סקירת המבנה הפיזיקלי של העולם
אחדות העולם הפיזי
1 דע שהמצוי הזה בכללותו הוא פרט (=אורגניזם, אינדיווידואל) אחד ותו לא. כוונתי לכך שכדור הגלגל החיצוני יחד עם כל מה שבו הוא בלי ספק פרט אחד, באותה מידה שראובן ושמעון הם פרטים. והשוני בין עצמיו – כלומר העצמים שבכדור הזה על כל מה שבו – הוא כשוני בין העצמים של אברי פרט מבני האדם, לדוגמה. כמו שראובן, למשל, הוא פרט אחד, והוא מחובר מאברים שונים כמו הבשר והעצמוֹת, ומלֵיחות שונות ומרוחות, כך הכדור הזה בכללותו מחובר מגלגלים ומארבעת היסודות ומה שמורכב מהם. ואין בו רִיק כלל, אלא הוא מקשה אחת, מלא: מרכזו כדור הארץ, והמים מקיפים את הארץ, והאוויר מקיף את המים, והאש מקיפה את האוויר.
תכונות היסוד של הגלגלים
2 והגוף החמישי מקיף את האש, והוא כדורים רבים אחד בתוך השני שאין ביניהם כלל חלל ורִיק, אלא הם עגולים באופן מושלם, צמודים זה לזה, כולם נעים תנועה סיבובית שווה שאין בה אף האצה והאטה, כוונתי שכל כדור מהם אינו ממהר לעתים ומאט לעתים, אלא כל אחד מהם נצמד לטבעו במהירותו ובכיוון תנועתו. אמנם חלק מהכדורים האלה נעים מהר יותר מאחרים, והמהירה מכולם היא תנועת הגלגל המקיף את הכול, והוא הנע את התנועה היומית, ומניע את כולם תנועת החלק בכול, כי הם כולם חלקים בו.
תיקון לתמונה האסטרונומית של העולם
3 המרכזים של הגלגלים האלה שונים: יש מהם שמרכזו הוא מרכז העולם, ויש מהם שמרכזו חוץ למרכז העולם. יש מהם שנע תמיד את תנועתו הייחודית מן המזרח למערב, ויש מהם שנע תמיד מן המערב למזרח. כל כוכב בכדורים האלה הוא חלק מן הגלגל שהוא נמצא בו, קבוע במקומו ואין לו תנועה ייחודית לו, אלא הוא נראה נע רק בשל תנועת הגוף שהוא חלק ממנו. והחומר של הגוף החמישי הזה בכללותו, הנע סיבובית, אינו כחומר ארבעת היסודות שבתוכו.

KNOW that this Universe, in its entirety, is nothing else but one individual being: that is to say, the outermost heavenly sphere, together with all included therein, is as regards individuality beyond all question a single being like Said and Omar. The variety of its substances—I mean the substances of that sphere and all its component parts—is like the variety of the substances of a human being: just as, e.g., Said is one individual, consisting of various solid substances, such as flesh, bones, sinews, of various humours, and of various spiritual elements: in like manner this sphere in its totality is composed of the celestial orbs, the four elements and their combinations: there is no vacuum whatever therein, but the whole space is filled up with matter. Its centre is occupied by the earth, earth is surrounded by water, air encompasses the water, fire envelopes the air, and this again is enveloped by the fifth substance (quintessence). These substances form numerous spheres, one being enclosed within another so that no intermediate empty space, no vacuum, is left. One sphere surrounds and closely joins the other. All the spheres revolve with constant uniformity, without acceleration or retardation; that is to say, each sphere retains its individual nature as regards its velocity and the peculiarity of its motion; it does not move at one time quicker, at another slower. Compared with each other, however, some of the spheres move with less, others with greater velocity. The outermost, all-encompassing sphere, revolves with the greatest speed; it completes its revolution in one day, and causes everything to participate in its motion, just as every particle of a thing moves when the entire body is in motion: for existing beings stand in the same relation to that sphere as a part of a thing stands to the whole. These spheres have not a common centre: the centres of some of them are identical with the centre of the Universe, while those of the rest are different from it. Some of the spheres have a motion independent of that of the whole Universe, constantly revolving from East to West, while other spheres move from West to East. The stars contained in those spheres are part of their respective orbits: they are fixed in them, and have no motion of their own, but participating in the motion of the sphere of which they are a part, they appear themselves to move. The entire substance of this revolving fifth element is unlike the substance of those bodies which consist of the other four elements, and are enclosed by the fifth element.

אי ודאות בהבנת תמונת העולם השמימית
4 מספר הכדורים האלה המקיפים את העולם אינו יכול בשום פנים ואופן להיות פחות משמונה עשר. ייתכן שמספרם גדול יותר, ויש בזה מקום לעיין. וכן יש מקום לעיין האם יש אפיציקלים (=גלגלי משנה), והם גלגלים שאינם מקיפים את העולם.

The number of these spheres encompassing the Universe cannot possibly be less than eighteen: it may even be larger; but this is a matter for further investigation. It also remains an open question whether there are spheres which, without moving round the centre of the Universe, have nevertheless a circular motion.

