגלים קענען פארן אן גארנישט זאל זיי שטופן, לויט ווי אונז לערנען דא. זיי גייען צו עפעס, נישט אזוי ווי מ'שטופט זיי. אקעי, דאס איז א סוד וואס מ'האט נישט דא.

---

דער מענטש — א קאמבינאציע פון ביידע

ווייל דער מענטש וואס איז א קאמבינאציע פון די ביידע — ס'איז א נשמה ממרום עליונים [a soul from the highest heights], כאטש די נשמה איז טענקפול [thoughtful] און ווייסט וואס ער טוט, און דער חלק הגוף [the bodily component] איז דער... אקעי, מ'וועט באלד צוקומען צו דעם.

אקעי, מ'לערנט וועגן מענטשן — עקזעקטלי [exactly], מענטשן זענען אלע זאכן.

---

קשיא: אויב ד' יסודות ווייסן נישט — ווי לויבן זיי דעם אייבערשטן?

די קשיא פון "הללו את ה' מן הארץ"

ווייל דער שטערן — ער פרעגט א קשיא, איינער האט געפרעגט: ווייל דער שטערן האט געזאגט אז די הימל, אז די גופים ווייסן נישט — איז וואס איז די פשט? מ'זעט יא, אלעס שטייט דאך אין פסוק: "הללו את ה' מן הארץ, תנינים וכל תהומות" [תהלים קמ"ח:ז׳ — "Praise Hashem from the earth, sea creatures and all depths"]. און דא שטייט די ד' יסודות [four elements]: "אש וברד, שלג וקיטור" [תהלים קמ"ח:ח׳ — "fire and hail, snow and vapor"]. אש איז אש, ברד איז וואסער, קיטור איז רוח [wind], און שלג איז מים [water]. האבן מיר די ד' יסודות. און ס'זעט אויס ווי זיי דאנקען יא דעם אייבערשטן!

אונז האבן דאך געזאגט אז זיי זענען נישט יודעים ומכירים [they don't know or recognize] אין הדברים.

---

דער תירוץ — "הללוהו בני אדם"

"אלי בני אדם" — אונז מענטשן דאנקען דעם אייבערשטן מיט גבורותיו, וואס אונז זעען מער ארויס וואס די גבורת ה' ווערט ארויסגעוויזן אין די "אש וברד" און אין אנדערע בריאים שנתונים למטה מן הרקיע [creatures placed below the firmament]. פארוואס? "שגבורתם תמיד ניכרת לקטן ולגדול" [because their might is always evident to small and great alike].

---

דער רמב"ם'ס ביאור פון תהלים קמ"ח

און דער רמב"ם וועט נאכדעם גיין אז — מיר נעמען לייקענען זיי צוזאמען מיט תנינים [sea creatures], אזויווי תנינים ווייסן מיר דאך זיכער אז זיי האבן נישט קיין אייגענע שכל. אבער דא שטייט "הללו את ה'" — עפעס דארף קוקן, און איך וויל זען אז איך זאל לויבן דעם אייבערשטן.

איך געדענק נישט — וואס ער מיינט דא צו זאגן איז אז די "הללו" רעדט פאר יעדער איינער, פאר א פשוט'ער מענטש. יעדער איינער קען זען די עשב השדה [the grass of the field], און דערפאר לויבט ער דעם אייבערשטן פאר דעם. די גרויסע חכמים, זיי גייען לויבן דעם אייבערשטן פון די הימל, פון די "השמים מספרים" [תהלים י"ט:ב׳ — "the heavens declare"], פון די כוכבים. אבער צו פארשטיין די מעלות פון די כוכבים דארף איך זיין א חכם, ווייל מען קען נישט זען וויאזוי עס ארבעט.

---

חילוק: "מן השמים" — זיי אליין, "מן הארץ" — מענטשן פאר זיי

דאס איז דאך די זעלבע קאפיטל וואו מען רעדט אויך וועגן די כוחות פון די שמים. אין די קאפיטל רעדט ער אין די אנהייב אז די כוחות פון די שמים דאנקען אליין, און פאר די "תנינים וכל תהומות" טוען מיר עס. אבער דאס איז איין וועג פון דעם זאגן.

לויט וויאזוי איך זאג, זעט אויס אז דער רמב"ם זאגט דא איז נאך אזא זאך: אבער דארט שטייט נישט "הללוהו מין" — עס שטייט נישט אז מענטשן זאלן אים לויבן. עס שטייט אז זיי זאלן אליינס לויבן. "הללו את ה' מן הארץ" שטייט אז מענטשן זאלן לויבן. וועלכע מענטשן?

> [חידוש] יעצט פרעגט ער א קשיא — דער רמב"ם איז זיך שווער געווען: קען מענטשן ווייסן די חכמה פון די הימל? שטייט אזוי — ווייל דא רעדט מען פון פשוט'ע מענטשן, בני אדם.

---

אנאליז פון דעם קאפיטל — "מן השמים" לעומת "מן הארץ"

דאס איז זייער גוט. לאמיר זען:

"מן השמים" — די הימלישע בריאות לויבן אליין

"מלאכיו וכל צבאיו" [תהלים קמ"ח:ב׳ — "His angels and all His hosts"] — דאס איז דאך פשוט, די צבאות מלאכים. "שמש וירח" [sun and moon], און "כוכבי אור" [stars of light], אלעס אלעס איז "שמי השמים" [the heavens of heavens], "המים אשר מעל השמים" [the waters above the heavens]. דאס איז אליינס, דאס איז קיום.

ווען דער בורא האט זיי באפוילן: "יעמדו לעד לעולם, חק נתן ולא יעבור" [תהלים קמ"ח:ו׳ — "They stand forever, He gave a decree that shall not pass"] — זיי בלייבן אויף אייביג. זייער גוט.

"מן הארץ" — מענטשן לויבן פאר די אונטערשטע בריאות

אבער "מן הארץ" — אזוי ווי דו זאגסט ווייטער: "מלכי ארץ וכל לאומים" [תהלים קמ"ח:י"א — "kings of the earth and all nations"], זייער גוט. דא ברענגט ער אונז: "זקנים עם נערים" [elders with youth], "בחורים וגם בתולות" [young men and also maidens]. די אלע זענען קיין נערים — דאס איז גוטן וגודלן [small and great], זייער גוט.

זיי דארפן לויבן דעם אייבערשטן פון די עשב השדה, ווייל זיי ווייסן נישט גארנישט וועגן די כוחות פון די אור, זיי פארשטייען נישט.

---

חידוש: מענטשן זענען "גלגלים" פאר די אונטערשטע בריאות

> [חידוש] אבער ס'איז אביסל אינטערעסאנט, ווייל אונז טוען מיר די ארבעט פון וויסן פאר די נידריגערע. כאילו אונז זענען מיר זייערע גלגלים — אונז זענען מיר זייער די עקירה [the conscious force] וואס דא אין עשב השדה, און די פיר יסודות זענען אונז די מענטשן.

אונז קענען טון די זעלבע ארבעט פון די... פאר די שמים אויך, אויב אונז זענען מיר חכמים און אונז ווייסן. אבער ס'פעלט זיי נישט אזוי שטארק אויס, ווייל זיי טוען שוין אליין. די זאכן דארפן אונז — זאלן זיי מאכן רעדן. געוואלדיג.

---

סיום פרק ג'

מיר האבן געענדיגט א שווערע פרק, און מיר האבן באקומען נאך אביסל אקירה אין די גדלות ה' [the greatness of God] און די מעלת ישראל [the distinction of Israel]. יהי רצון [may it be His will].

✨ Transcription automatically generated by YiddishLabs, Editing by Claude Opus 4.6, Summary by Claude Opus 4.6

⚠️ Automated Transcript usually contains some errors. To be used for reference only.

📌 Related Content 🎧 Listen to Audio 📺 Watch on YouTube 🎬 Watch on Website 🌐 English Transcript 🌐 Hebrew Transcript
↗ עמוד מלא
HE עברית ›
תורגם אוטומטית סיכום השיעור 📋 …
תורגם אוטומטית

סיכום השיעור 📋

סיכום השיעור: רמב"ם הלכות יסודי התורה, פרק ג'

---

הקדמה: הקשר לפרק ב' — שלוש הקטגוריות של הנבראים

כל פרק ג' הוא המשך של הכלל בפרק ב': "כל מה שברא הקב"ה בעולמו נחלק לשלשה חלקים" — (1) צורות בלבד (מלאכים), (2) חומר וצורה שאינם משתנים (גלגלים), (3) חומר וצורה שמשתנים (העולם שלנו). פרק ב' עסק במלאכים (צורה בלבד); פרק ג' עוסק בגלגלים (חומר וצורה אך ללא שינוי) ולאחר מכן בארבעת היסודות. ה"והגלגלים" בתחילת הפרק חוזר על הלשון "מהן בריות שהן מחוברות מגולם וצורה אבל אינן משתנים, והם הגלגלים".

הפרק משמש גם כהקדמה להלכות קידוש החודש, שם הרמב"ם נכנס לפרטים נוספים על השמש והלבנה. פירושים על הלכות קידוש החודש (כגון ר' חיים קניבסקי ואחרים) פותחים בפרק זה כהקדמה.

---

הלכה א': "והגלגלים הם הנקראים שמים ורקיע וזבול וערבות, והם תשעה גלגלים"

א. דברי הרמב"ם

הרמב"ם פותח: "והגלגלים הם הנקראים שמים ורקיע וזבול וערבות, והם תשעה גלגלים" — והוא מונה את תשעת הגלגלים, מתחיל מהקרוב אלינו: גלגל הירח, גלגל כוכב (מרקורי), גלגל נוגה (ונוס), גלגל חמה (שמש), גלגל מאדים (מארס), גלגל צדק (יופיטר), גלגל שבתאי (שבתאי), גלגל הכוכבים הקבועים, והגלגל החוזר בכל יום.

ב. הסבר פשוט

מה שאנו קוראים "שמים" הוא ממש גלגל (ספירה) פיזי, שקוף אך ממשי, שעליו מונחים הכוכבים. ישנם תשעה גלגלים כאלה, כל אחד עם סיבוב משלו, והוא מונה אותם מהקרוב לארץ ועד הרחוק ביותר.

ג. חידושים והסברים
1. שמות שונים = גלגלים שונים (מקביל למלאכים)

הרמב"ם מביא ארבעה שמות לשמים: שמים, רקיע, זבול, ערבות. הדבר מקביל למה שעשה אצל המלאכים — שמות שונים מצביעים על מדרגות/גלגלים שונים. ערבות הוא הגלגל העליון ביותר (לפי מורה נבוכים), ולכן הקב"ה נקרא "רוכב שמי ערבות". הגמרא בחגיגה מדברת על שבעה רקיעים, והרמב"ם מבין זאת כמתייחס לגלגלים.

2. מהו "גלגל" — ספירה ממשית, לא רק כוח

הרמב"ם הבין שהשמים הם ממש גלגל (ספירה) פיזי — שקוף, בלתי נראה, אך דבר ממשי שעליו מונחים הכוכבים. זה שונה מהתפיסה המודרנית שלנו של "חלל" כריק. האם אפשר להבין זאת כ"כוח" במקום ספירה פיזית — שיטת הרמב"ם היא דווקא ספירה ממשית, והתפיסה המופשטת של ימינו ("כוח" שמנהיג) היא דווקא יותר מופשטת משל הרמב"ם.

3. עיקר נקודת הרמב"ם — קביעות ונצחיות, לא הפרטים האסטרונומיים הספציפיים

עיקר נקודת הרמב"ם אינה המודל האסטרונומי הספציפי, אלא היסוד שתנועות גרמי השמים קבועות, נצחיות, אינן אקראיות, אינן משתנות. אפילו אם המדע המודרני ערער על המודל הספציפי של אריסטו/תלמי, עיקר היסוד נשאר עומד: "חק נתן ולא יעבור" (תהלים קמח:ו) — הם הולכים במהלך קבוע ללא שינוי.

4. הרמב"ם עצמו הכיר בכך שהמודל אינו מושלם

במורה נבוכים הרמב"ם מאריך להראות שהסדר האסטרונומי של אריסטו ותלמי (אסטרונום מצרי) — שעליו בנויה האסטרונומיה שלו — אינו מושלם, יש קושיות, ולא הכל מובן. הרמב"ם עצמו הכיר בכך שדורות הבאים יבינו טוב יותר.

5. "קרוב ממנו" — חידוש לשוני ברמב"ם

הרמב"ם כותב "גלגל הקרוב ממנו" — "ממנו" במקום "לנו" (אלינו). זהו לשון אופייני לרמב"ם, שבו הוא משתמש ב"ממנו" במקום שאנו היינו משתמשים בלמ"ד.

6. מדוע תשעה גלגלים נפרדים?

כיוון שרואים שגרמי שמים שונים מסתובבים בכיוונים שונים ובמהירויות שונות. למשל, הלבנה אינה מסתובבת באותו קצב כמו מרקורי — יום אחד הלבנה כאן ומרקורי שם. הדבר מוכיח שהם מונחים על גלגלים נפרדים עם תנועות נפרדות.

7. "כוכבי לכת" — פלנטות

כל שבעת אלה שהרמב"ם מונה הם "כוכבי לכת" (פלנטות), לא כוכבים — הם נקראים כך כיוון שניתן לראות שהם זזים מהר יחסית לכוכבים הקבועים. הדבר כבר נלמד בהלכות קידוש החודש בפירוט רב יותר.

8. "תחת גלגל הירח" — מושג מוכר

מכיוון שגלגל הירח הוא השמים הנמוכים ביותר, קוראים לכל עולמנו "תחת גלגל הירח" (באנגלית "sub-lunar"). זהו לשון שמופיע לעתים קרובות בראשונים.

---

ד. שבעת כוכבי הלכת

| # | עברית | שם מקביל |

|---|---|---|

| 1 | גלגל הירח (לבנה) | הירח |

| 2 | גלגל כוכב | מרקורי |

| 3 | גלגל נוגה | ונוס |

| 4 | גלגל חמה | השמש — האמצעי מבין שבעת כוכבי הלכת (רביעי מתוך שבעה) |

| 5 | גלגל מאדים | מארס |

| 6 | גלגל צדק | יופיטר |

| 7 | גלגל שבתאי | שבתאי |

[הערת אגב: שבתאי ושבת/Saturday]: השם Saturday נגזר מ-Saturn, שהוא שבתאי. ושבתאי כבר מכיל בתוכו את המילה "שבת" — "שבת שבתון." אולי שבתאי נקרא כך בגלל שבת, אולי להפך — הדבר נשאר פתוח.

---

ה. הגלגל השמיני — גלגל הכוכבים הקבועים

מעבר לשבעת כוכבי הלכת רואים שגם כל שאר הכוכבים מסתובבים — לא רואים כל לילה את אותם כוכבים באותו מקום. אבל ההבדל בין כוכבי לכת לכוכבי שבת: כל הכוכבים ה"קבועים" מסתובבים באותו יחס זה לזה — לא רואים שכוכב הצפון מתקרב לכוכב הדרום. יחסית זה לזה הם נשארים קבועים, רק ביחס אלינו הכל מסתובב.

לכן אמרו ש"שבו שאר כל הכוכבים" — כל שאר הכוכבים קבועים בגלגל השמיני, הכל על אחד, ולכן הם מסתובבים יחד.

הבחנה חשובה: "כוכבי שבת" אין פירושם שהם לא מסתובבים — הכל הכירו בכך שהם מסתובבים. הנקודה היא שהם אינם משתנים יחסית זה לזה.

---

ו. הגלגל התשיעי — "הגלגל החוזר בכל יום ממזרח למערב"

הרמב"ם אומר: "הוא הגלגל החוזר בכל יום ממזרח למערב" — זה מה שיוצר יום ולילה.

שיטת הרמב"ם (כפי שסברו אז): הארץ עומדת באמצע, והשמש מסתובבת סביב העולם. אבל — אף אחד לא חשב שהשמש לבדה עושה את המעגל היומי שלה. הכל מסתובב במשך יום שלם — רואים בבוקר כוכבים אחרים מאשר בלילה. זה לא אותו דבר כמו שכוכבים משתנים יחסית לפלנטות (שזה מחזור ארוך יותר) — זהו מחזור יומי שמשנה הכל.

ממילא נדרש גלגל תשיעי שמסובב את הכל כל יום ממזרח למערב — הפוך מכל האחרים שמסתובבים ממערב למזרח.

"הוא המקיף את הכל ומסבב את הכל" — הוא מקיף את הכל (כיוון שהוא הגדול/העליון ביותר) וגם מסובב את הכל. הרמב"ם אומר: לכן כתוב בתורה שהקב"ה עשה יום ולילה כדבר ראשון — כיוון שעל ידי שהוא עושה יום ולילה (באמצעות הגלגל התשיעי), הוא עושה את כל השאר, כיוון שכל מה שמסתובב תחתיו נובע איכשהו מזה.

[הערת אגב: "גלגל החוזר" כמליצה:] הביטוי "גלגל החוזר" שמשתמשים בו היום על דברים שמסתובבים — מקורו המקורי בכך שהגלגל התשיעי חוזר והולך הפוך מכל האחרים.

שאלה: האם כל גלגל משפיע על אלה שתחתיו?

איכשהו זה עובד כך, אבל לא ישירות. אין הכוונה שזה "גלגל שיניים" שמסתובב (כי אז כולם היו צריכים להסתובב באותה מהירות). וצריך לזכור שהקב"ה הוא המנהיג את כל הגלגל. הרמב"ם רצה דווקא לומר את הכללים הפשוטים שאפשר לחזור עליהם, שאפשר לראות.

מה שהרמב"ם אומר שצריך להתעמק בזה מביא לאהבת ה' ויראה — הכוונה לשניהם: כל פרט שלומדים, רואים טוב יותר מה מתרחש, וגם את גדלות הבריאה בכלל.

[מקור:] מי שרוצה ללמוד יותר כיצד הרמב"ם מסדר את סדרי כל העולם — מורה נבוכים חלק א' פרק ע"ב.

הקורלציה בין הגלגל העליון ביותר למלאך העליון ביותר

יש קשר גדול בין הגלגל העליון ביותר למלאך העליון ביותר (שרי פנים) — "והיא המקיפה את הכל" חל גם על השמים/מלאך העליון ביותר, כיוון שהמלאך עושה את השליחות.

---

ז. מדוע לא רואים תשעה גלגלים נפרדים — "דע שאתה רואה כל הכוכבים כאילו הן בגלגל אחד"

הרמב"ם אומר: "דע שאתה רואה כל הכוכבים כאילו הן בגלגל אחד, אף על פי שזה למעלה מזה" — למעשה לא רואים תשעה גלגלים. אנו רואים את כל הכוכבים כאחד — גדולים וקטנים, אבל הכל נראה באותו גובה.

תירוץ: "שהגלגלים טהורים וזכים כזכוכית וכספיר" — הגלגלים שקופים כזכוכית וכאבן ספיר.

הבחנה חשובה: "טהורים" כאן אין פירושו קדוש (לא טהרה מול טומאה) — אלא נקי/צלול/שקוף. "זכים" = שקופים. יש להם כן חומר, אבל סוג חומר שאפשר לראות דרכו — כמו זכוכית (חומר עדין). "כזכוכית" = כמו זכוכית; "כספיר" = כמו יהלום/אבן שאפשר לראות דרכה.

[מקור:] פירוש הרמב"ם נסמך על פסוקים: "כעצם השמים לטוהר" (שמות כד:י) ו"כמעשה לבנת הספיר" (שמות כד:י).

מסקנה: "רואין אנו הכוכבים שבגלגל השמיני מתחת גלגל ראשון" — אפילו הכוכבים של הגלגל השמיני (כמעט הגבוהים ביותר) נראים לנו כאילו הם מתחת ללבנה. כיוון שהגלגלים שקופים, אפשר לראות דרכם, ונראה כאילו הגבוהים יותר הם נמוכים יותר — אבל זה לא באמת נמוך יותר.

---

[הערת אגב: קשר לעבודת ה' — קביעות ותמידות]

מוסר השכל מיסוד הגלגלים (חומר וצורה אך אינם משתנים):

- ספרים ראשונים אומרים שזהו עניין קרבן התמיד והמנורה בבית המקדש (כנגד שבעת הכוכבים/גלגלים) — אדם צריך לנסות להיות כמו כוחות השמים: קבוע, תמידי, לא משתנה, אפילו שהוא אדם גשמי שסוף כל סוף מת.

- הרמ"ק (ר' משה קורדובירו) אומר שכאשר לאדם יש מחשבה זרה יאמר "אש תמיד תוקד על המזבח" — תמיד! הלב צריך לבעור תמיד.

- הצאנזער רב היה אומר תמיד "אש תמיד תוקד על המזבח" — עבודתו של יהודי היא שאפילו אחרי שעשה עבירה גדולה יחזור מיד לעשות תשובה ולהמשיך לבעור לקב"ה.

---

הלכה א' (המשך): גלגלים בתוך גלגלים — "נחלקו גלגלים הרבה זה למעלה מזה כגלדי בצלים"

א. דברי הרמב"ם

"דע שכל הגלגלים שאמרנו שהם תשעה" — "כל גלגל וגלגל משמונת הגלגלים שיש בהם כוכבים" — "נחלקו גלגלים הרבה זה למעלה מזה כגלדי בצלים" — הם מתחלקים לגלגלים רבים אחד מעל השני, כקליפות של בצל.

ב. הסבר פשוט

בצל גדול — זהו הדגם של כל העולם. בצל מורכב ממספר שכבות, כל שכבה היא כדור שלם שמקיף את הכל. הרמב"ם מביא רק שמונה גלגלים ראשיים (עם כוכבים), אבל בפירוט אפשר להיכנס ליותר. הגלגל התשיעי הוא ריק — הוא פשוט מסובב את הכל.

ג. חידושים
1. כיוונים שונים

"ומהם גלגלים סובבים ממערב למזרח" — חלק מסתובבים בכיוון הרגיל. "ומהם סובבים ממזרח למערב" — חלק מסתובבים הפוך, כמו הגלגל החוזר (התשיעי).

2. רטרוגרד — מדוע חשבו שיש גלגלים בתוך גלגלים

אם מסתכלים בשמים, רואים שפעמים רבות נראה כאילו כוכב אחד הולך לאחור — זה נקרא "רטרוגרד". למשל, מאדים הולך שנה שלמה בכיוון הנכון, ופתאום באמצע הולך לאחור.

הסבר: בתוך הכדור הגדול (גלגל) יש עוד כדור קטן שמסתובב אחרת — זה גורם לזה להיראות כאילו הולך לאחור. הוא לא באמת הולך לאחור, אבל נראה כך. זה נקרא "אפיציקל" — יש שני סוגי אפיציקלים.

כלל: תשעת הגלגלים הם תשעת הגלגלים הראשיים, אבל בתוך כל אחד יש עוד מחזורים קטנים — "גלגל בתוך גלגל, אופן בתוך אופן".

3. "אין שם מקום פנוי" — אין מקום ריק

הרמב"ם אומר ש"וימלאו... אין בני המקום פנוי" — לעולם אין מקום ריק. גם בין הגלגלים לא. כל גלגל נוגע בגלגל הבא. בגמרא זה נקרא "עובי הרקיע" — אין הכוונה שיש שמים עם מקום ריק ביניהם.

---

הלכה א' (המשך): טבע הגלגלים — תכונות פיזיות

א. דברי הרמב"ם

"כל הגלגלים אינם לא קלים ולא כבדים, ולא אין להם לא טעם ולא ריח, ולא אין להם לא עין ולא שאר אינים" — לגלגלים אין משקל (לא כבדים ולא קלים), אין טעם, אין ריח, ואין צבע ("עין" = צבע).

ב. הסבר פשוט

לגלגלים יש אמנם גוף וחומר, אבל זהו חומר שמופקע (משוחרר) מכל התכונות החושיות שאנו מכירים בגופים ארציים.

ג. חידושים
1. הצבע הכחול של השמים

הרמב"ם מתייחס לשאלה: הרי אנו רואים שהשמים כחולים! הוא עונה: "וזה שאנו רואין אותם כעין התכלת, למראית העין בלבד, לפי גובה האויר" — הכחול שאנו רואים הוא רק תופעה אופטית, הוא נובע מ"גובה האויר" — גובה האוויר. הצבע הכחול אינו תכונה של הגלגל עצמו, אלא תוצאה של האוויר שבינינו לבין השמים.

2. מדוע אין להם טעם/ריח — סברה

סברת הרמב"ם: "לפי שאין אלו המראות והטעמים אלא בגופים שלמטה מהם" — צבעים, טעמים, ריחות קיימים רק בגופים שמתחת לגלגלים (גופים ארציים). לגלגלים יש סוג חומר עליון יותר שמופקע מכל תכונות חושיות אלה. זאת כיוון שהם מעל ארבעת היסודות — ארבעת היסודות הם האחראים על משקל, ריח, צבע, וכיוון שהגלגלים עשויים מחומר חמישי (סוג חומר חמישי), אין להם תכונות אלה.

---

הלכה א' (המשך): צורת הגלגלים, גלגלים קטנים (אפיציקלים), ומספרים

א. צורת הגלגלים

"וכל הגלגלים האלו אינן עגולין ככדור, והארץ תלויה באמצע" — כל הגלגלים עגולים ככדור (ספיריים), והארץ תלויה באמצע. זהו המודל הגיאוצנטרי.

ב. גלגלים קטנים (אפיציקלים)

"ויש למקצת הכוכבים גלגלים קטנים שהם קבועים בהם, ואין אותן הגלגלים מקיפין את הארץ. אלא גלגל קטן שאינו מקיף קבוע בגלגל גדול המקיף." — מלבד הגלגלים הגדולים שמקיפים את כל הארץ, יש גלגלים קטנים (אפיציקלים) שמסתובבים לא סביב הארץ. הם מעגלים קטנים שמחוברים לגלגל גדול, ועליהם מונח הכוכב (הפלנטה).

ג. מספר הגלגלים — שמונה עשר מקיפים, שמונה קטנים

הרמב"ם נותן סיכום: "מספר כל הגלגלים המקיפים את כל העולם" הוא שמונה עשר, ו"מספר כל הגלגלים הקטנים שאינם מקיפים" הוא שמונה.

חידוש: במורה נבוכים הרמב"ם אומר ששמונה עשר הוא רק מינימום — יכולים להיות יותר. הדבר מתאים למה שהרמב"ם אמר קודם שמלבד התשעה יש עוד "רבים" — המספר אינו סופי.

---

הלכה א' (המשך): כיצד יודעים על הגלגלים — חכמת חשבון תקופות ומזלות

א. דברי הרמב"ם

**"ומעל

ך הכוכבים ותדע שיעור סביבותם בכל יום ובכל שעה, אימתי יתקרבו לרוח צפון ואימתי לרוח דרום... מזה יוודע מספר כל אלו הגלגלים וצורת הלוכתן ודרך הכוכבים."**

ב. הסבר פשוט

את הגלגלים עצמם אי אפשר לראות — אבל אפשר לראות את הכוכבים שעליהם. על ידי תצפית כיצד הכוכבים נעים — מתי הם גבוהים יותר, מתי נמוכים יותר, מתי לצפון, מתי לדרום — אפשר לחשב כמה גלגלים יש וכיצד הם מסתובבים.

ג. חידושים
1. יסוד השיטה

הכל בנוי על היסוד שכוכב אינו נע מעצמו — הוא נע כיוון שהוא קבוע על גלגל. ממילא, על ידי תצפית על תנועת הכוכב אפשר להסיק את תנועת הגלגל.

2. "חכמתכם ובינתכם לעיני העמים"

הרמב"ם קורא לזה "חכמת חשבון תקופות ומזלות", והוא מקשר זאת לגמרא שאומרת "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" — שכאשר יהודים מבינים אסטרונומיה, זה מה שמרשים את העמים.

הרמב"ם גם מזכיר: "וספרים הרבה חיברו בה חכמי יון" — חכמי יוון חיברו ספרים רבים בנושא. מדוע הרמב"ם מזכיר "חכמה יוונית"? אולי כיוון שהגמרא אומרת שבדברים מסוימים גם הגויים ידעו, והרמב"ם רוצה להסביר שאין זו סתירה ל"חכמתכם ובינתכם" — כאשר יהודים מבינים זאת, זהו "חכמתכם לעיני העמים".

---

הלכה א' (המשך): הגלגל התשיעי ושנים עשר המזלות

א. דברי הרמב"ם

"גלגל התשיעי שהוא מקיף את הכל" — החכמים הקדמונים (לא דווקא חכמים יהודיים, אלא אסטרונומים) חילקו אותו לשנים עשר חלקים, כל חלק שלושים מעלות (360 ÷ 12 = 30). "וכל חלק וחלק קראו לו שם על שם צורות שיראו בהם מן הכוכבים שלמטה הימנו שהם מכוונים תחתיו."

ב. הסבר פשוט

הגלגל התשיעי (העליון ביותר) מחולק לשנים עשר חלקים שווים. השמות של החלקים באים מהכוכבים בגלגל השמיני שמתחת לכל חלק — ראו צורות (קונסטלציות) בכוכבים וקראו לחלק של הגלגל התשיעי על שם אותה צורה.

ג. חידושים
1. מחלקים את הגלגל התשיעי, לא את השמיני

מה שמחלקים הוא את הגלגל התשיעי (הגדול ביותר, שמקיף את הכל), לא את הגלגל השמיני שבו הכוכבים באמת נמצאים. אבל קראו לחלקי הגלגל התשיעי שמות על שם מה שרואים בכוכבי הגלגל השמיני "קומה אחת למטה."

2. "גלגל התשיעי עצמו אין בו לא חלוקה ולא צורה מכל צורות אלו ולא כוכב"

הרמב"ם מדגיש שבגלגל התשיעי עצמו אין כלום — לא כוכבים, לא צורות, לא חלוקה טבעית. הוא פשוט מסתובב פעם ביום. החלוקה לשנים עשר היא חלוקה תיאורטית אנושית, לא דבר שקיים בגלגל התשיעי עצמו.

3. למזלות אין שום קשר ללבנה / לחודשים

נקודה חשובה: לשנים עשר המזלות אין שום קשר לשנים עשר החודשים. חודשים מבוססים על הלבנה, אבל מזלות הם חלוקה של הגלגל התשיעי — דבר אחר לגמרי. מה שמתאים בערך — שהשמש נכנסת למזל מסוים בערך באותו חודש — הוא רק צירוף מקרים, לא קשר מהותי. זה מסביר מדוע הקושיה "מה עושים בשנה מעוברת" (כשיש שלושה עשר חודשים אבל רק שנים עשר מזלות) אינה הגיונית — כיוון שמזלות וחודשים הם שתי מערכות נפרדות.

[הערת אגב: מדוע קוראים לחודש אדר "מזל דגים"?] זה רק כיוון שבמקרה השמש נמצאת באותו חלק של השמים באותו זמן, לא כיוון שיש קשר מהותי בין מערכת החודשים המבוססת על הלבנה למערכת המזלות.

4. כיצד רואים את הצורות בכוכבים

צריך להשתמש בדמיון כדי לראות "גדי" או "דגים" בכוכבים — זה לא ברור כמו תמונה, אבל כשמסתכלים על הכוכבים הגדולים בגלגל השמיני, אפשר לדמיין צורות. יש הרבה יותר קונסטלציות (כמו "הדב הגדול" וכדומה), אבל רק שנים עשר המזלות מחלקים את השמים לשנים עשר חלקים שווים — שאר הקונסטלציות אינן קשורות לחשבון החלוקה.

ד. שנים עשר המזלות

טלה, שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזנים, עקרב, קשת, גדי, דלי, דגים — עם הסימן תש"ת סא"ב מע"ק גד"ד (ראשי תיבות שרש"י מביא).

---

הלכה א' (המשך): "לא היו מכוונות... אלא בזמן המבול" — קדימת נקודת השוויון

א. דברי הרמב"ם

"ואלו השתים עשרה צורות... לא היו מכוונות כנגד אותן החלקים אלא בזמן המבול" — "לפי שכל אלו הכוכבים שבגלגל השמיני כולם סובבים... אלא שהם סובבים בכבדות, ומהלך השמש כנגד יום אחד הולך כנגדו כל כוכב מהם בקרוב משבעים שנה"

ב. הסבר פשוט

כיום מזל טלה אינו מתאים עוד לשנים עשרה הראשון של השמים. כיוון שגם כוכבי הגלגל השמיני זזים — רק לאט מאוד. מה שאומרים שהגלגל השמיני הוא "כוכבים קבועים" הוא רק יחסית — יחסית לפלנטות הם כמעט לא זזים, אבל באמת יש להם כן מהלך, רק שזה לוקח זמן רב מאוד. כמו שהשמש הולכת ביום אחד, כוכב מהגלגל השמיני הולך בערך שבעים שנה. השם בלועזית הוא "קדימת נקודת השוויון" (precession of the equinox).

ג. חידושים
1. החשבון של "בזמן המבול"

הרמב"ם עשה חשבון לאחור: הוא עומד בזמנו, רואה שמזל גדי מוזז ממקומו "הנכון". הוא מחשב כמה זמן לוקח להגיע משם לכאן — יוצא בערך שלושת אלפים שנה — וזה מתאים לזמן המבול. לא שהמבול גרם לזה — אלא שהחכמים שנתנו את השמות חיו בזמן נח, ואז הצורות אכן התאימו לחלקיהן.

2. נפקא מינה מעשית לאסטרולוגיה

הדבר יוצר בעיה לאסטרולוגים (לא אסטרונומים): אם מסתכלים בחודש אדר לא יראו את הדגים במקום הנכון, כיוון שכבר הוזז. השמות אבל נשארו מאז.

3. חידוש מהעקידת יצחק: מדוע הגלגל העליון ביותר מסתובב לאט?

ר' יצחק עראמה (עקידת יצחק) שואל: הרי צריך להיות שככל שהגלגל גבוה יותר, כך יסתובב מהר יותר (כיוון שהוא יותר רוחני, יותר כוח). מדוע הגלגל השמיני (והגלגל התשיעי) מסתובב כל כך לאט? עונה העקידה: "תכלית הידיעה שלא נדע" — ככל שעולים גבוה יותר, מבינים יותר שמבינים פחות. כל הכוכבים הולכים בשכל (כפי שהרמב"ם עומד לומר), והשכל מניע אותם. ככל שהגלגל גבוה יותר, כך הוא מבין יותר שהוא מבין פחות — וממילא הוא הולך לאט יותר, לא מהר יותר. זהו חידוש פילוסופי המקשר את התנועה הפיזית למדרגת ההשגה.

---

הלכה א' (סוף): גודל הכוכבים

א. דברי הרמב"ם

"וכל הכוכבים הנראים, יש מהם כוכבים קטנים שהארץ גדולה מכל אחד מהם, ויש מהם כוכבים גדולים שכל אחד מהם גדול מן הארץ כמה פעמים. והארץ גדולה מן הירח כמו ארבעים פעמים, והשמש גדולה מן הארץ כמו מאה ושבעים פעמים. נמצא הירח אחד מששת אלפים ושמונה מאות מן השמש בקירוב. ואין בכל הכוכבים כוכב גדול מן השמש, ואין קטן ממה שנקרא כוכב בגלגל השני."

ב. הסבר פשוט

הרמב"ם נותן מספרים: הארץ גדולה פי 40 מהלבנה; השמש גדולה פי 170 מהארץ; ממילא הלבנה היא חלק אחד מ-6,800 מהשמש (40 × 170). אין כוכב גדול מהשמש, ואין כוכב קטן מ"כוכב" (מרקורי) בגלגל השני.

