מורה נבוכים חלק ב פרק ג

מבוא לפרקי העולם
השערות אריסטו סבירות ומתאימות לתורה
1 דע שדעות אלה שמחזיק בהן אריסטו באשר לסיבות תנועת הגלגלים, שמהן הסיק את קיומם של שכלים נבדלים – אף על פי שהן טענות שאין עליהן הוכחה, הרי הן הדעות
א) שחלים עליהן הספקות המועטים ביותר;
ב) והן התואמות ביותר לסדר (המציאות), כמו שאומר אלכסנדר (מאפרודיסיאס) ב"עקרונות היקום";
ג) הן גם אמירות העולות בקנה אחד עם אמירות רבות שנאמרו בתורה, ובפרט לפי מה שמבואר במדרשות המפורסמים שייחוסם לחכמים אינו מוטל בספק, כמו שאבאר (פרקים ה-ח). לכן אביא את דעותיו וראיותיו כדי ללקט מהן מה שמתאים לתורה ועולה בקנה אחד עם מימרות החכמים ז"ל.

THE theory of Aristotle in respect to the causes of the motion of the spheres led him to assume the existence of Intelligences. Although this theory consists of assertions which cannot be proved, yet it is the least open to doubt, and is more systematic than any other, as has been stated by Alexander in the book called The Origin of the Universe. It includes maxims which are identical with those taught in Scripture, and it is to a still greater extent in harmony with doctrines contained in well-known genuine Midrashim, as will be explained by me. For this reason I will cite his views and his proofs, and collect from them what coincides with the teachings of Scripture, and agrees with the doctrine held by our Sages.