ארבעת היסודות
5 בתוך אותו כדור תחתון, הסמוך אלינו, יש חומר אחד – השונה מחומר הגוף החמישי – שקיבל ארבע צורות ראשוניות. על ידי ארבע הצורות האלה נעשו ארבעה גופים: הארץ, והמים, והאוויר, והאש. לכל אחד מארבעת אלה יש מקום טבעי מיוחד לו, ואינו לזולתו, אם הוא נעזב לטבעו. הם גופים דוממים, שאין בהם לא חיים ולא השגה, ואין הם נעים מעצמם. אלא הם נחים במקומותיהם הטבעיים, ואם אחד מהם נכפה לצאת ממקומו – הרי כאשר סר הכופה, הוא נע כדי לשוב למקומו הטבעי. כי יש בו אותו עיקרון שהוא נע בגללו כדי לשוב למקומו בקו ישר. ואין בו עיקרון שהוא נח בגללו ולא שהוא נע בגללו שלא בקו ישר.
תנועת היסודות לעומת תנועת הגלגלים
6 התנועות הישרות שיש לארבעת היסודות האלה כאשר הם נעים כדי לשוב למקומותיהם, הן שתיים: תנועה כלפי המקיף, והיא של האש ושל האוויר; ותנועה כלפי המרכז, והיא של המים ושל הארץ. וכאשר כל אחד מהם מגיע למקומו הטבעי, הוא נח.

Within that sphere which is nearest to us, a substance is contained which is different from the substance of the fifth element: it first received four primary forms, and then became in these four forms, four kinds of matter: earth, water, air, fire. Each of the four elements occupies a certain position of its own assigned to it by nature: it is not found in another place, so long as no other but its own natural force acts upon it; it is a dead body; it has no life, no perception, no spontaneous motion, and remains at rest in its natural place. When moved from its place by some external force, it returns towards its natural place as soon as that force ceases to operate. For the elements have the property of moving back to their place in a straight line, but they have no properties which would cause them to remain where they are, or to move otherwise than in a straight line. The rectilinear motions of these four elements when returning to their original place are of two kinds, either centrifugal, viz., the motion of the air and the fire; or centripetal, viz., the motion of the earth, and the water; and when the elements have reached their original place, they remain at rest.

7 אך הגרמים העגולים האלה (=הגלגלים השמימיים) הם חיים ובעלי נפש שהם נעים בגללה, ואין אצלם עיקרון של מנוחה כלל, ולא חל בהם שינוי אלא בתנוחה, משום שהם נעים סיבובית. האם יש להם שכל שהם יכולים לתפוס בו מושגים – אין הדבר ברור אלא לאחר עיון מדוקדק.
8 כשהגוף החמישי נע בכללותו סיבובית באופן תמידי, מתרחשת בשל כך ביסודות, דהיינו באש ובאוויר, תנועה כפויה שבגללה הם יוצאים ממקומם. הם נדחפים אל המים וחודרים כולם בגרם הארץ אל מעמקיה, וכך נוצר ערבוב ביסודות. אחר כך הם מתחילים לנוע כדי לשוב למקומותיהם, ובשל כך יוצאים ממקומותיהם גם חלקים מן הארץ הנלווים למים ולאוויר ולאש. בכל התהליך הזה הם משפיעים זה על זה ומושפעים זה מזה, וכך חלים שינויים בתערובת עד שמתהווים ממנה בתחילה האדים (=חומרים גזיים) למיניהם השונים, ולאחר מכן המחצבים למיניהם השונים, ומיני הצמחים כולם, ומיני חיות רבים, בהתאם למה שקובע מזג התערובת.
חוק שימור החומר ומחזוריותו
9 כל המתהווה – כלה. ואין הוא מתהווה אלא מן היסודות ואליהם הוא כלה. וכן היסודות מתהווים זה מזה וכָלים זה אל זה, כי חומר הכול אחד. ולא תיתכן מציאותו של חומר בלי צורה, ומאותן צורות טבעיות המתהוות וכלות לא תימצא צורה בלי חומר. נמצא שהדבר – התהוותם וכליונם והיותו של כל מה שמתהווה מהם וכלה אליהם – חוזר חלילה בדומה לסיבוב הגלגל. כך שתנועת אותו חומר בעל צורה ביחס להתחלפות הצורות בו זו אחר זו, היא כתנועת הגלגל ביחס ל"היכן" (=קטגוריית המיקום), בכך שעבור כל חלק ממנו חוזרות ונשנות אותן תנוחות עצמן.

The spherical bodies, on the other hand, have life, possess a soul by which they move spontaneously; they have no properties by which they could at any time come to a state of rest: in their perpetual rotations they are not subject to any change, except that of position. The question whether they are endowed with an intellect, enabling them to comprehend, cannot be solved without deep research. Through the constant revolution of the fifth element, with all contained therein, the four elements are forced to move and to change their respective positions, so that fire and air are driven into the water, and again these three elements enter the depth of the earth. Thus are the elements mixed together; and when they return to their respective places, parts of the earth, in quitting their places, move together with the water, the air and the fire. In this whole process the elements act and react upon each other. The elements intermixed, are then combined, and form at first various kinds of vapours; afterwards the several kinds of minerals, every species of plants, and many species of living beings, according to the relative proportion of the constituent parts. All transient beings have their origin in the elements, into which again they resolve when their existence comes to an end. The elements themselves are subject to being transformed from one into another; for although one substance is common to all, substance without form is in reality impossible, just as the physical form of these transient beings cannot exist without substance. The formation and the dissolution of the elements, together with the things composed of them, and resolving into them, follow each other in rotation. The changes of the finite substance, in successively receiving one form after the other, may therefore be compared to the revolution of the sphere in space, when each part of the sphere periodically reappears in the same position.

