מורה נבוכים חלק א פרק נג

האחד פועל פעולות מרובות
רקע – האמנת התארים נולדה בקריאה פשטנית
1 מה שהביא להאמנה שיש תארים לבורא אצל המאמינים בהם, קרוב למה שהביא להאמנת הגשמות אצל מי שמאמין בה. כי את מאמין הגשמות לא הביא לכך עיון שכלי, אלא הליכה אחר פשטי ("חיצוניות") לשונות הכתובים. וכן הדבר בתארים: כאשר נמצא שספרי הנביאים וספר ההתגלות (=התורה) תיארו אותו יתעלה בתארים, קיבלו את הדבר כפשוטו והאמינו שהוא בעל תארים. וכך הם כאילו ניקו אותו מן הגשמות אך לא ניקו אותו ממצבי הגשמות, והם המקרים, כלומר התכונות הנפשיות, שהן כולן איכויות. וכל תואר שמאמין התארים טוען שהוא עצמי לאל יתעלה – אתה תמצא שעניינו הוא עניין האיכות, אף שאין הם אומרים זאת במפורש, מתוך השוואה למה שהכירו ממצביו של כל גוף בעל נפש חיה.
מטרת התארים: רק הצבעה על שלמות האל
2 ועל הכול נֶאמר "דברה תורה כלשון בני אדם". המטרה ב(תארים) כולם אינה אלא לתאר אותו כשלם, לא לתארו בעצם העניין (המבוטא באותו התואר) שהוא שלמות של בעל הנפש מן הברואים. רובם הם תוארי פעולותיו השונות; והיותן פעולות שונות אינה גוזרת שוני בעניינים הקיימים אצל הפועֵל.

THE circumstance which caused men to believe in the existence of divine attributes is similar to that which caused others to believe in the corporeality of God. The latter have not arrived at that belief by speculation, but by following the literal sense of certain passages in the Bible. The same is the case with the attributes: when in the books of the Prophets and of the Law, God is described by attributes, such passages are taken in their literal sense, and it is then believed that God possesses attributes: as if He were to be exalted above corporeality, and not above things connected with corporeality, i.e., the accidents, I mean psychical dispositions, all of which are qualities [and connected with corporeality]. Every attribute which the followers of this doctrine assume to be essential to the Creator, you will find to express, although they do not distinctly say so, a quality similar to those which they are accustomed to notice in the bodies of all living beings. We apply to all such passages the principle, “The Torah speaketh in the language of man,” and say that the object of all these terms is to describe God as the most perfect being, not as possessing those qualities which are only perfections in relation to created living beings. Many of the attributes express different acts of God,

משל האש, פעולות שונות מפועֵל יחיד
3 אמשול לך משל בעניין זה מן הדברים המצויים אצלנו, כוונתי לכך שהפועֵל הוא אחד ונובעים ממנו פעולות שונות אף שאין הוא בעל רצון, קל וחומר אם הוא פועל ברצון. וזהו המשל: האש, שהיא ממיסה חלק מהדברים, ומקשיחה אחרים, ומבשלת, ושורפת, ומלבינה, ומשחירה. כך שאילו היה האדם מתאר את האש כ"מלבינה המשחירה השורפת המבשלת המקשיחה הממיסה" היה הוא דובר אמת. אך מי שאינו מכיר את טבע האש היה חושב שיש בה שישה עניינים שונים: עניין שבו היא משחירה, ועניין אחר שבו היא מלבינה, ועניין שלישי שבו היא מבשלת, ועניין רביעי שבו היא שורפת, ועניין חמישי שבו היא ממיסה, ועניין שישי שבו היא מקשיחה – וכל אלה פעולות מנוגדות, ואין עניינה של פעולה אחת מהן עניין האחרת. ואילו מי שמכיר את טבע האש יודע שבאיכות פועלת אחת היא פועלת את כל הפעולות הללו, והיא החום.
4 ואם זה נמצא במה שפועל בטבעו, קל וחומר למי שפועל ברצונו, וקל וחומר לגביו יתעלה, הנעלה על כל תיאור, כאשר אנחנו משיגים בו יחסים (לברואים) שונים זה מזה בעניינם – כי אצלנו עניין הידיעה שונה מעניין היכולת, ועניין היכולת שונה מעניין הרצון – איך אפוא נסיק מכך שיש אצלו עניינים שונים עצמיים לו עד שיהיה לו עניין שבו ידע ועניין שבו ירצה ועניין שבו יוכל? שכן זוהי משמעות התארים שהם מחזיקים בהם. יש מהם מי שאומר זאת במפורש ומונה את העניינים הנוספים על העצמות, ויש מהם מי שאינו אומר זאת במפורש אבל הוא מפורש באמונתו גם אם אין הוא מבטא זאת באמירה בעלת משמעות, כמו שאומרים חלקם: "יכול לעצמו, יודע לעצמו, חי לעצמו, רוצה לעצמו".