ג. חידושים
1. המספרים אינם מדויקים — אבל זה מגדיל את גדלות הבורא עוד יותר

כל המספרים הללו אינם מקובלים כיום. הסיבה העיקרית: התגלה שהעולם גדול הרבה יותר ממה שהרמב"ם חשב. החישובים של אז היו מבוססים על כמה גדול משהו נראה מכאן — אבל אם הוא רחוק הרבה יותר ממה שחשבו, הוא חייב להיות הרבה יותר גדול.

דוגמאות קונקרטיות:

- הלבנה: הרמב"ם אומר 1/40 מהארץ. כיום אומרים שהיא בערך שליש או רבע מהארץ (לא ארבעיגית). כיוון שהלבנה קרובה יותר ממה שחשבו, הוערך גודלה בחסר.

- השמש: הרמב"ם אומר פי 170 מהארץ. במציאות היא הרבה יותר.

- באופן כללי: הכל הרבה הרבה יותר גדול ממה שחשבו. כל תשעת הגלגלים נכנסים לאזור כל כך קטן ממה שאנו יודעים כיום.

מסקנה: הדבר אינו מפחית, אלא מגדיל את ההתפעלות מגדלות הבריאה — זה מחזק את נקודת הרמב"ם עצמו של אהבת ה' ויראת ה' דרך גדלות הבורא.

---

הלכה ב': "כל הכוכבים והגלגלים כולם בעלי נפש ודעה והשכל הם"

א. דברי הרמב"ם

"כל הכוכבים והגלגלים כולם בעלי נפש ודעה והשכל הם"

ב. הסבר פשוט — שני דברים נפרדים

הרמב"ם אומר שני דברים על הגלגלים:

1. בעלי נפש — יש להם נפש

2. בעלי דעה ושכל — יש להם שכל

ג. חידושים
1. ההבדל בין "נפש" ל"שכל"

- "נפש" = דבר שיכול לנוע מעצמו — שום דבר לא מניע אותו, הוא נע מעצמו. גם לבהמה יש זאת — היא נעה מעצמה, אבל רק לפי תאוות, רצונות, אינסטינקטים. בהמה אינה יכולה לעשות חשבון "אני צריכה לנסוע לאוסטרליה כי שם אוויר טוב." יש בהמות שנוסעות לאוסטרליה, אבל לא כיוון שהן יודעות, אלא כיוון שיש להן נטייה מובנית. אפשר לשבור את אותה נטייה ואז הן לא נוסעות.

- "דעה ושכל" = דבר שיכול לנוע לפי חשבון. לאדם יש שכל — הוא יכול לנסוע לאוסטרליה כיוון שהוא יודע שאוסטרליה שם, ואם מבלבלים אותו הוא חוזר (כיוון שהוא מבין).

2. יישום על הגלגלים

לגלגלים יש שניהם: נפש (הם נעים מעצמם, שום דבר לא דוחף אותם) וגם שכל (הם נעים כיוון שהם מבינים שהם צריכים לנוע). הקב"ה אינו דוחף אותם פיזית — השכל שלהם עצמו מניע אותם.

3. הקב"ה נותן את הכוח, אבל אינו דוחף ישירות

הקב"ה נותן להם את הכוח, אבל אינו דוחף אותם ישירות. זה כמו אצל אדם — הקב"ה מנהיג את האדם, אבל אין זה אומר שלאדם אין נשמה. הגלגל הוא דבר חי, לא רק אובייקט. אבל — שלא כמו אצל בני אדם — לגלגלים אין בחירה. בחירה היא רק אצלנו.

4. מה פירוש "שכל" אצל גלגלים — לפי מורה נבוכים

הרמב"ם עצמו מבהיר במורה נבוכים: כשאומרים "שכל" ו"נפש" אצל גלגלים, אין הכוונה לנשמה שהולכת בגלגול או משהו מיסטי. הכוונה כפשוטו — שכוח התנועה שיש לו הוא כוחו שלו, לא שהקב"ה דוחף אותו מבחוץ.

5. "חיים וחסד" — מה פירוש "חי" אצל גלגלים

הרמב"ם אומר "חיים וחסד" — אבל חי לא כמו אדם שחייו מתחילים ומסתיימים. אצל גלגלים זה "חיים לנצח, חיים עומדים ומכירים את מי שאמר והיה העולם" — חיים נצחיים, והם מכירים את הבורא.

6. "השמים מספרים כבוד קל" — שבח ממשי

הרמב"ם אומר ש"השמים מספרים כבוד קל" הוא ממש, כפשוטו — השמים ממש משבחים את הקב"ה.

מה פירוש "משבח" בלי פה? חידוש חשוב: כשאומרים "משבחים" אין הכוונה שיש להם פה ומדברים. אפילו אצל בני אדם, כשאנו משבחים, עיקר השבח אינו הפה. העיקר הוא הדעת — ההבנה, ההשגה. הפה הוא רק הדרך שלנו להוציא דברים. אבל השבח האמיתי הוא ההכרה, ההכרה בבורא.

ממילא: כשאומרים שהשמים משבחים, הכוונה: השמים מבינים את הקב"ה, וזה עצמו שבח — שמישהו מבין אותו, זו כבר תפארת לקב"ה.

7. "הללו את ה' מן השמים" — שני חלקים

הרמב"ם עצמו מחלק ב"הללו את ה' מן השמים הללוהו במרומים" (תהלים קמ"ח): החצי הראשון (מן השמים) מדבר כפשוטו — השמים ממש מהללים. "יעמדו לעד לעולם, חק נתן ולא יעבור" — הם עומדים לנצח, יש להם קיום ודעת משלהם, הם מהללים בעצמם. החצי השני (ארץ, תהומות, וכו') הוא רק שזה גורם לנו לשבח, כיוון שלארץ ולתהומות אין שכל.

ראיה מהפסוק: אצל "מן השמים" לא כתוב "הללוהו מן" (שבני אדם ישבחו בשבילם) — כתוב שהם עצמם ישבחו. אבל אצל "מן הארץ" כתוב "הללו את ה' מן הארץ" — זה מדבר אל בני אדם. אילו בני אדם? בני אדם פשוטים — "זקנים עם נערים", "קטן וגדול".

8. "כל אחד ואחד לפי גדלו ולפי מהלכו — משבחין"

כל גלגל, לפי גודלו ולפי מהלכו, משבח — וזה כפשוטו.

9. מדוע הגלגל נע? — "כיוון שהוא רוצה להגיע לקב"ה"

קושיה: כיצד מגיעים לקב"ה על ידי נסיעה בעיגול? התירוץ מושווה למשל מוכר — כמו מי שמכיר מלכה, הוא מסתובב סביבה. זהו "מושלם" — סוג של שאיפה לשלמות. הגלגל נע כיוון שהוא שואף לקב"ה, ודרכו לשאוף היא תנועתו.

---

ד. מלאכים וגלגלים — סדר ההשתלשלות
1. מלאכים הם המנהיגים של הגלגלים

המלאכים הם המנהיגים של הגלגלים — כלומר, זו לא קטגוריה אחרת, אלא יש קשר ביניהם. המלאכים גבוהים יותר ומנהיגים את הגלגלים בפועל.

2. סדר ההשתלשלות בשלוש מדרגות

1. הקב"ה → ספירות (מלאכים)

2. ספירות → גלגלים

3. גלגלים → העולם

זהו "סדר ההשתלשלות" — הקב"ה מנהיג את הספירות, הספירות מנהיגות את הגלגלים, והגלגלים מנהיגים את העולם.

---

ה. מדרגות בדעת
דברי הרמב"ם

"ודעת הכוכבים והגלגלים היא מעוטה מדעת המלאכים וגדולה מדעת בני אדם"

הסבר פשוט

- מלאכים הם דעת בלבד (ללא חומר), ממילא דעתם היא הגדולה ביותר.

- כוכבים/גלגלים יש להם חומר וצורה, אבל הם חיים וקיימים לעולם, אז זה קצת חלש יותר אבל עדיין גדול.

- בני אדם — המדרגה החלשה ביותר והדעת החלשה ביותר.

חידושים

1. דעת קשורה לרמת המציאות שלך

משל: בן יכול להכיר את אביו טוב יותר מנכד — אפילו הנכד חכם מאוד, אבל לבן יש קשר ישיר. כך גם: למלאכים יש קשר ישיר יותר לקב"ה מאשר לכוכבים, ולכוכבים יותר מבני אדם.

2. "דעת" פירושה דעת ה'

"דעת" כאן פירושה דעת ה' — מה שהם יודעים את הקב"ה, לא סתם מידע. הכוונה לידיעת המציאות — הכרה ישירה של האמת.

[הערת אגב: "ונמשלו לכוכבים" — ישראל נמשלו לכוכבים]

רש"י אומר שהקב"ה אוהב את ישראל, "ונמשלו לכוכבים". מהי המעלה הגדולה של להיות כוכב? כשמבינים את הרמב"ם כאן — שלכוכבים יש דעת, הם חיים וקיימים, הם משבחים את הקב"ה, יש להם קשר ישיר — מבינים קצת מהו העניין של להיות כוכב.

[הערת אגב: ההבדל בין אסטרונומיה לאסטרולוגיה ברמב"ם]

הרמב"ם משתמש במזלות בהלכות קידוש החודש — אבל זו אסטרונומיה, לא אסטרולוגיה. הרמב"ם חולק על כך שלמזלות יש השפעה על בני אדם (אסטרולוגיה), אבל הוא סובר שמזלות קיימים כמציאות פיזית (אסטרונומיה).

---

הלכה ג' (בערך): ארבעת היסודות — הקדמה ומושג

סיכום

המחצית הראשונה של פרק ג'

המחצית הראשונה של פרק ג' היא ההקדמה הכללית ביותר לאסטרונומיה לפי הרמב"ם. זוהי ידיעת השמים — "כי אראה שמיך." חלק גדול מההתבוננות בבריאה מתחיל בידיעת הגלגלים, הכוכבים, מערכות השמים.

---

א. המעבר מגלגלים ליסודות — שתי רמות של חומר וצורה

כל מה שאנו רואים בעולם מתחת ללבנה — כל מה שמת ונולד — אינו דברים כלל במובן שהוא לא בסיסי. הכל הוא הרכבה (קומפוזיציה) של דברים רבים, כמו קוגל — תערובת.

ארבעת היסודות (אש, מים, רוח, עפר) הם עצמם כבר חומר וצורה — כלומר, זוהי "רמה שנייה" של חומר וצורה. כשלוקחים אדם, אבן, נהר — הם עשויים מארבעת היסודות, וכל יסוד בפני עצמו הוא כבר חומר עם צורה (צורת האש, צורת המים, וכו').

חידוש: אי אפשר לעולם לראות יסוד לבדו. כל ארבעת היסודות שנראה כבר מעורבים — בדיוק כמו שאי אפשר לראות חומר לבדו או צורה לבדה. אפשר רק לחשוב על שניהם.

חידוש: מדוע דברים מתים — לא בגלל חומר וצורה, אלא בגלל חומר וצורה חלשים. גלגלים הם גם חומר וצורה והם אינם מתים! דברים מתים כיוון שהם עשויים מחומר וצורה חלשים — הם אינם דברים מקוריים, אלא הרכבות מיסודות. כשמשהו מת, הוא חוזר ליסודותיו.

חידוש: ארבעת היסודות נשארים לנצח — כמו גלגלים. כל עוד העולם קיים, תמיד נשארים אש, מים, רוח, עפר. מה שמשתנה הוא רק הדברים שנעשים מהם (הרכבות). הדבר מקביל לגלגלים שנשארים לנצח.

מדוע זה שייך לפרק ג'? כיוון שארבעת היסודות הם גם דברים שנשארים — הם בסיסיים, מקוריים. בפרק ד' ילמדו דברים שאינם בסיסיים כלל — רק הרכבות מיסודות.

חידוש: הנפש אינה מארבעת היסודות. קושיה: אם אדם עשוי מארבעת היסודות, האם לנפש האדם גם יש קשר לארבעת היסודות? לא! לנפש אין ארבעה יסודות. ארבעת היסודות הם רק החומר. מה שלמדנו קודם ש"הנפש גם ארבעה יסודות" — זה רק משל, לא כפשוטו.

"תוהו ובוהו" — הרמב"ן אומר ש"תוהו ובוהו" הוא החומר הבסיסי שהקב"ה ברא.

---

ב. המושג "גולם" — החומר הכללי מתחת לגלגל הירח
דברי הרמב"ם

"תדע ותבין שבורא הא-ל למטה מגלגל הירח גולם אחד שאינו כגולם הגלגלים" — הקב"ה ברא מתחת לגלגל הירח גולם אחד (חומר) שאינו כגולם הגלגלים.

חידושים

1. מדוע הרמב"ם אומר שוב "בורא הא-ל"?

הרמב"ם כבר אמר בהקדמה "כל מה שברא הקב"ה בעולמו", וכאן אומר שוב "בורא הא-ל". שני מהלכים:

- אולי חוזר על ההקדמה מקודם.

- אולי כיוון שזוהי רמה חדשה של בריאה. עד כה דיבר על שלושה סוגי נבראים, ועכשיו בא החומר הכללי — "הכלי שבו לברוא את הדבר השלישי".

2. המילה "גולם" לעומת "חומר"

הרמב"ם משתמש במילה "גולם" ולא "חומר". מדוע?

- הרמב"ם הקפיד לכתוב רק בלשון הקודש, לא ארמית או שפות אחרות.

- "חומר" גם הוא לשון הקודש (מ"חומר ביד היוצר", "חומר ולבנים"), אבל זו יותר המילה שמתרגמים השתמשו בה למילה היוונית "matter/hyle".

- הרמב"ם מצא פסוק: "גלמי ראו עיניך" (תהלים קלט:טז), וגם בגמרא "גולמי כלי עץ" — "גולם" פירושו דבר שעדיין אין לו צורה, שזה בדיוק המושג של חומר בלי צורה.

- "אל יהי אדם גולם" — גולם הוא דבר שאינו מרגיש, אין לו צורה. "שבעה דברים בגולם" (אבות ה:ז).

3. החומר הכללי שונה מחומר הגלגלים

הרמב"ם מדגיש "שאינו כגולם הגלגלים" — החומר מתחת לגלגל הירח אינו כחומר הגלגלים. חומר הגלגלים שקוף, אין לו משקל, אין לו ריח, אין לו צבע. החומר הכללי מתחת לגלגל הירח שונה — יש לו כל התכונות הללו. גם הצורות שונות: "ואינו כצורת הגלגלים".

---

ג. ארבעת היסודות — חומר וצורה
דברי הרמב"ם

החומר הכללי מקבל ארבע צורות, וכל צורה מתחברת לחלק מהגולם, ומשניהם יחד נוצר גוף:

1. צורת האש + חלק גולם = גוף האש

2. צורת הרוח + חלק גולם = גוף הרוח (אוויר/רוח)

3. צורת המים + חלק גולם = גוף המים

4. צורת הארץ (עפר) + חלק גולם = גוף הארץ

חידוש: כיצד חומר וצורה יוצרים "גוף"

"גוף" הוא הצירוף של חומר וצורה. בלי הצורה היה רק החומר הכללי לבדו — "תוהו ובוהו", דבר שאי אפשר לראות. בלי החומר הצורה לא הייתה קיימת בצורה פיזית. רק כששניהם מתחברים נוצר גוף ממשי.

---

ד. סדר ארבעת היסודות — רמות בעולם
דברי הרמב"ם

"והמתחתון שבהם ארבעה גופים מחולקים, אחד למעלה מן השני, וכל אחד ואחד מקיף את שלמטה ממנו מכל רוחותיו כמו גלגל"

הסבר פשוט

בדיוק כמו שלגלגלים בשמים יש רמות, כך גם לארבעת היסודות יש רמות — המשך של מודל "קליפות הבצל":

1. הגבוה ביותר (סמוך לגלגל הירח): גוף האש — כיוון שאש עולה מטבעה למעלה, כיוון שאש רוצה להגיע למקומה הטבעי שהוא גבוה.

2. מתחתיו: גוף הרוח (אוויר)

3. מתחתיו: גוף המים

4. הנמוך ביותר: גוף הארץ

חידושים

1. אש עולה למעלה — ראיה למקום האש

רואים שאש עולה מטבעה למעלה, כיוון שאש שואפת למקומה הטבעי שהוא גבוה, קרוב לגלגל הירח. אבל אין הכוונה שיש שם להבה ממשית — הכוונה שיש שם כוח של אש.

2. הרמב"ם סובר שהשמש אינה אש

הרמב"ם לא סבר שהשמש היא כדור של אש. הייתה מחלוקת — יש שסברו שהגלגלים והשמים עשויים מאש. אבל הרמב"ם סובר שהגלגלים עשויים מחומר חמישי (סוג חומר חמישי), שהוא לא אש. אש היא אחד מארבעת היסודות, שהוא מתחת לגלגל הירח — היא אינה יכולה להיות החומר של הגלגלים שהם מעל.

3. "יקוו המים" — הפסוק וסדר המים והארץ

לפי סדר היסודות, מים צריכים להיות מעל הארץ (כיוון שמים הם שכבה גבוהה יותר). הפסוק "יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד" (בראשית א:ט) הוא חידוש שהקב"ה ציווה על המים להתכנס למקום אחד, כדי שהארץ תצא.

[הערת אגב: המבול] במבול אירע שינוי בסדר — הכל הוצף במים. אחרי המבול חזר הסדר — המים ירדו מתחת לארץ. הדבר מתאים לסדר הטבעי שמים גבוהים מהארץ.

---

ה. לארבעת היסודות אין נפש
דברי הרמב"ם

"וארבעה גופים אלו אין להם נפש, ואינם יודעים ולא מכירים, אלא כגופים מתים"

הסבר פשוט

לארבעת היסודות אין נפש, הם אינם יודעים ואינם מכירים, הם כגופים מתים.

חידושים

1. שלושה דברים שחסרים ביסודות: נפש, ידיעה, הכרה

הרמב"ם אומר שלושה דברים: (א) אין להם נפש, (ב) אינם יודעים, (ג) אינם מכירים. הדבר מקביל ל:

- נפש = נפש הבהמית — היכולת לנוע מעצמו

- ידיעה/הכרה = נפש השכלית — שכל, דעת

2. שני מובנים של "חיים"

- חיים כבהמה = נפש הבהמית — אפשר לנוע, מרגישים

- חיים כאדם = נפש השכלית — יודעים, מבינים

לגלגלים יש שניהם: הם נעים (נפש) וגם יודעים (דעת). לארבעת היסודות אין אף אחד מהם — גם אינם יודעים, גם אינם נעים (מעצמם).

3. כיצד יש לבריות חיים אם הן עשויות מיסודות מתים?

אם ארבעת היסודות הם "כגופים מתים", כיצד ייתכן שנבראים שמורכבים מהם יש להם חיים? תירוץ: הם מקבלים נשמה בנוסף. ארבעת היסודות הם רק חלק הגוף — החלק המת של הנברא. חלק החיות בא מנשמה שניתנת בנוסף.

---

ו. "מנהג" — טבע ללא כוונה
דברי הרמב"ם

"ויש לכל אחד ואחד מהם מנהג שאינו יודעו ולא משיגו ואינו יכול לשנותו"

הסבר פשוט

לכל יסוד יש דרך מסוימת (מנהג) שהוא אינו יודע, אינו מבין, ואינו יכול לשנות.

חידושים

1. "מנהג" = טבע

"מנהג" היא מילת הרמב"ם למה שאנו קוראים "טבע" (נאטור). היסודות אינם אקראיים — יש להם סדר, דרך מסוימת שבה הם מתנהגים. אבל לא הם מתנהגים — הקב"ה ברא אותם כך, אבל אין להם כוונה או רצון.

2. שלושה דברים שחסרים: ידיעה, השגה, שינוי

הרמב"ם אומר שלושה דברים:

- "שאינו יודעו" — אינו יודע מה הוא עושה (כנגד "יודע ומכיר" אצל גלגלים)

- "ולא משיגו" — אינו מבין (כנגד "יודע ומשיג")

- "ואינו יכול לשנותו" — אינו יכול לשנות, אין לו רצון (כנגד הגלגלים שנעים בכוונה)

3. ההבדל בין יסודות לגלגלים — האם אפשר "לדבר" איתם?

דוגמה פלסטית: אי אפשר ללכת לשולחן ולומר "היום תיפול למעלה במקום למטה" — זה לא עובד, כיוון שלשולחן (חומר של ארץ) אין רצון. כך גם יסוד האש עולה תמיד למעלה — אי אפשר "לדבר" איתו.

אבל עם כוכב אפשר תיאורטית לדבר, כיוון שיש לו נפש ודעת. אפשר לומר לו "לך היום בכיוון אחר" — הוא יענה (שהוא לא יכול, כיוון שיש לו רצון לעשות רצון ה'). הוא יאמר: "אתה טיפש — אני הולך כך כיוון שאני מבין טוב ממך שכך צריך ללכת. אתה לא יכול לשכנע אותי אחרת." אי אפשר לשנות את "דעתו" — הוא מודה שזו הדרך הטובה ביותר, הוא עושה זאת בידיעה ובהסכמה, לא בעיוורון.

[מקור:] הפסוק (איוב לח:לא): "התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח" — האם תוכל לקשור את כוכבי כימה או לפתוח את כסיל? הפסוק מראה שאפשר לפנות לכוכבים (כיוון שיש להם דעת), אבל אי אפשר לכפות עליהם לשנות.

---

ז. האדם — שילוב של שני היסודות

האדם הוא שילוב של שניהם: נשמה ממרום עליונים שהיא "חושבת" ויודעת מה היא עושה (כמו הגלגלים), וחלק הגוף שמהעולם התחתון (כמו הטבע). בני אדם הם "כל הדברים" — הם מאחדים בתוכם את שתי המדרגות.

---

קושיה מ"הללו את ה' מן הארץ" — אם ארבעת היסודות אינם יודעים, כיצד הם מהללים?

הקושיה

בתהלים קמ"ח כתוב: "הללו את ה' מן הארץ, תנינים וכל תהומות, אש וברד שלג וקיטור" — וכאן רואים את ארבעת היסודות (אש = אש, ברד = מים, קיטור = רוח, שלג = מים). נראה כאילו הם כן מודים לקב"ה!

התירוץ

"הללו את ה' מן הארץ" פירושו שבני אדם ישבחו את הקב"ה דרך מה שהם רואים בבריות התחתונות. מדוע דווקא מהארץ? כיוון ש"שגבורתם תמיד ניכרת לקטן ולגדול" — גבורת ה' באש, ברד, שלג, עשב השדה ניכרת לכל אדם, אפילו פשוט.

חידוש: בני אדם הם "גלגלים" עבור הבריות התחתונות

אנו בני אדם עושים את עבודת הידיעה עבור הבריות הנמוכות יותר. כאילו אנו הגלגלים שלהם — אנו ה"עקירה" (הכוח המודע) עבור עשב השדה וארבעת היסודות. כמו שהגלגלים יודעים ומשבחים את הקב"ה עבור תנועתם שלהם, כך אנו משבחים את הקב"ה עבור פלאי העולם התחתון.

גם עבור השמים — אם האדם הוא חכם ומבין את כוחות הכוכבים. אבל לא חסר להם (לשמים) כל כך, כיוון שהם כבר עושים בעצמם — יש להם דעת משלהם ומשבחים את הקב"ה. אבל הדברים התחתונים צריכים אותנו — שנגרום להם "לדבר", שנוציא את שבחם.

---

סיום הפרק — סיכום כללי

כל פרק ג' נתן הבנה עמוקה יותר בגדלות הבורא ובתפקיד המיוחד של כלל ישראל (ובני אדם בכלל) כמי שמוציאים את השבח של כל הבריאה — הן מהבריות השמימיות, הן מהבריות הארציות.

---

טבלת מקורות

| מקור | כיצד משמש |

|---|---|

| רמב"ם, הל' יסודי התורה פרק ב' | הקדמה — שלוש קטגוריות של נבראים |

| מורה נבוכים | המודל האסטרונומי אינו מושלם; ערבות = הגלגל העליון; שמונה עשר = מינימום; חלק א' פרק ע"ב — סדר העולם |

| גמרא חגיגה | שבעה רקיעים; שמות שונים לשמים |

| אריסטו ותלמי | המקורות העיקריים לאסטרונומיה של הרמב"ם |

| תהלים קמח:ו — "חק נתן ולא יעבור" | הוכחה שגרמי השמים קבועים לנצח |

| תהלים קמ"ח — "הללו את ה' מן השמים / מן הארץ" | ההבדל בין שבח השמים (כפשוטו) לשבח הארץ (דרך בני אדם) |

| תהלים יט — "השמים מספרים כבוד קל" | שבח ממשי של הגלגלים |

| שמות כד:י — "כעצם השמים לטוהר", "כמעשה לבנת הספיר" | מקור לשקיפות הגלגלים |

| בראשית א:ט — "יקוו המים" | חידוש בסדר המים/הארץ |

| תהלים קלט:טז — "גלמי ראו עיניך" | מקור ל"גולם" = חומר בלי צורה |

| איוב לח:לא — "התקשר מעדנות כימה" | אפשר לפנות לכוכבים אך לא לכפות |

| שופטים ה:כ — "כוכבים נלחמו ממסילותם" | לכוכבים יש מהלך |

| אבות ה:ז — "שבעה דברים בגולם" | מושג הגולם |

| הלכות קידוש החודש | הפרק הוא הקדמה אליו; פרטים נוספים על שמש/לבנה; מזלות לחשבונות אסטרונומיים |

| ר' חיים קניבסקי | פירוש על הל' קידוש החודש שפותח בפרק זה |

| עקידת יצחק (ר' יצחק עראמה) | מדוע הגלגל העליון מסתובב לאט: "תכלית הידיעה שלא נדע" |

| רמ"ק (ר' משה קורדובירו) | "אש תמיד תוקד על המזבח" כנגד מחשבות זרות |

| הצאנזער רב | "אש תמיד" — אפילו אחרי עבירה מיד חזרה בתשובה |

| ספרים ראשונים | קרבן תמיד/מנורה כנגד שבעה גלגלים |

| רמב"ן | "תוהו ובוהו" = החומר הבסיסי |

| רש"י | סימן תש"ת סא"ב מע"ק גד"ד; "ונמשלו לכוכבים" |

תמלול מלא 📝

רמב"ם הלכות יסודי התורה, פרק ג׳ — הגלגלים וכוכבי השמים

הקדמה: הקשר לפרק הקודם

בפרקים הקודמים למדנו על הקב"ה. הרמב"ם כינה את הקב"ה „מנהיג הגלגל". עכשיו נלמד קצת על הגלגל — אותו גלגל בלתי נראה, שקוף וגדול שעליו מונחים כל גרמי השמים.

הרמב"ם אמר לנו בפרק הקודם שישנן שלוש קטגוריות של נבראים שהקב"ה ברא. הוא אמר לנו קודם שהדרך להגיע לאהבת ה׳ ויראתו היא על ידי להתבונן בגדולת בריאותיו של הקב"ה.

אמר שישנן שלוש קטגוריות של נבראים:

- יש את הנמוך ביותר — שזה אנחנו — שהוא חומר עם צורה יחד, או כפי שאחרים קוראים לזה גוף עם נשמה יחד. אבל מלבד זאת, הם מתכלים — הם מתחילים מתישהו, ובסופו של דבר הם משתנים לכל הפחות, הם חיים, הם מתים.

- אחר כך ישנן צורות בלבד — כמו מלאכים.

- ואחר כך, בין המלאכים לבני האדם, ישנם הגלגלים וכוכבי השמים. גם להם יש חומר וצורה — הם אינם כמו מלאכים שהם צורה בלבד — אבל הם סוג אחר של חומר: החומר שלהם אינו משתנה, הם קיימים לעד, כמו „חק נתן ולא יעבור" (תהלים קמ״ח:ו), הם נמשכים שנים רבות מאוד.

ובפרק זה הרמב"ם מרחיב על קטגוריה זו. הפרק הקודם הסביר לנו את עשרת סוגי המלאכים, הסביר לנו את הקטגוריה של אלו שהם צורה בלבד ללא חומר. ועכשיו הוא ידבר על הגלגלים וכוכבי השמים שהם חומר וצורה, אבל אינם משתנים.

---

סטייה: קביעות ותמידות — המוסר השכל מהגלגלים

ולפני שנתחיל ללמוד, ננסה שלא לטעות. כתבו בספרי הראשונים שזה מה שעשו בבית המקדש — קרבן תמיד, כל יום, המנורה — זה כנגד שבעת הכוכבים, שבעת הגלגלים. זה מה שעשו כל יום. „תמיד" — כי אדם צריך לנסות להיות כמו כוחות השמים שאינם משתנים. חומר וצורה — הוא אדם גשמי, למעשה בסוף הוא כן מת, אבל הוא יכול קצת בחייו — גשם עשוי מחומר וצורה, אבל על כל פנים יש קביעות. זה טוב מאוד.

על זה כתוב מהרמ״ק (ר׳ משה קורדובירו) שכאשר לאדם יש מחשבה זרה, שיאמר „אש תמיד תוקד על המזבח" (ויקרא ו:ו). תמיד! הלב צריך לבעור תמיד, לדחוף אותנו.

ראיתי השבוע שהצאנזער רב היה תמיד אומר „אש תמיד תוקד על המזבח" — שהעבודה של יהודי היא שאפילו אחרי שעשה עבירה גדולה, יחזור מיד — „אש תמיד תוקד על המזבח" — שימשיך להתחיל לעשות תשובה ולהמשיך לבעור לקב"ה. נפלא.

---

הלכה א׳: תשעת הגלגלים — **„והגלגלים הם הנקראים שמים ורקיע וזבול וערבות"**

הקדמה: מה פירוש „גלגלים" ברמב"ם

חזרה לנושא — גלגלים. עכשיו מתחילים סעיף א׳: „והגלגלים". כלומר, למדנו שיש שלושה דברים: הצורות, והגלגלים, והדברים שנעשו מן היסודות והם מתים. עכשיו נראה על הגלגלים.

הערה על המודל האסטרונומי של הרמב"ם

ועוד הקדמה חשובה שצריך לדעת. קודם כל, הבאתי כאן תמונה — לא אוכל להראות אותה על המסך כל הזמן — אבל זה בערך איך שהעולם של הרמב"ם נראה, איך שעולמנו נראה כפי שהרמב"ם הבין.

ומובן מאליו שחשוב לדעת שרוב החכמים של ימינו סוברים שהפריכו את כל הדברים האלה, ויש להם הבנה טובה יותר על איך שהשמים עובדים.

האמת היא שהרמב"ם עצמו בספרו מורה נבוכים מאריך להראות שכל הסדר של השמים שאריסטו לימד — ולא רק אריסטו, גם אריסטו וגם תלמי — תלמי היה אסטרונום מצרי — ומשניהם יחד נבנתה רוב חכמת האסטרונומיה שהרמב"ם הכיר. והרמב"ם עצמו אומר שם שיודעים שלא הכל מושלם, ויש עדיין קושיות, ולא מבינים. ואנו מוסיפים — הוא אומר, הרמב"ם — שבדורנו מבינים יותר טוב.

העיקר בנקודת הרמב"ם — קביעות, לא פרטים ספציפיים

אבל אפילו אם כן, העיקר של הרמב"ם אינו שזה צריך להיראות בדיוק כך, אלא לומר שהתנועות הן מדויקות, נצחיות, ושזה לא אקראי — לא שיום אחד כך ויום אחד אחרת — אלא הם נצחיים במסלול מסוים, וכך הם אינם משתנים.

אז אין שום הבדל — אפילו אם נאמר שדברים מסוימים השתנו בהבנה — כוונתי שההבנה הבסיסית היא שהם נצחיים במהלך מסוים ושאין אצלם שינוי, וזה העיקר שהרמב"ם רוצה. כוונתי שזה עדיין קבוע וקיים. אפשר להחזיק בזה יותר אם רוצים, ואם לא רוצים לא צריך.

דיון: האם גלגל הוא ספירה ממשית או כוח?

על כל פנים, יש גם את העניין — כמו שאתה אומר — לאו דווקא התכוונו שהכל מדויק, אלא זו הייתה הדרך הטובה ביותר שאפשר לחזות ולראות איך יהיה.

הערה: הפרק כהקדמה להלכות קידוש החודש

על כל פנים, אבל מה שנעשה זה לא... גם אולי כדאי להזכיר שיותר אסטרונומיה הרמב"ם לומד בהלכות קידוש החודש. עכשיו הוא אומר רק את המבט הבסיסי שהם מאוד קבועים וקיימים, שאינם משתנים.

חשוב מאוד שכאן זו גם הקדמה להלכות קידוש החודש. למדנו פעם קצת הלכות קידוש החודש — למשל יש פירוש של ר׳ חיים קנייבסקי ואחרים. כולם מתחילים קודם עם הפרק הזה, כי אלו ההקדמות, אבל הרבה מהדברים שהוא אומר כאן יש לו יותר פרטים על השמש והלבנה, יותר פרטים ממה שכתוב כאן. אז במובן מסוים, הפרק הזה הוא הקדמה להלכות קידוש החודש — עוד סיבה גדולה למה זו מצווה ללמוד.

תחילת הלימוד — מה שאנו מנסים לעשות

ובכל אופן, אני רק אומר שאנחנו לא הולכים ללמוד מדע מהמדע של ימינו, לשאול את הרמב"ם מה מתאים, האם לומדים היום גם כמו הרמב"ם או לא. אנחנו רוצים לנסות קודם ללמוד את לשון הרמב"ם מה שהוא אומר, איך שהוא הבין, ואיך שהוא מקשר את זה עם לשונות הפסוקים ומאמרי חז"ל, וכן הלאה. ולנסות — כמו שעשינו בשני הפרקים האחרונים — לומר בקיצור ובפשטות מה שכתוב, וכל אחד שירצה ללמוד יותר בעומק, מובן מאליו שהעולם פתוח, אפשר ללכת ללמוד.

---

דברי הרמב"ם: **„והגלגלים הם הנקראים שמים ורקיע וזבול וערבות"**

טוב, אז „והגלגלים" — אומר הרמב"ם — „הם הנקראים שמים ורקיע וזבול וערבות".

אבל מה זה „והגלגלים"? זה חוזר על... אמרנו שזה חוזר על שלושת הדברים: „כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו נחלק לשלשה חלקים" — יש דבר כזה ודבר כזה ודבר כזה. „מהן בריות שהן מחוברות מגולם וצורה אבל אינן משתנים, והם הגלגלים". הגלגלים שדיברנו עליהם, עכשיו נרחיב יותר.

„והגלגלים" — אומר הרמב"ם — זה מה שנקרא בתורה או בלשון חכמים: שמים, רקיע, זבול, וערבות. הוא מביא כאן ארבעה לשונות, ארבע דרכים שקוראים לזה בחומש, בתנ"ך. איני יודע היכן „זבול" כתוב... כן, זבול — רגע, אראה היכן כתוב בנביא — זה לשון לשמים.

חידוש: שמות שונים = גלגלים שונים (מקביל למלאכים)

מובן מאליו, מהלשונות האלה אמרו בגמרא בחגיגה ובמקומות נוספים שיש יותר משמים אחד — יש שבעה רקיעים. הרמב"ם הבין שהרקיעים, אלו הם הגלגלים. זהו יסוד ראשון חשוב שצריך לזכור כאן — שלא כמו שאנחנו חושבים — והגמרא מוזכרת אפילו לגבי מחלוקת מסוימת בין חכמי ישראל לחכמי אומות העולם.

