מורה נבוכים חלק א פרק יב

המונח קימה
ארבע משמעויות. משמעות א: פיזית
1 "קימה" – מונח רב־משמעי,
א) ואחת ממשמעויותיו היא הקימה (=העמידה) שהיא כנגד הישיבה: "וְלֹא קָם וְלֹא זָע מִמֶּנּוּ" (אסתר ה,ט).
משמעות ב: קיום ויציבות
2 ב) ויש בו גם משמעות קיום הדבר ונכונותו: "יָקֵם ה' אֶת דְּבָרוֹ" (שמואל־א א,כג), "וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן [...לְאַבְרָהָם]" (בראשית כג,יז), "וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּעִיר [...לַצְּמִיתֻת לַקֹּנֶה אֹתוֹ לְדֹרֹתָיו]" (ויקרא כה,ל), "וְקָמָה בְּיָדְךָ מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל" (שמואל־א כד,כ). במשמעות הזו נאמר כל לשון קימה על ה' יתעלה: "עַתָּה אָקוּם יֹאמַר ה'" (ישעיהו לג,י; תהילים יב,ו), כלומר כעת אקיים את דברי והבטחתי ואיומי. "אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן" (תהילים קב,יד) – תקיים מה שהבטחת לה שתרחם עליה.

THE term kam (he rose) is a homonym. In one of its significations it is the opposite of “to sit,” as “He did not rise (kam) nor move for him” (Esth. 5:9). It further denotes the confirmation and verification of a thing, e.g.: “The Lord will verify (yakem) His promise” (1 Sam. 1:23); “The field of Ephron was made sure (va-yakom) as the property of Abraham” (Gen. 23:17). “The house that is in the walled city shall be established (ve-kam)” (Lev. 25:30); “And the kingdom of Israel shall be firmly established (ve-kamah) in thy hand” (1 Sam. 24:21). It is always in this sense that the verb is employed with reference to the Almighty; as “Now shall I rise (akum), saith the Lord” (Ps. 12:6), which is the same as saying, “Now shall I verify my word and my dispensation for good or evil.” “Thou shalt arise (takum) and have mercy upon Zion” (Ps. 102:13), which means: Thou wilt establish what thou hast promised, viz., that thou wouldst pity Zion.

משמעות ג: התקוממות
3 ג) וכיוון שהמחליט לעשות דבר כלשהו, יוצא אל מעשהו על ידי קימה, נאמר על כל מי שמתקומם כנגד דבר מסוים שהוא קם: "כִּי הֵקִים בְּנִי אֶת עַבְדִּי עָלַי" (שמואל־א כב,ח).
משמעות ד: ענישה
4 ד) המשמעות הזו הושאלה לביצוע צו ה' על אנשים שנגזר עליהם להישמד כעונש: "וְקַמְתִּי עַל בֵּית יָרָבְעָם" (עמוס ז,ט), "וְקָם עַל בֵּית מְרֵעִים (=ישמיד את הפושעים)" (ישעיהו לא,ב). וייתכן שדבריו (שנזכרו לעיל) "עַתָּה אָקוּם" הם במשמעות הזו (=עתה אגיב בענישה). וכן "[אַתָּה] תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן" – כלומר: תקום על אויביה.

Generally a person who resolves to set about a matter, accompanies his resolve by rising, hence the verb is employed to express “to resolve” to do a certain thing; as, “That my son hath stirred up my servant against me” (1 Sam. 22:8). The word is figuratively used to signify the execution of a divine decree against a people sentenced to extermination, as “And I will rise against the house of Jeroboam” (Amos 7:9); “but he will arise against the house of the evildoers” (Isa. 31:2). Possibly in Psalm 12:6 the verb has this latter sense, as also in Psalm 102:13, namely: Thou wilt rise up against her enemies.

במשמעות הזו יש פסוקים רבים; לא שיש לו יתעלה קימה או ישיבה. אמרו עליהם השלום: "אין למעלה לא ישיבה ולא עמידה" (ראו בבלי חגיגה טו,א), כי "עמד" נאמר לעתים במשמעות של "קם".

There are many passages to be interpreted in this manner, but in no way should it be understood that He rises or sits—far be such a notion! Our Sages expressed this idea in the formula,” In the world above there is neither sitting nor standing (‘amidah)”; for the two verbs ‘amad and kam are synonyms [and what is said about the former is also applicable to the latter].