מורה נבוכים חלק ב פרק כו

ניתוח מדרש תמוה בעניין הקדמות
אמירות תמוהות בשם רבי אליעזר
1 ראיתי דברים של ר' אליעזר הגדול בפרקים המפורסמים הידועים כ"פרקי ר' אליעזר", שמעולם לא ראיתי מופלאים מהם בדברי אף אחד מן ההולכים אחר תורת משה רבינו. שְמע את נוסח דבריו: "שמים מאי זה מקום נבראו? מאור לבושו לקח ונטה כשמלה, והיו נמתחין והולכין, שנאמר: 'עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה' (תהילים קד,ב). הארץ מֵאֵי זה מקום נבראת? משלג שתחת כסא כבודו לקח וזרק, שנאמר: 'כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ' (איוב לז,ו)" (פרקי דרבי אליעזר פרק ג). זה לשון המימרה שנאמרה שם.

IN the famous chapters known as the Chapters of Rabbi Eliezer, I find R. Eliezer the Great saying something more extraordinary than I have ever seen in the utterances of any believer in the Law of Moses. I mean the following passage: “Whence were the heavens created? He took part of the light of His garment, stretched it like a cloth, and thus the heavens were extending continually, as it is said: He covereth Himself with light as with a garment, He stretcheth the heavens like a curtain” (Ps. 104:2). “Whence was the earth created? He took of the snow under the throne of glory, and threw it; according to the words: He saith to the snow, Be thou earth” (Job 37:6). These are the words given there;

2 מי ייתן וידעתי מה האמין החכם הזה! האם הוא האמין שלא ייתכן שדבר יבוא למציאות מן האין, ושבהכרח יש חומר שמתהווה ממנו מה שמתהווה, ולכן חקר על השמים והארץ מהיכן נבראו? ומה השיג מן התשובה הזאת? הרי מתחייב שייאמר לו: "ואור לבושו מהיכן נברא? ושלג שתחת כסא הכבוד מהיכן נברא? וכסא הכבוד עצמו מהיכן נברא?". ואם כוונתו ב"אור לבושו" היא לדבר שאינו נברא (=חומר קדום), וכן "כסא הכבוד" אינו נברא – דבר זה מוזר מאוד, כי אם כן הרי הוא מודה בקדמות העולם, אמנם לדעת אפלטון.

and I, in my surprise, ask, What was the belief of this sage? did he think that nothing can be produced from nothing, and that a substance must have existed of which the things were formed? and did he for this reason ask whence were the heavens and the earth created? What has he gained by the answer? We might ask him, Whence was the light of His garment created? or the snow under the throne of His glory? or the throne of glory itself? If the terms “the light of His garment” and “the throne of glory” mean something eternal, they must be rejected; the words would imply an admission of the Eternity of the Universe, though only in the form taught by Plato.

3 על היותו של כסא הכבוד מן הנבראים דיברו החכמים, אם כי באופן מפליא: הם אמרו שהוא נברא לפני בריאת העולם. אמנם בלשונות הכתובים לא נזכרה לגביו בריאה בכלל, מלבד דברי דוד "ה' בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ" (תהילים קג,יט), והם דברים שבהחלט סובלים פרשנות. אשר לנצחיותו, נאמר עליה בפסוקים: "אַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר" (איכה ה,יט).

The creation of the throne of glory is mentioned by our Sages, though in a strange way: for they say that it has been created before the creation of the Universe. Scripture, however, does not mention the creation of the throne, except in the words of David, “The Lord hath established his throne in the heavens” (Ps. 103:19), which words admit of figurative interpretation; but the eternity of the throne is distinctly described, “Thou, O Lord, dwellest for ever, thy throne for ever and ever” (Lam. 5:19).

אם ר' אליעזר האמין בקדמות הכסא, הרי שהוא תואר לה', ולא גוף נברא; איך אם כן ייתכן שדבר יתהווה מִתואר? ומפליאים ביותר הם דבריו "אור לבושו".