הגלגל הוא מקור העולם התת־ירחי
10 כמו שבגוף האדם יש אברים שולטים ואברים נשלטים הנזקקים לצורך המשך קיומם להנהגת האבר השולט המנהיג אותם – כך בעולם בכללותו יש חלקים שולטים, והוא הגוף החמישי המקיף, וחלקים נשלטים הנזקקים למנהיג, והם היסודות ומה שמורכב מהם.

As the human body consists both of principal organs and of other members which depend on them and cannot exist without the control of those organs, so does the universe consist both of principal parts, viz., the quintessence, which encompasses the four elements and of other parts which are subordinated and require a leader, viz., the four elements and the things composed of them.

וכמו שהאבר השולט, שהוא הלב, נע תמיד, והוא ראשית כל תנועה הנמצאת בגוף, ושאר אברי הגוף נשלטים על ידיו והוא שולח אליהם בתנועתו את הכוחות שהם נזקקים להם לצורך פעולותיהם – כך הגלגל הוא המנהיג בתנועתו את שאר חלקי העולם, והוא שולח לכל מתהווה את כוחותיו המצויים בו. נמצא שראשיתה הראשונית של כל תנועה הנמצאת בעולם היא תנועת הגלגל; וכל נפש שתמצא לבעל נפש בעולם, ראשיתה היא נפש הגלגל.

Again, the principal part in the human body, namely, the heart, is in constant motion, and is the source of every motion noticed in the body: it rules over the other members, and communicates to them through its own pulsations the force required for their functions. The outermost sphere by its motion rules in a similar way over all other parts of the universe, and supplies all things with their special properties. Every motion in the universe has thus its origin in the motion of that sphere: and the soul of every animated being derives its origin from the soul of that same sphere.

ארבעת הכוחות מן הגלגלים לכדור הארץ
11 דע שהכוחות המגיעים מן הגלגל לעולם זה, כפי שכבר התבאר, הם ארבעה:
א) כוח המחייב את העירוב וההרכבה, ואין ספק שזה מספיק ליצירת המחצבים;
ב) וכוח הנותן את הנפש הצמחית לכל צמח;
ג) וכוח הנותן את נפש החי לכל חי;
ד) וכוח הנותן את הכוח ההוגה לכל הוגה. וכל זה באמצעות הזוהר והחושך הנובעים מאורם ומסיבובם (של הגלגלים) סביב הארץ.

The forces which according to this explanation are communicated by the spheres to this sublunary world are four in number, viz., (a) the force which effects the mixture and the composition of the elements, and which undoubtedly suffices to form the minerals: (b) the force which supplies every growing thing with its vegetative functions: (c) the force which gives to each living being its vitality, and (d) the force which endows rational beings with intellect. All this is effected through the action of light and darkness, which are regulated by the position and the motion of the spheres round the earth.

תלות העולם התת ירחי בגלגלים ותלות מרכיביו
12 היקש א) וכמו שאם ינוח הלב להרף עין ימות האדם וייבטלו כל תנועותיו וכל כוחותיו – כך אילו היו הגלגלים עוצרים היה זה מות העולם בכללותו וביטול כל מה שבו.

When for one instant the beating of the heart is interrupted, man dies, and all his motions and powers come to an end. In a like manner would the whole universe perish, and everything therein cease to exist if the spheres were to come to a standstill.

היקש ב) וכמו שהחי חי כולו רק בשל תנועת (=פעימות) לבו, אף שיש בו אברים נחים שאינם חשים, כגון העצמות והסחוסים וכיוצא בהם – כך המציאות הזו כולה היא פרט אחד החי בשל תנועת הגלגל, שהוא בה כמו הלב אצל בעלי הלב, אף שיש בה גופים רבים שהם נחים ודוממים.

The living being as such is one through the action of its heart, although some parts of the body are devoid of motion and sensation, as, e.g., the bones, the cartilage, and similar parts. The same is the case with the entire universe; although it includes many beings without motion and without life, it is a single being living through the motion of the sphere, which may be compared to the heart of an animated being.

כך ראוי לך לתפוס את מכלול הכדור הזה כפרט אחד חי ונע בעל נפש, כי אופן תפיסה זה הכרחי מאוד, או מועיל מאוד, בהוכחה שהאלוה אחד כמו שיתבאר (ב,א). על פי התפיסה הזו יתברר גם כן שרק האחד ברא אחד.

You must therefore consider the entire globe as one individual being which is endowed with life, motion, and a soul. This mode of considering the universe is, as will be explained, indispensable, that is to say, it is very useful for demonstrating the unity of God; it also helps to elucidate the principle that He who is One has created only one being.

היקש ג) וכמו שלא ייתכן שיימצאו אברי האדם בנפרד כשהם באמת אברי האדם, כוונתי לכך שהכבד יהיה בנפרד או הלב יהיה בנפרד או הבשר יהיה בנפרד – כך לא ייתכן שיימצאו חלקי העולם אחד בלי השני במציאות היציבה הזו שאנחנו מדברים עליה, כך שתימצא אש בלי ארץ, או ארץ בלי שמים, או שמים בלי ארץ.