בכל מקרה, גלגלים פירושם השמים. כלומר, מה שאנחנו קוראים „שמים" — לנו נראה תמיד שהשמים הם לא דבר, זה רק אוויר ריק שבו יש כוכבים או חלל וכדומה. הם כולם הבינו, והרמב"ם הבין, שהשמים הם ממש גלגל. כמו שר׳ יואל כבר הזכיר, זה לא אומר שאפשר לראות אותו — הוא שקוף — אבל הוא משהו, ועליו מונחים הכוכבים. הכוכבים לא קיימים בפני עצמם, או השמש, או השמש והכוכבים — כל הדברים האלה מונחים על ספירה, כדור, וזה הגלגלים.

למה תשעה גלגלים נפרדים?

עכשיו, מכאן יש יותר מאחד. למה? כי רואים שרבים נעים בכיוונים שונים. כן, השמש לא נעה באותו כיוון כמו הלבנה, וכן הלאה.

לכן אמר הרמב"ם ש„והם תשעה גלגלים" — יש תשעה מהם, זה המספר, יש תשעה.

ולגבי זה יש שמות שונים. הוא לא מסביר כאן, הוא לא אומר את השמות, אבל כנראה מה שהוא מתכוון לומר — לכן אחד נקרא שמים, אחד נקרא רקיע, אחד נקרא זבול. אני זוכר שבמורה נבוכים כתוב שערבות הוא הגלגל העליון ביותר. אינני זוכר בינתיים. כן, לכן הקב"ה נקרא „רוכב שמי ערבות" (תהלים ס״ח:ה), כי הוא עומד על הגבוה ביותר.

על כל פנים, ממה שכתוב כאן, זה דומה למה שאמר קודם אצל המלאכים — שיש שמות שונים כי יש מלאכים שונים. אותו דבר: כשיש שמות שונים לשמים, זה כי יש שמים שונים, גלגלים שונים.

דיון: האם גלגל הוא ספירה ממשית או כוח?

חברותא: אולי יכול להיות — קצת קשה לאנשים לחשוב על גלגל בלתי נראה. אבל אפשר שזה כמו כוח שמנהיג, שכל מה שנמצא באותו מקום נע בסיבוב מסוים.

מגיד שיעור: אני חולק עליך. אני טוען שיותר קל להבין גלגל. אם אתה אומר שהמזלות שלנו רגילים לשאת — שאם ההיגיון אומר שצריך להיות שם גלגל — עכשיו, אפשר לראות גלגל, על הגלגל מונחים דברים, זה כל אחד מבין. לומר שזה כוח — זה כבר מופשט, זה להפך: המדע של ימינו הוא יותר מופשט.

בסדר, אבל אני אומר — אנחנו מנסים ללמוד מה שכתוב.

---

מניין תשעת הגלגלים

עכשיו הרמב"ם פשוט מונה את תשע הספירות שישנן — לא עיגולים, נכון? עיגולים. גלגל הוא כדור, ספירה, שעליה מונח כל כוכב.

1. גלגל הירח (הלבנה)

אז כך: „גלגל הקרוב ממנו הוא גלגל הירח".

זהו הגלגל שאנחנו יכולים לראות — של הלבנה, הדבר הקרוב ביותר אלינו בשמים.

„קרוב ממנו" — כן, נכון? הרמב"ם אולי ראה את זה הרבה פעמים, ובשיעורים אחרים שלנו ראיתי את זה הרבה פעמים: הרמב"ם משתמש הרבה פעמים בלשון „ממנו" במקום שאנחנו היינו משתמשים בלמ"ד — „לנו". „קרוב ממנו" פירושו „ממנו" — הקרוב ביותר אלינו, או מאיתנו, ומתחילים מאיתנו, רואים את הקרוב ביותר.

אז גלגל הירח — עליו מונחת הלבנה. הלבנה, אתה רואה שהיא מסתובבת — היא לא מסתובבת לבד, יש גלגל שמסובב אותה.

יפה מאוד. לכן, מי ששמע, קוראים לכל העולם „תחת גלגל הירח". הרבה פעמים רואים בראשונים לשון כזו, או באנגלית „sub-lunar" — מתחת ללבנה — כי זהו הנמוך ביותר. הרקיע הנמוך ביותר הוא שם שהלבנה מונחת. גם על פי קבלה זה מתאים, אבל אנחנו לא לומדים קבלה.

2. גלגל כוכב (מרקורי)

שנית: „והשני שלמעלה ממנו הוא גלגל שבו כוכב הנקרא כוכב".

זה נקרא באנגלית, מי שיודע אנגלית, מרקורי. זהו הגלגל השני, הכוכב השני. אפשר לראות אותו — זה כוכב לכת, כן, לא כוכב אלא כוכב לכת.

הערה: „כוכבי לכת" — כוכבי לכת

כל אלו שמדברים עליהם כאן הם כוכבי לכת — הם נקראים „כוכבי לכת", כי אלו כוכבים שאפשר לראות שהם זזים מהר מאוד. והם למדו את זה עוד בקידוש החודש יותר.

למה יש להם גלגלים משלהם?

כיוון שהם זזים מהר, זה פשוט כי הגלגל שלהם הוא... לא — יש להם גלגל משלהם. לכולם יש גלגל נוסף. לא קטן יותר — יש להם גלגל משלהם. כי אפשר לראות: כל לילה, אתה יוצא לשמים, רואה שכל לילה כוכב מרקורי נמצא במקום אחר, כי הגלגל שלו — הוא לא מסתובב באותו כיוון כמונו. כי אם היה מסתובב באותו כיוון כמונו, היה נשאר באותו מקום כל הזמן, או שהוא לא מסתובב בכלל. הוא לא מסתובב באותו כיוון כמו הלבנה. רואים שהלבנה נמצאת כאן יום אחד, מחר הלבנה כאן ומרקורי שם. מבינים — שהם מסתובבים על גלגלים נוספים. היחס ביניהם שונה.

3. גלגל נוגה (ונוס)

למעלה מזה, השלישי, יש גלגל שבו יש כוכב שנקרא נוגה. נוגה באנגלית זה ונוס.

4. גלגל חמה (השמש)

וד׳ — יש כוכב שנקרא חמה. כוכב חמה הוא מה שקוראים...

[השיעור התחיל להזכיר את הגלגל הרביעי אבל לא סיים בחלק זה]

רמב"ם הלכות יסודי התורה, פרק ג׳ — תשעת הגלגלים (המשך)

שבעת כוכבי הלכת: כוכבי לכת, לא כוכבים

זהו הגלגל השני, הכוכב השני. אפשר לראות אותו. זה כוכב לכת, כן, לא כוכב אלא כוכב לכת. כל אלו שאנחנו מדברים עליהם כאן הם כוכבי לכת. הם נקראים כוכבי לכת, כי אלו כוכבים שאפשר לראות שהם זזים מהר מאוד. למדנו את זה בקידוש החודש יותר.

דיון: למה כוכבי הלכת זזים מהר יותר?

דובר 2: שהם זזים מהר יותר זה פשוט כי הגלגל שלהם קטן יותר, כי הם קרובים יותר אלינו? גדול יותר?

דובר 1: לא, יש להם גלגל משלהם. נראה. לכולם יש גלגל נוסף, לא קטן יותר. יש להם גלגל משלהם. כי אפשר לראות — כל לילה אתה יוצא לשמים, רואה, כל לילה כוכב מרקורי נמצא במקום אחר. כי הגלגל שלו, הוא לא מסתובב באותו כיוון כמונו. כי אם היה מסתובב באותו כיוון כמונו, היה נשאר באותו מקום כל הזמן, נכון? אנחנו לא מסתובבים בכלל. הוא לא מסתובב באותו כיוון כמו הלבנה. כי רואים שהלבנה נמצאת כאן יום אחד, ומחר הלבנה כאן ומרקורי שם. מבינים? הם מסתובבים על גלגלים נוספים. היחס ביניהם שונה.

---

שבעת כוכבי הלכת: גלגל ג׳ עד גלגל ז׳

למעלה מזה, השלישי, יש גלגל שבו יש כוכב שנקרא נוגה. נוגה באנגלית זה ונוס.

ד׳ — יש כוכב שנקרא חמה. לא חמה, כוכב חמה, מה שקוראים מרקורי. אבל חמה, כי הוא הקרוב ביותר לשמש.

על כל פנים, אחר כך יש את השמש, הגלגל הרביעי, האמצעי. אם חושבים שיש שבעה כוכבי לכת, האמצעי הוא השמש. שם נמצאת השמש.

אחרי זה יש גלגל חמישי, שבו נמצא מאדים. מאדים באנגלית נקרא Mars.

אחרי זה יש גלגל שישי שנקרא כוכב צדק. באנגלית צדק נקרא Jupiter.

וגלגל שביעי, שבו יש כוכב שנקרא שבתאי, ובאנגלית אומרים לו Saturn, כן.

סטייה: שבתאי, שבת, ו-Saturday

אז זהו — כן, מכיוון שהזכרת את ימות השבוע, אני יכול להיכנס לזה יותר. שבת היא Saturday. אם חושבים, למה זה נקרא Saturday? כי Saturn זה אותו דבר, כן. ושבת כבר יש לה סתם כך פשט במילה שבתאי. אנחנו יודעים "שבת שבתון", אבל גם יש לזה פשט. אולי בגלל זה שבתאי נקרא שבתאי, יכול להיות להפך. איני יודע.

---

הגלגל השמיני — גלגל הכוכבים הקבועים

בכל אופן, עכשיו כך — טוב, אלה הם שבעת כוכבי הלכת. לכל אחד יש גלגל משלו, וזה מסביר למה הוא מסתובב בנפרד.

אחרי זה רואים שיש עוד הרבה כוכבים. רואים שכל שאר הכוכבים, גם הם מסתובבים. כשעוברת לילה ומסתכלים על כל הכוכבים, ויש את גלגל המזלות, כן, הקבוצות, שנראה — לא רואים כל לילה את אותם כוכבים באותו מקום.

אבל החילוק הוא: כל הכוכבים האלה מסתובבים באותו אופן. לא רואים שיום אחד כוכב הצפון קרוב יותר לכוכב הדרום מאשר היום. יחסית אחד לשני הם אותו דבר, רק ביחס אלינו, הכל מסתובב.

בשביל זה אמרו שיש גלגל שמיני ש"שבו שאר כל הכוכבים" — כל שאר הכוכבים קבועים בגלגל השמיני, הכל ביחד, ולכן הם מסתובבים יחד.

הם גם מסתובבים, כמו שלמדו שיש כוכבי לכת וכוכבי שבת — הפשט אינו שכוכבי השבת לא מסתובבים, כולם הכירו בכך שהם מסתובבים. הנקודה היא שהם מסתובבים באופן דומה אחד לשני, הם לא משתנים ביחס אחד לשני. זה מה שהם הבינו. היום מבינים אחרת לגמרי — אנחנו לא לומדים מה שלומדים היום.

---

הגלגל התשיעי — "הוא הגלגל החוזר בכל יום ממזרח למערב"

אחרי זה יש גלגל תשיעי. גלגל תשיעי — "הוא הגלגל החוזר בכל יום ממזרח למערב".

הסבר: מה עושה יום ולילה?

צריך לזכור דבר פשוט: אצלנו בלימוד, אצלנו בחדר מלמדים שהעולם מסתובב סביב השמש, ובגלל זה נעשה מחר "ויהי ערב ויהי בוקר".

הם סברו, כפי שאפשר לראות את העובדה: הארץ עומדת באמצע, והשמש מסתובבת סביב העולם. השמש מסתובבת סביב העולם, אז היא לא שונה מכל שבעת כוכבי הלכת שמסתובבים סביב העולם.

אבל מסתכלים כל יום, רואים שהשמש קצת שונה לפי ערך ליד הלבנה, קצת רחוקה יותר מהלבנה, קצת רחוקה יותר מהכוכבים, וכן הלאה. לזה אין שום קשר לכך שהשמש יוצאת כל יום. כי אף אחד לא חושב שהשמש, המעגל היומי שרואים כאן, המעגל של השמש — אף אחד לא חושב שהיא מסתובבת סביב כל העולם כל יום. לא זה מה שעושה יום ולילה.

לא רק זה — הכל מסתובב במשך יום שלם. כלומר, מסתכלים בבוקר רואים כוכבים אחרים מאשר בלילה, ובלילה כוכבים אחרים מאשר בבוקר. זה לא אותו דבר כמו שהכוכבים משתנים יחסית לפלנטות — זה מחזור אחר, זה מחזור יומי שמשנה הכל.

"הוא המקיף את הכל ומסבב את הכל"

ממילא אמר שמעל לזה, מעל... בתמונה אפילו אין את זה, אבל מעל לזה הם הכוכבים. כאן רואים את הכוכבים בגובה הגבוה ביותר. מגיע כאן גלגל תשיעי שהוא מסובב את הכל כל יום ממזרח למערב — הפוך מכל האחרים שמסתובבים ממערב למזרח. לכן זה הולך הפוך.

אבל הגלגל התשיעי הוא גלגל, כמה שיהיה — "גלגל החוזר בכל יום ממזרח למערב". זה מה שעושה את היום ואת הלילה.

דיון: האם כל גלגל משפיע על זה שתחתיו?

דובר 2: אני רוצה להבין — כל גלגל משפיע על הגלגל שתחתיו, כמו שהמלאכים משפיעים על המלאכים שתחתיהם? זה עובד גם במערכת הזו?

דובר 1: איכשהו זה עובד כך על השאר.

דובר 2: אבל גם האחרים, כמו שהשביעי משפיע על השישי?

דובר 1: כן, אבל לא ישירות. לא ישירות. הם עובדים איכשהו כך, אבל מסובך ללמוד איך, כי הפשט אינו שזה גלגל שיניים שמסתובב, כי אז כולם היו צריכים להסתובב באותה מהירות, וכדומה. זה מסובך. איכשהו... וגם צריך לזכור שהקב"ה הוא המנהיג את כל הגלגל.

דובר 2: הוא מכוון אותו?

דובר 1: לא.

למה הרמב"ם לא נכנס לפרטים?

על כל פנים, בואו ננסה. כל הקושיות האלה הן קושיות טובות, אבל הרמב"ם...

דובר 2: למה הרמב"ם הסכים לגבי זה? מה מסובך?

דובר 1: הוא דווקא רצה לומר את הכללים הפשוטים שאפשר לחזור עליהם, שאפשר לראות.

דיון: אהבת ה' ויראה — בפרטים או בגדולה?

דובר 2: אז מה שהרמב"ם אומר שצריך להתעיין בזה מביא אהבת ה' ויראה — כנראה הכוונה לא לפרטים, אלא לגדולה של זה. שיגיעו להכרה בגדלות ה' שמנהיג את כל הגלגל.

דובר 1: שניהם, שניהם. כל פרט שלומדים, רואים טוב יותר מה מתרחש.

> [חידוש: המגיד שיעור אומר ששניהם — הן הכללים הן הפרטים — מביאים לאהבת ה' ויראה. כל פרט שלומדים, רואים טוב יותר מה מתרחש.]

מקור ללימוד נוסף

עכשיו, הגלגל התשיעי, כמו שהוא אומר כאן — "הוא המקיף את הכל ומסבב את הכל". זה אומר הרמב"ם, כן. קודם כל, כי הוא מקיף את הכל — זה פשוט, כי הוא הגדול ביותר, הוא הגבוה ביותר, כן, הוא מקיף הכל. והוא גם מסובב הכל.

לכן אומר הרמב"ם, לכן כתוב בתורה שהקב"ה עשה את היום והלילה כדבר הראשון. על ידי שהוא עושה את היום והלילה, הוא עושה הכל אחרת, כי זה מסתובב, וכל מה שמסתובב תחתיו, איכשהו בא מזה. איך בדיוק — לא לעכשיו.

אם מישהו רוצה ללמוד — יש עוד מקום ברמב"ם שבו הוא עושה את הסדרים של כל העולם, זה במורה נבוכים חלק א' פרק ע"ב, ועשיתי סדרה של בערך שנים עשר שיעורים על זה, ולא פשוט כמו כאן. אז בכל אופן, מי שרוצה יכול להסתכל שם, זה בלשון הקודש, ואפשר לראות.

---

הלכה ב': למה לא רואים תשעה גלגלים נפרדים?

"דע שאתה רואה כל הכוכבים כאילו הן בגלגל אחד"

אומר הרמב"ם דבר חשוב: "דע שאתה רואה כל הכוכבים כאילו הן כולן בגלגל אחד, ואף על פי שיש בהם זה למעלה מזה".

למעשה, אנחנו מסתכלים על השמים, לא רואים תשעה גלגלים. כל הגלגלים האלה זה לא דבר שאפשר לראות בפועל. מה רואים? רואים את כל הכוכבים ביחד — נראה אחד קטן יותר וגדול יותר, אבל נראה שהכל באותו גובה.

אומר הרמב"ם: מה שאתה רואה שכל הכוכבים כאילו בגלגל אחד, כאילו באותו גובה — כן, אנחנו לא רואים שכוכב אחד רחוק יותר מאיתנו מכוכב שני, רואים רק גדול יותר וקטן יותר. ואף על פי שזה למעלה מזה — באמת אחד גבוה מהשני.

תירוץ: "שהגלגלים טהורים וזכים כזכוכית וכספיר"

התירוץ הוא: "מפני שהגלגלים טהורים וזכים כזכוכית וכספיר".

זה ודאי הפירוש של הרמב"ם, אבל מה שכתוב "כעצם השמים לטוהר" (שמות כד:י) וכך הפסוקים, הגלגל על "כמעשה לבנת הספיר" (שמות כד:י). כן, מה שזה אומר שמתחת לקב"ה, מנהיג השמים, שהוא "כמעשה לבנת הספיר." יש קטעים מפורשים ברמב"ם שהוא מדבר על זה.

הסבר: מה פירוש "טהורים וזכים"?

כי הם נקיים — "טהורים" לא אומר שהם קדושים, לא טהורים כמו טהרה של אפר פרה אדומה. למעלה יש — הם שקופים, שאין להם חומר. "זכים" — שקופים. יש להם כן חומר, אבל סוג כזה של חומר שאפשר לראות דרכו, כמו זכוכית. חומר עדין יותר, חומר מעודן. זכוכית! זכוכית היא חומר מעודן, דבר שאפשר לראות דרכו. כמו שהוא אומר "כזכוכית" — כמו זכוכית, "כספיר" — כמו יהלום, אבן כזו שאפשר לראות דרכה.

מסקנה: "רואין אנו הכוכבים שבגלגל השמיני מתחת גלגל הראשון"

ממילא, "רואין אנו כוכבים שבגלגל השמיני מתחת גלגל הראשון". אצלנו נראה שאפילו הכוכבים הגבוהים ביותר, אחד לפני הגבוהים ביותר, כן, הגלגל השמיני — הם נראים לנו כאילו הם מתחת ללבנה אפילו. הם לא נראים גבוהים יותר. למה? כי זה פשוט מאוד בהיר, רואים ישר. ויותר מזה — כיוון שהם שקופים, אפשר לראות מה קורה בגלגלים הגבוהים יותר. כן, נראה שהגבוהים יותר הם נמוכים יותר, אבל באמת הם לא נמוכים יותר.

סטייה: מתאם בין הגלגל הגבוה ביותר למלאך הגבוה ביותר

דובר 2: אני מאמין שיש מתאם בין זה שהמלאך הגבוה ביותר והגלגל הגבוה ביותר הם כמו שרי הפנים?

דובר 1: יש קשר גדול, אבל הרמב"ם הקדוש, מה שהוא אומר — גם לא אגיד לך, איני יודע, את המילים האחרות איני יודע. כי הוא אומר "והוא המקיף את הכל" — זה חל גם על השמים הגבוהים ביותר, המלאך הגבוה ביותר. בוודאי, אבל... כי המלאך עושה את השליחות. כן, יש על זה בנוגע לשמים. כן, צריך להבין את זה. נפלא.

---

הלכה ג': גלגלים בתוך גלגלים — "כגלדי בצלים"

"כל גלגל וגלגל... נחלק לגלגלים הרבה"

עכשיו אומר הרמב"ם באות ג' — אבל אצלי זה אות ג', פשוט עשיתי אותיות אחרות כי זה הרבה יותר ארוך.

אומר הרמב"ם: "דע שכל הגלגלים שאמרנו שהם תשעה" — זו השאלה, כמה יש? תשעה. כך כתוב כאן בנוסחאות של התורה.

אם כן אני שואל אותך שאלה: באמת יש רק תשעה?

התירוץ הוא: לא, יש הרבה יותר. "כל גלגל וגלגל משמונת הגלגלים שיש בהם כוכבים" — השמונה שיש בהם כוכבים, כן, התשיעי הרי ריק, התשיעי פשוט מסובב הכל — "נחלק לגלגלים הרבה זה למעלה מזה כגלדי בצלים".

משל הבצל

כמו שפעם פתחת בצל — מה אומרים בצל ביידיש? צוויבל. סליחה. בצל גדול — זה הסוג של כל העולם. גלדי בצלים — בצל מורכב מכמה שכבות, כל שכבה היא כדור שלם, נכון? היא מקיפה את הכל.

יש הרבה מאוד רעיונות, הבאתי רק שמונה — זה בדרך כלל. באמת, בדרך פרט אפשר להיכנס ליותר.

כיוונים שונים של סיבוב

"ומהם" — ומזה יש גם סוגים שונים. "מהם גלגלים סובבים ממערב למזרח" — חלק מסתובבים בדרך הרגילה ממערב למזרח, כמו גלגלים אחרים. "ומהם סובבים ממזרח למערב" — יש חלק שמסתובבים הפוך, ממזרח למערב, "כמו הגלגל החוזר" — כמו הגלגל החוזר, שהוא ה...

סטייה: "גלגל החוזר" כמליצה

חברים, פעם למדנו את המליצה "גלגל החוזר," שמשתמשים בה היום על דברים שמסתובבים לכאן. אבל "גלגל החוזר" במקור בא מזה שהגלגל התשיעי חוזר והולך הפוך מכל האחרים. אבל הכוונה אינה שבפנים — שם ראיתי את התמונה איך שזה היה. זה גם סיבה למה זה נקרא epicycle באנגלית. יש שני סוגי epicycles, אבל זה לא הנושא שלנו עכשיו.

רטרוגרד — למה חשבו שיש גלגלים בתוך גלגלים?

הנקודה היא: למה חשבו את זה? כי אם מסתכלים בשמים, רואים שהרבה פעמים נראה כאילו כוכב אחד הולך אחורה. זה נקרא באנגלית retrograde. כלומר, לפעמים רואים שלמשל מאדים כל השנה הולך כרגיל סביב השמש, סביב העולם. אפשר לדמיין שהוא נוסע על איזה כדור שמזיז אותו. אחר כך רואים יום אחד, בין תשרי לחשוון, איני יודע מתי, באמצע הוא הולך אחורה. אומרים: "רגע, מה קרה עם הכדור שלי?" התירוץ הוא שבתוך הכדור יש עוד כדור קטן יותר, ואותו כדור מסתובב אחרת, גורם לזה להיראות כאילו הוא חוזר אחורה. הוא לא באמת חוזר אחורה, אבל נראה כאילו הוא חוזר אחורה. זה ההסבר בדרך כלל של העניין.

כלל: "גלגל בתוך גלגל, אופן בתוך אופן"

והכלל הוא: תשעת הגלגלים הם תשעת הגלגלים הראשיים, אבל בתוך התשעה יש עוד מחזורים קטנים, בתוך הגלגל הם הולכים עוד דרך. גלגל, כמו שכתוב ברמב"ם — גלגל בתוך גלגל, אופן בתוך אופן. יש גלגלים בתוך הגלגלים.

דובר 2: כמו שסיפרת זה כבר גדול מאוד, יש הרבה מאוד דברים שמסתובבים.

דובר 1: רעיון מאוד מסובך, העולם הוא...

---

"אין ביניהן מקום פנוי" — אין מקום ריק

חידוש אחד תדע: "וכולם אין ביניהן מקום פנוי". זה גם יסוד חשוב של הרמב"ם, שבעולם אין מקום ריק. בין הגלגלים גם לא, והעולם אינו ריק בשום מקום. אין ריק — מלא אוויר, מלא משהו.

אז כל גלגל נוגע בגלגל הבא — זו הנקודה. זה נקרא בגמרא "עובי הרקיע". הפשט אינו שיש שמים —

רמב"ם הלכות יסודי התורה, פרק ג' — מהות הגלגלים, מספר הגלגלים, חכמת התקופות, והי"ב מזלות

---

מהות הגלגלים — תכונות פיזיות

מיד אחרי השמים מתחיל עוד דבר, עוד שמים או גלגל וכדומה. עוד דבר חשוב. עכשיו נלמד מה הגלגלים הם.

כל הגלגלים — כל הגלגלים — אינם לא קלים ולא כבדים. אין להם משקל, הם לא שוקלים. ולא אין להם לא טעם ולא ריח — אין להם טעם ואין להם ריח. ולא אין להם לא עין ולא שאר עינות — "עין" פירושו צבע.

הצבע הכחול של השמים

נראה לנו כחול — אנחנו מסתכלים על השמים, נראה לנו כחול. וזה שאנו רואין אותם כעין התכלת, למראית העין בלבד — רק נראה כך — לפי גובה האויר. איני יודע מה זה אומר, "גובה האויר." משהו, מסיבות מסוימות — כי השמים גבוהים, כי האוויר גבוה, האוויר גורם לזה להיראות כך. איני יודע. כי המרחק, הדרך שבה רואים את האור, איך האור נכנס לעיניים מהמרחק. את זה המוסלמי לא חשב. איני יודע. "לפי גובה האויר" — מה שזה לא יהיה.

למה אין להם טעם וריח

וכן אין להם לא טעם ולא ריח — "טעם" פירושו שאין להם טעם, אין להם טעם כביכול, אין להם שום טעם, ואין להם ריח. מדוע? לפי שאין אלו המאורעים אלא בגופות שלמטה מהם. יש להם אמנם גוף, אך אין להם סוג הגוף שיכול להיות לו חוש כמו טעם. ויש להם גם איזשהו מין חומר, אבל חומר שמופקע מכל הדברים הללו.

---

צורת הגלגלים ומקום הארץ

אומר הרמב"ם: וכל הגלגלים האלו — כל הגלגלים שסובבים את העולם — אינן עגולין ככדור — כולם עגולים ככדור שלם — והארץ תלויה באמצע — הארץ תלויה באמצע.

---

גלגלים קטנים (אפיציקלים)

ויש למקצת הכוכבים גלגלים קטנים שהם קבועים בהם, ואין אותן הגלגלים מקיפין את הארץ.

כלומר, כל הגלגלים שדיברנו עליהם שסובבים את כל העולם — גם גלגל שנים עשר המזלות, הם מקיפים את כל העולם. גם גלגל שנים עשר המזלות יש בו יותר מתשעה באמת, כפי שדיברנו, וגם הוא מקיף את כל העולם.

מלבד זאת ישנם גלגלים קטנים. חלק הכוכבים — חלק מן הכוכבים — זה באמת מה שאמרתי קודם לגביהם, שבתמונות יופיעו הקטנים — בדיוק, זה מה שאמרתי קודם, שיש עוד מושבות, עוד תנועות שצריכות לנוע. אבל לא זה. זה — איך קוראים לזה — חלק הכוכבים, חלק מן הכוכבים. "כוכבים" הכוונה לכוכבי הלכת, יש להם גלגלים קטנים שהם מונחים עליהם. ואין אותן הגלגלים מקיפין את הארץ — ואותם גלגלים כלל אינם סובבים סביב הארץ.

כלומר, ישנם כאלה מעגלים קטנים שהם בפני עצמם, ואיפשהו שם מונח כדור כלשהו. אלא גלגל קטן שאינו מקיף קבוע בגלגל גדול המקיף — הם אינם חלק ממערכת הגלגלים שמקיפה את העולם.

---

מספר הגלגלים

כמה יש? הרמב"ם נותן כאן סיכום.

> [חידוש:] מעניין שבמקום אחר הוא אומר שזה רק ספק, ובאמת ייתכן שיש יותר. לפחות כך צריך להיות, אומר הרמב"ם במורה נבוכים. הרמב"ם אומר שמונה עשר לפחות. כן, שמונה עשר זה מספר מינימלי. אבל ייתכן שיש עוד. הרי הוא אמר קודם שמלבד התשעה יש עוד "נוספים." "נוספים" משמע שייתכן שיש יותר. מה הם לכאורה אותם נוספים מעבר לתשעה? אבל באמת, אני אומר — אני אומר לו קודם את היסודות — באמת הרי כבר יש יותר.

מספר כל הגלגלים המקיפים את כל העולם — שמונה עשר.

דובר 2: תקרא בגליוני הש"ס, החלפת פעמיים היום.

דובר 1: כן.

ומספר כל הגלגלים הקטנים שאינם מקיפין — שמונה.

יש סיבה גדולה לכך — אינני זוכר כרגע מדוע ולאילו יש כך.

---

חכמת חשבון תקופות ומזלות — כיצד יודעים על הגלגלים

וממהלך הכוכבים — כיצד הכוכבים סובבים — וידיעת שיעור סביבתן בכל יום ובכל שעה — ללמוד את סדר הכוכבים וכמה זמן הם סובבים בכל יום, בכל שעה, בדיוק. ומנטייתן לרוח צפון ומנטייתן לרוח דרום — כמה רחוקים הם, כלומר באיזו זווית הם נמצאים בשמים, לצפון או לדרום. ממזרח למערב הם נעים כל הזמן, אבל הם יכולים להיות גם למזרח ולדרום, לצפון ולדרום.

ומגבהן מעל הארץ וקריבתן — ייתכן שבזווית כלשהי ביחס לארץ, לפעמים הוא גבוה יותר ולפעמים נמוך יותר. מסתכלים על כוכב, לפעמים הוא גבוה יותר ולפעמים נמוך יותר.

מתוך כך, כשמתבוננים בכוכבים — מזה יוודע מספר כל אלו הגלגלים וצורת הליכתן ודרך הקפתן.

היסוד של השיטה

> [חידוש:] כלומר, את הגלגלים עצמם אי אפשר לראות, אבל את הכוכבים כן אפשר לראות — הכוכבים נראים לעין. ומתוך שרואים את הכוכבים יודעים שהם הולכים לפי מהלך הגלגלים שעליהם הם קבועים. הכל בנוי על היסוד שכוכב אינו נע מעצמו — הוא נע כי הוא מונח על משהו. ממילא, ככל שאתה יכול לחשב, אתה יכול פשוט להסתכל בטלסקופ — לא היה טלסקופ פעם — אבל אתה יכול להסתכל בעיניים ולראות כיצד הכוכבים זזים, ומתוך כך תחשב כמה גלגלים יש.

"חכמתכם ובינתכם לעיני העמים"

וזו היא חכמת חשבון תקופות ומזלות — זוהי חכמת חשבון תקופות ומזלות, שתהיה נוגעת לקידוש החודש ולדברים אחרים.

למה עוד זה נוגע? הוא אומר — כוונתו כנראה שחכמה זו מוזכרת בגמרא: "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" [דברים ד:ו].

וספרים הרבה חיברו בה חכמי יון — אולי בגלל זה החכמה הייתה יוונית של מחבר. כלומר — כשיהודים מבינים זאת, זוהי "חכמתכם ובינתכם לעיני העמים."

כן, זו בעיה. על כל פנים, מה שהוא מתכוון לומר הוא שאצלנו — כתוב בגמרא במפורש חכמת חשבון תקופות, והכוונה לזה. להבין את זה.

חשוב מאוד לדעת, חשוב מאוד לדעת — נניח ויכוח הגלגלים, אנחנו כאן, וכיצד הגלגלים נעים, וכו' וכו' — אנחנו כאן, זוהי חכמה גדולה, זה מה שהוא אומר. בחכמה היוונית עסקו בכך. איני יודע מדוע הוא רוצה להתנצל כאן על החכמה היוונית — אולי בגלל מה שהגמרא אומרת שיש דברים מסוימים שגם הגויים יודעים, אולי זהו הפשט של הגמרא. איני יודע, איני יודע.

---

גלגל התשיעי ושנים עשר המזלות

סקירה: מה למדנו עד כה

עד כאן למדנו, הוא אומר, למדנו על תשעת הגלגלים: אצלנו יש שבעה כוכבי לכת, והגלגל השמיני הוא כל הכוכבים — כלומר הכוכבים הקבועים, כן? — והגלגל התשיעי שהוא הגלגל העליון.

עכשיו הוא הולך לדבר — מה מתרחש בגלגל השמיני.

דיון: על איזה גלגל מדברים עכשיו?

דובר 2: באמת? חשבתי שאנחנו הולכים לדבר על התשיעי.

דובר 1: כך או כך.

דובר 2: חשבתי שדיברנו שהשמיני הוא למעלה מן הטבע?

דובר 1: כן.

דובר 2: שבתאי, השביעי הוא טבע, והשמיני הוא מה?

דובר 1: למעלה מן הטבע, כן. הגלגל השמיני.

דובר 2: מה הוא אומר על הגלגל התשיעי?

דובר 1: הוא מדבר כאן על המקיף והסובב — נכון, נכון. הגלגל השמיני הוא שם שיש את הכוכבים, נכון. ואחר כך עם הכוכב התשיעי — הוא אומר, הוא הולך להסביר את זה כאן בבירור.

---

חלוקת גלגל התשיעי לשנים עשר חלקים

עכשיו נדבר על מה שקורה, כיצד פועלים הכוכבים בגלגל התשיעי.

ניקח כך: גלגל התשיעי, שהוא מקיף את הכל — זהו הגלגל העליון ביותר. במילים אחרות, אם מישהו רוצה לדבר על כל השמים, כן? סך הכל, הכל, לא רק חלק תחתון קטן — החכמים הקדמונים, כנראה כוונתו כאן לא דווקא לחכמים יהודיים, הוא מדבר על חכמי קדם, האסטרונומים, חילקו אותו לשנים עשר חלקים, י"ב חלקים.

מה שעשו הוא פשוט מאוד, פשוט מאוד. הם לקחו את השמים, אמרו שהשמים הם 360 מעלות, ואמרו שכל אחד מהשנים עשר הוא שלושים מעלות, כן? פשוט שנים עשרית ממנו — זהו חלק אחד.

וכל חלק וחלק קראו לו שם — הם קראו לו שם — על שם צורה שתיראה בו מן הכוכבים שלמטה ממנו שהם מכוונים תחתיו.

כלומר, השמות, אומר הרמב"ם — דבר מעניין — השמות של חלקי השמים, השמות על שם הכוכבים שמתחתיהם. הכוכבים הרי נמצאים בגלגל השמיני.

> [חידוש:] עכשיו, אבל מה שמחלקים אינו הגלגל השמיני, כי הגלגל השמיני אינו כל כך גדול, הגלגל השמיני קצת יותר קטן. מה שמחלקים הוא באמת הגלגל התשיעי, סך הכל של הכל. אבל קראו לו שמות על שם מה שרואים בכוכבים קומה אחת למטה, כביכול.

דובר 2: כן.

שנים עשר המזלות

אלה הם המזלות הידועים שכולם מכירים, שהם שנים עשר, והם...

דובר 2: הרמב"ם הרי לא אומר כלום על הגלגל, הוא רק אומר מדוע הכוכבים מסודרים כך — אחד פוגע בשני, כן? סידור הכוכבים בגלגל.

דובר 1: זו הסיבה שהם נקראים כך. אני הולך מיד לומר מדוע הם נקראים כך.

המזלות נקראים כך:

1. טלה

2. שור

3. תאומים

4. סרטן

5. אריה

6. בתולה

7. מאזנים

8. עקרב

9. קשת

10. גדי

11. דלי

12. דגים

כן, תש"ת סא"ב מע"ק גד"ד — אפשר לזכור את ראשי התיבות.

