המונחים חיים ומוות
שתי משמעויות לחיים
1 "חי"
א) הוא שמו של הגדל ובעל תחושה: "כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי" (בראשית ט,ג).
ב) והוא שמה של ההחלמה ממחלה קשה מאוד: "וַיְחִי מֵחָלְיוֹ" (ישעיהו לח,ט), "[וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם] בַּמַּחֲנֶה עַד חֲיוֹתָם" (יהושע ה,ח), וכן "בָּשָׂר חַי" (ויקרא יג,י).

Ḥai (“living”) signifies a sentient organism (lit. “growing” and “having sensation”), comp. “Every moving thing that liveth” (Gen. 9:3); it also denotes recovery from a severe illness: “And was recovered (va-yeḥi) of his sickness” (Isa. 38:9); “In the camp till they recovered” (ḥayotam) (Josh. 5:8); “quick, raw (ḥai) flesh” (Lev. 13:10).

שתי משמעויות למוות
2 וכן "מות" הוא
א) שמו של המוות,
ב) ושמה של המחלה הקשה: "וַיָּמָת לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ וְהוּא הָיָה לְאָבֶן" (שמואל־א כה,לז), והכוונה לקושי מחלתו. ולכן ביאר בבן הצרפית: "וַיְהִי חָלְיוֹ חָזָק מְאֹד עַד אֲשֶׁר לֹא נוֹתְרָה בּוֹ נְשָׁמָה" (מלכים־א יז,יז), כי אילו אמר "וימת" יכול היה הדבר להתפרש שהוא מחלה קשה הקרובה למות, כמו נבל כששמע את הבשורה.

Mavet signifies “death” and “severe illness,” as in “His heart died (va-yamot) within him, and he became as a stone” (1 Sam. 25:37), that is, his illness was severe. For this reason it is stated concerning the son of the woman of Zarephath, “And his sickness was so sore, that there was no breath left in him” (1 Kings 17:17). The simple expression va-yamoth would have given the idea that he was very ill, near death, like Nabal when he heard what had taken place.

ובאמת אחד מהאנדלוסים אמר שנשימתו פסקה עד שלא יכול היה לנשום כלל, כמו שקורה לחלק מהלוקים בשבץ ובהיחנקות הרחם עד שאין יודעים אם הוא מת או חי, והספק הזה נמשך יום ויומיים.

Some of the Andalusian authors say that his breath was suspended, so that no breathing could be perceived at all, as sometimes an invalid is seized with a fainting fit or an attack of asphyxia, and it cannot be discovered whether he is alive or dead: in this condition the patient may remain a day or two.

משמעות ג: חיים = דעות נכונות, מוות = דעות מוטעות
3 ג) כמו כן נפוץ השימוש במונח הזה במשמעות של קניית החכמה: "[נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה] וְיִהְיוּ חַיִּים לְנַפְשֶׁךָ" (משלי ג,כא-כב), "[הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא...] כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים" (שם ח,לה), "[בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵתִיךָ... בְּנִי לִדְבָרַי הַקְשִׁיבָה...] חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם" (שם ד,כב), וזה נפוץ. בהתאם לכך קרא לדעות הנכונות "חיים" ולדעות הרעות "מות". אמר יתעלה: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב [וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע]" (דברים ל,טו). הרי אמר במפורש שהטוב הוא החיים והרע הוא מות, וביאר אותם (בפסוקים שלאחר מכן). וכך אני מפרש בדבריו יתעלה "לְמַעַן תִּחְיוּן" (שם ה,ל), כעין מה שנאמר בפירוש המקובל באשר לדבריו "לְמַעַן יִיטַב לָךְ [וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים]" (שם כב,ז). וכיוון שההשאָלה הזו מפורסמת אמרו (חז"ל): "צדיקים אפילו במיתתן קרואים חיים, ורשעים אפילו בחייהם קרואים מתים" (בבלי ברכות יח,א-ב; קהלת רבה ט). דע זאת.

The term ḥai has also been employed in reference to the acquisition of wisdom. Comp. “So shall they be life (ḥayyim) unto thy soul” (Prov. 3:22); “For whoso findeth me findeth life” (ib. 8:35); “For they are life (hayyim) to those that find them” (ib. 4:22). Such instances are numerous. In accordance with this metaphor, true principles are called life, and corrupt principles death. Thus the Almighty says, “See, I have set before thee this day life and good and death and evil” (Deut. 30:15), showing that “life” and “good,” “death” and “evil,” are identical, and then He explains these terms. In the same way I understand His words, “That ye may live” (ib. 5:33), in accordance with the traditional interpretation of “That it may be well with thee” [scil. in the life to come] (ib. 22:7). In consequence of the frequent use of this figure in our language our Sages said, “The righteous even in death are called living, while the wicked even in life are called dead.” (Talm. B. Berakkoth, p. 78). Note this well.