Again, it is impossible that any of the members of a human body should exist by themselves, not connected with the body, and at the same time should actually be organic parts of that body, that is to say, that the liver should exist by itself, the heart by itself, or the flesh by itself. In like manner, it is impossible that one part of the Universe should exist independently of the other parts in the existing order of things as here considered, viz., that the fire should exist without the co-existence of the earth, or the earth without the heaven, or the heaven without the earth.

הכוח המקשר בין המינים ודואג לקיומם
13 היקש ד) וכמו שיש באדם כוח מסוים הקושר את אבריו זה לזה ומנהיג אותם, ונותן לכל אבר את מה שראוי כדי לשמור על כושרו ולהרחיק ממנו מה שמזיק לו, והוא שדיברו עליו במפורש הרופאים וקראו לו "הכוח המנהיג את גוף החי", ופעמים רבות הם מכנים אותו "טבע" – כך יש בעולם בכללותו כוח הקושר את חלקיו זה לזה ושומר על מיניו שלא יאבדו, ושומר גם על פרטי מיניו במשך הזמן שניתן לשמור עליהם, ושומר גם על חלק מפרטי העולם. יש מקום לעיין לגבי כוח זה, האם הוא באמצעות הגלגל או לא.

In man there is a certain force which unites the members of the body, controls them, and gives to each of them what it requires for the conservation of its condition, and for the repulsion of injury—the physicians distinctly call it the leading force in the body of the living being: sometimes they call it “nature.” The Universe likewise possesses a force which unites the several parts with each other, protects the species from destruction, maintains the individuals of each species as long as possible, and endows some individual beings with permanent existence. Whether this force operates through the medium of the sphere or otherwise remains an open question.

אבחנות בטבע הפיזיולוגי
14 היקש ה) וכמו שבגופו של האדם יש
א) דברים בעלי מטרה:
א1) מהם שמטרתם היא קיומו כפרט, כמו אברי ההזנה,
א2) ומהם שמטרתם היא קיום מינו, כאברי ההולדה,
א3) ומהם שמטרתם היא צרכיו ההכרחיים לתזונתו וכדומה, כמו הידיים והעיניים;
ב) ויש בו גם דברים שאין להם מטרה בפני עצמם אלא הם נובעים ונמשכים ממזג האברים האלה, כשהמזג המיוחד הזה הכרחי להשגת הצורה כפי שהיא כדי שתפעל את הפעולות המכוונות הללו, ואותה התהוות מכוונת גוררת אחריה בשל הכרח החומר דברים אחרים, כמו
ב1) שער הגוף
ב2) וצבעו, ולכן דבר זה אינו נוהג באופן סדיר, ופעמים רבות חלקם חסר, וגם קיימים בהם הבדלים גדולים מאוד בין האנשים באופן שאינו קיים באברים, כי לא תמצא אדם שיש לו כבד הגדול פי עשרה מכבד של אדם אחר, אך תמצא גבר בלי זקן או שיער בחלק מן הגוף, או שיש לו למשל זקן פי עשרה או פי עשרים מאדם אחר, וזה נפוץ בסוג הזה, כלומר ההבדלים בשיער ובצבעים – כך במציאות כולה
א) יש מינים שהתהוותם מכוונת, יציבים ומתנהלים בסדירות ואין ביניהם אלא מעט הבדלים, בהתאם להיקף האיכות והכמות של המין הזה;
ב) ומינים שאינם מכוונים אלא נובעים מטבע ההתהוות והכיליון הכלליים, כמו
ב1) מיני התולעים הנוצרים מן הגללים,
ב2) ומיני החיות הנוצרים בפירות הנרקבים,
ב3) ומה שנוצר מעיפוש הלחויות,
ב4) והתולעים הנוצרות במעיים, ודומיהם. ובאופן כללי נראה לי שכל מה שאין בו כוח להוליד את מה שדומה לו הרי הוא מן הסוג הזה. ולכן אינך מוצא אותם שומרים על סדירות, אף על פי שאין מנוס מקיומם, כפי שאין מנוס מקיום צבעים שונים ומקיום מיני השיער בפרטי מין האדם.

Again, in the body of each individual there are parts which are intended for a certain purpose, as the organs of nutrition for the preservation of the individual, the organs of generation for the preservation of the species, the hands and eyes for administering to certain wants, as to food, etc.: there are also parts which, in themselves, are not intended for any purpose, but are mere accessories and adjuncts to the constitution of the other parts. The peculiar constitution of the organs, indispensable for the conservation of their particular forms and for the performance of their primary functions, produces, whilst it serves its special purpose, according to the nature of the substance, other things, such as the hair and the complexion of the body. Being mere accessories, they are not formed according to a fixed rule: some are altogether absent in many individuals; and vary considerably in others. This is not the case with the organs of the body. You never find that the liver of one person is ten times larger than that of another person, but you may find a person without a beard, or without hair on certain parts of his body, or with a beard ten times longer than that of another man. Instances of this phenomenon, viz., great variation as regards hair and colour, are not rare. The same differences occur in the constitution of the Universe. Some species exist as an integral part of the whole system: these are constant and follow a fixed law; though they vary as far as their nature permits, this variation is insignificant in quantity and quality. Other species do not serve any purpose: they are the mere result of the general nature of transient things, as, e.g., the various insects which are generated in dunghills, the animals generated in rotten fruit, or in fetid liquids, and worms generated in the intestines, etc. In short, everything devoid of the power of generation belongs to this class. You will, therefore, find that these things do not follow a fixed law, although their entire absence is just as impossible as the absence of different complexions and of different kinds of hair amongst human beings.