דובר 2: כן, עכשיו, חודש אדר ידוע כמזל דגים.

דובר 1: כן, אלה ראשי התיבות שרש"י מביא. והחלק השנים עשר של זה...

דובר 2: כן.

---

דיון: מזלות וחודשים — הבחנה חשובה

> [חידוש:] הדבר המעניין הוא שלזה אין שום קשר לחודשים, כי החודשים הרי — זו הלבנה. זה מהשמש, ואפילו לא מהשמש, זה מהמזלות. למזלות אין שום קשר ללבנה. מה שיש בדיוק שנים עשר חודשים שבערך מכוונים כנגד שנים עשר המזלות — אבל לא באמת — כי מזלות הם חלוקה של העולם שהרמב"ם מלמד כאן. במקרה השמש נכנסת לאותו מזל בערך באותו חודש, ולכן זה נקרא כך, כן, נכון. אבל יש תורה שלמה ומחקר על למשל מה עושים כשיש שנת עיבור, אבל כל הקושיה אינה הגיונית, כי לזה אין שום שייכות ללבנה.

דובר 2: אבל מדוע זה באמת עובד? לגלגל התשיעי יש איזה קשר ללבנה?

דובר 1: נכון, נכון, למזלות אין שום קשר ללבנה. הלבנה לא נכנסת לכאן. מזלות הם חלוקה של ה...

אומר הרמב"ם כך — הרמב"ם אומר שני דברים:

1. יש חלוקה תיאורטית של הגלגל לשנים עשר חלקים.

2. ומדוע חילקו? מדוע קוראים לזה כך? זה נוגע לאסטרונומיה, אולי לאסטרולוגיה, לסיבות אחרות, לדברים אחרים.

אבל מה שנוגע לאסטרונומיה הוא לדעת שאת כל הגלגל, כל המעגל סביב סביב, מחלקים לשנים עשר, וקוראים לחלקים על שם זה.

---

"גלגל התשיעי עצמו אין בו לא חלוקה ולא צורה"

עכשיו, הרמב"ם אומר דבר חשוב: "גלגל התשיעי עצמו אין בו לא חלוקה ולא צורה מכל הצורות האלו ולא כוכב."

והגלגל התשיעי, כפי שלמדנו, הוא פשוט מסתובב, אין שם כלום, הוא פשוט. הוא מסתובב פשוט פעם אחת ביום.

מדוע בכלל קוראים כך — "אלא בחיבור הכוכבים שבגלגל השמיני"? כי הכוכבים של הגלגל השמיני — "הוא שייראה בכוכבים גדולים שבו תבנית הצורות האלו או קרוב מהן."

בכוכבים, כשמסתכלים — כולם ראו פעם את התמונות, אין לי כאן תמונה, אבל אפשר גם לצאת החוצה בלילה ולראות. צריך להשתמש בדמיון כדי לראות גדי או לראות דגים, אבל משהו — הקדמונים ראו את הרעיון לצייר כוכבים.

רמב"ם הלכות יסודי התורה, פרק ג׳ — שנים עשר המזלות, גודל הכוכבים, ונפש ודעת הגלגלים

שנים עשר המזלות — צורות בכוכבים

מדוע בכלל קוראים כך "הוא אלה ברקיע השמיני, והכוכבים שבגלגל השמיני, היא שיראה בכוכבים גדולים שבתחתית הצורות או על יד קרוביהם"? בכוכבים, כשמסתכלים — כולם ראו את התמונות, אין לי כאן תמונה, אבל אפשר גם לצאת החוצה בלילה ולראות. צריך להשתמש בדמיון כדי לראות גדי או לראות דגים, אבל משהו — הקדמונים ראו את סידור הכוכבים ש...

טוב, צריך משהו יותר טוב כדי לראות.

לא, אפשר לראות הרבה יותר. כן, יש הרבה שמות של קבוצות כוכבים, כלומר, כן, הרבה תמונות שאנשים אומרים בשמים. השנים עשר הם פשוט שנים עשר מהתמונות ש... הם גם מוסכמים, שבמקרה מחלקים את השמים בערך לשנים עשר. הם נמצאים בערך בשנים עשר המקומות.

ממילא קראנו... הרמב"ם אינו עוסק ב... אנשים לומדים, אני יודע, את הדב הגדול ואני יודע מה שם. זו עוד צורה שרואים, אבל אין לה שום קשר לזה, כי היא אינה מחלקת את העולם. היא אינה לצורך החשבון שמחלק את הגלגל הגדול לשנים עשר. אז, חשוב מאוד, מעניין מאוד.

---

הלכה ט׳ — "לא היו מכוונות אלא בזמן המבול": קדימת נקודות השוויון

עכשיו, אלה שנים עשר החלקים. עכשיו, הרמב"ם אומר דבר מעניין:

"ואלו השתים עשרה צורות שאתה רואה שאנו מדברים בהן, לא היו מכוונות כנגד אותן החלקים אלא בזמן המבול."

מעניין. אמרתי לכם עכשיו, מדוע מחלקים את העולם? מדוע החלק הראשון של השמים, למשל, נקרא טלה? כי שם יש מזל, כוכבים שנראים כמו טלה. במקרה, אם מסתכלים שם, רואים שזה לא בדיוק שם. הטלה נמצא במקום הלא נכון.

מדוע? כי בימינו הוא כבר זז. כי כל העניין שאנו אומרים שזה נשאר קבוע — הכוכבים יחסית זה לזה — זה לא לגמרי נכון. יש להם איזה מהלך, רק שלוקח זמן רב מאוד.

החשבון של "בזמן המבול"

ממילא, מה שהיה — זה זמן המבול, זה מה שהרמב"ם הבין, שבאותם זמנים, לפי החשבון, בהכרח היה אז. החכמים שנתנו את השמות חיו בזמן נח, בערך.

> חידוש: פלא. זה נכון. אני חושב שזה נכון בערך. מי שמכיר את החשבון... אני לא מכיר את החשבון, אבל מי שעשה את החשבון... זה נקרא בלשון המדע "קדימת נקודות השוויון" (precession of the equinox).

החשבון שכל השמים זזים, וממילא המזלות משתנים. ממילא היום, אם מסתכלים בחודש אדר, לא יראו לגמרי את מזל דגים, כי זה לא מתאים לגמרי לפי החשבון. זה כבר זז קצת. אבל השמות נשארו מאז, כי הלכו עם השמות של חכמי הקדמונים. נח כבר נתן את השמות — יש סברא כזו שהוא היה החכם בזמן המבול.

דברי הרמב"ם — כוכבי גלגל השמיני סובבים בכבדות

לפי כך, כך אומר הרמב"ם, הוא אומר... הוא אומר במפורש מה שאמרתי. הוא אומר:

"לפי שכל אלו הכוכבים שבגלגל השמיני כולם סובבים" — זה לא הדבר היחיד לומר שבגלגל השמיני הכוכבים קבועים, זה רק יחסית. כמו השמש, הכל באמת מסתובב.

"אלא שהם סובבים בכבדות, ומהלך השמש כנגד יום אחד הולך כנגדו כל כוכב מהם בקרוב משבעים שנה" — בערך, כמו שהשמש הולכת ביום אחד, הולך כל כוכב מהם בכשבעים שנה. מובן, לפי הערך, לוקח כמה אלפי שנים שזה יזוז שנה, כמו שהשמש זזה.

דיון: מה פירוש "בזמן המבול"?

דובר 2: מה הכוונה? הגלגלים התרחקו זה מזה, הסדר השתנה?

דובר 1: לא המזל עשה את זה, לא השתנה שום סדר. כמו שהסדר לא נמצא כל פעם באותו מקום, הוא זז כל הזמן, כמו שהכוכבים זזים. הם רק זזים הרבה יותר לאט.

ממילא הרמב"ם עומד בזמנו, והוא רואה — ניתן משל, איני יודע את החשבון המדויק — נניח שהוא רואה שמזל גדי נמצא חודש מוזז ממקומו שבו היה צריך להיות. הוא חושב: כמה זמן לוקח להגיע משם לכאן? בערך שלושת אלפים שנה. מתי היה המבול? בערך אז. הוא קורא לזה "זמן המבול."

זה לא דווקא המבול. אתה צודק שיש כאן איזה סוד, אבל לא שהמבול גרם לזה. פשוט לא מבריאת העולם, אלא מזמן המבול אז היו החכמים שנתנו את השמות, וזה הכל.

הוא אומר זאת סתם כי הוא רוצה להבהיר שהוא לא רוצה לדבר דווקא על התמונות, הוא רוצה לדבר על חלקי השמים, שבמקרה קוראים להם כך. הוא לא רוצה לדבר על כלום, הוא רק רוצה לומר כללים. אבל מאוחר יותר בהלכות קידוש החודש הוא כן מדבר יותר, הוא משתמש במזלות.

הערה: הרמב"ם, מזלות, אסטרונומיה ואסטרולוגיה

כן, הרמב"ם משתמש במזלות, לא כי... מישהו אומר שיש מחלוקת, הרמב"ם לא מאמין במזלות. מזלות הם דבר פיזי, זה נכון. הרמב"ם חולק על כך שלמזלות יש השפעה על... זה נושא אחר. אבל הוא אומר שיש מזלות, ויש מצטייר — זו אסטרונומיה, זו לא אסטרולוגיה.

---

חידוש מהעקידת יצחק: מדוע הגלגל העליון ביותר מסתובב לאט?

אותו הולך בכבדות — יש כאן פשט. הרי כתוב שם "כוכבים נלחמו ממסילותם" [שופטים ה:כ]. ראיתי תורה מהעקידה [עקידת יצחק, ר' יצחק ערמה], הוא אומר: למה הגלגל הגבוה ביותר מסתובב כל כך לאט? הרי צריך להיות הפוך — ככל שהוא גבוה יותר הוא צריך לנוע מהר יותר.

> חידוש מהעקידת יצחק: הוא אומר, ש"תכלית הידיעה שלא נדע" — ככל שעולים יותר, מבינים יותר. וכל הכוכבים הללו נעים בשכל שיש להם, כפי שהרמב"ם הולך לומר — השכל מניע אותם. ככל שהוא גבוה יותר, הוא מבין שהוא מבין פחות, וממילא הוא הולך לאט יותר, לא מהר יותר.

זו תורה מעניינת מהעקידת יצחק.

---

הלכה י' — גודל הכוכבים

דברי הרמב"ם

טוב. עכשיו הוא הולך לומר לנו כמה גדולים הכוכבים, וגם אלה מספרים. אבל מה יצא לרמב"ם לומר שבזמן המבול? כי אפשר לומר שאפילו היום יש איזה דמיון מסוים. היום גם רואים איזה דמיון למבול. כן, אבל היום כל אחד גם יודע — תלמד אסטרולוגיה, אסטרונומיה, יגידו לך שהתמונות נמצאות במקום הלא נכון.

הבעיה היא כבר שהתמונה לא מתאימה. התמונה לא נמצאת במקום של השנים-עשר חלקים של הגלגל. זה לא שהתמונה מחולקת בדיוק לשנים-עשר מקומות שונים. התמונה נמצאת במקום הלא נכון.

כן, זו בעיה אחרת. האסטרונומים מתעסקים... לא האסטרונומים, לאסטרונומים לא אכפת, אבל לאסטרולוגים יש בעיה עם זה, כי זה אומר שהמזלות שלהם...

הרמב"ם רוצה לומר רמזים בתורה, איני יודע.

המספרים של הרמב"ם

טוב. עכשיו יש לדעת דבר מעניין. הרמב"ם רוצה לומר פשוט את הגדלים. למה שיאמר את זה? איני יודע. לא, הוא מתכוון לומר, כי כשאדם מסתכל למעלה לשמים, הכל נראה לו בערך אותו דבר, נאמר. זה לא נראה ברור. אבל כשמחשבים היטב יודעים שזה לא כל כך פשוט.

"וכל הכוכבים הנראים, יש מהם כוכבים קטנים שהארץ גדולה מכל אחד מהם, ויש מהם כוכבים גדולים שכל אחד מהם גדול מן הארץ כמה פעמים" — כוכב ראשון. כך הוא קורא לו. שהארץ גדולה מאחד מהם, ויש מהם כוכבים שכל אחד מהם גדול מן הארץ כמה פעמים. יש כוכבים שהם הרבה יותר גדולים מהארץ.

אומר הוא: "והארץ גדולה מן הירח כמו ארבעים פעמים" — הארץ שלנו גדולה מהלבנה בערך ארבעים פעם.

"והשמש גדולה מן הארץ כמו מאה ושבעים פעמים" — השמש בתורה גדולה מהארץ מאה שבעים פעם.

"נמצא הירח אחד מששת אלפים ושמונה מאות מן השמש בקירוב" — שהלבנה היא אחד חלקי שש אלף ושמונה מאות מהשמש. כן, כי הוא עושה את החשבון: ארבעים כפול מאה שבעים.

"ואין בכל הכוכבים כוכב גדול מן השמש, ואין קטן ממה שנקרא כוכב בגלגל השני" [כוכב חמה] — אין כוכב גדול יותר מהשמש, ואין קטן יותר מזה שנקרא כוכב בגלגל השני.

---

חידוש: המספרים לא מדויקים — אבל זה מגדיל את גדלות הבורא

טוב, כל המספרים האלה — כמה שארצה לדבר על הרמב"ם — המספרים לא מקובלים היום. למה? בעיקר כי התגלה שהעולם הרבה יותר גדול ממה שהרמב"ם חשב.

> חידוש: זה דבר מאוד מעניין, אם רוצים לחשוב על כמה גדול... דיברנו על אהבת ה', יראת ה', גדלות הבורא... כל העולם בהשגות שלנו הרבה יותר גדול ממה שהם חשבו. וממילא יוצא שהחשבון שונה.

הם עשו את כל החשבונות לפי מה שרואים מכאן — יוצא שזה חייב להיות בגודל כזה, בערך. אם כל העניין הרבה יותר רחוק — למשל, אפילו הירח לא מדויק היום. למשל, רואים, כדי שיהיה בגודל כזה בעינינו, הוא היה צריך להיות כל כך קטן. אבל באמת הוא הרבה יותר פעמים גדול, כי הוא הרבה יותר רחוק ממה שחשבו.

כך גם עם הלבנה, להיפך — הלבנה קרובה יותר, וממילא עשו אותה הרבה יותר קטנה. על הלבנה אומרים היום שהיא בערך שליש או רבע מהארץ, לא אחד חלקי ארבעים. משהו כזה. בדיוק. זה פשוט — את המרחק הם לא חישבו נכון, וממילא חשבו שהמספרים שונים.

ובאופן כללי הכל הרבה הרבה יותר גדול ממה שחשבו. כך שאפשר הרי יותר... מתפעלים יותר מגדלות הבריאה, לא פחות, אלא יותר.

הרבה יותר גדול ממה שפעם חשבו. כל תשעת הגלגלים נכנסים אצלם באיזה אזור קטן אחד של העולם. אפילו ה"יקום הידוע" הרבה יותר גדול מזה. כל תשעת הגלגלים שהם חשבו נכנסים בו. הם חשבו שהעולם קטן מאוד.

מכאן לומדים שהעולם גדול יותר ממה שחושבים.

---

הלכה י"א — "כולם בעלי נפש ודעה והשכל הם"

דברי הרמב"ם

נפלא. עוד דבר חשוב. עכשיו, הרמב"ם הרי כתב למה, והרבה אנשים לועגים לזה, אבל הרי יש חלק אמת בזה. הדבר הבא כבר לא חלק אמת, אבל לא כל מה שלא מבינים פירושו שזה לא אמת. אני רק רוצה לומר מה שהוא אומר.

"כל הכוכבים והגלגלים כולם בעלי נפש" — לכולם יש נפש, דבר אחד.

דבר שני: "ודעה והשכל הם" — יש להם גם שכל.

כלומר, שני דברים: הם בעלי נפש והם בעלי שכל. כמו פרה, או לפרה יש אולי קצת שכל — שכל גדול בוודאי אין לה.

כל הגלגלים הם גם בעלי נפש — יש להם נפש — וגם בעלי שכל. שני דברים שהם עושים, שהם.

החילוק בין "נפש" ל"דעה"

ואני אסביר:

- "נפש" פירושו דבר שיכול לנוע מעצמו — שום דבר לא מניע אותו, הוא נע מעצמו.

- "דעה" פירושו שהוא יכול לנוע לפי חשבון.

כלומר, בהמה, למשל, גם נעה מעצמה, אבל רק לפי תאוות ורצונות. יש לה אינסטינקטים, דברים כאלה. היא לא יכולה לעשות חשבון "אני צריכה לנסוע לאוסטרליה כי שם אולי יש אוויר טוב." יש בהמות שנוסעות לאוסטרליה, אבל לא כי הן יודעות, אלא יותר כי יש להן נטייה מובנית לנסוע לשם. אלא אם כן אפשר לשבור אצלו את אותו חלק שנותן לו את הנטייה שלא ייסע.

לאדם יש שכל — הוא יכול לנסוע לאוסטרליה כי הוא יודע שאוסטרליה קיימת, ואם יבלבלו לו את הראש הוא יחזור.

יישום על הגלגלים

אותו דבר הבינו לגבי הגלגלים. למה הוא נוסע? מי גורם לו לנסוע? כי הוא מבין שהוא צריך לנסוע. כלומר, יש לו נפש — הוא יכול לנסוע מעצמו, שום דבר לא דוחף אותו. כלומר, הקב"ה בסופו של דבר...

רמב"ם הלכות יסודי התורה, פרק ג' (המשך) — נפש ודעת הגלגלים, והקדמה לד' יסודות

---

נפש ודעת הגלגלים — למה צריכים הגלגלים כוח עצמי?

דיון: הכוח העצמי של הגלגלים

דובר 1: אבל למה שהוא באמת ירצה? אם הקב"ה מנהיג את הגלגל, למה צריך שיהיה לו כוח עצמי?

דובר 2: הוא לא מתכוון שהוא מנהיג כך... הקב"ה מנהיג את הגלגל, אבל הוא נותן לו את הבחירה, הוא נותן לו את הבחירה, וגם את הבחירה לבחור בעצמם.

דובר 1: אין לו בחירה לבחור, בחירה יש רק אצלנו.

דובר 2: בכוכבים, יש חלק שהם גם מתחשבים בו בגלגל, כפי שהוא אמר.

דובר 1: איני יודע, מה שאתה שואל זו שאלה טובה. אולי הכוכבים הם פשוט חלק מהגלגל.

---

"השמים מספרים כבוד קל" — כפשוטו

דובר 2: אבל אתה אומר שיש אנשים שתמהים על הרמב"ם, אבל מעיקרא אין צריך לתמוה, כי בכל התפילות אנחנו אומרים כך — "השמים מספרים כבוד קל" [תהלים יט:ב], וכן הלאה. הרמב"ם מתאים מאוד לכל הפסוקים, כי כל הפסוקים אומרים שהשמים וכל מערכות השמים מספרים כבוד קל.

דובר 1: לא, זו לא קושיה כל כך גדולה, כי הרמב"ם אמר ש"השמים מספרים" זה ממש כפשוטו.

דובר 2: לא, לא רק הרמב"ם — אמרו שהם גורמים לנו, כשמתבוננים בגדלות זה גורם לנו לשבח, אבל הפסוקים הפשוטים אומרים ש*הם* משבחים.

---

חידוש: מה פירוש "משבח" בלי פה?

דובר 1: הרמב"ם עצמו אומר — כתוב "הללו את ה' מן השמים הללוהו במרומים" [תהלים קמח:א] — שהחצי הראשון של ההללויה מדבר כפשוטו, והחצי השני הוא רק שזה אנחנו, כי לעולם אין שכל — לארץ, לתהומות, אין להם שכל.

דובר 2: אבל, אני אומר רק דבר פשוט.

דובר 1: והרמב"ם — את זה הרמב"ם עצמו מבהיר במורה [מורה נבוכים]. כשאומרים שכל, נפש, לא מתכוונים שיש לו איזו נשמה שהוא הולך לעבור גלגול, אני יודע מה. הכוונה כפשוטו — שכוח התנועה שיש לו, הוא כוח עצמי שלו.

אני מבין שהקב"ה נתן לו את הכוח, אבל זה לא שהקב"ה דוחף אותו. כמו שהקב"ה אומר שהקב"ה מנהיג את האדם — עדיין לא אומר שלאדם אין נשמה. הוא לא רק אובייקט, הוא משהו יותר מזה — הוא דבר חי.

---

"חיים וחסד" — חיים לנצח

דובר 1: כמו שהוא אומר — "חיים וחסד" — אבל חיים לא כמו אדם שחייו מתחילים ומסתיימים. חיים לנצח — חיים ועומדים ומכירים את מי שאמר והיה העולם.

דובר 2: אה, מה פירוש מכירים את מי שאמר והיה העולם?

דובר 1: טוב, את זה לא אתכוון לפרש, אבל מה שהוא נוסע, זה כי הוא רוצה להגיע לקב"ה.

דובר 2: איך מגיעים לקב"ה והוא נוסע?

דובר 1: שאלה טובה.

---

דיון: למה הגלגל נע במעגל?

דובר 1: כמו הסיפור הידוע... אמרו מספר — בלימוד, כשהוא מכיר מלכה, כן?

דובר 2: כן.

דובר 1: זה משל — מעין דבר כזה. למרות זאת, נושא משהו כזה.

דובר 2: כן.

דובר 1: כך אומר הרמב"ם הקדוש, כן — כל אחד ואחד לפי גדלו, לפי מעלתו, משבחים.

---

חידוש: עיקר השבח אינו הפה — אלא הדעת

דובר 1: אבל רואה אני דבר מעניין. אומרים לפי הרמב"ם "משבחין" — מבינים שהכוונה כפשוטו. לא מתכוונים שם לפה, נכון?

הרמב"ם אומר שעוד מבינים — כשאנחנו משבחים, אנחנו לא אומרים עם הפה שלנו. מהו השבח האמיתי? הפה? לא, הרי זו הדעת שיש לנו. דווקא דרך הפה זה יוצא — הדרך שלנו להוציא דברים היא רק דרך הפה, בעיקר דרך הפה.

אבל אפילו כשאנחנו מדברים הרי — הפה של החבר, עיקר השבח... אחרת — אדם שמשבח את הקב"ה, אין הכוונה בעיקר לפה. הכוונה כן, ועיקרו רוח, ההשתוממות. רק ההבנה שלו נפתחת — השתוממות היא אולי רק תחושה. ההבנה שלו — זהו השבח.

---

כך גם אצל השמים — שבח דרך הכרה

דובר 1: דעתו — אותו דבר. כשאנחנו אומרים שהשמים משבחים את הבורא, אין כוונתנו שלשמים יש פה והם מדברים. דעתו — השמים מבינים את הקב"ה, וזהו שבח לקב"ה — שמבינים אותו. שמישהו מבין אותו, כך יש מערכות, כך אומרים שהוא נתפאר וכדומה.

---

מלאכים וגלגלים — הקשר ביניהם

דובר 1: וזה פירוש "משבחים ומפארים ליוצרם כמו המלאכים" — כמו המלאכים שהם צורות בלבד, אותו דבר — שהם צורות בחומר, גם הם משבחים את הקב"ה.

"וכשם שמכירים את הקב"ה, כך מכירים את עצמן, ומכירין את המלאכים שלמעלה מהן" — המלאכים, יש להם איזו מודעות עצמית, שהם מכירים את עצמם, ומכירין את המלאכים שלמעלה מהן — והם מכירים את המלאכים שלמעלה מהם...

---

חידוש: המלאכים הם המנהיגים של הגלגלים

דובר 2: כאן הרמב"ם אומר דבר מעניין — שהמלאכים הם המנהיגים של הגלגלים. זה כבר נאמר?

דובר 1: לא, הוא גילה את זה כאן.

דובר 2: כי מתגלה... זו לא קטגוריה אחרת, זו לא רק קטגוריה אחרת — יש קשר ביניהם, רבים מהם גבוהים יותר.

דובר 1: לכאורה המלאכים, הם אכן מנהיגים אותם.

דובר 2: מהר, כי זו כל הנקודה — לומר, הקב"ה מנהיג הגלגל דרך המלאכים.

דובר 1: כן.

דובר 2: זה לא כתוב כאן אף פעם בבירור, אבל כך יוצא.

דובר 1: הרי זו כל הנקודה!

---

סדר ההשתלשלות בשלוש מדרגות

דובר 1: אנחנו בונים כאן את הסדר. הפרטים אכן לא כל כך ברורים, הסדר הוא כך — משלושה דברים, יש גם שלוש מדרגות בסדר ההשתלשלות שנקרא:

1. הקב"ה מנהיג את הספירות [המלאכים]

2. והספירות מנהיגות את הגלגלים

3. והגלגלים מנהיגים את העולם

---

מדרגות בדעת — "ודעת הכוכבים והגלגלים"

דברי הרמב"ם

דובר 1: אומר הוא, שלוש המדרגות הן גם מדרגות בידיעת זה את זה, אבל גם מדרגות אחרות בדעת:

"ודעת הכוכבים והגלגלים היא מעוטה מדעת המלאכים וגדולה מדעת בני אדם".

---

הסבר פשוט — למה המדרגות כך?

דובר 1: נראה פשוט שכיוון שמלאכים הם רק דעת, ממילא דעתם היא הגדולה ביותר. וכוכבים וגלגלים יש להם חומר וצורה — אז זה קצת חלש יותר, אבל בכל זאת הם חי וקיים לעולם — אז זה גדול יותר. ובני אדם הם המדרגה החלשה ביותר והדעת החלשה ביותר.

---

חידוש: דעת קשורה לרמת המציאות שלך

דובר 1: ייתכן שזה פשוט בנוי על מה שלמדנו — שדעת קשורה לאיזו רמה אתה נמצא במציאות.

אם אתה... למשל, בן יכול לומר שהוא מכיר את אביו יותר מנכד. אולי הנכד מאוד חכם, אבל הידיעה שלו — הוא יודע שהוא דבר ישיר. אם המלאכים מנהיגים את הגלגלים, משפיעים וכדומה, אז זה פשוט.

אבל דעת כאן פירושה דעת השם — מה שהם יודעים את הקב"ה. כיוון שלמלאכים יש קשר ישיר יותר לקב"ה מאשר לכוכבים, ומובן שהכוכבים יותר מבני אדם.

פירוש הדבר שיודעים את המציאות. מה עוד פירושו? שהוא קורא עיתון, שהוא יכול לעשות מהר סיכום של האנציקלופדיה? לא לזה הכוונה.

דובר 2: טוב.

---

"ונמשלו לכוכבים" — ישראל נמשלו לכוכבים

דובר 1: עד כאן הלכות גלגלים.

טוב, אז כל העניין — כפי שאמרנו — אנחנו לומדים שמכאן תרצה ללמוד הלכות קידוש החודש ובכלל אסטרונומיה. החצי הראשון של הפרק הוא ההקדמה הכי כללית לאסטרונומיה לפי הבנת הרמב"ם. וזוהי ידיעת השמים, כמו שכתוב "כי אראה שמיך" [תהלים ח:ד].

חלק גדול, חלק גדול מאוד מההתבוננות בבריאה, וגם מלהתחיל ללמוד — מלדעת את הגלגלים, מלדעת את הכוכבים, מערכות השמים.

ועל זה כתוב — בשבת למדתי קצת עם מישהו על כך — כתוב ברש"י שהקב"ה אוהב את ישראל, "ונמשלו לכוכבים". וקשה מאוד להבין מה העניין הגדול בלהיות כוכב. כשמבינים כאן, מבינים קצת מה העניין בלהיות כוכב, כן.

---

הקדמה לד' יסודות — סדר המציאות

המעבר מגלגלים ליסודות

דובר 1: אוקיי. אז עכשיו אנחנו הולכים לעבור ל... עכשיו, תנו לי לומר הקדמה קטנה כדי להבין בבירור היכן אנחנו עומדים בסדר המציאות.

עכשיו, אמרנו שמלבד הכוכבים שהם באמצע — כן, הם באמצע, הם צורה בגולם שנשארת לעולם, נכון? בין המלאכים, ואחר כך יש נבראים הדיוטים.

דובר 2: כן, הרי יש עוד דברים, רק לא לכולם יש דעת, לכן הוא אומר דעת, נכון?

---

חידוש: שתי רמות של חומר וצורה

דובר 1: עכשיו, יש עוד דבר שדיברנו עליו — שיש בריאה, יצירה, וחומר וצורה שמשתנים גם כן, נכון?

עכשיו, אבל צריכים לדעת שבזה עצמו יש שתי רמות, והרמה הראשונה תעמוד בפרק הזה, והרמה הבאה תעמוד בפרק הבא.

במילים אחרות — כל הדברים שאנחנו רואים, כן, כל מה שאנחנו יכולים לראות בעולם מתחת לירח, כן, כל מה שאנחנו יכולים לראות כאן שעשוי מחומר וצורה — אנחנו, זה מת וזה נולד — אבל זה לא דברים בפני עצמם כלל.

כאן יש דין חדש — הם שונים, הכל יהיה לא כך. כלומר, כל הדברים שאנחנו רואים, מלבד זה שהם עשויים מחומר וצורה — שאמרנו שאפשר לקרוא לזה הרכבה, הוא גם עשוי ממשהו והוא גם מה שהוא — מלבד זה הוא גם עשוי מהרבה דברים. שום דבר לא קיים בצורה פשוטה.

כלומר, אפילו החומר עצמו עשוי מהרבה.

דובר 2: לא, שניהם — החומר והצורה.

דובר 1: כן, כי ארבעת היסודות הם כבר חומר וצורה. זו רמה שנייה של חומר וצורה. שניהם — גם החומר וגם הצורה.

---

חידוש: ארבעת היסודות הם כבר חומר וצורה

דובר 1: כלומר, היסודות לא עשויים מה...

דובר 2: כן, כי ארבעת היסודות הם כבר חומר וצורה. ארבעת היסודות אינם חומר דק. ארבעת היסודות הם צורות, כמו שהוא אומר כאן במפרשים, ראו.

---

חידוש: אי אפשר לעולם לראות יסוד בפני עצמו

דובר 1: ארבעת היסודות הם... אבל הנקודה היא — אתה לא יכול לעולם לראות אחד מארבעת היסודות. כל ארבעת היסודות שתראה כבר היו מעורבים.

לכן, במילים אחרות — כל מה שאנחנו רואים בעולם הוא בכלל... זה בכלל כמו קוגל. זה כמו הרכבה של חבילה של דברים. אלה לא דברים בפני עצמם כלל.

---

חידוש: למה דברים מתים — לא בגלל חומר וצורה, אלא בגלל חומר וצורה חלשים

דובר 1: מלבד זה שהם מתים — בגלל זה ממש הם מתים, כמו שהרמב"ם הולך להאריך — בגלל זה הם מוכרחים להשתנות, בגלל זה. לא בגלל שהם עשויים מחומר וצורה, אלא בגלל שהם עשויים מחומר וצורה חלשים.

במילים אחרות — הם לא דברים מקוריים. מקורי, בסיסי, יש רק ארבעה דברים — ארבעה חומר וצורות. אלה גופים כלליים, ואחר כך הדברים מורכבים לדברים אחרים, ואלה הדברים שאנחנו מכירים.

כלומר — נהר, אבן, אדם — כל אחד מהדברים האלה עשוי מארבעה יסודות, בגלל זה הוא מתפרק אחר כך. ממילא, כשהוא מת, הפשט הוא לא שייחפרו את הצורה — הוא יחזור ליסוד שלו. היסוד שלו הולך למקום אחר כחתום.

---

חידוש: ארבעת היסודות נשארים לעולם — כמו גלגלים

דובר 1: אז ממילא, הפרק הראשון — בפרק הזה אנחנו הולכים להסביר גם כן, זה דבר מעניין. את זה למדנו קודם שהכוכבים, הגלגלים, הם לא משתנים, הם נשארים לעולם. אבל בני האדם משתנים.

היסודות גם לא משתנים — זה דבר מעניין. זה נשאר לעולם — כל זמן שהעולם קיים, נשאר תמיד אש או מים או רוח. מה שמשתנה זה הדברים שנעשים מהם.

---

למה זה שייך לפרק הזה?

דובר 1: אז זה ה... הרכבות. כל העניין שאנחנו מדברים על יסודות הוא כמו הקדמה למה שאנחנו הולכים לדבר בפרק הבא — מהו הסוג השלישי האמיתי של דברים שיש בעולם.

עכשיו זה רק כמו הקדמה. לכן, אני חושב על זה — זה שייך לפרק הזה, כי זה באמת גם דברים שנשארים, מבינים? זה לא נשאר בפני עצמו, כי זה משתנה כסדר, אבל למעשה זה שיש ארבעת היסודות זה דבר מסוים שנשאר תמיד. זה מעניין. וזה גם חלק מהמעגלים שכבר ראינו.

אז במובן מסוים זה הבסיסי יותר. בפרק הרביעי אנחנו הולכים ללמוד דברים שהם לגמרי לא בסיסיים — אלה רק הרכבות של יסודות, הדברים הכי פחות בסיסיים שיכולים להיות.

---

דיון: האם לנפש יש קשר לארבעת היסודות?

דובר 2: אבל אתה יכול כבר מחר לומר — מה שאתה אומר שהצורות גם מורכבות מארבעת היסודות? אז כשאתה לוקח אדם, הצורה של אדם היא דבר חדש — זה אדם או בהמה זו צורת בהמה. אז הנפש אדם גם יש לה קשר לארבעת היסודות?

דובר 1: לא, לא, לא — הנפש אין לה ארבעת יסודות. זה לא מה שהתכוונתי.

דובר 2: התכוונתי להוסיף שתאוות מסוימות של הנפש הן מהיסודות.

דובר 1: לא, לא, זו טעות. זה מה שלמדנו קודם — מה שאומרים שהנפש היא גם ארבעת יסודות. זה רק משל. באמת, לא — ארבעת היסודות הם רק החומר.

---

חומר בפני עצמו אי אפשר לראות

דובר 1: אבל החומר עצמו, החומר עצמו כבר יש בו צורות. כלומר — צורת ה... יש צורה של אש. באש אנחנו רואים את החומר עם צורת האש.

אוקיי, כי אנחנו לא רואים חומר בפני עצמו — מעולם לא היה. בדיוק כמו שאנחנו לא יכולים לראות צורה בפני עצמה, אנחנו לא יכולים לראות חומר בפני עצמו. אנחנו יכולים רק לחשוב על שניהם.

כשאנחנו רואים עץ, אנחנו רואים אותו או בצורה של עץ או בצורה של שולחן. אנחנו לא רואים עץ כעץ בפני עצמו.

דובר 2: לא, כי עץ זה כבר צורה. עץ פירושו משהו כמו עץ. הרי הוא עשוי ממשהו.

דובר 1: זה לא שאתה יכול לטעות שהוא עשוי ממשהו, נכון?

דובר 2: אז מה זה? חומר.

---

"תוהו ובוהו" — החומר הבסיסי

דובר 1: תוהו ובוהו — כתוב ברמב"ן, כן? הואיל — הקב"ה ברא.

ומעניין — כאן הוא נזכר שהקב"ה ברא. עד עכשיו מה היה? "והיו גלגלים". אולי הוא פשוט הולך הכל על הקודם — כל... הוא אומר שהכל חוזר ל...

