מורה נבוכים חלק א פרק ד

המונחים ראה, הביט וחזה
פתיחה
1 דע ששלושת הביטויים "ראה" ו"הביט" ו"חזה" משמשים במובן של ראיית העין, ושלושתם הושאלו להשגת השכל.

THE three verbs raah, hibbit, and ḥazah, which denote “he perceived with the eye,” are also used figuratively in the sense of intellectual perception.

שתי משמעויות למונח ראה
2 לגבי "ראה" הדבר ידוע בקרב ההמון.
א) נאמר: "וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה" (בראשית כט,ב), וזו ראיית עין;
ב) ונאמר "וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדָעַת" (קהלת א,טז), וזו השגה שכלית.

As regards the first of these verbs this is well known, e.g., And he looked (va-yar) and behold a well in the field” (Gen. 29:2) here it signifies ocular perception: “yea, my heart has seen (raah) much of wisdom and of knowledge” (Eccles. 1:16); in this passage it refers to the intellectual perception.

ובהשאלה הזאת כל לשון ראיה שנאמר לגבי ה' יתעלה, כגון דבריו "רָאִיתִי אֶת ה'" (מלכים־א כב,יט; דברי הימים־ב יח,יח), "וַיֵּרָא אֵלָיו ה'" (בראשית יח,א), "וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב" (בראשית א,י ועוד), "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ" (שמות לג,יח), "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (שם,כד,י) – כל אלה השגה שכלית, לא ראיית עין כלל. משום שהעיניים אינן משיגות אלא גוף, וגם זה רק מכיוון אחד ורק חלק מן המקרים (=התכונות) שלו, כלומר צבע הגוף ותבניתו וכיוצא בזה, וכן הוא יתעלה אינו משיג על ידי אבר, כמו שיתבאר (א,מד; מו18,6).

In this figurative sense the verb is to be understood, when applied to God e.g., “I saw (raïti) the Lord” (1 Kings 22:19); “And the Lord appeared (va-yera) unto him (Gen. 18:1); “And God saw (va-yar) that it was good” (Gen. 1:10) “I beseech thee, show me (hareni) thy glory” (Exod. 33:18); “And they saw (va-yirü) the God of Israel” (Exod. 24:10). All these instances refer to intellectual perception, and by no means to perception with the eye as in its literal meaning: for, on the one hand, the eye can only perceive a corporeal object, and in connection with it certain accidents, as colour, shape, etc.: and, on the other hand, God does not perceive by means of a corporeal organ, as will be explained.

שתי משמעויות למונח הביט
3 וכיוצא בזה "הביט"
א) משמש במובן של הפניית העין אל דבר: "אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ" (בראשית יט,יז), "וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו" (שם,כו), "וְנִבַּט לָאָרֶץ" (ישעיהו ה,ל).
ב) והושאל לפניית הדעת והכוונתה לעיין בדבר כדי שתשיג אותו, והוא שנאמר: "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב" (במדבר כג,כא), כי האָוֶן אינו נראה בעין. וכיוצא בזה דבריו: "וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה [עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה]" (שמות לג,ח), אמרו החכמים ז"ל שיש בו גם המשמעות הזו, ושזו הודעה על כך שהם עקבו אחרי מעשיו ודבריו והתבוננו בהם. במשמעות זו נאמר: "הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה" (בראשית טו,ה), משום שזה היה במראה הנבואה. ובהשאלה זו כל לשון הבטה שנאמר לגבי האל יתעלה: "[כִּי יָרֵא] מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים" (שמות ג,ו), "וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט" (במדבר יב,ח), "וְהַבִּיט אֶל עָמָל לֹא תוּכָל" (חבקוק א,יג).

In the same manner the Hebrew hibbit signifies “he viewed with the eye; comp. “Look (tabbit) not behind thee” (Gen. 19:17); “But his wife looked (va-tabbet) back from him” (Gen. 19:26); “And if one look (ve-nibbat) unto the land” (Isa. 5:30); and figuratively, “to view and observe” with the intellect, “to contemplate” a thing till it be understood. In this sense the verb is used in passages like the following: “He hath not beheld (hibbit) iniquity in Jacob” (Num. 23:21); for “iniquity” cannot be seen with the eye. The words, “And they looked (ve-hibbitu) after Moses” (Exod. 33:8)—in addition to the literal understanding of the phrase—were explained by our Sages in a figurative sense. According to them, these words mean that the Israelites examined and criticised the actions and sayings of Moses. Compare also “Contemplate (habbet), I pray thee, the heaven” (Gen. 15:5); for this took place in a prophetic vision. This verb, when applied to God, is employed in this figurative sense; e.g., “to look (me-habbit) upon God” (Exod. 3:6) “And the similitude of the Lord shall he behold” (yabbit) (Num. 12:8); And thou canst not look (habbet) on iniquity” (Hab. 1:13).

שתי משמעויות למונח חזה
4 וכיוצא בזה "חזה"
א) חל על ראיית העין: "וְתַחַז בְּצִיּוֹן עֵינֵינוּ" (מיכה ד,יא).
ב) והושאל להשגת הלב: "אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו א,א), "הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה" (בראשית טו,א). ובהשאלה זו נאמר "וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים" (שמות כד,יא). דע זאת.

The same explanation applies to ḥazah. It denotes to view with the eye, as: “And let our eye look (ve-taḥaz) upon Zion” (Mic. 4:11); and also figuratively, to perceive mentally: “which he saw (ḥazah) concerning Judah and Jerusalem” (Isa. 1:1); “The word of the Lord came unto Abraham in a vision” (maḥazeh) (Gen. 15:1); in this sense ḥazah is used in the phrase, “Also they saw (va-yeḥezu) God” (Exod. 24:11). Note this well.