but that difference does not necessitate any difference as regards Him from whom the acts proceed. This fact, viz., that from one agency different effects may result, although that agency has not free will, and much more so if it has free will, I will illustrate by an instance taken from our own sphere. Fire melts certain things and makes others hard, it boils and burns, it bleaches and blackens. If we described the fire as bleaching, blackening, burning, boiling, hardening and melting, we should be correct, and yet he who does not know the nature of fire, would think that it included six different elements, one by which it blackens, another by which it bleaches, a third by which it boils, a fourth by which it consumes, a fifth by which it melts, a sixth by which it hardens things—actions which are opposed to one another, and of which each has its peculiar property. He, however, who knows the nature of fire, will know that by virtue of one quality in action, namely, by heat, it produces all these effects. If this is the case with that which is done by nature, how much more is it the case with regard to beings that act by free will, and still more with regard to God, who is above all description. If we, therefore, perceive in God certain relations of various kinds—for wisdom in us is different from power, and power from will—it does by no means follow that different elements are really contained in Him, that He contains one element by which He knows, another by which He wills, and another by which He exercises power, as is, in fact, the signification of the attributes of God] according to the Attributists. Some of them express it plainly, and enumerate the attributes as elements added to the essence. Others, however, are more reserved with regard to this matter, but indicate their opinion, though they do not express it in distinct and intelligible words. Thus, e.g., some of them say: “God is omnipotent by His essence, wise by His essence, living by His essence, and endowed with a will by His essence.”

משל הכוח ההוגה שבאדם
5 אמשול לך בכוח ההוגה הנמצא באדם. הוא הרי כוח אחד שאין בו ריבוי, ובו רוכש האדם ידע מדעי וידע מקצועי, ובו עצמו הוא תופר ומסתת ואורג ובונה ולומד הנדסה ומנהיג את המדינה. והרי אלה פעולות שונות הנובעות מכוח אחד פשוט שאין בו ריבוי. ופעולות אלה שונות זו מזו מאוד, כמעט אין סוף למספרן, כוונתי למספר המלאכות שהכוח ההוגה יוצר. ואם כן אין לשלול ביחס לאל יתהדר ויתעלה שתהיינה אותן פעולות שונות יוצאות מעצמות אחת פשוטה שאין בה ריבוי ולא שום עניין נוסף.
סיכום ביניים
6 כל תואר הנמצא בספרי האלוה יתעלה יהיה אם כן
א) או תואר פעולתו ולא תואר עצמותו,
ב) או מורה באופן כללי על שלמות; לא שקיימת עצמות מורכבת מעניינים שונים. כי העובדה שהם נמנעים מלהשתמש בביטוי "מורכבות" אינה מבטלת את משמעות המורכבות מן העצמות בעלת התארים.

(I will mention to you, as an instance, man’s reason, which being one faculty and implying no plurality, enables him to know many arts and sciences; by the same faculty man is able to sow, to do carpenter’s work, to weave, to build, to study, to acquire a knowledge of geometry, and to govern a state. These various acts resulting from one simple faculty, which involves no plurality, are very numerous; their number, that is, the number of the actions originating in man’s reason, is almost infinite. It is therefore intelligible how in reference to God, those different actions can be caused by one simple substance, that does not include any plurality or any additional element. The attributes found in Holy Scripture are either qualifications of His actions, without any reference to His essence, or indicate absolute perfection, but do not imply that the essence of God is a compound of various elements.) For in not admitting the term “compound,” they do not reject the idea of a compound when they admit a substance with attributes.

הטעות: ייחוס תכונות "הכרחיות" לאל
7 אבל כאן מקום הטעות שהביאה אותם לכך, והיא זו שאבאר לך: אלה שהאמינו בתארים אינם מאמינים בהם בשל ריבוי הפעולות, אלא הם אומרים: "אמת שהעצמות האחת פועלת פעולות שונות, אבל התארים העצמיים לו יתעלה אינם מכלל פעולותיו, כי אין להעלות על הדעת שהאל ברא את עצמותו".

There still remains one difficulty which led them to that error, and which I am now going to mention. Those who assert the existence of the attributes do not found their opinion on the variety of God’s actions: they say it is true that one substance can be the source of various effects, but His essential attributes cannot be qualifications of His actions, because it is impossible to imagine that the Creator created Himself.

הם חלוקים בנוגע לתארים הללו שהם קוראים להם עצמיים – כוונתי למספרם, כי כולם הולכים אחר לשון אחד הכתובים. אך אציין לך מה שכולם מסכימים עליו וחושבים שהוא מושכל ושאין הם הולכים בו אחרי לשון דברי נביא, והם ארבעה תארים: חי, יכול, יודע, רוצה. לגבי אלה הם אומרים שהם
א) עניינים שונים זה מזה,
ב) ושלמויות שלא ייתכן שהאלוה יחסר דבר מהן,
ג) ואין אפשרות שיהיו מכלל פעולותיו. זוהי תמצית השקפתם.