רמב"ם הלכות יסודי התורה, פרק ג' (המשך) — החומר הכללי וארבעת היסודות

מושג החומר — עץ עשוי ממשהו

דובר 1: אתה לא רואה שהעץ עצמו... לא, אפילו העץ הוא כבר צורה. עץ פירושו הרי עץ או מה שיהיה. הרי הוא עשוי ממשהו. אתה הרי רואה שאתה יכול להשתנות, שהוא עשוי ממשהו, נכון? אז מה זה? חומר.

---

הלכה י"ב — הגולם מתחת לגלגל הירח

"ברא הא-ל" — למה הרמב"ם אומר את זה שוב?

דובר 1: תדע ותבין — כתוב ברמב"ם — ברא הא-ל. הקב"ה ברא...

מעניין, כאן הוא נזכר שהקב"ה ברא. איפה הוא היה עד עכשיו? והגלגלים? אולי הוא פשוט הולך הכל על הקודם? הוא אומר שהכל חוזר להקדמה שהוא עשה, כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו.

מעניין, אבל כאן הוא נזכר לומר שוב ברא הא-ל. אני לא יודע. לא בטוח. אולי כי זו פשוט רמה חדשה של בריאה כבר. כי את כל השאר הוא כבר אמר, אבל הקב"ה ברא שלושה מיני דברים, ועכשיו הוא אומר מין חדש של דבר שהקב"ה ברא. האם זה אחד מאותם מיני דברים?

דובר 2: אה, זה נחשב שזה מין רביעי קצת. זה מין דבר שהוא הכלי שבו לברוא את הדבר השלישי.

דובר 1: מעניין.

דברי הרמב"ם — גולם אחד שאינו כגולם הגלגלים

דובר 1: הקב"ה ברא למטה מגלגל הירח גולם אחד שאינו כגולם הגלגלים.

דיון: המילה "גולם" — מה פירושה?

דובר 2: גולם פירושו חומר?

דובר 1: בדיוק. גולם זה בלשון הקודש. הרמב"ם הקדוש הקפיד מאוד לכתוב רק בלשון הקודש, לא בארמית או בשפות אחרות. אז המילה שרגילים לומר היא חומר.

דובר 2: חומר זו איזו שפה?

דובר 1: חומר זה גם לשון הקודש, אבל זו מילה...

דובר 2: בעצם, מאיפה באה המילה חומר?

דובר 1: חומר ביד היוצר (ירמיהו י"ח:ד')?

דובר 2: חומר ביד היוצר. חומר פירושו כשעושים את הטיט בצורה של חומר?

דובר 1: לא, חומר זה לא הטיט. חומר זה טיט.

דובר 2: אה, חומר זה הטיט, ועושים ממנו לבנים. חומר ולבנים (שמות א':י"ד) זה חומר וצורה של לבנים.

דובר 1: בדיוק. אז זה משל טוב. אבל אולי הרמב"ם מעולם לא השתמש במילה חומר. אני חושב שצריך לבדוק. מה שהמתרגמים השתמשו במילה עבור המילה היוונית "מאטריה" זה ברובו חומר. אבל הרמב"ם מצא פסוק — אני חושב שבמקום אחד הוא מפרש את זה בפירוש, אם אני זוכר.

כתוב "גלמי ראו עיניך" (תהלים קל"ט:ט"ז), או כתוב בגמרא "גולמי כלי עץ".

דובר 2: גולם אולי שאין לו צורה, לא?

דובר 1: אז גולם זה אכן חומר אצל הרמב"ם. אחד לא יהיה גולם — שזה אפילו ירגיש משהו, אין לו צורה. שבעה דברים בגולם (אבות ה':ז'), כן.

החומר הכללי שונה מחומר הגלגלים

דובר 1: הקב"ה עשה מין חומר, מין גולם, שאינו כגולם הגלגלים. זה לא כמו גולם הגלגלים שאמרנו קודם שחומר הגלגלים הוא מין חומר אחר לגמרי ממה שאנחנו מכירים — הוא שקוף, אין לו משקל, ואין לו ריח או צבע. אלא הקב"ה עשה סוג חומר שהוא שונה מאוד.

ארבע צורות לחומר הכללי

דובר 1: והחומר הזה, החומר הבסיסי, יש לו ארבע צורות לגביו. כלומר, החומר מתבטא ב... חומר אחד כללי, וזה מקבל ארבע צורות.

וְאֵינָם כְּצוּרַת הַגַּלְגַּלִּים — הוא אומר שוב את המילים. גם החומר אינו חומר הגלגלים, וגם הצורה אינה צורת הגלגלים.

---

הלכה י"ג — ארבע הצורות והגופים

כיצד חומר וצורה יוצרים גוף

דובר 1: ונקבעה כל צורה וצורה במקצת גולם זה. חלק מהגולם הכללי, החומר הכללי — הגולם נכנס לארבע הצורות, כאילו נוצרות ארבע צורות, הוא מעוצב בארבע צורות.

צורת האש

דובר 1: הראשונה — צורה ראשונה היא צורת האש, ונתחברה במקצת גולם זה עמה, וחלק מהחומר של הגולם יש בו צורת האש, ונהיה משניהם גוף האש.

נכנסה, איכשהו באה צורת האש מאיפשהו, מהשמים, נכנסה לחלק מהחומר, ונוצר משניהם יחד גוף האש, שהוא החומר והצורה של אש יחד. נכון?

מעניין. אז כשהצורה והחומר לא באים יחד אין אש — היה אחד מהשניים. לא היה כלום, היה החומר הכללי שאי אפשר לראות, היה תוהו ובוהו.

צורת הרוח

דובר 1: צורה שניה היא צורת הרוח, נתחברה מקצתו, חלק מהחומר, מהגולם הכללי, עם צורת הרוח, ונוצר רוח, גוף הרוח.

צורת המים

דובר 1: צורה שלישית צורת המים, וגם היא נתחברה במקצתו, שהחומר, החומר הבסיסי — אני לא יודע את המילה חומר — הגולם הבסיסי, החומר הבסיסי, נתחבר עם צורת המים, ונהיה משניהם גוף המים.

צורת הארץ

דובר 1: וצורה רביעית היא צורת הארץ, או עפר כמו שאנחנו מכירים.

דיון: למה הרמב"ם משתמש ב"ארץ" ולא ב"עפר"?

דובר 1: יפה מאוד. הרמב"ם לא משתמש בלשון התורה. בתורה לא כתוב אף פעם עפר על היסוד. אבל צורת הארץ כתוב.

דובר 2: נכון, אבל נראה שארץ זה יותר פשוט.

דובר 1: צורת הארץ היא כשהחומר הכללי מתחבר עם צורת הארץ, נוצר מזה גוף הארץ. גוף הוא ההרכב של החומר והצורה.

---

הלכה י"ד — סדר ארבעת היסודות: רמות בעולם

ארבעת היסודות כשכבות — "גלדי בצלים"

דובר 1: יפה מאוד. יוצא — שימו לב — שלכולם יש מקום. זה הדבר החשוב. כל ארבע הצורות יש להן מקום מסוים ביקום. בדיוק כמו שאתה — לכאורה גם הלאה כשזה נכנס לפרק הקודם. בדיוק כמו שלמדו שהגבוה ביותר הוא הגלגל הראשון, אחר כך יש את ה...

דובר 2: גלגל השיה, כן, הגלגל המקיף, יש את הגלגל החוזר.

דובר 1: אחר כך יש את הגלגל המכוכב, אחר כך וכן הלאה — לכל אחד יש מקום, רמה. אותו דבר, ארבעת היסודות יש להם גם רמות.

דובר 2: נכון? שימו לב.

דברי הרמב"ם — ארבעה גופים אחד למעלה מהשני

דובר 1: "והמתחתון שבהם ארבעה גופים מחולקים, אחד למעלה מן השני" — את זה לא למדתם עד עכשיו, זה דבר חדש. זה גם חלק מגלדי הבצלים, בעצם, הבצל שהעולם הוא.

"וכל אחד ואחד מקיף את שלמטה ממנו מכל רוחותיו כמו גלגל" — זה כמו גלגל, עוד ארבעה גלגלים. כמו גלגלים.

גוף האש — סמוך לגלגל הירח

דובר 1: "והראשון שבהם הסמוך לגלגל הירח — גוף האש".

יפה מאוד. כי אש עולה מאוד גבוה — דוגמה טובה יותר. לכן רואים שאש עולה למעלה, כי אש רוצה להגיע למקומה שהוא גבוה. זה לא אומר שיש שם אש, זה אומר שיש כוח של אש, אבל בכל אופן.

חידוש: הרמב"ם סובר שהשמש אינה אש

דובר 1: הרמב"ם לא סבר שהשמש היא כדור של אש.

דובר 2: לא, זה בכלל לא אש.

ההבדל בין גלגלים, טבע ובני אדם — ותפקיד האדם כ"גלגל" עבור הבריאה התחתונה

רמב"ם הלכות יסודי התורה, פרק ג' (המשך)

---

השמים הם כלום. יש כאן מה שסוברים — הייתה מחלוקת. היו כאלה שסברו שהגלגלים בשמים בדרך כלל עשויים מאש. אבל הרמב"ם סובר שהם עשויים מדבר שנקרא חומר החמישי, סוג חדש של חומר, ולא אש. אש היא אחד מארבעת היסודות, אי אפשר שיהיה כך. זה נמוך יותר, זה מתחת לגלגל הירח.

שואל: אנחנו רואים את זה כאש כי זה עובר דרך גלגל הירח?

משיב: לא, אין לזה קשר. לא. יכול להיות, אבל אני חושב שלא.

גוף הרוח, גוף המים, גוף הארץ

"ולמטה ממנו גוף הרוח" — כן, ספירה גדולה, גוף גדול של הרוח נמצא מתחת לזה. רוח פירושו רוח, אוויר.

"למטה ממנו גוף המים".

שואל: שזה נקרא מים עליונים, אני יודע.

משיב: לא, אלה המים התחתונים, איני יודע. למטה ממנו — זה המקום הגבוה ביותר שיש למים. אבל זה לא כל כך גבוה, הכוונה פשוט על הארץ.

שואל: זה לא כך. מים נותנים רושם שזה גבוה יותר, משהו בשמים.

משיב: אבל זה מקיף, זה מתחת לגלגל הירח, הרבה יותר גבוה ממקום שאנחנו נמצאים.

שואל: לא, זה משהו אחר.

משיב: "למטה ממנו גוף הארץ".

שואל: מהו גוף הארץ? מה שאנחנו דורכים עליו?

משיב: כן, ודאי. למטה ממנו גוף הארץ, ואין ביניהם מקום פנוי כלל.

שואל: אז אנחנו גדלים ברוח.

משיב: אנחנו גדלים על עפר וברוח, וכשאנחנו נכנסים לים אנחנו נכנסים למים וכדומה.

דיון: "יקוו המים" — הסדר של מים וארץ

מעניין, כי זה מחולק בין ארץ ומים. מתחת למים נמצאת הארץ, ויש רוח? איך זה מחולק?

שואל: אה, זה מאוד טוב. הרי היה פסוק שלם, "יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד" (בראשית א':ט').

משיב: מה הקשר?

שואל: כי העולם מדמה לעצמו שזה לא כך. הרי זה חידוש שזה לא כך.

המבול והסדר של מים/ארץ

משיב: מעניין, כי כאן גם קרה שינוי במבול. יש לזה שייכות.

שואל: המבול עשה שינוי. כי המבול עשה את ה... חילק.

משיב: במבול הכל הוצף במים, ואחרי המבול חזר סדר של מים, והמים ירדו מתחת לארץ. זה יוצא באמת שכך צריך להיות.

מדוע לגלגלים אין משקל, ריח, צבע — הסבר חדש

ועכשיו, ארבעה יסודות. הסיבה שכל הגלגלים שמעליהם אין להם משקל ולא ריח וכל הדברים האלה, היא מפני שהם למעלה מארבעת הכוחות, שהם לכאורה אחראים על משקל ועל ריח ועל כל הדברים האלה. הם עשויים מסוג דבר שנקרא חומר הארץ, או חומר התחתון, שלו יש את כל הדברים האלה.

---

הלכה ט"ו — ארבעת היסודות אין להם נפש

דברי הרמב"ם

"וארבעה גופים אלו אין להם נפש" — כן, הם שונים ממה שמנינו שהגלגלים הם בעלי נפש, ואמר שיש להם דעת והכרה, שהם יודעים את בוראם.

אבל ארבעת היסודות אינם בעלי נפש, שכן "אינם יודעים ולא מכירים, אלא כגופים מתים".

דיון: שלושה דברים — נפש, ידיעה, חיים

אלה אותם שלושה דברים שנאמרו: נפש, ידיעה, וחיים. חיים פירושם בעצם אחד משני הדברים.

שואל: חיים, מה פירוש חיים?

משיב: לחיים יש שתי משמעויות. יש חיים — נפש הבהמית, שפירושו מה שהוא קורא כאן נפש — הם יכולים לזוז מעצמם. נפש השכלית היא דעה — זה אדם. כשאומרים שאדם חי, יכולות להיות שתי דרכים: יכול הוא לחיות כמו בהמה, יכול הוא לחיות כמו אדם.

ההבדל בין גלגלים ויסודות

אבל ה... כך למשל הגלגלים חיים, אבל הם חיים לא רק מפני שהם... גם מפני שהם זזים, וגם מפני שהם יודעים. הגופים של ארבעת היסודות הם מתים — הן אינם יודעים, והן אינם זזים.

כיצד יש לבריות חיים מיסודות מתים?

וכיצד יוצא שבריות המורכבות מארבעת היסודות יש להן חיים? הן קיבלו נשמה. הם הגוף, הם אינם חלק החיות של כל הנבראים, הם חלק המת של הנבראים, חלק הגוף.

"מנהג" — טבע ללא כוונה

"ויש לכל אחד ואחד מהם מנהג" — יש להם דרך מסוימת איך הם מתנהגים, אבל זה לא בכוונה, זה לא משהו שהם יודעים. הם עושים זאת בעל כרחם, הם עושים זאת כחפץ.

"שאינו יודעו ולא משיגו ואינו יכול לשנותו" — הוא אינו יודע אותו, זה כנגד ה"יודע ומכירה". אינו יודע ומשיג ואינו יודע ומכיר.

"ואינו יכול לשנותו" — אין לו את הנפש שעושה מעצמה, שיש לה רצון. אין לו את הנפש, בניגוד לגלגלים שהם בכדור, בספירה, אבל יש להם מעצמם רצון, הם זזים בכוונה, כמו שהרמב"ם אמר.

חידוש: "מנהג" = טבע

לגופים יש דבר שנקרא מנהג. המנהג הוא מילה אחרת למה שאנחנו קוראים בדרך כלל טבע. יש להם טבע. כלומר, אין הפירוש שהם אקראיים. יש להם דרך מסוימת איך הם מתנהגים, אבל לא הם אלה שמתנהגים. יש להם סדר, הקב"ה נתן להם את הסדר שבו הם מתנהגים, אבל אין הפירוש שהוא יודע מה הוא עושה.

דיון: האם אפשר "לדבר" עם יסודות? — ההבדל בין יסודות לגלגלים

אי אפשר לומר לו... הדרך האחרת של ההתמדה שלהם היא — אי אפשר ללכת לשולחן ולומר, "עשה לי טובה, היום, יום אחד, תיפול למעלה, לא למטה." זה לא עובד כך. או יסוד האש שעולה למעלה — הוא עולה תמיד למעלה. אי אפשר לדבר איתו.

אבל עם כוכבים אפשר תיאורטית לדבר

עם הכוכבים, אפשר תיאורטית לדבר. אפשר לומר לו, "כוכב יקר, אני סובר שהיום תלך בכיוון האחר." הוא יגיד לך... כמו שהפסוק אומר, "התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח" (איוב ל"ח:ל"א).

אתה יודע מה הוא יגיד לך כשתלך לומר לו את זה? תלך לומר לכוכב שיזוז אחרת, הרי הוא אמר, כמו שהפסוק אומר—

---

הכוכב בעל דעת — אי אפשר לשכנע אותו

את הכוכבים אפשר תיאורטית לדבר איתם. אפשר לומר לו: "כוכב יקר, לך בכיוון האחר." הוא יגיד לך — כמו שהפסוק אומר: "כאשר יראו את הגשם כן ישמעו ליצר" — הרי אין לו הכוח ל...

אבל אתה יודע שהוא יגיד לך, כשתלך לומר לו את זה, לכוכב — שתלך לומר לכוכב שיזוז אחרת, הוא יגיד לך: "אתה שוטה. אני הולך כך מפני שאני מבין טוב ממך שכך אני צריך ללכת. אתה לא יכול לשכנע אותי אחרת." אי אפשר לשנות את דעתו.

---

טבע — פועל בלי ידיעה, לא על דעת עצמו

אבל הטבע אינו יודע שהוא הטוב ביותר. הקב"ה יודע שזו הדרך הטובה ביותר שהדבר צריך להתנהג. והכוכב הוא כמו מודה — הוא מודה שזו הדרך הטובה ביותר שהדבר נעשה. הוא לא עושה מעצמו.

כמו כן, הטבע — גם לו יש דבר מסוים שהוא עושה מעצמו, אבל הוא לא עושה בידיעה, הוא לא עושה על דעת עצמו. אפשר לראות את ההבדל, כי למשל הגלגלים יכולים ללכת בלי ששום דבר ידחוף אותם, לפי מה שאנחנו לומדים כאן. הם הולכים אל משהו, לא כמו שדוחפים אותם. בסדר, זה סוד שלא נכנסנו אליו כאן.

---

האדם — שילוב של שניהם

כי האדם שהוא שילוב של שניהם — זו נשמה ממרום עליונים, אף שהנשמה היא בעלת מחשבה ויודעת מה היא עושה, וחלק הגוף הוא ה... בסדר, נגיע לזה בקרוב.

בסדר, אנחנו לומדים על בני אדם — בדיוק, בני אדם הם כל הדברים.

---

קושיה: אם ארבעת היסודות אינם יודעים — כיצד הם משבחים את הקב"ה?

הקושיה מ"הללו את ה' מן הארץ"

כי הכוכב — הוא שואל קושיה, מישהו שאל: כי הכוכב אמר שהשמים, שהגופים אינם יודעים — אז מה הפשט? הרי רואים, הכל כתוב בפסוק: "הללו את ה' מן הארץ, תנינים וכל תהומות" (תהלים קמ"ח:ז'). וכאן כתובים ארבעת היסודות: "אש וברד, שלג וקיטור" (תהלים קמ"ח:ח'). אש היא אש, ברד הוא מים, קיטור הוא רוח, ושלג הוא מים. יש לנו ארבעת היסודות. ונראה כאילו הם כן מודים להקב"ה!

הרי אמרנו שהם אינם יודעים ומכירים בדברים.

---

התירוץ — "הללוהו בני אדם"

"אלי בני אדם" — אנחנו בני אדם מודים להקב"ה בגבורותיו, שאנחנו רואים יותר כיצד גבורת ה' מתגלה ב"אש וברד" ובבריאים אחרים שנתונים למטה מן הרקיע. מדוע? "שגבורתם תמיד ניכרת לקטן ולגדול".

---

ביאור הרמב"ם בתהלים קמ"ח

והרמב"ם ילך אחר כך ויאמר — אנחנו לוקחים אותם יחד עם תנינים, כמו שתנינים אנחנו יודעים בוודאות שאין להם שכל עצמי. אבל כאן כתוב "הללו את ה'" — צריך להסתכל, ואני רוצה לראות שאשבח את הקב"ה.

אינני זוכר — מה שהוא מתכוון לומר כאן הוא שה"הללו" מדבר לכל אחד ואחד, לאדם פשוט. כל אחד יכול לראות את עשב השדה, ולכן הוא משבח את הקב"ה על כך. החכמים הגדולים, הם הולכים לשבח את הקב"ה מן השמים, מ"השמים מספרים" (תהלים י"ט:ב'), מן הכוכבים. אבל כדי להבין את מעלות הכוכבים צריך אני להיות חכם, כי אי אפשר לראות איך זה עובד.

---

חילוק: "מן השמים" — הם עצמם, "מן הארץ" — בני אדם עבורם

זהו אותו פרק שבו מדברים גם על כוחות השמים. בפרק הזה הוא מדבר בתחילה שכוחות השמים מודים בעצמם, ועבור ה"תנינים וכל תהומות" אנחנו עושים זאת. אבל זו דרך אחת לומר את זה.

לפי מה שאני אומר, נראה שהרמב"ם אומר כאן עוד דבר: אבל שם לא כתוב "הללוהו מין" — לא כתוב שבני אדם ישבחו אותו. כתוב שהם עצמם ישבחו. "הללו את ה' מן הארץ" כתוב שבני אדם ישבחו. אילו בני אדם?

> [חידוש] עכשיו הוא שואל קושיה — הרמב"ם התקשה: האם בני אדם יכולים לדעת את חכמת השמים? כתוב כך — כי כאן מדובר באנשים פשוטים, בני אדם.

---

ניתוח הפרק — "מן השמים" לעומת "מן הארץ"

זה מאוד טוב. בואו נראה:

"מן השמים" — הבריות השמימיות משבחות בעצמן

"מלאכיו וכל צבאיו" (תהלים קמ"ח:ב') — זה פשוט, צבאות המלאכים. "שמש וירח", ו"כוכבי אור", הכל הכל הוא "שמי השמים", "המים אשר מעל השמים". זה בעצמם, זה קיום.

כשהבורא ציווה עליהם: "יעמדו לעד לעולם, חק נתן ולא יעבור" (תהלים קמ"ח:ו') — הם נשארים לנצח. מאוד טוב.

"מן הארץ" — בני אדם משבחים עבור הבריות התחתונות

אבל "מן הארץ" — כמו שאתה אומר הלאה: "מלכי ארץ וכל לאומים" (תהלים קמ"ח:י"א), מאוד טוב. כאן הוא מביא אותנו: "זקנים עם נערים", "בחורים וגם בתולות". כל אלה הם קטנים וגדולים, מאוד טוב.

הם צריכים לשבח את הקב"ה מעשב השדה, כי הם אינם יודעים כלום על כוחות האור, הם אינם מבינים.

---

חידוש: בני אדם הם "גלגלים" עבור הבריאה התחתונה

> [חידוש] אבל זה קצת מעניין, כי אנחנו עושים את עבודת הידיעה עבור הנמוכים יותר. כאילו אנחנו הגלגלים שלהם — אנחנו הכוח המודע שכאן בעשב השדה, וארבעת היסודות הם אנחנו בני האדם.

אנחנו יכולים לעשות את אותה עבודה של ה... עבור השמים גם כן, אם אנחנו חכמים ואנחנו יודעים. אבל לא חסר להם כל כך, כי הם כבר עושים בעצמם. הדברים האלה צריכים אותנו — שנגרום להם לדבר. נפלא.

---

סיום פרק ג'

סיימנו פרק קשה, וקיבלנו עוד קצת הכרה בגדלות ה' ובמעלת ישראל. יהי רצון.

✨ Transcription automatically generated by OpenAI Whisper, Editing by Claude Sonnet 4.5, Summary by Claude Opus 4

⚠️ Automated Transcript usually contains some errors. To be used for reference only.

📌 Related Content

🎧 Listen to Audio

📺 Watch on YouTube

🎬 Watch on Website

📝 Read Transcript

🌐 English Transcript

↗ עמוד מלא
EN English ›
Auto Translated 📋 Shiur Overview …
Auto Translated

📋 Shiur Overview

Summary of the Shiur: Rambam, Hilchos Yesodei HaTorah, Chapter 3

---

Introduction: Connection to Chapter 2 — The Three Categories of Created Beings

The entire Chapter 3 is a continuation of the principle stated in Chapter 2: "Everything that the Holy One, blessed be He, created in His world is divided into three parts" — (1) form alone (angels), (2) matter and form that do not change (celestial spheres), (3) matter and form that do change (our world). Chapter 2 dealt with angels (form alone); Chapter 3 deals with the celestial spheres (matter and form but without change) and then the four elements. The word "vehaGalgalim" ("and the spheres") at the beginning of this chapter refers back to the earlier language: "Among them are creatures that are composed of substance and form but do not change, and these are the spheres."

This chapter also serves as an introduction to Hilchos Kiddush HaChodesh, where the Rambam goes into more detail about the sun and moon. Commentaries on Hilchos Kiddush HaChodesh (such as R' Chaim Kanievsky and others) begin with this chapter as an introduction.

---

Halacha 1: "The spheres are what are called shamayim, rakia, zevul, and aravos, and they are nine spheres"

A. The Rambam's Words

The Rambam begins: "The spheres are what are called shamayim (heavens), rakia (firmament), zevul, and aravos, and they are nine spheres" — and he enumerates the nine spheres, starting from the one closest to us: the sphere of the Moon, the sphere of Kokhav (Mercury), the sphere of Nogah (Venus), the sphere of Chamah (the Sun), the sphere of Ma'adim (Mars), the sphere of Tzedek (Jupiter), the sphere of Shabtai (Saturn), the sphere of the fixed stars, and the sphere that revolves every day.

B. Plain Explanation

What we call "heaven" (shamayim) is literally a physical sphere (galgal), transparent but tangible, upon which the stars rest. There are nine such spheres, each with its own rotation, and he lists them from the one closest to the earth to the farthest.

C. Novel Insights and Explanations
1. Different Names = Different Spheres (Parallel to Angels)

The Rambam brings four names for the heavens: shamayim, rakia, zevul, aravos. This parallels what he did with the angels — different names indicate different levels/spheres. Aravos is the highest sphere (according to the Moreh Nevuchim), which is why the Almighty is called "Rider of the heavens of aravos." The Gemara in Chagigah speaks of seven firmaments, and the Rambam understands this as referring to the spheres.

2. What Is a "Galgal" — A Tangible Sphere, Not Merely a Force

The Rambam understood that the heaven is literally a physical sphere — transparent, invisible, but something tangible upon which the stars rest. This differs from our modern understanding of "space" as empty void. Whether one could understand it as a "force" rather than a physical sphere — the Rambam's position is specifically a tangible sphere, and the modern abstract understanding (a "force" that drives things) is actually more abstract than the Rambam's view.

3. The Core of the Rambam's Point — Constancy and Permanence, Not the Specific Astronomical Details

The Rambam's main point is not the specific astronomical model, but rather the foundational principle that the movements of the celestial bodies are fixed, eternal, not random, not changing. Even if modern science has challenged the specific model of Aristotle/Ptolemy, the core principle remains standing: "He established a statute that shall not pass" (Tehillim 148:6) — they proceed in a fixed course without change.

4. The Rambam Himself Acknowledged That the Model Is Not Perfect

In the Moreh Nevuchim, the Rambam goes at length to show that the astronomical system of Aristotle and Ptolemy (an Egyptian astronomer) — upon which his astronomy is built — is not perfect, there are difficulties, and not everything is understood. The Rambam himself acknowledged that future generations would understand better.

5. "Karov Mimenu" — A Linguistic Novelty in the Rambam

The Rambam writes "the sphere closest mimenu (from him/it)" — "mimenu" instead of "lanu" (to us). This is a characteristic expression of the Rambam, where he uses "mimenu" where we would have used a lamed.

6. Why Nine Separate Spheres?

Because one can observe that different celestial bodies rotate in different directions and at different speeds. For example, the moon does not rotate at the same tempo as Mercury — one day the moon is here and Mercury is there. This proves that they rest on separate spheres with separate movements.

7. "Kokhvei Lekhet" — Planets

All seven that the Rambam enumerates are "kokhvei lekhet" (planets), not stars — they are called this because one can see that they move quickly relative to the fixed stars. This was already studied in Hilchos Kiddush HaChodesh with more details.

8. "Under the Sphere of the Moon" — A Well-Known Concept

Because the sphere of the moon is the lowest heaven, our entire world is called "tachas galgal hayare'ach" (sub-lunar). This is an expression frequently seen in the Rishonim.

---

D. The Seven Planets with English Names

| # | Hebrew | English |

|---|---|---|

| 1 | Galgal HaYare'ach (Moon) | Moon |

| 2 | Galgal Kokhav | Mercury |

| 3 | Galgal Nogah | Venus |

| 4 | Galgal Chamah | Sun — the middle one of the seven planets (fourth of seven) |

| 5 | Galgal Ma'adim | Mars |

| 6 | Galgal Tzedek | Jupiter |

| 7 | Galgal Shabtai | Saturn |

[Digression: Shabtai and Shabbos/Saturday]: Saturday comes from Saturn, which is Shabtai. And Shabtai already contains within it the word "Shabbos" — "Shabbas Shabbason." Perhaps Shabtai is called that because of Shabbos, perhaps the reverse — this remains an open question.

---

E. The Eighth Sphere — The Sphere of the Fixed Stars

After the seven planets, one observes that all other stars also rotate — one does not see the same stars in the same place every night. But the distinction between planets and fixed stars: all "fixed" stars rotate the same relative to one another — one does not see the North Star getting closer to the South Star. Relative to one another they remain constant; only relative to us does the whole thing rotate.

For this reason it was said that "all the remaining stars rest in it" — all other stars are fixed in the eighth sphere, all on one, which is why they rotate together.

Important distinction: "Fixed stars" does not mean they don't rotate — everyone acknowledged that they rotate. The point is that they do not change relative to one another.

---

F. The Ninth Sphere — "The Sphere That Revolves Every Day from East to West"

The Rambam says: "This is the sphere that revolves every day from east to west" — this is what creates day and night.

The Rambam's position (as was understood at that time): The earth stands in the middle, and the sun revolves around the world. However — no one thought that the sun alone makes its daily circuit. Everything revolves in a full day — in the morning one sees different stars than at night. This is not the same as stars changing relative to planets (which is a longer cycle) — this is a daily cycle that moves everything.

Consequently, there must be a ninth sphere that rotates everything each day from east to west — the opposite of all the others, which rotate from west to east.

"It encompasses everything and revolves everything" — it encircles everything (because it is the largest/highest) and it also rotates everything. The Rambam says: this is why the Torah states that the Almighty made day and night as the first thing — because by making day and night (through the ninth sphere), He makes everything else, since everything that rotates beneath it somehow derives from it.

[Digression: "Galgal HaChozer" as a figure of speech:] The expression "galgal hachozer" (the revolving wheel) that is used today for things that go around — originally comes from the fact that the ninth sphere turns back and goes in the opposite direction from all the others.

Question: Does each sphere influence the ones beneath it?

Somehow it works that way, but not directly. It's not as if it's a "gear" that turns (because then they would all have to rotate at the same speed). And one must remember that the Almighty is the One who directs the entire sphere. The Rambam specifically wanted to state the simple general principles that one can review, that one can observe.

What the Rambam says — that one must contemplate this, and it brings love of God and awe — means both: every detail one learns, one sees better what is happening, and the greatness of creation in general.

[Source:] Whoever wants to learn more about how the Rambam arranges the systems of the entire world — Moreh Nevuchim, Part 1, Chapter 72.

Correlation Between the Highest Sphere and the Highest Angel

There is a great relationship between the highest sphere and the highest angel (Sar HaPanim) — "and it encompasses everything" also applies to the highest heaven/angel, because the angel carries out the mission.

---

G. Why One Does Not See Nine Separate Spheres — "Know That You See All the Stars as if They Are in One Sphere"

The Rambam says: "Know that you see all the stars as if they are in one sphere, even though one is above the other" — practically, one does not see nine spheres. We see all the stars as one — larger and smaller, but everything appears to be at the same height.

Answer: "Because the spheres are pure and clear like glass and like sapphire" — the spheres are transparent like glass and like a sapphire stone.

Important distinction: "Tehorim" (pure) here does not mean holy (not purity in the ritual sense) — rather clean/clear/transparent. "Zakim" = transparent. They do have matter, but a type of matter that one can see through — like glass (a refined matter). "Like glass" = like glass; "like sapphire" = like a brilliant stone that one can see through.

[Source:] The Rambam's interpretation is supported by verses: "Like the essence of the heavens in purity" (Shemos 24:10) and "Like the work of sapphire brick" (Shemos 24:10).

Conclusion: "We see the stars of the eighth sphere as if they are beneath the first sphere" — even the stars of the eighth sphere (nearly the highest) appear to us as if they are below the moon. Because the spheres are transparent, one can see through them, and it looks as if the higher ones are lower — but they are not actually lower.

---

[Digression: Connection to Serving God — Constancy and Consistency]

A moral lesson from the foundational principle of the spheres (matter and form but not changing):

- Early authorities say that this is the concept behind the korban tamid (daily offering) and the menorah in the Beis HaMikdash (corresponding to the seven stars/spheres) — a person should try to be like the heavenly forces: fixed, constant, unchanging, even though he is a physical person who ultimately dies.

- The Ramak (R' Moshe Cordovero) says that when a person has a foreign thought, he should say "A perpetual fire shall burn upon the altar" — perpetually! The heart should burn forever.

- The Sanzer Rav would constantly say "A perpetual fire shall burn upon the altar" — the service of a Jew is that even after committing a great sin, he should immediately begin doing teshuvah (repentance) again and continue burning toward the Almighty.

---

Halacha 1 (Continued): Spheres Within Spheres — "They Are Divided into Many Spheres One Above the Other Like the Layers of an Onion"

A. The Rambam's Words

"Know that all the spheres we mentioned, that they are nine" — "each and every sphere of the eight spheres that contain stars" — "are divided into many spheres one above the other like the layers of an onion" — they divide into many spheres one higher than the next, like the peels of an onion.

B. Plain Explanation

A large onion — that is the model of the entire world. An onion is composed of multiple layers, each layer being a complete ball that encompasses the whole thing. The Rambam mentions only eight main spheres (with stars), but in detail one can go into more. The ninth sphere is empty — it simply rotates everything.

C. Novel Insights
1. Different Directions

"Some spheres revolve from west to east" — some rotate in the normal direction. "And some revolve from east to west" — some rotate in reverse, like the ninth sphere (the revolving one).

2. Retrograde — Why It Was Thought That There Are Spheres Within Spheres

If one looks at the sky, one sees that many times a star appears to go backwards — this is called in English "retrograde." For example, Mars goes properly around for a whole year, and suddenly in the middle it goes backwards.

Explanation: Within the large ball (sphere) there is another smaller ball that rotates differently — this makes it appear as if it goes back. It doesn't actually go back, but it looks that way. This is called in English "epicycle" — there are two types of epicycles.

General principle: The nine spheres are the nine main spheres, but inside each one there are additional small cycles — "a wheel within a wheel, a mechanism within a mechanism."

3. "There Is No Empty Space" — No Void Exists

The Rambam says that "they fill... there is no empty space" — the world has no empty space. Between the spheres either. Each sphere touches the next sphere. In the Gemara this is called "the thickness of the firmament" — it does not mean that there is a heaven with empty space in between.

---

Halacha 1 (Continued): Nature of the Spheres — Physical Properties

A. The Rambam's Words

"All the spheres are neither light nor heavy, and they have neither taste nor smell, and they have neither color nor any other sensory qualities" — the spheres have no weight (neither heavy nor light), no taste, no smell, and no color ("ayin" = color).

B. Plain Explanation

The spheres do have a body and matter, but it is a matter that is exempt (freed) from all sensory properties that we know in earthly bodies.

C. Novel Insights
1. The Blue Color of the Sky

The Rambam addresses the question: we see that the sky is blue! He answers: "And what we see them as the color of techeiles (blue), it is only to the appearance of the eye, due to the height of the air" — the blue that we see is only an optical phenomenon; it comes from "the height of the air" — the altitude of the atmosphere. The blue color is not a property of the sphere itself, but a result of the air between us and the heaven.