15 היקש ו) וכמו שבאדם יש
א) גופים שפרטיהם קבועים, כמו האברים העיקריים,
ב) וגופים המתמידים במין אבל לא בפרט, כמו ארבע הליחות – כך במציאות בכללותה יש
א) גופים קבועים ומתמידים בפרט, והוא הגוף החמישי על כל חלקיו,
ב) וגופים המתמידים במין, כמו היסודות ומה שמורכב מהם.

In man there are substances the individual existence of which is permanent, and there are other substances which are only constant in the species not in the individuals, as, e.g., the four humours. The same is the case in the Universe: there are substances which are constant in individuals, such as the fifth element, which is constant in all its formations, and other substances which are constant in the species, as, e.g., the four elements and all that is composed of them.

ההתהוות וההתכלות באדם ובמציאות כרוכות זו בזו
16 היקש ז) וכמו שכוחות האדם הגורמים להתהוותו ולקיומו במשך זמן קיומו הם עצמם הגורמים לכיליונו ולאובדנו – כך סיבות ההתהוות הן עצמן סיבות הכיליון בכל עולם ההתהוות והכיליון. לדוגמה: ארבעת הכוחות הנמצאים בגופו של כל ניזון, והם: המושך, והמחזיק, והמעכל, והדוחה – אילו היה אפשר שאותם כוחות יהיו כמו הכוחות השכליים, כך שלא היו עושים אלא מה שראוי ובזמן הראוי ובמידה הראויה, כי אז היה האדם ניצל מנגעים גדולים מאוד וממחלות רבות. אבל כיוון שדבר זה בלתי אפשרי, אלא הם פועלים פעולות טבעיות בלי מחשבה ובלי שיקול דעת ואינם משיגים כלל את מה שהם פועלים – נובע מכך שיקרו בגללם מחלות קשות ונגעים, אף שהם הכלי להתהוות החי ולקיומו במשך הזמן שהוא קיים.
17 ביאור הדבר: הכוח המושך, לדוגמה, אילו היה מושך רק את הדבר המתאים מכל בחינה ואת המידה הנצרכת בלבד – כי אז היה האדם ניצל ממחלות ומנגעים רבים. אבל כיוון שהדבר אינו כך, אלא הוא מושך כל חומר שיזדמן מן המין שהוא מושך, גם אם החומר הזה סוטה מעט בכמותו ובאיכותו – נובע מכך שיימשך חומר שהוא חם יותר מן הנצרך, או קר יותר מן הנצרך, או סמיך יותר, או עדין יותר, או רב יותר. בשל כך נחסמים העורקים, ונוצרים סתימות וריקבון, ואיכות הליחות מתקלקלת וכַמוּתן משתנה. וכך מתהוות מחלות כמו הגרדת והשפשפת והיבלות, או נגעים קשים כמו הגידול הסרטני והצרעת והנמק, עד שצורת אבר או אברים מתקלקלת. וכך הדבר גם בשאר ארבעת הכוחות.
18 כך הדבר בדיוק לגבי כלל המציאות: הדבר ההכרחי להתהוות מה שמתהווה ולהתמדת קיומו במשך זמן, והוא עירוב היסודות על ידי כוחות הגלגל המניעים אותם ומפוזרים בהם – הוא עצמו הסיבה להיווצרות גורמים מזיקים במציאות, כמו השיטפונות והממטרים הכבדים והשלג והברד והרוחות הסוערות והרעמים והברקים והתעפשות האוויר, או היווצרות גורמים קטלניים ביותר המכלים ארץ או ארצות או אזור, כמו שקיעת הקרקעות ורעידות האדמה והברקים הקטלניים והמים השוטפים מן הימים והתהומות.

The same forces which operate in the birth and the temporal existence of the human being operate also in his destruction and death. This truth holds good with regard to this whole transient world. The causes of production are at the same time the causes of destruction. This may be illustrated by the following example. If the four forces which are present in every being sustained by food, viz., attraction, retention, digestion, and secretion, were, like intelligent forces, able to confine themselves to what is necessary, and to act at the proper time and within the proper limits, man would be exempt from those great sufferings and the numerous diseases [to which he is exposed]. Since, however, such is not the case, and since the forces perform their natural functions without thought and intelligence, without any consciousness of their action, they necessarily cause dangerous maladies and great pains, although they are the direct cause of the birth and the temporal existence of the human being. This fact is to be explained as follows: if the attractive force would absorb nothing but that which is absolutely beneficial, and nothing but the quantity which is required, man would be free from many such sufferings and disorders. But such is not the case: the attractive force absorbs any humour that comes within the range of its action, although such humour be ill-adapted in quality or in quantity. It is, therefore, natural that sometimes a humour is absorbed which is too warm, too cold, too thick, or too thin, or that too much humour is absorbed, and thus the veins are choked, obstruction and decay ensue, the quality of the humour is deteriorated, its quantities altered, diseases are originated, such as scurvy, leprosy, abscess, or a dangerous illness, such as cancer, elephantiasis, gangrene, and at last the organ or organs are destroyed. The same is the case with every one of the four forces, and with all existing beings. The same force that originates all things, and causes them to exist for a certain time, namely, the combination of the elements which are moved and penetrated by the forces of the heavenly spheres, that same cause becomes throughout the world a source of calamities, such as devastating rain, showers, snow-storms, hail, hurricanes, thunder, lightning, malaria, or other terrible catastrophes by which a place or many places or an entire country may be laid waste, such as landslips, earthquakes, meteoric showers and floods issuing forth from the seas and from the interior of the earth.

