מורה נבוכים חלק א פרק ג

המונחים תבנית ותמונה
משמעות המונח תבנית
1 חושבים שמשמעות "תמונה" ו"תבנית" בלשון העברית אחת היא, ואין הדבר כן. משום ש"תבנית" הוא מונח הגזור מן "בנה", ומשמעותו מבנה הדבר ותכונתו, כלומר תבניתו, דוגמת הריבועיוּת והעיגוליוּת והמשולשוּת ושאר התבניות. נאמר: "אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו" (שמות כה,ט), ונאמר: "[וּרְאֵה וַעֲשֵׂה] בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר" (שם,מ), "תַּבְנִית כָּל צִפּוֹר [כָּנָף אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם]" (דברים ד,יז), "תַּבְנִית יָד" (יחזקאל ח,ג; י,ח), "תַּבְנִית הָאוּלָם" (דברי הימים־א כח,יא). כל אלה – תבנית. ולכן אין העברית מחילה כלל את הביטויים הללו על תיאורים הקשורים באלוה.

IT might be thought that the Hebrew words temunah and tabnit have one and the same meaning, but this is not the case. Tabnit, derived from the verb banah (he built), signifies the build and construction of a thing—that is to say, its figure, whether square, round, triangular, or of any other shape. Comp. “the pattern (tabnit) of the Tabernacle and the pattern (tabnit) of all its vessels” (Exod. 25:9); “according to the pattern (tabnit) which thou wast shown upon the mount” (Exod. 25:40); “the form of any bird” (Deut. 4:17); “the form (tabnit) of a hand” (Ezek. 8:3); “the pattern (tabnit) of the porch” (1 Chron. 28:11). In all these quotations it is the shape which is referred to. Therefore the Hebrew language never employs the word tabnit in speaking of the qualities of God Almighty.

שלוש משמעויות למונח תמונה
2 ואילו "תמונה" היא מונח מסופק בעל שלוש משמעויות:
א) הוא משמש במובן של צורת הדבר המושגת בחושים מחוץ לדעת (=באופן אובייקטיבי), כלומר תבניתו ומתארו, והם דבריו: "וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל" (דברים ד,כה), "כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה [בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ]" (שם,טו).
ב) הוא משמש במובן של הצורה המדומיינת של הפרט, הנמצאת בדמיון לאחר היעלמו מן החושים, והוא שנאמר: "בִּשְׂעִפִּים מֵחֶזְיֹנוֹת לָיְלָה [בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים]" (איוב ד,יג), וסוף הדברים: "יַעֲמֹד וְלֹא אַכִּיר מַרְאֵהוּ, תְּמוּנָה לְנֶגֶד עֵינָי" (שם,טז), כלומר דמיון אל מול עיניי בשנתי.
ג) והוא משמש במובן של העניין האמיתי המושג בשכל, ולפי המובן השלישי הזה נאמר אצלו יתעלה "תמונה". נאמר: "וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט" (במדבר יב,ח), משמעותו וביאורו: ואת אמיתת ה' ישיג.

The term temunah, on the other hand, is used in the Bible in three different senses. It signifies, first, the outlines of things which are perceived by our bodily senses, i.e., their shape and form; as, e.g., “And ye make an image the form (temunat) of some likeness” (Deut. 4:16); “for ye saw no likeness” (temunah) (Deut. 4:15). Secondly, the forms of our imagination, i.e., the impressions retained in imagination when the objects have ceased to affect our senses. In this sense it is used in the passage which begins “In thoughts from the visions of the night” (Job 4:13), and which concludes “it remained but I could not recognize its sight, only an image—temunah—was before my eyes,” i.e., an image which presented itself to my sight during sleep. Thirdly, the true form of an object, which is perceived only by the intellect: and it is in this third signification that the term is applied to God. The words “And the similitude of the Lord shall he behold” (Num. 12:8) therefore mean “he shall comprehend the true essence of the Lord.”