2. Why They Have No Taste/Smell — The Reasoning

The Rambam's reasoning: "Because these colors and tastes exist only in bodies that are below them" — colors, tastes, smells exist only in bodies that are beneath the spheres (earthly bodies). The spheres have a higher type of matter that is exempt from all such sensory qualities. This is because they are above the four elements — the four elements are responsible for weight, smell, color, and since the spheres are made of the fifth matter (a fifth type of substance), they do not have these properties.

---

Halacha 1 (Continued): Shape of the Spheres, Small Spheres (Epicycles), and Numbers

A. Shape of the Spheres

"And all these spheres are round like a ball, and the earth hangs in the middle" — all spheres are round like a ball (spherical), and the earth hangs in the center. This is the geocentric model.

B. Small Spheres (Epicycles)

"And some of the stars have small spheres in which they are fixed, and those spheres do not encompass the earth. Rather, a small sphere that does not encompass is fixed in a large sphere that does encompass." — Besides the large spheres that surround the entire earth, there are small spheres (epicycles) that rotate not around the earth. They are small circles that are attached to a large sphere, and upon them rests the star (planet).

C. Number of Spheres — Eighteen Encompassing, Eight Small

The Rambam gives a total: "The number of all the spheres that encompass the entire world" is eighteen, and "the number of all the small spheres that do not encompass" is eight.

Novel insight: In the Moreh Nevuchim, the Rambam says that eighteen is only a minimum — there could be more. This is consistent with what the Rambam said earlier, that besides the nine there are "more" — the number is not final.

---

Halacha 1 (Continued): How One Knows About the Spheres — The Wisdom of Calculating Seasons and Constellations

A. The Rambam's Words

"And from the course of the stars you will know the measure of their circuits each day and each hour, when they approach the north and when the south... from this the number of all these spheres and the form of their movement and the path of the stars is known."

B. Plain Explanation

The spheres themselves cannot be seen — but one can see the stars that are upon them. By observing how the stars move — when they are higher, when lower, when to the north, when to the south — one can calculate how many spheres there are and how they rotate.

C. Novel Insights
1. The Foundation of the Method

This is all built on the principle that a star does not travel on its own — it travels because it is fixed on a sphere. Consequently, by observing the movement of the star, one can deduce the sphere's movement.

2. "Your Wisdom and Understanding in the Eyes of the Nations"

The Rambam calls this "the wisdom of calculating seasons and constellations", and he connects it to the Gemara that says "For it is your wisdom and understanding in the eyes of the nations" — that when Jews understand astronomy, this is what impresses the nations.

The Rambam also mentions: "And the sages of Greece composed many books about it" — the Greek sages wrote many books about this. Why does the Rambam mention "Greek wisdom"? Perhaps because the Gemara says that in certain matters the gentiles also had knowledge, and the Rambam wants to explain that this does not contradict "your wisdom and understanding" — when Jews understand it, it is "your wisdom in the eyes of the nations."

---

Halacha 1 (Continued): The Ninth Sphere and the Twelve Mazalos (Zodiac Signs)

A. The Rambam's Words

"The ninth sphere that encompasses everything" — the ancient sages (not necessarily Jewish sages, but astronomers) divided it into twelve parts, each part thirty degrees (360 ÷ 12 = 30). "And each part they named after the forms that they saw in the stars below it that were aligned beneath it."

B. Plain Explanation

The ninth sphere (the highest) is divided into twelve equal parts. The names of the parts come from the stars in the eighth sphere that lie beneath each part — they saw shapes (constellations) in the stars and named the section of the ninth sphere after that shape.

C. Novel Insights
1. One Divides the Ninth Sphere, Not the Eighth

What is being divided is the ninth sphere (the largest, which encompasses everything), not the eighth sphere where the stars actually are. But the sections of the ninth sphere were named after what one sees in the stars of the eighth sphere "one floor down."

2. "The Ninth Sphere Itself Has No Division, No Form of Any of These Forms, and No Star"

The Rambam emphasizes that the ninth sphere itself has nothing — no stars, no forms, no natural division. It simply rotates once a day. The division into twelve is a human theoretical division, not something that exists in the ninth sphere itself.

3. Mazalos Have Nothing to Do with the Moon / Months

An important point: The twelve mazalos have nothing to do with the twelve months. Months are based on the moon, but mazalos are a division of the ninth sphere — an entirely different thing. The fact that it roughly corresponds — that the sun enters a certain mazal approximately in that month — is only a coincidence/correlation, not a fundamental connection. This explains why the question "what does one do in a leap year" (when there are thirteen months but only twelve mazalos) makes no sense — because mazalos and months are two separate systems.

[Digression: Why is the month of Adar called "mazal Dagim (Pisces)"?] This is only because it happens that the sun is in that part of the sky at that time, not because there is a fundamental connection between the lunar-based month system and the mazalos system.

4. How One Sees the Forms in the Stars

One needs to use imagination to see a "kid" (goat) or "fish" in the stars — it is not as clear as a picture, but when one looks at the major stars in the eighth sphere, one can imagine shapes. There are many more constellations (like the "Big Dipper" etc.), but only the twelve mazalos divide the sky into twelve equal parts — the other constellations have nothing to do with the calculation of division.

D. The Twelve Mazalos

Taleh (Aries), Shor (Taurus), Te'omim (Gemini), Sartan (Cancer), Aryeh (Leo), Besulah (Virgo), Moznayim (Libra), Akrav (Scorpio), Keshes (Sagittarius), Gedi (Capricorn), Deli (Aquarius), Dagim (Pisces) — with the mnemonic Tav-Shin-Tav, Samech-Aleph-Beis, Mem-Ayin-Kuf, Gimmel-Daled-Daled (an acronym that Rashi brings).

---

Halacha 1 (Continued): "They Were Not Aligned... Except at the Time of the Flood" — Precession of the Equinox

A. The Rambam's Words

"And these twelve forms... were not aligned opposite those sections except at the time of the Flood" — "Because all these stars in the eighth sphere all revolve... but they revolve slowly, and the distance the sun travels in one day, each of these stars travels in approximately seventy years."

B. Plain Explanation

Today the mazal Taleh (Aries) no longer corresponds to the first twelfth of the sky. Because the stars of the eighth sphere also shift — only very slowly. When they say the eighth sphere has "fixed stars," that is only relative — relative to the planets they barely move, but in truth they do have a course, only it takes very long. Just as the sun travels in one day, a star of the eighth sphere travels over approximately seventy years. The English name for this is "precession of the equinox."

C. Novel Insights
1. The Calculation of "At the Time of the Flood"

The Rambam made a backwards calculation: he stood in his time, he saw that the mazal Gedi (Capricorn) was shifted from its "proper" place. He calculated how long it takes to get from there to here — it comes out to approximately three thousand years — and that corresponds to the time of the Flood. It is not that the Flood caused it — rather, the sages who gave the names lived at the time of Noach, and at that time the forms indeed corresponded to their sections.

2. Practical Implication for Astrology

This creates a problem for astrologers (not astronomers): if one looks during the month of Adar, one will not see Pisces in the correct place, because it has already shifted. The names, however, remained from that time.

3. Novel Insight from the Akeidas Yitzchak: Why Does the Highest Sphere Rotate Slowly?

R' Yitzchak Arama (Akeidas Yitzchak) asks: it should be that the higher a sphere, the faster it should rotate (because it is more spiritual, more powerful). Why does the eighth sphere (and the ninth sphere) rotate so slowly? The Akeidah answers: "The ultimate knowledge is to know that we do not know" — the higher one is, the better one understands that one understands less. All the stars move with intellect (as the Rambam will say), and the intellect drives them. The higher the sphere, the more it understands that it understands less — consequently it goes slower, not faster. This is a philosophical insight that connects the physical movement with the level of comprehension.

---

Halacha 1 (End): Size of the Stars

A. The Rambam's Words

"And of all the visible stars, some are small stars that the earth is larger than each of them, and some are large stars that each one is larger than the earth many times over. And the earth is larger than the moon approximately forty times, and the sun is larger than the earth approximately one hundred and seventy times. It turns out that the moon is one six-thousand-eight-hundredth of the sun, approximately. And among all the stars there is none larger than the sun, and none smaller than what is called Kokhav (Mercury) in the second sphere."

B. Plain Explanation

The Rambam gives numbers: the earth is 40 times larger than the moon; the sun is 170 times larger than the earth; consequently the moon is 1/6,800th of the sun (40 × 170). No star is larger than the sun, and no star is smaller than "Kokhav" (Mercury) in the second sphere.

C. Novel Insights
1. The Numbers Are Not Accurate — But This Makes the Greatness of the Creator Even Greater

None of these numbers are accepted today. The main reason: it was discovered that the universe is much larger than the Rambam thought. The calculations from that time were based on how large something appears from here — but if it is much farther than was thought, it must be much larger.

Concrete examples:

- The moon: The Rambam says 1/40th of the earth. Today it is said to be approximately a third or a quarter of the earth (not a fortieth). Because the moon is closer than was thought, its size was underestimated.

- The sun: The Rambam says 170 times larger than the earth. In reality it is much more.

- In general: Everything is much, much larger than was thought. All nine spheres fit into such a small area of what we know today.

Conclusion: This does not diminish, but rather increases one's awe at the greatness of creation — it strengthens the Rambam's own point about love of God and awe of God through the greatness of the Creator.

---

Halacha 2: "All the Stars and Spheres All Possess a Soul, Knowledge, and Intellect"

A. The Rambam's Words

"All the stars and spheres all possess a soul, knowledge, and intellect"

B. Plain Explanation — Two Separate Things

The Rambam says two things about the spheres:

1. Possessing a soul — they have a nefesh (soul)

2. Possessing knowledge and intellect — they have seichel (intellect)

C. Novel Insights
1. The Distinction Between "Nefesh" and "Seichel"

- "Nefesh" = something that can move on its own — nothing moves it, it moves itself. An animal also has this — it moves on its own, but only according to desires, wants, instincts. An animal cannot make a calculation like "I need to travel to Australia because the air is good there." There are animals that travel to Australia, but not because they know, rather because they have a "built-in" inclination. One can break that inclination and then they won't go.

- "Knowledge and intellect" = something that can move according to a calculation. A person has intellect — he can travel to Australia because he knows that Australia is there, and if someone misleads him he will go back (because he understands).

2. Application to the Spheres

The spheres have both: a nefesh (they move on their own, nothing pushes them) and intellect (they travel because they understand that they must travel). The Almighty does not push them physically — their own intellect drives them.

3. The Almighty Gives the Power but Does Not Push Directly

The Almighty gives them the power, but He does not push them directly. This is like with a person — the Almighty guides a person, but that does not mean the person has no soul. The sphere is a living thing, not merely an object. However — unlike with people — spheres have no free choice. Free choice exists only for us.

4. What "Intellect" Means for Spheres — According to the Moreh Nevuchim

The Rambam himself clarifies in the Moreh Nevuchim: when one says "intellect" and "soul" regarding spheres, one does not mean a soul that undergoes reincarnation or anything mystical. It means literally — that the power of movement it has is its own power, not that the Almighty pushes it from outside.

5. "Life and Kindness" — What "Living" Means for Spheres

The Rambam says "life and kindness" — but living not like a person whose life begins and ends. For spheres it is "eternal life, life that stands and recognizes the One who spoke and the world came into being" — eternal life, and they recognize the Creator.

6. "The Heavens Declare the Glory of God" — Literal Praise

The Rambam says that "The heavens declare the glory of God" is literally, in its plain meaning — the heavens actually praise the Almighty.

What does "praising" mean without a mouth? An important insight: when one says "they praise," one does not mean they have a mouth and speak. Even with us humans, when we praise, the essence of praise is not the mouth. The essence is the knowledge — the understanding, the comprehension. The mouth is only our way of expressing things. But the true praise is the recognition, the knowing.

Therefore: when one says the heaven praises, it means: the heaven understands the Almighty, and that itself is praise — that someone understands Him, that is already glory for the Almighty.

7. "Praise God from the Heavens" — Two Parts

The Rambam himself distinguishes in "Praise God from the heavens, praise Him in the heights" (Tehillim 148): the first half (from the heavens)

speaks literally — the heavens actually praise. "They stand forever and ever, He established a statute that shall not pass" — they remain for eternity, they have their own existence and knowledge, they praise on their own. The second half (earth, depths, etc.) is only that it causes us to praise, because the earth, the depths have no intellect.

Proof from the verse: Regarding "from the heavens" it does not say "praise Him for them" (that people should praise on their behalf) — it says that they themselves should praise. But regarding "from the earth" it says "Praise God from the earth" — this speaks to people. Which people? Simple people, "children of man" — "elders together with youth," "small and great."

8. "Each and Every One According to Its Size and According to Its Course — Praises"

Each sphere, according to its size and according to its course, praises — and this is in its literal meaning.

9. Why Does the Sphere Travel? — "Because It Wants to Reach the Almighty"

A question: how does one reach the Almighty by traveling in a circle? The answer is compared to a well-known parable — like someone who knows a queen, he circles around her. It is a "perfection" — a type of striving toward completeness. The sphere travels because it strives toward the Almighty, and its way of striving is its movement.

---

D. Angels and Spheres — The Order of Emanation (Seder Hishtalshelus)
1. Angels Are the Directors of the Spheres

The angels are the directors of the spheres — this means it is not a separate category, but rather there is a connection between them. The angels are higher and actually direct the spheres.

2. The Three-Stage Order of Emanation

1. The Almighty → Sefiros (Angels)

2. Sefiros → Spheres

3. Spheres → The World

This is "seder hishtalshelus" (the order of emanation) — the Almighty directs the sefiros, the sefiros direct the spheres, and the spheres direct the world.

---

E. Levels of Knowledge
The Rambam's Words

"And the knowledge of the stars and spheres is less than the knowledge of the angels and greater than the knowledge of human beings"

Plain Explanation

- Angels are only knowledge (no matter), consequently their knowledge is the greatest.

- Stars/spheres have matter and form, but they are alive and exist forever, so it is somewhat weaker but still great.

- Human beings — the weakest level and weakest knowledge.

Novel Insights

1. Knowledge Is Related to One's Level in Reality

A parable: a son can know his father better than a grandchild — even if the grandchild is very smart, the son has a direct connection. So too: the angels have a more direct connection to the Almighty than the stars, and the stars more than human beings.

2. "Knowledge" Means Knowledge of God

"Knowledge" here means knowledge of God — what they know of the Almighty, not just information. It means knowledge of reality — a direct recognition of the truth.

[Digression: "They Were Compared to Stars" — Jews Are Compared to Stars]

Rashi says that the Almighty loves the Jewish people, "and they were compared to stars." What is the great virtue of being a star? When one understands the Rambam here — that stars have knowledge, they are alive and enduring, they praise the Almighty, they have a direct connection — one understands a bit what it means to be a star.

[Digression: The Distinction Between Astronomy and Astrology in the Rambam]

The Rambam uses the mazalos in Hilchos Kiddush HaChodesh — but that is astronomy, not astrology. The Rambam disagrees that the mazalos have an influence on people (astrology), but he holds that mazalos exist as a physical reality (astronomy).

---

Halacha 3 (Approximately): The Four Elements — Introduction and Concept

Summary of the First Half of Chapter 3

The first half of Chapter 3 is the most general introduction to astronomy according to the Rambam. This is knowledge of the heavens — "When I see Your heavens." A large part of contemplating creation begins with knowing the spheres, the stars, the celestial systems.

---

A. The Transition from Spheres to Elements — Two Levels of Matter and Form

Everything we see in the world beneath the moon — everything that dies and is born — is not really a thing at all in the sense that it is not basic. It is all a composition (combination) of many things, like a kugel — a mixture.

The four elements (fire, water, air, earth) are themselves already matter and form — meaning there is a "second level" of matter and form. When one takes a person, a stone, a river — it is made of the four elements, and each element itself is already a matter with a form (the form of fire, the form of water, etc.).

Novel insight: One can never see an element by itself. All four elements that one will ever see have already been mixed — just as one can never see matter alone or form alone. One can only think of both.

Novel insight: Why things die — not because of matter and form, but because of weak matter and form. Spheres are also matter and form and they don't die! Things die because they are made of a weak matter and form — they are not original things, but compositions of elements. When something dies, it returns to its elements.

Novel insight: The four elements remain forever — like the spheres. As long as the world exists, there is always fire, water, air, earth. What changes is only the things made from them (compositions). This parallels the spheres which remain forever.

Why does this belong in Chapter 3? Because the four elements are also things that endure — they are basic, original. In Chapter 4 one will learn things that are entirely not basic — only compositions of elements.

Novel insight: The soul is not from the four elements. A question: if a person is made of the four elements, does the human soul also have something to do with the four elements? No! The soul has nothing of the four elements. The four elements are only the matter. What was learned earlier that "the soul is also four elements" — that is only a parable, not literal.

"Tohu vaVohu" — the Ramban says that "tohu vaVohu" is the basic matter that the Almighty created.

---

B. The Concept of "Golem" — The General Matter Beneath the Sphere of the Moon
The Rambam's Words

"Know and understand that the Almighty created beneath the sphere of the moon one golem (substance) that is not like the substance of the spheres" — the Almighty created beneath the sphere of the moon one golem (matter) that is not like the matter of the spheres.

Novel Insights

1. Why does the Rambam say "the Almighty created" again?

The Rambam already said in the introduction "everything that the Holy One, blessed be He, created in His world," and here he says again "the Almighty created." Two approaches:

- Perhaps he is referring back to the earlier introduction.

- Perhaps because this is a new level of creation. Until now he spoke of three types of created beings, and now comes the general matter — "the vessel with which to create the third thing."

2. The word "golem" vs. "chomer"

The Rambam uses the word "golem" and not "chomer" (matter). Why?

- The Rambam was particular to write only in Lashon HaKodesh (the Holy Tongue), not Aramaic or other languages.

- "Chomer" is also Lashon HaKodesh (from "clay in the hand of the potter," "mortar and bricks"), but it is more the word that translators used for the Greek "matter/hyle."

- The Rambam found a verse: "Your eyes saw my golem (unformed substance)" (Tehillim 139:16), and also in the Gemara "unfinished wooden vessels (golmei klei eitz)" — "golem" means something that does not yet have a form, which is exactly the concept of matter without form.

- "One should not be a golem" — a golem is something that does not feel, has no form. "Seven things characterize a golem" (Avos 5:7).

3. The general matter is different from the matter of the spheres

The Rambam emphasizes "that is not like the substance of the spheres" — the matter beneath the sphere of the moon is not like the matter of the spheres. The matter of the spheres is transparent, has no weight, no smell, no color. The general matter beneath the sphere of the moon is different — it has all those properties. Also the forms are different: "and its form is not like the form of the spheres."

---

C. The Four Elements — Matter and Form
The Rambam's Words

The general matter receives four forms, and each form attaches itself to a portion of the golem, and from both together becomes a body:

1. The form of fire + a portion of golem = the body of fire

2. The form of air + a portion of golem = the body of air (atmosphere/wind)

3. The form of water + a portion of golem = the body of water

4. The form of earth (dirt) + a portion of golem = the body of earth

Novel Insight: How Matter and Form Create a "Body"

A "body" is the combination of matter and form. Without the form there would be only the general matter itself — "tohu vaVohu", something that cannot be seen. Without the matter, the form would not exist in a physical form. Only when both come together does a proper body emerge.

---

D. The Order of the Four Elements — Levels in the World
The Rambam's Words

"And the lowest of them are four separate bodies, one above the other, and each one encompasses the one below it from all sides like a sphere"

Plain Explanation

Just as the spheres in heaven have levels, so too the four elements have levels — a continuation of the "layers of an onion" model:

1. Highest (adjacent to the sphere of the moon): The body of fire — because fire naturally rises, because fire wants to reach its natural place which is high.

2. Below that: The body of air (atmosphere)

3. Below that: The body of water

4. Lowest: The body of earth

Novel Insights

1. Fire rises — evidence for the place of fire

One sees that fire naturally rises, because fire strives toward its natural place which is high, close to the sphere of the moon. But this does not mean there is an actual flame there — it means that there is a force of fire there.

2. The Rambam holds that the sun is not fire

The Rambam did not hold that the sun is a ball of fire. There was a dispute — some held that the spheres and heavens are made of fire. But the Rambam holds that the spheres are made of the fifth matter (a fifth type of substance), which is not fire. Fire is one of the four elements, which is beneath the sphere of the moon — it cannot be the matter of the spheres which are above.

3. "Let the Waters Gather" — The Verse and the Order of Water and Earth

According to the order of the elements, water should be above the earth (because water is a higher layer). The verse "Let the waters beneath the heavens gather to one place" (Bereishis 1:9) is a novelty — that the Almighty commanded the water to gather in one place, so that earth would emerge.

[Digression: The Flood] During the Flood there was a change in the order — everything was flooded with water. After the Flood the order returned — the water went down beneath the earth. This is consistent with the natural order that water is above earth.

---

E. The Four Elements Have No Soul
The Rambam's Words

"And these four bodies have no soul, and they do not know and do not recognize, but are like dead bodies"

Plain Explanation

The four elements have no soul, they do not know and do not recognize, they are like dead bodies.

Novel Insights

1. Three things lacking in the elements: soul, knowledge, recognition

The Rambam says three things: (a) they have no soul, (b) they do not know, (c) they do not recognize. This corresponds to:

- Soul = the animal soul — the ability to move on one's own

- Knowledge/recognition = the intellectual soul — intellect, knowledge

2. Two meanings of "life"

- Life like an animal = the animal soul — one can move, one feels

- Life like a person = the intellectual soul — one knows, one understands

The spheres have both: they move (soul) and they know (knowledge). The four elements have neither — they neither know nor move (on their own).

3. How do creatures have life if they are made of dead elements?

If the four elements are "like dead bodies," how is it that creatures that are composed of them do have life? Answer: They receive a soul in addition. The four elements are only the bodily part — the dead part of a creature. The living part comes from a soul that is added.

---

F. "Minhag" — Nature Without Intention
The Rambam's Words

"And each one of them has a minhag (pattern/way) that it does not know, does not comprehend, and cannot change"

Plain Explanation

Each element has a certain way (minhag) that it does not know, does not understand, and cannot change.

Novel Insights

1. "Minhag" = Nature

"Minhag" is the Rambam's word for what we call "teva" (nature). The elements are not random — they have an order, a certain way in which they behave. But it is not they who behave — the Almighty created them this way, but they have no intention or will.

2. Three things lacking: knowledge, comprehension, change

The Rambam says three things:

- "That it does not know" — it does not know what it does (as opposed to "knows and recognizes" by the spheres)

- "And does not comprehend" — it does not understand (as opposed to "knows and comprehends")

- "And cannot change it" — it cannot change it, it has no will (as opposed to the spheres which move intentionally)

3. The distinction between elements and spheres — can one "talk" to them?

A vivid example: you cannot go to a table and say "today fall upward instead of downward" — it won't work, because a table (matter of earth) has no will. So too the element of fire always flies upward — you cannot "talk" to it.

But with a star you could theoretically talk, because it has a soul and knowledge. You could tell it "go the other way today" — it would answer you (that it cannot, because it has a will to do the will of God). It would say: "You are a fool — I go this way because I understand better than you that this is how I must go. You cannot convince me otherwise." One cannot change its "mind" — it agrees that this is the best way, it does it with knowledge and consent, not blindly.

[Source:] The verse (Iyov 38:31): "Can you bind the chains of the Pleiades or loosen the cords of Orion?" — can you bind the Pleiades stars or open up Orion? The verse shows that one can address stars (because they have knowledge), but one cannot force them to change.

---

G. The Human Being — A Combination of Both Elements

The human being is a combination of both: a soul from the upper heights that is "thoughtful" and knows what it does (like the spheres), and a bodily part from the lower world (like nature). Humans are "all things" — they unite within themselves both levels.

---

Question from "Praise God from the Earth" — If the Four Elements Don't Know, How Do They Praise?

The Question

In Tehillim 148 it says: "Praise God from the earth, sea creatures and all depths, fire and hail, snow and vapor" — and here one sees the four elements (fire = fire, hail = water, vapor = air, snow = water). It looks as if they do praise the Almighty!

The Answer

"Praise God from the earth" means that people (human beings) should praise the Almighty through what they see in the lower creations. Why specifically from the earth? Because "their might is constantly evident to small and great" — the might of God in fire, hail, snow, the grass of the field is evident to every person, even a simple one.

Novel Insight: Humans Are "Spheres" for the Lower Creations

We humans do the work of knowing for the lower creations. As if we are their spheres — we are the "conscious force" for the grass of the field and the four elements. Just as the spheres know and praise the Almighty for their own movement, so we praise the Almighty for the wonders of the lower world.

For the heavens as well — if one is a sage and understands the forces of the stars. But they (the heavens) don't need it as much, because they already do it themselves — they already have their own knowledge and praise the Almighty. But the lower things need us — we should "make them speak," we should bring out their praise.

---

Conclusion of the Chapter — General Summary

The entire Chapter 3 has given a deeper understanding of the greatness of the Creator and of the special role of the Jewish people (and humans in general) as those who bring out the praise of the entire creation — both from the heavenly creations and from the earthly ones.

---

Sources Table

| Source | How It Is Used |

|---|---|

| Rambam, Hilchos Yesodei HaTorah Chapter 2 | Introduction — three categories of created beings |

| Moreh Nevuchim | Astronomical model is not perfect; Aravos = highest sphere; eighteen = minimum; Part 1 Chapter 72 — order of the world |

| Gemara Chagigah | Seven firmaments; different names for heavens |

| Aristotle and Ptolemy | Main sources for the Rambam's astronomy |

| Tehillim 148:6 — "He established a statute that shall not pass" | Proof that celestial bodies are eternally fixed |

| Tehillim 148 — "Praise God from the heavens / from the earth" | Distinction between praise from the heavens (literal) and praise from the earth (through people) |

| Tehillim 19 — "The heavens declare the glory of God" | Literal praise of the spheres |

| Shemos 24:10 — "Like the essence of the heavens in purity," "Like the work of sapphire brick" | Source for the transparency of the spheres |

| Bereishis 1:9 — "Let the waters gather" | Novelty in the order of water/earth |

| Tehillim 139:16 — "Your eyes saw my unformed substance" | Source for "golem" = matter without form |

| Iyov 38:31 — "Can you bind the chains of the Pleiades" | One can address stars but not force them |

| Shoftim 5:20 — "The stars fought from their courses" | Stars have a course |

| Avos 5:7 — "Seven things characterize a golem" | Concept of golem |

| Hilchos Kiddush HaChodesh | This chapter is an introduction to it; more details about sun/moon; mazalos for astronomical calculations |

| R' Chaim Kanievsky | Commentary on Hilchos Kiddush HaChodesh that begins with this chapter |

| Akeidas Yitzchak (R' Yitzchak Arama) | Why the highest sphere rotates slowly: "The ultimate knowledge is to know that we do not know" |

| Ramak (R' Moshe Cordovero) | "A perpetual fire shall burn upon the altar" against foreign thoughts |

| Sanzer Rav | "A perpetual fire" — even after a sin, immediately return to teshuvah |

| Early authorities | Korban Tamid/Menorah corresponding to seven spheres |

| Ramban | "Tohu vaVohu" = basic matter |

| Rashi | Mnemonic Tav-Shin-Tav etc.; "They were compared to stars" |

📝 Full Transcript

Rambam, Hilkhot Yesodei HaTorah, Chapter 3 — The Spheres and the Heavenly Bodies

Introduction: Connection to the Previous Chapter

In the previous chapters, we learned about the Almighty. The Rambam called the Almighty "the Mover of the Sphere." Now we are going to learn a bit about the sphere — the invisible, transparent, great wheel upon which all the heavenly bodies are placed.

The Rambam told us in the previous chapter that there are three categories of creations that the Almighty created. He told us earlier that the way to arrive at love and awe of God (ahavat Hashem v'yirato) is through contemplating (misbonen) the greatness of the Almighty's creations.

So he said that there are three types of categories of creations:

- There is the lowest — which is us — which is matter (chomer) with form (tzurah) together, or others call it a body (guf) with a soul (neshamah) together. But besides that, they are perishable (miskhaleh) — they begin at some point, and ultimately they change at the very least, they undergo change (mishtaneh), they live, they die.

- Then there are forms only (tzurot bilvad) — such as angels (malakhim).

- And then, between the angels and humans, there are the spheres (galgalim) and the heavenly bodies (kokhvei hashamayim). They also have matter with form — they are not like angels which are form only — but they are a different kind of matter: their matter does not change, they exist forever, as it says "chok natan v'lo ya'avor" [Psalms 148:6 — "He established a decree that shall not pass"], they continue for very many long years.

And in this chapter, the Rambam is going to elaborate on this category. The previous chapter explained to us the ten types of angels, explained to us the category of those that are form only without matter. And now he is going to speak about the spheres and the heavenly bodies that are matter and form, but they do not change, they do not undergo transformation.

---

Digression: Constancy and Perpetuity — The Moral Lesson of the Spheres

And before we begin learning, let us try not to make a mistake. It has been stated in the early works that this is what was done in the Holy Temple (Beit HaMikdash) — the daily offering (korban tamid), every day, the candelabrum (menorah) — this corresponds to the seven stars, the seven spheres. This is what was done every day. "Tamid" (perpetually) is because a person must try to be like the heavenly forces (kokhot hashamayim) that do not change. Matter and form — he is a physical person, ultimately he does die, but he can, a little bit in his life — a physical being is made of matter and form, but in any case (af kol panim) there is constancy (kevi'ut). That is very good.

Regarding this, the Ramak (Rabbi Moshe Cordovero) writes that when a person has an improper thought (machshavah zarah), he should say "esh tamid tukad al hamizbe'ach" [Leviticus 6:6 — "A perpetual fire shall burn upon the altar"]. Perpetually! The heart should burn forever, should push us forward.

I saw this week that the Rebbe of Tsanz always used to say "esh tamid tukad al hamizbe'ach" — that the service of a Jew is that even after committing a great sin (aveirah), he should immediately go back to being — "esh tamid tukad al hamizbe'ach" — he should continue to begin doing repentance (teshuvah) and continue burning toward the Almighty. Wonderful.

---

Halakhah 1: The Nine Spheres — **"V'hagalgalim hem hanikra'im shamayim v'rakia v'zevul v'aravot"**

Introduction: What Does "Galgalim" Mean in the Rambam

Back to the topic — spheres. Now we begin section 1: "V'hagalgalim" — "And the spheres." That is, we learned that there are three things: the forms, and the spheres, and the things made from the elements that die. Now we are going to see about the spheres.

A Note About the Rambam's Astronomical Model

And another important introduction that one needs to know. First, I brought a picture here — I won't be able to show it on the screen the whole time — but this is approximately what the Rambam's world looked like, what our world looked like as the Rambam understood it.

And it goes without saying that it is important to know that most contemporary scholars hold that all these things have been refuted, and they have a better understanding of how the heavens work.

The truth is that the Rambam himself in his work the Guide for the Perplexed (Moreh Nevukhim) goes at length to show that the entire order of the heavens that Aristotle taught — and not only Aristotle, both Aristotle and Ptolemy — Ptolemy was an Egyptian astronomer — and from these two together most of the astronomical knowledge that the Rambam knew was built. And the Rambam himself says there that we know that not everything is perfect, and there are still difficulties (kushyot), and we don't understand. And we add — he says, the Rambam — that in our generation we understand better.

The Essence of the Rambam's Point — Constancy, Not Specific Details

But even if that's fine, the Rambam's main point is not that it should look exactly like this, but rather to say that the movements (tenu'ot) are exact, eternal, and that it is not random — it's not that one day it's this way and one day that way — rather they are eternal in a certain cycle, and thus they do not change.

So there is no difference — even if one were to say that certain things have changed in our understanding — I think the basic understanding is that they are eternal in a certain course (mahalakh) and that there is no change (shinui) among them, and that is the main point the Rambam wants to make. I think that this remains fixed and enduring (kavu'a v'kayam). One can hold more of it if one wants; if one doesn't want to, one doesn't have to.

Discussion: Is a Sphere a Tangible Object or a Force?

In any case, there is also the matter — as you say — they didn't necessarily mean that this is all precisely literal, rather it was the best way one could predict and see how things would be.

Note: This Chapter as an Introduction to Hilkhot Kiddush HaChodesh

In any case, but what we are going to do is not... Also, perhaps it is worthwhile to mention that the Rambam teaches more astronomy in the Laws of Sanctification of the New Moon (Hilkhot Kiddush HaChodesh). Now he is only stating the basic outlook that they are very firmly fixed and enduring, that they do not change.

It is very important that this is also an introduction to Hilkhot Kiddush HaChodesh. We once learned a bit of Hilkhot Kiddush HaChodesh — for example, there is a commentary by Rabbi Chaim Kanievsky and others. They all begin first with this chapter, because these are the introductions, but many of the things he says here he has more details about the sun and the moon, more details than what is written here. So in a certain sense, this chapter is an introduction to Hilkhot Kiddush HaChodesh — yet another great reason why it is a mitzvah to learn it.

The Approach to Learning — What We Are Trying to Do

And anyway, but I'm just saying that we are not going to learn science from today's science, asking the Rambam what is correct, whether today's science teaches the same as the Rambam or not. We want to try first to learn the language of the Rambam, what he says, how he understood it, and how he connects it with the language of verses (pesukim) and sayings of the Sages (ma'amrei Chazal), and so forth. And try — as we did in the last two chapters — to say as briefly and simply as possible what is written, and anyone who wants to learn more in depth (b'omek), it goes without saying that the world is open, one can go and learn.

---

The Rambam's Words: **"V'hagalgalim hem hanikra'im shamayim v'rakia v'zevul v'aravot"**

So, "V'hagalgalim" — the Rambam says — "hem hanikra'im shamayim v'rakia v'zevul v'aravot" — "And the spheres are what are called heavens, firmament, habitation, and the highest heaven."

But what is "v'hagalgalim"? It goes back to... We said that it goes back to the three things: "Kol mah shebara HaKadosh Barukh Hu b'olamo nekhlak lishloshah khalkim" — "Everything that the Holy One, blessed be He, created in His world is divided into three parts" — there is such a thing and such a thing and such a thing. "Mehen beriyot shehen mekhubarot migolam v'tzurah aval einan mishtanot, v'hen hagalgalim" — "Among them are creatures composed of matter and form but that do not change — and they are the spheres." The spheres that were discussed, we are now going to elaborate on them.

"V'hagalgalim" — the Rambam says — this is what is called in the Torah or in the language of the Sages (leshon Chakhamim): shamayim (heavens), rakia (firmament), zevul (habitation), and aravot (the highest heaven). He brings here four terms, four ways that they are called in the Chumash, in the Bible (Tanakh). I don't know where "zevul" appears... yes, zevul — wait, I'll see where it appears in the Prophets (Navi) — it is a term for the heavens.

Insight: Different Names = Different Spheres (Parallel to Angels)

It is understood that from these terms, the Gemara (Talmud) says in Tractate Chagigah and other places that there is more than one heaven — there are seven heavens. The Rambam understood that the heavens, these are the spheres. This is an important first foundational principle that one needs to remember here — different from how we think — and the Gemara is even mentioned regarding this, a certain dispute (machloket) between the Sages of Israel (Chakhmei Yisrael) and the sages of the nations (chakhmei umot ha'olam).

In any case, the spheres means the heavens. That is, what we call "the sky" — it always appears to us that the sky is nothing, it's just empty air where there are stars or space and so forth. They all understood, and the Rambam understood, that the sky is literally a sphere (galgal). As Rabbi Yoel already mentioned, it doesn't mean that you can see it — it is transparent — but it is something, and upon it the stars rest. The stars don't exist on their own, or the sun, or the sun and the stars — all these things rest upon a sphere, a ball, and these are the spheres.

Why Nine Separate Spheres?