משל האדם עולם קטן
19 דע שכל מה שאמרנו באשר לדימוי העולם בכללותו לפרט מבני האדם – לא מפני דברים אלה נאמר על האדם שהוא עולם קטן. כי הדימוי הזה כולו עקבי בכל פרט מפרטי בעלי החיים שאבריו שלמים, ומעולם לא שמעת אף אחד מן הקדמונים אומר שהחמור או הסוס הם עולם קטן. הדבר נאמר לגבי האדם רק בשל מה שהתייחד בו האדם, והוא הכוח ההוגה, כלומר השכל, שהוא השכל ההיולי, כי עניין זה אינו נמצא באף מין מבעלי החיים מלבדו.
20 ביאור הדבר: אף פרט מפרטי בעלי החיים אינו נזקק עבור התמדת קיומו למחשבה ושיקול דעת והנהגה. אלא הוא הולך ורץ כפי טבעו, ואוכל את הדברים המתאימים לו שהוא מוצא, וגר במקום שמזדמן לו, ומזדווג עם כל נקבה שהוא מוצא כשהוא מיוחם, אם יש לו עונת ייחום. כך מתקיים הפרט במשך הזמן שהוא מתקיים, ומציאות המין מתמידה, ואין הוא נזקק כלל לפרט אחר ממינו שיעזור לו ויסייע לו בקיומו בכך שיעשה עבורו דברים שהוא עצמו אינו עושה. והאדם בלבד, אילו היה פרט ממנו מצוי לבדו, משולל כוח הנהגה ונעשה כבהמות – היה אובד מיד, ולא היה שורד אפילו יום אחד אלא במקרה, כלומר אם היה מזדמן לו למצוא משהו להיזון בו. זאת משום א) שהמזון שקיומו תלוי בו נזקק למלאכה ולניהול ארוכים, שאינם מתבצעים אלא במחשבה ובשיקול דעת ועל ידי כלים רבים, ב) וכן על ידי אנשים רבים שלכל אחד ואחד מהם מוקצית עבודה מסוימת, ולכן יש צורך במי שינהיג אותם ויקבץ אותם כך שחברתם תוסדר ותתמיד כדי שהם יסייעו אחד לשני. וכן כדי להישמר מן החום בזמן החום ומן הקור בזמן הקור ולהיות מוגן מן הגשמים ומהשלגים ומן הרוחות הסוערות, יש לו צורך בהכנות מרובות שכולן אינן מתבצעות אלא במחשבה ובשיקול דעת.
21 בשל כך קיים בו אותו הכוח ההוגה, שבו הוא חושב ושוקל ועובד ומכין במיני מלאכות שונים את מזונו ומגוריו ולבושו, ובהם הוא מנהיג את כלל אברי גופו כך שיעשה בהם השולט שבהם את אשר יעשה, ויונהג הנשלט באשר הוא מונהג. לפיכך אם תעלה על דעתך פרט מבני האדם המשולל אותו כוח, ונותר בו רק (הכוח) החייתי לבדו, היה הוא אובד ונכחד מיד. הכוח הזה נכבד מאוד, הנכבד ביותר מכוחות בעלי החיים. והוא גם נסתר מאוד, ומהותו האמיתית אינה מובנת במחשבה הראשונית המשותפת כמו שמובנים שאר כוחות הטבע.

Bear in mind, however, that in all that we have noticed about the similarity between the Universe and the human being, nothing would warrant us to assert that man is a microcosm; for although the comparison in all its parts applies to the Universe and any living being in its normal state, we never heard that any ancient author called the ass or the horse a microcosm. This attribute has been given to man alone on account of his peculiar faculty of thinking, I mean the intellect, viz., the hylic intellect which appertains to no other living being. This may be explained as follows. An animal does not require for its sustenance any plan, thought or scheme; each animal moves and acts by its nature, eats as much as it can find of suitable things, it makes its resting-place wherever it happens to be, cohabits with any mate it meets while in heat in the periods of its sexual excitement. In this manner does each individual conserve itself for a certain time, and perpetuates the existence of its species without requiring for its maintenance the assistance or support of any of its fellow creatures: for all the things to which it has to attend it performs by itself. With man it is different; if an individual had a solitary existence, and were, like an animal, left without guidance, he would soon perish, he would not endure even one day, unless it were by mere chance, unless he happened to find something upon which he might feed. For the food which man requires for his subsistence demands much work and preparation, which can only be accomplished by reflection and by plan; many vessels must be used, and many individuals, each in his peculiar work, must be employed. It is therefore necessary that one person should organize the work and direct men in such a manner that they should properly cooperate, and that they should assist each other. The protection from heat in summer and from cold in winter, and shelter from rain, snow, and wind, require in the same manner the preparation of many things, none of which can properly be done without design and thought. For this reason man has been endowed with intellectual faculties, which enable him to think, consider, and act, and by various labours to prepare and procure for himself food, dwelling and clothing, and to control every organ of his body, causing both the principal and the secondary organs to perform their respective functions. Consequently, if a man, being deprived of his intellectual faculties, only possessed vitality, he would in a short time be lost. The intellect is the highest of all faculties of living creatures: it is very difficult to comprehend, and its true character cannot be understood as easily as man’s other faculties.