They vary with regard to the so-called essential attributes—I mean as regards their number-according to the text of the Scripture which each of them follows. I will enumerate those on which all agree, and the knowledge of which they believe that they have derived from reasoning, not from some words of the Prophets, namely, the following four:—life, power, wisdom, and will. They believe that these are four different things, and such perfections as cannot possibly be absent from the Creator, and that these cannot be qualifications of His actions. This is their opinion.

הבהרה: יודע, יכול ורוצה הם ביחס לברואים
8 ידוע לך שעניין הידיעה אצלו יתעלה הוא עניין החיים, כיוון שכל המשיג את עצמותו הוא חי ויודע בעניין אחד. זאת אם כוונתנו ב"ידיעה" – השגת עצמותו. כי אין ספק שהעצמות המושגת היא עצמה העצמות המשיגה, כי אין הוא לדעתנו מורכב משני דברים, דבר משיג ודבר אחר שאינו משיג, כמו האדם המורכב מנפש משיגה וגוף שאינו משיג. נמצא שכאשר אני מתכוון באומרנו "יודע" למשיג את עצמו, הרי החיים והידיעה עניין אחד. אבל הם אינם מביטים במשמעות הזו, אלא הם מביטים בהשגתו את ברואיו.

But you must know that wisdom and life in reference to God are not different from each other: for in every being that is conscious of itself, life and wisdom are the same thing, that is to say, if by wisdom we understand the consciousness of self. Besides, the subject and the object of that consciousness are undoubtedly identical [as regards God]: for according to our opinion, He is not composed of an element that apprehends, and another that does not apprehend; He is not like man, who is a combination of a conscious soul and an unconscious body. If, therefore, by “wisdom” we mean the faculty of self-consciousness, wisdom and life are one and the same thing. They, however, do not speak of wisdom in this sense, but of His power to apprehend His creatures.

9 וכן היכולת והרצון, בלי ספק אין כל אחד מהם נמצא לבורא מבחינת עצמותו, כי אין הוא "יכול" ביחס לעצמותו ואין מתארים אותו כ"רוצה" את עצמותו, וזה דבר שאין מי שמעלה על דעתו. אלא שהם דימו לעצמם את התארים האלה רק מבחינת יחסים שונים בין האל יתעלה לבין ברואיו, כלומר שהוא יכול לברוא את מה שהוא בורא, ורוצה ליצור את המצוי כפי שיצר אותו, ויודע את מה שיצר.

There is also no doubt that power and will do not exist in God in reference to Himself: for He cannot have power or will as regards Himself: we cannot imagine such a thing. They take these attributes as different relations between God and His creatures, signifying that He has power in creating things, will in giving to things existence as He desires, and wisdom in knowing what He created. Consequently, these attributes do not refer to the essence of God, but express relations between Him and His creatures.

הפתרון: גם ריבוי יחסים בא מעצמוּת אחת
10 הרי התבאר לך שגם התארים האלה אינם מבחינת עצמותו אלא מבחינת הברואים. ולפיכך אנחנו, קהל המייחדים באמת, אומרים: כמו שאיננו אומרים שיש בעצמותו עניין הנוסף עליה שבו הוא ברא את השמים, ועניין אחר שבו הוא ברא את היסודות, ועניין שלישי שבו הוא ברא את השכלים, כך איננו אומרים שיש בו עניין נוסף שבו הוא יכול, ועניין אחר שבו הוא רוצה, ועניין שלישי שבו הוא יודע את ברואיו. אלא עצמותו היא אחת פשוטה שאין עניין נוסף עליה כלל. העצמות הזו בראה כל מה שבראה וידעה בלא עניין נוסף כלל, והתארים השונים האלה – אין הבדל בין אם הם לפי הפעולות או לפי יחסים שונים בינו לבין הפעולים. וכפי שגם ביארנו באשר למהות היחס (בין הבורא לברואיו), ושהוא מדומה (א,נב).

Therefore we, who truly believe in the Unity of God, declare, that as we do not believe that some element is included in His essence by which He created the heavens, another by which He created the [four] elements, a third by which He created the ideals, in the same way we reject the idea that His essence contains an element by which He has power, another element by which He has will, and a third by which He has a knowledge of His creatures. On the contrary, He is a simple essence, without any additional element whatever; He created the universe, and knows it, but not by any extraneous force. There is no difference whether these various attributes refer to His actions or to relations between Him and His works; in fact, these relations, as we have also shown, exist only in the thoughts of men.

11 זה מה שראוי להאמין לגבי התארים הנזכרים בספרי הנביאים. או שיש להאמין לגבי חלקם שהם תארים המורים על שלמות על דרך הדוֹמוּת לשלמויותינו המובנות לנו, כמו שנבאר (א,נח-נט).

This is what we must believe concerning the attributes occurring in the books of the Prophets: some may also be taken as expressive of the perfection of God by way of comparison with what we consider as perfections in us, as we shall explain.