Now, from this there is more than one. Why? Because one can see that many move in different directions. Yes, the sun does not move the same way as the moon, and so forth.

Therefore, the Rambam said that "v'hen tish'ah galgalim" — "and they are nine spheres" — there are nine of them, that is the number, there are nine.

And regarding this there are different names. He doesn't explain here, he doesn't give the names, but apparently what he means to say — that is why one is called shamayim, one is called rakia, one is called zevul. I remember that in the Moreh Nevukhim it says that aravot is the highest sphere. I don't remember offhand. Yes, that is why the Almighty is called "rokhev shmei aravot" [Psalms 68:5 — "He Who rides upon the highest heavens"], because He stands upon the highest one.

In any case, from what is written here, it is similar to what he said earlier regarding the angels — that there are different names because there are different angels. The same thing: when there are different names for the heavens, it is because there are different heavens, different spheres.

Discussion: Is a Sphere a Tangible Object or a Force?

Study partner: Perhaps it could be — it's a bit hard for people to think of an invisible wheel. But one could think of it as a force that drives things, that everything in that area moves in a certain rotation (sivuv).

Lecturer: I disagree with you. I maintain that it's easier to understand a wheel. If you say that our constellations are accustomed to carrying — that if the sense dictates that there should be a wheel there — now, anyone can see a wheel, things rest on the wheel, everyone understands that. To say that it's a force — that is already abstract (mufshat), that is the opposite: today's science is more abstract.

Okay, but I'm saying — we are trying to learn what is written.

---

Enumerating the Nine Spheres

Now the Rambam is simply going to enumerate the nine spheres that exist — not wheels, right? Circles. A sphere (galgal) is a ball, a sphere, that exists, upon which each star rests.

1. The Sphere of the Moon (Galgal HaYare'ach — the Moon)

So it is: "Galgal hakarov mimenu hu galgal hayare'ach" — "The sphere closest to us is the sphere of the Moon."

This is the sphere that we can see — the Moon's sphere, the closest thing to us in the sky.

"Karov mimenu" — so, yes? The Rambam has perhaps seen this many times, and in our other shiurim I have seen it many times: the Rambam often uses the expression "mimenu" where we would use a lamed — "lanu" (to us). "Karov mimenu" means "from us" — the closest to us, or from us, and one begins from us and sees the closest.

So the sphere of the Moon — upon it rests the Moon. The Moon, you see it revolving — it doesn't revolve on its own, there is a sphere that turns it.

Very good. Therefore, whoever has heard, the entire world is called "tachat galgal hayare'ach" — "beneath the sphere of the Moon." Many times one sees in the early authorities (Rishonim) such an expression, or in English "sub-lunar" — beneath the Moon — because this is the lowest one. The lowest heaven is where the Moon rests. According to Kabbalah this also fits, but we are not learning Kabbalah.

2. The Sphere of Mercury (Galgal Kokhav — Mercury)

Second: "V'hasheni shel'ma'alah mimenu hu galgal shebo kokhav hanikra Kokhav" — "The second one above it is the sphere containing the star called Kokhav."

This means in English, for those who know English, it is called Mercury. This is the second sphere, the second star. One can see it — it is a planet, yes, not a star but a planet.

Note: "Kokhvei Lekhet" — Planets

All of those discussed here are planets — they are called "kokhvei lekhet" (wandering stars / planets), because these are stars that one can see move very quickly. And they learned more about this in Kiddush HaChodesh.

Why Do They Have Their Own Spheres?

Because they move quickly, it is simply because their sphere is... no — they have their own sphere. They all have an extra sphere. Not smaller — they have their own sphere. Because one can see: every night, you go out to the sky, you see every night that the star Mercury is somewhere else, because its sphere — it doesn't rotate the same as ours. Because if it rotated the same as ours, it would be in the same place all the time, or it doesn't rotate at all. It doesn't rotate the same as the Moon. One sees that the Moon is here one day, tomorrow the Moon is here and Mercury is there. You understand — they rotate on separate wheels. The relationship (yakhas) between them is different.

3. The Sphere of Venus (Galgal Nogah — Venus)

Higher than that, the third, there is a sphere in which there is a star called Nogah. Nogah means in English Venus.

4. The Sphere of the Sun (Galgal Chamah — the Sun)

And the fourth, there is a star called Chamah. Not Chamah — Kokhav Chamah, which is called...

[The shiur began mentioning the fourth sphere but did not complete it in this section]

Rambam, Hilkhot Yesodei HaTorah, Chapter 3 — The Nine Spheres (Continued)

The Seven Wandering Stars: Planets, Not Stars

This is the second sphere, the second star. One can see it. It is a planet, yes, not a star, but a planet. All of those we are discussing here are planets. They are called kokhvei lekhet (wandering stars/planets), because they are stars that one can see move very quickly. We learned more about this in Kiddush HaChodesh.

Discussion: Why Do the Planets Move Faster?

Speaker 2: That they move faster is simply because their sphere is smaller, because they are closer to us? Bigger?

Speaker 1: No, they have their own sphere. We will see. They all have an extra sphere, not smaller. They have their own sphere. Because one can see — every night you go out to the sky, you see, every night the star Mercury is somewhere else. Because its sphere, it doesn't rotate the same as ours. Because if it rotated the same as ours, it would be in the same place all the time, right? We don't rotate at all. It doesn't rotate the same as the Moon. Because one sees that the Moon is here one day, and tomorrow the Moon is here and Mercury is there. You understand? They rotate on separate wheels. The relationship between them is different.

---

The Seven Wandering Stars: Spheres 3 Through 7

Higher than that, the third, there is a sphere in which there is a star called Nogah. Nogah means in English Venus.

Fourth — there is a star called Chamah. Not Chamah — Kokhav Chamah, which is called Mercury. But Chamah, because it is the closest to the sun.

In any case, after that there is the sun, the fourth sphere, the middle one. If one considers that there are seven wandering stars, the middle one is the sun. That is where the sun is.

After that there is a fifth sphere, in which there is Ma'adim [Mars]. Ma'adim means Mars in English.

After that there is a sixth one called Kokhav Tzedek [Jupiter]. In English, Tzedek is called Jupiter.

And a seventh sphere, in which there is a star called Shabtai [Saturn], and in English one says Saturn, yes.

Digression: Shabtai, Shabbos, and Saturday

So, this is — yes, since you mentioned the days of the week, I can go further into this. Shabbos is Saturday. If you think about it, why is it called Saturday? Because Saturn is the same thing, yes. And Shabbos already has a straightforward meaning in the word Shabtai. We know "Shabbas Shabbason" (a Sabbath of complete rest), but it also has a meaning. Perhaps that's why Shabtai is called Shabtai, or maybe it's the other way around. I don't know.

---

The Eighth Sphere — The Sphere of the Fixed Stars

Anyway, now it's like this — okay, these are the seven planets (kokhvei lekhet). Each one has its own sphere, which explains (masber) why it rotates differently.

After that you see that there are many more stars. You see that all the other stars, they also revolve. When a night passes and you look at all the stars, and you have the zodiac sphere (galgal mazalos), yes, the constellations, where it appears — you don't see every night the same stars in the same place.

But the distinction (khiluk) is: all those stars revolve the same way. You don't see that one day the North Star is closer to the Southern Star than today. Relative to each other they are the same, only relative to us, the whole thing revolves.

For this reason they said that there is an eighth sphere in which "shebo she'ar kol hakokhavim" (in which are all the remaining stars) — all the other stars are fixed (kavu'a) in the eighth sphere, all together, and therefore they revolve together.

They also revolve, as they learned that there are planets (kokhvei lekhet) and fixed stars (kokhvei sheves) — it doesn't mean that the fixed stars don't revolve, everyone acknowledged that they revolve. The point is that they revolve similarly to each other, they don't change their positions relative to one another. That is what they understood. Today it is understood entirely differently — we are not learning what is taught today.

---

The Ninth Sphere — "The Sphere That Revolves Every Day from East to West"

After that there is a ninth sphere. The ninth sphere — "hu hagalgal hakhozer b'khol yom mimizrakh l'ma'arav" (it is the sphere that revolves every day from east to west).

Explanation: What Causes Day and Night?

You need to remember a simple thing: in our learning, in our school (kheyder) we are taught that the earth revolves around the sun, and because of that tomorrow becomes "vayehi erev vayehi voker" (and there was evening and there was morning).

They held, as one can see the fact: the earth stands in the middle, and the sun revolves around the world. The sun revolves around the world, so it is no different from all the seven planets that revolve around the world.

But you look every day, and you see that the sun is a little different relative to the moon, a little further from the moon, a little further from the stars, and so on. That has nothing to do with the sun coming out every day. Because nobody thinks that the sun, the daily circle that one sees here, the circle of the sun — nobody thinks that it revolves around the entire world every day. That is not what makes day and night.

It's not just that — everything revolves in a full day. That is, you look in the morning and see different stars than at night, and at night different stars than in the morning. This is not the same as the stars changing relative to the planets — this is a different cycle, this is a daily cycle that changes everything.

"It Encompasses Everything and Revolves Everything"

Therefore he said that above this, above... in the picture it's not even there, but above this are the stars. Here you see the stars at the highest level. So there must be a ninth sphere that revolves the whole thing every day from east to west — the opposite of all the others that revolve from west to east. Therefore it goes in reverse.

But the ninth sphere is a sphere, however much it may be — "the sphere that revolves every day from east to west." This is what makes day and night.

Discussion: Does Each Sphere Influence the One Below It?

Speaker 2: I want to understand — does each sphere influence (mashpi'a) the sphere below it, just as the angels influence the angels below them? Does it work in this system too?

Speaker 1: Somehow it works that way on the rest.

Speaker 2: But the others too, like the seventh influences the sixth?

Speaker 1: Yes, but not directly. Not directly. They work somehow like that, but it's complicated to learn how, because it doesn't mean that it's a gear that turns, because then they would all have to turn at the same speed, and so on. It's complicated. Somehow... and also one must remember that the Almighty is the One who directs (manhig) the entire sphere.

Speaker 2: Does He go there?

Speaker 1: No.

Why Doesn't the Rambam Go Into the Details?

In any case, let's try. All these questions (kushyos) are good questions, but the Rambam has...

Speaker 2: Why did the Rambam agree about this? What is complicated?

Speaker 1: He specifically wanted to state the simple general principles (klalim) that one can review (khazern), that one can see.

Discussion: Love and Fear of God — In the Details or in the Greatness?

Speaker 2: So what the Rambam says, that one must contemplate (me'ayen zayn) this and it brings love and fear of God (ahavas Hashem v'yir'a) — presumably doesn't mean in the details, but in the greatness of it. That one should arrive at the greatness of God (gadlus Hashem) who directs the entire sphere.

Speaker 1: Both, both. Every detail one learns, one sees better what is going on.

> [Insight: The lecturer says that both — the general principles and the details — bring one to love and fear of God. Every detail one learns, one sees better what is going on.]

Source for Further Study

Now, the ninth sphere, as he says here — "hu hamakif es hakol um'savev es hakol" (it encompasses everything and revolves everything). This is what the Rambam says, yes. First of all, because it encircles everything — that is simple, because it is the greatest, it is the highest, yes, it surrounds everything. And it also revolves everything.

Therefore the Rambam says, therefore it states in the Torah that the Almighty made day and night the first thing. Through making day and night, He makes everything else, because this revolves, and everything that revolves beneath it somehow comes from this. Exactly how is not for now.

If someone wants to learn — there is another place in the Rambam where he lays out the orders of the entire world, that is in the Guide for the Perplexed (Moreh Nevukhim), Part 1, Chapter 72, and I made a series of approximately twelve lectures on that, and not as simply as here. So anyway, whoever wants can look there, it's in Hebrew (lashon hakodesh), and one can see.

---

Halakha 2: Why Don't We See Nine Separate Spheres?

"Know That You See All the Stars as If They Are in One Sphere"

The Rambam says an important thing: "da she'ata ro'eh kol hakokhavim k'ilu hen kulan b'galgal ekhad, v'af al pi sheyesh bahem zeh l'ma'ala mizeh" (know that you see all the stars as if they are all in one sphere, even though some are above others).

In practice, we look at the sky and we don't see nine spheres. All these spheres are not practically something one can see. What do we see? We see all the stars as one — some appear smaller and larger, but it looks like everything is at the same height.

The Rambam says: What you see, that all the stars are as if in one sphere, as if at the same height — yes, we don't see that one star is further from us than another, we only see bigger and smaller. "Even though some are above others" — in truth, one is higher than the other.

Answer: "Because the Spheres Are Pure and Clear Like Glass and Like Sapphire"

The answer is: "mipnei shehagalgalim tehorim v'zakim k'zkhukhis ukh'sapir" (because the spheres are pure and clear like glass and like sapphire).

This is certainly the Rambam's interpretation, but what is written "k'etzem hashamayim latohar" (like the essence of the heavens in purity) (Exodus 24:10) and so the verses, the sphere is "k'ma'aseh livnas hasapir" (like the work of a sapphire brick) (Exodus 24:10). Yes, what this means is that beneath the Almighty, the heaven leads, which is "like the work of a sapphire brick." There are explicit passages in the Rambam where he discusses this.

Explanation: What Does "Pure and Clear" Mean?

Because they are pure — "tehorim" doesn't mean that they are holy, not pure like the purification of the red heifer (eifal tahara). Above there is — they are transparent, they don't have material substance (khomer). "Zakim" — transparent. They do have a substance, but such a kind of substance that one can see through, like glass. A softer substance, a refined substance. Glass! Glass is a refined substance, something one can see through. As he says "like glass" — like glass, "like sapphire" — like a diamond, such a stone that one can see through.

Conclusion: "We See the Stars of the Eighth Sphere from Beneath the First Sphere"

Therefore, "ro'in anu kokhavim shebagalgal hashmini mitakhas galgal harishon" (we see the stars of the eighth sphere from beneath the first sphere). To us it appears that even the stars that are the highest, one before the highest, yes, the eighth sphere — they appear to us as if they are below the moon even. They don't appear to be higher. Why? Because it is simply very clear, one sees it directly. And furthermore — because they are transparent, one can see what is happening in the higher spheres. Yes, it appears that the higher ones are lower, but they are not truly lower.

Digression: Correlation Between the Highest Sphere and the Highest Angel

Speaker 2: I believe there is a correlation between the fact that the highest angel and the highest sphere are like the angels of the Divine Presence (sarei panim)?

Speaker 1: There is a great relationship, but the holy Rambam, what he says — I'm also not going to tell you, I don't know, the other words I don't know. Because he says "and it encompasses everything" — it also applies to the highest heaven, the highest angel. That's certain, but... because the angel carries out the mission (shlikhus). Yes, there is about the heaven. Yes, one needs to understand it. Wonderful.

---

Halakha 3: Spheres Within Spheres — "Like the Layers of an Onion"

"Each and Every Sphere... Is Divided Into Many Spheres"

Now the Rambam says in section 3 — but for me it's section 3, I simply made different section letters because it's simply much longer.

The Rambam says: "da shekhol hagalgalim she'amarnu shehem tish'a" (know that all the spheres we mentioned that are nine) — this is the question, how many are there? Nine. So it stands here in the versions of the Torah.

So if that's the case, I ask you a question: are there really only nine?

The answer is: no, there are many more. "kol galgal v'galgal mishmones hagalgalim sheyesh bahem kokhavim" (each and every one of the eight spheres that have stars in them) — the eight that have stars, yes, the ninth is after all an empty one, the ninth simply revolves everything — "nekhlak l'galgalim harbeh zeh l'ma'ala mizeh k'gildei betzalim" (is divided into many spheres one above the other like the layers of an onion).

The Onion Analogy

Just as you once opened an onion — what do you call an onion in Yiddish? A tzvibel. Sorry. A big onion — that is the type of the entire world. Layers of an onion — an onion is composed of multiple layers, each layer is a complete ball, right? It encompasses the whole thing.

There are very many ideas, I only brought eight — that is in general terms. In truth, in specific terms one can go into more.

Different Directions of Rotation

"And from them" — and from this there are also different types. "mehem galgalim sovevim mima'arav l'mizrakh" (some of them are spheres revolving from west to east) — some revolve the normal way from west to east, like other spheres. "umehem sovevim mimizrakh l'ma'arav" (and some revolve from east to west) — there are some that revolve in reverse, from east to west, "k'mo hagalgal hakhozer" (like the revolving sphere) — just like the revolving sphere, which is the...

Digression: "Galgal Hakhozer" as an Expression

Boys, we once learned the expression (melitza) "galgal hakhozer," which is used today for things that go around. But "galgal hakhozer" originally comes from the fact that the ninth sphere turns back and goes in the opposite direction from all the others. But it doesn't mean that inside — there I saw the picture of how it was. This is also the reason why it's called an epicycle in English. There are two types of epicycles, but that's not our topic now.

Retrograde — Why Did They Think There Are Spheres Within Spheres?

The point is: why did they think this? Because if you look into the sky, you see that there are many times when it appears that a star goes backwards. In English it's called retrograde. That means, sometimes you see that for example Mars for a whole year goes properly around the sun, around the world. You can imagine that it rides on some ball that moves it. Then you see one day, between Tishrei and Cheshvan, I don't know when, in the middle it goes backwards. You say: "One minute, what happened with my ball?" The answer is that within that ball there is another smaller ball, and that ball revolves differently, making it appear that it goes back. It doesn't really go back, but it looks like it goes back. That is the explanation in general terms of the matter.

Principle: "A Sphere Within a Sphere, a Wheel Within a Wheel"

And the principle is: the nine spheres are the nine main spheres, but within the nine there are more small cycles, within the sphere they go yet another way. A sphere, as it states in the Rambam — "galgal b'tokh galgal, ofan b'tokh ofan" (a sphere within a sphere, a wheel within a wheel). There are spheres within the spheres.

Speaker 2: As you described, it's already very vast, there are very many things that revolve.

Speaker 1: A very complicated concept, the world is...

---

"There Is No Empty Space Between Them" — There Is No Void

One novel thing you should know: "v'khulam ein beineihen makom panui" (and between all of them there is no empty space). This is also an important foundational principle (yesod) of the Rambam, that in the world there is no empty space. Between the spheres also not, and the world is nowhere empty. There is no emptiness — it is full of air, it is full of something.

So, each sphere touches the next sphere — that is the point (nekuda). It is called in the Talmud (Gemara) "ovi haraki'a" (the thickness of the firmament). It doesn't mean that there is a sky —

Rambam, Laws of the Foundations of the Torah, Chapter 3 — The Nature of the Spheres, the Number of Spheres, the Wisdom of the Seasons, and the Twelve Constellations

---

The Nature of the Spheres — Physical Properties

Right after the sky, something else begins, another sky or sphere and so on. Another important thing. Now we are going to learn what the spheres are.

All the spheres — all the spheres — are neither light nor heavy. They have no weight, they don't weigh anything. And they have neither taste nor smell — they have no taste and they have no smell. And they have no color nor any other qualities — "ayin" means a color.

The Blue Color of the Sky

It appears blue to us — we look at the sky, it appears blue to us. "And what we see them as the color of blue, is only to the appearance of the eye" — it only looks that way — "because of the height of the air." I don't know what that means, "the height of the air." Something, for some reasons — because the sky is high, because the air is high, the air makes it appear that way. I don't know. Because of the distance, the way one sees the light, how the light, how the brightness enters the eyes from the distance. The Muslim didn't think of that. I don't know. "Because of the height of the air" — whatever that means.

Why They Have No Taste or Smell

"And similarly they have neither taste nor smell" — "taste" means it doesn't taste, it doesn't taste, so to speak, it doesn't taste at all, and it doesn't smell. Why? "Because these phenomena only occur in bodies that are below them." They do have a body, but they don't have the kind of body that can have a sense like taste. And they do have some kind of material substance, but material that is exempt from all these things.

---

The Shape of the Spheres and the Earth's Position

The Rambam says: "And all these spheres" — all the spheres that surround the world — "are round like a ball" — they are all round like a complete ball — "and the earth hangs in the middle" — the earth hangs in the center.

---

Small Spheres (Epicycles)

"And some of the stars have small spheres in which they are fixed, and those spheres do not encircle the earth."

That means, all the spheres we discussed that go around the entire world — including the sphere of the twelve constellations, they encompass the entire world. The sphere of the twelve constellations also has more than nine actual ones, as we discussed, and that also encompasses the entire world.

Besides that, there are small spheres. Some of the stars — a portion of the stars — this is actually what I said earlier about them, that in the pictures there will be the small ones — exactly, this is what I said earlier, that there are additional orbits, additional movements that need to move. But not that. This is the — what do you call it — some of the stars, a portion of the stars. "Stars" means the planets, have small spheres on which they rest. "And those spheres do not encircle the earth" — and those don't revolve around the earth at all.

That means, there are like small cycles that are extra on their own, and somewhere there lies some ball. "But rather a small sphere that does not encircle is fixed within a large sphere that does encircle" — they are not part of the system of spheres that encompasses the world.

---

The Number of Spheres

How many are there? So the Rambam gives a total here.

> [Insight:] Interestingly, in another place he says this is only uncertain, and actually there could be more. There must be at least this many, says the Rambam in the Moreh Nevuchim [Guide for the Perplexed]. The Rambam says eighteen is the minimum. Yes, eighteen is a minimum number. But there could be more. He said earlier that besides the nine there are "more." "More" means there could be more. Which is seemingly the additional ones beyond those nine? But actually, I'm saying — I'm saying this before the foundations — actually there are already more.

"The total number of all the spheres that encircle the entire world" — is eighteen.

Speaker 2: Read in the Glyonei HaShas, you changed twice today.

Speaker 1: Yes.

"And the number of all the small spheres that do not encircle" — is eight.

There is a reason why — I don't remember right now why which ones have that.

---

The Wisdom of Calculating Seasons and Constellations — How We Know About the Spheres

"And from the movement of the stars" — how the stars revolve — "and knowing the measure of their orbit each day and each hour" — to learn the order of the stars and how long they revolve each day, each hour, precisely. "And their inclination toward the north and their inclination toward the south" — how far they are, meaning what angle they are in the sky, to the north or to the south. From east to west they travel all the time, but they can also be to the east and to the south, to the north and to the south.

"And their height above the earth and their proximity" — it could be what angle relative to the earth, sometimes it's higher and sometimes lower. You look at a star, sometimes it's higher and sometimes it's lower.

So from this, when one observes the stars — "from this one can know the number of all these spheres and the form of their movement and the path of their orbit."

The Foundation of the Method

> [Insight:] That means, the spheres themselves cannot be seen, but one can see — the stars are visible, one can see them. And by seeing the stars, they know that they travel according to the path of the spheres on which they are fixed. This is all built on the foundation that a star doesn't travel on its own — it travels because it's on something. Consequently, however well you can calculate, you can simply look with a telescope — there were no telescopes back then — but you can look with your eyes and see how the stars move, and from that you can calculate how many spheres there are.

"Your Wisdom and Understanding in the Eyes of the Nations"

"And this is the wisdom of calculating seasons and constellations" — this is the chochma of cheshbon tekufos u'mazalos [the wisdom of calculating seasons and constellations] which will be relevant for kiddush hachodesh [sanctification of the new month] and other matters.

What else is it relevant for? He says — he apparently means that this wisdom is mentioned in the Gemara [Talmud]: "For it is your wisdom and understanding in the eyes of the nations" [Deuteronomy 4:6].

"And many books were composed about it by the sages of Greece" — perhaps because of this, the wisdom was associated with Greece. It is — when Jews understand it, it is "your wisdom and understanding in the eyes of the nations."

Yes, that's a problem. In any case, what he means to say is that for us — it says in the Gemara directly mentioned the wisdom of calculating seasons, it means this. Understanding this.

It's very much worth knowing, it's very much worth knowing — granted, the discussion of the spheres, we are here, and how the spheres travel, etc., etc., etc. — we are here, this is a great wisdom, this is what he says. Greek wisdom — people were engaged in this. I don't know why he wants to defend himself here about Greek wisdom — perhaps because of what the Gemara says that there are certain things the nations also know, perhaps that's the meaning of the Gemara. I don't know, I don't know.

---

The Ninth Sphere and the Twelve Constellations

Overview: What We Have Learned So Far

Until now we have learned, he says, we have learned about the nine spheres: we have seven planets (kochvei leches), and the eighth sphere has all the stars — meaning the fixed stars (kochavim kevuim), yes? — and the ninth sphere which is the uppermost sphere (galgal ha'elyon).

Now he's going to talk about — what goes on in the eighth sphere.

Discussion: Which Sphere Are We Talking About Now?

Speaker 2: Really? I thought we were going to talk about the ninth.

Speaker 1: Either way.

Speaker 2: I thought we said the eighth is above nature?

Speaker 1: Yes.

Speaker 2: Saturn, the seventh is nature, and the eighth is what?

Speaker 1: Above nature, yes. The eighth sphere.

Speaker 2: What does he say about the ninth sphere?

Speaker 1: He's talking here about the one that encompasses and surrounds — right, right. The eighth sphere is where the stars are, right. And then with the ninth star — he says, he's going to explain it clearly here.

---

The Division of the Ninth Sphere into Twelve Parts

Now we're going to talk about what happens, how the stars work in the ninth sphere.

Let's take it like this: "The ninth sphere, which encompasses everything" — this is the highest sphere. In other words, if someone wants to talk about the entire sky, yes? The total, everything, not just one small lower part — the ancient sages, apparently he doesn't mean specifically Jewish sages here, he's talking about the ancient sages, the astronomers, divided it into twelve parts, the twelve parts.

What they did was very simple, very simple. They took the sky, they said the sky is 360 degrees, so they said each twelfth is thirty degrees, yes? Simply a twelfth of it — that's one part.

"And each and every part they called by a name" — they gave it a name — "based on the shape that appears in it from the stars below it that are aligned beneath it."

That means, the names, says the Rambam — an interesting thing — the names of the parts of the sky, the names are based on the stars below them. The stars are in the eighth sphere.

> [Insight:] Now, but what is being divided is not the eighth sphere, because the eighth sphere is not as large, the eighth sphere is a bit smaller. What is being divided is actually the ninth sphere, the totality of everything. But they named it based on what stars one sees one level down, so to speak.

Speaker 2: Yes.

The Twelve Constellations

These are the well-known constellations that everyone knows, which are twelve, and they...

Speaker 2: The Rambam doesn't say anything about the sphere, he only says why the stars are arranged — one corresponds to the other, yes? The arrangement of the stars in the sphere.

Speaker 1: That's why they're called that. I'm going to say shortly why they're called that.

The constellations are called as follows:

1. Taleh [Aries]

2. Shor [Taurus]

3. Te'omim [Gemini]

4. Sartan [Cancer]

5. Aryeh [Leo]

6. Besulah [Virgo]

7. Moznayim [Libra]

8. Akrav [Scorpio]

9. Keshes [Sagittarius]

10. Gedi [Capricorn]

11. Deli [Aquarius]

12. Dagim [Pisces]

Yes, Tav-Shin-Tav, Samech-Aleph-Beis, Mem-Ayin-Kuf, Gimmel-Daled-Daled — one can remember this through the mnemonic acronym (roshei teivos).

Speaker 2: Yes, now, the month of Adar is known as the mazal of Dagim [Pisces].

Speaker 1: Yes, these are the acronyms that Rashi brings. And the twelfth part of this...

Speaker 2: Yes.

---

Discussion: Constellations and Months — An Important Distinction

> [Insight:] The interesting thing is that this has nothing to do with months (chodoshim), because the months are — that's the moon (levana). This is from the sun, not even from the sun, this is from the constellations. The constellations have nothing to do with the moon. The fact that there are exactly twelve months which roughly correspond to the twelve constellations — but not exactly — because constellations are a division of the world that the Rambam teaches here. It happens that the sun enters that constellation approximately in that month, which is why it's called that, yes, true. But there's a whole body of Torah and research about, for example, what do you do when there's a leap year (ibbur shana), but the whole question doesn't make sense, because this has no connection to the moon.

Speaker 2: But why does it actually work? Does the ninth sphere have some connection to the moon?

Speaker 1: True, true, the constellations have nothing to do with the moon. The moon doesn't come into this. Constellations are a division of the...

The Rambam says as follows — the Rambam says two things:

1. It's a theoretical division of the sphere into twelve parts.

2. And why did they divide it? Why is it called that? This is relevant for astronomy, perhaps for astrology, for other reasons, for other things.

But what's relevant for astronomy is to know that the entire sphere, the entire circle all around, is divided into twelve, and the parts are named accordingly.

---

"The Ninth Sphere Itself Has Neither Division Nor Shape"

Now, the Rambam says an important thing: "The ninth sphere itself has neither division nor any of these shapes, nor any star."

And the ninth sphere, we learned, simply rotates, there's nothing there, it's simple. It simply rotates once a day.

Why do we call it at all — "but rather through the conjunction of the stars in the eighth sphere"? Because the stars of the eighth sphere — "one can see in its large stars the pattern of these shapes or something close to them."

In the stars, when one looks — everyone has seen the pictures once, I don't have a picture here, but one can also go outside at night and see. You need to use imagination to see a Gedi [Capricorn] or to see Dagim [Pisces], but somehow — the ancients saw the idea of mapping out stars.

Rambam, Laws of Foundations of the Torah, Chapter 3 — The Twelve Constellations, Size of the Stars, and the Soul and Knowledge of the Spheres

The Twelve Constellations — Shapes in the Stars

Why do we call it at all "these are in the firmament of the eighth sphere, and the stars in the eighth sphere, one can see in its large stars the pattern of these shapes or close to them"? In the stars, when one looks — everyone has seen the pictures, I don't have a picture here, but one can also go outside at night and see. You need to use imagination to see a Gedi [Capricorn] or to see Dagim [Pisces], but somehow the ancients saw the arrangement of stars that...

Okay, you need a better thing to see.

No, you can see much more. Yes, you have many names of constellations, meaning, yes, many pictures that people identify in the sky. The twelve are simply twelve of the pictures that... They also agree, which happen to roughly divide the sky into twelve. They are roughly in the twelve places.

So we called... The Rambam doesn't concern himself with the... People learn, I know, the Big Dipper and I know what goes on there. That's another shape that one sees, but it has nothing to do with this, because it doesn't divide the world. It's not for the calculation that divides the great sphere into twelve. So, very important, very interesting.

---

Halacha 9 — "They Were Only Aligned at the Time of the Flood": Precession of the Equinox

Now, these are the twelve parts. Now, the Rambam says an interesting thing:

"And these twelve shapes that you see we are discussing were only aligned with those sections at the time of the Flood" (the Mabul).

Interesting. I just told you, why do we divide the world? Why is the first part of the sky, for example, called Taleh [Aries]? Because there is a constellation there, the stars that look like a ram. But actually, you look there, you'll see it's not exactly there. The Taleh is actually in the wrong place.

Why? Because in current times it has already shifted. Because the whole thing we say that it remains fixed — the stars relative to each other — that's not entirely correct. There is some movement, which just takes a very long time.

The Calculation of "At the Time of the Flood"

So, what was — this is the time of the Flood (Mabul), this is what the Rambam understood, that in those times, according to the calculation, it must have been then. The sages who gave the names lived approximately at the time of Noach.

> Insight: Amazing. It's correct. I mean it's approximately correct. Whoever knows the calculation... I don't know the calculation, but whoever made the calculation... This is called in English the "precession of the equinox."

The calculation that the entire sky shifts, so the constellations change. So today, if you look in the month of Adar, you won't see Dagim [Pisces] entirely, because it doesn't align entirely according to the calculation. It has already shifted a bit. But the names remained from then, because they went with the names of the ancient sages. Noach already made the names — there is such a theory that he was the sage at the time of the Flood.

The Rambam's Words — The Stars of the Eighth Sphere Revolve Slowly

According to this, the Rambam says, he says... He states directly what I said. He says:

"Because all these stars in the eighth sphere all revolve" — it's not the only way to say that the eighth sphere has fixed stars, that's only relative. Like the sun, everything actually revolves.

"But they revolve slowly, and the distance the sun travels in one day, each of these stars travels in approximately seventy years" — approximately, just as the sun goes in one day, it goes in seventy years. You understand, proportionally, it takes a few thousand years for it to shift one year, just as the sun shifts.

Discussion: What Does "At the Time of the Flood" Mean?

Speaker 2: What does that mean? The spheres moved away from each other, the order changed?

Speaker 1: The constellation didn't cause it, no order changed. Just as the order finds itself not in the same place each time, it shifts all the time, just as the stars shift. They just shift much slower.

So the Rambam stands in his time, and he sees — let's say as an example, I don't know the actual calculation — let's say he sees that the constellation Gedi is shifted one month from its place where it should have been. So he thinks: how long does it take to get from there to here? About three thousand years. When was the Flood? About then. So he calls it "the time of the Flood."

It's not specifically the Flood. You're right that some secret lies here, but not that the Flood caused it. Simply, it's not from the creation of the world, but from the time of the Flood was when the sages who gave the names lived, and that's all.

He says this simply because he wants to make clear that he doesn't want to talk specifically about the pictures, he wants to talk about the sections of the sky, which happen to be called that. He doesn't want to talk about nothing, he just wants to tell you general principles. But later in the Laws of Sanctification of the New Month he does talk more, he uses the constellations.

Note: The Rambam, Constellations, Astronomy and Astrology

Yes, the Rambam uses the constellations, not because... Someone says there's a dispute, the Rambam doesn't believe in mazalos. Mazalos is a physical thing, it's correct. The Rambam disagrees that the constellations have an influence on our... That's a different topic. But he says there are constellations, and there are configurations — this is astronomy, this is not astrology.

---

An Insight from the Akeidas Yitzchak: Why Does the Highest Heaven Revolve Slowly?

That one moves slowly — there's a simple explanation. It says there "The stars fought from their courses" [Judges 5:20]. I saw a Torah from the Akeidah [Akeidat Yitzchak, Rabbi Yitzchak Arama], he says: Why does the highest heaven rotate so slowly? It should be the opposite — the higher it is, the faster it should be able to go.

> Insight from the Akeidat Yitzchak: He says that "the ultimate knowledge is knowing that we don't know" — the higher one is, the better one understands. And all these stars move with an intellect that they have, just as the Rambam goes on to say — the intellect drives them. The higher it is, the more it understands that it understands less, and therefore it goes slower, not faster.

This is an interesting Torah from the Akeidat Yitzchak.

---

Halacha 10 — The Size of the Stars

The Rambam's Words

Alright. Now he's going to tell us how large the stars are, and this is also numbers. But what will it matter for the Rambam to say that at the time of the Flood? Because you could say that even today there is a certain similarity. Today one also sees some resemblance to the Flood. Yes, but today everyone also knows — if you study astrology, astronomy, they'll tell you that the pictures are in the wrong place.

The problem is already that the picture doesn't match. The picture is not in the place of the twelfth of the sphere. It's not that the picture is divided into exactly twelve different locales. The picture is in the wrong place.

Yes, it's a different problem. The astronomers are involved... not the astronomers, the astronomers don't care, but the astrologers have a problem with this, because it means that their mazalot [zodiac signs]...

The Rambam wants to say hints in the Torah, I don't know.

The Rambam's Numbers

Okay. Now, know an interesting thing. The Rambam wants to simply state the sizes. Why should he say this? I don't know. No, he means to say, because when a person looks up at the sky, everything appears roughly the same, let's say. It doesn't look clear. But when you calculate carefully, you know it's not so simple.

"And of all the visible stars, there are small stars, each of which is smaller than the earth, and there are large stars, each of which is larger than the earth many times over" — Star of the first magnitude. That's what he calls it. The earth is larger than some of them, and there are stars that are each many times larger than the earth. There are stars that are much larger than the earth.