22 כך יש במציאות דבר־מה המנהיג את כללותה, מניע את אברה השליט הראשון שנתן לו כוח הנעה כדי שינהיג את זולתו. ואילו עלה על הדעת ביטולו של דבר זה, היתה בטלה מציאותו של הכדור הזה כולו, הן השליט בו הן הנשלט. ועל ידי הדבר הזה מתמיד קיומם של הכדור ושל כל חלק ממנו. דבר זה הוא האלוה יתעלה שמו. רק לפי משמעות זו נאמר על האדם בלבד שהוא עולם קטן, משום שיש בו עיקרון כלשהו המנהיג את כולו. ובשל עניין זה נקרא ה' יתעלה בלשוננו "חיי העולם", ונאמר: "וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם" (דניאל יב,ז).

There also exists in the Universe a certain force which controls the whole, which sets in motion the chief and principal parts, and gives them the motive power for governing the rest. Without that force, the existence of this sphere, with its principal and secondary parts, would be impossible. It is the source of the existence of the Universe in all its parts. That force is God: blessed be His name! It is on account of this force that man is called microcosm: for he likewise possesses a certain principle which governs all the forces of the body, and on account of this comparison God is called “the life of the Universe”; comp. “and he swore by the life of the Universe” (Dan. 12:7).

שלוש הסתייגויות למשל. הסתייגות א: השפעה של חסד
23 דע שבדימוי הזה שדימינו את העולם בכללותו לפרט מבני האדם אין שוני בדבר ממה שהזכרנו אלא בשלושה דברים:

You must understand that in the parallel which we have drawn between the whole universe, on the one hand, and the individual man, on the other, there is a complete harmony in all the points which we mentioned above only in the following three points a discrepancy may be noticed.

האחד: שהאבר השליט בכל בעל חיים שיש לו לב, מקבל תועלת מן האברים הנשלטים, והתועלת שלהם חוזרת אליו. ואין במציאות הכללית דבר דומה לכך, אלא כל מה שמאציל הנהגה או נותן כוח, אין חוזרת אליו תועלת כלל מן הנשלט, אלא הוא נותן את מה שהוא נותן כנתינתו של מיטיב נדיב, העושה זאת בשל נדיבותו הטבעית וטוב לבו המולד, לא על מנת לקבל פרס; אלא זו הידמות לאלוה יתעלה שמו.

First, the principal organ of any living being which has a heart, derives a benefit from the organs under the control of the heart, and the benefits of the organs thus become the benefits of the heart. This is not the case in the constitution of the universe. That part which bestows authority or distributes power, does not receive in return any benefit from the things under its control: whatever it grants, is granted in the manner of a generous benefactor, not from any selfish motive, but from a natural generosity and kindliness; only for the sake of imitating the ways of the Most High.

הסתייגות ב: השפעה חד כיוונית
24 והשני: שהלב, בכל בעל חיים שיש לו לב, נמצא באמצעיתו, ושאר האברים הנשלטים מקיפים אותו, כדי להביא לו תועלת בשמירה עליו ובהגנה עליו כדי שלא יגיע אליו במהרה נזק מבחוץ. ובעולם בכללותו הדבר הפוך: הנכבד יותר מקיף את הפחות יותר, כי הוא בטוח מפני קבלת השפעה מזולתו. ואפילו היה מקבל השפעה, אין נמצא מחוצה לו גוף אחר היכול להשפיע עליו. נמצא שהוא מאציל על מה שבתוכו ואינו מקבל השפעה כלל ולא כוח מגופים אחרים. ויש כאן גם דומוּת מסוימת. והוא, שבבעל החיים, כל אבר הרחוק מן האבר השליט נכבד פחות מן הקרוב אליו. וכן הדבר בעולם כולו: ככל שהגופים קרובים יותר למרכז, הם עכורים יותר, עצמם עבה יותר, תנועתם כבדה יותר ואורם ושקיפותם אובדים, בשל ריחוקם מן הגוף הנכבד המאיר השקוף הנע העדין הפשוט, דהיינו הגלגל. וככל שגוף קרוב יותר אליו הוא קונה ממנו משהו מאותן תכונות בהתאם לקרבתו, ותהיה לו נכבדות מסוימת ביחס למה שמתחתיו.