Now, if R. Eliezer had believed that the throne was eternal, so that the word “throne” expressed an attribute of God, and not something created, how could anything be produced of a mere attribute? Stranger still is his expression “of the light of His garment.”

כללו של דבר: אלה דברים המשבשים מאוד מאוד את האמנותיו של המאמין בתורה המלומד, ולא התבררה לי לגביהם פרשנות משביעת רצון. הזכרתי לך אותם רק כדי שלא תטעה בהם.

In short, it is a passage that greatly confuses the notions of all intelligent and religious persons. I am unable to explain it sufficiently. I quoted it in order that you may not be misled by it.

שני סוגים של חומר ראשון: שפל ועליון
4 אך מכל מקום הוא הועיל לנו בכך תועלת גדולה, כי הוא אמר במפורש שחומר השמים אינו חומר הארץ, ושהם שני חומרים נבדלים זה מזה מאוד: האחד מיוחס לו יתעלה בשל נעלותו ורוממותו, והוא "מאור לבושו"; והחומר השני רחוק מאורו יתעלה ומזהרו, והוא החומר התחתון, ואמר שהוא "משלג שתחת כסא הכבוד".
5 זה מה שגרם לי לפרש את דברי התורה "[וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל] וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר [וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר]" (שמות כד,ט-י), שהם השיגו במראה הנבואה הזה את מהותו האמיתית של החומר הראשון התחתון. כי אנקלוס פירש את "רגליו" כמתייחס לכסא, כמו שביארתי לך (א,כח3), והוא אמר במפורש שהלבן שתחת הכסא הוא חומר הארץ.

One important thing R. Eliezer taught us here, that the substance of the heavens is different from that of the earth: that there are two different substances: the one is described as belonging to God, being the light of His garment, on account of its superiority; and the other, the earthly substance, which is distant from His splendour and light, as being the snow under the throne of His glory. This led me to explain the words, “And under his feet as the work of the whiteness of the sapphire” (Exod. 24:10), as expressing that the nobles of the children of Israel comprehended in a prophetical vision the nature of the earthly materia prima. For, according to Onkelos, the pronoun in the phrase, “His feet,” refers to “throne,” as I have shown: this indicates that the whiteness under the throne signifies the earthly substance.

6 ר' אליעזר חזר ואמר במפורש את העניין הזה עצמו, כלומר שהם שני חומרים, עליון ותחתון, ושאין חומר הכול אחד. זהו סוד גדול שאין להקל ראש בכך שגדולי חכמי ישראל אמרו אותו במפורש, כי הוא סוד מסודות המציאות וסתר מסתרי תורה. בבראשית רבה (יב,יא) אמרו: "ר' אליעזר אומר: כל מה שיש בשמים – ברייתו מן השמים; וכל מה שיש בארץ – ברייתו מן הארץ". התבונן כיצד אמר לך החכם הזה במפורש שהחומר של כל מה שבארץ הוא חומר אחד משותף – כוונתי לכל מה שמתחת לגלגל הירח – ושחומר כל השמים ומה שבהם הוא חומר אחר שאינו זה. בפרקיו אלה הוא ביאר את הנקודה הנוספת הזאת, כוונתי לרוממות החומר הזה וקרבתו אליו (=לאל), וחסרון (החומר) האחר, וכן תחום מקומו. דע זאת אם כן.

R. Eliezer has thus repeated the same idea, and told us that there are two substances—a higher one, and a lower one; and that there is not one substance common to all things. This is an important subject, and we must not think light of the opinion which the wisest men in Israel have held on this point. It concerns an important point in explaining the existence of the Universe, and one of the mysteries of the Law. In Bereshit Rabba (chap. xii.) the following passage occurs: “R. Eliezer says, The things in the heavens have been created of the heavens, the things on earth of the earth.” Consider how ingeniously this sage stated that all things on earth have one common substance; the heavens and the things in them have one substance, different from the first. He also explains in the Chapters [of R. Eliezer], in addition to the preceding things, the superiority of the heavenly substance, and its proximity to God; and, on the other hand, the inferiority of the earthly substance and its position. Note it.