He says: "And the earth is larger than the moon approximately forty times" — our earth is larger than the moon approximately forty times.

"And the sun is larger than the earth approximately one hundred and seventy times" — the sun is in turn larger than the earth one hundred and seventy times.

"It turns out that the moon is one six-thousand-eight-hundredth of the sun, approximately" — that the moon is one six-thousand-eight-hundredth of the sun. Yes, because he makes the calculation: forty times one hundred and seventy.

"And among all the stars there is no star larger than the sun, and none smaller than what is called 'star' in the second sphere" [Mercury] — there is no star larger than the sun, and none smaller than the one called "star" in the second sphere.

---

Insight: The Numbers Don't Match — But This Makes the Greatness of the Creator Even Greater

Now, all these numbers — as much as I want to talk about the Rambam — these numbers are not held today. Why? Mostly because it was realized that the universe is much larger than the Rambam thought.

> Insight: This is a very interesting thing, if one wants to think about how great... We spoke about love of God (ahavat Hashem), fear of God (yirat Hashem), the greatness of the Creator (gadlut haBorei)... The entire universe is, in our understanding, much larger than they thought. Therefore the calculation comes out differently.

They made all the calculations based on how much one sees from here — it comes out that it must be approximately this big. If the whole thing is much farther away — for example, even the moon is not exact today. For example, one sees, in order for it to appear this large in our eyes, it had to be this small. But in truth it is many more times larger, because it is much farther than they thought.

Similarly with the moon, the opposite — the moon is closer, so they made it much smaller. Today they say the moon is approximately a third or a quarter of the earth, not a fortieth. Something like that. Exactly. It's simply — they didn't calculate the distance well, and therefore they thought the numbers were wrong.

And in general, everything is much, much larger than they thought. So one can indeed more... one becomes more impressed by the greatness of creation, not less, but more.

Much larger than they once thought. All nine spheres fit, according to them, into one small region of the universe. Even the "known universe" is much larger than that. The entire nine spheres that they thought fit in. They thought the world was very small.

From here we learn that the world is larger than one thinks.

---

Halacha 11 — "They All Possess Soul, Knowledge, and Intellect"

The Rambam's Words

Wonderful. Another important thing. Now, the Rambam wrote this for a reason, and many people mock this, but there is a portion of truth in it. The next thing is no longer a portion of truth, but not everything one doesn't understand means it's not true. I just want to say what he says.

"All the stars and spheres all possess a soul (nefesh)" — they all have a soul, that's one thing.

A second thing: "and knowledge and intellect (de'ah v'haskel)" — they also have intellect.

That means, two things: they are possessors of soul and they are possessors of intellect. Like a cow, or a cow has maybe a little intellect — a tremendous intellect it certainly doesn't have.

All the spheres are both possessors of soul — they have a soul — and also possessors of intellect. Two things that they do, that they are.

The Distinction Between "Nefesh" and "De'ah"

And I'll give a plain explanation:

- "Nefesh" means a thing that can move on its own — nothing moves it, it moves by itself.

- "De'ah" means that it can move according to a calculation.

That is, an animal, for example, also moves on its own, but only according to desires and wants. It has instincts, such things. It cannot make a calculation "I need to travel to Australia because there might be good air there." There are animals that travel to Australia, but not because they know, rather because they have a built-in inclination to travel there. Unless you can break that piece in it that gives it the inclination so it shouldn't travel.

A person has intellect — he can travel to Australia because he knows that Australia is there, and if you confuse him he'll go back.

Application to the Spheres

The same thing they understood about the spheres. Why does it travel? Who makes it travel? Because it understands that it needs to travel. That means, it has a soul — it can travel on its own, nothing pushes it. That means, God in the end...

Rambam, Laws of the Foundations of the Torah, Chapter 3 (continued) — Soul and Knowledge of the Spheres, and Introduction to the Four Elements

---

Soul and Knowledge of the Spheres — Why Must the Spheres Have Their Own Power?

Discussion: The Spheres' Own Power

Speaker 1: But why should it actually want it? If God directs the sphere, why is it necessary for it to have its own power?

Speaker 2: He doesn't mean that He directs it like... God leads the sphere, but He gives it the choice, He gives it the choice, and also the choice to choose on their own.

Speaker 1: It doesn't have a choice to choose, choice exists only by us.

Speaker 2: With the stars, there is a part that they also reckon with in the sphere, as he said.

Speaker 1: I don't know, what you're asking is a good question. Perhaps the stars are simply a part of the sphere.

---

"The Heavens Declare the Glory of God" — Literally

Speaker 2: But you say there are people who wonder about this Rambam, but fundamentally one shouldn't wonder, because in all our prayers we say so — "The heavens declare the glory of God" [Psalms 19:2], and so on. The Rambam fits very well with all the verses, because all the verses say that the heavens and all the celestial systems declare the glory of God.

Speaker 1: No, that's not such a big question, because the Rambam said that "The heavens declare" is literally, it's truly in its plain meaning.

Speaker 2: No, not only the Rambam — it was said that they cause us, when one contemplates the greatness it causes us to praise, but the plain verses say that *they* praise.

---

Insight: What Does "Praise" Mean Without a Mouth?

Speaker 1: The Rambam himself says — it says "Praise the Lord from the heavens, praise Him in the heights" [Psalms 148:1] — that the first half of that Halleluyah speaks literally, and the second half is only that it's us, because the world doesn't have intellect — the earth, the depths, they don't have intellect.

Speaker 2: But I'm just saying a simple thing.

Speaker 1: And the Rambam — the Rambam himself makes this clear in the Moreh [Moreh Nevuchim / Guide for the Perplexed]. When we say intellect, soul, we don't mean that it has some kind of soul that will undergo reincarnation (gilgul), I don't know what. It means literally — that the power of motion that it has is its own power.

I understand that God gave it this power, but it's not that God pushes it. Just as God says that God leads a person — that doesn't yet mean that the person doesn't have a soul. He's not just an object, he is something more than that — he is a living thing.

---

"Life and Kindness" — Living Forever

Speaker 1: Just as he says — "life and kindness" — but living not like a person whose life begins and ends. Eternal life — living and standing and recognizing the One who spoke and the world came into being.

Speaker 2: Ah, what does "recognizing the One who spoke and the world came into being" mean?

Speaker 1: Okay, I'm not going to explain that, but the fact that it travels is because it wants to reach God.

Speaker 2: How does one reach God by traveling?

Speaker 1: A good question.

---

Discussion: Why Does the Sphere Travel in a Circle?

Speaker 1: Like the well-known... a number was said — in the learning, when he meets a queen, yes?

Speaker 2: Yes.

Speaker 1: It's a parable — that sort of thing. Despite that, something like that carries through.

Speaker 2: Yes.

Speaker 1: So says the holy Rambam, yes — each one according to its greatness, according to its level, they praise.

---

Insight: The Essence of Praise Is Not the Mouth — It Is the Knowledge

Speaker 1: But I see an insightful thing. We say according to the Rambam "they praise" — one understands it means literally. It doesn't mean a mouth there, right?

The Rambam says that you still understand — when we praise, we don't say it with our mouth. What is the true praise? The mouth? No, it's the knowledge that we have. It happens to come out through the mouth — our way of expressing things is only through the mouth, primarily through the mouth.

But even when we speak — the friend's mouth, the essential praise... Otherwise — a person who praises God, it doesn't primarily mean the mouth. It means it, and the essence is a spirit, the amazement. But his understanding opens — amazement is perhaps just a feeling. His understanding — that is the praise.

---

So Too with the Heavens — Praise Through Recognition

Speaker 1: His opinion — the same thing. When we say that the heaven praises the Creator, we don't mean that the heaven has a mouth and it speaks. His opinion — the heaven understands God, and that is a praise for God — that one understands Him. When someone understands Him, so there are systems, so you say He is glorified, and the like.

---

Angels and Spheres — The Connection Between Them

Speaker 1: So this means "they praise and glorify their Creator like the angels" — just as the angels who are forms only, the same thing — those that are forms in matter, they also praise God.

"And just as they recognize the Holy One, so they recognize themselves, and they recognize the angels above them" — the angels, they have a certain self-awareness, that they recognize themselves, and they recognize the angels above them...

---

Insight: Angels Are the Directors of the Spheres

Speaker 2: Here the Rambam says an interesting thing — that the angels are the directors of the spheres. Has this already been said?

Speaker 1: No, he figured this out from here.

Speaker 2: Because it turns out... it's not a different category, it's not just a different category — there is a connection between them, many are higher.

Speaker 1: Seemingly the angels actually lead them.

Speaker 2: Quickly, because this is the whole point — to say, God directs the sphere through the angels.

Speaker 1: Yes.

Speaker 2: It's never stated here clearly, but that's how it comes out.

Speaker 1: That's the whole point!

---

The Three-Tiered Chain of Emanation (Seder Hishtalshelut)

Speaker 1: We are building here the order. The details are indeed not so clear, the order is as follows — of three things, there are also three levels of the chain of emanation (seder hishtalshelut) as it's called:

1. God directs the sefirot

2. And the sefirot direct the spheres

3. And the spheres direct the world

---

Levels of Knowledge — "The Knowledge of the Stars and Spheres"

The Rambam's Words

Speaker 1: He says, the three levels are also levels in knowing one another, but also different levels in knowledge:

"The knowledge of the stars and spheres is less than the knowledge of the angels and greater than the knowledge of human beings."

---

Plain Explanation — Why Are the Levels This Way?

Speaker 1: It appears simply that since angels are only knowledge, therefore their knowledge is the greatest. And stars and spheres have matter and form — so it's a bit weaker, but still they are living and existing forever — so it's greater. And human beings are the weakest level and the weakest knowledge.

---

Insight: Knowledge Has to Do with Your Level of Existence

Speaker 1: It could simply be built on what we learned — that knowledge has to do with what level you are in reality.

If you are... for example, a son can say that he knows his father better than a grandchild. Perhaps the grandchild is very smart, but his knowledge — he knows that he is a direct thing. If the angels lead the spheres, influence them, and the like, then it's simply one thing.

But knowledge here means knowledge of God — what they know of God. Because the angels have a more direct connection to God than the stars, and it's understood that the stars more than human beings.

This means that one knows the reality. What else does it mean? That he reads the newspaper, he can quickly make a summary of the encyclopedia? It doesn't mean that.

Speaker 2: Okay.

---

"They Are Compared to Stars" — Jews Are Compared to Stars

Speaker 1: Until here, the laws of the spheres.

So, the whole thing — as we said — we learn that here you will want to study the laws of sanctifying the new month (hilchot kiddush hachodesh) and astronomy in general. The first half of this chapter is the most general introduction to astronomy as the Rambam understands it. And this is the knowledge of the heavens, as it says "When I behold Your heavens" [Psalms 8:4].

A great part, a very great part of the contemplation of creation, and also of beginning to learn at all — from knowing the spheres, from knowing the stars, the celestial systems.

And regarding this it says — on Shabbat I learned a bit with someone about this — it says in Rashi that God loves the Jewish people, "and they are compared to stars." And it's very hard to understand what is the great significance of being a star. When one understands here, one understands a bit what the significance of being a star is, yes.

---

Introduction to the Four Elements — The Order of Existence

The Transition from Spheres to Elements

Speaker 1: Okay. So now we're going to go to the... Now, let me say a small introduction to clearly understand where we are in the order of existence.

Now, we said that aside from the stars which are in the middle — yes, they are in the middle, they are form in matter that remain forever, right? Between the angels, and after that are lower created beings.

Speaker 2: Yes, you still have other things, but not everything has consciousness, that's why he says consciousness, right?

---

Novel Point: Two Levels of Matter and Form

Speaker 1: Now, there's another thing we discussed — that there is creation, formation, and matter and form that also change, right?

Now, but we need to know that within this alone there are two levels, and the first level will be discussed in this chapter, and the next level will be discussed in the next chapter.

In other words — all the things that we see, yes, everything we can see in the world below the moon, yes, everything we can see here that is made of matter and form — us, it dies and it is born — is however not things in themselves at all.

Here is a new principle — they are different, everything will not be like that. That is, all the things we see, aside from the fact that they are made of matter and form — which we said can be called a composition/compound, it is also made of something and it is also what it is — aside from that, it is also made of many things. Nothing exists plain/simple.

That is, even the matter itself is made of many things.

Speaker 2: No, both — the matter and the form.

Speaker 1: Yes, because the four elements are already matter and form. It's a second level of matter and form. Both — both the matter and the form.

---

Novel Point: The Four Elements Are Already Matter and Form

Speaker 1: That is, the elements are not made from the...

Speaker 2: Yes, because the four elements are already matter and form. The four elements are not thin/pure matter. The four elements are forms, as he says here in the commentators, see.

---

Novel Point: You Can Never See an Element by Itself

Speaker 1: The four elements are... but the point is — you can never see one of the four elements. All four elements that you will see have already been mixed together.

Therefore, in other words — everything we see in the world is altogether a... it's altogether such a thing like a kugel [used as metaphor for a mixture/compound]. It's such a thing like a composition of a bunch of things. It's not things in themselves at all.

---

Novel Point: Why Things Die — Not Because of Matter and Form, But Because of Weak Matter and Form

Speaker 1: Aside from the fact that they die — that's precisely why they die, as the Rambam will elaborate — that's why they must change, because of this. Not because they are made of matter and form, but because they are made of a weak matter and form.

In other words — they are not original things. Originally, basically, there are only four things — four matters and forms. These are general bodies, and afterward these things become compounded into other things, and those are the things that we know.

That is — a river, a stone, a person — each one of these things is made of four elements, that's why it separates later. So, when it dies, the meaning is not that it will dig out the form — it will return to its element. Its element goes somewhere else as sealed/combined.

---

Novel Point: The Four Elements Remain Forever — Like the Spheres

Speaker 1: So consequently, the first chapter — in this chapter we're going to explain also, it's an interesting thing. We learned earlier that the stars, the spheres, they don't change, they remain forever. But people change.

The elements also don't change — this is an interesting thing. They remain forever — as long as the world exists, there is always fire or water or wind/air. What changes are the things that are made from them.

---

Why Does This Belong in This Chapter?

Speaker 1: So this is the... compounds. The whole thing we're talking about regarding elements is like an introduction to why we're going to discuss in the next chapter — what is the true third type of things that exists in the world.

Now it's just like an introduction. Therefore, I think about this — it belongs in this chapter, because they are truly also things that remain, you understand? It doesn't remain by itself, because it constantly changes, but in practice the fact that the four elements exist is a certain thing that always remains. It's interesting. And it's also part of the circles that we've already seen.

So in a certain sense this is the more basic. In the fourth chapter we're going to learn things that are entirely not basic — they're only compounds of elements, basically the lowest things that can be.

---

Discussion: Does the Soul Have Anything to Do with the Four Elements?

Speaker 2: But can you already say tomorrow — what you're saying that the forms are also composed of the four elements? So when you take a person, the form of a person is a new thing — is a human or an animal has a form of an animal. So does the human soul also have something to do with the four elements?

Speaker 1: No, no, no — the soul does not have four elements. That's not what I meant.

Speaker 2: I meant to add that certain desires of the soul come from the elements.

Speaker 1: No, no, that's an error. That's what we learned before — saying that the soul is also four elements. That's only a metaphor. In truth, no — the four elements are only the matter.

---

Matter Itself Cannot Be Seen

Speaker 1: But the matter itself, the matter itself already has forms within it. That is — the form of... there is a form of fire. In fire we see the matter with the form of fire.

Okay, because we don't see matter by itself — it never existed that way. Just as we cannot see form by itself, we cannot see matter by itself. We can only think of both.

When we see wood, we see it either in the form of a tree or in the form of a table. We don't see wood as wood alone.

Speaker 2: No, because wood is already a form. Wood means something — a tree. It's made of something.

Speaker 1: It's not that you can be mistaken that it's made of something, right?

Speaker 2: So what is it? Matter.

---

"Tohu Vavohu" — The Basic Matter

Speaker 1: Tohu vavohu ["formless and void" — Genesis 1:2] — it says in the Ramban, yes? Since — God created.

And interestingly — here he remembered to mention that God created. Until now what was there? "And there were spheres." Perhaps he's simply going back to an earlier point — all... he says that everything goes back to the...

Rambam, Laws of the Foundations of the Torah, Chapter 3 (continued) — The Universal Matter and the Four Elements

The Concept of Matter — Wood Is Made of Something

Speaker 1: You don't see that the wood itself... no, even the wood is already a form. Wood means a tree or whatever. It's made of something. You see that you can change it, that it's made of something, right? So what is that? Matter.

---

Halacha 12 — The Raw Mass Below the Sphere of the Moon

"God Created" — Why Does the Rambam Say This Again?

Speaker 1: "Know and understand" — it says in the Rambam — "God created." God created...

Interestingly, here he remembered to mention that God created. Where was he until now? The spheres? Perhaps he's simply going back to an earlier point? He says that everything goes back to the introduction he made, "everything that the Holy One, Blessed be He, created in His world."

Interestingly, but here he remembered to say again "God created." I don't know. Not sure. Perhaps because this is simply a new level of creation already. Because all the others he already mentioned, but God created three types of things, and now he's saying a new type of thing that God created. So is this one of those types of things?

Speaker 2: Ah, it's considered somewhat a fourth type of thing. It's a type of thing that is the vessel with which to create the third thing.

Speaker 1: Interesting.

The Rambam's Words — One Raw Mass That Is Not Like the Raw Mass of the Spheres

Speaker 1: God created "below the sphere of the moon, one raw mass that is not like the raw mass of the spheres."

Discussion: The Word "Golem" — What Does It Mean?

Speaker 2: Golem means matter?

Speaker 1: Exactly. Golem is in the Holy Tongue. The holy Rambam was very insistent on writing only in the Holy Tongue, not in Aramaic or in other languages. So the word that is commonly used is chomer [matter/material].

Speaker 2: Chomer is which language?

Speaker 1: Chomer is also the Holy Tongue, but it's a word...

Speaker 2: Actually, where does the word chomer come from?

Speaker 1: "Chomer b'yad ha-yotzer" [clay in the hand of the potter — Jeremiah 18:4]?

Speaker 2: "Chomer b'yad ha-yotzer." Chomer means when you make the clay into a form of matter?

Speaker 1: No, chomer is not the clay. Chomer is clay.

Speaker 2: Ah, chomer is the clay, and you make it into bricks. "Chomer u-leveinim" [mortar/clay and bricks — Exodus 1:14] is a matter and form of bricks.

Speaker 1: Exactly. So it's a good analogy. But perhaps the Rambam never used the word chomer. I think one needs to check. What the translators used as the word for the Greek word "matter" is mostly chomer. But the Rambam found a verse — I think that in one place he explains it explicitly, if I remember.

It says "golmi ra'u einekha" [my unformed substance Your eyes saw — Psalms 139:16], or it says in the Gemara "golmei klei etz" [unfinished wooden vessels].

Speaker 2: Golem perhaps means it has no form, no?

Speaker 1: So golem is indeed matter according to the Rambam. One shouldn't be a golem — that it should even feel something, it has no form. "Shiv'ah devarim b'golem" [seven things characterize an unformed person — Avos 5:7], yes.

The Universal Matter Is Different from the Matter of the Spheres

Speaker 1: God made a type of matter, a type of raw mass, "that is not like the raw mass of the spheres." It's not like the raw mass of the spheres, which we said earlier that the matter of the spheres is a very different type of matter from what we know — it's transparent, it has no weight, and it has no smell or color. Rather, God made a type of matter that is very different.

Four Forms for the Universal Matter

Speaker 1: And this matter, the basic matter, has four forms in relation to it. That is, the matter plays out in the... one universal matter, and this receives four forms.

"And they are not like the form of the spheres" — he says again the same words. Also the matter is not the matter of the spheres, and also the form is not the form of the spheres.

---

Halacha 13 — The Four Forms and Bodies

How Matter and Form Create a Body

Speaker 1: "And each form was fixed in a portion of this raw mass." A part of the universal raw mass, the universal matter — the raw mass enters into the four forms, as if it becomes four forms, it gets shaped into four forms.

The Form of Fire

Speaker 1: The first — "the first form is the form of fire, and it joined with a portion of this raw mass," and a part of the matter of the raw mass has the form of fire, "and from both of them came the body of fire."

It got caught up, somehow a form of fire came from wherever, from heaven, it got caught into a part of the matter, and from both together it became the body of fire, which is the matter and form of fire together. Correct?

Interesting. So when the form and the matter don't come together there is no fire — there would have been one of the two. There would have been nothing, there would have been the universal matter that cannot be seen, there would have been tohu vavohu [formless and void — Genesis 1:2].

The Form of Wind/Air

Speaker 1: "The second form is the form of wind/air, it joined with a portion of it," a part of the matter, of the universal raw mass, with the form of wind/air, and it became wind/air, a body of wind/air.

The Form of Water

Speaker 1: "The third form is the form of water, and it too joined with a portion of it," that the material, the basic material — I don't know the word material — the basic raw mass, the basic matter, attached itself to the form of water, "and from both of them came the body of water."

The Form of Earth

Speaker 1: "And the fourth form is the form of earth," or dust/earth as we know it.

Discussion: Why Does the Rambam Use "Earth" and Not "Dust"?

Speaker 1: Very good. The Rambam doesn't use the language of the Torah. In the Torah it never says "dust" for the element. But "the form of earth" does appear.

Speaker 2: True, but it seems that "earth" is more straightforward.

Speaker 1: The form of earth is when the universal matter attaches itself to the form of earth, and from that becomes a body of earth. A body is the combination of matter and form.

---

Halacha 14 — The Order of the Four Elements: Levels in the World

The Four Elements as Layers — "Layers of an Onion"

Speaker 1: Very good. It comes out — take note — how they all have a place. This is the important thing. All four forms have a certain place in the universe. Just as you — apparently also further as it connects to the previous chapter. Just as they learned that the highest is the first sphere, after that there is the...

Speaker 2: The sphere of the fixed stars, yes, the encompassing sphere, has the revolving sphere.

Speaker 1: After that there is the sphere of the stars, after that and so on — each has its own place, a level. The same thing, the four elements also have levels.

Speaker 2: Correct? Take note.

The Rambam's Words — Four Bodies One Above the Other

Speaker 1: "And the lowest of them are four distinct bodies, one above the other" — this you haven't learned until now, this is a new thing. It's also part of the layers of an onion, basically, the onion that the world is.

"And each one surrounds the one below it from all sides like a sphere" — it's like a sphere, four more spheres. Like spheres.

The Body of Fire — Adjacent to the Sphere of the Moon

Speaker 1: "And the first of them, adjacent to the sphere of the moon — the body of fire."

Very good. Because fire goes up very high — a greater example. That's why you see that fire goes upward, because fire wants to reach its place which is high. It doesn't mean there is a fire, it means there is a force of fire, but anyways.

Novel Point: The Rambam Holds That the Sun Is Not Fire

Speaker 1: The Rambam did not hold that the sun is a ball of fire.

Speaker 2: No, it's not fire at all.

Speaker 1: The heavens are nothing. There is what they hold — there was a dispute (machlokes). There were those who held that the spheres in the heavens are generally made of fire. But the Rambam holds that they are made of something called the fifth element (chomer ha-chamishi), a new type of matter, but not fire. Fire is one of the four elements, it can't be. It's lower, it's below the sphere of the moon.

Speaker 2: We see it as fire because it also passes through the sphere of the moon?

Speaker 1: No, it has nothing to do with that. It can't be. It could be, but I think not.

The Body of Wind, the Body of Water, the Body of Earth

Speaker 1: "U-l'matah mimenu guf ha-ru'ach" — "And below it, the body of wind/air" — yes, a great sphere, a great body of wind is below it. Ru'ach means wind, air.

"L'matah mimenu guf ha-mayim" — "Below it, the body of water."

Speaker 2: Which is called the upper waters (mayim elyonim), I know.

Speaker 1: No, this is the lower waters (mayim ha-tachtonim), I don't know. "Below it" — this is the highest place where water exists. But it's not so high, it simply means on the earth.

Speaker 2: That's not it. Water gives the impression that it's something higher up in the heavens.

Speaker 1: But it surrounds — it's below the sphere of the moon, much higher than where we are.

Speaker 2: No, that's something else.

Speaker 1: "L'matah mimenu guf ha-aretz" — "Below it, the body of earth."

Speaker 2: What is the body of earth? What we walk on?

Speaker 1: Yes, certainly (vadai). "Below it, the body of earth," "v'ein beineihem makom panui klal" — "and there is no empty space between them at all."

Speaker 2: So we grow in wind.

Speaker 1: We grow on earth and in wind, and when we go into the sea we go into the water, and so forth.

Discussion: "Let the Waters Gather" — The Order of Water and Earth

Speaker 1: Interesting, because this is divided between earth and water. Below the water is the earth, and is there wind? How is it divided?

Speaker 2: Ah, that's very good. There was an entire verse about this: "Yikavu ha-mayim mi-tachas ha-shamayim el makom echad" — "Let the waters under the heavens be gathered to one place" (Bereishis 1:9).

Speaker 1: What's the connection (kesher)?

Speaker 2: Because the world imagines (medameh) that it's not so. It's a novelty that it's not so.

The Flood and the Order of Water/Earth

Speaker 1: Interesting, because here there was also a change (shinui) during the Flood (mabul). It has some connection.

Speaker 2: The Flood made a change. Because the Flood did the... divided it.

Speaker 1: During the Flood everything was flooded with water, and after the Flood the order of water was restored, and the water went down beneath the earth. It actually makes sense that it should be so.

Why the Spheres Have No Weight, Smell, or Color — A New Explanation

Speaker 1: And now, the four elements. The reason why all the spheres above them have no weight, no smell, and all those things, is because they are above the four forces, which are apparently responsible for weight and smell and all those things. They are made from a type of substance called the matter of the earth, or the lower matter (chomer ha-tachton), which has all those properties.

---

Halacha 15 — The Four Elements Have No Soul

The Rambam's Words

Speaker 1: "V'arba'ah gufim alu ein lahem nefesh" — "And these four bodies have no soul." They are different from what was enumerated — that the spheres are possessors of a soul, and he said that they have knowledge and recognition (da'as v'hakarah), that they know their Creator (yod'im es bor'am).

But the four elements are not possessors of a soul, because "einam yod'im v'lo makirim, ela k'gufim meisim" — "they do not know and do not recognize, but are like dead bodies."

Discussion: Three Things — Soul, Knowledge, Life

Speaker 1: These are the same three things stated: soul, knowledge, and life. Life (chaim) essentially means one of two things.

Speaker 2: Life — what does life mean?

Speaker 1: Life has two meanings. There is life — the animal soul (nefesh ha-behamis), which means what he calls here the nefesh — they can move on their own. The intellectual soul (nefesh ha-sichlis) is knowledge (dei'ah) — that's a human being. When we say a person lives, it can be in two ways: he can live like an animal, or he can live like a human being.

The Difference Between Spheres and Elements

Speaker 1: But the... so for example, the spheres live, but they live not just because they... also because they move, and also because they know. The bodies of the four elements are dead — both because they don't know, and because they don't move on their own.

How Do Creatures Have Life from Dead Elements?

Speaker 1: And how does it come about that creatures composed of the four elements do have life? They received a soul (neshamah) in addition. They are the body, they are not the living part (chelek ha-chiyus) of all creations — they are the dead part (chelek ha-meis) of creations, the bodily part (chelek ha-guf).

"Minhag" — Nature Without Intention

Speaker 1: "V'yesh l'chol echad v'echad meihem minhag" — "And each one of them has a practice/way" — they have a certain way in which they conduct themselves, but it's not with intention, it's not something they know. They do it involuntarily (b'al korcham), they do it like an object.

"She-eino yod'o v'lo masigo v'eino yachol l'shanoso" — "That he does not know it, does not comprehend it, and cannot change it" — he doesn't know it, this is the opposite of "knows and recognizes" (yodei'a u-makirah). It's not "knows and comprehends" (yodei'a u-masig) and not "knows and recognizes" (yodei'a u-makir).

"V'eino yachol l'shanoso" — he doesn't have the soul that acts on its own, that has a will (ratzon). He doesn't have the soul, unlike the spheres which are in a ball, in a sphere, but they themselves have a will, they move intentionally, as the Rambam said.

Novel Insight: "Minhag" = Nature

Speaker 1: The bodies have something called a minhag (practice/custom). This minhag is another word for what we usually call nature (teva). They have a nature. That means, it doesn't mean they are random. They have a certain way in which they conduct themselves, but it's not they who conduct themselves. They have an order (seder), the Almighty gave them whatever order they follow, but it doesn't mean that it knows what it's doing.

Discussion: Can You "Talk" to Elements? — The Difference Between Elements and Spheres

Speaker 1: You can't tell it... The other aspect of their constancy (hasmadah) is — you can't go to the table and say, "Do me a favor, today, one day, you should fall upward, not downward." It doesn't work that way. Or the element of fire that flies upward — it always flies upward. You can't talk to it.

But With Stars You Can Theoretically Talk

Speaker 1: The stars, you can theoretically talk to. You can tell it, "Dear star, I think today you should go the other way." It will tell you... as the verse says, "Ha-t'kasher ma'adanos kimah o moshchos k'sil t'fatei'ach" — "Can you bind the chains of the Pleiades or loosen the belt of Orion?" (Iyov 38:31).

You know what it's going to tell you when you go and say that to it? You're going to tell the star that it should move differently, and it will say, as the verse says—

The Difference Between Spheres, Nature, and Humans — And the Human's Role as a "Sphere" for the Lower Creation

Rambam, Hilchos Yesodei HaTorah, Chapter 3 (continued)

---

The Star Has Knowledge — You Can't Persuade It

The stars — you can theoretically talk to them. You can tell it: "Dear star, be cold, you should go the other way." It will tell you — as the verse says: "Ka'asher yir'u es ha-geshem ken yishme'u la-yetzer" — it doesn't have the power to...

But you know what it's going to tell you, when you go and tell it — the star — when you go and tell the star that it should move differently, it will tell you: "You're a fool. I go this way because I understand better than you that this is how I must go. You can't convince me otherwise." You can't change its mind.

---

Nature — Acts Without Knowing, Not on Its Own Understanding

But nature doesn't know that it's the best. The Almighty knows that this is the best way for the thing to conduct itself. And the star is like one who agrees — it agrees that this is the best way the thing was made. It doesn't act on its own.

Similarly, nature — it also has a certain thing that it does on its own, but it doesn't do it with knowledge, it doesn't do it on its own understanding (al da'as atzmo). You can see the difference, because for example the spheres can travel without anything pushing them, according to what we learn here. They go toward something, not as if something pushes them. Okay, that's a secret we don't have here.

---

The Human Being — A Combination of Both

Because the human being, who is a combination of both — it's a soul from the highest heights (neshamah mi-merom elyonim), although the soul is thoughtful and knows what it does, and the bodily component is the... okay, we'll get to that soon.

Okay, we're learning about humans — exactly, humans are all things.

---

Question: If the Four Elements Don't Know — How Do They Praise the Almighty?

The Question from "Praise Hashem from the Earth"

Because the star — someone asks a question: because the star said that the heavens, that the bodies don't know — so what is the meaning? We do see, it all stands in a verse: "Halelu es Hashem min ha-aretz, taninim v'chol tehomot" (Tehillim 148:7) — "Praise Hashem from the earth, sea creatures and all depths." And here the four elements are listed: "Eish u-varad, sheleg v'kitor" (Tehillim 148:8) — "fire and hail, snow and vapor." Fire is fire, hail is water, vapor is wind, and snow is water. So we have the four elements. And it looks like they do thank the Almighty!

We said that they don't know or recognize (yod'im u-makirim) anything!

---

The Answer — "Let Human Beings Praise Him"

"Elei bnei adam" — we human beings thank the Almighty with His mighty acts, because we see more how the might of Hashem is displayed in "fire and hail" and in other creatures placed below the firmament. Why? "She-gevurasam tamid nikeres la-katan v'la-gadol" — "because their might is always evident to small and great alike."

---

The Rambam's Explanation of Tehillim 148

And the Rambam will then go on to say — we take them together with sea creatures (taninim), just as we know for certain that sea creatures don't have their own intellect. But here it says "Halelu es Hashem" — something needs to be observed, and I want to see that I should praise the Almighty.

I don't remember — what he means to say here is that the "Halelu" speaks for everyone, for a simple person. Everyone can see the grass of the field (esev ha-sadeh), and therefore he praises the Almighty for it. The great sages, they go and praise the Almighty from the heavens, from "Ha-shamayim mesaprim" (Tehillim 19:2) — "the heavens declare," from the stars. But to understand the virtues of the stars one needs to be a sage, because you can't see how it works.

---

Distinction: "From the Heavens" — They Themselves; "From the Earth" — Humans on Their Behalf

This is the same chapter where it also speaks about the forces of the heavens. In the chapter, he speaks at the beginning about the forces of the heavens thanking on their own, and for the "sea creatures and all depths" we do it. But that's one way of saying it.

According to what I'm saying, it appears that the Rambam says here there's another thing: but there it doesn't say "let them praise Him" — it doesn't say that humans should praise Him. It says that they themselves should praise. "Halelu es Hashem min ha-aretz" says that humans should praise. Which humans?

> [Novel insight] Now he asks a question — the Rambam had a difficulty: can humans know the wisdom of the heavens? It says so — because here we're talking about simple people, human beings (bnei adam).

---

Analysis of the Chapter — "From the Heavens" Versus "From the Earth"

This is very good. Let's see:

"From the Heavens" — The Heavenly Creations Praise on Their Own

"Mal'achav v'chol tzeva'av" (Tehillim 148:2) — "His angels and all His hosts" — that's obviously the hosts of angels. "Shemesh v'yarei'ach" — "sun and moon," and "kochvei or" — "stars of light," everything is "sh'mei ha-shamayim" — "the heavens of heavens," "ha-mayim asher mei'al ha-shamayim" — "the waters above the heavens." That is on their own, that is their enduring existence.

When the Creator commanded them: "Ya'amdu la'ad l'olam, chok nasan v'lo ya'avor" (Tehillim 148:6) — "They stand forever, He gave a decree that shall not pass" — they remain for eternity. Very good.

"From the Earth" — Humans Praise on Behalf of the Lower Creations

But "min ha-aretz" — as you say further: "Malchei eretz v'chol l'umim" (Tehillim 148:11) — "kings of the earth and all nations," very good. Here he brings us: "Z'keinim im ne'arim" — "elders with youth," "Bachurim v'gam b'sulos" — "young men and also maidens." All of these are small and great, very good.

They need to praise the Almighty from the grass of the field, because they know nothing about the forces of the light, they don't understand.

---

Novel Insight: Humans Are "Spheres" for the Lower Creations

> [Novel insight] But it's a bit interesting, because we do the work of knowing on behalf of the lower creations. As if we are their spheres — we are the conscious force (akirah) for the grass of the field, and the four elements — we humans are that for them.

We can do the same work of the... for the heavens too, if we are wise and we know. But they don't need it so badly, because they already do it on their own. These things need us — to make them speak. Wonderful.

---

Conclusion of Chapter 3

We have finished a difficult chapter, and we have gained a bit more awareness of the greatness of God (gadlus Hashem) and the distinction of Israel (ma'alas Yisrael). May it be His will (yehi ratzon).

✨ Transcription automatically generated by OpenAI Whisper, Editing by Claude Sonnet 4.5, Summary by Claude Opus 4

⚠️ Automated Transcript usually contains some errors. To be used for reference only.

📌 Related Content

🎧 Listen to Audio

📺 Watch on YouTube

🎬 Watch on Website

📝 Read Transcript

🌐 Hebrew Transcript

↗ עמוד מלא