Secondly, living creatures endowed with a heart have it within the body and in the midst thereof: there it is surrounded by organs which it governs. Thus it derives a benefit from them, for they guard and protect it, and they do not allow that any injury from without should approach it. The reverse occurs in the case of the Universe. The superior part encompasses the inferior parts, it being certain that it cannot be affected by the action of any other being; and even if it could be affected, there is nobody without it that could affect it. While it influences all that is contained within, it is not influenced by any act or force of any material being. There is, however, some similarity [between the universe and man] in this point. In the body of animals, the organs more distant from the principal organ are of less importance than those nearer to it. Also in the universe, the nearer the parts are to the centre, the greater is their turbidness, their solidity, their inertness, their dimness and darkness, because they are further away from the loftiest element, from the source of light and brightness, which moves by itself and the substance of which is the most rarefied and simplest: from the outermost sphere. At the same ratio at which a body is nearer this sphere, it derives properties from it, and rises above the spheres below it.

הסתייגות ג: בדילות ה'
25 והשלישי: שהכוח ההוגה הוא כוח בגוף, בלתי נפרד ממנו. וה' יתעלה אינו כוח בגוף העולם, אלא נבדל מכל חלקי העולם. והנהגתו יתעלה והשגחתו נלוות לעולם בכללותו באופן שאיננו מגיעים עד תכליתו ומהותו האמיתית, וכוחו של בשר ודם אינו יכול לעמוד על כך. כי מוכח שהוא נבדל מן העולם ונקי ממנו; ומוכחת השפעת הנהגתו והשגחתו בכל חלק מחלקיו, ואפילו הפעוט והעלוב. ישתבח מי שמסנוורת אותנו שלמותו!

Thirdly. The faculty of thinking is a force inherent in the body, and is not separated from it, but God is not a force inherent in the body of the universe, but is separate from all its parts. How God rules the universe and provides for it is a complete mystery: man is unable to solve it. For, on the one hand, it can be proved that God is separate from the universe, and in no contact whatever with it; but, on the other hand, His rule and providence can be proved to exist in all parts of the universe, even in the smallest. Praised be He whose perfection is above our comprehension.

סיכום: הוודאות וההכרחיות בפרק
26 דע שהיה ראוי שנדמה את היחס של ה' יתעלה לעולם, ליחס של השכל הנקנה לאדם, שאין הוא כוח בגוף, והוא נבדל מן הגוף היבדלות אמיתית ומאציל עליו. ואפשר היה לדמות את הכוח ההוגה לשכלי הגלגלים, שהם בגופים. אבל עניין שכלי הגלגלים וקיום השכלים הנבדלים ותפיסת השכל הנקנה, שגם הוא נבדל – הם עניינים שיש בהם מקום לעיין ולחקור, והראיות עליהם אינן גלויות, אף שהם (=העניינים; או: הראיות) נכונים, ונופלים בהם ספקות רבים, והמערער יכול לערער והמבלבל יכול לבלבל. אך אנו העדפנו תחילה שתתפוס את המציאות בתפיסה ברורה, שלא יתכחש לדבר ממה שהזכרנו באופן כללי אלא אחד משני סוגי אנשים: או מי שאינו יודע את הדברים הברורים, כמו שמי שאינו מומחה בהנדסה יכחיש עניינים מתמטיים מוכחים; או מי שבוחר להחזיק בדעה קדומה כלשהי ולכן הוא מטעה את עצמו. אך מי שרוצה לעיין עיון אמיתי – עליו ללמוד עד שתתבאר לו נכונות כל מה שהודענו, וידע שזו היא צורת אותו מצוי שמציאותו יציבה בלי ספק ובלי חשש. ואם ירצה לקבל זאת ממי שהוכח לו כל מה שהוכח – יקבל, ויבנה על כך את היקשיו וראיותיו. ואם לא יבחר בקבלה עיוורת אפילו בעקרונות אלה – ילמד, ולבסוף יתבאר לו שהדבר הוא כך. "הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן הִיא, שְׁמָעֶנָּה וְאַתָּה דַע לָךְ" (איוב ה,כז).

It is true, we might have compared the relation between God and the universe, to the relation between the absolute acquired intellect and man; it is not a power inherent in the body, but a power which is absolutely separate from the body, and is from without brought into contact with the body. The rational faculty of man may be further compared to the intelligence of the spheres, which are, as it were, material bodies. But the intelligence of the spheres, purely spiritual beings, as well as man’s absolute and acquired intellect, are subjects of deep study and research: the proof of their existence, though correct, is abstruse, and includes arguments which present doubts, are exposed to criticism, and can be easily attacked by objectors. We have, therefore, preferred to illustrate the relation of God to the universe by a simile which is clear, and which will not be contradicted in any of the points which have been laid down by us without any qualification. The opposition can only emanate either from an ignorant man, who contradicts truths even if they are perfectly obvious, just as a person unacquainted with geometry rejects elementary propositions which have been clearly demonstrated, or from the prejudiced man who deceives himself. Those, however, who wish to study the subject must persevere in their studies until they are convinced that all our observations are true, and until they understand that our account of this universe unquestionably agrees with the existing order of things. If a man is willing to accept this theory from one who understands how to prove things which can be proved, let him accept it, and let him establish on it his arguments and proofs. If, on the other hand, he refuses to accept without proof even the foregoing principles, let him inquire for himself, and ultimately he will find that they are correct. “Lo this, we have searched it, so it is; hear it, and know thou it for thy good” (Job 5:27).

27 לאחר המבוא הזה אחל להזכיר מה שהבטחנו להזכיר ולבאר.

After these preliminary remarks, we will treat of the subject which we promised to introduce and to explain.