מורה נבוכים חלק א פרק מח

תרגום המונחים שמע וראה בזיקה לה'
עקביות בתרגום המונח שמע בזיקה לה'
1 כל מה שיוחס לה' יתעלה במשמעות השמיעה, תמצא שאנקלוס הגר נשמר ממנו, ומפרש את משמעותו בכך שהאמירה הגיעה אליו יתעלה, כלומר שהוא השיג אותה; ואם הוא בהקשר של זעקה (לה') הוא מפרש את משמעותו בכך שהוא קיבל או לא קיבל. וכך הוא אומר תמיד בתרגומו "שָׁמַע ה'" – "שְׁמִיעַ קֳדָם ה'" (=נשמע מלפני ה'), ובהקשר של זעקה תרגם את "שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ" (שמות כב,כב) – "קַבָּלָא אֲקַבֵּל [קְבִילְתֵיהּ]" (=קבל אקבל [את קבילתו]). דבר זה עקבי בפירושו, ואין הוא סוטה מכך בשום מקום.
אי עקביות בתרגום המונח ראה בזיקה לה'
2 ואילו המופעים של ראייה ביחס אליו יתעלה, נהג בהם אנקלוס בחוסר עקביות תמוה שלא נתבררו לי מטרתו וכוונתו. כי בחלק מהמקומות הוא מתרגם את "וַיַּרְא ה'" – "וַחְזָא ה'" (=וה' ראה), ובחלק מהמקומות הוא מתרגם "וּגְלֵי קֳדָם ה'" (=וגלוי לפני ה'). תרגומו את "וַיַּרְא ה'" – "וַחְזָא ה'" הוא ראיה ברורה לכך ש"חזא" הוא רב־משמעי גם בארמית, ושהוא מורה על עניין השגת השכל כפי שהוא מורה על השגת החוש. וכיוון שהדבר כך אצלו, מי ייתן וידעתי מדוע ברח מחלק (מהמופעים) ותרגמם "וּגְלֵי קֳדָם ה'".

WHENEVER in the Pentateuch the term “to hear” is applied to God, Onkelos, the Proselyte, does not translate it literally, but paraphrases it, merely expressing that a certain speech reached Him, i.e., He perceived it, or that He accepted it or did not accept, when it refers to supplication and prayer as its object. The words “God heard” are therefore paraphrased by him regularly either, “It was heard before the Lord,” or “He accepted” when employed in reference to supplication and prayer; [e.g.] “I will surely accept,” lit. “I will surely hear” (Exod. 22:22). This principle is followed by Onkelos in his translation of the Pentateuch without any exception. But as regards the verb “to see,” (raah), his renderings vary in a remarkable manner, and I was unable to discern his principle or method. In some instances he translates literally, “and God saw”; in others he paraphrases “it was revealed before the Lord.” The use of the phrase va-ḥaza adonai by Onkelos is sufficient evidence that the term ḥaza in Chaldee is homonymous, and that it denotes mental perception as well as the sensation of sight. This being the case, I am surprised that, in some instances avoiding the literal rendering, he substituted for it “And it was revealed before the Lord.”

הסבר מוצע לחריגות בתרגום
3 כאשר התבוננתי בנוסחאות התרגום שמצאתי, עם מה ששמעתיו בזמן הלימוד, מצאתי שכאשר הוא מוצא את הראייה קשורה לעוול או נזק ועושק הוא מתרגם אותה "גלי קדם ה'". אין ספק ש"חזא" בשפה הזו מציין את ההשגה ואת אישור הדבר המושג כפי שהושג, ולכן אם הוא מוצא את הראייה קשורה לעושק אין הוא אומר "וחזא" אלא "וגלי קדם ה'".

When I, however, examined the various readings in the version of Onkelos, which I either saw myself or heard from others during the time of my studies, I found that the term “to see” when connected with wrong, injury, or violence, was paraphrased, “It was manifest before the Lord.” There is no doubt that the term ḥaza in Chaldee denotes complete apprehension and reception of the object in the state in which it has been perceived. When Onkelos, therefore, found the verb “to see” connected with the object “wrong,” he did not render it literally, but paraphrased it, “It was revealed before the Lord.” he original manuscript of Onkelos, for in that case we should have assumed that he had a satisfactory explanation of it.

