מורה נבוכים חלק א פרק טז

המונח צור
ארבע משמעויות
1 "צור" – מונח רב־משמעי.
א) הוא שם ההר: "וְהִכִּיתָ בַצּוּר" (שמות יז,ו).
ב) והוא שם האבן הקשה כחלמיש: "חַרְבוֹת צֻרִים" (יהושע ה,ב).
ג) והוא שם המכרה שכורים ממנו אבני מחצב: "הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם" (ישעיהו נא,א).
ד) אחר כך הושאל מונח זה מן המשמעות האחרונה ל(משמעות של) מוצאו של כל דבר וראשיתו, ולכן אמר אחרי דבריו "הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם" – "הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם [וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם, כִּי אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ]" (שם ב), כאילו פירש שהצור שחֻצבתם ממנו הוא אברהם אביכם, ועל כן לכו בעקבותיו ונהגו על פי דתו והידמו אליו במידותיו. כי טבע המכרה חייב להימצא במה שנחצב ממנו.

THE word ẓur (rock) is a homonym. First, it denotes “rock,” as “And thou shalt smite the rock” (ẓur) (Exod. 17:6). Then, “hard stone,” like the flint, e.g., “Knives of stone” (ẓurim) (Josh. 5:2). It is next employed to signify the quarry from which the stones are hewn; comp. “Look unto the rock (ẓur) whence ye are hewn” (Isa. 51:1). From this latter meaning of the term another figurative notion was subsequently derived, viz., “the root and origin” of all things. It is on this account that after the words “Look to the rock whence ye are hewn,” the Prophet continues, “Look unto Abraham your father,” from which we evidently may infer that the words “Abraham your father” serve to explain “the rock whence ye are hewn”; and that the Prophet meant to say, “Walk in his ways, put faith in his instruction, and conduct yourselves according to the rule of his life! for the properties contained in the quarry should be found again in those things which are formed and hewn out of it.”

הדרך לה' – ההתבוננות בה' כמקור המציאות
2 לפי המשמעות האחרונה הזו נקרא ה' יתעלה "צור", כי הוא הראשית והסיבה הפועלת לכל מה שזולתו. ונאמר: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ" (דברים לב,ד), "צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי" (שם שם,יח), "צוּרָם מְכָרָם" (שם שם,ל), "וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ" (שמואל־א ב,ב), "צוּר עוֹלָמִים" (ישעיהו כו,ד), "וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר" (שמות לג,כא) – הישען והתמד על בחינת היותו (של ה') יתעלה ראשית (לכל המציאות), כי זה המבוא שתגיע דרכו אליו, כמו שביארנו (א,ח) על דבריו אליו "הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי" (שם).

It is in the latter sense that the Almighty is called “rock,” He being the origin and the causa efficiens of all things besides Himself. Thus we read, “He is the Rock, His work is perfect” (Deut. 32:4); “Of the Rock that begat thee thou art unmindful” (Deut. 32:18); “Their Rock had sold them” (Deut. 32:30); “There is no rock like our God” (1 Sam. 2:2); “The Rock of Eternity” (Isa. 26:4). Again, “And thou shalt stand upon the Rock” (Exod. 33:21), i.e., Be firm and steadfast in the conviction that God is the source of all things, for this will lead you towards the knowledge of the Divine Being. We have shown (chap. viii.) that the words “Behold, a place is with me” (Exod. 33:21) contain the same idea.