מורה נבוכים חלק א פרק טו

המונח ניצב
שתי משמעויות
1 "נצב" או "יצב". אף שאלו שני שורשים שונים משמעותם אחת, כידוע לך, בכל נטיותיהם.

ALTHOUGH the two roots naẓab and yaẓab are distinct, yet their meaning is, as you know, identical in all their various forms.

זהו מונח רב־משמעי:
א) לעתים משמעותו היא עמידה והתייצבות: "וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק" (שמות ב,ד), "יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ" (תהילים ב,ב), "יָצְאוּ נִצָּבִים" (במדבר טז,כז).
ב) ולעתים משמעותו היא קביעות ותמידות: "דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם" (תהילים קיט,פט), כלומר קבוע וקיים.

The verb has several meanings: in some instances it signifies “to stand or “to place oneself,” as “And his sister stood (va-tetaẓẓab) afar off” (Exod. 2:4); “The kings of the earth set themselves” (yiyaẓẓebu) (Ps. 2:2); “They came out and stood” (niẓẓabim) (Num. 16:27). In other instances it denotes continuance and permanence, as, “Thy word is established (niẓẓab) in Heaven” (Ps. 119:89), i.e., it remains for ever.

סולם יעקב
2 כל אימת שהמונח הזה נאמר על הבורא, הוא במשמעות הזו: "[וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ] וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו" (בראשית כח,יג) – קבוע וקיים עליו, כלומר על הסולם שקצהו האחד בשמים וקצהו השני על הארץ ובו מטפס ועולה כל העולה עד שישיג בהכרח את מי שעליו, שהוא קבוע וקיים על ראש הסולם.

Whenever this term is applied to God it must be understood in the latter sense, as, “And, behold, the Lord stood (niẓẓab) upon it” (Gen. 28:13), i.e., appeared as eternal and everlasting “upon it,” namely, upon the ladder, the upper end of which reached to heaven, while the lower end touched the earth. This ladder all may climb up who wish to do so, and they must ultimately attain to a knowledge of Him who is above the summit of the ladder, because He remains upon it permanently.

וברור הוא שמה שאמרתי כאן "עליו", הוא בהתאם למשל האמור. ו"מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים" (שם שם,יב) – הנביאים, שנאמר עליהם במפורש "וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ [וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם]" (במדבר כ,טז), "וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים" (שופטים ב,א).
3 כמה מדויקים דבריו "עֹלִים וְיֹרְדִים" (בראשית כח,יב) – העליה לפני הירידה. כי לאחר העליה וההגעה אל שלב ידוע בסולם, באה הירידה בהתאם לציווי להנהיג את אנשי הארץ וללמד אותם, מה שמכונה "ירידה" כמו שביארנו (א,י3).

It must be well understood that the term “upon it” is employed by me in harmony with this metaphor. “Angels of God” who were going up represent the prophets. That the term “angel” was applied to prophets may clearly be seen in the following passages: “He sent an angel” (Num. 20:16); “And an angel of the Lord came up from Gilgal to Bochim” (Judges 2:1). How suggestive, too, is the expression “ascending and descending on it”! The ascent is mentioned before the descent, inasmuch as the “ascending” and arriving at a certain height of the ladder precedes the “descending,” i.e., the application of the knowledge acquired in the ascent for the training and instruction of mankind. This application is termed “descent,” in accordance with our explanation of the term yarad (chapter x.).

מעמד משה בצור
4 אחזור אל מטרתנו, ש"נִצָּב עָלָיו" – (פירושו) קבוע, תמידי וקיים, ולא התייצבות גוף. ובמשמעות הזו: "וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר" (שמות לג,כא). הנה כבר התבאר לך שהמשמעות של "נצב" ו"עמד" אחת היא לעניין זה, וכבר נאמר: "הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב" (שמות יז,ו).

To return to our subject. The phrase “stood upon it” indicates the permanence and constancy of God, and does not imply the idea of physical position. This is also the sense of the phrase “Thou shalt stand upon the rock” (Exod. 33:21). It is therefore clear that niẓẓab and ‘amad are identical in this figurative signification. Comp. “Behold, I will stand (‘omed) before thee there upon the rock in Horeb” (Exod. 17:6).