4 מצאתי אפוא שהוא תרגם כל ראיה שיוחסה לה' בכל התורה "וחזא", מלבד אלה שאתאר לך:
א) "כִּי רָאָה ה' אֶת עָנְיִי" (בראשית כט,לב; ושם: בְּעָנְיִי) – "אֲרֵי גְּלֵי קֳדָם ה' עוּלְבָּנִי" (=כי גלוי לפני ה' עלבוני).
ב) "כִּי רָאִיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ" (בראשית לא,יב) – "אֲרֵי גְּלֵי קֳדָמַי" (=כי גלוי לפניי). אף שהמדבר הוא מלאך, לא ייחס לו את ההשגה המורה על אישור הדבר, משום שהוא עוול.
ג) "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות ב,כה) – "וּגְלֵי קֳדָם ה' שִׁעְבּוּדָא דִבְנֵי יִשׂרָאֵל".
ד) "רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי" (שם ג,ז) – "מִגְלָא גְלֵי קֳדָמַי יָת שִׁעְבּוּדָא דְעַמִּי".
ה) "וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ [אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם]" (שם,ט) – "גְּלֵי קֳדָמַי דֻּחְקָא".
ו) "[וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל] וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם" (שם ד,לא) – "וַאֲרֵי גְלֵי קֳדָמוֹהִי שִׁעְבּוּדְהוֹן".
ז) "רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה [וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא]" (שם לב,ט) – "גְּלֵי קֳדָמַי עַמָּא הָדֵין" (=גלוי לפני העם הזה), משום שמשמעותו: ראיתי את חטאם, כמו "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שם ב,כה) שמשמעותו: ראה את סבלם.
ח) "וַיַּרְא ה' וַיִּנְאָץ [מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו]" (דברים לב,יט) – "וּגְלֵי קֳדָם ה'".
ט) "[כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם] כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד" (שם,לו) – "אֲרֵי גְלֵי קֳדָמוֹהִי", וגם זה מצב של עושק והתגברות אויב כלפיהם.
סיכום הכלל, הקשיים בו והיחס לנוסחאות
5 וכל זה עקבי על דרך "וְהַבֵּט אֶל עָמָל לֹא יוּכָל" (חבקוק א,יג, ושם: וְהַבִּיט... תוּכָל). ולכן כל שעבוד וכל חטא הוא מתרגם "גלי קדמוהי" או "גלי קדמי".

Now, I noticed that in all instances of the Pentateuch where seeing is ascribed to God, he translated it literally, except those instances which I will mention to you: “For my affliction was revealed before the Lord” (Gen. 29:32); “For all that Laban doeth unto thee is revealed before me” (ib. 31:12);—although the first person in the sentence refers to the angel [and not to God], Onkelos does not ascribe to him that perception which implies complete comprehension of the object, because the object is “iniquity”—“The oppression of the children of Israel was known to the Lord” (Exod. 2:25); “The oppression of my people was surely known to me” (ib. 3:7); “The affliction is known to me” (ib. 9); “Their oppression is known to me” (ib. 4:31); “This people is known to me” (ib. 32:9), i.e., their rebellion is known to me—comp. the Targum of the passage, “And God saw the children of Israel (ib. 2:25), which is equal to “He saw their affliction and their trouble”—“And it was known to the Lord, and he abhorred them” (Deut. 32:19); “It was known to him that their power was gone” (ib. 36); in this instance the object of the perception is likewise the wrong done to the Israelites, and the increasing power of the enemy. In all these examples Onkelos is consistent, following the maxim expressed in the words, “Thou canst not look on iniquity” (Hab. 1:13); wherefore he renders the verb “to see,” when referring to oppression or rebellion, It is revealed before him, etc.

אבל הפירוש הנאה והטוב הזה, שאין בו ספק, השתבש לי בשלושה מקומות שהיה ראוי לפי ההיגיון הזה שיתרגם אותם "וגלי קדם ה'" ואילו אנחנו מוצאים בנוסחאות "וחזא ה'", והם אלה: "וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם" (בראשית ו,ה), "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה" (שם,יב), "וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה" (שם כט,לא). הקרוב בעיניי שזוהי טעות שנפלה בנוסחאות, שהרי אין בידינו כתב ידו של אנקלוס בזה כדי שנאמר: שמא יש לו פירוש בזה.

This appropriate and satisfactory explanation, the correctness of which I do not doubt, is weakened by three passages, in which, according to this view, I expected to find the verb “to see” paraphrased “to be revealed before him,” but found instead the literal rendering” to see in the various copies of the Targum. The following are the three passages “And God saw that the wickedness of man was great upon the earth” (Gen. 6:6); “And the Lord saw the earth, and behold it was corrupt” (ib. 6:12); “and God saw that Leah was hated” (ib. 29:31). It appears to me that in these passages there is a mistake, which has crept into the copies of the Targum, since we do not possess the Targum in the original manuscript of Onkelos, for in that case we should have assumed that he had a satisfactory explanation of it.

6 ואולם זה שתרגם את "אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה" (שם כב,ח) כ"קֳדָם ה' גְּלִי אִימְרָא" (=לפני ה' גלוי השה), הוא כדי שהדבר לא יטעה לחשוב שה' יתחיל לחפשו ולהמציאו; או שגם הוא גנות בלשון ההיא, שהשגתו תיקשר באחד מבעלי החיים שאינם הוגים.

In rendering Genesis 22:8, “the lamb is known to the Lord,” he either wished to indicate that the Lord was not expected to seek and to bring it, or he considered it inappropriate, in Chaldee to connect the divine perception with one of the lower animals.

7 ראוי לחקור היטב כדי לברר את הנוסחאות בזה. ואם תמצא שאותם מקומות הם כפי שהזכרנו, הרי איני יודע מה כוונתו בזה.

However, the various copies of the Targum must be carefully examined with regard to this point, and if you still find those passages the same as I quoted them, I cannot explain what he meant.